הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 455
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט"ו באב התשע"ז (07 באוגוסט 2017), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/08/2017
צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2017 ראשון לציון, צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ז-2017 - מועצה אזורית חוף הכרמל, צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2016 - קריית ביאליק
פרוטוקול
סדר היום
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2016 - קריית ביאליק
2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2017 ראשון לציון
3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ז-2017 - מועצה אזורית חוף הכרמל
מוזמנים
¶
עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה
מנהלת מחלקה, משרד המשפטים - נעמה פויכטונגר
לשכה משפטית, משרד הפנים - נאוה אושר
לשכה משפטית, משרד הפנים - גילי ויליאן
יועצת משפטית, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות - אסנת הירש
יועצת משפטית, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות - ענת קרקופולסקי-פרץ
אחראית תחום חוקי עזר, עיריות ומועצות מקומיות - אורטל יהודה- וילק
אחראי חקיקה בעיריית ראשון לציון, עיריות ומועצות מקומיות - יובל יעקובי
מנכ"לית עוז בנקים לא מעל לחוק - אליסה מלכה דברה
מוזמן/ת - רמי טצת
רישום פרלמנטרי
¶
שרון רפאלי
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2016 - קריית ביאליק
2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז - 2017 ראשון לציון
3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ז-2017 -
מועצה אזורית חוף הכרמל
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים בצווי עיריות. באיזה צו נתחיל?
אפרת חקק
¶
נתחיל בצו של קריית ביאליק. הנציגים של קריית ביאליק כאן?
משרד הפנים, אתם רוצים להציג את הצווים?
נאוה אושר
¶
אני ממשרד הפנים. קריית ביאליק מבקשת לקבוע חלק מההוראות בחוקי העזר שלה כעבירות קנס. בין החוקים האלה: הסדרת גדר חיה (שילוט), שמות לרחובות ולוחיות מספר בבניינים, פתיחת בתי עסק וסגירתם, פינוי חפצים מיושנים, צעצועים מסוכנים, חוק עזר לדוגמה לעיריות (שווקים), מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון. התהליך של הקביעה הזאת היא לאפשר להם לאכוף את העבירות האלה באמצעות צווי עבירות קנס שלאחר התיקון שנעשה לחוק סדר הדין הפלילי ברירת המחדל תהיה ברירת משפט.
נאוה אושר
¶
כן. כדי שהם יוכלו להטיל קנס, ורק אם מי שהוטל עליו הקנס יבקש להישפט אז הוא יישפט, ולא אם הוא לא ישלם את הקנס תוך כך וכך ימים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מסרי לו דרישת שלום.
מי יציג על מה מדובר? משרד הפנים או קריית ביאליק? את תציגי על מה מדובר על כל אחד ואחד?
נאוה אושר
¶
כן. הסדרת גדר חיה זה אומר שהם לא רוצים שיקרה מצב שתהיה צמחייה פרועה שלא ניתן יהיה לשלוט עליה. אז זה בעצם קובע הוראות לעניין הזה.
נאוה אושר
¶
אני אקריא לך את הסעיף: "בעל קרקע חייב לגזום בתחום קרקעו גדר חיה אם היא מפריעה לתנועה בדרך הגובלת אותה".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כלומר שהיא יוצאת מחוץ לחצר שלו, כי כל מה שבתוך התחום שלו - אז מה אתה עושה בחצרי, מה שנקרא. לפי ההלכה, מי שנכנס לתוך החצר הוא האשם ולא בעל החצר. מדובר כאן שהנוף יוצא החוצה לרחוב ומפריע לאנשים.
נאוה אושר
¶
כתוב: "מפריעה לתנועה בדרך הגובלת אותה". זאת אומרת כמו שאמרת, גם אם זה נמצא בתוך החצר הפרטית, אבל זה יוצא זה בעצם מפריע לעוברים והשבים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מדובר שזה אצלו בחצר הפרטית, כלומר שזה שלו, וזה יוצא.
תנועה זה יכול להיות תנועה רגלית?
ענת פרץ
¶
גם בחצרות של בתים משותפים אתה רואה תופעה כזאת, אבל לרוב זה בבתים פרטיים. אני אגיד לך אפילו שלצערנו הרב, היה לנו תיק נזיקין שתבעו את העירייה של תושב שלא גזם את הגדר החיה, ולנו הייתה האחריות לדרוש ממנו להסיר את המפגע.
אפרת חקק
¶
כן, יש הגדרה. "אדם המקבל או זכאי לקבל לרבות שוכר או שוכר משנה לתקופה של למעלה משלוש שנים".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה נקרא שהוא שוכר קרקע? בדרך כלל היום הקרקע היא בחכירה, נכון? המדינה כמעט לא מוכרת. היא עושה לפעמים היוון אחרי 49 שנים, אבל בדרך כלל היא לא מוכרת.
ענת פרץ
¶
כאן מדובר גם על השכרת נכס, זאת אומרת מחזיק של נכס. נניח אם אני בעלת הנכס, והשכרתי לך את הנכס, אז האחריות נופלת עליך - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכס זה משהו אחר, וקרקע זה משהו אחר. כי כתוב: "בעל קרקע". שלא יהיה מצב שהוא יגיד שהוא לא בעל הקרקע, אלא בסך הכול חוכר את הקרקע. נכס זה משהו אחר. לאדם הבית הוא שלו, אבל הקרקע לא תמיד. השאלה אם יהיה מישהו שלא יגזום, ובסוף יגיד שהוא לא בעל הקרקע.
נאוה אושר
¶
קודם כול זה באמת חוק עזר מ-58' אז יכול להיות שההגדרות השתנו קצת והתחדדו. בכל אופן בחוק העזר הזה אין הגדרה לקרקע, ואין שימוש במילה "נכס". כך שיש רק הגדרה לבעל קרקע. ההגדרה פה היא מאוד רחבה. יש אפילו שיטענו שהיא רחבה מדי. כך שהחשש שמישהו יוכל להתחמק הוא לא גבוה. כמו שנאמר פה בהגדרה: "אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה כלשהי". כך שזה יחול גם על החוכר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איך אני יכול? אם נניח קיבלתי בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל קרקע אני לא יכול למכור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את הקרקע? אני לא יכול למכור את הקרקע. אני יכול למכור את הבית, אבל לא את הקרקע.
אפרת חקק
¶
לא. אנחנו לא יכולים להוסיף על חוק העזר. אני מזכירה לכם שאנחנו לא יכולים עכשיו לעשות תיקון. אנחנו יכולים לצמצם לצורך האכיפה המעין מנהלית פה, אבל אנחנו לא יכולים להבהיר משהו שאולי כן ואולי לא עולה - - -
נאוה אושר
¶
החוק הבא הוא חוק של שילוט. המטרה של חוק שילוט היא לדאוג למראה של הרשות, לסדר שלה – שלא כל אחד יתלה שלט, ובעצם אין פיקוח. לכן מי שמעוניין לתלות שלט או מודעה צריך לקבל רישיון לכך, והוא משלם אגרה כי הוא מקבל שירות.
נאוה אושר
¶
בעצם חוק העזר לשילוט מסדיר בדיוק את הנושא הזה: "לא יתלה שילוט ללא קבלת רישיון", שהוא צריך לפעול לפי תנאי הרישיון.
ענת פרץ
¶
לא. יש הבדל בין אגרת שילוט לבין קנסות בגין הצבת שילוט ללא רישיון או בניגוד לחוק העזר. קנסות לא קיבלנו, אגרת רישיון קיבלנו. החוק מאושר. חוק העזר הוא חוק קיים. אבל קנסות אף פעם לא נתנו בנוגע לחוק העזר הספציפי.
ענת פרץ
¶
לא, יכולנו להגיש כתבי אישום. זה כן עשינו. אבל קנסות שזה יותר מענה מידי ואקט של אזהרה – לא הייתה לנו האופציה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת כל מי שרוצה שלט צריך לקבל גם אישור שיענה, לדעתכם, גם על הבטיחות ועל כל הדברים האחרים.
ענת פרץ
¶
כן, שלט אלקטרוני, על לוחות מודעות. התוספת היא מאוד ארוכה. יש כן בבית העסק, לא בבית העסק. נניח שלט שמפרסם עסק ולא נמצא מעל העסק אז יש לו תעריף אחר. גם פרסום חוצות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
צריכים לרוץ. אין דרך לעשות את זה כך שישלמו ל-3 או ל-5 שנים? כלומר שלא יצריכו את האזרח, אלא אם כן הוא אומר שזה לשנה? אבל אם זה שלטים קבועים אז חבל להריץ אדם כל הזמן.
נאוה אושר
¶
אני יכולה להגיד לך שיש הוראה לעניין חידוש רישיון. אני לא זוכרת כרגע מה היא קובעת. אני יכולה לבדוק. זה באמת הליך קצר יותר. לעניין שנתיים מראש יש פה שני דברים: יכול להיות שהרשות לא יכולה לצפות מראש, ויכול להיות שהיא רוצה יותר שליטה. נבחן את זה. אבל אני יכולה להגיד לך ששנה זה מקובל.
נאוה אושר
¶
אנחנו נבדוק את זה. אני יכולה להגיד לך שיש תהליך של חידוש רישיון. אני לא זוכרת מה הוא קובע. יכול להיות שהוא נותן מענה למה שאתה אומר.
ענת פרץ
¶
אם יורשה לי, בשביל להשקיט בפועל את המצפון – התושבים בכל הרשויות לא מגיעים אלינו כל שנה. אנחנו שולחים חברה שעושה סקר כל שנה, וכשהם מקבלים את הארנונה השנתית הם גם מקבלים דרישה לתשלום אגרת שילוט. אז אנחנו קצת חוסכים להם את הטרטור. אז למעשה אם אין שינוי בגודל של השלט אז הוא למעשה משלם כמו את הארנונה השנתית גם את אגרת השילוט בפועל. כי בדיוק בגלל מה שאמרת אנשים פשוט לא היו מגיעים וגם הייתה פרצה שכל אחד היה שם שלט מתי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. אז ברוב הרשויות בארץ נעשה סקר.
