הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 579

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באב התשע"ז (08 באוגוסט 2017), שעה 13:10

צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי

סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת - שמילה מימון

מנהל מחלקה בכיר ייעוץ משפטי, משרד התקשורת - רועי ברית

הלשכה המשפטית, משרד התקשורת - אורנן שטיינברג

רמ"ט לשכת השר, משרד התקשורת - רן שיטרית

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - ירדן מזרחי

כלכלן, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - גיל ברגפרוינד

סגן היועץ המשפטי והממונה על קשרי ממשל, פלאפון, חברות טלפונים סלולריים - עידו רוזנברג

מנהל מוצר, טלרם, יבואני ומשווקי ציוד קצה של טלוויזיות וממירים - תומר טביב

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את פלאפון תקשורת בע"מ - אורלי בן שמאי

מרב תורג'מן

לאה ורון

אור שושני

צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר) (תיקון), התשע"ז-2017

בוקר טוב לצוות, לאורחים ולמנכ"ל בפועל. התכנסנו כאן, בפגרה, כדי לדון בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר) (תיקון), התשע"ז-2017. אני רוצה להזכיר שטרם יציאתנו לפגרה ביקשת ואמרת שהנושא הזה הוא צרכני מן המדרגה העליונה ואתם מבקשים להעלות את הנושא הזה. אני אאפשר לאדוני להציג בקצרה מהו הצו המונח כאן לפנינו. מה זה, 23 עמודים?

לא, מה פתאום.

כמעט קיבלתי חום, אמרתי, את כל זה כתב השר החדש? אה, רן? כל כך מהר וכל כך הרבה הוא כותב?...

השר חתם. אישור, קרא, חתם.

אדוני, בבקשה.

אני מימון שמילה, מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת. ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש ולצוות הוועדה על הכינוס בפגרה. באמת יש פה נושא צרכני ממדרגה ראשונה, שמחכה הרבה מאוד זמן להגיע לוועדה. אנחנו כרגע נמצאים ברגל המסיימת ורק נשאר להכניס את הגול ולגמור את ההלל על הסיפור הזה, כי זה נושא מאוד קריטי וחשוב, כפי שאפרט.

הצו בא להסדיר יבוא וסחר במכשירים טלפוניים סלולריים ומכשירים דומים. כל מכשיר טאבלט שנכנס לתוכו "סים" והוא יודע לעשות תקשורת סלולרית – הכול נכנס תחת הצו הזה. הוא קובע בין היתר שניתן לייבא למדינת ישראל מכשירים כאלה ביבוא מסחרי וקובע מהן החובות שעל כל יבואן של המכשירים הללו, כדי שזה לא יהיה שכל אחד יביא מה שהוא רוצה.

זה כמו חוק שירותי רכב.

הסדרה של בדיוק איך מביאים, כדי לסגור פרצות, כדי שלא תהיינה תקלות ובעיות בעתיד. מצד שני, יש כאן הפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי שהיה נהוג עד היום להטיל על יבואנים, דבר שגרם להם לא להביא - - -

שאלה אחת, אולי הכי חשובה: החברות שמייבאות את הציוד הסלולרי, "המטופל" נקרא לזה, תהיינה מחויבות לתת פה את התיקונים ואת שירות התיקונים.

קודם כול, חברת הסלולר שמוכרת מכשיר מחויבת לכך על פי הוראות הרישיון שלהן - - -

לא, אני לא מדבר על ציוד חדש, אדוני המנכ"ל, אני מדבר על ציוד - - -

לא סתם היושב-ראש השווה את הנושא הזה ליבואני הרכב.

נכון. זה היה הסיפור שהרג עד היום את היבוא.

אני אענה ליושב-ראש הוועדה. אני רועי ברית, מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת. אנחנו קבענו פה בצו חובה על יבואנים להעביר לנו דיווח רבעוני מה הם ייבאו בדיוק, איזה דגמים וכדומה. לא ביקשנו שם לציין האם המכשיר חדש או לא; מעניינים אותנו בעיקר ההיבטים - - -

אותי מעניין דבר אחד, ואני אומר את זה למנכ"ל. לא סתם התייחסתי למהפכה הגדולה שעשינו בעניין של יבוא רכב. כי בעצם יבוא רכב תמיד היה. יכולת כאדם פרטי לבוא ולעשות יבוא אישי. אבל למה זה לא צלח? כי כשהבאת את הרכב... רכב הוא לא דבר שחי מעצמו, אחרי תקופה הוא מתקלקל, הוא צריך החלפת גלגל, מנוע וכל מיני עניינים. במילה אחת, תחזוקה. ואז אתה מכניס אותו למוסך המורשה שאתה רוצה שיטפל בו וייתן לו את השירות, ייתן חלקים וחלפים – אבל אף מקום לא רוצה לטפל בו. זה הרג את השוק, ונדרשנו לחוק גדול, אחד החוקים הגדולים שהובאו לכאן בשנים האחרונות.

אותו דבר כאן. אם אני קונה מכשיר מחודש – שזו ההגדרה של זה - - -

אני עידו רוזנברג, מחברת "פלאפון". אני חושב שאדוני נוגע בדיוק בשתי הנקודות החשובות. אחת, לא מדובר על מכשיר מחודש אלא מדובר על מכשיר משומש. ההבדל הוא אדיר, כי מכשיר מחודש הוא מכשיר שגם לפי צו הגנת הצרכן הוא מכשיר משומש אבל שעבר דרך היצרן או יבואן, שבדק, תיקן מה שצריך והפיץ אותו הלאה. שזה מצוין, כי זה עבר ידיים מהימנות. ואז לרוב גם מקבלים אחריות, למרות שלפי חוק הגנת הצרכן לא מחויבים לקבל אחריות. פה, במקרה הזה, אנחנו מדברים על משהו אחר, שבעיניי זה הבדל של שמיים וארץ. פה מדובר על מכשירים משומשים, נקודה. הם לא מחודשים, הם לא עברו דרך יצרן - - -

מה זה משומשים?

שמישהו השתמש במכשיר הזה איפשהו בעולם, מישהו אחר קנה אותו, והביא אותו as is לארץ, בלי שיש לך מושג מה יש בתוך הקופסה הסגורה הזאת, איזה חלפים יש בפנים, ובלי שזה עבר דרך יצרן או יבואן שיכול לבדוק שבאמת המכשיר תקין ומשדר בהספקי שידור תקינים והסוללה תקינה. כלומר, אין לך מושג על שום דבר מעבר למה שאתה רואה בחוץ. וזה בדיוק הבדל שאדוני שם עליו את הדגש, ובעיניי הוא ההבדל החשוב ביותר.

ועדיין השאלה האם תתקנו אותו?

