הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 600

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י' באב התשע"ז (02 באוגוסט 2017), שעה 8:30

1. תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז-2017

2. תקנות הרוקחים(תנאים למתן רישיון), התשע"ז 2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מיכל בירן

מירב בן ארי

איציק שמולי

שרן השכל

מיקי לוי

מנכ"ל משרד הבריאות - משה בר סימנטוב

מנהל הרוקחות והאכיפה, משרד הבריאות - פרופ' איל שוורצברג

לשכה המשפטית, משרד הבריאות - אביטל אגמון ברקוביץ

ראש מנהל טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות - אסנת לוקסנבורג

רפרנטית מים באגף תקציבים, משרד האוצר - עדי חכמון

יועץ שר האוצר, משרד האוצר - נדב שיינברגר

ממונה על חוקיות הייבוא, משרד הכלכלה - אנואר חילף

סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה - מיכל פינק

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

יועצת מנכ"ל, משרד הקליטה - רויטל בן ברוך

חבר הנהלת חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר - שלומי שניזיק

סגנית סמנכל רוקחות -נובולוג, איגוד לשכות המסחר - טניה בלובשטיין

מנהל לקוח, התאחדות התעשיינים - הדר מרלי

מנהל מרכז מידע CNEF, התאחדות התעשיינים - גמליאל גוטשל

מנהלת רגולציה ג'ונסון אנד ג'ונסון, התאחדות התעשיינים - לנה אגיב

יועץ משפטי שסטוביץ, התאחדות התעשיינים - שמרית קניג

גלי עמיר, התאחדות התעשיינים - גלי עמיר

יו"ר מנהלים ד"ר פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ, התאחדות התעשיינים - נורית הראל

מנהל אבטחת איכות כצט נוביס בע"מ, התאחדות התעשיינים - רונן דוד

פורמלטורית כצט נוביס בע"מ, התאחדות התעשיינים - ורוניקה דהן

בעלים בי.פור.יו, התאחדות התעשיינים - יואב גזית

מנכ״ל ובעלים יהודה ל. מזרחי בע״מ, התאחדות התעשיינים - דן מזרחי

בעלים ומנהלת רכש יהודה ל. מזרחי בע״מ, התאחדות התעשיינים - רבקה מזרחי

מנכ"ל יבואן מקביל של בשמים, התאחדות התעשיינים - רון טיומקין

מנהלת פרוייקטים פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ, התאחדות התעשיינים - מיטל נץ

מנהל רישום ורגולציה ש.ע, התאחדות התעשיינים - שחר עינב

יועצת משפטית א.פ.י חורי הפצה בע"מ, התאחדות התעשיינים - מורן שקלאר

יועצת לענייני חקיקה, ה.התעשיינים - רעות קינן

מנכ"ל ובעלים Puridom Cosmetics, התאחדות התעשיינים - נעמה אורן

סמנכ"ל ביוטיקייר אי. ג'י בע"מ, התאחדות התעשיינים - דניאל חסין

מנכל -אמשי תעשיות בע"מ, התאחדות התעשיינים - ירמיהו מזרחי

מייסד, התאחדות התעשיינים - אליעזר פישר

מנהלת מדעים ורגולציה לוריאל, התאחדות התעשיינים - ענת רוזה

מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל - אמיר ניצן

מנכ"ל חברה לניהול ואחזקות בע"מ - אייל רביד

יועצת משפטית א.ב.א ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ - נופר טל

סמנכ"ל איינשטיין צור יבוא ויצוא וסחר בינ"ל בע"מ - אייל מנצור

מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר - חנה לאידרשניידר

כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים - אסף קובו

רוקח ראשי, מכבי שירותי בריאות - יוסף לומניצקי

מנהלת מחלקת בקרה, קופת חולים מאוחדת - שרון אלמקייס

מנכ"ל חברה ליבוא מקביל, יבואני תמרוקים - רון שרוני

נציג אחראי בחברה ליבוא תמרוקים, יבואני תמרוקים - אדהם אבויוסף

מנכ"ל - גוד פארם, יבואני תמרוקים - אדם פרידלר

מנכ"ל - אימפורטים שיווק בעמ, יבואני תמרוקים - מיכאל דויד פינטו

בעלים - גוד פארם, יבואני תמרוקים - אוהד סנדלר

מנכ"ל - בית הצעצוע בעמ, יבואני תמרוקים - אלון הרפז

בעל העסק דיוטי פרי, יבואני תמרוקים - שלמה פומרנץ

מנהל תכנית עולים מדיקל, עמותת גבהים - יונתן רובינשטיין

סמנכ"ל, פורום קהלת - מאיר בוחניק

קשרי ממשל, קעליטה- ארגון גג למען עולים מצרפת - אסתר בלום

סמנכלית, קעליטה- ארגון גג למען עולים מצרפת - מרים לסר

מנהל, מוזמנים שונים - רבקה סלונים

דוברת המפלגה למגזר הרוסי, ס.כולנו - ילנה פפל

מוזמן/ת - גל חן

מוזמן/ת - נעם דשא

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת התמרוקים, מכבי שרותי בריאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר אנד גמבל ישראל) - עידית שבתאי סידיס

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מאוחדת (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: האגודה לזכויות החולה, ההסתדרות הרפואית בישראל, סופר פארם) - אבישג שחם חדד

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את כל פרפיום ישראל בע"מ - לירון הרשקוביץ

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מכבי שרותי בריאות, פרוקטר אנד גמבל ישראל) - דפנה פביאן

ענת מימון; נירה לאמעי רכלבסקי

אתי שבתאי

שרון רפאלי

1. תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז-2017

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אחרי תשעה באב כיף להיות בעבודה עם ראש משוחרר. היום 2 באוגוסט 2017, י' באב התשע"ז. השעה 8:33. אני מתחיל במשהו אישי. היום לפני 50 שנה נחתי בארץ כאזרח ישראלי.

(מחיאות כפיים)

אם מישהו חשב לפני 50 שנה שאני אהיה איפה שאני נמצא אז הוא ודאי זקוק לפסיכיאטר. זה פשוט מאוד מרגש להיות היום יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה רק אומר איזו מדינה מדהימה יש לנו שמאפשרת קליטה וקידום של כל אחד מאתנו. אני מאחל להרבה מאוד עולים חדשים נוספים שימצאו את דרכם כמו שאני מצאתי אותה בארץ הזאת.

הנושא הראשון הוא תקנות הרוקחים בנושא התמרוקים. מי שלא יודע התקשורת הזכירה לו. חוק ההסדרים בנושא התמרוקים; הנושא השני בישיבה נפרדת הוא תקנות הרוקחים. מי שבא בשביל הנושא השני הוא משוחרר לשעה וחצי, עד 10:00. מי שרוצה להישאר לשני הנושאים – יהיה אקשן.

היום אנחנו נמצאים בהמשך לחוק שהעברנו בחוק ההסדרים בנושא התמרוקים. בנושא התמרוקים יש התמודדות בין שתי אסכולות: יש אסכולה שאומרת שתמרוקים זה סוג של מוצר שיכול לפגוע במשתמש בו אם הוא לא נבדק ולא מתאים. לכן הנושא של בריאות הציבור הוא נקודה מאוד מרכזית ומחייב אותנו בזהירות הנדרשת. אנחנו מדינה שיש בה סכנות כאלה שיהיה ייבוא לא מוצלח. מצד שני מי שמחזיק בייבוא – כמעט הייתי קורא לזה, רשמי, אף על פי שהוא לא רשמי – הוא יבוא של יבואנים שעם הזמן הביאו מוצרים, ולצערנו, מביאים אותנו למצב של יוקר מחיה מטורף. כולם יודעים את זה בארץ. אפשר להביא קולגייט מפה בעלות איקס וממקום אחר הכי מפונק כמו שוויץ, בחצי מחיר. לכן יש פה עימות בין הצורך לשמור על בריאות הציבור שעל זה, אני אומר מראש, לא נוותר; ומצד שני בואו נעזור להוזיל את המוצרים האלה. אנחנו חייבים יחד למצוא את הדרך. לא בא בחשבון שנסכן, חס וחלילה, כל אזרח כלשהו בארץ הזאת, ומצד שני לא נוכל להמשיך להשתולל במחירים כאלה. זה הרי ידוע – יש רק דבר אחד: אפילו אם יש צווים, אם יש הוראות וחוקים את המחירים קובע בסוף מי שמוכר ולפעמים גם משתולל. לכן צריך לאפשר תחרות. מי שזוכר יידע שאני לא אוהב את המילה "יבואן מקביל". כולם יבואנים. אין יבואן רשמי. יש יבואן ראשון, והיום יהיו יבואנים נוספים או יבואנים קיימים ללא אישור.

אחרי שחוקקנו ביקשנו ממשרד הבריאות, והוא הביא את התקנות. זה אחריות של משרד הבריאות, ולכן אני שמח לציין שנמצא אתנו מנכ"ל משרד הבריאות שמצא לנכון בלוח הזמנים המטורף שלו להגיע אלינו, ולהראות עד כמה הנושא הזה חשוב במשרד כמו גם אצל שרים אחרים בממשלה, שלא יהיה לכם ספק. אני לא שמעתי שר, גם אם הוא ממונה על הנושא הכלכלי שיגיד, תביאו סחורה פגומה. שיהיה ברור. כל מי שמתיימר או שמע שאומרים שהעיקר זה יהיה במחיר נמוך – אני לא שמעתי. ודיברתי אישית יותר מפעם עם ידידי אלי כהן ועם המערכת של משרד העבודה. אז אנחנו לא קיבלנו, לא העברנו ולא התכוונו לעשות פה ייבוא פרוע שלא חשוב הבריאות של האדם העיקר שיהיה זול. זה האתגר שלנו היום – להתמודד זה מול זה.

אנחנו ניקח זמן של חצי שעה עד 9:10 לביטוי החברים, במיוחד מנכ"ל משרד הבריאות, ואחר כך ניתן גם לציבור, לחברי הכנסת. אני שמח שנמצאים אתנו שרן השכל, מיקי לוי וחבר הכנסת ד"ר עבדאללה אבו מערוף. אחר כך נעבור לקריאת התקנות. בבקשה, משה.

בוקר טוב ותודה, כמובן. אנחנו שמחים להיות פה ושמחים על דברי הפתיחה שלך, וכמובן, מברכים אותך על היום החשוב הזה בהיסטוריה שלך.

זה באמת יום הולדת.

רק שאתה נראה צעיר מ-50, זאת הבעיה היחידה. אתה משתמש בתמרוקים טובים.

מבחינתנו זה גם יום חגיגי. אנחנו מאוד גאים להציג פה רפורמה שבמשרד עובדים עליה כ-10-9 שנים. נמצאים פה אתי ד"ר אסנת לוקסנבורג, פרופ' איל שוורצברג וגב' רינת בכר שעובדים על התחום הזה הרבה מאוד שנים. לשמחתנו, כשהחל השיח על יוקר המחיה פתאום הם גילו את הרפורמה שהם מנסים לקדם הרבה מאוד שנים, וזירזו את היישום שלה. הרפורמה היא הרבה יותר רחבה מהשיח שנוצר בימים האחרונים בתקשורת. היום אנחנו עובדים בשיטה שעד סוף שנות ה-70 עבדו עליה בכל אירופה ועברו מהשיטה הזאת לשיטה אחרת. היום כל תמרוק שרוצה להיות בישראל מגיע אלינו לרישום מקדים, לבדיקות.

גם באירופה וגם ב-OECD זאת השיטה?

לא. אנחנו עובדים בשיטה ארכאית, לא נכונה ולא מתאימה. היא מתוקף חוק שחוקק בשנת 73' אם אני זוכר נכון. זאת שיטה מסורבלת שמכבידה עלינו מאוד ועל שוק התמרוקים בישראל, והיא לא בסטנדרט המקובל בעולם. המהות של הרפורמה היא דבר ראשון לשנות את זה. כלומר לאפשר כניסה הרבה יותר מהירה של הרבה יותר מוצרים לשוק התמרוקים הישראליים. זה לבד יביא למגוון יותר גדול, לתחרות יותר גדולה, למחירים נמוכים יותר ולרווחה גדולה יותר של הצרכנים כי תהיה להם יכולת הרבה יותר גדולה לקנות מוצרים שהיום הם לא קונים אותם כי הרבה מאוד יבואנים שראו איזה תהליך מסורבל נדרש בישראל, כתוצאה מהחוק הקיים היום, ויתרו מראש ולא הביאו לכאן תמרוקים, וזה אולי הדבר החשוב ביותר. כל מוצר יוכל במסלול של נוטיפיקציה להיכנס לישראל. כלומר היבואן שיש לו תיק המוצר יוכל לרשום באתר שלנו את כל הפרטים הרלוונטיים, להתחיל לשווק אותו באופן מידי, ואנחנו עוברים למודל של ניהול סיכונים: במקום לבדוק את המוצר לפני השיווק נעבור לבדיקות אחרי השיווק, לפוסט מרקטינג. כמובן, זה מודל הרבה יותר מורכב של ניהול סיכונים. אנחנו לא נהיה יותר בשליטה מלאה על השוק כמו אז, אבל אנחנו מאמינים שבהתנהלות נכונה זה מודל שמצד אחד יביא מגוון רחב יותר במוצרים יותר נוחים, ואנחנו באמצעות מנגנוני פיקוח יותר מתוחכמים נוכל גם להבטיח את בריאות הציבור.

מכאן אני אגיע לחיה הזאת שאומרים שיש אותה רק בישראל – "היבוא המקביל". אין חיה כזאת לא באירופה, לא ב-OECD. היא מסלול שהוא תולדה של המסלול המסורבל שהיה פה עד עכשיו, ועשו פה עוד מסלול מקביל, הייבוא המקביל בישראל. זה בעצם מסלול שבו אין קשר ישיר בין מי שמביא את המוצר לארץ לבין מי שייצר אותו. הרפורמה שאנחנו עושים היא רפורמה מקיפה. היא תשנה את שיווי המשקל בשוק ותביא להרבה יותר מוצרים הרבה יותר בזול - -

אז אתה אומר בעצם שהייבוא המקביל - -

ברשותך, אני אשלים.

תני לו להשלים.

- - לא צריך להיות, וצריך להיות רק יבואן - -

לא, לא.

אני חושב שאפשר יהיה להבין אותי אחרי שאומר את כל הדברים. לא אחרי שאני אומר חלק מהם.

יש פה משמעת בוועדה הזאת.

גם יהיה יותר קל להבין למה אני מתכוון.

אנחנו לא נגד ייבוא מקביל. זה משהו שנוצר בישראל במשך הרבה מאוד שנים, ומבחינתנו צריך ואפשר להמשיך במסלול הזה. אנחנו לא חושבים שהיה צריך לעשות את זה בתקנות. אפשר להמשיך במסלול שבו אנחנו עושים. זה חלק מהדברים שנצטרך לדון עליהם. אבל במסלול החדש הכניסה לשוק היא הרבה יותר מהירה. אנחנו לא נוכל לאשר ייבוא מקביל במוצרים רגישים, אלא אם כן נהיה במצב – וזה משהו שלא מעוגן כרגע בתקנות - -

אין כרגע רשימה של מוצרים רגישים.

יש רשימה של מוצרים רגישים.

תפרט.

לא בתקנות האלה.

יש קטגוריה של מוצרים - -

הנושא של העור - -

זה ארבע קטגוריות שלגביהן אמרנו שאנחנו לא מוכנים לייבוא מקביל. אבל אני אסביר למה אנחנו מתכוונים. יש מוצרים רגישים. הקטגוריה המובילה זה כל התמרוקים של הפה – ה-Oral care. אנחנו יודעים שבמוצרים האלה יש תעשייה ענפה מאוד של זיופים, ושמים הרבה פעמים חומרים שהם תחליפים לחומרים האלה, והם חומרים רעילים. זה לא מוריד את יעילות המוצר, אלא הופך את המוצר למסוכן ולסכנה גדולה עבור המשתמש. אנחנו לא רוצים לעשות מהדיון פה דיון של גימיקים, אבל יש לי פה ארבע משחות שיניים שכולן נקנו בישראל, חלקן בייבוא מקביל או מה שנקרא "ייבוא מקביל". חלק מהן מזויפות, והן לא רק מזויפות, אלא הן מכילות חומרים רעילים. יש פה ארבע חבילות, וגם הבאנו מברשת שיניים למי שרוצה לנסות. אנחנו לא מציעים לאף אחד להשתמש בדבר הזה כי החומר שיש בו זה לא סתם "קולגייט" באיכות נמוכה יותר כי מישהו זייף את זה, אלא יש פה חומר רעיל. אם ילד ישתמש בחומר שיש פה הוא יכול להגיע למקרים קיצוניים. באירופה מדווח על מאות מקרים של מוות כתוצאה משימוש בחומר הרעיל שנמצא במשחות האלה. והדברים האלה נמצאו בישראל.

מה זה רלוונטי? זה לא רלוונטי.

באירופה בלי ייבוא מקביל יש את זה.

רגע, חבר'ה, אין לכם זכות הערה. כשתקבלו רשות דיבור תדברו. אחרת זה לא מעניין אותי מה שאתה אומר. קודם כול זה מפריע לפרוטוקול, וזה מאוד חשוב לכם.

זיופים ורמאויות היו ויהיו תמיד. אנחנו לא נוטים לחשוב שלא יהיו הדברים האלה. אבל אם, חלילה, קורה מקרה של הרעלה בישראל אנחנו צריכים לדעת מאיפה הגיע המוצר לישראל. אנחנו צריכים שני דברים: אנחנו צריכים שרשרת אספקה, ואנחנו צריכים לדעת בדיוק את המקור של המוצר, ומה הוא עבר בכל אחת מהתחנות – יוצר בפולין, יוצר בסין, נשלח משם לנמל בטורקיה, משם לנמל באילת, ומשם הגיע לישראל, ונחת באיזושהי חנות בישראל. אני צריך לדעת את כל שרשרת הייצוא כדי שאם תהיה - -

זה קיים היום.

נכון, בדיוק.

למה לשנות?

חבר'ה, אני מבקש שתאפשרו.

אני אתן ליושב-ראש לנהל את הדיון.