ענת פרץ
¶
כן, בטח. זה הסקר. אנחנו יודעים מה היה בשנה הקודמת ומה יש עכשיו, ואז אתה רואה את הדלתא. מעבר לזה יש גם פקח ייעודי לתחום הזה שבוחן גם את הגדלים וגם את הפוגענות של השלט. בפרקטיקה מצאנו מענה למה ששאלת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש פיקוח על זה? נניח, אם קריית ביאליק תחליט שעל שלט מסוים צריך לשלם 500 שקל כשבמקום אחר זה 20 שקל. זה יכול להיות?
נאוה אושר
¶
כל חוק עוזר עובר את משרד הפנים. יש לנו סמכות אי עיכוב. זה קודם כול עובר את המחלקה הכלכלית אצלנו שהיא בעיקר עושה את הבדיקה הזאת לעניין סבירות גובה האגרה. ממה שאני יודעת לרוב הם באמת משווים לעומת רשויות אחרות; ויש גם אינהרציה של החיים – שככה וככה אושר אז זה מה שיהיה. ואז זה מגיע אלינו לבדיקה משפטית. ממה שאני ראיתי הסכומים הם סבירים ואפילו לפעמים הופתעתי. ראיתי שהם אפילו סבירים מאוד. כך שדווקא בנושא הזה אני לא חושבת שיש - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
"עם תום קופת השימוש בו או עם פקיעת תוקף הרישיון לגבי השילוט או ביטולו או אם העסק שהשילוט מפרסם או האירוע שהשילוט מפרסם חלף". אדם ששילם אגרת מודעות לאירוע או למופע שהוא רוצה לעשות, והאירוע התקיים וחלף. הוא עכשיו אחראי להוריד את כל השילוט?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שילוט זה גם מודעות על לוחות המודעות וכו'? הוא צריך להוריד את המודעות מלוחות המודעות?
ענת פרץ
¶
אני אסביר, ברשותכם. אנחנו מדברים על מקרה שבא בן אדם שתחום העיסוק שלנו הוא לפרסם אירוע כזה או אחר, ומבקש מהעירייה אישור לתלות את זה על לוחות המודעות. מן הראוי שאם אתה בא לתלות אז גם תסיר. מה שקורה בהרבה מקרים זה שיש הרבה שבכלל לא מבקשים רישיון, ואז הם תולים בגני ילדים ובמקומות ציבוריים ועל גדרות וכדומה – שיש גם סעיף אחר שמטפל בזה – ובמקרה אחר מישהו שמבקש ומקבל את הרישיון צריך גם לקחת אחריות להסיר את זה כי אחרת לוח המודעות יקבל נפח של ספר; אלא אם כן אנחנו כעירייה נצטרך כל פעם לבוא ולהסיר את השילוט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
עדיין לא מובן. אדם מקבל רישיון לתלות מודעה. הוא מקבל את זה ל-10 ימים, האירוע היה לאחר 5 ימים, אז מה עכשיו, הוא יבוא ללוח המודעות וייקח מדביק או חברה שמדביקה? אני לא מבין את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את מכירה שיש לוחות מודעות שאנשים לוקחים חברה שתדביק, ואחר כך הולכים ותולשים את זה? אני לא מכיר תופעה כזאת.
ענת פרץ
¶
אני יכולה לספר לך שבקריית ביאליק יש בן אדם פרטי שמדביק מודעה, ולרוב מי שמדביק זה לא אנשים פרטיים, אלא דווקא חברות שמפרסמות פסטיבלים, סרטים ואירועים אחרים. ואז זאת חברה שמדביקה ואחר כך גם מורידה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מי מוריד, אותה חברה? אני לא מבין – חברה זאת חברה, ואם זה אדם פרטי? גם אם זה שילוט ממש אם אדם מקבל 10 ימים הוא צריך לקבל 10 ימים. אם האירוע עבר אחרי 5 ימים מה זה משנה? העניין הוא שאם זה שלט בד וקיבלת את האישור לאחר 10 ימים אתה צריך להוריד את השילוט אחרי 10 ימים. אבל בלוח מודעות צריך לעבור בכל העיר ולהוריד את כל הכמויות האלה? איך הוא יכול להוריד את זה? זה נדבק עם דבק. הוא יוריד מודעות אחרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בלוח המודעות בדרך כלל מדביקים על זה עוד מודעה ועוד מודעה. קשה להאמין שכל אדם מוריד את המודעה שלו. זה לא עוזר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא מודעה על מודעה. אבל אני לא מבין – יש לכם לוחות מודעות. נניח אדם קיבל אישור הוא הולך להדביק? לא העירייה עושה את זה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איך זה יכול להיות? כל אדם הולך ומדביק? אז מחר הוא ידביק על משהו אחר או על מישהו אחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל מי בכלל יראה שהוא הדביק על מישהו אחר? בדרך כלל ברוב הרשויות על לוחות מודעות של העירייה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז על לוחות המודעות זה העירייה עושה. כלומר כל מי שרוצה מקבל אישור. הוא נותן את מה שהוא צריך, והעירייה מדביקה ומורידה.
ענת פרץ
¶
אני אקח את זה לתשומת לבי. זה רעיון שלא חשבנו עליו, וזה נשמע נחמד. אצלנו אין חברה שעושה את זה. אצלנו המודעות העירוניות העירייה מדביקה – יש לנו פקחים שעושים את זה. בשילוט פרטי אותו בן אדם או החברה שהוא שוכר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שוב, שילוט פרטי אני לא יודע אם עושים על לוחות מודעות או לא. השילוט הרגיל זה, נניח, שהוא מפרסם את העסק. אבל נניח מודעת אבל – כל אדם מדביק על לוחות המודעות איך שהוא רוצה, ואחר כך הוא צריך להוריד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה משהו אחר. אבל אני שואל – אם מישהו בא לרשות ואומר, אני צריך להדביק מודעת אבל או פרסום של אירוע פרטי על לוחות מודעות בשכונה מסוימת או ברובע מסוים. אז הוא משלם, ואומרים לו, עכשיו לך תדביק?
ענת פרץ
¶
מודעות אבל הן פטורות, אז לכן הם גם לא מגיעים אלינו לבקש רישיון. בסעיף 9 יש פטור למודעות אבל אז אף אחד לא מגיע לעירייה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני קודם כול שואל את הייעוץ המשפטי. סעיף 15 מדבר על מודעות ועל שילוט. אני יכול להבין מאופי הניסוח ומהשוני בניסוח שאנחנו מדברים לא על מודעות, אלא על שילוט. השאלה אם השילוט כולל גם מודעות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ודאי שהרישא של הסעיף מדבר על שילוט מכיוון שהוא אומר: "אם העסק שהשילוט מפרסם חדל להתקיים".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
או העסק או האירוע. זה לא חייב להיות שילוט. אם אדם עושה קונצרט חזנות שיתקיים בעוד שבועיים, אז הוא מפרסם עכשיו מודעות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ואם זה לא קונצרט? אם זה מודעות אז יש לכם זמן של תוקף המודעה? נניח אם הוא מפרסם את החנות שלו? כל זמן שהעסק קיים זה נעשה בסדר? כמה זמן אתם נותנים לתלות את המודעה? מה החוקים שלכם? איך אתם פועלים? אדם משלם אגרה ולוקח את המודעות.
נאוה אושר
¶
מה שאמרנו פה לעניין שנה זה יותר מתייחס לשלט ולא למודעה. מודעה זה במקרים אחרים. אני רוצה להתייחס למה שאמרת לעניין הזמן שבו צריך להסיר את השילוט. קודם כול הבעיה שקשה להסיר, ומה קורה עם הדבקה, ומה קורה אם אתה גם מסיר מודעות אחרות קיימת בין אם זה אחרי שהאירוע חלף ובין אם זה אחרי 10 ימים. לעניין השאלה של הצדקת ההסרה – כמו שנאמר פה, יש פה עניין של שמירה על חזות הישוב לשמור שלא יהיה נפח, לשמור שלא יהיו יותר מדי מודעות שכבר אין צורך בהן. כלומר פה זה באמת התכנית של הרשות.
נאוה אושר
¶
זה כן. זה לא כתוב בצו כי הם לא קובעים את זה כעבירה. בחוק העזר זה כן כתוב. אני יכולה להגיד לך שאנחנו חיפשנו פה לראות איך זה בחוקי עזר אחרים, וגם בתל-אביב ההוראה הזאת מופיעה.
נאוה אושר
¶
בדיוק. החשיבות שאנחנו רואים פה זה שמירה על הרשות – על הניקיון, על החזות שלה. ההוראה הזאת מופיעה בחוקי עזר אחרים שגם נקבעו כעבירות קנס.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בהודעת פטירה מה נחשב זמן שחלף? מה זה האירוע? האירוע הוא הלוויה? האירוע הוא שבעה?
ענת פרץ
¶
מצאתי מענה לשאלתך בתוספת ספציפית לעניין הדבקת מודעות. בחלק ב' בחוק העזר רשום: "בעד פרסום הודעות על גבי לוח פרסום עירוני" – שזאת הסוגיה – "תשולם אגרת פרסום לשלושת הימים הראשונים". הוא בוחר לכמה זמן לשלם. אם הוא בחר לשלם לשלושה ימים אז זה יהיה שלושה ימים; ואז אחרי שלושה ימים נגמר אותו אירוע. אם הוא שילם על ארבעה אז ארבעה. זה בהתאם למה שהוא שילם. יש כאן הטלת אחריות על התושב שבא להדביק על נכס.