זה לא אנחנו. כשאנחנו מוכרים מכשירים, אנחנו מוכרים מכשירים חדשים וגם נותנים אחריות. וגם כשאנחנו מוכרים מכשירים מוחדשים – כך זה נקרא בצו הגנת הצרכן, לא "מחודשים", "מוחדשים" – אז אם זה למשל "אפל" אז "אפל" עצמה מחדשת ואנחנו נותנים אחריות.

אני קניתי מכשיר משומש בארצות הברית. באתי איתו ארצה ונרשמתי כלקוח של "פלאפון" – האם אני אוכל לקבל מכם שירות תיקונים?

רוב הסיכויים שלא. אני לא יודע מה יש בתוך המכשיר. כלומר, המכשיר שאתה קנית, מעבר לעטיפה החיצונית שלו שאולי יש עליה לוגו של "סמסונג", כל המכשיר בפנים הוא משהו אחר לגמרי ואני לא אדע לתקן אותו גם אם תגיע אליי. וזו בדיוק הבעיה.

תן לי לחדד את זה עוד יותר. בואו נחלק את השוק לשני סוגים. אם אני מחר רוצה לקנות אייפון, אני בא, קונה בצורה מסודרת, יש לי את כל האחריות ואין לי שום בעיה. אבל יש בשוק בראש העין או בקניון חנות שהיא לא סוכנת שלך אלא על המדף יש לה טלפונים, אתה אומר לו "אני רוצה לקנות". הוא לא עושה איתי התקשרות, הוא לא סוכן שלכם או של אחד הגופים, אלא רק מוכר את הציוד. עכשיו, נניח שקניתי ממנו והתקלקל לי הטלפון - - -

ואתה לקוח של חברה – "סלקום", "פרטנר", "גולן" או אני לא יודע מה.

שנייה, תנו לי. ויש לי גם את הקו, שהוא של "פלאפון", "פרטנר" או כל אחד מהגופים. ועכשיו שאלת מיליון הדולר של כל התהליך הזה היא מי מתקן לי. אם תבוא ותגיד לי, שמע, לא קנית את זה דרך חברת "פלאפון" או "פרטנר"... עזוב את השאלה אם הבאתי אותו מחו"ל או לא. מישהו נמאס לו ועזב את הארץ והוא מכר לי את המכשיר הזה והוא מונח אצלי במדף - - -

כמו שקנית חדש - - -

כן, כמו חדש. מי מתקן? זה לא חברת "פלאפון", נכון?

אני אגיד לך - - -

שנייה, תנו לנו להבין.

יש מעבדות.

אתה בעצם אומר לי שיש מעבדות פרטיות ובמעבדות הפרטיות האלה אין לאף אחת מן החברות שהקו הוא שלהן שום מערכת יחסים עם הקונה.

נכון.

אם זה באמת מתקיים ככה, אז אין שום בעיה גם עם אלה שמיובאים.

שמילה, אני, נשברו לי שני המסכים. חזרתי ארצה. אני גם לקוח של "סלקום" וגם לקוח של "פלאפון" והפלאפונים הם תקניים. צלצלתי ואמרו לי "תבוא למרכז שירות, תניח את הטלפון ותקבל אותו אחרי יום". שלחתי את הנהג שלי למעבדה פרטית ותמורת 300 שקל עשו לי את שני המסכים, ובזה נגמר הסיפור ובא לציון גואל, ועד רגע זה עוד לא שברתי אותם שוב.

מי שקונה היום מכשיר בחנות פרטית שלא שייכת לחברה, עומדות בפניו מספר אופציות. אחת מהן - - -

שמילה, זה כמעט ההבדל בין לעשות ביטוח לבין לא לעשות ביטוח.

בדיוק. אופציה אחת שלו זה לפנות לחברת "פלאפון", שעושה תכנית גם ל"פלאפון" וגם לאחרות, כי ממילא היא מחזיקה מעבדות. אין לה חובה, היא עושה את זה כי זה נוח לה.

ואיזה שירות תיקונים הן נותנות ללקוחות שרכשו אצלן את המכשיר?

את זה הן אמורות לספק לו מ-א' ועד ת', זה לא קשור.

לא, רק אם אתה קונה אחריות או לתקופת אחריות שנתית.

זה מה שרציתי לשמוע.

זה נכון לגבי כל דבר. זה כמו שבאו אליי לדוגמה לגבי המזגנים. הסתיים הביטוח. אז מתקשר אליי שירות הלקוחות שלהם ושואל האם אני רוצה להמשיך את הביטוח. שאלתי אותה כמה עולה הביטוח, אמרה לי 2,400. אמרתי לה: כל שנה אני אחליף...

המטרה של התיקון הזה היא שהמחירים ירדו עד כדי כך... הדוגמה שנתת היא מצוינת. המחירים ירדו בגלל המכשירים המחודשים הללו שאנשים יגידו "התקלקל? לא נורא, אני אזרוק ואקנה חדש, זה יותר טוב לי מביטוח בכל חברה סלולרית ואפילו במעבדות שנותנות שירותים". ועדיין לצרכן יש אפשרות להכניס את זה בחברת סלולר או במעבדה פרטית, הוא יכול ללכת לכל מקום שהוא רוצה. אבל אני חושב שצרכנים יעדיפו לזרוק ולקנות חדש.

אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים. הנושא הזה לא נולד מאתמול להיום, הוא התחיל לפני מספר שנים. בנוסף, ב-2016 יצאנו בשימוע מסודר לכל השוק – גם לחברות, גם ליבואנים, לכל מי שיש יד ורגל בנושא הזה. יצאנו לשימוע, קיבלנו עמדות, בחנו אותן, ובסוף הנחנו מסמך מקצועי. לצערי, לאור תחלופת שרים במשרד לא יצא לנו... כל פעם השר חתם, השר עזב, וכרגע הצגנו את זה לשר האחרון, הוא חתם על זה וביקש שנקדם את הדבר הזה.

הצו הזה יסייע לתחרות, הוא פותח את השוק בצורה דרמטית - - -

אדוני המנכ"ל בפועל, בוא נאמר שיש לצו הזה פוטנציאל לייצר תחרות ואני מקווה שהוא אכן ייצר. אתה יודע במה? פחות על רכישת מכשירים חדשים ויותר בעניין של האם שווה לי לתקן במקרה שהוא מתקלקל ובעניין של השירות.

לא לכל התושבים היום במדינת ישראל יש את היציבות הכלכלית לקנות מכשיר ב-3,000 או 5,000 שקל.

צודק. על פניו זה חוק צרכני מהמדרגה הראשונה.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה שאיגוד לשכות המסחר שלח מכתב מפורט שמתייחס להיעדר יכולת בקרה ולחשש לכשלי רשת חמורים. הנציגים שלהם הוזמנו לדיון ונרשמו, אבל אני לא רואה שאיש מהם הגיע. מאחר שאני העברתי את המכתב מבעוד מועד למשרד התקשורת, אני מניחה שהם בדקו את הטענות ואם היה צורך לתקן משהו בצו, הם בוודאי תיקנו.

