הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 134

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ח' באב התשע"ז (31 ביולי 2017), שעה 9:30

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז-2017 (מ/1138) – בהשתתפות יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

עו"ד – לשכה משפטית, משרד האוצר - עמיהוד שמלצר

מנהל מחלקת סחר בשירותים והשקעות, משרד הכלכלה - ניר ברנגה

עו"ד – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

יו"ר הרשות לניירות ערך - פרופ' שמואל האוזר

היועץ המשפטי לרשות ניירות ערך - אמיר וסרמן

יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, הרשות לניירות ערך - גיא דביר

ראש תחום זירות מסחר, הרשות לניירות ערך - אסף ארז

מנהלת היחידה הבין-לאומית, הרשות לניירות ערך - מאיה מרינוב-שיפר

יועץ בכיר ליו"ר ומנהל המחלקה הבין-לאומית, הרשות לניירות ערך - אופיר איל

דוברת הרשות לניירות ערך - שרונה מזליאן

עו"ד ביחידת החקיקה, הרשות לניירות ערך - אביטל קרופניק

עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה - דורון קורץ

יוקום - יוסי הרצוג

מייצג נפגעים במדינות ערב

–

אמיר אלתאג'י

פעיל בעבר בתחום - אבי ווליצקי

פעיל בעבר בתחום - נחום פרידמן

פעיל בעבר בתחום - ניק פרנק

עורך ראשי, אתר חדשות of IsraelThe Times - דוד הורוביץ

כתבת אתר חדשות The Times of Israel - סימונה ווינגלס

יועמ"שית, אי טורו - דבי כחל

משפטנית, עו"ד - חנה פרטוש

מייצג נפגעים של חברות אופציות בינאריות - עו"ד נמרוד אסיף

עו"ד, שותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר ושות' - ארנון סמבורסקי

עו"ד מתעסקת באופציות בינאריות - ורוניקה בירמן

עו"ד - שרה אוחנה-בן זיקרי

עו"ד - דבורה אביטבול

עו״ד - סהר ניידורף

עו"ד - נחום יוסף פרידמן

עו"ד מתעסק באופציות בינאריות - איתי גלינר

רו"ח עו"ד, דירקטור, חברת ספוט אופשן - משה אברהמי

אב בית, חברת ספוט אופשן - ציון בן ציון

ראש מחלקת תמיכה תכנית, סופט דיגיטל סולושון - אהרון גולדהמר

מוזמן/ת - ביורן אנדסרון

מוזמן/ת - ציון חסיד

חברת forex – פורום תעשיות מסחר במט"ח המפוקחות בחו"ל - ד"ר אייל גבע

עו"ד פלוס 500 - רועי תורג'מן

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום תעשיות הפורקס המפוקחות - ליאור שובכר פרי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קבוצת איטורו בע"מ - טל אלוביץ

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את Ava Financial Ltd - מבשרת נבו

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קבוצת איטורו בע"מ - תמר אברמוביץ

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

תמר פוליבוי

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז-2017 (מ/1138) – בהשתתפות יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את הדיון על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז-2017. ישיבה ראשונה בנושא הצעת החוק.

לפני שאנחנו נדון בהצעת החוק עצמה, אני יודעת שזה נושא טעון, ואני מבינה את זה, ולכן אחד הדברים שאנחנו נקפיד זה לאפשר לכל אחד מהדוברים לומר את דברו בצורה מסודרת.

הדבר השני שאנחנו נקפיד עליו זה שאנשים יציגו את שמם, את מי הם מייצגים, גם בצורה מסודרת. זה מאוד מאוד חשוב. זה לא נושא פשוט, זה נושא שמצריך דיון עומק ורצינות, ואנחנו נתייחס לזה בכל הרצינות. אתם רואים שאנחנו עושים את זה בפגרה, בגלל שאנחנו מבינים שהנושא חשוב, ואני גם רוצה להודות לחבר הכנסת ילין שנסע מעוטף עזה אלינו לדיון בכנסת, בגלל שהנושא הזה חשוב.

אנחנו נתחיל את הדיון. בחודש מרץ 2016 החליטה הרשות לניירות ערך, שלא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות, בגלל האופי של המכשיר והסיכונים שכרוכים במסחר. אין לנו בעצם דרך לנתח באופן רציונלי את תוחלת הרווח ברכישת אופציה בינארית, ולמעשה המסחר באופציות הבינאריות עלול להיות דומה למשחק הימורים, כיוון שמדובר בפעילות שאין לה ערך מוסף לשוק ההון, והיא גם עלולה לגרום לנפגעים רבים.

כיוון שחוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל, האיסור האמור, הוא חל רק על לקוחות בישראל, ולכן יצא שכיום זה מאפשר לזירות סוחר הממוקמות בישראל להציע ללקוחות מחוץ לישראל לסחור באמצעותן במכשירים פיננסיים שונים, ובפרט באופציות הבינאריות, בלי שיש הסדרה או פיקוח של הרשות לניירות ערך.

מה שקרה זה שהתחילו להגיע תלונות גם לרשות לניירות ערך וגם למשטרה, תלונות קשות מצד רשויות מחוץ לישראל ואזרחים של מדינות זרות בנוגע לפעילותן של החברות בישראל. התופעה הזו של פעילות של חברות ישראליות במדינות שונות הגיעה היום לממדים שיוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, ובעצם גורמת לנו לנזק תדמיתי משמעותי, לשוק ההון בפרט, ובכלל למדינת ישראל, וזה דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, גם הממשלה וגם המחוקקים.

לכן הצעת החוק מציעה להעניק לרשות לניירות ערך סמכויות אכיפה בנוגע לפעילות של זירות סוחר המנוהלות בישראל, אבל פונות ללקוחות מחוץ לישראל, ולקבוע כי מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או סוג אחר שיקבע שר האוצר תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

אני אבקש מפרופ' שמואל האוזר מהרשות לניירות ערך להציג את הצעת החוק, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, אני מודה לך מאוד על הדיון הזה. אני שמח שאנחנו הגענו למועד הזה. אני מייחס חשיבות רבה להצעת החוק הזאת. אני אתן בכמה מילים איזושהי סקירה. אני רק אקדים ואומר, שזה נכון שמה שפרסמנו היה במרץ, בחודש פברואר אנחנו פרסמנו כבר תזכיר. היו גם דיונים כאן בכנסת אצל חברת הכנסת קארין אלהרר בוועדה לענייני ביקורת המדינה. היו גם הרבה הערות שקיבלנו מכולם. אנחנו נמצאים פה אחרי שאנחנו שמענו ודיברנו ועוד פעם ועוד פעם עם כל הגופים, ולכן אני גם אציג בקצרה את הדברים, כי כולם כבר פחות או יותר מכירים את זה.

בראש ובראשונה, מדובר במכשיר שהמשמעות שלו היא – תגיד אם השער יעלה או יירד, אם זה שער חליפין או שער מניה או איזשהו מכשיר אחר, תגיד תוך כמה דקות האם השער יעלה או יירד. אנחנו לא זקוקים לשום מיומנות פיננסית, אנחנו לא זקוקים לשום הבנה כלכלית. זה מכשיר שבמהות שלו הוא הימורים. הוא בטח לא נמצא בעולמות הכלכליים של זירות סוחר בבורסה, אין לזה שום ערך כלכלי. יש מדינות, כמו בריטניה, שזה נמצא תחת חוק ההימורים. בכל מקרה, זה בוודאי לא מכשיר שיש בו איזושהי תועלת כלכלית.

אני רוצה לספר לכם קצת רקע. יש פה מקרה שפונים פה להרבה אנשים תמימים, כשהאנשים האלה נפגעים במוקדם או במאוחר. מוגשות הרבה מאוד תלונות. אחת הטענות שחוזרות שהלקוח תמיד מפסיד. יש לנו כבר מקרים של אנשים שהתאבדו, קנדי לאחר שהפסיד 300,000 דולר, וזאת רק דוגמה אחת, כי יש הרבה אנשים שמפסידים. יש אחת שהתאבדה בסינגפור, יש מישהו שהתאבד באיטליה וכן הלאה והלאה, ויש לנו הרבה מאוד מקרים.

תסלחו לי שאני אומר את זה קצת בצורה בוטה, היום ערב תשעה בערב. בערב תשעה באב קוראים את מגילת איכה. במגילת איכה, ישעיהו אומר: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מילאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים". המשפט הבא אומר: "כספך היה לסיגים", כספך היה לפסולת. אני חושב שזה מאוד מאוד רלוונטי דווקא לדיון היום. אני אומר את זה משום שהיו מאות פניות אלינו ובעולם, של אנשים שהפסידו את כספם. אני רוצה כאן להדגיש, שיש לנו הרבה פניות מרגולטורים זרים. אנחנו נפגשנו לפני חודשיים בכנס של רשויות ניירות ערך עולמי. עמדו בשורה רגולטורים – כמעט כל האירופים, ארצות הברית, קנדה, המזרח הרחוק, כולם מדברים על כך שמישראל יוצאת איזושהי תופעה. זה חוזר על עצמו, כי כנראה היזמים בעיקר בעולם הם ישראלים. מבקשים מאתנו לעשות מעשה ולטפל. זה בא לידי ביטוי גם בחיקורי דין. אני אסביר, מי שלא יודע, במסגרת שיתופי פעולה עם רגולטורים בעולם, אנחנו גם מבצעים עבורם חיקורי דין. בדרך כלל יש כארבעה חיקורי דין בשנה, שאנחנו מבצעים בממוצע. בשלוש שנים האחרונות מספר חיקורי הדין גדל באופן משמעותי, כמעט כולם מתעסקים באופציות בינאריות בזירות הפורקס.

הנה לדוגמה שתי פניות. אנחנו לא יכולים לציין את השמות שלהן, אבל שתי פניות, של שני רגולטורים. הראשון אומר: Our staff has received hundreds of complaints regarding firms from Israel; Investors have complained that firms have made misleading statements. וגם כתוב: In numerous consumer complaints, הם מצאו One aspect that has been noted in this sector of the market is the use of entities in Israel. For example, a number of firms have been observed involved in one way or another.

יש לנו גם פנייה אחרת, שמדברת על כך שחלק גדול נובע מישראל, ושהם אומרים: We are taking steps to ban binary options, משום שזה ברור לנו שחייבים להפסיק את ההונאות שקשורות הרבה פעמים לזה.

אלה רק שתי פניות. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות מהרגולטורים שפונים אלינו ומבקשים מאתנו לעשות מעשה.

יש פה כמה ציטוטים מתוך מאות פניות של ציבור: Binary options scammers are devastating our lives in retirement; At the age of 67 I find myself sleepless crying and getting suicidal thoughts; אחד אחר: These scammers are doing irreparable damage to the reputation of Jews and Israel.

אני חושב שאין משהו היום – ואני אומר את זה ממה ששמעתי בעולם ומהרגולטורים שאנחנו מכירים – שמעודד אנטישמיות כמו האופציות הבינאריות. לכן אני חושב שיש לזה חשיבות מאוד גדולה לטפל בבעיה.