ענת פרץ
¶
כן. אני מסכימה שהסעיף הזה בעייתי כי הוא מכיל בחובו גם שלטים כשלט של עסק וגם מודעות. שלט של עסק זה הרבה יותר מובן לנו כי ברגע שנגמר והעסק הפסיק להתקיים אז זה הרבה יותר מובן. אבל גם מודעה – ברגע שאדם בא ושילם בעבור אותה מודעה הוא גם שילם עבור מספר ימים ספציפי, ואז צריכה להיות לו אחריות להוריד את זה.
רמי טצת
¶
אני אזרח מעיריית ראשון לציון. אוף דה רקורד אני שואל, האם בכלל הוא יקבל התראה לעצם הצורך להוריד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה העניין שאנחנו שואלים עליו – נושא של הורדה. כי אם זה שלט ולא מודעה אז כן צריך להוריד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם זה כרזה כי יש אירוע או מופע. אבל פה אדם מקבל רישיון ותאריך להוריד את זה. אז הוא צריך להוריד את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - - אבל בלוח מודעות אדם שם הודעות ומשלם אגרה, והוא מדביק וגם צריך להוריד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אמרתי שיש אפשרות אחת שהרשות גם תדביק וגם תוריד. זה הדבר הכי סביר. יש אנשים מיוחדים ברשות שעושים את זה, ואז יש גם שליטה על זה כי הם יודעים איפה להדביק ולא מדביקים דבר על דבר ויודעים מתי להוריד וכולי. אפשרות שנייה שהבנתי שקיימת בקריית ביאליק – נכון להיום עד שהם יאמצו את הרעיון החדש, שאדם קיבל אישור, ואומרים לו, אוקיי, עכשיו לך תדביק, ואז הוא מדביק על לוחות המודעות של העירייה את מה שמותר לו. אני לא יודע איך הוא מדביק, ומה הוא מדביק, ואם יש לו דבק ומאין יש לו דבק. הרי צריכים דבק כדי להדביק. אז כל אחד שצריך להדביק ייצור דבק. אחר כך הוא גם צריך להוריד את זה – זה סיפור מההפטרה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - ואז הגיע פקח, ואמר שהאירוע עבר. זה היה ב-6 בחודש והוא נותן לו קנס. זאת גם לא מודעה אחת אלא 30 מודעות – 30 קנסות.
ענת פרץ
¶
אני לוקחת את מה שאמרתם לתשומת לבי. נאוה, אם אפשר אולי לעשות הבהרה לגבי השילוט שזה יהיה שילוט רק על בתי עסק. למעשה, מודעות גם ככה לא נאכוף את זה. אלה דברים שקצת קשה לאכוף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תסדירו את זה ותעשו את זה דרככם כמו שצריך לעשות, ואז תהיה לכם שליטה, גם הכנסה וגם תשמרו שאחד לא ידביק על השני על לוחות המודעות וגם תהיה לזה צורה אחר כך.
נאוה אושר
¶
אני מצטערת שאני רק מוסיפה. הבנתי שהכוונה פה היא למעט מודעות שמדביקים על לוח מודעות. לא כל המודעות. כי אם לכתוב שלט אנחנו מורידים גם מודעות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לשאול שאלה מתבקשת כי אני לא מכיר. בעל עסק שיש לו שלט חנות כמו "מוצרי תפירה" - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
השלט הוא פרסום. אבל אם העסק סגור, והוא לא מפרסם שום דבר, והשלט קיים. אבל אין לזה שום משמעות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זאת השאלה השנייה. העסק שכר חנות, הוא כבר לא נמצא. הוא נסע. תוך כדי השנה העסק נסגר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - - חוק עזר עירוני עוד לפני הצו. כשהחוק אומר לפרסם, השאלה אם הוא צריך לפרסם משהו ממשי. זה שהשלט קיים פה ופעם הייתה פה חנות זה לא נקרא לפרסם. הוא מפרסם, יש לו שלט, זה גורם לאנשים לבוא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל שנה זה נעשה מההתחלה – הוא בא, מקבל אישור, שם שלט. רק לא מחייבים אותו להוריד ולשים, אלא זה ממשיך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה ברור. אבל אם העסק סגור – על מה הוא משלם? כשלבן אדם יש שלט הוא משלם עליו. על מה הוא משלם? על עצם ההנחה של השלט? הוא יכול להיות גם בתוך החלון שלו. זה לא חייב להיות על לוח בחוץ. אדם משלם היום אגרת שילוט גם אם זה אותיות על חלון הראווה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הפרסום קיים זאת אומרת שלבעל הנכס טוב הפרסום הזה כי הוא רוצה למכור את זה למישהו או להשכיר את זה למישהו, ושההוא יידע שזה לטובת המספרה למשל, והוא יעשה את זה והוא נהנה מזה. אז אומרים לו, אדוני, תוריד את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
יוריד או לא יוריד – השאלה על מה החוק. חוק עזר לפני ברירת קנס, לפני תהליך שאנחנו עושים בצו אחר. חוק עזר עירוני שמחייב שאין אגרה זה על פרסום, לפי מה שאני יודע. אם אין פרסום אז אין גם שלט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה מה שאנחנו מדברים בצו. אבל השאלה המרכזית זה החוק עצמו. אם בחוק עצמו לא, אז - - - לא רוצה לשלם - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה מילים בלי שום דבר. אדם שם ציור של אריה בתוך החנות. הוא לא מפרסם, אלא מישהו עשה קשקוש של פרח מישהו יגיד שזה פרסום?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על תמונה של אריה הוא יצטרך לשלם. מבחינתו האריה יביא לו אנשים. למה? לא יודע. אבל זה האיש רוצה. אז הוא ישלם על זה.
נאוה אושר
¶
שני דברים: מישהו מקבל רישיון שילוט בעקבות בקשה שלו כי הוא רוצה – ואני משתמשת במילה הבעייתית – לפרסם שילוט, לתלות שילוט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ממש לא. אבל לא משנה. באה העירייה ואומרת, תשלם. ככה העסק הזה עובד הרבה פעמים. אדם שם משהו בחנות, ולפעמים זה דברים אבסורדיים, ואני מקבל את הפניות. ואז העירייה באה לחייב אותו.
נאוה אושר
¶
הוא תולה את הדברים האלה במקום שהוא פונה לשטח ציבורי. כמו שאמרתי לפני כן, המטרה של החוק הזה היא שמירה על הסדר ועל החזות הציבורית. אם מישהו יבוא ויתלה שלטים בכל מקום בלי שתהיה רגולציה לעניין יהיה לנו בלגן. מה המטרה למנוע בלגן? רגולציה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נשאל את השאלה ההפוכה: כל שילוט שאדם עושה בתוך החנות שלו הוא לא צריך לשלם?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את פשוט אומרת לא מציאות. סליחה שאני אומר לך. אדם שמדביק אותיות על חלון הראווה שלו משלם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הוא יכול לשלם בחנות אחת על שישה שלטים לפי סנטימטר ולפי הגודל שלו. על מה אתם מדברים?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בעיר הבירה שלנו. מספיק הראיה. למה אתה הולך אתי לחזות? בשלט יש ספה אחת לכל החנויות, ויש שם מקום לשילוט, והכול בסדר. יש ספה אחת לכל החנויות ותכננו את זה. היה עסק אחר שהיו שם פרחים, והוא כבר לא פרחים, אלא כבר עזב, ועכשיו יש שם סנדלר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל אני שואל על מה הם משלמים: על השלט שהוא מפרסם או שהוא לא מפרסם? אם את אומרת שפה אחת – לא, הוא לא חרג. השאלה על מה הוא משלם. אני יודע שעל פרסום. אם זה לא פרסום אין שום דבר.
נאוה אושר
¶
אני אשתדל להשיב לך כמיטב יכולתי. המטרה של הרשות אם זה לצורך פרסום או לצורך אחר לא מעניינת את הרשות. מה שמעניין אותה זה החזות של הרשות; שהרשות תהיה מסודרת. לכן האיסור חל על מקום ציבורי. מקום ציבורי מוגדר כך: "כל מקום המיועד ומשמש כולו או בעיקרו לציבור או מקום הנשקף לציבור ולרבות רחוב וכל מקום אחר הנשקף אליו". ברגע שיש המון שלטים ומודעות - -
נאוה אושר
¶
אתה צריך אם זה נשקף לרחוב. אני אחזק את הדברים האלה. אם יש שלט שיש בו למשל גסויות, ויש רשות שהמדיניות שלה היא שהשלט הזה לא יפורסם מכל מיני סיבות יש לה שליטה.
נאוה אושר
¶
לא. זאת לא רק עבירה. בגלל זה זה נושא מקומי; כדי שרשות יכולה להסדיר את מה שקורה ברשות שלה – את הסדר, את החזות של הדברים.