היום זה קיים. היום יש לנו שרשרת אספקה, ויש לנו תיק המוצר. מעבר לכך של"קולגייט" יש מזויף ויש אמיתי גם בתוך הקולגייט האמיתי יש טווח רחב מאוד של מוצרים שונים שכולם נראים אותו דבר וארוזים אותו דבר, אבל אנחנו יודעים שכמו בתעשיית האופנה, כמו בתעשיית הרכב וכמו בתעשיות אחרות הרבה פעמים מוצר שנראה אותו דבר באריזה שלו הוא שונה כי הוא מיועד לשווקים אחרים. אם יצרני רכב מייצרים רכב לשוק במקסיקו זה לא אותו רכב שמייצרים לשוק בארצות-הברית גם אם לשניהם קוראים "ניסן מקסימה" או "פורד פוקוס". זה רכבים שונים באיכות שונה. זה בסדר לתת לצרכן הישראלי את האפשרות לקנות "קולגייט" שמיוצר בסרטיפיקציה של "קולגייט" אבל הוא באיכות שונה מ"קולגייט" שמיוצר לשווקים אחרים. זה בסדר. הצרכן הישראלי יבחר מה שהוא רוצה, את טווח תועלת המחיר. אנחנו צריכים לדעת אם זה מזויף או לא מזויף, אנחנו צריכים לדעת את שרשרת האספקה, ואנחנו צריכים לדעת את הפורמולה של המוצר; כדי שאם תהיינה תקלות, ותקלות קורות, והסבלנות של הציבור, בצדק, כלפי תקלות מהסוג הזה היא אפס. אם נגלה שבמקום מסוים ילד מרח קרם הגנה מסוים, וקיבל כוויות לא מכיוון שהקרם לא היה יעיל, אלא מכיוון שהיה שם חומר שגרם לו לכוויות אנחנו נרצה לדעת מה הוא מרח בדיוק, איפה הוא קנה את זה, איפה הדבר הזה יוצר, האם זה מזויף או האם זאת בעיה בפורמולה. אלה גם מוצרים שמתקלקלים במשך הזמן. יש פה רגישות על ציר הזמן של המוצר. גם מוצר תקין יכול להיהפך למוצר מסוכן. את כל הדברים האלה אנחנו צריכים לדעת.

לכן כמו שאמרת, אנחנו ניסינו לייצר שיווי משקל חדש כך שמצד אחד נאפשר מגוון רחב יותר של מוצרים, כניסה הרבה יותר מהירה למשק בלי הבירוקרטיה המקדימה; בלי שיצטרכו לשבת פקידים במשרד הבריאות, לבדוק כל תמרוק ותמרוק ולרשום אותו, ורק אז לאשר את הכניסה שלו לשוק – דבר שיוצר תור של מאות מוצרים בשנה, ומייקר מאוד את הכניסה ואת הייבוא של מוצרים חדשים לישראל. לכן המצב הזה חייב להשתנות, ואנחנו רוצים שישתנה.

מה שקיים כבר 15 שנה היום אתם רוצים להוריד.

יש לי בקשה - -

רק שאלה.

רק שנייה.

משהו מאוד חשוב.

הכול חשוב. אף אחד לא בא לכאן כדי להגיד שטויות. כל מה שיש לכם להגיד זה חשוב. אני מבקש לתת לסיים.

אני מקדים ואומר כאן: במסלול הקיים היום לפי הנהלים של הייבוא המקביל שאנחנו יודעים את שרשרת האספקה ומכירים את המוצר ואת הפורמולה שלו, מבחינתנו הוא יכול להימשך. זה לא מה שכתוב היום בתקנות, אבל זה אומר שצריך לשנות את הנוהל של ייבוא מקביל לגבי מוצרים רגישים. כלומר שאנחנו נדע את שרשרת האספקה כמו שאנחנו יודעים היום, ונכיר את תיק המוצר – נדע אם זה בעיה בפורמולה, בעיה בזמן שזה לקח, ואם עבר הרבה זמן מוצרים עברו רפורמולציה.

הדגש הוא אחרי שזה יובא.

אנחנו ממשיכים במסלול הזה.

אם אפשר, הכנו כמה שקפים.

אני מבקש, חברי הכנסת, קודם כול, אם יש לכם מה לומר.

רק כמה שאלות.

מיקי, רצית ראשון. אתה רשום.

אני רוצה דווקא אחרי כן.

בבקשה, שרן.

זכות דיבור או שאלות למנכ"ל?

את יכולה מה שאת רוצה.

קודם כול אני אומר כמה דברים, ואחר כך יש לי כמה שאלות.

אבל לקחת בחשבון שגם אחרים רוצים לדבר.

אין בעיה, הכול בסדר.

כשאנחנו באים לתקן בעיה אנחנו צריכים לראות מה היו הבעיות לפני כן; מה אנחנו בעצם באים לתקן? האם הבעיה הזאת קיימת? כמה מקרים של כוויות בילדים בגלל מוצרי עור היו בשנה האחרונה? יש לנו נתונים כאלה? אנחנו מדברים פה לא רק על מוצרים רגישים, לא רק על משחות שיניים. התקנות האלה כוללות גם מוצרי בישום. האם גם בישום הוא מוצר רגיש שדרושות כל התקנות האלה? כמה מקרים של כוויות הגיעו לחדר מיון בשל שימוש בבישום? ואם לא היו או לא היו במוצרים אחרים למה אנחנו לא מפרידים? שאלה שנייה היא למה אנחנו בכלל צריכים את התקנות האלה? אם זאת הבעיה העיקרית שמנכ"ל משרד הבריאות טוען, שזה זיופים – הזיופים אסורים על פי חוק. אסור להביא לשוק מוצר מזויף. יש שרשרת שהמוצר הזה צריך לעבור גם ככה אם מוצאים במשרד הבריאות בעיה. למה צריך חוק נוסף על חוק קיים כדי לטפל בבעיה? וכמובן, אני רוצה לשמוע עד כמה חמורה הבעיה שאנחנו מביאים עכשיו תקנות חדשות.

זה לא תקנות חדשות. זה המשך.

התקנות לא עוסקות בייבוא מקביל.

תראו, יש הרבה מאוד תעשיינים במדינת ישראל, זה לא רק עניין של ייבוא. יש תעשיינים של תמרוקים, של שמפו, של קרמים, של הרבה מאוד דברים. אתם אומרים, אנחנו רוצים ללכת לפי תקן אירופי. רבים מהם שולחים לאירופה, ומקבלים תקן אירופי. והם אומרים שהתקנות של משרד הבריאות הרבה יותר מחמירות מהתקן האירופי. אם זאת הבעיה של משרד הבריאות למה לא לקחת את התקן האירופי, ומי שקיבל את התקן האירופי שהוא יותר טוב ממה שקורה היום בישראל – למה שהוא לא יקבל מידית ואוטומטית אישור במדינת ישראל? יותר מזה, במכון התקנים הייתה לנו בעיה. מקבלים תקן בארצות-הברית, מקבלים תקן באירופה, והם מגיעים למדינת ישראל, ונתקעים בלי אישורים. צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים בשביל אישור נוסף למוצר הזה.

יש לי הצעה, שרן. עם כל הכבוד, כנראה, לא למדת חלק מהחומר.

למדתי אותו היטב.

אז אני חייב להגיד לך שאת מדברת על דברים שלא בתקנות.

אני מדברת על מה שהמנכ"ל דיבר כרגע.

הוא דיבר על מכון התקנים? הוא לא יודע מה זה מכון התקנים?

הוא דיבר על כך שהתקן האירופי הוא תקן הרבה יותר מתקדם ממה שיש במדינת ישראל.

אם אני לא טועה, - - - מקדימה שלך ושלי במליאה הודעתי לך, ואני חוזר: הבשמים היום לא לדיון. אני חוזר – אל תתרגזו. יש עובדות: זה לא היום לדיון.

מצוין.

אז בואו נתרכז בתמרוקים. לא שמעת מהמנכ"ל, ובשיחה אישית על המדרגות אני ואת דיברנו על זה. הודעתי לך שאנחנו נוריד את זה, והורדנו. כרגע הבשמים לא לדיון.

בסדר.

עוד דקה אחת, אני גם רוצה לדבר על תמרוקים. קודם כול חשוב לי להחריג את הבישום מהתקנות האלה. זאת העמדה שלי.

זה לא להחריג. להחריג זה משהו שכלול. הוא לא כלול, הוא לא בדיון. את רוצה לדבר עם הפרוטוקול. אני מכיר אותך.

אני מבקשת להוסיף את זה לפרוטוקול, מה שלא יהיה. הדבר השני הוא כאשר האיחוד האירופי - -

זה השפעת הפריימריז פה? מה זה הסיפור הזה?

מה הקשר לפריימריז?

מה הקשר לרשום בפרוטוקול משהו שלא קיים?

קודם כול הדבר הזה קיים - -

לא דנו בנושא הזה.

אבל התקנות האלה משפיעות גם עליהם.

- - - כל כך רציניות. בוא נתייחס אליהם ברצינות. - - - ולא לדבר לפרוטוקול.

אלי, אני מדברת גם לפרוטוקול וגם על מה שכתוב בתקנות האלה ועל ההשפעה החמורה שעלולה להיות על כל התעשייה הישראלית בשוק התמרוקים וגם בייבוא של בשמים. לכן כאשר באיחוד האירופי הכניסו את התקנות האלה שמגדירות מה מותר ומה אסור באירופה, נתנו לתעשיינים שלוש שנים זמן הסתגלות לתקנות החדשות. פה במדינת ישראל מנסים לתת להם שלושה חודשים. אני מבקשת שגם התקנות האלה ייכנסו לתוקף, וייתנו זמן הסתגלות של לפחות שנתיים לתעשיינים כדי להסתגל לתקנות החדשות כדי לקבל את התפקידים שצריך, לקבל את הרגולציה שצריך, את הקורסים שהם צריכים כדי להכשיר כדי להכניס אותם לתוקף. אלה שתי הבקשות שלי לוועדה כדי להכניס לפרוטוקולים ולתקנות.

המנכ"ל לא דיבר מה זה עושה לתעשייה המקומית, אדוני היושב-ראש. בוועדה שלך לפני שנה דנו באותו מפעל בירוחם שהיום מפטרים בו 300 איש.

אני לא בטוח - - - הרפורמה הזאת.

אני רוצה לשמוע. הוא לא דיבר על הייצור המקומי.

נכון. יש כבר שני מפעלים שעברו לחו"ל בגלל התקנות האלה כי הם לא מוכנים להתמודד איתם.

- - -

אם הייצור המקומי לא חשוב - - -

חשוב מאוד.

איל, אל תעזור לי, בבקשה. אנחנו נגיע גם לייצור המקומי.

דווקא זה חשוב.

אנחנו נגיע גם לייצור המקומי. הייתה פה גם שיחה לא פורמלית עם יצרנים, ואני הודעתי מראש שהסיפור של זמן ההיערכות יהיה אחר ממה שכתוב. יש פה עדים. אם הם ירצו הם יזדהו, ואם לא בעיה שלהם. אנחנו נטפל בזה בזמן הנכון. ההיגיון אומר שאם יש פתיח גם של היושב-ראש וגם של מנכ"ל המשרד אז מתייחסים לדברים שלהם. אז אם רוצים להוסיף עוד נושא, בבקשה. אבל להתחיל לסכם כדי שיהיה פרוטוקול? אני אמרתי להם שלא לעשות את הבשמים, אז יהיה לך פרוטוקול ביד. אבל זה לא הגון ולא הגיוני. תאפשרו דיון מסודר. סליחה שאני פונה לחברי הכנסת. פה בוועדה הזאת אנחנו עושים דיונים שאני מרשה לעצמי להגיד בשחצנות – מסודרים. נתמודד עם כל הבעיות.

ברוך הבא חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

בוקר טוב ומבורך.

אייל, בבקשה.

בוקר טוב. אני אתחיל מההתחלה.

תתייחס רק לפתיח.

אני רוצה להתייחס למה שאמר מנכ"ל משרד הבריאות. נכנס לכאן סעיף חדש שכאילו עבר תוך כדי טיסה, והוא לא היה בשבוע שעבר. כמו במזון גם בתמרוקים "רגיש" ו"רגיל" לא היה. זה חייזר חדש שהגיע. אני מזכיר לך, חבר הכנסת אלאלוף, שישבנו כאן לפני שנתיים ברפורמת הקורנפלקס ואז דיברנו על "רגיל" ו"רגיש", ואמרתי לך שאם יעבור ה"רגיש" ויעבור ה"רגיש" בעולם המזון, אם ימשיכו לנו אותו בעתיד? דקה 99 איכשהו, נשאר ה"רגיש". ואז אי אפשר להביא לארץ בעולם המזון ללא גלוטן, ללא סוכר, ללא חלב, שימורי טונה וכולי. אפילו מסטיק "אורביט" אי אפשר להביא בייבוא מקביל. אבל בוא נשים את זה בצד כי עסקינן בתמרוקים.

יש ייבוא אפשרי בהליך אחר.

ההליך הוא לנסוע לירושלים - -

עבדנו מספיק על המזון הרגיש שאני בטוח שאתה לא רוצה שמישהו ייקח משהו שמסוכן לו.

אני כרגע לא מדבר על משהו שבוצע, רק הערתי את תשומת הלב של כולם על המזון. אני חוזר לתמרוקים. עכשיו בתמרוקים גם פה יהיה פיצול – "רגיש" ו"רגיל". זאת אומרת אם עד היום היה קשה, אז ממחר יהיה קשה יותר. אז אמר כאן מנכ"ל משרד הבריאות שאנחנו נישאר כמו היום, שזה בעצם כמו שהוא אמר בתחילת דבריו, שאנחנו מתנהגים כמו לפני 40-30 באירופה - -

המנכ"ל לא אמר את זה.

הפרעתי לך? הכול רשום, הכול מוקלט, הכול בסדר. בוא נתקדם. הוא אמר, שנות ה-70. שנות ה-70 היו לפני 40 שנה.

שני סוגים שונים של התנהגות של רגולציה.

חבר'ה, אתם רואים שההערות שלכם רק מפריעות.

אני מכבד את משרד הבריאות. בואו נתקדם.

המנכ"ל יודע להוריד ממה שהוא שומע את הדברים שהוא לא - - -

אני שואל. אם אנחנו נשארים בעולם היגיינת הפה במה שקיים היום או ב-15-10 השנים האחרונות אז למה אנחנו צריכים מונח שנקרא "רפורמה"? זה סקסי? זה מוכר יותר? זה הולך טוב עם יוקר המחיה?

אני אשאל שאלה מאוד קשה את כולם. שאלתי את משה לפני יומיים, ולא קיבלתי תשובה. אבל אני מנסה להבין אותה – ממתי מזון פחות חשוב ממשחת שיניים? כי אם רפורמת הקורנפלקס עברה – היא כרגע תקועה בנושא כשרויות, וזאת השאלה הבאה – ממתי רפורמת ייבוא מקביל במזון שמאושרת, עברה והכול בסדר – ממתי משחת שיניים "קולגייט", "סנסודיין" או מי פה יותר מסוכנים לילדים שלנו מאשר הקורנפלקס או המיונז? אז אני שואל, למה זה מותר וזה אסור. ואם עסקינן בחוקים שהיו עד היום אז למה התכנסנו כאן? למה אתה והמפלגה שלך נלחמתם להעביר את זה בחוק ההסדרים בשנה שעברה? מחוק ההסדרים בנובמבר ועד היום ב-2 באוגוסט אנחנו מנסים לסיים לדון כי משרד הבריאות ביקש אורכה עד מרס 18'. אז 10 שנים מטפלים ברפורמה והגענו עד הלום, ואנחנו תקועים ובסוף אומרים לנו, אוקיי, אז נישאר כמו היום. אז למה באנו?

האם כל מי שיושב כאן ועוסק ברפורמת התמרוקים לקח בחשבון את נושא הרבנות הראשית והכשרות? שלא יקרה כמו שקרה ברפורמת הקורנפלקס שלא לקחו את הרבנות הראשית בדרך, והיום אנחנו משלמים את המחיר. תודה.

תודה. עורכת הדין נופר טל, בבקשה.

בוקר טוב.

יש לי רשימה של אנשים שנרשמו. אני קורא מהרשימה.

לא ידענו.

תמיד זה ככה, זאת השיטה.

איפה נרשמו?

תעבירו פתק דרך הסדרן למנהלת הוועדה.

נופר, בבקשה, יש לך 2 דקות.

אני יועצת משפטית של רשתות קמעונאיות. גם אני זוכרת את הדיונים הארוכים והחודשים הארוכים שישבנו פה ברפורמת הקורנפלקס. בקשב רב ובסבלנות ניתחת יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה סעיף-סעיף, ואני חושבת שפה אנחנו יוצרים איזשהו מחטף. כי אם המטרה היא מלחמה ביוקר המחיה - -

כהרגלו חבר הכנסת איציק שמולי נכנס בשקט. ברוך הבא.

תודה רבה.

מדינת ישראל בעודה שיאנית הרגולציה בשנים האחרונות, מובילה למצב שהמחירים עולים, וכמו ברפורמת הקורנפלקס שראינו שהמחירים לא ירדו אנחנו נראה את זה גם פה.

אני קונה רק דבר אחד תמיד – פסטה.

הפסטה ירדה.

כשהתחלנו לדון בפסטה היא הייתה 12 שקל. אני לא אומר את השם כדי לא לעשות פרסומת.

4.90 שקל.

החבר שלנו פה הביא אותה. שתדעו. אותו דבר סכיני הגילוח. אז אל תנסו לגמד את מה שנעשה בעמל רב. זה לא נגמר.

חלילה.

אני רוצה לתת דוגמה לעניין הרגולציה והייבוא המקביל. ראשית, מנכ"ל משרד הבריאות אמר שאין ייבוא מקביל באירופה. אז אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם – אירופה זה אותו שוק. אז למשחה מפולין שנמכרת בלונדון או באיטליה – אין ייבוא.

לונדון זה כבר לא אותו שוק.

צודק.

לעניין הזיופים – בכמה זיופים אנחנו נתקלים דווקא במשקאות אלכוהול שנעשים בארץ או בשטחים ובהברחות? הזיופים הם לרוב בהברחות ולא במוצרים שמיובאים על-ידי יבואנים שמכבדים את עצמם.

דבר נוסף – גם אם נמשיך את מה שיש היום – ואני שמעתי את המנכ"ל מדבר על כך בין השורות, שנמשיך את הדברים כפי שהם היום. אז מה אנחנו אומרים? שאותם יבואנים מקבילים רשמיים ימשיכו לשלוט, ובעצם אנחנו לא עושים שום רפורמה. אנחנו משאירים את המצב הקיים עם המחירים הגבוהים.

תמשיכו לקרוא להם "רשמיים", ותבנו אותם. אתם לא מבינים שאתם בונים את היבואנים הוותיקים.

אבל למה שאנחנו לא נהיה? לא הוותיקים, גם את המקבילים.

אנחנו פה נלחמים כדי לפתוח את השוק. אנחנו רוצים לפתוח את השוק. שיהיה ברור. פתיחת השוק זה לא על חשבון בריאות הציבור.

מעולה.

סיימת?

לא סיימתי. יש לי עוד דבר קטן.

לא, לא.

דוגמה אחת.