אוקיי. גיל, בבקשה.

אני גיל ברגפרוינד, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות. קודם כול, אני חושב שההצעה היא טובה מאוד, היא מצוינת. בהחלט יש יתרון בזה שמחליפים גם מכשירים משומשים וגם מכניסים ציוד שהוא ציוד קצה לא חדש, שיתאים לכיס של אנשים שלא יכולים לקנות חדש.

אבל כבר היום קיימת בעיה. במועצה לצרכנות טיפלנו רק בשנה האחרונה ביותר מ-120 תלונות בנושא של תיקונים שמתכחשים אליהם, שלא מוכנים לתקן - - -

גיל, אתה מעלה עניין, אבל בוא קודם כול נמקד אותו. האם התלונות הן כלפי החברות או כלפי מעבדות פרטיות?

בעיקר מעבדות פרטיות. ומכאן אני מגיע לתובנה שבעצם הבעיה ביבוא מקביל או יבוא מאושר מהסוג הזה, היא שבעצם הסימונים לא יהיו ברורים. כפי שהסביר המנכ"ל, מה שיקרה פה זה שייכנס - - -

מה זאת אומרת שהסימונים לא יהיו ברורים? לא הבנתי.

היום כשאתה קונה מכשיר שהוא refurbished אתה תראה סימון קטן בתחתית של R. אלא שמעט מאוד אנשים מבינים את המושג refurbished, שזה משוחזר, משופץ או כל מיני ביטויים שבעצם - - -

מוחדש.

מחודש, משוחזר ועוד. יש הרבה - - -

לא יד ראשונה.

כן, לא יד ראשונה. אבל לא ברור מה מצב המכשיר. וזה הקושי שאני מדבר עליו, ולכן צריך לחשוב איך - - -

גיל, בוא נעשה סדר. תראה, מי שבהגדרה הולך לקנות טלפון refresh כזה או אחר, הנחת העבודה היא שהוא לא סתם הלך וקנה. זאת אומרת, זה אדם שברוב המקרים אין ידו משגת - - -

לא בהכרח. יש פעמים שבהם בחנות עצמה מציעים לך, אומרים לך – שמע, אני יודע שזה תקין, סמוך עליי - - -

שנייה, שנייה, זה לא קשור. אני עדיין לא מתעסק בנוכלות, בוא לא נתחיל בנוכלות. נוכלות מתקיימת גם אם אתה קונה אותו חדש מהניילון, אוקיי? אני רוצה קודם כול ללכת צעד אחר צעד. קודם כול, הנחת העבודה היא שאלה אנשים שידם אינם משגת; השוק נפתח גם לאנשים כאלה, שרוצים לתת גם לילדים שלהם ושיוכלו לעמוד בזה – כי המכשירים בישראל יקרים, וצריך גם את זה לומר.

עכשיו, מה החשש – המוצדק – שלך? שכשהוא מקבל את המכשיר הוא לא יודע מה מצבו באמת. יכול להיות שזה מכשיר שעובד רק באותו רגע. כמו שפעם שהיו קונים שעון, חוצים את הכביש – והוא כבר לא עובד. עכשיו, השאלה היא האם יש כלי לבוא ולהגיד שברגע שהוא מקבל את האות R מישהו עשה איזושהי בדיקה מינימלית שאומרת שהוא לא עשה משהו שאי אפשר לתקן אותו בחיים או משהו כזה.

אי אפשר לעשות את זה, זה מגיע מכל העולם. אנשים קונים - - -

אומר פה רן, ובצדק, שיש חוקי הגנת הצרכן, שתקפים גם למקרר שאתה קונה בחנות יד שנייה. קנית, הבאת אותו הביתה והוא לא עובד – מה קורה אז? אז בגלל זה לא נמכור יותר מקרר יד שנייה או מכוניות יד שנייה?

תקשיב, אתה צודק. אבל הצדק הוא... לא נצליח לתת מענה לכול, אבל בוא לפחות נציף את - - -

רציתי - - -

אני אתן לך דוגמה. יש לי שואב אבק שתמיד מתקלקל לי בסיום האחריות. מה בעצם אני אומר, אדוני המנכ"ל? אוקיי, הוא בא, קנה את המכשיר. עכשיו, גם בכללים שלנו בהגנת הצרכן – ואתה יודע, במקרה יושב פה לפניך אולי ה-מחוקק של חוקי הגנת הצרכן פה בכנסת – מה יקרה? יש לו שבועיים-שלושה להחזיר אותו אם מתקלקל לו. אבל נניח אחרי חודשיים... מה הבעיה, גיל? זה נכון גם למי שאין ביטוח. מי שלא עושה ביטוח ורכש מוצר, גם חדש ובוודאי גם ישן... יש פה דילמות אמתיות.

תראו, אני בעד הצו, ואני חושב שגם חבר הכנסת פרי - - -

אני מאוד בעד הצו.

- - -

אדוני היושב-ראש, תן לי מילה על זה. אחרי שקראנו ופנו אלינו לא מעט - - -

אני מאוד בעד, כי זה הופך להיות קומודיטי, וכל מוצר שהופך להיות קומודיטי מצריך פיקוח וארגון של העניינים - - -

אני מסכים איתך.

ואני מסכים איתך שיהיו לא מעט בעיות ואולי הרבה יותר תלונות.

- - - אני רוצה לעזור מראש - - -

אדוני היושב-ראש, מילה. לא רצינו לגרום פה בבת אחת דברים... אנחנו רואים בנושאים צרכניים דברים עין בעין, ואנחנו אומרים את זה לא מעט פעמים – ואני איש של צרכנות. אני אומר לך דוגרי, אני רואה את זה כתפקיד מרכזי שלי במשרד, עוד לפני שהייתי מנכ"ל בפועל.

הכנסנו לפה תיקונים. מה הם אומרים? לדוגמה, אם הביא יבואן איזה 2,000 מכשירים למדינת ישראל מסוג מסוים ופתאום מקבלים יותר מעשר תלונות על המכשיר הזה, אז הוא צריך לדווח לנו, ואנחנו נבוא לברר אצלו וגם תהיה לנו אכיפה ופיקוח על אותו יבואן, עד כדי שלילת אישור היבוא שלו למדינת ישראל; או לאסוף את כל המכשירים האלה שהתקלקלו כך שהוא יפסיק למכור אותם. גם יצרנו צעדים כדי שזה לא יהיה - - -

אוקיי, תכף נקרא את זה. אדוני המנכ"ל, אני רוצה לסכם ולומר את הדבר הבא לפני ההקראה. בסוף-בסוף יש לשוק כללים. אם מישהו הוא נוכל והוא מייבא את ה... הוא יכול "לנכלל" פעם אחת, פעמיים, שלוש, אולי עשר, אבל פה זה נגמר. ואותו דבר פה. בגדול, כשאתה שוקל במשקולת מה זה עושה לשוק אל מול בעיות שזה עלול לייצר, אין ספק שבסך הכול הכללי זה עולה לאין שיעור. אז אולי בהתחלה זה יהיה פתח לנוכלויות ורמאויות וכל מיני דברים כאלה, ואני אפילו בטוח שזה יקרה, אבל בסוף השוק, ככל שהוא מתקדם הוא גם יודע להשתכלל בעניין הזה, ועם הזמן ייווצר איזשהו איזון.