כשאנחנו יצאנו לדרך, עיקרי תזכיר החוק שפורסם להערות הציבור בפברואר, היו לו בעצם שלושה נדבכים עיקריים: הטלת איסור מוחלט על פעילות של זירות סוחר בתחום האופציות הבינאריות; 2. כל פעילות של זירת סוחר בישראל כלפי לקוחות בחו"ל במכשירים פיננסיים חייבת להיעשות תחת רישיון – רישיון ישראלי או רישיון זר שווה ערך; 3. הטלת סנקציות פליליות ומנהליות.

לאחר ששמענו את הערות הציבור שהתקבלו לתזכיר הזה, התיקון לחוק שהרבה זירות פורקס אמרו: אנחנו שותפים לטענה שיש בעיה במסחר באופציות בינאריות ומקומם לא יכירם בישראל; כיוון שזה כך, אנחנו חושבים שהחוק קצת התרחב מעבר לאופציות הבינאריות. אנחנו קיבלנו את הטענה הזאת, והצעת החוק היום מדברת על משהו מצומצם, היא מדברת אך ורק על אופציות בינאריות. אם מישהו חוזר ואומר משהו אחר, צריך לזכור אך ורק על אופציות בינאריות – זאת בעצם הצעת החוק שמופנית אליכם.

אני רוצה לסיים פה ולומר, שיש כמה טענות שמדברות שאין מקום לאיסור מוחלט, שיש לאסור רק את הפעילות התרבותית וכן הלאה. אני רוצה לומר כאן שקודם כל במדינות אחרות שאוסרות את זה, נניח כמו ארצות הברית, בלגיה, קנדה – כשזה אסור במדינה שלך, אסור לך להציע את זה גם לחו"ל. אצלנו מלכתחילה בישראל יש חקיקה, שהיתה מופנית רק כלפי ישראל.

למה עשו את זה ככה אז?

בישראל ככה כל החקיקה בנויה.

בארצות הברית אסור אופציות בינאריות?

בארצות הברית אסור אופציות בינאריות כאלה לחלוטין.

סליחה, יש כללי התנהלות בוועדה. אני אמרתי בהתחלה שכל מי שיבקש רשות דיבור, יקבל רשות דיבור. אף אחד לא מתפרץ. היחידים שיש להם זכות, על פי החוק ועל פי תקנון הכנסת להתפרץ, זה חברי הכנסת. מי שיתפרץ שלא ברשות, לא יישאר בדיון הזה. בטח אם מישהו מתפרץ, אסור למי שמדבר לענות. בבקשה.

האיסור, כשהוא קיים, הוא קיים על אופציות, הוא קיים על איזשהו מכשיר. באופן כללי, במדינות האלו קיים גם איסור בחו"ל. זה מה שמקובל בעולם, אצלנו בכלל החקיקה של חוק ניירות ערך מופנה להגנה על משקיעים מקומיים, ולכן יש מקום להרחיב. על זה בעצם מדובר.

אני מוכרח לומר שיש אופציות בינאריות שמפוקחות בבורסה, אבל זה לא האופציות הבינאריות האלה, זה אופציות אחרות לחלוטין, המכשיר הזה שונה לחלוטין.

תעשה לנו סדר. אני רוצה להבין, מה ההבדל בין מישהו שמגן על מטבע או קונה קול או פוט או צילינדר או כל דבר שלא יהיה אל מול ההימור הבינארי הזה. זה חמש דקות וזה אולי חודש.

זה הבדל מאוד גדול. יש גם מודלים שיראו לך בדיוק. אני יכול לתת לך פה שיעור, אני אחסוך ממך את זה. אני יכול להראות איך באופציות, אתה יכול להשתמש בהן להגנה מוחלטת מתמטית, אני אראה לך איך אתה יכול לקבל הגנה. אין לך שום הגנה במכשיר הזה. המכשיר הזה הוא הימור לכל דבר ועניין. זה לא משנה אם תיקח מטבע, זה לא משנה אם תגיד מדד מחירים לצרכן, זה לא משנה, אתה צריך להמר: מה אתה חושב שיהיה עוד חמש דקות? כך או כך? תראה לי כל מודל שהוא חוץ מאשר הימור, אין, אין דבר כזה, לא בספרות, לא בכל מקום. לעומת זאת, יש ספרות ענפה על התועלת שיש באופציות, שהן לזמן ארוך ומה המשמעויות שלהן ואיך משתמשים בהן. אופציות יכולות להיות מכשירים מאוד מאוד מסוכנים, והן עבור הספקולנטים, ויכולים להיות עבור ארביטראז'רים שיכולים להגן עליהם, ויש הגנה מלאה ומודלים. התשובה חד-משמעית.

תן לי להבין, כי אנחנו גם במקומות אחרים ביחד. כשפישמן מהמר על הלירה הטורקית, זאת לא פונקציה בינארית, זה בעצם על חשבוני ועל חשבונך, זה בסדר וזה לגיטימי.

הפכת להיות עורך דין? זה לא רלוונטי בכלל, ויש הבדל בין זמן ארוך לבין זמן - - -

אני רוצה לדעת איפה הגבול.

בוא תסיים את המצגת, אחר כך תתייחס לשאלה הזו. בוא נקבל את כל הסקירה כמו שצריך.

יש פה שני דברים – ואני חושב שזה גם עונה לשאלה שלך – שקשורים לאופציות הבינאריות: האחד, שכפי שהראיתי לכם, יש מאות תלונות גם מאנשים פרטיים וגם מרגולטורים, שמדובר בהונאות בהרבה מקרים באופציות הבינאריות. אני מספר לכם מה אומרים, ולכן מה מבקשים מאתנו ומה עושים וחיקורי הדין. מדובר בהונאות שקשורות לאופציות הבינאריות יותר מכל מכשיר אחר. זו הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה, גם אם נניח שכולם צדיקים בסדום, זה מכשיר הימורים. חד וחלק, כמכשיר הימורים, מקומו לא יכירנו בשוק ההון. אם רוצים לאפשר מכשיר הימורים, שילכו לחוק ההימורים. בבריטניה באמת זה תחת חוק ההימורים. שישימו תחת חוק ההימורים, אין שום בעיה לעשות את זה, ואני מוכרח לומר לך, אפרופו גם ההערה שנאמרה פה על ארצות הברית. בארצות הברית חל איסור מוחלט על אופציות בינאריות מחוץ לבורסה. יש בורסה שמאפשרת, אבל היא לזמן ארוך, והיא באמת יותר אופציה, אין משמעות גם לאופציה.

אתה אומר שהזמן הוא פקטור שמפריד בין אופציה לבין פונקציה בינארית? אני מנסה להבין.

אפשר היה לקרוא לזה "הלווייתן הכחול", יש איזה משחק כזה. אין לזה שום משמעות, זאת לא אופציה, זה סתם: תגיד אם זה עולה למעלה או למטה. זה שחיברו את זה למשפט אופציה, זה לא אומר. דרך אגב, זאת אחת הסיבות שמלכתחילה אנחנו רצינו לנקוט בלשון רחבה יותר, כי חששנו שמישהו למחרת היום יגיד: הוא לא קורא לזה אופציה בינארית, הוא קורא לזה משהו אחר. אני חושב שההגדרה היום תיתן לנו את האפשרות גם להתמודד אם מישהו יקרא לזה שם אחר, אבל זאת אחת הסיבות. אין לזה משמעות. האופציה זו מילה לא נכונה אפילו לעניין הזה, זה "תגיד למעלה או למטה". זה לא קשור בכלל לעולם האופציות שאנחנו מכירים במסחר בבורסה שהוא מפוקח.

אני עדיין לא מבין.

עוד מילה לעניין הזה. תשימו לב למשהו שכתוב פה למעלה. המשחק הוא אפס או אחד, בניגוד לאופציות או השקעה במניות שאתה יכול להרוויח קצת או להפסיד קצת. פה או שאתה מרוויח או שאתה מפסיד. כאן עוד מספרים לך את הסיפור שיש לך payout של 85% מצד שמאל, או payout של 70%. לא כתוב לך בשום מקום שאם טעית, זה מינוס 100%, זה לא כתוב לך. זה מכשיר הימורים לכל דבר ועניין, זה בדיוק כמו הטלת מטבע.

אני רוצה להבין מה ההבדל בין אדם שמהמר פה לבין אדם שמהמר על הלירה הטורקית. תסביר לי, אני חייב להבין את זה.

אני אגיד שזאת השאלה-תשובה האחרונה ביניכם, כי אנחנו רוצים להתקדם בדיון.

נניח שאתה רוצה לקנות 1,000 לירות טורקיות ואתה מאמין שזה יעלה, מה יקרה אם זה יעלה מחר, מחרתיים קצת, ב-1%, 2%, 3%? לקחת את הסיכונים, ירד 1%, 2%, לקחת את הסיכון, הימרת הימור. דבר ראשון שעולה בזה, יש לך יכולת, אתה יכול להמר בלי לעשות את זה, אבל יש לך את היכולת לקרוא מאזן תשלומים של מדינה, ייצוא, ייבוא, כוחות שמשפיעים על שער החליפין.

אנחנו מפסיקים פה את הדיון. אם לא יהיה ברור, תעשו שיעור פרטי. אנחנו בתחילת הדיון.

אבל כשאני בא לחוקק, אני רוצה לדעת אם אני גם יכול לפקח על זה.

חבר הכנסת ילין, אנחנו רוצים להתחיל בדיון, יש הרבה אנשים שביקשו לדבר. אני חושבת שקיבלת די והותר.

אני עדיין לא מבין.

לכן זה לא הדיון האחרון, ואנחנו נוודא שאתה תבין. אתה קל תפיסה ומהיר הבנה, לכן אני בטוחה שאתה גם תבין. בבקשה, היועצת המשפטית, עורכת הדין ורד קירו זילברמן רוצה לומר כמה מילים.

אני רק רוצה להבהיר לעניין שדלנים, שיהיה ברור שפרק י"ב לחוק הכנסת מדבר על שדלנים, וההגדרה של שדלן היא כל מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח נוקט פעולות לשכנוע חבר כנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה; והחוק אומר שלא יפעל שדלן בכנסת, אלא בהיתר מאת הוועדה.

אני מפנה את תשומת הלב של כולם להוראות החוק, וככל שיש פה אנשים שעונים להגדרות האלה, הם מתבקשים לענות על מה שהחוק קובע ולהסדיר את הייצוג שלהם עם הוועדה – לא הוועדה שלנו, ועדת ההיתרים. תודה.

אם יש מישהו שלא השלים את ההליך מול ועדת ההיתרים?

אפשר לחזור על ההגדרה?

אתה מייצג מישהו?

אני מייצג נפגעים של חברות האופציות הבינאריות, אף אחד לא משלם לי כדי להיות פה עכשיו, אבל אני שואל את עצמי האם אני שדלן.

אנחנו נבדוק את זה, אבל כרגע מכיוון שיש ספק, אז אין ספק, בסדר?

אני יכולה להעיר את דעתי?

לא, זה לא עניין של דעה, זה עניין של חוק.

זה עניין של פרשנות.

לא לא לא, אם את מייצגת מישהו ותפקידך לשכנע באיזשהו אופן, אז כן, זו ההגדרה, אבל אנחנו לא ננהל עכשיו דיון.

אנחנו לא מנהלים דיון כרגע.

זה מאוד חשוב לנו, שבדיון הזה הדברים ייעשו כמו שצריך, והיה לנו חשוב להעלות את העניין הזה.

נתחיל לשמוע את הנפגעים מהאופציות הבינאריות, אוחנה בן זיקרי.