נעמה פויכטונגר
¶
אני מבקשת להעיר שאני מומחית קטנה מאוד בנושא שילוט. זה לא תחום שאני עוסקת בו. אבל אני רוצה להתייחס לנקודת המבט שהציג פה חבר הכנסת מקלב: נדמה לי שאם אתה מנסה למשוך לכיוון של מבחן שמתייחס לאפקטיביות של השילוט, של הפרסום ומה הוא עושה, אנחנו נכנסים לתחום מאוד אפור ומאוד בעייתי בתחום הפעלת שיקול הדעת של הרשות המקומית וגם בתחום האכיפה שלה ממילא; אתה נתת דוגמה שהיא אולי קלה להבנה ולעיכול, מצב שהוא כבר לא מפרסם עסק חי. אבל השאלה הזאת גולשת למקומות נוספים – לפרסום שהוא לא אפקטיבי, לפרסום שהוא לא מוצלח. הרי הרשות לא יכולה להתחיל לבחון את האופי של הפרסום, האם הוא משיג את מטרתו, והאם העסק הזה עוד קיים או עבר דירה או האם זה משמר את המוניטין של העסק. כל השיקולים האלה הם לא שיקולים שגורם אוכף יכול בכלל להתחיל לבחון אותם לגופו של עניין. לכן פה אני מתחברת למה שאמרה נאוה – מה הדבר שעליו הרשות אמונה, ואלו כללים היא יכולה לבחון לשם כך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מוכן לקבל את מה שאת אומרת במידה שהעסק חי. את אומרת שאת לא יכולה לדעת מה הכוונות הברורות והנסתרות בפרסום שלו. אבל כשהעסק סגור זה ברור שהוא לא מפרסם. אז גם אם השלט נמצא שם כמו שאנחנו נותנים תקופות לתשלום ארנונה או על מקום שהיה מסחרי וכבר לא מסחרי ולא מחייבים אותו לפי מה שהיה פעם – עכשיו העסק סגור. שלט בעסק סגור לא מפרסם שום דבר, הוא לא שלט פרסום. הוא מגן על הזכוכית. כשעסק סגור הוא לא פרסום. לא משנה השלט, משנה הפרסום. זה בתוך החלון שלו, זה לא משהו חיצוני ממשי. לכן לתת לו קנס על דבר כזה זה לא סביר. הסבירות הוא שלט פרסום.
אפרת חקק
¶
אני גם רוצה להוסיף. אנחנו משתמשים במונח "פרסום", אבל יש הגדרה לפרסום בחוק העזר. פרסום מוגדר כ"התקנה או הצגה של שילוט בדרך כלשהי". אנחנו משתמשים במונח "פרסום", אבל אנחנו לא מתכוונים לפרסום במובן היומיומי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה תלוי איך אתה מגדיר. אם אתה מגדיר שילוט כמה שיוצר פרסומת, ובדרך כלל צריכה להיות פרסומת חיובית אז זה סיפור אחד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מכוון למשהו. אם זה שעות פתיחה זה מכוון - - - ועל זה יש ויכוח. אבל כשעסק סגור אז הוא סגור. הוא לא מפרסם שום דבר ולא נותן שום דבר.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אם העסק סגור, וזה משהו שהיה בעסק אז לא להתעסק. אם מישהו משתמש בפלטפורמה כדי לפרסם משהו שהוא לא העסק שלו, אלא ברור שהוא משתמש בפלטפורמה לפרסום - - -
ענת ברקו (הליכוד)
¶
באותה מידה הרשות יכולה לראות שלט של פלאפל בתוך זכוכית וגם להטיל עליו קנס.
אדוני היושב-ראש, יש תחושה אצל אזרחים, ואני רואה את זה בהרבה מאוד דברים – שרודפים אותם, שמחפשים איך לסחוט אותם בכל מקום.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
- - ועוד מעט הם יצטרכו לשלם על האוויר. די. מה עם הדברים האבסורדיים האלה? אף אחד לא מדבר על שלט גורד שחקים. אבל אז תגיע לשלט שהוא בחלון ראווה של חנות שנסגרה, ואז נותנים להם גם קנס. די.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו ניכנס למסגרת. כרגע הדיון הוא לא על הנושא הזה. זה נושא לדיון כללי שאולי צריך לעשות בכלל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כרגע אם אתה לא מאשר את זה אז פשוט יהיה נגדו משפט. קנס זה תחליף למשפט. אם לא – יהיה משפט. הם לא באים לכאן לבקש אישור אם בכלל הם צריכים או לא.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
לא. בתוך החנות? מה אכפת לי בכלל? מה זה אכפת לי אם החנות היא שלו או שהוא משלם שכר דירה ועומד לו שלט בחנות. מה זה מעניין אותי? למה אני צריכה להיכנס לו לוורידים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נעשה סדר. יכול להיות שצריך לעשות על זה דיון, אבל אני לא יודע אם זה אצלנו בוועדה. יכול להיות שצריך לעשות דיון על מה שאפשר לחייב ועל מה הרשות המקומית יכולה לחייב ועל מה לא. נניח, אם השילוט נמצא בתוך חנות של מישהו – האם אפשר לחייב אותו או לא וכולי. כאן אנחנו לא דנים על זה. על הדבר הזה יש צו שיכולים להגיש נגדו משפט. זה לא לשולחן שלנו כרגע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע אם זה בתחום הוועדה שלנו לקבוע כללים לגבי שילוט ומה אפשר לגבות מהאזרח ומה לא. יש ועדת פנים. אני לא יודע אם זה תחום שאנחנו צריכים לעסוק בו או לא.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
פעם לאזרחים היו דרגות חופש. היום הם מרגישים, וזה לא מאזרח אחד או שניים שאנחנו שומעים, שהם נרדפים.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
רודפים אותם - - - מכל הכיוונים, והרשות יושבת עליהם גם כן. מספיק. אפשר לתת לאזרחים לחיות. לא על כל שטות צריך חוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני שאלתי כי אני חשבתי שבתוך החנות בכלל לא מחייבים. אורי אומר שמחייבים. אבל זה לא הדיון שלנו כרגע. כרגע הדיון הוא שעל כל הדברים האלה אם אדם עושה אותם בלי לקבל אישור מגישים נגדו משפט. כאן הם באים לבקש שבמקום שיהיה משפט כדבר ראשון תהיה ברירת קנס דבר ראשון. כלומר קודם כול הולכים לקנס. אז אם לא נאשר את זה ילכו למשפט.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אז אפשר לקבוע קנס כזה שהרשות לא תתעשר ממנו, ולא יהיה לה אינסנטיב לחפש את האזרחים שלה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
מה פתאום. אם העסק סגור? אנחנו מתנגדים לזה. איזה סכום זה? מאיפה הם הביאו אותו? מה ההיגיון בסכום הזה?
נעמה פויכטונגר
¶
אני רק רוצה להעיר. אני למדתי - - - מהיועצת המשפטית בעקבות הדיון שהתפתח, שאם עסק נסגר במהלך השנה, ואדם מנהל את ענייניו הוא יכול לפנות לרשות לבטל את הרישיון ולקבל חלק מהכסף חזרה – תקני אותי אם אני לא מדייקת. כך שיכול להיות שבחלק גדול מהמקרים - -
ענת ברקו (הליכוד)
¶
את יודעת, נעמה, הפנייה לרשויות ולקבל מהם החזרים זה הדבר הכי קשה לאזרחים. הם לא ממהרות להיפרד מהכספים שלהם. כשזה להפך זה עובד. זה אף פעם לא עובד לכיוון השני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה התראות? אדם סוגר את החנות – איזו התראה? כמו שהוא מודיע שהוא סגר את החנות והודיע שהוא לא רוצה לשלם ארנונה שיודיע גם על הפסקת השילוט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא יודע אם הוא יודע או לא יודע. אבל אתה דורש ממנו שיהיה לו קנס מכיוון שהוא לא הוריד את השלט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הייתה שם גם חנות פלאפל, ועכשיו הוא לא יודע, הוא יקבל קנס- - - והוא ימצא את עצמו עם הוצאה לפועל עם 5,000 שקל.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא דיברתי על זה? בוודאי שדיברתי על זה. כיוון שאם כבר עברה השנה אז הוא לא צריך כשהעסק סגור, וכשהוא לא שילם על השלט. אני דיברתי כשהעסק נסגר, והוא שילם מראש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא צריך להמשיך לשלם למרות שהחנות סגורה. אתה מבין מה שאתה אומר. אז אתה מסכים אתי כמעט ב-95% מהדברים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מסכים אתך במאה אחוז של הדברים בתנאי שתסכים אתי, אז הסכמנו על הכול. על מה אני מדבר? הערתי הערה, ואם מאה אחוז לא מסכימים – מה זה משנה אם זה 95%? בהערה הזאת דיברנו על נקודה אחת מתוך כל הדברים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני קודם כול מבקש לבדוק בחוות הדעת המשפטית האם השילוט הוא עצם השילוט או שבשילוט הוא צריך לפרסם משהו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה דבר אחד. הדבר השני שאנחנו מדברים עליו – השלב הראשון היה למודעות שהאירוע נגמר, ואתה רוצה ממנו שיוריד. אני שואל לגבי שלטים של חנות. שלטים של חנות זה הכול – יש שילוט בתוך החנות, מחוץ לחנות, מעל החנות – זה נקרא שילוט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
היום בעלי עסקים קטנים יכולים לשם על שישה שלטים, כולל שעות פתיחה, "כשר", "סגור" ו"מזגן" וגם על "דרוש עובד". עכשיו העסק סגור, והוא שילם על השילוט הזה מראש אז צריך לראות שהתוקף של האגרה יהיה עד סוף התקופה.
ענת פרץ
¶
אני רוצה לומר כמה דברים, אם יורשה לי. קודם כול לעניין ההערות – בסעיף 15 שאליו הפנית אותנו רשום במפורש: "בעל שילוט אחראי להסרת השילוט עם תום תקופת השימוש בו או עם פקיעת תקוף הרישיון". זאת אומרת אם יש לו עדיין רישיון הוא לא יקבל קנס. "או אם העסק השילוט מפרסם חדל להתקיים או האירוע השילוט מפרסם חלף". זה "או", "או", "או". זה לא "או / ו". זאת אומרת אם יש עדיין רישיון אז יש אז אני לא יכולה להגיש נגדו קנס.