לא. יש בעית זמן.

בבקשה, אדוני היושב-ראש, דוגמה אחת. בישראל הוגשה תביעה ייצוגית בגין מחירים של תמרוקים נגד אחד המפיצים הגדולים בישראל. התביעה נדחתה כי הם הצליחו לטעון והוכיחו שאותו יצרן מוכר לישראל בכוונה במחירים הרבה יותר גבוהים. אנחנו נחשבים בשוק בישראל לפראיירים. אנחנו מסבסדים מדינות אחרות.

הדבר האחרון – לפתוח את השוק זה אומר לפתוח לכולם. אם אנחנו נצטרך לעקוב אחרי כל אצווה אנחנו לא פותחים לכולם. אנחנו משאירים את המצב שהיה, ולכן המילה "רפורמה" חוץ מפופוליזם זול לא עושה שום דבר.

מורן שקלר, בבקשה. את צריכה להיות ליד שולחן, אז בינתיים רון טיומקין.

אני יבואן של בשמים.

אמרנו שנושא הבשמים הוא לא לדיון היום.

אבל הבשמים - -

זה לא לדיון. אני מצטער, חבל על הזמן שלכם. בבקשה, אני חוזר למורן.

אני יועצת משפטית של חברת א.פ.י חורי הפצה בע"מ. 30% מהפעילות שלנו זה private level. למעשה, מוצרים שאנחנו מביאים מסין ומכל מיני מדינות שלא הוכרו כמדינות מוכרות בתקנות. זה כולל את סין, את תורכיה ואת דרום קוריאה. אני לא מצליחה להבין למה זה לא נכלל כמדינה מוכרת. ב-2016 סין אימצה את הרגולציה האירופית, ואותם מוצרים משווקים באירופה, ולמעשה תעודת ה-free sale שאני נדרשת להביא בעקבות התקנות, אז בעצם אני אמורה לפנות ליצרנית בסין או בתורכיה ולבקש ממנה שתעשה לי טובה, ותביא לי תעודת שיווק מהמשווק ההולנדי או הבלגי.

את לא עושה לה טובה כשאת קונה ממנה?

היצרנית לא יכולה להנפיק לי את התעודה הזאת. אני צריכה מהמדינה המוכרת.

אבל את לא עושה לה טובה כשאת קונה סחורה?

היא לא יכולה להשיג לי את המסמכים האלה. אני לא יכולה לבנות את העסק שלי על טובות. זה הרי לא ריאלי.

והם נותנים לך מה שהם רוצים, ואת מסכימה.

אני לא יכולה לבסס את העסקים שלי על טובות ממדינות אחרות.

מה זה טובות? זה תנאי מסחר, זה לא טובה.

זה טובה, כי היא לא יכולה לקבל את המסמכים האלה.

זה עניין של תפיסת עולם.

לא, זאת עובדה.

יש שני עניינים: עד היום יש לנו מוצרים ששווקו במשך שנים במדינת ישראל לפי רישיון ישראלי, ולא הייתה עם זה שום בעיה. עד היום הכול בסדר, ופתאום ממחר שום דבר לא בסדר.

לא. תקבלי תשובה.

ישראל לא נכללת כמדינה מוכרת. איזה מין דבר זה? למה עד היום אפשר היה להביא לישראל מוצרים, ופתאום ממחר בעקבות התקנות אני לא יכולה להביא יותר? אנחנו לא סומכים על עצמנו?

העניין השני זה תעודת ה-free sale. למה טלפונים ניידים יכולים להיות מדרום קוריאה? למה רכבים יכולים להיות מדרום קוריאה ותמרוקים לא? אני לא יכולה לחטוף קרינה מטלפון? הוא לא יכול להתפוצץ כשאני משוחחת בטלפון? וברכב? המנוע לא יכול להתפוצץ? למה ברכב ובטלפון זה בסדר, ובמזון לא?

תודה.

יותר מזה, ארצות-הברית היא מדינה מוכרת, אבל אין בה רגולציה.

שלומי שניזיק, בבקשה.

בוקר טוב. אני נציג יבואנים באיגוד לשכות המסחר. בעוונותי אני גם יצרן מקומי, כך שאני לובש שני כובעים. אני רוצה לברך על הרפורמה הזאת כי המצב הנוכחי הפך להיות בלתי נסבל מבחינתנו, ואני חושב שגם מבחינת הצרכן הישראלי.

אנחנו מוותרים באופן שוטף על ייבוא מוצרים מחו"ל בגלל הזמן שלוקח לרשום מוצרים. הדבר הראשון שהרפורמה הזאת הולכת לעשות זה לקצר את לוח הזמנים הזה כך שנוכל להשיק מוצרים יחד עם רשתות בינלאומיות, נפסיק לוותר על קווי מוצרים עונתיים, והמגוון שיעמוד לרשות הצרכן הישראלי רק יגדל. כתוצאה מזה גם התחרות.

אני עוקב בתדהמה אחרי חילופי המהלומות בין המשרדים השונים שנמצאים כאן בעניין יוקר המחיה. יש לי תחושה שנושא בריאות הציבור נדחק קצת הצידה. בכל העולם תמרוקים הם מוצר מפוקח, מנוטר ברמה שקרוב לייצור תרופות. זה קורה לא בגלל גחמה של מישהו. יש סיכון בתמרוקים כי הם עובדים. הם עושים פעולה על העור. לעיתים הם עלולים לחדור את העור, ולכן נדרשת רגולציה, הסדרה של העניין הזה ופיקוח עליו.

אני לא רוצה להתייחס לעניין של יבואנים מקבילים וותיקים. זה לא רלוונטי מבחינתנו. אנחנו פועלים בשוק מאוד תחרותי. חלקים מאוד נרחבים של השחקנים בשוק הזה בכלל לא יושבים כאן ליד השולחן. אנחנו מתמודדים עם ייבוא דרך האינטרנט שהוא בכלל לא מפוקח ולא מבוקר ומלא סיכונים. השורה התחתונה של העניין הזה היא שבסופו של דבר צריך להיות דין שווה לכולם. לא ייתכן שמקבוצה אחת של יבואנים ידרשו דרישות בשמים, כולל חשיפה של סודות מסחריים, ומן הצד השני כל שתצטרך להציג זה את שרשרת הייבוא שלך. זה לא עושה שכל. מכולה שנודדת ברחבי העולם שלושה חודשים ומגיעה לישראל זה בסדר, תלוי באיזה מוצרים. כאן צריך - -

זה נתון לא נכון. אין שום מכולה שמסתובבת שלושה חודשים. אני יבואן של תמרוקים שלא מסתובב שלושה חודשים, אלא אני צריך להביא סחורה - - -

סליחה, תאפשר לאדון לסיים את דבריו. עוד מעט יהיה התור שלך.

אבל הוא אומר דברים לא נכונים.

אנחנו יודעים גם לבחור לעצמנו את הדברים. אל תדאג.

השורה התחתונה שאני רוצה להגיד היא שבסופו של יום צריך שיהיה דין שווה לכולם. לא ייתכן מצב שבו היבואנים הרשמיים, היבואנים הוותיקים, כמו שאתם קוראים להם, יידרשו להציג עולם ומלואו ביום ההשקה, ומצד שני כל מי שנמצא כאן היום ומחר איננו – ואני לא מתכוון אליך - -

אתה חייב לסיים, בבקשה.

- - יוכל להביא מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה.

תודה. אני רוצה לתת גם לכמה נציגי ממשלה להגיב. עדי חכמון ממשרד האוצר, בבקשה. אחריה מיכל פינק ממשרד הכלכלה.

שלום. אני רכזת תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר. התקנות שמובאות לכאן הן תולדה של רפורמה שהבאנו בחוק ההסדרים האחרון יחד אתך, אדוני היושב-ראש, ויחד עם משרד הבריאות. המטרה של הרפורמה הזאת היא להוריד יוקר מחיה, להקל על הייבוא המקביל, ולהקל על היצרנים המקומיים בכל מה שקשור לתיקי התמרוק שלהם. בפועל אנחנו רואים שהתקנות האלה עושות בדיוק ההפך. באנו להוריד יוקר מחיה, באנו להוריד רגולציה, באנו להקל על הצרכן, ובפועל אנחנו רק מכבידים על הרגולציה ולא מקלים באמת על הייבוא המקביל. לכן יש לנו הרבה הערות. חלקן נאמרו כאן באשר למוצרים הרגישים. יש הרבה התניות בין יבואן רשמי ליבואן מקביל שאינן ברורות לנו; דרישות שהן מעבר לדרישות שדורש האיחוד האירופי. אני מניחה שנעשה את הדיונים כאן בוועדה, ונתייחס אליהן, אבל מבחינתנו התקנות כמו שהן לא משיגות את המטרה שרצינו להשיג כולנו יחד. לכן יש הרבה מאוד עבודה שצריך לעשות על התקנות האלה כדי להבטיח שנוכל להמשיך ולהוסיף עוד יותר ממה שיש היום על ייבוא מקביל והקלה במחירי המוצרים.

אני מציע לכם להוריד את המילה "מקביל". בצרפתית זה parallel. Parallel זה המַאפְיה. היבואנים החדשים הם לא מאפיה.

אדוני, אתה המומחה היחיד פה לצרפתית, נראה לי.

קוראים לזה "יבוא מקביל". אתה המומחה למשטרה, אז אתה יודע מי זה "מקביל". אני לא צריך להגיד לך.

צריך להגיד שהחוק נכנס לתוקף על כל פרקיו בסוף ספטמבר. אם רוצים לעשות פה דיונים ארוכים ומעמיקים זה בסדר גמור, אבל צריך לעשות את ההתאמות בחקיקה הראשית.

אנחנו כבר קבענו עוד שני מועדים.

אבל המועד הבא שקבעת הוא בספטמבר.

תאמין לי, הלחץ הוא עלי, לא עליך. יש גם לחץ בבית. אמרו לי, יש לך פגרה, מה אתה עושה בעבודה? אז יש לי גם את זה. אנחנו נתמודד עם זה.

מיכל פינק, בבקשה.

בוקר טוב. אני סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו מסתכלים על יוקר המחיה בכלל ועל מוצרי צריכה וטואלטיקה בפרט, ואנחנו רואים שמדובר בהפרשים גדולים מאוד לעומת המחירים בעולם. בדקנו לאחרונה דווקא את מוצרי הטואלטיקה, וראינו הפרש של 48% בממוצע מהעולם, וספציפית המותג "קולגייט" יקר יותר בממוצע ב-68% ב-12 מדינות, וברור שיש מדינות זולות מאתנו בהרבה.

מה עם המע"מ? ספרתם אותו?

לאחרונה בחנו את נושא הפארמים. ראינו שפארמים קטנים זולים יותר ב-30%-20% מהפארמים הגדולים. בחנו למה הם זולים יותר ב-30%-20% ומצאנו ייבוא מקביל.

ייבוא נוסף.

זה בתקנות. אז אם משנים אז משנים את זה בגדול. מצאנו מאפשרים מגוון, שמאפשרים לצרכן הישראלי להיחשף ליותר מוצרים בערוצים יותר רחבים מהמקומות הזולים יותר. 50% מהישראלים מרוויחים פחות מ-7,000 שקלים. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעול הגדול. אכן אנחנו מקבלים רגישות של מוצרים מסוימים כאשר מדובר בנשים בהיריון או בתינוקות. נאמר כאן, אנחנו בולעים את הפסטה, אז במשחות שיניים אי אפשר להשתמש?

את אומרת את זה כמהנדסת מזון, כמהנדסת תמרוקים?

אם יש דבר לא נעים אני חייב לומר. אנחנו החברים של המחוקקים, לא של המבצעים. זה שאין תיאום בין המבצעים - -

היה.

- - כאזרח אני מרגיש רע מאוד.

היה, ואז מישהו החליט לקחת סיבוב.

אני חושב שיש פה מקום – ואני אגיד את זה גם בסיכום שלי – חייבים לעשות ישיבה עד שתמצאו יחד את הפתרון האופטימלי. אי אפשר להמשיך ככה. מה יגיד האזרח? אם המשרדים לא יודעים להסתדר איך אתם רוצים שהאזרחים ימצאו את עצמם? זאת מדינה שמכבידה כל הזמן על האזרח. המערכת למעלה לא מתואמת. אז תתאמו ביניכם. אני אגיד אפילו בנימה פוליטית: לא נעים היום לשבת בין שני משרדים מהמפלגה. תסיימי, בבקשה.

- - - עבודה ארוכה וממושכת של תיאום. אני אודה, כבוד היושב-ראש, אם חברי אנואר שהוא הממונה על חוקיות הייבוא שהגיש בקשה לדבר, יוכל להציג את הדרך המקצועית הארוכה שעברנו בתקנות האלה יחד עם משרד הבריאות כשהמטרה שלנו ושל משרד הבריאות היא משותפת – להגדיל את האפשרות לייבוא. אנחנו רואים שונה את הדרך. אנחנו חושבים שצריך לשנות את האיסורים ואת ההגבלות, אבל המטרה צריכה להיות משותפת, וזה מה שצריך להנחות אותנו. אם אנואר יוכל להשלים אני אודה לך, כבודה היושב-ראש.

לא בשלב זה. אחד מכל משרד. יש פה חבר כנסת שוויתר קודם על תורו. בבקשה, מיקי.

קודם כול אני מבקש לשמוע ממנכ"ל משרד הבריאות בתחום שהוא עסק בו גם על הייצור המקומי. אני נלחם על הייצור המקומי יחד אתך לא אחת נגד פיטורים. אנחנו עומדים עכשיו בפני פיטורים של 1,400 עובדים בכל מיני תחומים ולא רק בתחומים האלה. זה כשלעצמו מוציא אותי מהכלים. אנחנו לא אחת מנסים להילחם בעניין הזה.

יש לי תחושה מאוד לא טובה אחרי שעדי כנציגת משרד האוצר על כך שהרפורמה שעבדנו עליה יחד אתך לפני כשנה נתקעה בגלל התקנות החדשות שאנחנו נלחמנו אחרי 10 שנים שיביאו אותן לשולחן הזה. אולי עדיף שלא נילחם. אני לא יודע להגיד את זה עכשיו. מה שאמרה מיכל ממשרד הכלכלה על הפרשים עצומים ומטורפים של 58% לעיתים על מוצרים כאלה ואחרים – כחבר כנסת וכחבר ממשלה בקדנציה הקודמת, אני אומר שאני מרגיש שלא בנוח. המשרדים שלנו שאמורים להגיע בקו אחד חלוקים בדעתנו. איך הוועדה הזאת תפתור אם המשרדים השונים מביאים חילוקי דעות לשולחן הזה? זה לא יכול להימשך כך. אני בצד של הייצור המקומי, אני בצד של הורדת יוקר, ואני גם בצד של בריאות הציבור. במידה מסוימת יש לי תחושה רעה של עודף רגולציה. ראש הממשלה אמר לפני שנה שהוא ממנה ועדה כדי לבחון יחד עם שר האוצר את עודף הרגולציה במדינה הזאת. כאן יש עודף.

היא לא מטפלת בעודף, היא רק מסבכת את הרגולציה.

הוא אשר אמרתי. זאת התחושה שלי – שיש עודף רגולציה ונסבך אותה עוד יותר.

אני רוצה להקדים, ברשותך, ולהציע לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, שתשלח את שלושת המשרדים האלה ששניים הם חברי סיעתך, לשולחן עגול עד שייצא ממנו עשן. אי אפשר שהממשלה – אתם הממשלה, אנחנו רק הכנסת שאמורים לפקח עליכם – תבוא לכאן עם חילוקי דעות ולבקש מיושב-הראש שיפתור אותן. זה לא עובד. גם אם הוא יישב עוד 20,000 שעות הוא לא יוכל לפתור את חילוקי הדעות בין המשרדים. הוא יוכל לחתוך, אבל לא בטוח שזה יהיה הדבר הטוב ביותר לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה.

אחרון המשרדים, משרד הבריאות. בבקשה, איל.

שלום. אני פרופ' איל שוורצברג, מנהל מערך הרוקחות והאכיפה במשרד הבריאות. מיקי, אני מצטרף אליך. התעשייה המקומית היא חשובה מאוד. אני חושב שאנחנו עובדים עם התעשייה המקומית זה הרבה מאוד זמן. אנחנו יושבים איתם בהרבה מאוד הסכמות. ראיה לכך שהיה עד לאחרונה בתוך הצו הנוכחי בחקיקה הקיימת בעיה עם נושא הייצוא לחו"ל, ופתרנו את הבעיה הזאת מולם לאחר שהם הביאו את זה מולנו, ואנחנו פתוחים ושומעים ומנסים גם להכניס את זה לתקנות.

אני רוצה להגיד בכמה מילים שאני חושב שאנשים קצת מתבלבלים במהות של התקנות האלה – מאיפה הן נולדו. התקנות האלה התחילו סביב 2010-2009. הן עברו כל מיני גלגולים מתקנות לחקיקה ראשית וחזרו עכשיו לתקנות בגלל כל מיני אילוצים משפטיים. הייבוא המקביל הוא חשוב, אבל אנשים חושבים פה שמדברים כאן רק על הייבוא המקביל - -

הייבוא הנוסף.

הייבוא הנוסף. אנחנו עוד צריכים ללמוד את השפה הזאת. אז רק על הייבוא הנוסף מדברים. אנחנו מדברים פה על פתיחה של השוק – שמים פתוחים ממש שככל שמי שרוצה להביא עכשיו, ויש לו כל הנתונים בידיו ולהבטיח את בריאות הציבור יעשה את זה בצורה הכי פשוטה ומהירה שיש דרך פורטל מחשובי ללא אנשים שיהיו מעורבים בתהליך הזה. אם היו נותנים לנו לקדם את זה כמשרד ממשלתי ולא היו נכנסים לכאן שיקולים אחרים לא מקצועיים היינו גומרים את זה כבר הרבה קודם. אנחנו עם התעשייה, עם היבואנים הנוספים, עם היבואנים הראשיים והיבואנים תוצרת ישראל, אנחנו איתם במשא ומתן, בדין ובשיח הרבה מאוד שנים. אנחנו יודעים את העבודה שלנו.

חבל שחברת הכנסת השכל הלכה כי היה לי מה להגיד לה על הנושא של הכוויות כי אני קצת טיפלתי בכוויות בחיים שלי, ובאתי מתוך בתי חולים אז אני יודע להגיד את זה. משרד הבריאות רוצה לעבוד בצורה של מניעה; הוא לא רוצה לעבוד בצורה של טיפול. יש משפט ברפואה שאומר: "prevention is better than cure". אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במקום שנכנסת משחת שיניים ואנשים אומרים, זאת רק משחת שיניים. אם יש למישהו כאן אומץ שיבוא ויכניס חלק ממשחות השיניים האלה לפיו. יש פה חומר שנקרא "דיאתילן גליקול". זה חומר שמתחיל הרעלה דרך חלל הפה. זה נמצא כאן בארץ, דרך אגב, זה לא הגיע מסין או משהו בסגנון הזה. זה נכנס דרך הפה, יש קצת כאבי בטן, ושלושה ימים אחרי זה – כשל כלייתי - -

חברת הכנסת השכל חזרה. אני בדיוק עונה לנושא הזה.