קודם כל, אני רוצה לברך על הצעת החוק. אני חושבת שהיא ממצה הרבה יותר את המטרה. ראינו את הצעת החוק בחודש פברואר, וזה לא השפיע כל כך על המסחר בחוץ לארץ. אנחנו רואים כיום שהיא כן לוקחת בחשבון גם את העניין של מרכז השיווק וגם של חברות שמספקות פלטפורמות. אנחנו כיום הגשנו תלונות גם למשטרה וגם לרשות.

הבעיה היא שאנחנו מגישים תלונות, אבל אין לנו תוצאות. שוב, הזמן עובר וגם יש מרוץ התיישנות, אז כיום יש לנו לקוחות שאפילו לא יוכלו להגיש תביעות אזרחיות כדי לקבל פיצוי, וזאת בעיה מאוד גדולה עבורנו. אנחנו רוצים לדעת גם איך הרשות תוכל קודם כל לאכוף את החוק, ברגע שייכנס לתוקף, וגם לתת מענה לכל הנפגעים.

אני גם רוצה להוסיף שהחוק מתייחס לזירות סוחר, זאת אומרת לא רק לאופציות בינאריות. אנחנו פה מדברים ומתמקדים באופציות בינאריות, אבל יש גם את כל העניין של הפורקס, שהוא מאוד דומה. ההיקף של ההונאה בפורקס מקביל, אולי אפילו יותר גדול. אנחנו במשרד שמייצג גם נפגעים בחו"ל, אז אנחנו מעודכנים לגבי החקירות בצרפת, במיוחד החקירה שמתנהלת אצל השופטת – אנחנו יודעים שיש גורמים שכבר הורשעו, גם יש חקירות של חברות פה בישראל, אבל פה זה נעצר. זאת אומרת, ברגע שהמשטרה פה מקבלת את התלונה, אין לנו שקיפות, אין לנו מושג מה קורה עם זה, ואנחנו רוצים שיהיה לנו מענה. אנחנו גם רוצים למקד את כל העניין של הפורקס, שנוכל לקבל אכיפה וגם פיקוח בזירות סוחר מסוג פורקס.

בסדר, אז את מבקשת שזה יחול גם על זירות סוחר מסוג פורקס, בסדר. תודה. תומאס פייר.

אני העורך הראשי של ה-Times of Israel. יושבת מולי בקנדה המשפחה של מר טרבייד שמר האוזר הזכיר כאדם שהתאבד, בגלל שאיבד את כל הכסף שלו כתוצאה מפעולה של חברה ישראלית באופציות הבינאריות. הוא הכין שתי דקות באנגלית.

(תומאס טרבייד נושא דברים בשפה האנגלית.)

אני רוצה להודות לך על המילים האמיצות. שמענו אותן בקול רם וברור בדיון הזה. תודה.

אודה לך על תרגום הדברים.

אפשר לגשת לכתבה ב-Times of Israel, ושם לקרוא את כל הסיפור. שם תיארנו את המקרה של האבא שלו, אב לארבעה בקנדה, שחברה ישראלית איכשהו מצאה אותו ושכנעה אותו לתת את הכסף.

אתה צריך לעשות שיעורי בית כדי להבין. הם מציגים את עצמם כאנשים באנגליה או בקנדה. הם נמצאים פה, והם משקרים איפה הם נמצאים, הם נותנים ייעוץ כוזב, הם משכנעים אנשים לתת להם כסף, הם מבקשים עוד ועוד, הם מבטיחים: זה לא הצליח היום, אבל אולי – ובסוף הוא הפסיד את כל הכסף. מה שתומאס אמר מאוד במהירות זה שהאבא היה בקשר עם הברוקר ואמר: אני אוטוטו מתאבד, כי אין לי בשביל מה לחיות, אני הרסתי את המשפחה, אני הרסתי את החיים של כולנו פה, תחזירו לי את הכסף, או שתוך שעה אני הולך ומתאבד. אחרי שבועות וחודשים של שיחות שנאמר בהן: אל תדאג, אנחנו נטפל בך, אנחנו נחזיר לך את הכסף, הם לא ענו על הפנייה שהוא הזכיר במפורש שהוא אוטוטו מתאבד, והוא התאבד, והמשפחה מצאה אותו.

כפי שמר האוזר אמר, זה לא המקרה היחיד. כפי שמר האוזר תיאר שיש מאות של תלונות, לרוב הנפגעים לא מבינים שזאת חברה ישראלית, ולכן הם לא יודעים למי להתלונן. זה שיש עכשיו זרם של תלונות, זה כבר אומר שהמתלוננים עלו על רוב התרמיות כדי להגיע למי שרימה אותם, אבל בדרך כלל אנשים לא מבינים מה קרה להם, הם לא יודעים שזה בלוף.

זה לא רק הימור, זה הימור בבית קזינו מושחת, וזה האלמנט הנוסף, שהכול בנוי להפריד את הקורבנות מהכסף שלהם. אז זה בעצם מה שהוא הזכיר פה, ואמר לא להיחלש, לא לוותר, לא לתת לתרמית הזאת לנצח ולדאוג לאסור את זה.

תודה רבה.

תודה תומאס.

אני גם רוצה להודות לך. אנחנו ממשיכים עם מייצגים של נפגעים, עורך הדין נמרוד אסיף.

אני אקדים ואומר ליועצת המשפטית, שאני קראתי את ההגדרה ואני בסדר.

אוקי, אנחנו נבדוק את זה.

אני רוצה להתייחס לשאלה שהציג חבר הכנסת ילין. אדוני צודק מאה אחוז, השאלה שלך היא במקום, ואני במקומך הייתי מתעקש על תשובה.

אל תדאג, זה רק החימום.

אין הבדל ברור, לפי דעתי כל הבעיה בעניין הזה היא לא עצם זה שזה הימור. כמו שאמרת, גם אם פישמן מהמר על הלירה הטורקית או משקיע בלירה הטורקית, יש פה אלמנט של סיכון, אפשר לקרוא לזה הימור, ואני חושב שזאת בעיה מאוד גדולה בהצעת החוק. עצם זה שהיא מבוססת על הרעיון שהבעיה באופציה בינארית היא כמו הימור, זה דבר שהוא לא נכון, וכאשר הצעת החוק מונחת על תשתית לא נכונה, אחר כך גם יהיה מאוד קשה לאכוף אותה והיא תתגלגל להרבה מאוד בעיות בבתי משפט, יהיו ויכוחים מיותרים על פרשנות. זה דבר אחד, ולכן אני במקום אדוני הייתי מתעקש על תשובה.

נקודה נוספת היא שאני חושב שיש פה שאלה מקדימה שצריך לשאול, לפני שאנחנו הולכים ובוחנים בכלל את הצעת החוק הזו. בהצעת החוק כתוב – בעצם כל הסיבה לזה שהתחילו להניע את הצעת החוק הזו זה מכיוון שחוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל. האיסור הקיים בחוק הנוכחי שכבר בתוקף חל רק על פנייה או הצעה ללקוחות בישראל. אני גם במקום חברי הכנסת, הייתי פונה ליוזמי הצעת החוק.

אני ממש מציעה שתגיד את הדברים שבאת לומר.

זה בדיוק מה שאני עושה, גברתי.

לא, אתה אומר מה היית עושה במקום חברי הכנסת. אם אתה רוצה להיות חבר כנסת, יש כמה דרכים להיות חבר כנסת. תגיד מה הדברים שחשוב לך שייאמרו.

אז אני רוצה לשאול את אנשי רשות ניירות ערך, שהם אלה שניסחו את הצעת החוק הזו, כשכתוב פה חוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל, והפועל היוצא הוא שעמדתכם היא שהחוק הקיים לא נותן לכם סמכות לאכוף כנגד חברות שפועלות בישראל, אבל משדלות לקוחות בחו"ל, איפה זה כתוב? אני מנסה כבר כמה חודשים להבין איפה הדבר הזה כתוב. לא מצאתי שום דבר בחוק. לא מצאתי שום פסיקה. אם באופן וולונטרי רשות ניירות ערך החליטה, שהיא לא רוצה לאכוף – למרות שאין שום מגבלה משפטית לאכוף – אז אנחנו נמצאים בבעיה אחרת, אבל בעיניי יש לרשות ניירות ערך תיקון 42. תיקון 42 זה התיקון שקבע את הרגולציה על כל הזירות.

את מי אתה מייצג?

אני מייצג נפגעים של חברות אופציות בינאריות.

איפה הם נמצאים?

עד עכשיו נשמעת קצת הפוך.

כן, אתה עד עכשיו נשמעת הפוך לגמרי. אתה גם נרשמת כמייצג נפגעים, וכשאתה מדבר, זה נשמע הפוך. אתה לוביסט או לא?

לא ברור מה קורה פה.

אני חס וחלילה לא לוביסט.

לא, בוא נעשה סדר.

אני לא מייצג אף אחד, אף אחד לא שילם לי כדי להיות פה. פונים אלי אנשים מהארץ ומחו"ל שהפסידו המון המון כסף לחברות אופציות בינאריות, והם שואלים אותי בין היתר, למה הרשויות בישראל לא עושות שום דבר.

אז עכשיו הרשויות עושות משהו, זה הדיון פה. אתה מעוניין שהרשויות בישראל יעסקו בנושא הזה?

אם החוק הקיים מאפשר להם לטפל בבעיה - - -

אבל עזוב את החוק הקיים, מה זה משנה? אנחנו פה בדיון על החוק הזה, אנחנו לא בדיון על החוק הקודם. אנחנו בדיון על החוק הזה, האם יש לך הערות על החוק הזה?

כן. אני הבנתי גם מהחוברת שניתנה וגם מהדברים שאמר יושב ראש הרשות, שהתזכיר המקורי היה הרבה יותר רחב, והוא מנע אפשרות של זירת סוחר שפועלת כמו בישראל לשדל לקוחות בחו"ל, אלא אם כן במדינה שבה הלקוח נמצא היא מורשית לפעול. אני רואה שפתאום התזכיר הזה קוצץ בחצי. באופן מהותי, אנחנו נמצאים במצב שהחוק הזה פותר בעיה מאוד מאוד קטנה.

אז אתה מעוניין שאנחנו נרחיב את הצעת החוק.

בוודאי.

בסדר, קיבלנו. התייחסויות נוספות.

הרשות לניירות ערך ציינה שזה בעקבות פניות הציבור, היא קיבלה תגובות הציבור והחליטה לקצץ את החוק. אני חושב שזה מצער. אם הציבור אליו היא מתייחסת - - -

יושב ראש הרשות לניירות ערך, אתה אמרת שבעקבות פניות הציבור החוק קוצץ?

אנחנו היינו במגע יחד עם כל הגופים, כי שמענו את הציבור.

הגופים השונים, התעשייה, לא הציבור.

בכלל את הגופים השונים, התעשייה עצמה, משרד המשפטים וכולם. הגענו למסקנה שלגבי זירות פורקס, אנחנו יכולים להצטמצם למה שקיים היום. אם מישהו מהזירות חושב שצריך לתת איזושהי הקלה על האופציות הבינאריות, אני דווקא הייתי מוכן לחזור להצעה המקורית.