ואתם בתפקיד שלכם, אם אתם רואים למשל תלונות על "יעקב את יעקב תיקוני טלפונים" אז אתם יודעים לפנות למשרד התקשורת ולהגיד, תשמעו, במקום הזה והזה כולם תקולים.

יפנו אלינו, יפנו לרשות להגנת הצרכן - - -

תודה, בואו נתחיל את ההקראה. אלא אם כן יש לך משהו לומר.

משפט אחרון. לא רק שאנחנו לא מתנגדים, אנחנו מעוניינים שהצו הזה יעבור. אבל אני רוצה שיהיה גילוי נאות; כשמוכרים את זה אני רוצה שיהיה סימון ברור על האריזה - - -

זה ברור, זה חובה, אין ויכוח.

אבל זה לא קיים.

זה לא קיים היום.

אז נוסיף את זה.

דבר שני, אני רוצה לאפשר שיהיו כלי אכיפה, כדי לוודא שלא ניפול - - -

אם יורשה לי לציין עוד נקודה אחת, אנחנו מדברים פה על אחריות ותיקון של מכשירים תקולים, אבל מעבר לזה יש בעיות אחרות. מכשיר סלולרי שכל היום צמוד אליך – יש גם בעיות שאתה לא מודע אליהן במכשירים משומשים שאתה לא יודע מאיפה הם הגיעו. הוא עובד מצוין לשיטתך, אתה מקבל ומוציא שיחות, אבל הקרינה שלו הרבה יותר גבוהה, רכיבים בו עובדים בצורה לא תקינה, הסוללה לא תקינה - - -

לכולם יש את הטלפון של ליברמן? זה מה שייבאו? השוק כבר מזמן לא עם הטלפונים... עשה לי טובה, נו בחייאת - - -

לא, יש ברחבי ה - - -

עשה לי טובה. אני מבין מה שאתה אומר, מה שגיל אמר, אבל רוב המוחדשים כבר מתכתבים בסוף עם טלפונים כאלה רובם ככולם.

אבל אדוני, כל מה שאני - - -

איתן, אתה צריך להבין – ואני בטוח שאתה מבין – שדעתן של החברות הסלולריות פחות נוחה מ - - -

ברור. גם אם הוא לא היה בא הייתי יודע את זה.

- - - ואני אומר את זה בשמי לשעבר. נושא הרחבת התחרות, פתיחה ליבואנים, טלפונים משומשים וכיו"ב עלה מאז כניסת הסלולר למדינת ישראל. ואני מדבר איתך על שנות ה-90. בסך הכול לא חלו שינויים דרסטיים, חוץ מהטכנולוגיות כמובן.

עכשיו, אני כן חושב שיש היגיון בהצעה שלהם, או בדרישה שלהם, שלא יקנו קופסה בשק. כלומר, שעל האריזה יהיה כתוב שזה טלפון משומש, משופץ או משהו מהסוג הזה - -

נכון.

- - על מנת שבאמת לא ימכרו משומשים כחדשים, חדשים כמשופצים או משופצים כמשודרגים.

אדוני, בבקשה.

אני רועי ברית, מהמחלקה המשפטית של משרד התקשורת. עניינו של הצו זה רישוי של ציוד קצה רט"ן, או בעברית, מכשירי טלפון סלולריים ומכשירים דומים. זה לא כולל ציוד תשתית כמו רפיטורים וכדומה.

הצו הקיים, וגם התיקון שלו, הוא מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי וגם מכוח חוק התקשורת, והוא מבטא את האינטרסים שבבסיס ההסדרה של משרד התקשורת. זה לא רק ההיבטים הצרכניים, זה גם בטיחות של משתמשים, התקינות של רשתות תקשורת, ניצול יעיל של המשאב המוגבל של התדרים האלחוטיים ומניעת הפרעות אלחוטיות למערכות השונות. הכול בא לידי ביטוי בצו.

הצו עולה בקנה אחד עם שתי החלטות ממשלה. אחת, החלטת ממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי, ושתיים, החלטת ממשלה לעניין הסרת חסמים בפני יבוא מסחרי. ונדמה לי שיש גם החלטת ממשלה בעניין הקלות ביבוא אישי. כך שהצו עולה בקנה אחד עם ההחלטות האלה.

וכמו שנאמר, הצו מחזק מאוד את יכולת האכיפה והפיקוח של המשרד בשוק בכל ההיבטים האלה.

עורך דין ברית, בעבר אישרה הוועדה רישיונות פטור-סוג למכשירים נייחים. האם אתם אכפתם, האם אתם בדקתם, האם מהרגע שניתן הרישיון יש למשרד איזושהי אמירה, איזושהי בדיקה, או שמהרגע ש - - -

נכון, יש לנו צו משנת 2014 לגבי ציוד קצה קווי. הוא מאוד שונה בהרכב שלו, וגם במשטר הרגולטורי זה לא כל כך דומה. אנחנו לא נתקלנו בתלונות או משהו שהצדיק אכיפה - - -

גם אז פחדו מתלונות, הפרעות וכו'. אבל לא קיבלנו אפילו תלונה אחת - - -

לא, אבל השאלה האם המשרד ערוך לאכוף והאם הוא רואה בזה כתפקידו; האם יש עליו חובה לזה.

- - - אני לא יודע את מספר הטלפון הקווי אצלי בבית. יש לי טלפון קווי, אבל אני לא יודע את מספרו.

קודם כול, אני יכול לבשר לך על הרפורמה בטלפוניה הקווית, ואתה יכול לשקול – אני לא יכול להמליץ – לעבור ברפורמה ולקבל את זה במחיר הרבה יותר נמוך. זה כבר יצא לדרך.

אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים להתחיל בהקראה?

כן, כן.

רגע, עצרנו בשאלת האכיפה, שאתה רוצה לענות עליה.

חברים, עצרו פה. בואו נתחיל את ההקראה.

שמי אורנן שטיינברג, מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת.

צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר) (תיקון), התשע"ז-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4א(ד3), 53א(א)(3) ו-(4), ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), וסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק התקשורת, אני מצווה לאמור:

תיקון השם

בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012 (להלן – הצו העיקרי), בשם הצו, במקום "(פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר)" יבוא "(פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן))".