אל תחזור עליו.

חשוב לי שהיא תשמע.

כמה מקרים כאלה יש?

- - -

אנחנו לא עובדים - - - רק לאחרונה - -

זה עוד לא קרה.

זה לא צריך לקרות.

- - -

לא נגעתי בנושאים מקצועיים. בוא נלך לפתרונות.

יש פה שיח לא מקצועי. לא מבינים מה קורה בעולם.

בסדר, אני משתדל לא לקחת את זה אחורה.

- - - אל תשפטו. אתם חלק ממנו.

אנחנו אומרים דבר כזה: דיאתילן גליקול הוא חומר רעיל. הסיבה שלא היה עד עכשיו זה מכיוון שהיה פיקוח אפקטיבי ברמה שהוא תפס את הכניסות האלה. חלילה לי לבוא ולהגיד שהיבואנים הנוספים הביאו את זה על עצמם. אבל בין היבואנים הנוספים שהם תחת הרגולציה שקיימת היום לבין אלה שאולי מבקשים להיכנס לזה, צריך לברור את המוץ מהתבן. אנחנו לא נגד יבוא מקביל, אנחנו רוצים שככל שייעשה ייבוא נוסף או כל ייבוא שקוראים לו בשם אחר מהיבוא דרך היבואנים הראשיים, ייעשה בצורה אחראית ומושכלת באופן כזה.

תודה.

רק עוד דבר אחד: המנכ"ל הזכיר את הרגולציה שקיימת היום. הרגולציה שקיימת היום זאת הרגולציה שאנחנו עובדים איתה. יש רגולציות חדשות. כשמשרד הבריאות אמר שהוא רוצה להתקדם לרגולציה שונה מזאת שקיימת בארץ כי גם אנחנו אזרחים וגם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה, אבל אנחנו לא רוצים לרגע אחד לוותר על בריאות הציבור. לצערי הרב, לא אליכם מתקשרים באמצע הלילה כשיש recall על מוצרים, אלא אלינו. כשאומרים שיש בתוך מוצר נבגים של עובש, וילד קטן צריך עכשיו לחפוף אתו את הראש אני רוצה לראות מי יבוא ויגיד לי פה מה לעשות באותה נקודת זמן. אז תנו לנו לעשות את העבודה המקצועית שלנו. אנחנו יודעים להגדיר מהו מוצר רגיש ומהו מוצר שאינו רגיש. אנחנו פתוחים לשמוע, אבל בסופו של דבר אני חושב שצריך להגן על בריאות הציבור, ואם זה גם יוריד את יוקר המחיה מה טוב.

כמה מקרים כאלה היו בחמש השנים האחרונות?

את שוב לא סופרת את זה נכון.

- - -

אם זה הופרך שום תקנה לא תשנה.

- - - להלך אימים סתם.

לא מהלכים אימים.

מה אתה מצפה? שהוא יגיד לך משהו אחר? זה היה צפוי שהוא יגיד מה שהוא אומר כאיש מקצוע.

בבקשה, שי סומך, משרד המשפטים.

חבר הכנסת אלאלוף, יש לנו הצעה פרקטית. אפשר להעביר את כל הפיקוח על התמרוקים - - - או לצוות התעשייה והמסחר באגף התקציבים או למשרד הכלכלה.

אם האחראי שלך פותח את הדיון ומסביר כמה זה חשוב בתעשייה ואם בתקנות אנחנו רואים היטב שהקשר בין הבריאות לתעשייה הוא מאוד חזק אז - - -

אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר.

אם יש משרדי ממשלה אחרים אני רוצה לראות את אנואר, את עדי ואת מיכל מאפשרים כניסה לארץ. ההאשמות האלה חמורות מאוד, ומרתיחות אותי. אני רוצה לראות מישהו מסכים להגיע למצב שמוצרים כאלה נכנסים לארץ.

האם הם הוברחו או נכנסו באישור?

זה לא משנה. היום אני שולט, מחר אני לא אשלוט על זה.

בטח שזה משנה. אסור להבריח מוצרים לארץ ישראל. השאלה אם אתם נותנים לזה אישור. התקנות האלה לא יטפלו במוצר שמוברח מהארץ.

- - -

את טועה. התקנות האלה אמורות להגן על האזרחים.

האם הם הובאו על-ידי יבואן? האם המשחות האלה נכנסו לארץ על-ידי יבואן?

חברת הכנסת השכל, תכבדי את הפורום הזה.

אני מכבדת. הם רק לא עונים על השאלות.

את מכניסה לפה רק הפרעות.

אלי, אני שאלתי שאלות, והם לא עונים על השאלות.

את לא היית פה.

אני לא הייתי פה חמש דקות בגלל דברים קואליציוניים. הייתי חייבת ללכת להצביע.

הפרוטוקול יודע כמה זמן לא היית פה.

שרן, להפסיק שנייה.

שי סומך, בבקשה.

אני ממשרד המשפטים. המנכ"ל אמר את הדברים, והדברים בטח ידועים לאדוני, אבל אני אומר את זה לכל הוועדה. אם התקנות לא יעברו עד סוף ספטמבר המצב המשפטי יהיה בלתי ברור לחלוטין.

הרבה לפני כן כי צריך להיערך לראות מה הנוסח הסופי, ולפיו להיערך.

10 שנים זה חיכה ופתאום ספטמבר? אני לא מבין.

זה החוק שחוקקתם.

בסדר, ניתן לו אורכה.

- - -

חבר'ה, בואו נאפשר לשי להשלים את דבריו.

בהצעת החוק הממשלתית קשרנו בין החוק לתקנות. קבענו שכל עוד התקנות לא יעברו החוק לא ייכנס לכנסת. הכנסת ביקשה להוריד את התנאי הזה, וזאת זכותה, כמובן, אבל המשמעות היא שהתקנות חייבות לעבור זמן סביר לפני הרשומות.

אוקיי. תודה.

ד"ר נורית הראל, בבקשה. שמתם לב שאנחנו לא ניכנס היום לקריאת התקנות. נמשיך בדיון.

אני יושבת-ראש משותפת ל"ד"ר פישר". משהו אישי: יושב לידי ד"ר אדי פישר שייסד את המפעל לפני 52 שנה.

מגיע לו כבוד גדול.

(מחיאות כפיים)

הוא לא חלם שאני אשב פה ואריב על רגולציה ועל בירוקרטיה. כל הדיון נסב פה סביב הייבוא. אני רק רוצה להסב את תשומת לב הוועדה שאנחנו יושבים בישיבות מקצועיות עם משרד הבריאות לא מעט. אנחנו גם מציינים בפניהם, אבל עדיין בתוך התקנות יש הכבדות על התעשייה המקומית שלא קיימות על היבואנים לא הרשמיים, לא הנוספים ולא האחרים, אלא רק על התעשייה המקומית. אנחנו רוצים שוק פתוח, אנחנו פתוחים לתחרות. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתמודד עם ייבוא ועם שמים פתוחים, אבל אם שמים עלינו משקלות שלא שמים על הייבוא לא נוכל להתמודד. לצערי, רק אתמול פורסם שמפעל בירוחם סוגר את שעריו, והוא הקים בארצות-הברית את קווי הייצור שלו. עוד רגולציה, עוד בירוקרטיה – אנחנו מבקשים שהוועדה תתייחס לזה בנסיבות הפרטניות.

מכל הלב. כמו שאמר ידידי מיקי קודם, אנחנו לא נעשה שום דבר שיפגע בתעשייה פה. זאת התחייבות. אנחנו ניקח בחשבון, וגם אתם תיקחו בחשבון את הדרישות הנוספות של יוקר המוצרים וגם של בריאות הציבור. אני בטוח שתדעו לעשות את זה בצורה הכי טובה.

יואב גזית, בבקשה.

אני יושב-ראש ענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים. ידענו שהדיון יהיה היום על ייבוא מקביל, אבל יש פה תעשייה שלפחות 10,000 אנשים מתפרנסים ממנה. חברתי נורית אמרה, ואני לא אחזור על זה, אבל רק אגיד, שאמיליה פיתוח רוצים לסגור את המפעל מסיבה אחת פשוטה, שיש להם מפעל בארצות-הברית. אם לחברה כמו שלי שמעסיקה 80 איש כבר יש מפעל באירופה אני אומר לך שמצבה של תעשיית התמרוקים הישראלית הוא בכי רע.

אני לא רוצה לפרט כי כבר אמרו את כל הדברים. שי סומך אמר שב-29 בספטמבר נכנסת החקיקה הראשית. רוב האנשים שיושבים פה, חבל שלא יהיו בנובמבר כשדנו בחקיקה הראשית במסגרת חוק ההסדרים. פשוט לא מבינים שיש חקיקה ראשית שקבעה עובדות בשטח. ב-29 בספטמבר נכנסת חקקיה ראשית. התקנות האלה מחייבות זמן התארגנות של חודש-חודשיים לפחות. מאחר שיש פה איש משרד המשפטים תבקש ממנו שיסביר את המשמעות שנכנס חוק שאי אפשר ליישם אותו, והופך אותנו חשופים לתביעות. אין מנוס מלבקש לדחות את החקיקה הראשית בתקופה. אני חושב שגם משרד הבריאות לא מתנגד לזה.

זה בכוחנו לעשות.

תהיה עלייך אחריות פלילית, לא רק קנסות.

החל מ-1 באוקטובר אסור למכור בושם במדינת ישראל כי אין עליו הוראות מעבר. אתם חייבים לתת את דעתכם לעניין הזה.

זאת נקודה מאוד מרכזית, ונתייחס אליה.

צוריאל עובדיה, בבקשה.

שלום רב, אני יבואן נוסף – אני אאמץ את ההגדרה שלך – של חברת "איינשטיין". 16 שנים אנחנו מתעסקים בייבוא תמרוקים לארץ בהצלחה רבה תוך הקפדה על שמירת בריאות הציבור. אנחנו מייבאים מגוון רחב מאוד של משחות שיניים "קולגייט", של תמיסות מי פה "ליסטרין". אנחנו עובדים בכל תחום המוצרים שהיום נקראים "רגישים". אישית אני נוסע פעם בשבוע מבני-ברק, מקום המשרד, למשרד הבריאות בירושלים, מגיש להם פעם בשבוע באופן קבוע ועקבי בדיקות אצווה, שרשרת אספקה למשחות שיניים. הרוקחים יושבים שם ובודקים את כל המוצרים האלה שאני מביא: משחות שיניים, מי פה, משחות החתלה – כל המוצרים הנחשבים היום רגישים. אחרי כמה ימים אני מקבל אישור לשיווק אצווה, ואז למעשה, אני יוצא לשווק בלי שום בעיה.

בנוהל הקיים אנחנו רואים אבן דרך לשמירה על בריאות הציבור. ברור לי שלבוא ולייבא מוצרים, כמו שחלק מהאנשים אמרו – אם במזון זה אפשרי אז גם בזה זה צריך להיות אפשרי. אני מאמין ויודע שזה לא נכון כי קיימים מוצרים שהם באמת רגישים כמו משחות שיניים שזאת בעיה מאוד גדולה להכניס אותן לפה. בתמיסות פה יש חומר שנקרא "מתנול" שהוא מאוד מסוכן. צריך לבדוק את הריכוזים. אי אפשר להביא מוצר מאיפה שרוצים, אלא רק כפי שיש לו כל הסט של תיק המוצר, ועליו אנחנו יכולים להסתמך ולהביא את המוצרים תוך הקפדה על בריאות הציבור. אין שום בעיה בנושא הזה. אני זיהיתי שמנכ"ל משרד הבריאות מר סימנטוב נתן לקראת סיום דבריו סימנים טובים שהוא מוכן לפתוח את הנושא הרגיש הזה בצורה יותר רחבה, ולא להקשות ולומר שיותר אי אפשר יהיה לייבא. אני מברך על כך, ואני מקווה שבאמת יקרה שאי אפשר לייבא את כל אותם מוצרים רגישים שהם למעשה 70% מהלב של העבודה שלנו שזה תורם ליוקר המחיה בצורה רבה. אנחנו משווקים לחברת "ויקטורי". אייל רביד יכול להעיד פה על התרומה הגדולה של המוצרים הרגישים למדינת ישראל ולהוזלה בשלוש-ארבע השנים האחרונות בפרט של תמיסות מי פה ושל משחות שיניים שירדו לפחות ב-50%. אם בעבר יכולנו לקנות מי פה "ליסטרין" ב-55 שקלים או ב-40 שקלים, היום זה עולה כ-20 שקלים לצרכן; משחות שיניים ירדו מ-15 עד 25 שקלים ל-10-5 שקלים ב"קולגייט". אין לנו שום בעיה עם ההקפדה על השמירה על בריאות הציבור אין לנו שום בעיה. אם נעשה את שרשרת הבדיקות ואת בדיקות האצווה אנחנו יכולים לייבא כל מוצר בלי שום בעיה.

תודה על אומץ הלב להגיד את זה באווירה הזאת.

אני שמח לראות את החברות שלי, מיכל בירן ומרב בן ארי.

אדם פרידלר, בבקשה.

אני מנכ"ל של רשת "גוד פארם". אנחנו רשת פארם מוזלת. את ההגדרות מהו יבואן רשמי ומהו יבואן מקביל הגדרתם בתקנות עצמן, אז אין טעם להשתמש בביטויים אחרים.

אנחנו נבדוק את עצמנו.

בסדר גמור.

לפני שבאים לפתור בעיה צריך להראות שיש בעיה. אני מניח שככה פותרים כל בעיה בעולם. אנחנו מעוניינים לקבל נתונים או גרפים מספריים של כל הבעיות שנוצרו ב-16 השנים האחרונות מייבוא מקביל, לא מהברחות, לא מפושעים שעושים כל מיני דברים על דעתם עצמם, אלא מייבוא מקביל רשמי כמו מחברת "צור איינשטיין" שהביאו לארץ "קולגייט". כמה תלונות היו? כמה פעמים הגיעו למצב של כשל כלייתי ומוות כמו שהוצגו פה? אנחנו מעוניינים לדעת מהם הנתונים, והאם יש בעיה לפתור? יכול להיות שאין בעיה לפתור. נשמח לקבל את הנתונים האלה. אני מניח שהם מצויים בידי משרד הבריאות.

אבל בדקנו עד עכשיו.

אז תגידו. אנחנו נשמח לקבל את הנתונים האלה.

אתה לא הבנת. בדקנו ולא היו בעיות. עצרנו את זה מלהיכנס.

אם בדקתם אז הכול עובד.

למה לתקן - - -

אז ככה התחלתי – פותרים בעיה שלא קיימת כי אין בעיה. אתם שומעים.

אתה לא הבנת, כנראה.

אז אני אשמח לשמוע אחרי כן. אני גם אשמח לראות ביחס ליבואן הרשמי כמה בעיות היו. פשוט באופן יחסי לראות האם הייבוא המקביל גורם לנזק כזה.

אני חייב לשים את הדגש ואת ההבדל הגדול בין הברחה לבין יבוא מקביל. הברחה היא הברחה. מבריחים לישראל קוקאין, מבריחים לישראל נעליים של "אדידס", ומבריחים לישראל מכוניות. מבריחים כל מיני דברים. בואו נעשה את ההבדל בין הדברים. עבריינים מבריחים, ומקומם מאחורי סורג ובריח, ואין להם קשר לדיון הזה. לסכנה שהם מהווים לציבור הישראלי אין קשר לדיון של הייבוא המקביל שהוא לגיטימי. אנשים הולכים למשרד הבריאות ומראים את המוצרים. המוצרים יוצאים לשוק אחרי שהם עברו את האישורים. זה לא המבריחים. המבריחים יש ויהיו תמיד, לצערנו הרב. אנחנו לא בעדם, אנחנו נגדם באופן מוחלט. לזרוק כל מיני סיסמאות עם מילים עם הרבה מאוד אותיות וכל מיני סוגים ולהפחיד את הציבור על-ידי סחורה מוברחת, ולקשר את זה לנושא – אין לזה מקום פה.

דובר פה על שוק תחרותי. חברים, אני רשת קטנה. אנחנו היום שישה סניפים. אנחנו מביאים בשורה צרכנית, ואנחנו זולים מאוד ביחס למתחרים שלנו. אין תחרות בישראל. אני לא מוכן לקבל שיש תחרות. יש יבואנים רשמיים ששלושה במסחר בתחום שלי - -

ארבעה.

שלושה וחצי. הם מחזיקים את כל השוק הזה, ושניים מהם לא מוכרים לי. אם היום אני לא קונה "קולגייט" ממי שמוכן למכור לי שהוא יבואן מקביל, אין לי "קולגייט" בסניפים. זה צודק? זה לא צודק. זה לא תחרות. הם לא רוצים למכור לי כי אני רוצה למכור בזול לצרכן. אני רוצה תשובה מאיפה אני אמכור, מאיפה אני אקבל את הסחורה. שמישהו יענה לי את התשובה הזאת. היבואן הרשמי לא מוכר לי. הנה, תרשמו את זה בפרוטוקול. הוא לא מוכר לי.

היבואן הרשמי בריון.

שלא יספרו לי על תחרות בארץ.

אתה צודק לגמרי. הם פשוט בריונים.

החנויות הן שלי. אל תגידו לי, מאיפה אני קונה. הייתי בפגישה אצל אחד היבואנים הרשמיים ביוני בשנה שעברה. הוא אמר לי שהמחירון בדרך אלי. כנראה, הוא שלח את זה עם יונת דואר כי לא קיבלתי ממנו עד היום מחירון.

תבוא, יש מערכת - - -

מעולה.

אדם, בהמשך לדברים שלך, היבואנים הרשמיים הם בריונים, והם שולטים בשוק ביד רמה ובזרוע נטויה. שלוש משפחות מנהלות את השוק ממגדלי השן שלהן. הם לא מוכרים סחורה להרבה מאוד מהציבור. הם מחליטים איך המחירים יתנהלו.

רק דבר אחרון – אני עסוק בתקנות האלה. אני יחסית חדש בשוק. קיבלתי את התקנות האלה לידי וניסיתי ליצור קשר עם כל הגורמים. אז באמת דיברתי עם נציג משרד הכלכלה, עם נציג משרד האוצר – כולם מבינים ללבי. בתום השיחה כולם אמרו לי שהם מבינים את הבעיה בתקנות כמו שתוקנו. אני פשוט לא מבין מי הכתובת. הם אומרים, זה לא אנחנו זה הם. מי הכתובת? מי יגיד לי, זה אני.