זה כתוב פה באחד העמודים של החוברת שנתנו, שבעקבות הערות הציבור שהתקבלו לתזכיר החוק, התקיים שיח עם נציגי התעשייה. הנקודה הבאה – תיקון החוק צומצם, כך שיחול רק בנוגע לתופעה החמורה ביותר, המסחר באופציות בינאריות.

אם הציבור זה אותה תעשייה שהרגולציה מופנית כלפיה, אז אם התעשייה הזו היא זו שהשפיעה בצורה כל כך דרמטית על הנוסח של הצעת החוק, אני חושב שזה דבר שאנחנו צריכים להצטער עליו, זאת אומרת: אם באים למגר תופעה מסוימת, אנחנו אמנם דמוקרטיה וזה חשוב להקשיב לכולם, אבל יש אנשים שכדאי להקשיב להם יותר ויש אנשים שכדאי להקשיב להם פחות. אני חושב שכולנו מבינים למה אני מתכוון.

אני מייצגת קורבנות, אני רשומה פה וגם בלשכה בצרפת, ויש לי גישה לשופטים חוקרים, כי השיטה שם בפלילי היא קצת אחרת. לקורבנות יש סטטוס כגורמים אקטיביים בהליך של החקירה.

אני יכולה להגיד לך פידבק מה קורה. קודם כל, אני רוצה לחזור על אמירותיו של פרופ' האוזר. מדובר בחיקור דין, אבל חיקור דין בין רשויות. לצערי הרב, חיקור הדין שדורשים השופטים החוקרים בצרפת לא מקבל שום מענה, ואת זה אני יודעת כי יש לי בוודאי גישה לחקירה. זאת אומרת, יש מה שנקרא rogatory commission, ועדות חקירות בין-לאומיות, שם השופטים מבקשים עיקולים, לאתר אדם על פי זהות של מחשבים, על פי טלפונים, כי יש לנו אפשרות באופן מידי לעשות את המעקב אחר כל החברות שפועלות מפה טריטוריאלית, ולא נעשה שום דבר.

מה קורה? וזאת גם הבעיה. אנחנו רוצים חוק מאוד אפקטיבי, אבל צריך לתת את הכלים לאפשר את זה. יש פה חוסר מאוד קונקרטי במנגנון. בצרפת לשופט החוקר יש אפשרות לעשות את זה. בצרפת לא נוכל לעשות חיפושים או עיקולים, אז מבקשים מענה או עזרה במה שנקרא אמנת סיוע פלילי למשטרת ישראל. הבעיה שהגורם הזה לא יודע על מה מדובר.

הגענו לפני שבוע בתחנת משטרה עם כמעט 30 תלונות שאנחנו רוצים להגיש גם בעניין של אופציות בינאריות וגם בעניין של הפורקס, החוקרת אמרה לנו בצורה מאוד מכובדת: סליחה, אנחנו לא מטפלים בפורקס. אני רוצה לדעת, מה אני יכולה לענות לקורבנות שלי, שכבר חודשים רבים מתלוננים שהם לא יכולים לעשות שום דבר. פורקס לא מקבלים תלונות, לאן אני צריכה ללכת? היא אמרה לי שיש אולי מחלקה להלבנת הון, אולי לרשות לניירות ערך. אני חשבתי שבפברואר אמרנו חד-משמעית, שיהיה קשר הדוק בין רשויות לניירות ערך לבין משטרת ישראל, וזה עדיין פינג-פונג, כל אחד שולח את הכדור מהמגרש שלו.

כפי שאמרה גם עורכת הדין שרה בן זיקרי, גם קיבלנו מייל מאוד מפורט במאי, אחרי שהגשנו כמה תלונות מאוד מפורטות. עשינו עבודה מאוד מאוד מפורטת על כל עבירות הכספים, ID, טלפונים, כל המיילים בין הלקוחות לבין החברות האלה שפועלות בתל אביב. הגענו עם מכתב התראה במסירת יד, חתמו על זה חופשי, הם פועלים חופשי עם פלטפורמות ו-open space עם צרפתים, אז אני יודעת על מה אני מדברת, ועדיין אין לנו שום קשר או קשר מאוד הדוק, כדי לעבוד כמו שצריך.

אני מבקשת לדעת קונקרטית, מה יהיה בחוק הזה – האם יש שרשרת או תוכנה מאוד מאוד ספציפית מי עושה מה, מאיפה מקבלים את התלונה, מי מטפל? יהיו מחלקות מסוימות לקבל את התלונות? האם מכשיר פיננסי יקבל הגדרה מאוד רחבה? כי מכשיר פיננסי – הם יכולים לעקוב אחרי זה.

עכשיו יש עוד הונאה, ואני יכולה לדבר על זה, כי בדקתי את זה בעצמי, כל הקורבנות של האופציות הבינאריות מקבלים טלפונים, כי בוודאי יש רשימות של קורבנות: אנחנו פקיד שומה או מס הכנסה; בגלל שהעברתם כספים כך וכך, אתם צריכים לשלם על זה מיסים, ואם תשלמו על זה מיסים, תקבלו בחזרה את ההון. באמת שוב פעם נופלים קורבנות. זאת אומרת שזה מעגל אין סופי.

אני חושבת שזה גם נכון לקבל מבט יותר רחב על התופעה הזאת, ולא להתמקד בשאלה האם מדובר במכשיר פיננסי או לא פיננסי. יש פורקס, יש אופציות בינאריות, מחר יהיה עוד מכשיר פיננסי, לא יהיה 1-0, קיבלתם הכול או הפסדתם הכול, יהיו עוד תכניות. אז זה גם לא הימורים. אנחנו צריכים לדעת מי מתפקד פה באמת. אם רשות ניירות ערך אומרת: לא, זה לא מכשיר פיננסי, אנחנו לא מטפלים, וגם במשטרת ישראל לא יודעים על מה מדובר. אנחנו צריכים אנשים מאוד מומחים בעניין הזה, מאוד מאוד מומחים.

את אומרת שמעבר לחוק, הבעיה שמטרידה אותך היא האכיפה – ברגע שמוגשת תלונה, מי מטפל בזה כמו שצריך?

בפועל, זה מה שראינו לפני שבוע. אוקי, יהיה חוק, עוד קריאות וכו', בשמי אני צריכה לחזור לחוקרת, היא לא יודעת מה לעשות.

עוד דבר מאוד חשוב, נקודה מאוד משפטית, אבל מאוד – מאוד מאוד חשובה. אני גם רוצה שזה יהיה כתוב בחוק. למשל, כדי להוציא מכל הבעיות וכל התלונות, החברות מאוד חכמות, חותמות על פשרה עם הקורבנות. פשרה – בדרך כלל יש לנו הפסדים כספיים בין 200,000 ל-500,000 יורו, אנשים שהפסידו את הכול, את כל החסכונות שלהם.

מה עושים? עושים פשרה עם לקוח: אוקי, אנחנו מחזירים חלק או שליש, כדי שהלקוח ישתוק. העניין שחתמו על פשרות, פשרות כתובות, לא עם תוקף משפטי, אבל פשרות שבאמת לקוח מתחייב לא לנקוט כל אמצעי משפטי בעתיד.

מה שקרה, שחלק מהתלונות שלנו לא התקבלו, כי החוקרת אמרה: תראי, פה יש סוגיה משפטית מאוד מאוד בעייתית, כי אם יש פשרה, אנחנו לא יכולים לטפל. אני שואלת מבחינה משפטית, האם אני יכולה לחתום על חוזה כשהמטרה ברורה ביותר, שמדובר בהונאה? אם אני עושה עכשיו הסכם, שהוא צריך לספק לי חמישה קילו קוקאין ובסוף הוא לא מספק לי, אני יכולה להגיש על זה תלונה? יש בזה משהו לא הגיוני.

אז אני אומרת לכם גם, שלא הייתי יכולה להגיש תלונות, כי היו בעבר פשרות. גם בהליכים יהיו לי בעיות מול בתי המשפט, כי אני לא יודעת איך השופט יגיב לנקודה המשפטית הזאת. אני גם רוצה שיהיה כתוב בחוק, שלא נוכל להגיע לשום פשרות עם החברות האלה.

בסדר, תודה רבה.

אני מייצג לקוחות נפגעי חברות הפורקס, בעיקר ממדינות ערב גברתי. אני כן רוצה להצטרף כאן לדברים שנאמרו על ידי חבריי.

אתה עשית את ההליך כדי להיחשב שדלן בכנסת?

לא, אני מייצג לקוחות גברתי. אני באותו מקום כמו חבריי כאן.

שתי דקות בבקשה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:35 ונתחדשה בשעה 10:40.)

אני מחדשת את הדיון. נוצרה פה איזושהי אי-בהירות בעניין של המייצגים והשתדלנים, ולכן אנחנו נאפשר היום לכולם לדבר, גם המייצגים, רק לספר את הסיפור של הלקוחות שלהם, זאת אומרת: לא להציע פתרונות, לא לדבר כדי להשפיע על החוק, לא להעיר הערות על החוק, אלא לספר את הסיפור.

ביום רביעי בו יתקיים הדיון הבא, היד תהיה הרבה יותר קשה, ומי שלא יסדיר, לא יוכל לדבר. זאת פרוצדורה פשוטה יחסית שצריך לעשות אותה, וכך יתנהל כרגע הדיון.

בבקשה, אני מבקשת שתספר את המקרים של הלקוחות שלך.

גברתי, יש כאן קובץ, שכולו פוסטים של פייסבוק שביצעו איכון לחברות פורקס ישראליות. ברשותך, אני אקרא חלק מהדברים שעלו בפייסבוק, בלי כמובן לטעון לאשמתה של חברה כזו או אחרת, הכול לפי מה שרשום בפרסומים שעלו בפייסבוק.

חברת uBinary, רשום שם גיל החברה שמונה שנים, יש לה domain מ-godaddy, החברה נמצאת בתל אביב, ברמת גן. חברה אחרת – Daweda, אני מזהירים מהחברה ומלהתעסק איתה. החברה נמצאת בתל אביב ישראל, יש שם את המייל של האדם שעובד שם, ורשום שם שהיא פונה ללקוחות מסעודיה, מאיחוד האמירויות, מבחריין. גברתי, אין צורך להקריא את כולן, יש כאן הרבה מאוד חברות שיש איכון מדויק היכן נמצאת החברה.

אני לא צריך להגיד לגברתי איזה נזק תדמיתי זה עושה לישראל בעולם. בניגוד לחבריי שמייצגים כאן לקוחות ממדינות שהן מדינות איחוד אירופי, רובם של הלקוחות שלי הם ממדינות ערב. כידוע, למדינות ערב אין גישה כלל לבוא ואפילו לבקש ולהעלות את טענותיהם, או לבוא ולהעלות את המקרה שלהם בפני בתי המשפט בישראל.

לכן בפועל, עשינו מחקר מקיף, לרבות דוח חוקר פרטי לגבי עולם הפורקס. כפי שאמרה כאן חברתי, מגיעים בסופו של דבר לאותו מנהל בחברת פורקס ואומרים: יש כאן תלונה של לקוח ממדינת ערב, ויש כאן תלונה של לקוח מגרמניה. מכיוון שהמנהל יודע שלקוח ממדינות ערב לא יוכל לבוא ולתבוע את זכותו בישראל, הוא יגיד לנציג של הדסק הערבי: תחזור למקום שהגעת ממנו. לנציג שיגיע מהדסק הגרמני הוא יגיד: אוקי, בוא ננסה למצוא פתרון, אם הנציג ילחץ.