ענת פרץ
¶
כן, אני היועצת המשפטית. תראה מה כתוב כאן: "בעל השילוט אחראי להסרת השילוט עם תום תקופת השימוש בו". בדרך כלל בהסכמים רושמים: "המוקדם מביניהם" או "המאוחר מביניהם". זה לא כתוב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם עסק נסגר אז מה זה קשור? אני לימדתי גמרא, לא משפטים. אבל אם כל האינדיקציה היא האם שילמו אגרה או לא שילמו אגרה, אז מה זה משנה עכשיו אם העסק חדל להתקיים או לא.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מתי יכול להיות ששולמה אגרה, ועדיין הוא יכול לקבל קנס בגלל שעסק נסגר או הפוך? - - - והוא ישלם רק בגלל שהעסק נסגר.
ענת פרץ
¶
אני אסביר לך, אדוני. הסעיף הזה נועד למנוע מקרה שקרה לנו בעיר. יש לנו אזור תעשייה. היו שם עסקים שלא הסירו את השלטים, וזה היה נראה כמו עיר רפאים של שלטים – המון שלטים על עסקים, ולא הייתה לנו דרך לפתור את הבעיה. פנינו לסעיף 15, הגשנו כתב אישום ולא שילמנו קנס. כשאנשים הגיעו לבית המשפט הם התרעמו למה הגשנו כתב אישום. למה? כי כתב אישום משאיר לפעמים גם ר"פ, ואז הרבה יותר קל לשלם קנס.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא מבין. המקרה שאת מתארת הוא מקרה מזעזע מאוד עם הרבה שלטים בתוך מרכז מסחרי. אבל שילמו על זה או לא?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם זה כבר היה מכוער אז למה נתתם גם אם הם שילמו? ואם הדבר לא מכוער ושילמו אז מה הבעיה? אם מדובר שלא שילמו על זה אז צריכים בגלל שלא שילמו - -
ענת פרץ
¶
מה זאת אומרת "מכוער"? כיעור זה עניין סובייקטיבי. אתה יכול להגיד מה מכוער או מה לא מכוער? זאת לא מטרת חוק העזר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש רגע דקה. נותרה לנו רשימה של צווים. כל אחד שעובר על הדברים האלה, הרשות מגישה נגדו משפט, והוא גם מקבל את הקנס בסוף. זה לא בסמכותנו. אין לנו צו שמדבר על זה. מה כן בסמכותנו? שהרשות מבקשת. בזמנו גם קבענו בהחלטה עקרונית שאנחנו מעדיפים שבמקום שהאזרח ייגרר למשפט, לתת לו אופציה של ברירת קנס. אם הוא רוצה ישלם את הקנס, ואם לא הוא ילך למשפט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם לא נחליט כלום היום אז מה שיישאר זה הרשות תובעת אותו על אותם הסעיפים האלה למשפט.
נאוה אושר
¶
אני יכולה לקבל את רשות הדיבור? אני מרגישה שקצת הלכנו לאיבוד. נאמר פה מה זה כיעור ומה זה לא. אני חייבת להדגיש שוב את המטרה כי, כנראה, לא הייתי ברורה בפעם הקודמת. המטרה היא הסדר הציבורי. נכון ש"אין עוד מלבדו" ייכנס, ככל הנראה, למרחב של שיקולי אכיפה. זאת אומרת יש גם את זה. גם בפרקליטות יש זוטי דברים, ויש "אין עניין לציבור". זה ייכנס לשם. בואו נפריד בין מדיניות אכיפה לבין הנורמות שנקבעות עכשיו או נקבעו במסגרת חוקי העזר.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אם יתגמלו את הפקחים אז שיקולי האכיפה יהיו כאלה שיעברו, נניח, 10 ימים מיום שהוצב שלט, ודקה אחרי זה אנשים כבר יקבלו קנסות.
נאוה אושר
¶
אנחנו עכשיו בדיון אחר. המטרה היא לשמור על החזות הציבורית. אם לא נאפשר לרשות להטיל קנסות, זה אומר שאנשים יתלו את המודעות האלה ויהיו כל מיני דברים ולא יהיה אמצעי יעיל בשביל לגרום להם להוריד. השיקולים הם לא רק פרסום, הם גם חזית הרשות, וכל מיני שיקולים שלה מה היא רוצה שיהיה - - -
נאוה אושר
¶
כשאני אומרת "החזית של הרשות" זה לגמרי טובת האזרחים. אני חייבת לומר שקריית ביאליק היא באמת עירייה נאה - -
נאוה אושר
¶
- - והיא, כנראה, נאה מכיוון שהיא אוכפת, בין היתר, את כל ההסדרים הנוגעים לזה שאתה לא תולה שלט ומודעה איפה שאתה רוצה. זה בדיוק העניין. גם הכנסת לא הייתה רוצה שיהיו כל מיני מודעות פה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לשמוע על ההסבר הזה האם הפירוש הוא "או", "או", "או" או הכוונה היא שגם אם שולם - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו עוברים רשות-רשות. כל פעם מגיעה קבוצה אחרת של רשויות, ואנחנו עוברים עליהם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
טלפנתי עכשיו לסגן ראש עיריית ירושלים, ושאלתי אותו, אצלכם ברשות אם כתוב "אין עוד מלבדו" – הוא אמר לי, התקלת אותי, אני לא יודע להגיד לך; אבל אם יהיה כתוב "דרוש עובד" – ישלמו על זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אתה כחבר מועצת העיר איך נתת את ידך לעניין? בטוח שהצבעת בעד. היית בקואליציה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה לפצל את סעיף 15 שלא תהיה מחלוקת: עסק שהשילוט מפרסם חדל להתקיים ועדיין שולמו עליו דמי שילוט, כל זמן ששולמו דמי שילוט לא צריך לשלם.
אפרת חקק
¶
אני חייבת להגיד שאני לא בהכרח מסכימה עם העיקרון הזה. אם אתה מסתובב בעיר, ויש המון שלטים של עסקים שנסגרו זה משפיע על האווירה של העירייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל זמן שהוא שילם הוא לא צריך להסיר. תיגמר השנה – הוא יהיה צריך שוב לשלם. לא ישלם אז זה משהו אחר לגמרי.
אפרת חקק
¶
אם ככה את מפרשת את זה אז את יכולה להסתפק בסעיף 2(א). את העבירה הקודמת את יכולה לבטא על 15.
ענת פרץ
¶
העניין של ההסרה זה המהות של הסעיף הספציפי, שבן אדם לא הסיר. זה שבן אדם שילם או לא שילם זה סוגיה אחרת. סעיף 15 נועד לעניין ההסרה. לכן אנחנו נקבל קנס אם הוא לא הסיר.
אפרת חקק
¶
אבל אם הוא שילם על שנה, ואחרי שנה הוא לא הסיר, את היית יכולה להשתמש ב-15 והיית יכולה גם להשתמש בסעיף 2.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב – אנחנו מוציאים מסעיף 15 את החלק שאם העסק שהשילוט מפרסם חדל להתקיים ועדיין נמצא בזמן ששולם עליו אז הוא לא צריך לעשות שום דבר. תיגמר התקופה – הוא צריך לשלם; לא שילם – אתה צריך להסיר; לא הסרת – אתה צריך לשלם את הקנס או יש משפט. אבל נניח אם שילמו על שלט לשנה, ואחרי חצי שנה העסק נסגר - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה יותר קל? אם זה היה תלוי בי, והיינו דנים על העניין באמת אז כל מה שנמצא בתוך החנות ומפרסמים אני לא חושב שצריך לשלם עליו בכלל.
ענת פרץ
¶
לעניין "אין מלבדו" כדי שתוכל להשיב לאנשים ששאלו – אז יש לך הגדרה מפורשת לשלט שאומר לך ש"אין מלבדו" לא מחויב כי רשום לך על שלט: "הודעה שנועדה לפרסם עסק או עיסוק". "אין מלבדו" לא מפרסם לא עסק ולא עיסוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תלוי. זה סיפור נפרד, זה לא ככה. נניח אם חב"ד מפרסם את "אין עוד מלבדו" זה העסק שלהם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אמרתי שזה מסתייג בסעיף 8 שזה "מודעות ושלטים בעלי אופי פוליטי" שאז לא צריך - - -
אפרת חקק
¶
אני רוצה להעיר שתי הערות עקרוניות לפני שאנחנו ממשיכים: א', זה נכון שאנחנו כאילו מקלים עם האזרח בזה שאנחנו הופכים עבירה לעבירת קנס, אבל אנחנו תמיד צריכים לשים לב למתח הזה בין אכיפה מנהלית שהיא יותר קלה מצד אחד אבל מצד שני הרבה יותר נוחה לעירייה, ולכן לפעמים הרבה יותר אזרחים נופלים לתוך האכיפה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם אני אשאל את קריית ביאליק כמה עבירות משפט הם הגישו בשנת 2015 או 2016, ובעוד שנה נשאל אותם מה קרה בעיר באותן עבירות אתה תראה שיש גידול גדול בהגשות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל כדי שהיד לא תהיה קלה על ההדק, ומכיוון שאנחנו רואים לא פעם שאדם כמו סטודנט למשל, תלה מודעות ומקבל דוחות על מודעה קטנה, ואנחנו רואים אכיפה אגרסיבית ולפעמים סלקטיבית ולפעמים גם שימוש פוליטי בקנסות ועוד דברים כאלה – אז אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זהירים. בסופו של דבר אנחנו רואים שהיועצת המשפטית רואה את הדברים נכוחה כמו שהם התכוונו, אבל הפקח בשטח רואה את הדברים אחרת.