בשלב זה, זה פה.

זה פה? אוקיי, אז הגעתי למקום הנכון.

בשלב זה זה בידיים של הוועדה.

אני מבין שמשרד הכלכלה לא מסכים עם מה שכתוב, ומשרד האוצר לא מסכים. מי מסכים?

משרד הבריאות.

תן לי להסביר לך. אתה חדש פה. למרות הלחץ ידוע לנו – שלא יהיו לך אשליות – למדתי הרבה גם מההופעות שלך בטלוויזיה, ואנחנו נתמודד. כרגע הכדור אצלנו, ואין שום אחריות אחרת. למי שיש לו זכות לחוקק ולאשר תקנות זאת הוועדה הזאת בלבד. משרד אחד, זה שהגיש, יכול רק למשוך אם הוא לא מעוניין בקביעה שתהיה בוועדה. אבל עוד לא הגענו לזה. לכן אנחנו הכתובת. ברגע שזה נופל בוועדה, הוועדה היא אחראית בלעדית לנושא הזה.

בסדר גמור.

נעמה אורן, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. אני יבואנית חדשה. אני מייבאת מוצרי תמרוקים skincare מדרום קוריאה. דבר ראשון אני רוצה להפנות שאלה למנכ"ל משרד הבריאות. יש כל העניין שגם הגברת מחורי הפצה העלתה, של מדינה מוּכּרת. אני אישית חושבת שיש הרבה צביעות ברשימת המדינות המוכרות שמשרד הבריאות קבע לעצמו. לדוגמה ארצות-הברית היא בתוך רשימת המדינות המוכרות אבל כל מי שקצת מבין ברגולציית תמרוקים בארצות-הברית יודע שאין רגולציה. זאת אומרת שכל אחד יכול להכניס לארצות-הברית תמרוקים רגילים, לא ייעודיים שהם בעצם drugs בארצות-הברית – קרמי לחות פשוטים וכדומה. כל אחד יכול להכניס לארצות-הברית ולשווק כל עוד התווית שלו תקינה, לפי ההוראות של ה-FDA. זה הכול. אין בכלל רגולציה על תמרוקים בארצות-הברית, ואין לי מושג למה בחרו את ארצות-הברית כמדינה מוכרת, אבל לעומת זאת לא דרום קוריאה שהיא בערך מעצמת הקוסמטיקה העולמית כרגע ובפסגת הטכנולוגיה. אני ביקרתי שם במפעלי RND של תמרוקים, והם גם משווקים לכל העולם – גם לאירופה וגם לארצות-הברית הם מייצרים ב-Private label. גם את ל'וריאל או את צ'ו אורמורה או לה-פררי עושים בדרום קוריאה. כשדרום קוריאה מחזיקה במערכת רגולציה של Korean FDA שהיא מאוד נוקשה, המדינה הזאת לא נכנסה. אבל ארצות-הברית כן. אבל כולנו כאן מחר בבוקר יכולים להכניס כל מוצר לארצות-הברית, ואם המכס מאשר לנו את התווית המוצר יכול להיות משווק בחופשיות בארצות-הברית. אז אני רוצה שמנכ"ל משרד הבריאות יתייחס לצביעות הזאת - -

תודה.

- - דבר נוסף, אני רוצה להגיד שכיבואנית חדשה אני מוותרת על הדובדבן. הדובדבן של הרגולציה החדשה של כל המהפכה שאתם רוצים לעשות כאן באה להגיד לנו, שבמקום שרינת בכר והאנשים שלה יבדקו את המוצרים שלכם ארבעה חודשים אתם יכולים לעשות נוטיפיקציה וברבו – תכף יש לכם אישור. אני מוותרת על זה. הרגולציה כל כך מורכבת ומסובכת וגם יקרה עם כל ה- safety assessment ו-safety report שצריך לעשות – הכול זה כסף. גם לשלם ליועצים הרגולטורים וגם לקחת מעריך בטיחות שיעשה לך הערכה - -

גברת, אפשר לסיים?

כן. אני רוצה להגיד שאתם רק מייקרים ורק מסרבלים משהו שהוא לא מקולקל. ואיך אומרים? אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה. תוכיחו לנו אחרת שזה מקולקל, כי זה לא.

תודה רבה. איציק שמולי, בבקשה. חברי הכנסת, רוצים לומר הערות לפני שהמנכ"ל יסכם?

אני מקשיב בקשב רב, ולהגיד שהתקנות לא בשלות לאישור זה להגיד את זה בלשון המעטה. אני סומך על שיקול הוועדה ועליך שנוכל להוציא תחת ידינו תקנות, כפי שהיה ברפורמת הקורנפלקס, שהן מאוזנות, שהן טובות, שהן שקולות, ובסופו של דבר מוצאות את נקודות האיזון הנכונות בכל אחת מהסוגיות. אבל כדי שזה יקרה ברור שהממשלה חייבת להגיע לכאן עם עמדה יותר הומוגנית. זה בסדר שיש פה ושם בסעיפים מסוימים נקודות מחלוקת, אבל אני לא רואה כיצד במצב הנוכחי אנחנו יכולים להתקדם. לכל אלה שחוששים מחודש ספטמבר אנחנו מזכירים שחוק זה לא מעשה האל. חוק זה מעשה ידי אדם. ומה שאדם עושה האדם גם יכול לשנות.

לעצם העניין זה ברור שיש פה מחלוקת, וכל אחד מדבר מתוך הפוזיציה. אני סומך מאוד על מנכ"ל משרד הבריאות. אני מאוד מעריך אותו כאיש מקצוע, אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שכמו במקומות אחרים משרד הבריאות רוצה באופן טבעי לבטן ולבצר את עצמו ואת הסיכונים. זה, כמובן, מכביד על היכולת להוריד את המחירים. אני לא מתרשם מהדוגמות שהובאו לנו פה. ברפורמת הקורנפלקס נציג שופרסל אמר לנו שבכל העופות במדינת ישראל יש סלמונלה בסופרמרקטים. הפסקנו לאכול עופות? אני לא אוכל עוף, אבל לא ראיתי שהפסיקו לאכול עופות. כל יום מבריחים ביצים למדינת ישראל וגם בשר. אז מה, אנחנו עצרנו את המכירה שלהם? לא. אנחנו צריכים למצוא נקודות איזון טובות יותר. אני מסכים למה שאמרת – ההברחות חייבות להיות מחוץ לשולחן הזה כי זה סתם מטעה את הוועדה. בוא נדבר על הכללים הנאותים שבמסגרתם צריך להיעשות הייבוא הנוסף.

תודה. שרן, בבקשה, 2 דקות כי ב-10:00 סוגרים ומתחילים נושא אחר.

אין בעיה. המנכ"ל פתח בדבריו שהבעיה היא סכנה לבריאות הציבור. עד עכשיו כמו שחברי איציק שמולי אמר, היו לדעתי, יותר הטעיות מאשר נתונים. לא קיבלנו תשובות כמה מקרים חמורים היו אפילו בעשר השנים האחרונות שהגיעו לחדר מיון כדי שאנחנו נבוא עם רפורמה גדולה כזאת שיש לה השפעה אדירה על כל כך הרבה עסקים - -

את טועה שוב. את טועה, חברת הכנסת השכל.

- - כדי לתקן אותה. הם רוצים לתקן את זה לפי סטנדרטים מסוימים. יש כל כך הרבה משרדים ממשלתיים שמתנגדים לזה. איך לא הגעתם לאיזושהי פשרה? עם אנשים שנמצאים בתחום כבר שנים לא יכולים להגיע איתם להסכמה? כמעט בכל חקיקה אנחנו מגיעים להסכמות. אז ממה ששמענו היום בוועדה, ממספר האנשים שהגיעו ב-8:30 בבוקר לדיון הזה וגם חברי כנסת שנמצאים בפגרה, אנחנו צריכים להשקיע עוד הרבה מחשבה, דיונים והתפשרויות גם עם המשרדים השונים, ואז להביא דבר יותר מגובש ויותר ישים לתעשייה הישראלית. תודה רבה.

תודה לך. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

אני חוזר על בקשתי והמלצתי לחייב את שלושת משרדי הממשלה – האוצר, כלכלה ובריאות – לשבת מסביב לשולחן עגול כדי לבוא עם מתווה מוסכם. לא יכול להיות שמשרדי הממשלה יתחילו לכופף ידיים כאן בוועדה הזאת. זה לא תפקידה של הוועדה. צריך לבוא עם מתווה מוסכם. אני ממליץ, אם תקבל את זה, לחייב אותם לפתוח לחצי יום את אותה ועדה כדי לשמוע את היצרנים, את הייצור המקומי, את היבואנים הנוספים – את כל מי שיש לו עניין וטענות מטענות שונות. כי אם לא נשמע את האנשים עצמם נעשה כאן דיון נוסף שיהיה במתכונת הזאת, ולא זאת כוונתנו. כוונתנו להביא את זה לידי גמר לטובת כולם ולשביעות רצון כולם עד כמה שאפשר.

מי שלא יודע מי זה ביטן, זה האיש. יש אפילו כיסא בשבילך.

הוא נתן לי הוראות. כמובן, זה יתבצע.

מה ההוראות? אנחנו רוצים לשמוע.

הוא מבקש ממני פגישה. אני יכול לסרב לו?

מיכל, בבקשה.

אני אהיה מאוד קצרה. יצא לי להשתתף בכמה רפורמות שהיו קשורות להסדרה ולבריאות הציבור, ובסוף יש רק שאלה אחת והיא, בעיני – האם יש סכנה? במקום שבו יש סכנה כל מי שמתלונן על רגולציה אני מעדיפה לשמוע את הטענות האלה מאשר לשמוע הורים שיבואו ויגידו לי שקרה משהו לילדים שלהם. מצד שני אני גם לא כל כך נחפזת, ופה משהו מאוד מטריד בכל מה שקורה כאן, ואני מצטרפת לבקשה גם של שרן: אני רוצה לראות נתונים. אני רוצה לראות מה הייתה הבעיה. נשמע שהמצב כרגע עובד די טוב, ואז אני תוהה למה נדרש פה שינוי.

יוסי לומניצקי, בבקשה.

אני מנהל הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות. אני רוקח ראשי של "מכבי" ובעבר רוקח ראשי של צה"ל במסך 25 שנה.

אחת הבעיות שלנו זה הזחיחות. כלומר כל מי שאומר, תוכיחו לי שזה קרה וזה קרה הוא קצת זחוח. יש לנו היום במיון 25%-15% אנשים שמתאשפזים ומתים בגלל תופעות לוואי של תרופות. קשה להצביע עליהם. הרפואה המונעת היא החכמה. משרד הבריאות נוקט תהליכים של בקרת איכות. זה לא מספיק שמייצרים תרופה ועושים ביקורת בסוף הייצור. אם התהליך עצמו לא תקין יכולים להתפקשש דברים ולא תעלי עליהם - -

אבל כאשר יש - - - אז יש בעיה שצריך לטפל בה. מה הבעיה פה?

לא, לא.

- - לכן חשוב שהתהליך יהיה מסודר, בטיחותי ואיכותי.

באיזו בעיה אנחנו מטפלים?

את לא יודעת שיש בעיות. את לא רואה את זה.

אתם לא אומרים דברים קונקרטיים. אתם מגיעים בלי נתונים, אתם מפרסמים דברים - - -

שרן, מה שאמרת פעמיים אני בטוח שנזכור. באמת, בואו נתקדם, ברשותכם.

אייל, בבקשה. אתה רוצה להגיד משהו?

כן. משפט אחד.

אני נותן לו כבוד כי מגיע לו כבוד. מגיע לו על זה שהוא עזר לנו להוריד את יוקר המחיה במוצרי מזון.

תודה.

אני לא קונה אצלו, שיהיה ברור. א', לא אני קונה, זה אשתי קונה, ואני לא יודע מאיפה. העיקר שתביא אוכל הביתה.

בהמשך למה שאמרו חברי הכנסת הייתי מצפה שמשרדי הממשלה שצריכים להגיע עם נוסח סגור – ומישהו זרק פה בדרך שאם לא יהיה ספטמבר יהיה באוקטובר – אתם חוקקתם את החוק בנובמבר 16', אם זכור לי. כרגע משרד הבריאות קיבל אורכה עד מרץ 18'. בואו לא נעשה את זה מרץ 19' - -

לא, לא - - -

בסדר, נו, אמרתי מרץ 18 - - -

תנו לי לסכם.

רק רגע, ברשותך, רק צריך לזכור שיש פה ציבור שכל בוקר חי בסימן שאלה בארנק שלו. מישהו אמר בהתחלה ש-50% מהציבור מרוויח 7,000 שקל. אז בואו תתייחסו גם לדברים האלה. אם יש "קולגייט" או אין "קולגייט", אם יש מזויף או אין מזויף, אם יש חבלה או אין חבלה – אפשר לחיות עם הכול בשלום. תודה.

תודה.

אני מודה על הדיון.

- - -

אני מצטער. בפעם הבאה תירשם.

אני רשום.

אוקיי, תגיד מה שאתה רוצה דקה.

אני מחברת "איינשטיין צור". אני רוצה לדבר על דברים שכבר דיברו - -

אם אפשר להימנע.

- - אבל להדגיש שאנחנו מעל 15 שנה מייבאים את כל המוצרים שאתם מדברים עליהם: "קולגייט", שמפו לתינוק וקרם החתלה. את כל המוצרים האלה אנחנו מייבאים על-פי נוהל קיים למעלה מ-15 שנה בשמירה ובהקפדה על בריאות הציבור ועושים את זה, כמו שידידי צור אמר, כל שבוע מקבלים אצוות ומוכרים. לא ייתכן שביום בהיר יגידו שאי אפשר. לטעמי, גם משרד הבריאות רוצה שזה ימשיך. פשוט מכיוון שיש כל מיני חילוקי דעות בין המשרדים אז נוצר משהו הפוך ממה שרוצים לעשות. אבל כמו שאני מבין גם משרד הבריאות חי טוב עם זה כי אנחנו נפגשים כל שבוע, ו-15 שנה אנחנו מנהלים את העסק הזה ומוכרים. כמו שהורידו לאייל פסטה "ברילה" – שאני מכרתי לו פסטה "ברילה" – אז גם "קולגייט" אני מוכר לו וגם שמפו "ג'ונסון" אני מוכר לו, ואת כל המוצרים האלה אנחנו מוכרים במשך למעלה מ-15 שנה. גם ל"גוד-פארם", הרשת שלא רוצים למכור לה – גם לה אנחנו מוכרים, שתמכור ב-10 שקלים לצרכן את אותה משחת שיניים.

תודה על השכר ההגון שלכם. זה נפלא.

בזכות הנוהל הקיים היום במשרד הבריאות.

אני רוצה להודות לכולם על הדיון הזה גם אם מדי פעם הטון עלה. אני מתנצל במיוחד בפני ידידתי שרן השכל שאני יכול להגיד לה מילים בצרפתית, והיא מבינה ומחזירה לי בהתאם.

אני מודה לכם על כך שבאתם ואמרתם את דבריכם בצורה גלויה ביותר. חלק בעד וחלק נגד וחלק שברור שיש לתקן.

תודה שהיית קשוב.

זה תפקידי. אני אעשה את זה.

אני לוקח על עצמי שני דברים: א', החקיקה תיעשה, החוק יעבור, רק אם הוא מוסכם ומבושל כמו שצריך. גם עכשיו כשיש מועד ברור שמחייב אותנו אנחנו נלך לתיקון חקיקה אם יש צורך כדי לשנות את - - -. את זה נעשה בהתייעצות עם משרד המשפטים, עם משרד הבריאות, האוצר והכלכלה, כמובן. אז המועד היחיד זה להוציא תקנות מסודרות ומקובלות על-ידי כולם.

שנית, קבענו שתי ישיבות נוספות עד ספטמבר כי רצינו להיות מוכנים מראש עד 7 בספטמבר. אם יש צורך בהתחשב בכך שהכנסת סגורה הרמטית מ-15 באוגוסט עד סוף אוגוסט אם יש צורך נוסיף מועד נוסף. אבל כבר בשבוע הבא יש לנו דיון נוסף ב-9 אוגוסט בשעה 10:00, ונעשה אותו ארוך יותר כדי שנתחיל את קריאת התקנות. לפני כן באחריותי לכנס את כל נציגי המשרדים לישיבה ארוכה כדי למצוא פתרון כדי שהם יבואו מסודרים עם הסכמות ביניהם. המחלוקת שתהיה בין המשרדים תוכרע על-ידי הוועדה. זה גם תפקידה של הוועדה. לכן אני לוקח על עצמי לארגן את המפגש. הוא יהיה ארוך, ואני מקווה שיהיה פורה ונגיע להבנות. כפי שנאמר, בחוק המזון אמרו לי שיהיה יותר מסובך. את המילה האחרונה אני משאיר למנכ"ל.

סיכמת היטב. חלק מהפערים שאנחנו רואים פה הם תולדה של הבהילות שבה נאלצנו לעשות את התהליך. אם יידרש עוד זמן לתהליך שדורש תיקון חקיקה אני בטוח שנוכל להוציא מוצר יותר טוב ויותר מבושל ומוסכם. בראייה שלנו רואים את החשיבות גם של יוקר מחיה, גם של מגוון מוצרים. מבחינתנו זה אחד העקרונות של הרפורמה. אני בטוח שבשיח שנצליח למצות אותו אם יינתן לנו עוד זמן, נצליח להביא מוצר טוב יותר אחרי שכולם מבינים את הניו-אנסים שלו. אנחנו, כמובן, גם פתוחים לשמוע את כולם. בסוף בריאות הציבור זה דבר שאנחנו לא יכולים לקחת בו סיכון. אבל אפשר למצוא את המנגנונים שכמו שהיום יש ייבוא מקביל ובכל זאת אנחנו מצליחים לשמור על בריאות הציבור, אנחנו צריכים למצוא את המודל החדש. רק צריך לזכור שהיום יש לנו שליטה מוחלטת על השוק. לא נכנס שום דבר בלי שאנחנו מכירים אותו ובודקים אותו ורשמנו אותו ויודעים עליו הכול.

אז גם הזיוף באחריותך?

- - -

לא, הוא באחריותך.

הזיוף באחריות המזייף.

- - -

בעולם החדש זה לא יהיה.