מה שעושים הפורקס או החברות של האופציות הבינאריות – הם מציגים שלקוח הרוויח, נותנים לו להפסיד את כספו, אני אסביר מיד איך הם עושים את זה, ולאחר שהוא מבקש את כספי הזכייה, הם מתפשרים אתו על החזרת הכספים שלו עצמו. כלומר, ברוב המקרים חברת הפורקס תיקח את הכספים לכיסה, אלא אם הלקוח יוכל לאתר את מיקום החברה ואת החברה האמיתית שבעצם לקחה את הכספים שלו.

העניין כאן זה לא האם המכשיר הוא תקין או לא – זאת כן שאלה שצריך לשים אליה לב, אני מסכים עם זה במאה אחוז. עם זאת, חברות הפורקס עובדות בשיטה של כמה שלבים. תחילה ממיינים את הנציג שהם מקבלים. הם באים ובודקים איך הוא מתמודד במצבי לחץ, ומה הגבול שלו שהוא יוכל לעבוד. כאשר הם רואים שהנציג הזה יכול להגיע לגבול שהם רוצים, וזה לקחת את כל כספי הלקוח, הם מקבלים אותו. הנציג הזה בא והוא מקבל lead. הוא מתקשר לאדם – כשלעצמו זה שידול, שזה דבר שצריך לאסור בחוק. אסור שיהיה שידול, גברתי. הוא מתקשר לאדם. העולם הזה הוא עולם רחב מאוד, זה שוק שמגלגל משהו כמו שישה טריליון דולר ביום, שוק הפורקס והאופציות הבינאריות. כשהוא בא ומתחיל להסביר, הוא אומר לו: אתה יכול לעשות מזה הרבה מאוד כסף, אז הלקוח נכנס ב-500. לאחר מכן הוא עובר למחלקת retention. הוא מגיע למחלקה הזאת, מתקשרים שוב לאדם ואומרים לו: אוקי, אתה זוכה. משחקים איזשהו משחק ואומרים לו: אתה זוכה, בוא ותפקיד עוד כספים. הלקוח מפקיד עוד כספים. בסופו של דבר, כאשר הם רואים שהלקוח מגיע לגבול מסוים, שכבר הוא שם את הכול, הם פשוט שולטים בפלטפורמה וגורמים לכך שהלקוח יפסיד את כספו. נציג יכול לפנות למשהו שנקרא ה-back office, התפעול עצמו, ושם הוא מורה לאחד הנציגים במחשוב: אוקי, הלקוח הזה ככל הנראה נשרף, בוא נוריד את השלטר, תשים הוראה שהכול הוא הפסיד. הלקוח לא יכול לדעת את זה.

הבעייתיות במכשיר האופציות הבינאריות – ואני מקווה שזה במענה לחבר הכנסת ילין – הזמן הוא כן פקטור, אבל הוא לא פקטור יחיד. הפורקס – העניין שלו זה כמו שאמר פרופ' האוזר, יש ידע מסוים שלפיו השחקן או הלקוח בזירת המסחר, אם החברה היא חברת פורקס לגיטימית, יודע שהוא יכול לקנות היום יורו מכאן לעוד שנה. המכשיר של הפורקס יכול לתת לי כמה אופציות – אני יכול לבקש אופציית קנייה, אני יכול לבקש אופציית מכירה, אני יכול לבקש אופציית פוט, אני יכול לבקש אופציית לימיט, כלומר עד המחיר הזה תמכור, או שאני לא רוצה להפסיד מתחת לרף הזה של השער לזמן שהוא ארוך. כלומר, אני יכול למדוד שינויים בשוק כדי לדעת ולקחת החלטה מושכלת, האם למכור או לקנות.

באופציות הבינאריות יש שתי אופציות – או שאני מוכר, או שאני קונה. אם הרף הוא מעל לסכום שמראה ואני לוחץ על הירוק, אז אני זוכה ויש לי מגבלת זמן של חמש דקות. אם הוא מתחת, אני מפסיד – או הפוך.

בפלטפורמה הזאת של האופציות הבינאריות, משום שזה נשלט, יש פונקציה של זמן. החברה יודעת בדיוק מתי הלקוח מפסיד ומתי הוא מרוויח, כלומר היא יכולה לתת לו להרוויח עוד ועוד ועוד ושייכנסו עוד ועוד כספים ולקראת הסוף הם פשוט מכניסים הוראה בתוך התוכנה עצמה, שלאחר שהוא זכה נגיד ב-70%, תן לו לזכות בעוד 20%, ולאחר שהוא זכה ב-100%, תן לו לזכות בעוד 150%, וכשהוא מגיע לרף מסוים, בוא נוריד אותו שוב ל-20%, והוא מפסיד את כל הכסף שלו. התוכנה יכולה לדעת מתי הלקוח מפסיד ומתי לא ולגרום לו להרוויח או להפסיד בהתאם.

כאן גברתי אני כן רוצה להוסיף דבר לגבי מה שאמר כאן חברי אסיף. רשות ניירות ערך בזירת מסחר עצמית הוציאה הודעה לפיה – החוק היה בסדר גמור – חברות מישראל שפונות ללקוחות לא ישראלים, אינה חייבת ברישיון זירת מסחר, ופשוט פטרו את זה וניתן עכשיו לפנות מכאן לכל אדם. אנחנו כאן כמו קולומביה, אבל קולומביה של מכשירי הפורקס. אנחנו מייצאים לכל העולם, חברות באות לכאן מתל אביב או מרחובות או לא משנה מאיפה, והן מתפעלות את החברות שלהן מכאן בחסות החוק. וכשהן פונות ללקוחות ערבים או אחרים, הן עושותאת זה דרך הפניית שיחות ממוקדים כאלה ואחרים, דרך המספר שמופיע הוא מספר של גרמניה או של אנגליה והשם הוא שם בדוי, ושולחים להם הודעות בווטסאפ של הילדים – דברים הזויים, גברתי. מנהלים קשר אישי עם הלקוח, עם השחקן בעצם, ומשדלים אותו לשים עוד ועוד כסף.

הבעייתיות כאן היא לא הרגולציה על הפלטפורמה, הבעייתיות היא הפלטפורמה עצמה. הפלטפורמה עצמה בנויה בצורה שהשחקן תמיד יפסיד. והשחקן ממדינות ערב, או ממדינות שהן לא בקשרים דיפלומטיים עם ישראל, לא יוכלו לבוא ולבקש כאן את זכותם בישראל.

ולכן גברתי, אני חושב שצריך לבוא ולשים איזשהו מנגנון שיהיה אפשר לפקח על השיחות היוצאות – לאן הן יוצאות, או על המערכות שבהן פועלות חברות האופציות הבינאריות, אם חלילה החוק הזה לא יתקבל, או שחברות יפעלו מכאן.

לכן גברתי, יש לשאול עוד שאלה אחת, וזו באמת השאלה הכי חשובה – מה האינטרס שלא לקבל את החוק? האינטרס של מי זה? כי ברור, גברתי, שהאינטרס של - - -

זה כבר לא לדיון הזה.

אם אנחנו פה, זה סימן.

אני עורכת הדין ורוניקה בירמן, וכמו רבים מחבריי, גם אני מייצגת קורבנות הונאה, כמו שאני קוראת להם. אני הגעתי לפה בעקבות בקשת הרשות לניירות ערך, שגם אני אגיע ואני אציג את הדברים.

עורך דין אלתאג'י שדיבר לפניי, סיפר מאוד יפה את אופן הפעולה שבו פועלות החברות, אז אני אשמח להציג לוועדה סיפור אישי של אחת מלקוחותיי. אישה בגילאי 40 החליטה להשקיע. רצתה לעזור להורים שלה לשלם איזשהו חוב שהיה להם. היא התחילה להשקיע את כל כספה במסחר. במצטבר במהלך תקופה של חודשים ארוכים השקיעה סכום של כ-380,000 דולר.

חלק מהשיטה – ואני בטוחה שכל מי שנפגש עם אותם לקוחות, יוכל לאמת את זה – אותם נציגים של אותן חברות שפועלים מהארץ, מגויסים על ידי חברות שיושבות בארץ, מקבלים הנחיות והוראות מהמנהלים שנמצאים ממש פה בארץ, כולל יעדים, כולל הנחיות לפעול בשמות בדויים, כולל הנחיות להגיד שהם פועלים במדינות אחרות שאינן ישראל, ודברים נוספים. מפתחים גם קשר מאוד אישי עם הלקוח, משוחחים אתו טלפונית על בסיס יום יומי, במטרה לקדם את המסחר, להשקיע.

אותה לקוחה היתה בטוחה, שהיא הצליחה להגיע לתיק השקעות שהגיע לסך של כ-750,000 דולר במהלך תקופה של כמה חודשים ומאוד מאוד שמחה. באיזשהו שלב היא היתה צריכה להחזיר את קרן הפנסיה שהיא פדתה, כדי לא לשלם עליה מס, אז היא ביקשה מאותו נציג להחזיר לה את הכסף. יש לה כסף בחשבון, והיא ביקשה למשוך משיכה מהחשבון שלה.

כשהיא יודעת שיש לה 750,000 דולר.

אותו נציג משך את הזמן במשך כמה שבועות, ויום אחד אמר לה: תקשיבי, אישרתי את המשיכה שלך, אבל אני טס היום בערב לפריז, יש לי יום הולדת ואני רוצה לטפל במשיכה הזאת באופן אישי, אז כשאני אחזור, אני אטפל בה. עובר שבוע, והיא מקבלת טלפון – לא מאותו נציג, אלא מנציג אחר, הוא אומר לה: תקשיבי, אני מצטער מאוד להודיע לך, אבל הנציג שלך שדיברת אתו בשנה האחרונה הלך לעולמו. רגע, זאת רק ההתחלה. הוא הלך לעולמו. היא לקחה את זה קשה, כי זה אדם שהיא דיברה אתו יום יום ומאוד נקשרה אליו, אבל אחרי שההלם עבר, היא קמה ושאלה: הבנתי, הוא נפטר, צר לי מאוד, אבל מה עם הכסף שלי? הכסף שלי הרי לא הלך לעולמו אתו, שאלה שנשמעת לגיטימית.

על זה ענה לה בתגובה הנציג: כן, אבל אחרי שהוא סיים אתך בטלפון ורגע לפני שהוא טס לפריז, הוא החליט להמר את כל הכסף שלך והפסיד הכול באותו רגע – ואז הוא טס לפריז ומת. כשהלקוחה ניסתה להבין מה היא צריכה לעשות, החברה הציעה לה להשקיע עוד סכום כסף כדי לבנות מחדש את תיק ההשקעות שלה. הכול מגובה בהתכתבויות, בהסכמים, חקירות. זה מה שקורה.

מותר לו להשקיע את הכסף, אף על פי שהיא ביקשה שהכסף יוחזר לה?

זאת שאלה שצריכה להיות מופנית לבית המשפט, למחוקק. אני חושבת שלא, אבל אני פה לא באה לשפוט, אני באה לספר סיפור. אני חושבת שזה משהו שהוא בלתי יעלה על הדעת.

שלום, שמי ציון ואני בא מחברה שמספקת פלטפורמה.

אתה מהנפגעים?

אני לא מהנפגעים.