אפרת חקק
¶
אני מסכימה עם נאוה שאולי שווה לוועדה הזאת לעשות דיון מעקב כללי יותר ולא אגב עירייה ספציפית על נושאים מסוימים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם זה בסמכות שלנו אני הייתי מקיים דיון על עצם החיובים של פרסום בתוך חנות. אני לא חושב שאם הוא כותב "כשר" או "לא כשר" צריך לשלם על זה אגרה. אם הוא שם למעלה זה משהו אחר. כל מה שיוצא מחוץ לחנות שלנו הוא צריך לשלם עליו. אבל בתוך החנות שלו? מה רוצים שהוא יעשה? עוד מעט על זה שהוא נמצא שם הוא צריך לשלם אגרה. אבל כרגע זה לא על השולחן. השאלה אם זה בסמכות שלנו או של ועדת פנים.
אפרת חקק
¶
זה בתפר בין ועדת הפנים לוועדה שלנו כי הוועדה שלנו אמונה על כל מה שקשור בעבירות של העיריות.
אפרת חקק
¶
אז אולי לקחת נושא-נושא ולעשות דיון עקרוני. לא לשנות דווקא את הצווים של קריית ביאליק, לדוגמה, כשלא - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אעבור אתך בחנות ופתאום אראה לך איזה נייר מודבק על חלון, ואז אני שואל אותך, למה, ותגיד לי שאתה לא יודע. אני אכנס לבעל החנות והוא יגיד לי שהם דרשו ממנו אגרה, אז הוא שם משהו לא יפה, וזה נחשב פרסום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חושב שזה שיגעון. אני לא זוכר שאני חייבתי את האנשים. הייתי 21 שנים ראש רשות, ואני לא זוכר שחייבתי את האנשים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל היום זה משהו אחר. הכול היום הולך אלקטרוני. היום עובר פקח עם מצלמה דיגיטלית ומצלם את העסק. זה עובר למחלקה, ומשם רצים חיובים לפי גודל הפרסום וכדומה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא ככה. עכשיו נכנסים לדיגיטלי השני, והוא אוטומטית מוריד לך את הכסף מהבנק. זה יגיע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נעבור קודם על הטבלה.
אנחנו בסעיף 18. כשכתוב: "לא יפרסם אדם שילוט, אלא אם כן צוין בו שמו או מעונו של מפרסם השילוט, מתקינו או יצרנו" – מה זה לא יפרסם? ואם הוא לא כתב את שמו, הוא משלם קנס?
נאוה אושר
¶
כמו שאמרתי, אני חושבת ששם זה ייכנס למדיניות אכיפה. כולנו יודעים שלנסח כלל שיחול בצורה מדויקת על כל תחומי החיים הוא מאוד קשה. אתה מנסח אותו כדי שהוא יחול על הדברים העיקריים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם כתוב: "נא לסגור הדלת, יש מזגן". גם על זה צריך לפרסם? גם על שעות הפתיחה והסגירה של החנות מפרסמים אגרות?
נאוה אושר
¶
אני מנחשת שעל זה לא תהיה אכיפה, אבל עדיין נראה לי שאנחנו לא רוצים להסיר את החזית כי כמו שאמרתי, יכול להיות שיהיו שם דברים שזה לא נכון שהם יוצגו.
נאוה אושר
¶
בדיוק. אז השאלה פה היא מה אנחנו שמים על כף המאזניים. האם אנחנו שמים את השלט של "כשר" שככל הנראה לא תהיה שם מדיניות אכיפה ומה עם הצד השני ששם אנחנו לא רוצים שילוט שהוא בחזית וכן משפיע על האווירה של הרשות. אז נראה לי שבבחירה הזאת נבחר להשאיר.
אנחנו ממשיכים בשילוט?
נאוה אושר
¶
אוקיי, אז נמשיך ליתר חוקי העזר. עכשיו נעבור למספרי בניינים. פה קבועות הוראות שבעל בניין צריך להציג את מס' הבניין בשביל הסדר הציבורי. אנחנו נהיה פה הרבה בעניין של סדר ציבורי כדי שיהיה ניתן ללכת ברחוב ולדעת איזה מספרים יש.
פתיחת בתי עסק וסגירתם – גם פה הרשות קובעת מה נכון מבחינת הרגישות של ימי המנוחה וגם מבחינת הסטטוס קוו בעניין הזה וגם מבחינת מניעת רעש; כלומר בשעות מסוימות אסור יהיה לפתוח.
נאוה אושר
¶
אוקיי, סליחה. בסדר גמור.
לגבי בניינים – היה משהו שאמרנו שנוריד. את אמרת שאת חושבת שצריך להשמיט.
נאוה אושר
¶
אז יש גם החזקת מקלטים שזה בעצם החובה של בעל נכס להחזיק את המקלט במצב נקי שלא עלינו אם צריך יהיה לעשות בו שימוש יהיה ניתן; הבא זה חוק עזר בעניין רוכלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ומה קורה עם המקלטים של הרשות? עד היום אנחנו יודעים שהמקלטים של הרשות עד שצריך אותם הם תמיד סגורים, לא נקיים, לא מסודרים, לא מאורגנים. אז למי הם משלמים את הקנס?
ענת פרץ
¶
יש חוק מדינה בנושא החזקת מקלטים. עירייה רשאית להשתמש במקלט באופן דו-שימושי – גם לצרכיה וגם לצורכי אג"א. ואז במקרה שיש שעת חירום היא נדרשת תוך זמן סף שהחוק קבע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם זה ככה זה המזל. אם היא משתמשת בו גם לצרכיה אז המקלט הזה יישמר. אני מדבר על מקלטים שכשיש אזעקה אף אחד לא יודע איפה המפתח את המקלט, וכשפותחים אותו או פורצים אותו בפנים זה שמחה וששון – אי אפשר להיכנס.
ענת פרץ
¶
זה לא קורה, אבל משרד הפנים עושה בדרך כלל ביקורת. עכשיו בשעת חירום יש פעם או פעמיים בשנה מקרים כאלה. בודקים גם את נושא המקלוט ונותנים דין וחשבון גם לפיקוד העורף וגם למשרד הפנים. בדרך כלל זה לא אמור לקרות, וגם יודעים ספציפית מי מחזיק במפתח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כמעט בכל אירוע שהיו צריכים להשתמש זה קרה, חוץ מאשר במקומות ששם המחסן הוא דו תכליתי, והשתמשו בזה.
נאוה אושר
¶
הגענו לחוק עזר "רוכלים". הוא נחקק מכוח חוק רישוי עסקים. המטרה היא להסדיר את כל נושא הרוכלות: גם את הבטיחות, גם את הסדר הציבורי. המונח הקבוע כבר שגור בפי.
פה היה נראה לי לנכון להשמיט את תעודת הזהות לעניין 16(א) בגלל נושא של הגנת הפרטיות. כלומר זה שצריך את השם שלו ואת מספר הלוחית כדי שאפשר יהיה להתחקות אחריו, אז תעודת זהות והמען שלו זה היה נראה לי קצת מוגזם, אם זה מקובל עלייך.
ענת פרץ
¶
אני כבר 10 שנים יועצת משפטית, ואף אחד לא פנה כדי לקבל רישיון כזה. אנחנו מחרימים לרובם את הסחורה, וחלק גדול מוכר את מרכולתו בשוק.
ענת פרץ
¶
רשום כאן במפורש שלא. רשום כאן: "רוכל המשתמש בעגלה לצורך עסקו יקבע על צידה האחורה במקום הנראה לעין לוחית מספר שנתן לו ראש עירייה". אז ראש העירייה לא נתן לו שילוט, אז הוא יקבל קנס.
אפרת חקק
¶
כן, זה די סטנדרטי. לדעתי, הם לא ישתמשו לרוב ברוב הסעיפים, אלא ישתמשו בסעיף הזה. כפי שהיא אמרה, הם לא נתנו היתר כזה בעשות האחרון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לכם הרבה רוכלים?
נניח אם יש משחק כדורגל ומגיעים רוכלים או מחנה צבא, ויש לידו אירוע מסוים, זה גם כלול? לא רוכל קבוע, אלא רק לאירוע מסוים.
ענת פרץ
¶
אני אומרת שוב –לא קרה לנו מקרה כזה כי גם באירועים העירוניים אנחנו מפרסמים קול קורא לצורך הפעלת דוכן. ואז אנשים מגיעים כדי לקבל דוכן קרוב יותר לאירוע ולא להימצא מחוץ למתחם. אז אנחנו לא מגיעים למקומות כאלה.
ענת פרץ
¶
לדעתי, אדם שמתעסק ללא רוכלות יקבל על העיסוק העיקרי. כלומר הוא יתעסק ללא רישיון. אם את שואלת אם יש אופציה כזאת? יש אופציה. אם הוא עסק ללא רישיון ובין השעות 16:00-14:00 אז זאת עבירה אחת, וזאת עבירה אחרת.
נאוה אושר
¶
איסור החזקת בעלי חיים. זאת אומרת אפשר להחזיק אותם רק על קרקע חקלאית. "לא יחזיק אדם בעל חיים על קרקע חקלאית ואלא על-פי היתר". מדובר פה על בהמות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
"על בהמה, לרבות סוס, חמור, פרה, כבשה". אז זה לא בהמה. איך נתנו לכלבים או לחתולים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז שם אדם קשור לעגלה, וגם אדם הוא לא בעל חיים, את אומרת. אלא אם כן זה קרקע חקלאית.
הסעיף הבא – פתיחת בתי עסק.
נאוה אושר
¶
פתיחת בתי עסק זה עניין מקומי גם בהתייחס לרגישות של ימי מנוחה וגם בהתייחס לשעות שבהן לא רואים לנכון שיהיו עסקים פתוחים כדי לשמור על השקט הציבורי.
אם אתם רוצים שאני אפסיק תגידו.
ענת פרץ
¶
לגבי יום השואה ויום הזיכרון יש חוק של מדינת ישראל שאנחנו אוכפים אותו באמצעות החוק הזה. חוק העזר הזה מתעסק רק בתשעה באב, ביום כיפור ויתר ימי המנוחה.