ברשותכם, אני רוצה לסכם שתי נקודות. בגלל לוח הזמנים שנקבע רק תיקון חקיקה יאפשר את השינוי בלוח הזמנים. לכן אנחנו ממליצים לעשות את זה כהצעת חוק ממשלתית. לכן זה ייקח גם כמה התייעצויות. יש לי בקשה שכל מי שרוצה שההצעות שלו שנאמרו בעל-פה, נתייחס אליהן גם בכתב, אם אתם רוצים לשלוח להנהלת הוועדה את ההערות שלכם אתם מוזמנים. אבל תשתדלו לעשות את זה לפני 7 באוגוסט בשבוע הבא כדי שנוכל להתכונן ולתת תשובה. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:07 ונתחדשה בשעה 10:20.)

2. תקנות הרוקחים(תנאים למתן רישיון), התשע"ז 2017

שלום לכולם. אני מחדש את הישיבה. היום 2 באוגוסט 2017, י' באב התשע"ז והשעה 10:20. תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), התשע"ז-2017. מי שאמור לפתוח זה החבר שלנו איל. בבקשה. אתה רגוע?

עכשיו אני רגוע. מרחתי את עצמי בקרם רגוע, ועכשיו אני כבר רגוע.

תיזהר, יש כאלה לא מומלצים.

אנחנו מבקשים להביא בפני הוועדה המכובדת את תקנות הרוקחים שהם ביטוי של החקיקה הראשית לשינוי שיזם חבר הכנסת בחקיקה בנושא אזרחים חוזרים שמבקשים לחזור למדינת ישראל. אנחנו מבקשים ליישם את כל מה שנאמר שם באופן כזה שאזרחים שירצו לחזור למדינת ישראל ולמדו במדינות חו"ל שהן מוכרות ובאוניברסיטאות מוכרות יוכלו לקבל את הרישיון שלהם פה בלי לעבור את הבחינה העיקרית כל עוד זה תחום בזמן. זאת אומרת למי שיש שנתיים רישיון בחו"ל, ומוכיח לנו שעבד במקצוע יוכל להגיע לישראל ולבצע בחינה ולעבוד כמתמחה בפרק זמן מסוים שמשתנה בהתאם לניסיון שלו, ולאחר מכן בהמלצת אותו רוקח ממונה שעבד אתו יד ביד והיה המנטור שלו בזמן עבודתו בבית המרקחת יוכל לקבל את הרישיון שלו. אני מאמין שככה אנחנו נוכל גם להגדיל את מצאי הרוקחים שהולך ומצטמצם לנו כיום, במיוחד באזור המרכז. אני מקווה שאנחנו נהיה בדיון פחות סוער ממה שהיה קודם לכן כדי שנוכל לסגור את הנושא הזה עוד היום.

מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה לשאול משהו. אני ממשרד העלייה. דיברת על תושבים חוזרים, ואנחנו מדברים כמובן גם על עולים.

אנחנו מדברים על כל מי שיש לו אזרחות ישראלית, ורוצה לחזור למדינת ישראל. גם עולים - - -

- - -

כל מי שיש לו תואר ממדינת חוץ.

אני מהיום הראשון מרגיש ישראלי, רק זה היה לפני 50 שנה היום.

ברכות. מזל טוב.

אתה פשוט ציינת במפורש תושבים חוזרים, ורק רציתי לוודא שאנחנו מדברים גם על עולים.

כל מי שמגיע עם תואר ממדינת חוץ. כידוע, יש גם אזרחי ישראל שלומדים בחו"ל וחוזרים.

אזרח ועולה.

אתם יכולים לרשום היום. תשלחו לי ברכה. 50 שנה בארץ.

אני יכול לעשות מצגת.

היום ממש?

היום. זה היה בשש בבוקר. מטוס אל על נוחת ממרוקו דרך פריז, ואני מגיע ונהיה ישראלי מהדקה הראשונה. אני מתרגש.

דיברת עברית?

קצת. ידעתי להתפלל. זה מאוד חשוב במדינה שלנו. איזה יופי של מדינה יש לנו שאפשר להיקלט ככה.

מאיר בוחניק, בבקשה.

אני סמנכ"ל "פורום קוהלת". בחוק קבוע שהמועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה. זאת אומרת צריך שיהיו שלוש מתוך ארבע שנים או שנתיים מתוך שלוש שנים ניסיון עבודה סמוך למועד הגשת העבודה. יש קבוצה מצומצמת של רוקחים שבין תיקון החוק לבין התקנת התקנות היום נוצר להם פער בין הגשת הבקשה לבין הוותק. זאת אומרת השעון שלהם עצר קצת לפני כן. השאלה אם אפשר להוסיף סייג שקובע שמי שבמועד תיקון החוק עמד בדרישות החוק, אבל מכיוון שעברו כמה חודשים עד התקנת התקנות - -

אני לא מבינה, הרעיון הוא להוסיף?

יש סעיף ספציפי?

כן.

אז נתייחס כשנגיע אליו.

הסעיף הוא בחוק.

הסעיף הוא בחוק. הוא מתייחס למשהו שאין אליו התייחסות בתקנות. החוק אומר שהמועד הקובע לבחון האם אתה עם ותק של שנתיים או שנה – כלומר הוותק שלך הוא כניסתו של החוק לתוקף - -

נכון. אז יש אנשים שחודש אחרי שתיקנו את החוק היו זכאים לפי החוק.

לא הבנתי למה הם לא היו זכאים עכשיו אם הם היו זכאים חודש.

מכיוון שעברו עוד חודשיים, והם לא הגישו את הבקשה בחודשיים האחרונים, ועכשיו נוצר להם פער כי צריך ששלוש שנים יהיו מיום הגשת הבקשה. כלומר השעון הולך אחורה מיום הגשת הבקשה. השאלה אם אפשר לקבוע שמועד הגשת הבקשה שלהם יתארך, ויתנו להם חודש מיום תיקון התקנות.

התקנות תוכננו להגיע 60 יום אחרי, והם לא הגיעו. מה שכן אפשר לעשות זה אולי ללכת לקראת האנשים שסמכו על זה, כי כשהחוק הזה נכנס לתוקף האנשים האלה גם ידעו שבעוד חודשיים יהיו תקנות. זה באמת התאחר.

מה משרד המשפטים אומר? אפשר ללכת לקראתם?

אני ממשרד המשפטים. משרד הבריאות צריך בסופו של דבר גם צריך לפרש את החוק, אבל יכול להיות שבפרשנות אפשר להגיע מכיוון שהתקנות הובאו באיחור, ואז לא לקחת בחשבון את התקופה שמתום 60 הימים.

לא הייתה להם ציפייה. יש סעיף בחוק שאומר מתי התקנות יגיעו. לא הייתה להם ציפייה שזה יהיה לפני כן, הם ידעו בדיוק שזה הולך להיות- -

הם ידעו שזה הולך להיות תוך 60 יום.

אבל יש להניח שתוך 60 יום - -

משרד הבריאות.

אני חלש במתמטיקה. אני לא מצליח להבין את הבעיה. אני מבין שיש פה פער של מישהו שהגיש - -

הבעיה היא שאם התקנות היו עוברות בזמן, והם היו מגישים בקשה כשהתקנות היו עוברות הם היו עומדים בתנאי של ניסיון של שלוש מתוך ארבע שנים האחרונות. מכיוון שהתקנות עוברות עכשיו אז התנאי הזה לא יתקיים לגבי חלק קטן מהאנשים כי הם הגישו את הבקשה רק עכשיו.

ואז זה לא ייספר להם אחורה?

בדיוק.

זה שישה חודשים שיכולים להיות משמעותיים עבור קבוצה מסוימת.

אני לא רואה סיבה למה לא מאחר שהחוק ציין במפורש באופן יוצא דופן מתי התקנות אמורות להגיע. הייתה יכולה להיווצר כאן ציפייה.

הבעיה היחידה היא איך נבדוק את הדבר הזה.

יש מועד קובע. החוק פורסם ב-16 בינואר 2017 בספר החוקים. תוך 60 יום מהתאריך הזה היו אמורות להגיע תקנות. אז זה אמצע מרץ. לכאורה אנשים שהיו מגישים באמצע מרץ ואז היה להם הוותק המתאים - -

אפשר לראות כאילו הבקשה הוגשה באותו מועד.

כן. האמת היא שבפרשנות החוק אתם יכולים לעשות את זה.

אם זה עניין של פרשנות אז אנחנו לא נפרש לרעה. אבל תמיד אנחנו יושבים בדיונים איתכם, ואחר כך עם אנשים שיבואו לערער, ואנחנו לא יודעים מי יגיע ומי ירכוב על הדבר הזה.

- - -

אני גם יכולה להוסיף סעיף לתקנות האלה.

אני מציע שבפרוטוקול יירשם שאנחנו בעד להקל על הוותיקים שבגלל הגשת התקנות שהגיעו באיחור אנחנו מבקשים לקחת בחשבון את הוותק מהמועד שהיו אמורים להגיע התקנות. זה בסדר?

בסדר.

אז אנחנו נכתוב את זה, ברשותכם, בפרוטוקול בצורה מסודרת או שאפשר להוסיף את זה בתקנות. מה אתם אומרים? אפשר להוסיף את זה בתקנות? שי?

אני לא הייתי נוגע בתקנות.

זה לא קשור כל כך.

אני מעדיף כמה שפחות לגעת בתקנות כי להיכנס אחר כך, ויתחילו להיות אי הבנות? נאמר לפרוטוקול, והמשרד לא נגד אז אני לא רואה סיבה שלא.

המועד הקובע היה צריך להיות 16 במרס. מי שב-16 במרץ היה לו הוותק, והוא היה הולך ומגיש את הבקשה כי אז התקנות היו אמורות להיות מאושרות, אז בסדר.

ברשותך, תשימי בפרוטוקול כולל הודעה בעל-פה של משרד המשפטים ושל משרד הבריאות ושל יושב-ראש הוועדה שאין התנגדות שזה ייכלל.

תודה רבה.

נעבור לתקנות.

תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), התשע"ז – 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5א(א) ו-67 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן – הפקודה) לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תנאים נוספים למתן רישיון
נוסף על התנאים הקבועים בסעיף 5א לפקודה, תנאים למתן רישיון למבקש שהוא בעל תואר אקדמי ברוקחות ממדינת חוץ שהוכר לפי הפקודה (להלן - המבקש) הם:
(1) המבקש לא נכשל בבחינת רישוי או בבחינה אחרת לפי סעיף 4 לפקודה, לרבות בחינה כאמור שהתקיימה לפני תחילתן של תקנות אלה;

אני רוצה לעצור פה כי לי יש הערה. אני באתי בדברים עם עורכת הדין אביטל אגמון ותהיתי: לגבי אנשים שמעכשיו והלאה יעברו וייכשלו, ואנחנו לא רוצים לתת להם את הפטור אם הם נכשלו, אני מבינה; השאלה היא לגבי אנשים שנגשו בעבר כי בעצם לא הייתה להם ברירה, והם היו חייבים לגשת, והם נכשלו, ועכשיו התקנות אומרות שהם זכאים לפטור.

הם לא זכאים לפטור. זאת הבעיה.

לפי התקנות האלה, הם לא זכאים, כי אנחנו מוסיפים את התנאי הזה. הם בעצם כרגע לא חייבים בבחינה. אני רק מעלה את זה כשאלה כי יש כאן טענה שהם הראו פעם חוסר ידע - - -

הם אכלו אותה, אתה מבין? הם יכלו לחכות קצת ולא לעשות שום בחינה, ולא היינו יודעים אם הם יודעים או לא יודעים. אבל הם עשו כי הם היו חייבים לעשות בעבר.

יש לנו בעיה מאוד רצינית כי, למעשה, אם אנחנו ניתן את הפטור למי שניגש לבחינה ונכשל בה אנחנו כאילו מתעלמים מזה שהוא הוכיח חוסר ידע. הוא לא צריך לקבל רישיון, הוא נכשל בבחינה. אם הוא לא ניגש, ואנחנו נותנים לו פטור אז אנחנו כאילו לא יודעים. אגב, גם ציינתי לפני הישיבה, ואני אגיד שוב, גם קבענו אותו דבר לגבי רופאי שיניים – מי שניגש לבחינה ונכשל לא ייהנה מהפטור. זה לא משהו חדש שהמצאנו.

אבל פה יש תהליך המשך. זה שניגש לבחינה, לא יודעים אם הוא עשה סטז' או התנסות של שנתיים או שלוש. שנית הוא לא עשה ליווי באמצעות רוקח מלווה. יש פה שני דברים. הבחינה הוכיחה, אבל בינתיים הוא עשה דברים נוספים: גם את ההשתלמות בחו"ל וגם אחר כך עם מפקח מלווה. אז מה זה חשוב?

(מחיאות כפיים)

תודה לכם על המצגת לכבוד יום עלייתי ארצה.

זה לא שהוא עשה בחינה, והוא נכשל ולא עשה כלום. עכשיו הוא מחויב שהוא עשה סטאז' בחו"ל, ואחר כך עשה כאן מעין סטאז' מלֻווה במנטור. הוא לא יכול לקבל את זה. מי שעשה בחינה בטוח לא עשה את ההתמחות פה באמצעות מלווה.

אצל רופאי שיניים אין את זה, נכון?

אני רק רוצה לציין שברגע שהוא מקבל ליווי במשך שנתיים הוא שיפר את עצמו.

אבל עדיין מי שנכשל בבחינה זה בעייתי.

אבל הבחינה זה לפני שעשה סטאז'.

לא, הבחינה אחרי הסטאז'.

לא. היו שני תהליכים.

אנחנו מדברים על המנטורשיפ הנוסף שהוספנו כרגע.

לגבי אלה שנכשלו – גם בוגרי הארץ לא היו עושים את הבחינה לפני הסטאז'.

אחרי מה?

הסטאז'.

סטאז' בליווי - -

לא בליווי. סטאז' של רגיל של חודשים. גם הסטאז' הוא בליווי מנטור. עכשיו פירטנו את זה מכיוון שהתקופה פה היא ארוכה יותר, ותידרש תכנית הכשרה נוספת כי בעצם יצאנו מנקודת הנחה באותה נקודת זמן ששישה חודשים יספיקו לנו להקניית הידע הזה, ואז גם נבדוק אותם בבחינה. פה אנחנו מקלים בבחינה כי אנחנו אומרים, רק בחינה בחוק, ואז יש פה הקלה מסוימת. תמיד יותר קל להחיל דברים קדימה. אני לא מכיר מקרים ולא הובאו לשולחני ערעורים שמישהו אמר שהוא בא מצרפת או ממדינה אחרת ונכשל בבחינה ורוצה. כדאי שנשאיר את זה. כמה שפחות לגעת.

יש לכם מקרים כאלה?

כאלה שנכשלו מצרפת?

אין. לא באו.

חוץ מזה יש ועדת חריגים.

יש גם ערעורים. אפשר לערער.

אם החוק ביטל את המבחן זה אומר שהמבחן לא בודק את ההכשרה המקצועית שלו בפועל.

לא, את מבלבלת כאן שני דברים.

יכול להיות שאפשר לתת לו צ'אנס שני.

מרים, קודם כול יש סדר. את צריכה להגיד את שמך.

מרים לסר מארגון "קעליטה", ארגון גג לעולי צרפת. אני אומרת שאם החוק ביטל את המבחן לא רק לאלה שרכשו את הידע בחו"ל, אלא גם לישראלים זה אומר שכבר אין לו מקום. אם הם נכשלו במבחן אפשר לבחון אותם עכשיו כמו אלה שנכנסים לחוק על-פי הכשרה מקצועית עם סטאז' וממונה עליהם שבוחן אותם בשטח, ולתת להם גם צ'אנס. הם באמת "אכלו אותה" כי הם ניגשו לפני החוק. אז למה לא לתת להם שוב צ'אנס? אם הם ייכשלו במבחן המעשי עם רוקח ממונה אז לא לתת להם את הרישיון, אבל אם לא – למה לא? מסכנים.

זה לא עניין של מסכנות.

זה כן.

זה לא.

בינתיים הם עובדים במקצוע שהוא לא המקצוע שלהם.

גם אחר כך יבואו רופאי שיניים ויגידו, אז מה אצלנו? יש לזה השלכות רוחב.

אני רוצה להגיד משהו. דבר החקיקה הזה הוא דבר מבורך. אבל כל פעם יש לי תחושה שאני נכנס לדיון שעוד קצת ועוד קצת. באמת, עם כל הכבוד - -

היועצת המשפטית הכניסה את זה.

אני מודה שתהיתי בגלל - - -

לא ביטלנו את הבחינה לבוגרי הארץ בגלל שחשבנו שהבחינה מיותרת, אלא מכיוון שראינו שלאחר כמה שנים הבחינה נהייתה מיותרת עבורם. אבל על תכניות הלימודים של מדינת ישראל יש לנו שליטה מלאה, ואני גם גאה להיות חלק מהן. אבל פה אנחנו מדברים על אנשים שגם כשנבדוק אותם הכי הרבה בעולם אנחנו בסופו של דבר בודקים מסמכים ואחר כך אנחנו רוצים לראות או משהו בכתובים או משהו בשילוב של חוק שהוא חשוב פה בארץ כדי שיבינו את הסביבה הרגולטורית שבה הם פועלים, ולאחר מכן עבודה בפיקוח. מי שכבר עבר בדבר הזה שנקרא בחינה – ועובדה שלא ביטלנו את זה למי של פחות משנתיים ופחות. אז לא הייתי נוגע בזה. מי שעבר ונכשל, יתכבד ויחזור למסלול הקודם. כנראה, הייתה בעיה מהותית אם הוא נכשל שם.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני גם מארגון "קעליטה". אנחנו לא מדברים על בעיה מהותית כי אנחנו יודעים שמבחינת התרגום והסגנון של המבחן זה כבר שלבים שמכשילים את העולה מלהצליח במבחן. אבל לגבי רופאי שיניים יש אפשרות שמי שכשל בבחינה לא יעבור את כל הבחינה התיאורטית, אלא רק את המעשית. אז לגבי רופאי שיניים משרד הבריאות ראה לנכון - -

אבל גם פה יש רק חלק אחד. דווקא משרד הבריאות מאפשר לערער. הייתה פה חקיקה בפקודת הרוקחים שהגדירו בה ועדת ערר.

זה יהיה כל הבחינה.

מי שעשה את הבחינה ונכשל בה יחזור עליה. מי שעכשיו ניגש עובר רק על החלק של המשפטים. לא דיברנו על זה בכלל.

אבל מי שנכשל בעבר?

מי שנכשל נכשל.

הוא יעבור על כל הבחינה מחדש?

הוא יצטרך לעשות את הבחינה כאילו לא עשה.

- - - הוא צריך את המנטורשיפ ואז הוא צריך - -

כל הרציונל של הדבר הזה מבין שזה לא מותאם.

אדם יכול לעשות את הבחינה המלאה פעם אחרי פעם עד שיעבור אותה. הבן אדם בוחר את המסלולים שיש לו. גם לצורך העניין מי שהגיע עם שלוש שנים, ויגיד שלא מתאים לו לעבוד שנתיים כמתמחה, אני רוצה להיכנס למסלול הרגיל – יעשה את הבחינה.