רגע, אנחנו רוצים לסיים את הנפגעים. יש פה עוד מישהו מהנפגעים או מייצג נפגעים?

או שיש נפגעים או שיש פוגעים, אני לא מכיר משהו אחר.

לכאורה לכאורה, פוגעים לכאורה.

כמו שאמרתי, אני מחברה שמספקת פלטפורמה. אני פעם ראשונה, אז תרשו לי, אני קצת מתרגש. לבי עם הנפגעים שנפגעו, אני מבין את הכאב של כל אחד מהם, אני בא מכיוון אחר של נפגע. אני עובד בחברה, אני אבא לשלושה ילדים, בן 44. יש לי ילד בעל צרכים מיוחדים. אני עובד בחברה הזאת כבר כמעט חמש שנים. אני באתי להילחם על מקור הפרנסה שלי, כי זה מקור הפרנסה היחיד שהסכים לקבל אותי.

אני בסך הכול אב בית, אב בית וקניין, לא מעבר לזה. אין לי מושג, אני לא רוצה להיכנס לנושא, שאני לא מבין בו ולא יודע, אבל אני כן יודע שאני צריך לפרנס שלושה ילדים, יש לי משכנתא, ואני כל יום חי בהישרדות.

יש אנשים שיש להם הישרדות יום יומית מבחינת כסף, חובות, הימורים, מה שלא יהיה. אני חי כל יום בהישרדות חדשה, הישרדות איך אני גומר את החודש, ואני לא מרוויח כמו שכולם חושבים בחברת היי-טק, זה לא.

מה תפקידך?

אב בית וקניין, לא מעבר לזה. אב בית, מה עושה אב בית?

אתה עושה את האחזקה.

אחזקה, מטפל בקניות, לא מעבר לזה. אני עובד בחברה, החברה מספקת פלטפורמה, לא מעבר לזה, אני לא יודע מה.

אתה אב בית.

אבל חשוב לי שתביני שכאשר אתם הולכים לדבר מה לעשות עם החברות הללו, יש עוד אנשים שנמצאים בצד השני, ואת זה צריך להבין.

אז בוא אני אגיד לך – אל"ף, אני בטוחה שאם החברה היא חברה שיודעת לפעול, היא תדע לפעול גם בתחומים אחרים. אני בטוחה שאתה תהיה מוגן בתוך כל האירוע הזה. אני אפילו קצת מצטערת, אני חייבת לומר, שהטריחו אותך והביאו אותך לדיון הזה. בעיניי, לא יכול להיות שבסוף הדיון הוא מולך. אני ממש מרגישה, שזה כמעט לא הגון. אני מתנצלת שאתה צריך לבוא ולדבר, וגם להרגיש מאוים בעניין מקום העבודה שלך – אני לא חושבת שזה צריך להיות הדיון עכשיו.

אני גם חושבת שזו שיטה ידועה ולא הגונה, בעיניי, לשסות חלשים בחלשים. יושבים פה אנשים ומספרים שאנשים איבדו את כל הכסף שלהם והתאבדו, ואז בעצם אתה מגיע ואתה אומר שאתה חושש למקום העבודה שלך. העולם לא בנוי מאחד מול השני. אנחנו ביחד פועלים לעשות את העבודה הטובה שאנחנו צריכים לעשות.

אני מודה לך על הדברים, אבל אני בעצם מתנצלת – אני לא יודעת בשם מי – על זה שבכלל ביקשו ממך לבוא ולהשמיע את הדברים האלה. אני מאחלת לך שאתה תגדל את הילדים שלך בטוב. אני בטוחה. תודה לך.

תודה, סליחה.

תודה רבה.

גברתי, הוא לא היחיד שהגיע מטעם החברה, רק שהוא לא היה אמור לדבר בשלב הזה.

הוא נרשם כנפגע.

אברהם ווליצקי, מה תפקידך? אתה גם עובד?

עובד לשעבר.

לפני שאני מדבר, יש פה נפגע, הוא פשוט לא מדבר עברית, אז אני אתרגם.

(נושא דברים בשפה האנגלית.)

הוא אומר שהוא עבד בתחום שנתיים. תהליך הגיוס שלו היה מאוד קל, חבר שלו אמר לו שהוא עובד כמנהל תיק השקעות והציע לו לבוא לעבוד. מהיום הראשון שהוא התחיל לעבוד שם הוא התחיל להתקשר ללקוחות, התחיל לשכנע אותם להשקיע.

הוא אומר שיש שני סוגי השקעות, והוא דיבר רק על אחד מהם. כשהוא התקשר ללקוחות, הוא אומר שהיה מותר לו לשקר, היה מותר לו להבטיח, היה מותר לו להגיד את השם שלו ואת השם של החברה. אפילו הציעו לו שהדבר הנכון זה להבטיח ולשקר.

יש שני דרכים להרוויח כסף בתור עובד בחברה, האחד שהוא ציין כרגע – ככל שלקוח מפקיד כסף, הוא מקבל אחוזים על ההפקדה, לא משנה אם הלקוח מפסיד או מרוויח את הכסף.

השיטה השנייה להרוויח את הכסף בתור עובד בחברה זה להרוויח לפי כל טרנסקציה שקורית בין המשקיע, האדם ש"שם" את הכסף שלו, לבין החברה. כלומר, אם אני מציע שהמניה תעלה, אני עכשיו משלם על ההצעה הזאת. אם אני מציע שהיא תפסיד, אני גם משלם על זה.

דבר שני הוא אומר שזה היה כל כך רגיל עבורם לשקר ולהרגיש בנוח עם זה, וזה משהו שממש הפחיד אותו. הוא ראה שכל האנשים שהיו בגיל שלו עשו את זה.

יש פה לקוח מצרפת שמוכן לדבר בסקייפ, השאלה אם אתם מוכנים לשמוע אותו.

כן, אני אאפשר את זה.

אפשר אחד מהצד השני? ייגמר הדיון.

אל"ף, זה דיון ראשון. זאת פעם שנייה שאתה מתפרץ, ואמרנו שיש כללים, וכן – אנחנו לא רוצים לשמוע בצורה רנדומלית ואנחנו רוצים לסיים ולעבור לשמוע אתכם כמו שצריך. כן, נסיים לשמוע, וזה לא הדיון היחיד שיהיה, אז אל חשש. בזמן שהוא עובד על הסקייפ, תמשיך בינתיים.

אני קודם כל אציג את עצמי, שמי אבי ווליצקי, אני כיום מנהל פיתוח בסטרטאפ. שמו של הבחור הקודם נחום פרידמן. אני בן 21, מנהל פיתוח בסטרטאפ, השתחררתי לפני כשנה. מיד אחרי השחרור שלי קיבלתי הצעה מאוד מפתה לעבוד בתחום – איסוף סייבר אפשר לקרוא לזה, והלכתי לעבוד שם.

ככה היה כתוב במודעה – איסוף סייבר?

פורנזיקס, איסוף וניתוח איומי סייבר. הרבה מאוד אנשים פנו אלינו ורצו שנשנה את המודל העסקי שלנו לאיסוף נתונים לגבי אנשים. כששאלנו אותם למה כדי להבין מה היתרון שלהם, כולם אמרו שזה יתרון ללידים. לידים זה מספר טלפון או אי-מייל, או יכול להיות כל דבר שהחברה אוספת על אדם כדי להתקשר אליו ולשכנע אותו להצטרף לחברה. זה לא רק באופציות בינאריות, זה משהו שקורה בכל תחום המרקטינג, וזה לגיטימי.

המידע שרצו שנאסוף זה מידע יחסית רגיש, בעיקר מרשתות חברתיות. ביקשו מאתנו גם לאסוף מידע כמה שיותר בצד האפור, אם זה סיסמאות או כל מיני דברים אחרים. כמובן שאמרנו לא, מה שאני מספר זה מה ביקשו מאתנו.

בנוסף, יצא לי כמה פעמים לקבל הצעות לבניית פלטפורמות בגלל שעבדתי בתחום הזה, אחרי שישבתי ודיברנו על פלטפורמות, הרבה מאוד מהפרמטרים שרצו שנשים שם או כל מיני כללים, היו הרבה כדי לשנות את החוק של המסחר ולהגיד, כמו שאמרו פה: כשהלקוח מרוויח 70%, תתחילו לעשות את הדבר הזה או בואו תבנו משהו שנגיד שעכשיו המניה הזאת שווה משהו אחר, למרות שהמידע נאסף ב-live משוק המניות.

אלה דברים שקרו הרבה פעמים והצעות הכסף הן כל כך מפתות, שקשה להגיד לא. בניית פלטפורמה כזאת זה בערך 500,000 שקל לבין מיליון. השכר של מתכנת בתחום האופציות הבינאריות יכול להגיע ל-40,000 שקל בחודש, וכחייל משוחרר זה מאוד מפתה. בכל מקרה, אני הפסקתי לעבוד שם אחרי כשלושה חודשים, אבל אלה הדברים שקרו ביום יום.

תודה.

(נושא דברים בשפה האנגלית.)

ניק מסביר שבתחום מאוד קשה לסרב להצעת עבודה. כל הצעירים שמתחילים את התהליך שלהם בהיי-טק במיוחד באזור תל אביב, במיוחד עולים חדשים שעדיין לא מכירים את עולם לא האופציות ולא ההיי-טק הישראלי ורגילים לתנאי עבודה שונים לגמרי, באים ומצפים לאיזשהו צפי שכר שהוא די נורמלי. החברות הבינאריות מציעות הרבה יותר כסף, ומאוד קשה למתחילים האלה, במיוחד לעולים החדשים, להגיד לא. שוב, הוא אומר שקשה לעולים חדשים בישראל, גם מבחינת עבודה, ולכן הצעה כזאת היא מאוד מאוד מפתה, והם צריכים את זה. הם עולים חדשים, עדיין לא מבינים את השפה.

הוא אומר שהדרך לתקן את זה היא לספק בתי ספר ללימוד תכנות, ללימודי הנדסה לצעירים האלה, כך שלא יתפתו לעבוד בחברות בינאריות.

תודה רבה.

בבקשה, יוסי הרצוג, עוסק באופציות בינאריות.

תודה רבה, סוף סוף.

סליחה אדוני, ההערה הזו לא במקומה. אנחנו יושבים פה 50 איש בחדר.

אבל אנשים אומרים עלי scam, scam, scam, זה קשה לי לשמוע את זה.

אדוני, מה לעשות, זה חלק מהחיים.

קשה לי, סליחה, אני מתנצל.

אני מבקשת קודם לשמוע את הנציג מצרפת, אני מבינה שהוא הצליח לארגן את זה.

הוא לא לקוח שלי. אם אמרתי לקוח, טעיתי בלשוני. על כל פנים, זה לקוח צרפתי, ויש לנו פה עורכת דין דוברת צרפתית, שהיא תוכל לתרגם.

(נפגע מצרפת נושא דברים בשפה הצרפתית.)

הוא מכר את הבית שלו ויצרו אתו קשר שני אנשים שהציגו את עצמם כאנשים שיכולים לעזור לו להשקיע את הכסף ושהחברה שוהה בקפריסין.

הוא מכר את הבית בלי קשר, ואז היה לו כסף.