ענת פרץ
¶
"בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה כמשמעותו ביום הזיכרון". זה נכנס. יום הזיכרון לחללי צה"ל לא מופיע כאן.
ענת פרץ
¶
חוק יום הזיכרון לחללי מלחמות הקוממיות וצה"ל משנת 1998. יש חוק מדינה שקובע את עניין הפתיחה והסגירה של בתי עסק באותו יום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כי אני רואה שאחר כך זה מפורט שם. למה זה חוזר על עצמו? ב-4(א) וב-2 זה חוזר על עצמו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר.
חנות לממכר מזון בימים שאינם ימי מנוחה צריכה להיסגר ב-20:00? ככה זה אצלכם?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פינוי חפצים מיושנים.
איך נגמור את כל זה? זה סיפור. זה טירוף לעשות הכול. תמיד עוברים על הכול? אני לא דן עכשיו על העניין עצמו, אלא רק על הפוזיציה השונה אז אני מאשר את זה אוטומטית?
אפרת חקק
¶
לא אוטומטית. נאוה יכולה אולי להציג את הקבוצות של העבירות שעדיין נשארו לנו, ואת השינויים וההערות שיש לך, ואם יש לכם הערות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. מה שעברנו עברנו. מה שנשאר זה העניין. אני לא רוצה שהם יצטרכו לבוא אלינו בעוד חודש שוב כדי לגמור את זה.
אפרת חקק
¶
נאוה, נעמה, אני וכמובן קריית ביאליק – כולנו עברנו על כל החוקים וכל הסעיפים. נאוה, נעמה ואני הערנו את הערותינו. יש כמה שינויים שאתם יכולים לראות בתוך החוק ובתוך הטבלה.
נאוה אושר
¶
אני עוברת מהר: צעצועים מסוכנים – מקובל עלינו; שווקים – הייתה לאפרת הערה לעניין "לא ימכור אדם טובין - -
אפרת חקק
¶
זה סעיף שבעירייה אחרת הורדנו כי לא הבנו עד הסוף מה זה; האם זה באמת נכון שאי אפשר למכור את אלה בשוק.
ענת פרץ
¶
אנחנו לא נתעקש, אבל כשקוראים סעיף אז קוראים אותו יחד עם חוק העזר. חוק העזר מדבר על מכירה בשווקים, אז הכוונה היא שמכירת טובין תהיה בשווקים. אבל אנחנו לא נתעקש.
נאוה אושר
¶
סעיף 11 – מניעת מפגעים. זה קובע שבעלי נכסים ומחזיקים יפעלו כדי למנוע ולהסיר מפגעים שיש להם בנכס. מפגעים זה כולל הרבה מאוד מקרים – נזילות או דברים מאוד חמורים.
הערות קטנות – בסעיף 2 הוספנו בהערות: "ככל שהאמצעים לכך נתונים לשליטתו". נראה לי שצריך להוסיף לעניין "מחזיק" כי בעל נכס זה לא הקושי.
נאוה אושר
¶
בנוסף לכך – סעיף 3 –"מי שהוא בעל נכס או מחזיק בו חייב מיד להסיר, לתקן ולסלק מפגע שנתגלה בנכס". גם פה ההערה "ובלבד שהמפגע בשליטתו" צריך להוסיף "לעניין מחזיק".
אפרת חקק
¶
אבל לעניין ההודעה אני לא בטוחה שזה רק לעניין מחזיק. האחריות שלכם היא לשלוח הודעה לבעל הנכס.
ענת פרץ
¶
ביוב, יונים, קוצים, אנשים שהם אגרנים. דווקא בסעיף הזה אנחנו נתקלים בתופעה הזאת באופן יומיומי, לצערי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
"לסלק מפגע שנתגלה בנכס". אם נניח יש לי מדרגות בתוך הבית שאין להן מעקה. אז אני מדין תורה צריך כי "לא תשים דמים בביתך".
אפרת חקק
¶
יש רשימה ארוכה של מה שנחשב למפגע, ובאמת אלה דברים די חמורים, ובגלל זה הם מבקשים את דרגת הקנס הכי גבוהה.
ענת פרץ
¶
נכס זה לאו דווקא הרבה מדרגות. זה יכול להיות גם חצר. נניח, אם אתה אוסף כל מיני ארגזים בחצר - -
נאוה אושר
¶
אני כן מבקשת להשיב לך כי גם אני הופתעתי מכך בהתחלה. העניין הוא שיש החצנות, ומה שקורה ברשות היחיד יכול להחצין גם לרשות הרבים – ריחות או נזילות. בסופו של דבר אנחנו חיים בבנייה רוויה, והדברים כן חורגים מרשות היחיד. לעניין ההודעה אני אשמח שנדבר על זה.
נאוה אושר
¶
הבנתי. תודה.
לעניין סעיף 33 – בעקבות משרד המשפטים – "בעל נכס המחזיק בו חייב בהוצאת אשפת צמחים לפי אישור המפקח ובהתאם לתנאים שקבע בו כפי שיקבע במודעה שתפורסם בלוח המודעות של העירייה לגבי ימי הפינוי והאופן שבו יתבצע". נעמה אמרה שהתושב לא יכול לדעת על זה, אלא אם נשלחת לו הודעה. ענת מקריית ביאליק אמרה שנשלחות הודעות, כך שלא צריכה להיות בעיה להוסיף הערה: "ובלבד שנשלחה הודעה לתושבים".
נעמה פויכטונגר
¶
יש נוסח סטנדרטי בשנים האחרונות. - - - העובדה שיידוע האזרחים לגבי השעות נשלח להם בהודעה.
ענת פרץ
¶
יותר קשה לאכוף את זה. בגלל זה לא התנגדנו. זאת הייתה דרישה אז של משרד המשפטים או של הפנים. אבל האמת היא שהם צודקים כי מאוד קשה לאכוף. כשאתה בא ונותן הרשאה למישהו אחר אז קצת קשה לתפוס אותו ולתת לו את כתב האישום או את הקנס. זה קצת יותר בעיה.
נעמה פויכטונגר
¶
אני אסביר את הגישה שלנו. דווקא הסעיף הזה הוא אפור קצת בעניין הזה. אנחנו בדרך כלל רוצים להבהיר בהקשרים האלה שאפשר לקנוס אדם על מעשה שמישהו אחר עשה רק אם אותו אחר שירת את האינטרסים לי. במקום שאני אזרוק את הזבל בעצמי ביקשתי מהפועל שלי לזרוק את הזבל. ואז אין הצדקה לפטור אותי.
נעמה פויכטונגר
¶
לכן בחוקי עזר חדשים הנוסח מדויק יותר וכותבים: "לא יעשה אדם כך וכך ולא ירשה לאדם מטעמו לעשות כך וכך". להבנתנו, גם סעיף כזה כשמדובר על השלכה או פיזור של אשפה מעשב נכון לאכוף אותו נגד בעל העסק בין אם עשה את זה בעצמו ובין אם שלח את העובד שלו לעשות את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא צוחק – נניח שיש לי אשפה בחצר, וביקשתי ממישהו לזרוק את זה החוצה. אני אולי אשם, אבל זה שהוציא את זה החוצה גם צריך להיות אשם. מחר אני אבקש ממנו לתת סטירה למישהו והוא ייתן, אז מה יגידו?
נעמה פויכטונגר
¶
מבחינת המדיניות שלנו והאינטרס הציבורי הפועל שלך יעשה מה שאתה אומר. אולי הוא יותר מפחד שאתה תפטר אותו מאשר הוא מפחד שבמקרה יעבור פקח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פועל זה כבר סיפור אחר. זה לא שלוחו של אדם, אלא זה היד האריכתא שלו, שזה משהו אחר גם בהלכה. אם הוא מקבל כסף, והוא פועל שלו זה משהו אחר מאשר סתם חבר שאמרתי לו להוציא את האשפה.
נעמה פויכטונגר
¶
נכון. אבל כשהזכרתי את הנוסח "הרשאה לאחר מטעמו" אנחנו מתכוונים למה שאתה מתאר כיד האריכא. אני לא מבצע את הפעולה, ועושה את זה באמצעות מישהו אחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, אם הגנן בחצר שלי זורק אחר כך את הפסולת לרשות הרבים אף אחד לא יחייב אותי. יחייבו רק אותו.
נעמה פויכטונגר
¶
זה קצת תלוי ביחסים ביניכם – אם אני נותן לו הוראות ספציפיות או הוא גנן עצמאי שאמור לדעת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למשל מישהו שהחליף לי מזגן. שם את המזגן הישן ברחוב, ושם לי חדש. לא אני אשלם – הוא ישלם את זה.
נעמה פויכטונגר
¶
נכון. התיאור הזה מדויק ונכון. אנחנו מחפשים את מי שנושא באחריות העיקרית למה שנעשה. לכן כאשר כתוב בחוק העזר "למעט הרשאה לאחר" אנחנו נמצאים קצת בתחום אפור. זה יכול להיות בכל מיני סוגים של רשות. לכן הפרקטיקה בשנים האחרונות ממה שאנחנו מבקשים מעיריות לעשות – והן בדרך כלל מסכימות – זה להבהיר שהאפשרות לאכוף את זה לגבי הרשאה לאחר היא רק לאחר מטעמו. בדיוק עניין היד האריכתא הזאת. זאת ההתלבטות כאן. נדמה לי שכולנו רואים את זה עין בעין, ואם כולם מסכימים אז מבחינתנו יהיה הכי נכון לבדוק פה לעניין "הרשאה לאחר" – "אחר מטעמו בלבד". זה מה שאנחנו בדרך כלל עושים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה בסדר, כי כאן מדובר על ניקוי. זה משהו אחר. אבל לעומת זאת אם זורק לא ישפץ - - -
אפרת חקק
¶
אז ב-76 נכתוב משהו כמו "לעניין הרשאה לאחר", ובלבד שהוא מטעמו בלבד.