רק אגיד שהתיקון הזה נועד כדי למנוע בלבול עם צו אחר, משנת 2014, וכדי להבהיר שהצו הזה עוסק במכשירי טלפון סלולריים ולא בציוד אחר.

כל המילים האלה בשביל טלפונים ישנים?

רט"ן זה סלולרי בעברית.

היושב-ראש וחבר הכנסת פרי יצביעו על הסעיף הזה.

יש הערות? לא. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 1 אושר.

אושר.

תיקון הפתיח

בפתיח לצו העיקרי, במקום "53א(א)(4)" יבוא "53א(א)(3) ו-(4)".

הערות? תסביר.

אנחנו מציעים לתקן את הסעיף כדי לתקן את מקור הסמכות בחוק התקשורת, 53א, שעניינו יבוא של ציוד קצה והוראות לעניין הפצתו ומכירתו והטיפול בו.

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 2 אושר.

אושר.

תיקון סעיף 1

בסעיף 1 לצו העיקרי –

""המשרד" – משרד התקשורת";

"יבואן" – מי שעוסק ביבוא ציוד פטור למטרה מסחרית";";

ההגדרות "טכנולוגיית GSM" ו- "טכנולוגיית UMTS" – יימחקו;

בהגדרה "סחר" – בסופה, יבוא "למעט יבוא";

בהגדרה "ציוד קצה רט"ן", במקום "שהוא ציוד רדיו טלפון נייד" יבוא "הפועל בשיטה התאית, שהוא אחד מאלה: מכשיר טלפון, מודם, נתב, מחשב לוח (טאבלט);

אחרי ההגדרה "ציוד קצה רט"ן" יבוא:

""ציוד פטור" – ציוד קצה רט"ן שאינו טעון אישור סוג כאמור בסעיף 2;".

הערות?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 3 אושר.

אושר.

תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לצו העיקרי –

במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) הציוד מיועד לפעול בטכנולוגיית רדיו טלפון נייד, בתחומי התדרים שהועיד הגורם המוסמך לכך, ובלבד שהציוד יפעל רק בתדרים שהועדו לכך לפי כל דין, והכל כפי שיודיע המנהל; הודעה כאמור תפורסם ברשומות;";

פסקה (4) – תימחק.

היום, בתנאים של הפטור לציוד, יש התייחסות ספציפית לטכנולוגיות מסוימות. היום יש כבר טכנולוגיה דור 4 ודור 5, אז אנחנו מחליפים את זה באמירה הכללית לגבי טכנולוגיות.

ופסקה (4) זה מה שדיברנו לגבי החדש.

אוקיי. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 4 אושר.

אושר.

תיקון סעיף 3

בסעיף 3 לצו העיקרי, אחרי "ציוד קצה" יבוא "רט"ן", ובסופו יבוא "ובאתר האינטרנט של המשרד".

חברים, תקתקו, קדימה.

זה מוסיף חובה למשרד לפרסם באתר האינטרנט שלו הודעות אם הן ייעשו לפי סעיף 3 לצו.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 5 אושר.

אושר.

החלפת סעיף 4

במקום סעיף 4 לצו העיקרי יבוא:

"פטור מרישיון סחר לעוסק שאינו יבואן

4.

"מי שעוסק בסחר בציוד פטור, ואינו יבואן כאמור בסעיף 5, פטור מרישיון סחר."

שזה אומר?

הסעיף הזה קובע שאם אתה בעל חנות לצורך העניין, כלומר אינך יבואן, אתה לא צריך לבוא ולאשר במשרד התקשורת. עכשיו, אחרי שנתקן את הצו, הוא יחול רק על יבואנים. מי שאינו מייבא אלא רק מוכר לא צריך לבוא אלינו לקבל אישור פטור.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 6 אושר.

אושר.

החלפת סעיף 5

במקום סעיף 5 לצו העיקרי יבוא:

"אישור פטור ליבואן

5.

(א) המנהל רשאי ליתן למי שמבקש לפעול כיבואן (בסעיף זה – המבקש) אישור בדבר התקיימות תנאי פטור מרישיון סחר (בסעיף זה – אישור פטור); המבקש לפעול כיבואן, יפנה למנהל מראש ובכתב ויודיע על כוונתו לייבא ציוד פטור; בהודעה יכלול המבקש את כל אלה:

פרטי המבקש לרבות שמו, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;

לעניין תאגיד, תעודת התאגדות בישראל, ואם הוא תאגיד שנוסד מחוץ לישראל – תעודת רישום כחברת חוץ, ולעניין יחיד, העתק של תעודת זהות של המבקש;

פרטים על אודות סוגי ציוד הקצה שבכוונתו לסחור בהם, לרבות הטכנולוגיה ותחומי התדרים שבהם פועל הציוד האמור.

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו ביבוא של חמישה מכשירים לכל היותר של ציוד פטור כיבוא שאינו למטרה מסחרית.";

(ג) המנהל רשאי שלא ליתן אישור פטור –

למי שעסק בסחר בציוד קצה בניגוד להוראות סעיף 3;

למי שהפר את תנאיו של רישיון סחר או של התנאים למתן אישור פטור או הפר הוראה אחרת מהוראות צו זה או הוראה מהותית מההוראות לפי הפקודה;

למי שלא מתקיים בו התנאי האמור בתקנה 5(א)(1) בתקנות הטלגרף האלחוטי.

(ד) תוקפו של פטור לפי צו זה יהיה עד יום 31 בדצמבר של השנה השנייה שלאחר מועד מסירת האישור כאמור בסעיף זה.

(ה) המנהל רשאי בכל עת לבטל אישור פטור או להתלותו, לפי העניין, מהטעמים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל האישור הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:

בעל האישור ביקש את ביטול האישור;

האישור ניתן על יסוד מידע שגוי או כוזב;

מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג)(1) או (3);

בעל האישור הפר הוראה מהותית מההוראות לפי הפקודה, או הפר הוראה מהוראות צו זה;

טעמים שבטובת הציבור."

פה אני מבקש להבהיר משהו. את סעיף 5 בצו הקיים אנחנו כותבים מחדש. מי שמבקש לפעול כיבואן של מכשירי טלפון סלולריים יפנה למשרד התקשורת. אם הוא ימסור את כל הפרטים שמפורטים בסעיף 5 הוא יקבל דבר שנקרא "אישור פטור", שבעזרתו אפשר לשחרר ציוד במכס. מה שחידדנו בנוסף זה את העילות לביטול אישור פטור. אנחנו חושבים שאנחנו רק מעגנים סמכות שקיימת ממילא. מי שיש לו סמכות לתת אישור, יש לו סמכות גם לשלול את האישור. ואנחנו מתווים בדיוק את אמות המידה והשיקולים, בדומה להוראות שנקבעו בחוק התקשורת או בחוק הדואר. למשל, אם גורם כלשהו הפר הוראות לפי הפקודה או של הצו או של אישור הפטור שהוא קיבל, זו יכולה להיות עילה אפשרית לשלילת אישור הפטור שהוא קיבל. ככל שאנחנו נעלה על יבואנים שמבצעים הפרות, זה יהיה כלי האכיפה שלנו. אין לנו עיצומים כספיים בינתיים בעניין הזה.