יש שני מסלולים: או הבחינה או המסלול של שלוש שנים ושנת ליווי.

כל כמה זמן אתם מציעים בחינה?

פעם בחצי שנה.

אז לאנשים שמרגישים בטוחים בעצמם זה יהיה עדיף.

הצרפתים משתלטים על הרוקחות. הם קנו רשת בתי מרקחת.

מה שעשו כבר לפני 25 שנה לא עשו.

מי?

היו המון עולים מצרפת - - -

זה טוב מאוד. אני בעד השתלטות כזאת. היא לא עוינת, חס ושלום.

בואו נתקדם. אנחנו חייבים לעבור לקריאה.

אני רוצה רק לוודא את הנקודה הזאת: מי שניגש ונכשל עדיין יכול לעשות מנטורשיפ. הוא לא בלופ של הבחינות בלבד.

מי זה?

מי שנכשל בעבר.

מי שנכשל בעבר הוא בלופ של הבחינות בלבד. השיטה החדשה היא עבור אנשים שביום של השיטה החדשה מבקשים. מי שביקש בעבר, תעזבו אותו, אנחנו לא באמת יכולים להעריך את הידיעות שלו. אין לנו גם אפשרות להתחיל אחורה. יהיה לנו מאוד קשה לעשות את התנודתיות הזאת. הוא יכול לבחור באיזה מסלול ללכת. אנחנו לא אמרנו לו.

אז אני אקשה עליך. הוא בא לארץ, עשה שלוש שנים בחו"ל - -

עשה סטאז' חצי שנה – ניגש לבחינה. נכשל בבחינה, ויעשה שוב את הבחינה אחר כך.

אז הוא כל הזמן יעשה את הבחינה.

נכון.

אז ההמלצה היא רק למי שעשה בעבר, ואחרים כדאי שלא יתנסו בבחינות.

מי שהגיש בקשה ועוד לא ניגש למבחן?

אני לא מכיר מישהו שהגיש בקשה, אבל אם יש מישהו כזה - -

לכאורה הוא הגיש בקשה - -

מתי?

לפני שהחוק עבר, לפני התקנת התקנות. לכאורה, לפי לשון החוק, הוא לא נדרש לעשות את המבחן הישן, אלא רק את מבחן דיני ישראל. נכון? רק לוודא.

הוא לא נכשל. הוא לא ניגש. מי שלא ניגש.

כן, ודאי.

קשה להם לחיות עם העובדה שמישהו שהראה חוסר ידע - -

בסדר. רק לוודא את הנקודה הזאת.

כן.

נציגת משרד הקליטה, לאחר ההערה שלך זאת הפעם הראשונה שבזכות העולים החדשים גם הוותיקים נהנים מדבר טוב. בדרך כלל זה ההיפך.

לגמרי. זה לא היה מתוכנן.

בזכות זה היום אין בחינה לבוגרי בתי הספר בארץ. זה אומר רק טוב, וזה טוב גם לחוזרים. לכן תגידו למי שמסביר אתכם רע מאוד שזה לא חוק לעולים חדשים, אלא חוק לאזרחי מדינת ישראל בכלל. זה חוק אוניברסלי. יש כאלה שמפרסמים שהם עשו את השינוי המהותי בעולים מצרפת. שישתקו, זה לא יזיק.

זה לא מאצלנו.

כן, אני מכיר אתכם. אל תדאגי, אני יודע הכול. זה לא משרת. כבוד גדול למדינה שיכולה לקבל את כל ילדי אזרחיה חזרה.

נכון. קיבלת החלטה להשאיר את זה?

כן.

אני עוברת ל-(2).

(2) הרוקח המורשה שפיקח על המבקש כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, למעט רוקח מורשה שהוא רוקח אחראי, פעל בהתאם להוראות הרוקח האחראי עליו; בפסקה זו, "הרוקח האחראי" – כמשמעו בסעיף 10 לפקודה.

רוקח אחראי – שיש לו שנתיים ניסיון, והגיש בקשה לרוקח המחוזי.

עיסוק כדין ברוקחות במדינת חוץ

2

(א) עיסוק ברוקחות במדינת חוץ ייחשב עיסוק כדין כאמור בסעיף 5א(3) לפקודה, אם המבקש הוכיח כי עסק באחד ובשני אלה:

בית מרקחת רשום לפי הדין החל באותה מדינה;

פה שאלתי מה זה "רשום".

זה "רשוי".

הכוונה היא לבית מרקחת שפועל ברישיון.

כן, חייב להיות.

בית מרקחת אחר ובלבד שהציג את האישורים האלה:

כאן אם אנחנו מדברים על רשוי, לדעתי, זה אותו דבר.

אם בית המרקחת נדרש לפעול תחת רישיון או תעודה לפי הדין החל באותה מדינה – הציג רישיון או תעודה תקפים של בית המרקחת בשנים שבהן עסק ברוקחות;

נכון. לכן החשיבות של "רשוי". יכול שיתבטל ה"רשוי", ויכול שנסגר בית המרקחת - -

אני מבינה. כל שאני אומרת שסעיף (1) מיותר. אם אנחנו מדברים על בית מרקחת שפועל ברישיון זה חוזר על עצמו עכשיו. אני ניסיתי להבין מה זה "רשום", ואתם אומרים שבעצם הכוונה ל"רשויו", שבית מרקחת שפועל ברישיון של אותה מדינה.

את צודקת.

אז זה רישיון או תעודה. אנחנו נשנה את זה בנוסח.

תלושי שכר ואישור המעסיק על עיסוקו או תשלום לרשויות המס על שם המבקש בתקופת העיסוק;

(ג) אם באותה מדינה קיים פנקס עבודה - רישום העיסוק בפנקס העבודה.

אני מניחה שאתם עומדים מאחורי זה.

יש לנו מקרים דומים שחוזרים כל מיני אנשים שרוצים להראות לנו שהם עבדו במקצוע, ומראים לנו שיש דבר כזה.

שיש דבר כזה פנקס עבודה?

כן. בעיקר ממדינות שהיו הגוש הקומוניסטי.

איך תרגמתם "פנקס עבודה"? מאיפה הבאתם את הביטוי הזה?

זה מה שאני מקבל כשאני מקבל לפעמים לעסוק בערעורים.

אני חושבת שלקחנו את זה מרופאי שיניים.

אני אבדוק את זה.

זאת מין תעודה שרשום לו שהוא עבד בבית מרקחת כך וכך שנים.

מצרפת יביאו מס הכנסה כי הם חייבים דוח שנתי אישי.

תלושי משכורת.

תלושי משכורת של שלוש שנים כפול 12. לתרגם תלוש משכורת ב-36 תרגומים זה קצת בעייתי. אני מבינה שאפשר תלושי משכורת, אבל לתרגם 36 תלושים - -

רק את הפרטים ואת אחוז המשרה, לדעתי.

אבל אנחנו לא עושים פה חוקים לצרפת. אנחנו עושים פה חוק גדול.

בסדר, מכל מקום אחר.

אבל היא צודקת. אם תביאו מכל העולם תלושי משכורת ב-36 תרגומים – למה שלא יהיה למשל תרגום אחד - -

כתוב, או אישור המעסיק.

אפשר לתת ליושב-ראש להתבטא בלי הפרעה?

אז אם תביא תלושי משכורת מכל העולם למה שלא יהיה תרגום אחד ואישור נוטריוני שהם דומים זה לזה. לא צריך לתרגם 36 תלושים. זה הרבה כסף. אפשר לתת הצהרה אצל עורך דין.

אולי טופס 106 שמרכז את כל השנה.

טופס 106 לא אומר שזה עבד אצל בן אדם.

אתם בעצם רוצים תלושי שכר פלוס אישור מעסיק או תשלום לרשויות המס. כלומר אם הם מביאים תשלום לרשויות המס אז לא צריך שום אישור נוסף, אבל תלושי שכר מחייבים אישור מעסיק.

אישור מעסיק זה הדבר האידיאלי, ועליו להוסיף או תלושי שכר או אישור מרשויות המס.

כאן כתוב "ו".

אני יודע שזה לא מה שכתוב. אני לא משנה את זה עכשיו. אבל אני אומר שאישור ממעסיק, ככל שהמעסיק כבר לא קיים, יכולה להיות בעיה ואז בין כה וכה הוא הולך לרשויות המס כדי להראות שהוא שילם את זה אם בית המרקחת כבר נסגר והמעסיק לא קיים, למשל.

אז בלי "ו", אלא "או".

אז תלושי שכר או אישור ממעסיק?

כן.

אני מניחה שאתם כבר - -

אנחנו נתמודד עם הדבר הזה ככל שאנחנו יכולים. אנחנו נבדוק את התעודות שלו, את תלושי השכר שלו - -

אישור ממעסיק בלבד זה לא מספיק כי תלוש שכר מראה לנו את היקף המשרה. אז אם זה "או אישור מעסיק", אז אישור מעסיק צריך להראות חלקיות משרה ותקופת עבודה.

כן, בסדר.

אז זה לא סתם אישור מעסיק. הרעיון הוא משרה מלאה, כמובן.

אם זה חצי משרה זה לא מתקבל? יכול להיות שעבד חצי משרה.

בן אדם צריך לעבוד משרה מלאה כדי לרכוש את הניסיון הזה. פוטרים אותו מהרבה מאוד דברים. גם פה אחר כך הוא יעבוד במשרה מלאה.

איפה זה רשום?

זה רשום.

הנחת העבודה היא שלוש שנים. הרעיון הוא של משרה מלאה. יכול להיות שבמקום אחד משרה מלאה זה 8 שעות, ובמקום השני זה 10, אבל יש באנץ' מרק של משרד מלאה. הרעיון הוא לא אדם שבא פעם ביום לבית מרקחת, וביתר הזמן עסק במשהו אחר. הרעיון הוא שזה אדם שזה היה עיקר עיסוקו. יש פה היגיון

35 שעות - - - אבל עוד מעט - - - ישנה להם.

אני לא מזמן קיבלתי אישור שעבדתי בהייטק – 91% - ולא הבנתי על מה. אני עבדתי כל יום עשר שעות. הסבירו לי שיש חישוב.

בהייטק זה לא מספיק. צריך 12 שעות.

הייתי יועצת משפטית בהייטק, לא אשת הייטק.

כלומר לא קיבלת הרבה כסף, רק עבדת הרבה.

אתם תדעו להתמודד עם זה. הכוונה היא שזה לא 91% או 100% - הכוונה היא לא יום בשבוע, אלא משרה מלאה.

אבל חצי משרה זה עשרים ומשהו שעות.

אז שיעבוד כפול מספר שנים כדי להשלים את זה.

אבל כן רוצים משרה מלאה.

אני צריך לכתוב: "במשרה מלאה".

לא.

זה מה שצריך להיות כתוב.

זה גם לא יפתור שתגיד 5 שנים במשרה מלאה כי בחוק לא כתוב.

אז אני מציע לשנות עכשיו.

אבל אי אפשר לשנות את החוק.

זה לא ישנה את החוק. אתה יכול לכתוב את זה בתקנות.

הפרשנות הסבירה של החוק היא שאדם עבד במשרה מלאה. אבל יש סטנדרט של משרה מלאה.

נראה לי שהסטנדרט הוא עבודה ברמה הולמת. כלומר מי שעבד 75% משרה במשך 5 שנים הוא לא שונה ופחות ממי שעבד שלוש שנים 100%.

הדברים האלה לא כתובים בחוק, אבל הכוונה ברורה. הכוונה היא לאדם שזה היה עיקר עיסוקו. 75% - הרי ממילא תפרוט את זה בסוף לשעות. אתה לא יודע כמה זה 70% כי אתה לא יודע איך סופרים את זה באותה מדינה.

אל תיכנסו - -

אבל הרעיון הוא לא אדם שעבד יום בשבוע.

פה זה אדם שייתן לך גם שירות. אתה תלך אליו לבית המרקחת, אתה רוצה - - -

אני אומר שלא נכתוב בצורה מפורשת "משרה מלאה", אלא נשאיר את זה ברמה הולמת. נשאיר לך את שיקול הדעת.

אני מסכימה. עדיף להשאיר לך את שיקול הדעת.

אנשים צריכים לעבוד שנתיים במשרה. אתה רוצה שנכתוב לך את זה? אתה מסבך את העניין.

הוא לא רוצה, אבל שיהיה ברור כאן שאנחנו מתכוונים לאדם שזה היה - -

אפשר לכתוב שזה היה עיקר עיסוקו.

כתוב: "רמה מקצועית הולמת". שעה בשבוע זה לא רמה מקצועית הולמת.

גם לא חצי שבוע.

כן. זה החוק כותב.

אם יבוא עילוי אנחנו נשמח לקבל אותו למחקר כי גם אם הוא נתן 25 שעות והיה איזשהו עילוי גדול בפרמצבטיקה אז לא נעשה לו דווקא. אבל בן אדם מן השורה לא עובד בדרך כלל 50% משרה, ומצפה שיכירו בו כמומחה. אנחנו רוצים שיבואו מומחים. אנחנו רוצים אנשים עם ניסיון. "שיקול דעת" או מה שהולם את זה, זה בסדר.

בבקשה, אדוני.

אני מעמותת "גבהים". בנושא הזה פגשנו רוקחות ולא רוקחים שעובדות חלק מהזמן. זה עיקר עיסוקן, רק שהן מסיימות יותר מוקדם.

אז כתוב לך "עיקר עיסוקו".

גם בישראל יש חוקים שנותנים לנשים שזהו עיקר עיסוקן גם אם הן עובדות באותו זמן לשעת הנקה. אנחנו מעודדים את הדברים האלה. אנחנו רוצים אימהות לילדים, אנחנו מבינים את הדברים האלה. אבל אם מישהי באה ואומרת שעיקר עיסוקה זה רבע משרה זה לא עיקר עיסוקה, עם כל הכבוד.

עיקר עיסוקה לאסוף את הקופה בסוף היום.

גם אנחנו לא עובדות באותן שעות כשיש ילדים קטנים.

אז אנחנו נשארים עם תלושי שכר ואישור מעסיק?

לא. עם תלושי שכר או אישור מעסיק על חלקיות המשרה בתקופת ההעסקה. כי בכל זאת זה לא אישור שהיה אצלי, אלא צריך לכלול משהו ברור.

ובסוף צריך לתרגם, ומשרד הבריאות יקבל את זה מתורגם, לא בשפת העולה.

נכון. ואם ירצו הבהרה יש תמיד סמכות לדרוש הבהרה.

למשרד הקליטה יש - - -

נכון. לתרגומים לצורך הליך רישוי. אני רק לא יכולה להתחייב כרגע שזה כולל תלושי שכר.

לא, הכוונה היא להפך – מי שהמעסיק שלו פורק ולא קיים יותר, לפחות יש לו תלושי השכר.

כן, ברור לי. אז זה "או" "או".

אני מאחל לך שיהיו לך לפחות 1,000 תרגומים וזאת תהיה הבעיה שלך. זאת תהיה גם הבעיה שלי, אני צוחק.

זאת לא בעיה. זה אושר רב.

אני אומר – רק שיבואו.

כולנו יודעים כמה אנחנו מברכים על זה.

רק צריך "בתקופת העיסוק" – "אישור מעסיק על עיסוקו בתקופת העיסוק", אם מורידים - -

כן. "בתקופת העיסוק".

(ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל אישור אחר הנדרש להוכחת העיסוק ברוקחות, בתקופה שלה טוען המבקש, להנחת דעתו.

לגבי סעיף (ב) – למה הסעיף הזה נדרש. אני מניח שהוא נדרש כי לפעמים לא מביאים מספיק, אז אני מציע שייכתב: "מסיבות שיירשמו". כלומר שתהיה סיבה למה מבקשים.

אבל כתוב: "להנחת דעתו".

זה עולה בקנה אחד עם החוק. גם בחוק מופיע בסעיף 4 "להנחת דעתו".

כן, אבל גם פה.

חבר'ה, אתם תעשו - - - יתפסו אתכם - - -

אני רק אומר שאם המנהל רוצה עוד הוכחה כלשהי מעבר למה שכתוב בחוק אז אולי כדאי שיסביר למה הוא צריך את זה. יכול להיות שהוא צריך, זה מובן. יכול להיות שיש מי שמגיע ממדינות שאין בהן מה שהופיע לפני כן, והוא צריך את זה. אני רק מציע שיהיה כתוב: "מסיבות שיירשמו".

איפה יירשמו? במכתב שהוא שולח לו?

כן.

רשות מנהלית צריכה לפרט. זה לא כתוב בחוק. רשות מנהלית מפרטת תמיד את נימוקיה למה הדבר הזה יתקבל. ככה אנחנו עובדים.

הוא חייב לעמוד בכל אמות המידה של רשות - - -

אני מבין, אבל הסעיף הזה - -

אתה מכניס אותי פה לסד שאני לא רוצה להיות בו.

זאת פשוט תוספת מבלבלת כי זה ברור שדבר כזה לא יגיע בשיחת טלפון, אלא בכתב.

מצד שני ראיתי תשובות שקיבלו.

אתה צודק. יש דברים - -

ואתה יודע את התשובות. שורה אחת היא גדולה עליה.

זאת התנהלות לא תקינה, וככה משרדים ממשלתיים לא צריכים להתנהל.

זה נכון שזאת התנהלות לא תקינה, אבל אז השאלה היא על מי הכובד.

אתה רוצה לדרוש מהמבקש בכתב?

סיבה.

בכתב זה אומר שאתה תקבל מכתב שאומר למה - - -

אני אסביר. אנחנו מתעסקים עם עולים חדשים שמקבלים תשובות בכתב, אבל לא כתובה שם הסיבה למה נדרש.

נחזור למתמחים הצרפתים – דרשו מהם רישיון אף על פי שזה לא מופיע בחוק. העולה לא יודע שהוא לא צריך להביא רישיון. הוא עולה חדש, והוא לא מבין מה מותר ומה אסור. מי שכן מבין זה המנהל. לכן אני מציע שהנטל הקטן של עוד שורה במכתב שתסביר למה הוא צריך את זה תהיה על המנהל ולא על העולה החדש. זה הכול.

אבל זה ברור. אם אני מוציא תשובה שלילית אני לא אומר: "הרינו להודיעך כי בקשתך נדחתה".

אבל אתה יכול לבקש להביא מסמך נוסף בלי להסביר למה אתה צריך אותו.