בסעיף 82 אני הצעתי להבהיר שזה רק חזית הבית, ולא כל שיפוץ בתוך הבית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
"לא ישפץ אדם בית, אלא על-פי הודעת שיפוץ". זה שוב שני דברים. תלוי מה הוא משפץ בבית. אם הוא משנה מהמסגרת החיצונית של הבית הוא חייב לקבל היתר בנייה. בין אם הוא חותך חלק מהבית ובין אם הוא מוסיף הוא צריך לקבל היתר בנייה.
נעמה פויכטונגר
¶
חוק העזר אף פעם לא יכול להתגבר על חקיקה ראשית. הסטנדרטים של החקיקה הארצית ומה שהיא דורשת מהאזרח חלים עליו בכל מקרה. חוק העזר קובע איזה עוד דרישות העירייה רוצה להציג לאזרח.
ענת פרץ
¶
באופן עקרוני זה הסעיף, וכן רצוי כדי שנשמור על אחידות ולא נגיע למצב שמישהו צובע בית בצבע סגול ואחר כך בצבע צהוב.
נאוה אושר
¶
הסעיף הבא, סעיף 2, חוזר על עצמו. הוא היה כבר. פה הוא קובע 475 שקלים. בהוראה הקודמת זה היה 730 שקל.
נאוה אושר
¶
סעיף 28 – "המחזיק בנכס חייב להתקין בבניין או בחצרו כלי אשפה". אני לא אמשיך לקרוא מפאת קוצר הזמן. זה בהתאם למדיניות משרד הפנים לעניין כלי אצירה ראשון בלבד. לכן יש להוסיף לעניין כלי אצירה ראשון בלבד – "למעט לתקנם או להחליפם".
סעיף 29(א) – כנ"ל. "לעניין כלי אצירה ראשון" או שאולי צריך לכתוב פה "כלי ראשון בלבד, ולמעט לתקנם או להחליפם". כנ"ל 30(ב). אני יכולה להמשיך?
סעיף 5 2 – אני חושבת שזה לא נכון למעט פה כלב לעניין הכניסה לגן. לעניין סעיף (ב) זה בסדר גמור שיהיה פה "למעט כלב". אבל לעניין הכניסה לגן זה נראה משהו מקומי שרוצים לשמור על גן שמגיעים אליו ילדים קטנים, ולכן לא רוצים שייכנסו כלבים. אז שהמיעוט של כלב יהיה רק בסעיף (ב) ולא בסעיף (א).
נאוה אושר
¶
כן.
אני ממשיכה – אתם רוצים להוסיף ב-56 את המיעוט "מטעמו"? או שנשאיר את זה ככה? זה בעקבות מה שנעמה אמרה.
נאוה אושר
¶
בסעיף 80(א) אין הערות לעניין הסעיף, רק שימו לב שהסעיף האחרון בצו, שהוא סעיף 78 הוא האחרון בטבלה, צריך להימחק כי יש פה חזרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אצלנו ובהרבה מקומות בימי ראשון וחמישי אפשר להוציא גזם החוצה או דברים אחרים, ואז משאיות של המועצה עוברות, ואוספות את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את צו העיריות (עבירות הקנס) (תיקון), התשע"ז-2016 – קריית ביאליק? מי נגד?
הצבעה
בעד הצו – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז-2016 – קריית ביאליק, אושר.
נעמה פויכטונגר
¶
לא אמרתי שזה זהה. הסעיפים פה הם גם די סטנדרטיים רובם. במידה רבה הם דומים לסעיפים שהוועדה אישרה לגבי קריית ביאליק.
נאוה אושר
¶
בהעמדת רכב בחנייתו יש תקנות: יש פקודת התעבורה ויש צו תעבורה ארצי. לכן נשאלת השאלה מה היחס בין צו התעבורה הארצי לבין חוקי העזר. העמדה שלנו היא שכל עוד אין עבירה שקבועה בצו התעבורה הארצי הרשות מוסמכת לקבוע אותה בחוק עזר, וכן היא מוסמכת גם לאכוף אותה במסגרת עבירות קנס. ככה אנחנו רואים את שלוש העבירות האלה. לכן אנחנו לא רואים מניעה משפטית לאשר אותו.
חוף הכרמל – הסדרת מקומות רחצה – זה עניין של צניעות, שלא יימצא בלי בגד-ים וגם עניין של בטיחות אישית.
יש הנושא של הסדרת הגדר החיה שאנחנו כבר מכירים.
אני עוברת הלאה מהר כדי שלא יהיו הערות:
מודעות ושלטים; יש מבנים מסוכנים; יש גם הנושא של שמירת הסדר והניקיון.
בנושא שמירת הסדר והניקיון אני רוצה להעיר הערה אחת. בסעיף 24(א) מה שכתוב זה לעניין שוטטות למעט כלב. בגלל מדיניות משרד המשפטים שהיא גם לעניין סכנה אמרתי לאפרת שצריך, כנראה, להוסיף את המילה "סכנה". "לעניין שוטטות או סכנה". אבל זה לשיקול דעתכם.
אסנת הירש
¶
אנחנו היום יצאנו למבצע החלפה, אז אנחנו עשינו עבורם, ואחר כך כשמתבלה או נופל או נשבר הם מקבלים מאתנו ומתקינים לבד מחדש.
אסנת הירש
¶
בעתלית ובקיסריה שהם בתחום השיפוט שלנו יש שמות לרחובות. שאר הרחובות הם יישובים כפריים, ולרובם אין שמות לרחובות, אז מספרי הבתים מספיקים.
נאוה אושר
¶
אחר כך יש רוכלים; הנושא הבא הוא החזקת מקלטים. אנחנו משמיטים את זה כי יש כבר הוראה. זה כדי שלא יהיה כפל. ההוראה הזאת היא בשמירת הסדר והניקיון. אסנת הסכימה.
החזקת בריכות דגים – פה זה בשביל לשמור על שלום הציבור; חוק עזר לחוף הכרמל לפינוי אשפה ופסולת – פה זה בתיאום ההערה שאמרתי קודם לעניין מדיניות משרד הפנים, שיהיה גם כאן כתוב: "לעניין כלי ראשון בלבד למעט לתקנם או להחליפם"; וכן אני מבקש שייכתב גם: "וכן למעט ולגבות אגרה כמפורט בתוספת הראשונה" – כדי שלא יהיה מצב שייגבה קנס ממי שלא שילם אגרה. מבחינתנו ההוראה הזאת מנוגדת למדיניות שלנו. זה בסדר?
אסנת הירש
¶
נכון. אבל אנחנו מטילים כרגע קנס על סעיף 2(א) בחוק העזר. מאחר שאנחנו לא יכולים לתקן כרגע את נוסח חוק העזר אנחנו רוצים להחריג את הסיפא כדי שיהיה ברור שזאת לא העבירה שאנחנו אוכפים. אנחנו אוכפים את הרישא.
אפרת חקק
¶
אולי נדבר עם חקיקת משנה כדי לראות מה הדרך הכי טובה להגיד את זה. אבל על העיקרון כולנו מסכימים.
נאוה אושר
¶
בסדר גמור.
סעיף 3(א) – גם פה בתיאום עם המדיניות שלנו – "לעניין כלי ראשון בלבד" – אני מבקשת "למעט במספר" כי זה בעצם 1, וכן "למעט לתקנם או להחליפם באחרים".
4(ב) – גם פה – "לעניין כלי ראשון בלבד למעט לתקנו".
חוק עזר לעניין ביוב – ההוראות פה מתייחסות לאפשרות להתקנת ביב פרטי, לאפשרות לנקות רק בהיתר של המועצה, לאפשרות של חיבור נכס לביב ציבורי וכל מה שקשור לנושא הזה. סיימנו את הצו.
אסנת הירש
¶
לא היה לנו. אכפנו רק את מה שמוסדר בחקיקה ראשית: כלבים משוטטים, נהיגה בחוף הים, השלכת פסולת. זה מאוד נחוץ לנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בנושא הביוב – זה נכון שאסור לאדם להתחבר באופן פרטי? מה זה "בור שופכין"? עדיין יש לכם מקומות שיש בחצר בור שופכין?
אסנת הירש
¶
מי גשמים מוסדרים בחוק העזר לתיעול. עקרונית, על-פי חוק, אסור לערבב מי גשמים יחד עם ביוב, וזה מוסדר במקום אחר, ולא הכנסנו את זה לצו עבירות קנס.
נעמה פויכטונגר
¶
הערה קטנה לפרוטוקול כדי שלא תהיה לנו בעיה בשלב של הפרסום. זה נאמר פה אגב אזכור של גביית אגרה בסעיף 2 לחוק העזר בעניין - - - מכיוון שהרושם שלי הוא שזה לא דבר שאפשר לכתוב פה כי זה לא משהו שקשור לצו עבירות הקנס, אני רק רוצה לבקש אם אפשר שהוועדה תאפשר לנו - - -
נעמה פויכטונגר
¶
אני מבקשת שיהיה ברור, אם זה בסדר מבחינת הוועדה, שנוכל להשלים את הבדיקה מול הייעוץ המשפטי, האם צריך או לא צריך להגיד את זה באופן זה.
אפרת חקק
¶
זה מה שאמרתי. נדבר עם חקיקת משנה, ונראה אם צריך לכתוב את זה. יכול להיות מאוד שלא צריכים לכתוב את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס'), התשע"ז-2017 – מועצה אזורית חוף הכרמל? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצו – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס'), התשע"ז-2017 – מועצה אזורית חוף הכרמל, אושר.