וגם עם רישיון, כי בקפריסין בזמנו אפשר היה לקבל רישיון עם הצגת דרכון צרפתי. כל פעם הדרישות להשקעה היו עוד יותר גבוהות: אתה צריך להשקיע כדי לקבל יותר רווחים, כי בהתחלה זה מתחיל בסכומים קטנים. ברגע שרואים בונוסים, זה אומר שהצליחו בשידול ולשכנע לקוח להשקיע עוד יותר.

הוא הפסיק לעבוד לאחר הצעתם, כדי להשקיע את כל הזמן שלו בטרייד-אין, אז הוא היה בקשר הדוק עם החברה הזאת, והוא השקיע יום ולילה בפלטפורמת טרייד-אין. זה הגיע עד כדי כך שהמנהל של החברה רצה להיות ביחסי אמון עם הלקוח, שהוא הגיע לכפר שבו הוא גר בצרפת, ושם התחילו יחסים מאוד חבריים עם מנהל החברה.

הוא השקיע הון השקעה – במקור זה היה 74,000 יורו, ועם כל הבונוסים והרווחים, הוא הגיע מעבר ל-200,000 יורו. כשהוא ביקש למשוך קצת כסף, סכום מאוד צנוע של 2,900 יורו, סירבו לחלוטין, ואז כבר היה ניתוק כל קשר עם החברה.

אנחנו צריכים לסיים, משפט אחרון.

הוא ניסה להתאבד לא מזמן. הוא הפסיד את כל הכסף. קיבלתי אותו במשרד, כי הוא לקוח שלי. הכנו מכתב התראה עם כל ההוכחות, הוא הגיע במיוחד פיסית לישראל עבור זה. הצלחנו לאתר את מקום העבודה ומסרנו את המכתב למנהלים שהוא מכיר היטב. העניין שלא כל כך ברור לו, למה אנחנו לא מצליחים לתפוס את האנשים, לעצור אותם ולהתחיל כבר בחקירות ובעיקולים כדי לנטרל את התופעה, כי הוא אומר שהוא לא הקורבן היחיד בתופעה הזאת.

תודי לו בשמנו. תודה.

קודם כל, חשוב לומר שאנחנו ממשיכים את הדיון ביום רביעי, זאת אומרת – אלה דיונים שאינם מנותקים אחד מהשני. יש שישה דוברים מתחום האופציות הבינאריות, אנחנו ניתן לכל אחד שתי דקות, וביום רביעי תוכלו להמשיך. בבקשה, יוסי הרצוג בבקשה.

הכנתי דף ורבע של שלוש דקות, עבדתי על זה שבוע שלם, לא ישנתי בלילות.

פשוט תתחיל לדבר, במקום לספר על הדף ורבע.

לגבי הסיפור המזעזע שוורוניקה בירמן סיפרה על הלקוחה האמריקנית, חבל שהיא לא סיימה את הסיפור שהלקוחה קיבלה את כל הכסף ושלחה מכתבי תודה לברוקר, והעובדים שעשו את זה, שהיו למעשה עובדים של החברה שלי, פוטרו באותו יום, ואפילו שקלתי להגיש על זה תלונה במשטרה. אז חבל שהסיפור לא הלך על הסוף.

רגע, אמרת שהכנת בבית שבוע שלם נאום. תגיד את מה שהכנת. אתה מבקש יותר משתי דקות.

דיברו פה אנשים 25 דקות, שהם לא קשורים. לי הולכים לסגור את העסק, ואני לא יכול לדבר שלוש דקות?

אתה בהחלט מוזמן לדבר שלוש דקות, דבר שלוש דקות.

יש לך איזה משהו נגדי כאילו?

לא, יש פשוט ביום רביעי דיון המשך. אני מבינה שזה מאוד מטריד אותך - - -

רק אומר דבר אחד, שגם ב-day trading אפשר לקנות ולמכור מניה ב-30 שניות, אבל לא משנה.

אדוני, אני פתחתי ואמרתי שכולם יוכלו לדבר. אני מבינה מתחילת הדיון, שאתה מאוד מוטרד מהדיון הזה, ולכן חשוב לי לתת לך לדבר. לכן לפני שפתחת ודיברת, אני אמרתי שזה השלב הראשון של הדיון ויהיה המשך ביום רביעי, ועדיין אמרתי: בוא תדבר שתי דקות.

אתה אומר שהכנת בבית שלוש דקות, אני אומרת: אין בעיה, דבר שלוש דקות, ואז אתה מתחיל להעיר לכל הדוברים. אז תקריא את השלוש דקות, נדבר שוב ביום רביעי. בבקשה.

שלום. אופציה בינארית היא מוצר פיננסי מאושר רגולטיבי ולגיטימי במדינות העולם המפותח, כגון: ארצות הברית, אירופה, אוסטרליה, יפן ועוד. זה אינו הימור. במדינות אלו, הימורים הם לגיטימיים, חוקיים ומפוקחים על ידי רגולטור שאינו פיננסי ומיועד לתחום ההימורים. אופציות בינאריות במדינות אלו מפוקחות על ידי הרגולטור הפיננסי של אותה המדינה, ולא על ידי הרגולטור של ההימורים, מה שמוכיח מעבר לכל ספק כי מדובר במוצר פיננסי לגיטימי, ולא הימור; למעט בריטניה, אתה צודק.

החוק המוצע אינו עומד בזכויות היסוד הבסיסיות של חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. המחוקק האוסטרלי קבע, כי מסחר באופציות בינאריות הוא חוקי באוסטרליה. במידה ואתן שירותים לברוקר אוסטרלי מישראל, אני מלבין הון? ואם אני בעלים של חברה עם רישיון למסחר באופציות בינאריות בקפריסין, חברה שרשאית לתת שירות באופציות בינאריות לכל תושבי האיחוד האירופי, במידה ואתקשר לחברה שלי בקפריסין מישראל ואתן הוראות לעובד, אשב שנתיים בכלא?

בארצות הברית מסחר באופציות בינאריות הוא כלי פיננסי לגיטימי על פי החוק ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך. דרך אגב, מנכ"ל הבורסה בתל אביב לשעבר, הוא הקים את הדבר הזה בארצות הברית. אם יש לי חברת פרסום ואעצב לברוקר אמריקני מודעה או לוגו מישראל, אני עבריין?

ביפן מאשרים מסחר באופציות בינאריות כבר שנים רבות על פי החוק וברישיון הרגולטור המקומי. במידה ואני בעלים של חברת טכנולוגיה מדימונה ואתכנת לברוקר יפני תוכנת מסחר מתקדמת ללקוחותיו, אני פושע? באמת, ולמה?

יוקום גורמת נזק לישראל כי לקוחות מפסידים כסף באופציות בינאריות? למדינות שהחליטו כי המסחר חוקי ולגיטימי, אין בעיה שאזרחים יפסידו את כספם באופציות בינאריות? שמעתי שבלאס וגאס אוסרים על כניסת ישראלים לקזינו, כי כולם מפסידים וזה פוגע בתדמית ארצות הברית בישראל.

ואם אני כישראלי רוצה לפתוח חשבון השקעות בחברה לאופציות בינאריות באוסטרליה, בארצות הברית או ביפן, הרגולטור המקומי אוסר זאת? הבנק לא ייקח את הכסף בכדי לדאוג שלא אפסיד? לא אני קבעתי, כי מסחר באופציות בינאריות הוא מוצר פיננסי לגיטימי בעולם. האם כנסת ישראל תקבע בעבור אותן המדינות מה לגיטימי ומה לא? האם נאסר בישראל המסחר באופציות מעו"ף ללקוחות פרטיים, כי כולם מפסידים ובמיליארדים? האם הוועדה יכולה לבקש את הנתונים מהבנקים ומהבורסה?

איך ולמה לאסור עלי לפעול ולקחת את פרנסתן של אלפי משפחות? בגלל שיש טענות לכאורה שנעשו דברים לא כשרים על ידי יחידים מאלפי העובדים בתחום? בבנקים, בחברות ביטוח וחברות ציבוריות לא היו מעשים פליליים, לצערנו? הכתימו את כולם? סגרו את הבורסה להנפקות? אגב, זה חברות ציבוריות. אסרו על הבנקים ועל חברות הביטוח לפעול? בגלל שלכאורה נגרם נזק לישראל בעולם? אפשר לקבל הוכחות לכך? בוא ונעשה סקר, מה גורם יותר נזק לתדמית ישראל בעולם, ההתנחלויות או יוקום תקשורת?

ונניח שהחלטתם לתפארת מדינת ישראל, שאני צריך לסגור את החברה שלי, לא מגיע לי פיצוי? יוקום קיימת 17 שנה, מייצאת שירותים לברוקרים ואופציות בינאריות בהיקף של מאות מיליוני שקלים משנת 2005, העסיקה 513 עובדים שונים, שאני גאה בהם מאוד, ושילמה מס הכנסה וביטוח לאומי בתקופה הזו בסך של 24 מיליון ו-626,075 שקלים. ומי ישלם את הנזקים ואת עלויות הסגירה שיהיו ליוקום והתביעות העלולות להגיע מהפרת הסכמים עם לקוחות ועם ספקים? גם למגדלי החזירים ניתן פיצוי כשחוקק החוק הסוגר את עסקיהם.

אני מציע לכם לעשות שינויים בחוק, כאשר יהפכו אותו לחוקתי וקביל. כדי לפגוע בחופש העיסוק, חייבים לעשות זאת לטובת הכלל או לתכלית ראויה. תכלית ראויה אינה לשלוח אלפי ישראלים ומאות חברות ישראליות מהתחום למעגל האבטלה. תכלית ראויה אינה לשלוח אלפי ישראלים ומאות חברות לפעול במדינות אחרות בעולם, אשר מרשות לאזרחיהן לסחור באופציות בינאריות. תכלית ראויה אינה לגרוע מהמדינה מיליארדי שקלים ממסים ומיליארדי דולרים מכספי ייצוא שירותים. תכלית ראויה אינה לחוקק חוק שערורייתי, האומר למעשה לעולם, שמדינת ישראל אינה יכולה לתת שירותים למוסדות בתחום הפיננסי, מכיוון שאלפי העובדים הישראלים בתחום הם נוכלים ופושעים, ורק מדינות מחוץ לישראל יכולות לתת שירותים אלו.

אוקי. תודה.

מה היה קורה, אם יפן, אוסטרליה או ארצות הברית או קפריסין היו מחוקקות חוק, שבו מתאפשר לכל אזרח מכל מדינה בעולם לתת שירותי עזר פיננסיים לבתי ההשקעות וברוקרים במדינותיהם ואוסרת על המתגוררים בישראל לתת שירות זה? אמות הספים של הבית הזה היו מזדעזעות מזעקות - - -

סליחה אדוני, תפסיק בבקשה.

חיים, אם אתה יוצא, זה עניין שלך.

תודה רבה, תם הזמן.

משפט אחרון.

אין משפט אחרון, אתה נואם פה לא שתי דקות ולא שלוש דקות.

אחרון. וגם אם נניח כי התכלית היא ראויה, והיא לא, לא ניתן לפגוע בקניינו של הפרט, ואם פוגעים, חייבים לפצותו. תודה רבה לכם.

תודה לך. בבקשה, משה אברהמי.

אני משה אברהמי מחברת ספוט אופשן, חברת טכנולוגיה, שלמעשה מפתחת את מערכות המסחר למסחר באופציות בינאריות. אני מנהל כספים בחברה. מקריאת החוק, יש שם כמה בעיות, ואני אתמקד בדברים שנוגעים לתחום הפעילות שלנו, שזה פיתוח טכנולוגי בישראל.