הקלה נוספת זה שעד עכשיו יבוא אישי היה רק עד שלושה מכשירים ועכשיו העלינו את זה לחמישה מכשירים.

פה "יבוא" זה רק יבוא מסחרי.

דרך אגב, למה אין לנו פה סנקציות אחרות? הסנקציה היחידה היא שלילת הרישיון.

אנחנו עוד נבוא אליך לעוד סיבוב, לגבי סנקציות שאנחנו רוצים להשלים בפקודות שלנו – גם בטלגרף וגם בחוק התקשורת.

מי בעד כל הסעיפים שהקראנו?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 7 אושר.

אושר. הלאה.

תיקון סעיף 6

בסעיף 6 לצו העיקרי, במקום "עוסק בסחר בציוד קצה" יבוא "יבואן", והסיפה החל במילים "ואולם הודעה" – תימחק.

תסביר.

אלה גם תיקונים טכניים לעניין הנוסח, וגם, כפי שאמרתי, בצו הזה באמת יש הקלה מבחינת הנטל הבירוקרטי ליבואנים. היום, בנוסף לאישור הפטור שהם מקבלים, הם צריכים לבוא ולדווח למשרד מראש על כל דגם נוסף שהם מעוניינים לייבא. כאן אנחנו מכניסים את זה בחובת דיווח בדיעבד, רבעוני, שזה יותר פשוט ויותר קל לאכוף את זה ויותר קל לדווח לגבי זה.

בעקבות שאלה שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה אנחנו רוצים לחדד: "כל שינוי בפרטים שבהודעה כאמור בסעיף 5(א)(1) ו-(2)".

כדי שהוא לא יצטרך לדווח על אודות סוגי ציוד הקצה שבכוונתו לסחור בהם, כי זה בעצם סותר את הרציונל של דיווח רבעוני.

הדיווח יהיה רבעוני, והוא צריך לדווח לנו רק על שינוי בפרטים שלו.

תודה. מי בעד, עם התוספת?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 8 אושר בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

פשוט תהיה התוספת שבמקום "בסעיף 5(א)" יהיה "5(א)(1) ו-(2)".

תודה.

תיקון סעיף 8

בסעיף 8 לצו העיקרי –

בכותרת השוליים, בסופה, יבוא "ושמירת מסמכים";

במקום "עוסק בסחר בציוד קצה" יבוא "יבואן", ואחרי "שנותרה במלאי" יבוא "כן ישמור מסמכים ותעודות המעידים על עמידתו של הציוד בתנאי הפטור לפי סעיף 2;".

תסביר.

כדי לסייע למשרד ביכולת האכיפה והפיקוח שלו, בנוסף להוראה היום שקובעת שחובה - - -

ברור, ברור, זה כמו בחוק רישוי רכב – הצורך לשמור על עקיבות. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 9 אושר.

אושר. הלאה.

הוספת סעיפים 8א ו-8ב

אחרי סעיף 8 לצו העיקרי יבוא:

"דיווח

8א.

יבואן שקיבל אישור פטור ימסור למנהל מדי רבעון דיווח הכולל רשימה של סוגי ציוד הקצה שייבא לארץ מכוח אישור הפטור בתקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד הדיווח, לרבות דגם, שם יצרן הטכנולוגיה ותחומי התדרים שבהם פועל הציוד האמור, לפי הטופס שבתוספת.

דיווח על תקלה אופיינית

8ב.

יבואן שקיבל אישור פטור יודיע למנהל בתוך 10 ימים על כל תקלה אופיינית בדגם מסוים של ציוד קצה שייבא, שנודע לו עליה; לעניין זה, "תקלה אופיינית" – פגיעה פרטנית מסוימת בתפקוד המלא של ציוד קצה מדגם מסוים או של רכיב מסוים בציוד כאמור, ובכלל כך סוללה או מטען, למעט תקלה זניחה, אשר אותרה, או קיים חשש לקיומה, בעשרה מכשירים לכל הפחות."

והשאלה שלי היא: אם אנחנו הולכים בכל זאת להכניס את החובה לסמן על הקופסה או על הטלפון שהוא מחודש, והאם לא כדאי להכניס את זה לפני סעיפים 8א ו-8ב?

הדרך לסמן שהציוד מוחדש קבועה היום בצו הגנת הצרכן (סימון מוצרים) - - -

אבל כאן אנחנו מדברים על משומש, זה בדיוק ההבדל.

אנחנו לא קבענו פה חובת סימון של המוצרים - - -

אבל זה עלה פה ואנחנו חשבנו שזה יהיה הגיוני לחייב אותם לסמן. אני מבקש להוסיף חובה שכשאני קונה אז יהיה כתוב על הקופסה "הנך קנית טלפון משומש".

חברים יקרים, שלא תטעו: אני אאשר לכם את הצו. אבל באותה מידה אני אומר לכם שאני לא אסכים שלא יהיה רשום על הקופסה הסטטוס של המכשיר, חד-משמעית. אחרת זה יהיה פתח... כמו שכתוב "בפני עיוור לא תיתן מכשול", אז "בפני נוכל תן מכשול".

זאת אומרת, מכשיר חדש או מכשיר שאינו חדש.

כן.

לא. היום בצו הגנת הצרכן יש דרישה לציין שהוא מוחדש, ובמקרה הזה אנחנו לא מדברים על מוחדשים אלא על משומשים, ולכן צריך לציין שהוא משומש. זאת בשונה ממכשיר חדש, שבן אדם יודע שהוא קנה מכשיר חדש.

ציוד שאינו חדש יהיה מסומן שאינו חדש, בסדר?

זה הכול.

ולא "משומש" או "מחודש" - - -

"אינו חדש", מקבל, אדוני. ואללה, איזה תותח אתה, ידעו את מי לבחור.

היה דיון בנושא בשנת 2012 והייתה התייחסות אז של משרד הביטחון. משרד הביטחון אמר שישנם מכשירים שעלולים להפריע בשידורים שלהם לכוחות הביטחון, ובסופו של דבר אופשר למשרד הביטחון באיזשהו צו – ואני רוצה לשאול אם זה לא סותר – לבקש לפסול מכשירים מסוימים או ציוד מסוים.

זה כבר כתוב, הקראנו את זה.

אוקיי, סליחה.

