הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 453

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017), שעה 9:15

הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון - רוב מיוחס)

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

זאב בנימין בגין

ענת ברקו

יעל גרמן

ציפי לבני

שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

טלי פלוסקוב

מיכל רוזין

אלעזר שטרן

עבדאללה אבו מערוף

דוד אמסלם

דוד ביטן

דב חנין

חמד עמאר

יעל כהן-פארן

גור בליי, אפרת חקאק

אסף פרידמן

לאה קיקיון

ירושלים בירת ישראל (תיקון - רוב מיוחס)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון.

אתמול בסערת הדיון לא נתנו למגיש הרביזיה אפשרות של כמה דקות כדי לנמק, וכדי שנהיה ישרים ומסודרים אנחנו חוזרים על הרביזיה שוב.

למה צריך להגיע אל היועץ המשפטי של הכנסת במצב הזה?

לא היה צריך להגיע. אצלנו זו היתה החלטה שלנו. זה שרצים אליו זה משהו אחר.

חבר הכנסת עבד אל חאכים חאג' יחיא הוא מגיש הבקשה. הוא לא נמצא, וחבר הכנסת דב חנין נמצא וידבר מטעמו. יש לך חמש דקות.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, הרביזיה הזו אינה דבר טכני. אנחנו מדברים בחוק הזה על שינויו של חוק יסוד שזו לא פעולה של הכנסת כרשות מחוקקת, אלא זו פעולה של הכנסת כרשות מכוננת. זה המקום שבו הכנסת משנה את הקונסטיטוציה של המדינה. ההתנהלות שלנו בחקיקה שמשנה חוקי יסוד חייבת אחרת. היא חייבת להיות הרבה יותר קפדנית, הרבה יותר שקולה, הרבה יותר רצינית, כי אלה הם חוקי היסוד, זו החוקה שלנו. אם אנחנו לא נתייחס בכבוד לחוקה שלנו – מי יתייחס אליה בכבוד? זה נכון שברמה ההיסטורית הכנסת לאורך הרבה שנים פועלת במקביל, גם כרשות מכוננת, אותה מסגרת שמחוקקת את החוקה, וגם כרשות מחוקקת, אבל העובדה שאנחנו עושים את שני הדברים במקביל לא צריכה להסיר מעינינו שאנחנו מבצעים שתי פונקציות שהן שונות לחלוטין מבחינה משפטית. הפונקציה המכוננת שלנו מחייבת אותנו לאחריות אחרת, לרמה אחרת של דיון ולצורה אחרת של התנהלות.

החוק שבפנינו, עמיתי חברי הכנסת, הוא חוק יסוד מאוד מאוד משמעותי, והשינוי - - -

- - -

- - -

עזוב, עזוב. דוד, חבל על הזמן.

אחר כך באים בטענות שהאופוזיציה עושה פיליבסטר.

אדוני היושב ראש, הצעת החוק הזו - - -

- - -

אי אפשר ככה, באמת.

דוד, אני מבקש.

הצעת החוק הזו היא לא רק שינוי של חוק יסוד, אלא באמת – שינוי של חוק יסוד בשני היבטים חשובים במיוחד.

- - -

אי אפשר, באמת.

עשה לי טובה, דוד, באמת.

ההצעה הזו היא הצעה חשובה בשני מישורים – מישור אחד, אנחנו עוסקים בשאלה - - -

- - -

דוד, באמת. נו, תן לו לסיים.

נתתי לך חמש דקות.

אבל לא דיברתי.

הוא בקושי דיבר דקה, נטו.

לא, לא. דיברת יותר. דבר, נו.

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו היא לא סתם תיקון בחוק יסוד אלא זה תיקון משמעותי בחוק יסוד. ראשית, הוא עוסק בשאלה בעלת משמעות פוליטית וסימבולית מאוד מאוד גדולה. פוליטית, ברור לכולם שהשאלה של ירושלים, המשמעות שלה היא סיכון של תהליך השלום, היא אמירה לעולם כולו שישראל איננה מעוניינת בשלום, כי לא יהיה שלום בלי הסדר בירושלים. ברמה הסימבולית ירושלים, גם לימין פה, יקרה וחשובה, ולכן אנחנו לא עוסקים פה בשאלה שולית.

ברמה השנייה, אדוני היושב-ראש, ברמה הקונסטיטוציונית, ההצעה הזו היא הצעה בעייתית במיוחד כיוון שהיא חותרת תחת העיקרון של שלטון הרוב. היא בעצם אומרת שבחוק יהיה כתוב שבעצם, בסוגיית ירושלים, גם אם יש רוב בכנסת של 70 חברי כנסת שרוצים להגיע להסדר, וגם אם במשאל עם רוב הציבור רוצה להגיע להסדר כולל הסדר בירושלים, המיעוט קובע, ולא הרוב. העיקרון הזה שאומר – המיעוט קובע ולא הרוב הוא חתירה מתחת לרעיון הדמוקרטי הבסיסי.

קודם כל, זה לא נכון.

דוד, בבקשה. זה לא דיון. זו רק הנמקה של הסתייגות.

הוא חתירה תחת הרעיון הדמוקרטי הבסיסי ביותר. ולכן, אדוני היושב –ראש - - -

אני נותן לך עוד דקה.

אני רוצה גם להתייחס, אדוני היושב-ראש, לטענה - - -

גם בחוק העמותות- - -

תפסיקו להביא חוקי סתם. תפסיקו להביא חוקי סתם. אתם מביאים חוקי סתם, גם חוק ירושלים זה חוק סתם.

דוד, בשביל מה אתה עושה את זה? בשביל מה?

- - -

אני רוצה לסיים, אדוני.

אני רוצה לסיים ולומר שאני מכיר את הטענה. אני מכיר את הטענה שהחוק הזה הוא חוק בלוף, למה? כי מצד אחד משריינים ב-80 ומצד שני אפשר לשנות את זה ב-61. אבל אני אומר לכם - - -

אוקיי. דב.

רגע, רגע.

נתתי לך שש דקות. אוקיי תסיים.

- - -

הטיעון הזה שמדובר בחוק בלוף הוא דווקא מחמיר את העניין, כי אנחנו לא יכולים להתייחס לחוקה שלנו כאל מערכת של בלופים. לכן, מה שאני הצעתי, כדי להתייחס לחוק הזה ברצינות, לקיים עליו סדרה של דיונים לאורך הפגרה, להזמין מומחים למשפט קונסטיטוציוני - - - אתה אפילו לא מקשיב, באמת – שיראו מנגנונים שבהן במדינות אחרות גם נקטו מנגנונים כאלה. אתם אומרים שזה קיים, אבל אני עוד לא ראיתי דוגמה אחת שאפשר להתגבר על העיקרון של עיקרון הרוב בדמוקרטיה, לא ראיתי דבר כזה. לכן, המהלך החפוז הזה הוא מהלך מאוד מאוד בעייתי, מהללך שמזיק לכנסת, מזיק לחוקי היסוד, ונובע כולו מאיזו תחרות פוליטית על קרדיט בין הבית היהודי ובין הליכוד. בשביל זה משנים חוקי יסוד?

חברי הקואליציה, אני מצביע על הרביזיה. מי בעד הרביזיה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 6

נגד – 8

נמנעים – אין

הרביזיה נפלה. ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 09:20.