על פניו, לפי איך שהחוק הזה כרגע מוצע, חברות טכנולוגיה שעובדות בארץ, לא יכולות לפתח תוכנה בתחום הזה. אני לא מכיר שום מקרה בחקיקה הישראלית, שבו נאסר על חברת טכנולוגיה לעבוד, חברת פיתוח טכנולוגי. מה, בתחום הפורקס לא מפתחים טכנולוגיה בארץ? להם מותר? אנחנו שמפתחים טכנולוגיה בתחום הפיננסים ואופציות בינאריות, אסור לנו לפתח תוכנה? הרי לא יעלה על הדעת. אלה דברים הזויים.

יתרה מזאת, הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים – עלו פה בדיון לא מעט טענות על, נקרא לזה אי-כשרות המערכות. מערכות המסחר שיש לנו הן מהימנות, הן אחידות לכולם, הפקיעה היא בהתאם לשערים של ספקי פידים מובילים, כמו רויטרס לאורך הפלטפורמה. אנחנו כחברת פלטפורמה, אין לנו שום קשר ללקוח קצה, זה אומר לסוחרים. הלקוחות שלנו הם רק הברוקרים, ואנחנו לא יודעים מי הסוחרים.

אתה חברה טכנולוגית, לא יכול לעבוד בארץ, ואם אתה תעבוד, אתה תהיי צפוי לעונשים כאחרון הפושעים. זה לא הגיוני.

תודה רבה. רונן סלומון, איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

אני לא מהנפגעים לא מהצד הזה ולא מהצד הזה.

אנחנו יודעים.

אני רוצה להבהיר את התמונה. יש היום שש זירות סוחר, שקיבלו רישיון מהרשות לניירות ערך והן פועלות בישראל. הן מפוקחות, מבוקרות, ככה שאין איתן פה בעיה, וגם אם נאמרו פה בעיות לגבי זירות לא מפוקחות שפועלות בישראל, אני חושב שזה משהו שהפנינו גם לרשות לניירות ערך, שיש זירות – ואנחנו יודעים על כך – שפועלות בישראל בלי רישיון, ולמעשה אפילו פוגעות בנו, בחברות שטרחו והוציאו רישיון. אני יודע שהרשות עושה כל מיני מאמצי אכיפה ופיקוח, אני מקווה שיעשו יותר, אבל זה כבר משהו אחר.

לגבי הצעת החוק ומה בדיוק מפריע לנו כאן, כמו שאמרתי, אין לי נגיעה לכאן או לכאן.

יש זמן קצר, דבר בלי התנצלויות.

במסגרת השלוש דקות.

לא שלוש דקות, שתי דקות, סיימת אחת.

אני אדבר זריז. אמר פרופ' האוזר, שהוא רוצה להכין את החוק אך ורק על אופציות בינאריות, אבל עדיין יש כאן איזושהי הערה באחד הסעיפים, להשאיר סמכות לרשות לגבי כל מסחר במכשיר פיננסי אחר שקבע השר. אני קורא לזה מעין הכנה למזגן, כלומר: אם רוצים לפסול מכשיר כזה או אחר, זה צריך להיות בחקיקה; לא לבוא ולתת סמכות כללית.

זה בהערות לחוק עצמו, זה לא עכשיו לדיון הפותח.

מבחינתנו, ההערה היחידה שלגבי כל מכשיר פיננסי כזה או אחר, זה צריך להיות בחקיק.ה

כשנגיע לשלב ההקראה על נוסח החוק, אנחנו נתייחס להערה הזו, בסדר. תודה רבה.

אני יועצת משפטית בחברת אי טורו. חברת אי טורו היא חברת מסחר, היא רשת חברתית להשקעות. מעולם לא הצענו, ואנחנו לא מציעים אופציות בינאריות. באנו לתמוך ולתת רוח גבית לחוק, ולהסביר מעט על השוני ולמה אנחנו חושבים שהחוק חשוב, ראוי ומידתי.

אנחנו חברת היי-טק פינטק מובילה, 370 עובדים בעולם, 250 בישראל, 50% מכוח האדם שלנו מהנדסים ומפתחים, אנחנו מספקים עבודה להרבה אנשים, משלמים מסים, זכינו בהרבה פרסי חדשנות.

ולמה החוק נוגע אליכם?

בנוסח הקודם החוק נגע אלינו. רצינו לומר שההבחנה שנעשתה בתיקון ובצמצום של החוק היא מידתית והיא ראויה. יש פה פלטפורמות שעובדות באופן חוקי, תחת רגולטורים כמו FCA ועוד רבים אחרים מובילים באירופה. אנחנו פועלים לפי הסטנדרטים הכי גבוהים, אנחנו חושבים שההבחנה שנעשתה בחוק היא מידתית, והיא מבחינה בדיוק בין הגופים שפועלים בצורה לגיטימית וראויה שפועלים באופן אחר.

אנחנו שואפים להנגיש ולקדם עבור האזרח הפשוט את עולם ההשקעות המורכב, מציעים מגוון של נכסים, מגוון אופציות השקעות, קצרות טווח וארוכות טווח, שום דבר לא נמדד לא בשניות ולא בדקות, ואין לו מועדי פקיעה, ועל כך עומדים על ההבדל בין העולמות של הבינאריות, שבאמת האופי שלהם הוא ספקולטיבי ושונה.

זאת תשובה לחיים ילין, על ההבדל בזמנים.

ולכן הקולות שעלו פה ודיברו טיפה על הנוסח הקודם של החוק ועל הפורקס, ההבחנה היא מאוד מאוד חדה והיא מאוד ברורה. החוק שונה, ההתנהלות שונה.

פורקס אי אפשר לעשות לשתי שניות, להיכנס ולצאת?

כן, אבל זו בחירה שלך, ולא - - -

גם באופציות אפשר - - -

סליחה אדוני.

אבל נאמרים דברים לא נכונים.

למה? כי אתה אחראי שכל הדברים שייאמרו בכל דיון בכנסת יהיו דברי אמת? לא, זה לא תפקידך.

בפורקס אפשר להיכנס ולצאת אחרי שנייה. באופציות בינאריות אפשר בשבוע - - -

סליחה אדוני, אתה מגזים לגמרי.

אני לא מגזים, אני אומר אמת.

כן, אתה מגזים, ואתה לא תדבר בדיון הבא אם תמשיך ככה.

לא רוצה לבוא לדיונים, ניפגש בבג"ץ.

תודה רבה. דורון קורוץ, בבקשה.

אני מאיגוד תעשיות החדשנות ועתירות הידע, לשעבר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. ראשית, אני לא מייצג פה חברה ספציפית ולא דברים מהסוג הזה.

בדומה לעמיתי מלשכות המסחר, אנחנו בעד הצעת החוק בלשונה הנוכחי. הסיבה שהגעתי כי הגבנו להצעת החוק הראשונית. חששנו, לאור פניית מספר חברות אלינו מתעשיית הפינטק – ויש בתעשייה הזאת, החל מחברות רב-לאומיות שהקימו פה מרכזים בארץ, כמו: סיטי, ברקלי'ס, ג'יי פי מורגן ואחרים, ועוד חברות שעוסקות בצד החוקי והמאושר, וחלילה בהונאה. לכן הגבנו במקור.

אנחנו תומכים בהצעת החוק הזו, ואין לי מה להוסיף יותר.

תודה רבה. פרופ' האוזר, אתה רוצה לומר כמה מילים לקראת הסיכום?

תודה רבה לך, אני לא ארחיב במילים, אני חושב שמה שנאמר פה מדבר בעד עצמו. אני ברשותך אבקש מהיועץ המשפטי של הרשות, אמיר וסרמן, רק להתייחס בדקה וחצי לדברים שנאמרו.

אני רק אנסה להסביר בצד המשפטי, למה אנחנו צריכים את החקיקה הזו, וזה עונה גם לשאלה שהיתה לך ואולי לחבר הכנסת ילין. בדיני ניירות ערך יש עיקרון התחולה הטריטוריאלית. הדוגמה המוכרת ביותר היא חברה ישראלית, שמנפיקה בחו"ל. חברה כזו תהיה כפופה לדיני ניירות ערך בחו"ל, ולא לדיני ניירות ערך בישראל, למרות שיכול להיות שההנהלה שלה יושבת כאן והמפעל נמצא כאן – כיוון שהיא מנפיקה בחו"ל והציבור שקונה את ניירות הערך נמצא בחו"ל.

אותו עיקרון חל גם בתחומים אחרים, ולמעשה, בדיונים הארוכים שהיו על הסדרת זירות הסוחר בישראל, שנמשכו משנת 2009 – החוק היה ב-2010, ואחר תקנות ב-2014, כלומר שנים ארוכות מאוד, שבהן התאמצנו להסדיר את התחום בישראל. לא עלה הנושא של הסדרת זירות שפועלות כלפי חו"ל, בגלל אותו עיקרון, עיקרון התחולה הטריטוריאלית. העיקרון הזה לא אומר שחברות שפועלות בישראל כלפי חו"ל פטורות לחלוטין מאכיפה. הפתרון שלנו בדרך כלל לנושא הזה הוא שיתוף פעולה אכיפתי עם רשויות בחו"ל, כלומר הרשות הצרפתית או הרשות הבלגית בדרך כלל פונה אלינו ואומרת: נעשתה אצלנו עבירה, ולכן אנחנו משתפים איתה פעולה ומבצעים חיקורי דין.

הבעיה היא שבתחום הזה זה לא מספיק. היקף התופעה הוא כל כך גדול, היקף התרמיות הוא עצום, ואנחנו לא יכולים להתמודד עם זה באמצעים הרגילים של שיתופי פעולה עם רשויות חו"ל. זו הסיבה שאנחנו מבקשים את הצעת החוק.

אני אסכם. קודם כל, זה דיון ראשון. ביום רביעי אנחנו נמשיך את הדיון. אגב, כל מי שנרשם, דיבר.

לא נכון.

מבחינתנו, מי שנרשם – דיבר. אם מישהו לא נרשם, זו תקלה טכנית, ביום רביעי הוא ידבר. מאוד חשוב לנו לשמוע את כולם. גם מי שדיבר בקצרה, אם יהיה מעוניין להרחיב או אם תהיה מעוניינת להרחיב, ביום רביעי תינתן ההזדמנות לדבר כראוי.

אנחנו שמענו פה מקרים מאוד לא פשוטים, שאני חייבת לומר שגרמו לי לנוע באי-נוחות בכיסא בהקשר למה שאנחנו מפיצים, מה שאנחנו עושים כמדינת ישראל. חשוב לי לומר שאני חושבת שמאוד חשוב שהמחוקק יתערב בעניין, כיוון שיש לזה השפעה על כל מדינת ישראל, גם על העניין של ההשקעות בפרט, ובכלל על האופי שבו המדינה שלנו מתנהל ומתייחסים אלינו, ולכן אני חושבת שאנחנו צריכים לייצר פתרון לעניין הזה.

אנחנו נמשיך את הדיון ביום רביעי. הישיבה נעולה, תודה רבה לכל המשתתפים, צום קל לצמים.

הישיבה ננעלה בשעה 23:35.