עכשיו, השאלה הבאה – איפה אנחנו מכניסים את חובת הסימון.

אולי נעשה את זה בסעיף 8ג - - -

זה צריך להיות ב-8 כנפרד, בהמשך לרישום מלאי ושמירת מסמכים - - -

אנחנו נאשר את התוספת, ועורכת הדין תורג'מן יחד איתכם תעסוק איפה לשים את זה במקום הנכון.

אבל מבחינת המינוח האם אנחנו מדברים - - -

"ציוד שאינו חדש".

לא, לא "ציוד שאינו חדש", כי אז מוחדש נופל במסגרת "ציוד שאינו חדש". אז השאלה האם הוועדה מתכוונת להשתמש במונח "משומש" אל מול "ציוד חדש".

אני מציע נוסח, שיחול על יבואנים, כי הם אחר כך מעבירים את זה הלאה: הם יצטרכו לסמן אם המכשיר אינו חדש.

"אינו חדש" לא עוזר, כי יש לך את צו הגנת הצרכן - - -

יש - - -

שנייה, תן לי לסיים. יש מכשיר חדש, שאת זה כולנו מכירים. עכשיו, לפי החקיקה הנוכחית, ברגע שאתה מוכר מכשיר מוחדש – שזה לא משומש, זה משהו מעבר למשומש – אתה חייב לציין שזה מכשיר מוחדש. ולכן אם אנחנו הולכים עכשיו באיזשהו מדרג, אז מכשיר משומש, שהוא לא מכשיר מוחדש, צריך לרשום עליו "מכשיר משומש". כך יש בפני הצרכן את המדרג.

במקרה הגרוע יהיו שתי מדבקות – אחת שלנו ואחת של הגנת הצרכן.

תמצאו את המיקום של זה.

יש לי אחים שאוכלים אך ורק בד"ץ בית יוסף, והמשפחה של אשתי רק בד"ץ של אשכנזים, והיום באירוע, בת מצווה לילדה, אמרתי למשגיח הכשרות, הנה הבשר, אתה רואה, יש מדבקה של אלה ומדבקה של אלה והכול כשר לכולם.

נשים מדבקה שלנו שאומרת שהמכשיר אינו חדש. ואם זה מחודש – זה עניין של הגנת הצרכן.

אני מבין מה שמילה אומר. הרי הם לא סתם רוצים שיהיה כתוב "משומש" – כי "משומש" מייצר לו מדרגיות נמוכה יותר. כולנו מבינים את שרשרת המזון.

ברגע שיש סימון שהוא אינו חדש, הוא ידע לשאול את המוכר - - -

בדיוק, יהיה כתוב שאינו חדש, זה הכול. ואז הוא יוכל לשאול את כל השאלות. ותזכור עוד דבר, הנציג של "פלאפון" – זה שוק שהשתכלל, ואלה שבאים לקנות את הדברים האלה, הם יודעים לשאול את השאלות יותר טוב מכל אחד ואחד מהאנשים שיושבים פה סביב השולחן. השתמשו בו; מאיפה הוא בא; כל הדברים האלה – הם האחרונים שאפשר לעבוד עליהם. הם יודעים בדיוק לבדוק את זה.

תאמין לי, צודק חבר הכנסת פרי: לא רק שזה יפתח את השוק, זה ייצר פה עוד שוק חליפי לכל השוק של החדשים. ועוד דבר, זה יעזור לאנשים מן השורה, זה יהפוך את הכלי של טלפון לא חדש לדבר שאפשר למכור אותו בלי שום בעיה. כי היום זה כאילו פחיתות כבוד, אבל ברגע שזו תהיה גישה שעוברת לסחר, לא תהיה בעיה לפרסם את זה ב"יד 2" ולמכור את זה בלי שום בעיה.

טוב, אנחנו מאשרים סעיף מיוחד - - -

רגע, יש לי עוד איזה תיקון טכני לסעיף 8א. אני חושבת שיש מקום להגדיר רבעון, פשוט כי בחקיקה מגדירים רבעון.

נכון.

אפשר להגדיר כתקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, או 1 באפריל - - -

כן, אוקיי, תודה.

וצריך להתייחס לדיווח הראשון, אולי בסעיף התחילה; כלומר, ממתי אותם יבואנים יצטרכו להגיש את הדיווח הראשון.

יש לי עוד הערה בהקשר הזה. אני מבקש שהסימון יהיה בראש האריזה ולא באיזשהו מקום נסתר.

תקשיב, אין למשרד התקשורת אינטרס להחביא את זה באותיות נמלה. עזוב, לא כדאי - - -

שייאמר "במקום גלוי על האריזה".

"במקום גלוי", אוקיי.

"במקום גלוי", "במקום בולט".

אפשר לכתוב שהסימון יהיה ברור.

אוקיי, תכתוב את זה.

שהסימון יהיה - -

במקום גלוי וברור.

- - ברור וגלוי בסימון מכשיר שאינו חדש.

כן. הלאה.

אני חושב שבהקשר הזה כדאי להסדיר את כל התחום - - -

גיל, אנחנו נסדיר את זה, אבל לא היום. גיל, תן לי לסיים את מה שיש לנו פה לפנינו.

סעיף 10, כולל התיקונים, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 10 אושר בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

אושר. הלאה.

תיקון סעיף 9

בסעיף 9 לצו האמור –

האמור בסעיף 9 יסומן (א);

במקום הרישה של סעיף קטן (א), יבוא:

"(א) המנהל רשאי לדרוש מיבואן שקיבל אישור פטור ומעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או ממי שפועל מטעמם – ";

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) המנהל רשאי להורות ליבואן או למי שעוסק בסחר שאינו יבואן על הפסקה זמנית של הסחר בציוד קצה רט"ן מסוג מסוים, ורשאי הוא להורות על קיום תנאים מסוימים להמשך הסחר (בסעיף קטן זה – הפסקה זמנית), אם היה לו יסוד סביר להניח כי בציוד האמור לא מתקיים אחד התנאים כאמור בסעיף 2; ואולם, מצא המנהל, לאחר ביצוע בדיקות מטעמו, כי בציוד הקצה האמור מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 2, יודיע על ביטול ההפסקה הזמנית; המנהל יודיע על החלטתו הסופית לעניין המשך הסחר בציוד הקצה האמור בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום הוראתו על ההפסקה הזמנית. המנהל לא יורה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שנתן למי שרואה עצמו נפגע הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראת המנהל תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותישלח לכל מי שהיא חלה עליו.

"(ג) מצא המנהל כי בציוד קצה רט"ן מסוג מסוים לא מתקיים אחד התנאים בסעיף 2 או שהציוד מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור, רשאי הוא להורות למי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, למסור או לפרסם הודעה או אזהרה בדבר מסוכנות או הסתברות גבוהה למסוכנות בציוד, לכל אדם הנוגע בדבר; ההודעה תהיה באופן שיחליט עליה המנהל.".

אני רוצה להתייחס לשתי ההוראות המוצעות. הוראות דומות קבועות היום בצו משנת 2014. יש פה בעצם שתי סמכויות שהן חלק מסמכויות הפיקוח והאכיפה של המשרד. סמכות אחת: אם מתעורר חשש שמכשיר טלפון סלולרי שיובא לישראל אינו עומד בתנאי הפטור או שהוא מסוכן, אפשר יהיה להורות על הפסקה זמנית של סחר, בין אם ליבואנים ובין אם לבעלי חנויות. זה מוגבל ל-60 ימים. ב-60 הימים האלה אנחנו נבדוק האם הציוד עומד בתנאי הצו, כאשר אם הוא לא עומד בתנאי הצו אז כמובן שממילא אי אפשר לייצא אותו.

בעבר הוריתם על הפסקה זמנית של סחר?

עוד לא עשינו את זה. היום יש לנו סמכות לכך רק ביחס לציוד קצה קווי ועוד לא התעורר הצורך בכך.

אבל זה חשוב מאוד, כדי שחס וחלילה לא ייכנסו - - -

ברור.

סמכות כזאת, שיכולה להשפיע על עיסוקו של אדם, כמובן שתיעשה לאחר השימוע, והיא תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

בנוסף, אנחנו מבקשים שאם יתברר שמכשיר כלשהו אינו עומד באחד התנאים שבסעיף 2, כלומר, הוא אינו ניתן ליבוא מכוח הצו, או שהציוד מסוכן לשלומו, לבריאותו ולבטיחותו של אדם או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות, אז תהיה לנו סמכות להורות למי שסוחר בו לפרסם מודעה ולהזהיר את הציבור. זהו, זו תכליתה של ההוראה.

לגבי הסימון שדובר עליו קודם, לעניין "ברור וגלוי" – אולי יש מקום להסמיך גם פה את המנהל להחליט איך לפרסם את האזהרה על מכשיר שאינו חדש?

אני חושב שעדיף לא להיכנס לרזולוציות כאלה.

זה הרי לא משהו שהוא עם קרטונים וכל זה, זה כולה שעל הטלפון עצמו תהיה מדבקה בצורה ברורה. אני חושב שזה מספיק.

על האריזה או על המכשיר עצמו?

אני מציע שזה יהיה על המכשיר עצמו, לא על האריזה. שלא תיפול שגגה.

יש לי פה איזה נקודה למחשבה שאני לא יודע איך לפתור אותה ואני רוצה את העזרה שלכם. בסוף, בסלולרי יש הרבה מאוד תקלות, ואמרנו שצריך להמתין פה עד שיהיו לפחות עשר תלונות. אבל אני לא רואה איך יהיה ריכוז התלונות. ב"מכשירים נייחים 2014" אין בעיה, אתה יכול לפחות לחברה עצמה. אבל פה מדובר על כל מיני דברים מהירים, שעלולים ליפול - - -

יקירי, תקשיב - - -

ולכן השאלה שאני שואל היא האם משרד התקשורת חושב שכדי לפתור את זה הוא צריך לעשות איזשהו אתר שהצרכן יוכל לפנות אליו – "זה המכשיר, נפגעתי, תודה". שיהיה ריכוז, כי אחרת לא - - -

גיל, אתה לא מקשיב לי - - -

- - - אז בפועל מעט - - -

סליחה, גיל, תעצור. אם אני מקשיב לך אני מבטל את הצו. אתה לא יכול. אם כל מה שאתה אמרת אכן הולך, אסור לנו לקבל את הצו. זה אחד הדברים שאסור פה: "ואם ואם ואם...". בוועדה הזו אסור להגיד את זה, כי אין סוף ל"ואם"-ים. הרי אנחנו חיים היום בעולם הכי פתוח שיש; כדי לבצע עכשיו רכישה של מוצרים קטנים כאלה אתה נכנס לאתר האינטרנט, אתה רוצה מוצר מסוים – כתוב לך כמה תלונות, מי התלונות, איך התלונות וכו'. עכשיו, אחת מהשתיים: אם זה מישהו שרוצה רק לפגוע בחברה, אני בטוח שהחברה יודעת להיכנס ולתת את המענה לזה, לתבוע אותו או משהו כזה; ואם אלה נתוני אמת אז אלה נתוני אמת. אם יהיה איזה יבואן אחד שפיזר בין החנויות השונות איזה מוצר מסוים שהוא תקול, הרי זה עובר כחוט ה... הכול עובר, אין דברים כאלה היום. תבין, מי קונה את זה? אני מודיע לך: לא בסביון יקנו את זה. עכשיו, אלה שכבר קונים את זה הם אנשים שיודעים לשוחח ביניהם ולדבר. אלה שקונים את הדברים האלה, הצרכנות שלהם היא לאין-שיעור יותר חכמה מאלה שיש להם, כי הם שואלים, הם מתעמקים, הם לא מתכוונים לצאת פראיירים.

עכשיו, מה שאתה אומר זה נכון. אבל אני לא יודע... מצד אחד אני עושה פה מהלך צרכני מהמדרגה העליונה, שפותח לקבוצות בתוך החברה הישראלית אפשרות אולי לעוד כמה טלפונים בבית. עכשיו, אם אני אתחיל לחשוב, "ואללה, אולי הוא רימה אותי"... אני מבין את מה שאתה אומר. זה מונח לפתחו של משרד התקשורת וחובת ההוכחה היא עליו. יש להם אתר, ואם יש תלונות, זה מובא לפתחם.

אני מעלה להצבעה את סעיף 11, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 11 אושר.

הסעיף אושר. יש עוד משהו?

סעיף 12. מדובר בתוספת של הטופס של חובת הדיווח. צריך לקרוא את זה כאן?

לא, אבל אפשר לראות שחברי הכנסת יעיינו בטופס.

ראינו, זה בסדר.

אנחנו רק רוצים לתקן שם משהו: כתוב 5 ג'יגה וזה צריך להיות 5.15.

בסדר גמור. סעיף 12 - - -

רגע, לעניין הדיווח הראשון - - -

גם את זה אני מעלה להצבעה. אנחנו בעד - - -

מתי אתם רוצים דיווח ראשון? מכיוון שאין פה הוראת תחילה אז התחילה היא ביום הפרסום, ויום הפרסום נופל קצת לפני הרבעון האחרון של השנה הנוכחית. השאלה היא אם מספיק להם הדיווח האחרון של השנה הזאת.

אני חושב 1 בינואר.

כן, בדיוק.

אז הדיווח הראשון יהיה ב-1 בינואר והתחילה היא ביום הפרסום.

כן, תודה.

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 12 אושר.

אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.