אני אגיד לך למה לא. כי כשכבר מגיעים למקום כזה שמתחילים לחפש כל מיני דברים יש לפעמים חשדות לפלילים ולכל מיני דברים אחרים, ואני לא יכול להתחייב לך למה אני עושה את זה. אני עושה את זה גם עם תרופות. אני מדבר פה על איש מקצוע. אם אני הגעתי למקום שאני מפקפק במה שאני רואה עכשיו, ואני מתחיל בתהליך מחשבה יכול להיות שאני סוגר את זה עכשיו עם רשויות אחרות. אני רוצה לראות את הדברים האלה. אני לא צריך לנמק לו.

אבל אם הוא רוצה לערער ולא פלילי?

בבקשה, שיערער, והמנהל גם צריך לשמוע ולתת לו אפשרות.

אתה תפגוש כל אחד שיבוא?

בוועדות שאנשים מערערים אלינו מגיעים אלינו אחד-אחד. השבוע היו לי שני מקרים שכשאתה סוכם את השעות אתה רואה או שבן אדם עבר בעשר השנים האחרונות 24/7, וזה אפילו לא מסתדר לך לוגית מתמטית. ואתה שואל אותו שיסביר, אז אחד כזה אני רוצה שיביא לי עוד דברים. אני גם לא תמיד יודע מה אני רוצה. לדעתי, מה שכתוב פה בסדר גמור. יש גם גבול.

בבקשה, אדוני. אני רוצה לסגור את הישיבה בעוד 5 דקות.

אני מעמותת CNEF. יש כמה מסמכים שצריך להביא, ויהיו עוד מסמכים להביא. הבעיה היא שאם במסמכים זה לא כתוב, והמנהל צריך מסמך נוסף שלא כתוב ברשימה של אתר משרד הבריאות אז כן צריך הצדקה לזה.

אני רוצה להסביר משהו. אנחנו מדברים על אנשים שהגישו את המסמכים שלהם, ופתאום מגלים שיש שם איזושהי בעיה. יכול להיות שתהיה בעיה בהגשת המסמכים.

- - -

הוא מגיש, ואני מסתכל ואומר שחסרים לי 4-3 שעות שהוא לא עבד במשרה מלאה, ואני דווקא רוצה לבוא לטובתו, לא בשביל לעשות לו דווקא. אני יודע מה אני הולך לבקש ממנו? אני דן בכל מקרה לגופו של עניין. אני צריך להשאיר כרגולטור את היכולת שלני להרחיב את החשיבה שלי, ולא להגיד, תחשוב בריבוע כי כשחושבים בריבועים בסוף כולם ניזוקים מזה. תשאירו לנו את זה. בסבירות גבוהה ש-99% מהאנשים יעברו חלק ובעוד 1% תמיד יהיו שינויים. זה גם עובד לטובתם, דרך אגב. תכף תקבל פנייה שיגיד לך אדם שהוא הגיש את כל המסמכים, וחסר לו תלוש אחד, ויבקש לבוא לקראתו. אז אני רוצה לבוא לקראתו, וזה בדיוק מה שיאפשר לי לבוא לקראתו. אתם תמיד מסתכלים על זה כאילו זה הרשויות. הרשויות הן לא כאלה רעות.

אף אחד לא טען שהרשויות רעות. אני רק אומר שקרו מקרים, ואני לא אומר שאצלך באופן ברור – שבהם משרד הבריאות ומשרדים אחרים דורשים מסמכים שאפילו אין להם הסמכות לבקש.

אז יש בשביל זה - - -

אבל כתוב לך כאן: "הנדרש להוכחת העיסוק". אם הוא הביא את כל המסמכים הנכונים והמסמכים העלו הוכחה, אז זה מספיק. אבל נניח שהמעסיק נתן לך אישור לא שלם, והוא לא ציין משהו, אז יש לך אישור מעסיק, אבל משהו שם לא שלם; או תלוש המשכורת באופן מוזר לא כולל משהו.

אז מה הבעיה לנמק? אני לא מבין.

איזה סוג של מסמך אסור למשרד לבקש?

אני חוזר לדוגמה של הרופא המתמחה שברוך ה' כבר פתרנו אותה. רפאל דרמן נדרש על-ידי ד"ר שנון לפחות פעמיים להביא רישיון עיסוק. בחוק אין דרישה לרישיון עיסוק, ורפאלי בכלל לא ידע את זה. כל מה שאני אומר זה שאם פקיד או מנהל מבקש מסמך נוסף רק שיסביר למה הוא צריך אותו. זה הכול. זאת לא דרישה גדולה כל כך. נכון שאתם אומרים שבכל מקרה יש דרישה מנהלית כזאת כי המשפט המנהלי דורש את זה, אבל העולה החדש לא מומחה למשפטים.

אי אפשר ככה.

אני רוצה להסביר משהו לגבי רופא שיניים. אנחנו נתקלים בהרבה מאוד תיקים שהמשרד בעצם אומר להם, תביאו אישור מהמעסיק. ואז יש פינג-פונג שהם הולכים להביא את האישור, מביאים את האישור, והמשרד עונה להם: תביאו לנו אישור מהמעסיק. זאת אומרת הוא לא טוען מה חסר בו עד כדי כך שאנחנו סרקנו את המסמכים של התיקים שכן עברו, ואנחנו מראים בלי שם העולה אלו אישורים עברו את הוועדות של המשרד, כי המשרד לא מסביר למה האישור לא תקף ולא בסדר. מה חסר במסמך הזה – תאריך הכניסה, תאריך היציאה של העבודה, היקף המשרה?

הדרישה מנומקת, ואם אתה חושד שיש מישהו בפלילים, תכתוב במשפט אחד כי יש שאלה לגבי אמינות המסמכים. מה אתה אומר? דרישה מנומקת – פשוט תסביר למה אתה צריך.

עלינו זה מקובל.

או מה צריך.

בצורה מנומקת.

עיסוק ברוקחות בישראל

3.

(א) עיסוק ברוקחות בישראל ייחשב עיסוק ברוקחות בפיקוח רוקח מורשה כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, אם התקיימו כל אלה:
(1) המנהל אישר מראש את בית המרקחת כמקום שבו המבקש יעסוק ברוקחות בישראל;
(2) הרוקח המורשה אישר, במסגרת המלצה שנתן כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, כי המבקש עבד בהיקף של משרה מלאה באותו בית מרקחת;
(3) הרוקח המורשה אישר, במסגרת המלצה שנתן כאמור, כי הוא נכח בעת עבודתו של המבקש ופיקח עליו;

אני אמיר ניצן מהסתדרות הרוקחים. לגבי סעיף (3), למה המנהל צריך לאשר מראש בית מרקחת שפועל כדין בישראל ולהגיד שבבית המרקחת הזה הוא מאשר מראש ובבית מרקחת אחר הוא לא מאשר? אם הוא עבד בבית מרקחת הוא מוכר בחו"ל. הכרתם בבית מרקחת שיש לו רישוי בחו"ל, אז למה צריך לקבל אישור מראש לבית מרקחת שיש לו רישוי בישראל?

אני מבין לאן אתה חותר.

אני אנמק: מאוד קשה לאנשים האלה למצוא בית מרקחת. אני אסביר גם למה – לפחות בסקטור שלי יש שאלה מאוד קשה כמה האנשים האלה יקבלו. אם אנחנו מחזיקים רוקח בבית מרקחת במשמרת אחת, ועכשיו יש שני אנשים שעובדים יש פה שאלות מאוד מורכבות. עד שהם משתלבים למה אני צריך לפנות למנהל ולהגיד לו, הנה, מצאתי לו בית מרקחת, ועכשיו תאשר לי את בית המרקחת. איזה שיקול דעת יש לך?

אני יכול להגיד לך למה אנחנו חוששים.

יש בתי מרקחת ללא רישיון?

לא. יש בתי מרקחת עם רישיון, אבל יש בתי מרקחת שיש להם קרדיט בעייתי, ואמיר יודע על מה אני מדבר.

- - -

סליחה, אתה דיברת עד עכשיו. תן לי גם לדבר, בבקשה, תודה.

יש בתי מרקחת שיש להם קרדיט בעייתי של התנהלות כזאת או אחרת שעלולה לפגום בתהליך ההכשרה הרגיש הזה. מדובר על עולה חדש או על תושב חוזר שמבקש עבודה. אנחנו רוצים לאפשר לו את העבודה מצד אחד, אבל אנחנו רוצים שהוא ילמד בצורה הטובה ביותר. ככל שיהיה לי בית מרקחת כזה או אחר אצלך או אצל כל רשת אחרת שיש לנו בעיית התנהלות איתה – ויש לנו כאלה – אני לא רוצה מראש- -

שהרוקח המחוזי בודק אותם?

כן, כן. הרוקח המחוזי בודק אותם.

אבל לא משעים להם את הרישיון.

אבל לפעמים יש תהליכים של קובלנה שמתנהלים עכשיו; יש תהליכים שהתחילו עכשיו ועוד לא הספיקו להעלות את זה. אנחנו יודעים את זה בזמן אמת. שוב אנחנו מגיעים לשיקול הדעת של הרגולטור. אין הכוונה להפוך את זה לכלל.

מי הולך לחפש את מקום העבודה? הרוקח?

העולה החדש או רשת גדולה.

הוא הולך היום ליעקב כהן או למוחמד ואומר שהוא רוצה להתמחות אצלו.

אז ההוא אומר, אין בעיה, אני רוצה להעסיק אותך, ולכן אנחנו פונים עכשיו לרוקח הזה. אבל אולי הוא לא אומר לו את כל הדברים.

ואז אתה צריך לאשר את בית המרקחת.

אבל אני לא מאשר את בית המרקחת, אני בסך הכול אומר שהסביבה של האיש הזה - -

איך אנחנו יודעים שהוא אומר לו את כל הדברים?

אתה רוצה מראש לאשר את זה.

אבל מה קרה אם במהלך השנתיים תהיה קובלנה? לא סגרו את בית המרקחת - - - באזור תל-אביב.

באזור תל-אביב כבר אין הבעיה הזאת. אבל רק לאחרונה פנתה אלי ממינהל רפואה מישהי שהפסיקו לה את הסטאז' באמצע כי סגרו את בית המרקחת בגלל התנהלות בעייתית של אותו בית המרקחת.

היא יכולה להמשיך במקום אחר.

אפשרנו לה את זה. עשינו לה בדיקות מהירות. לא אמרו לנו מה הסיבה, וכשבחנו את הסיבה ראינו שהבעיה הייתה נעוצה בבית המרקחת. אז אמרנו, אוקיי, שתעבור מהר ותמשיך את הרצף שלה כדי שלא תיפגע חצי שנת הסטאז' שלה, ונאפשר לה לעשות את זה במקום אחר. אני לא יכול לדעת את הדברים האלה. זה לא מנגנון רישוי נוסף. אנחנו מדברים פה על משהו שהוא לא בסקופ הרגיל של כל בית מרקחת.

אז מה זה אישור מראש אם זה לא רישיון?

זה לא רישיון. שהרוקח הראשי יגיד לצורך העניין שבית המרקחת יעשה את זה. הוא יבדוק אותו ויראה. זה לא בירוקרטיה.

אתה יודע כמה זה קשה למצוא בית מרקחת?

לא קשה למצוא בית מרקחת.

- - -

לא נעים לי להגיד לך, אם האנשים אצלך היו מאוגדים כמו ברשתות אחרות אז לא הייתה בעיה כי הם באים כ-standing offer.

אני מבינה את הרציונל. אני רק שואלת איך אתה הולך לבצע את זה.

- - -

ברציונל יש משהו, אבל השאלה היא אם אתה באמת צריך להביא מכתב מרוקח מחוזי - -

אתה מגיש לרוקח המחוזי, והרוקח המחוזי עושה עוד בדיקה כדי לראות שאין בעיות בהתנהלות של אותו בית מרקחת. להגיד לך מה ספציפית באותה נקודת זמן? יכול להיות שיום לפני כן התחילה הבעיה.

כן, גברתי, בבקשה.

שלום. אני מקופת חולים מאוחדת. יש לי שתי שאלות: קודם כול לגבי מה שאמרת על הסטאז' – סטאז' עובר אישור מראש, אז כאן לא היית מונע אותו גם עם רוקח עולה חדש. הוא מביא אותו אישור של אותה סטאז'רית- - -

זאת הכוונה.

אבל לא הצלחת למנוע לאותה סטאז'רית את הפסקת הסטאז'.

אבל לא ידעתי שמשהו יקרה במהלך הדבר הזה. זה מה שאני אומר. אבל יכול להיות שהיא הייתה פונה למישהו שנמצא עכשיו בתהליך, והוא היה אומר לה, בסדר, וכשזה היה מגיע אלינו חזרה היינו אומרים לו, תקשיב, אל תלך למקום הזה. זה בא גם להגן על האנשים שפונים.

אבל - - - שאתם נותנים אישור בפירוש ללכת לבית מרקחת. בעצם הסעיף הזה לא הוא לא פותר את הבעיה שאתה מראה.

אני אומר שיש מגוון גדול מאוד של בעיות שמתנהל לאורך השנים. לפעמים יש בעיות שנוצרות תוך כדי, ויש בעיות שכבר נוצרו לפני כן, ואותם אנשים שמבקשים להעסיק אותם מכניסים אותם לאיזושהי בעיה של התנהלות, במיוחד אם מדובר פה על רוקח שהוא גם רוקח אחראי וגם מורשה. תאמינו לנו, אנחנו לא אומרים את זה סתם.

זה לטובת הרוקח החדש.

אפשר להציע הצעה פרקטית שאולי גם עונה על לשון התקנות? אולי תפרסמו רשימה.

לא, לא. מספיק.

אז זה גם אישור מראש.

אבל אם מישהו נפתח חדש עכשיו, והוא בא אליו דווקא אז אני רוצה דווקא לעכב אותו שם?

אתה לא תעכב.

עכשיו זה ללכת לרופא המחוזי.

זה לא רופא מחוזי, זה רוקח מחוזי. זה הליך קצר.

אבל איך תבחין אם הרוקח המחוזי החל בדיקה והמקום הזה מעוכב ולא בודקים אותו?

אז אני אפנה לבן אדם, ואני אגיד לו שיש בעיה התנהלות בבית המרקחת הזה, ואנחנו לא יכולים לאשר אותו בסגנון הזה כי הייתה לי בעיה בספירה של סמים מסוכנים או יש עכשיו איזושהי מכירה של תמרוקים לא מורשים – יש לי מיליון דברים שאני יכול לחשוב עליהם מה יכול להשתבש. אם אנחנו לא נדע מראש מה הכוונה של אותו אדם באמת לאמן אותו בתנאים נאותים אנחנו נהיה בבעיה.

- - -

יש לי שאלה קטנה. הבהרה.

לא, אני רוצה לסכם. אני רואה בזה שמירה על האינטרס של הרוקח החדש. עדיף שיתחיל במקום שבשלב ראשון לפחות הוא מסודר. אז תעזבו. אם המשרד היה בורח מאחריות הייתי אומר שזה לא בסדר.

אבל מה הפרוצדורה?

הפרוצדורה כתובה פה.

בנוגע למעמד של אותו עובד – הוא נחשב סטאז'ר? הוא נחשב עוזר רוקח? מותר לו לנפק סמים?

הוא ייחשב במהלך הזה, לפי דעתי, מתמחה לכל עניין ודבר. זאת אומרת הוא כמו סטאז'ר רגיל, כמו רוקח, רק התקופה ארוכה יותר.

זה כתוב בצורה הזאת?

זה לא כתוב.

לדעתי, זאת שאלה מרכזית. כדאי לציין את זה.

הוא מתאמן.

יש הגדרה כזאת בחוק?

לא. זה עניין של סטאז'ר. הוא ייחשב בסמכויות שלו כמו - -

יש התייחסות לסטאז'ר. אין יותר עוזר רוקח.

יש עדיין - -

יש עדיין אבל כבר לא - -

הוא סטודנט לרוקחות שנחשב עוזר רוקח, זאת אומרת הוא עובד בפיקוח של רוקח.

אם אתם יוצרים כאן משהו חדש אנחנו צריכים לכתוב את זה. חשבתי שהפקודה מתייחסת לזה.

לא. זאת הערה טובה, וטוב שעלתה כאן כרגע. צריך להגיד שהוא ייחשב סטודנט שהוא בעצם עוזר רוקח.

סטודנט זה נראה לי פגיעה.

"עוזר רוקח" זה גם פגיעה כי עוזר רוקח לא מנפק סמים, למשל.

נכון. אבל אנחנו לא רוצים שהוא ינפק בתקופה הזאת. אנחנו רוצים שהוא ילמד.

הסטאז'ר מנפק סמים בפיקוח רוקח שעושה עליו את הפיקוח.

סטאז'ר זה יותר טוב.

סטאז'ר מרוויח חצי מרוקח.

אני לא נכנס פה לנושא של כסף.

סטאז'ר מרוויח 3/4 מרוקח.

אבל יש לו סמכות קטנה יותר.

שיהיה סטאז'ר.

איזה שכר סטאז'ר מקבל?

אני לא קובע את השכר.

לא, אבל זה שכר מינימום?

לא חייב להיות.

האיש הזה יחיה שנתיים על מחצית השכר?

אני לא נכנס לנושא השכר. מבחינתי שיקבל שכר הולם. לקופת חולים "מאוחדת" יש היום בעיה להחזיק אנשים, אז אם קופת חולים "מאוחדת", למשל, תרצה לשמור אותו גם אחרי שנתיים ולא יתייחסו אליו לא יפה בתקופה הזאת הוא יברח לעבוד בסופרפארם 5 דקות אחרי זה.

אני חייבת להגיד שהמעבר הוא הפוך – מסופרפארם אלינו.

- - -

לא רמזתי לרגע שאתם מתייחסים לא יפה. נתתי דוגמה.

אבל אני חייבת להגיד שיש גם בתי מרקחת שמוכנים לקחת סטאז'רים היום שישלמו להם כדי לעבור את הסטאז'. אז אפילו אם הם לא ירוויחו שכר הם יצטרכו לשלם כדי לעבור את השנה. זה גם יכול להיות.

זה אסור, לא?

זה לא אסור. אתה עובר סטאז' ומשלם על זה.

מה פתאום, הם יקבלו שכר. זה לפי חוק.

יש פה בעיות מאוד מורכבות. צריך לעשות את התהליך כמה שיותר לטובת האנשים האלה. כבר הכרת בהם שהם רוקחים. אתה רק רוצה שהם יצברו מיומנות, אתה לא צריך להכיר בהם מחדש.

לא הכרתי בהם שהם רוקחים בישראל.

- - -

הלכתי לקראתם, הקלתי עליהם, עשיתי עבורם כל מה שאני יכול כדי שהם ישתלבו במעגל העבודה הישראלי. אבל גם לי כרגולטור יש הקווים האדומים שלי. לדעתי, ניסחנו את זה בצורה מאוד ברורה ומאוד פרו.

אבל אתה מבין שזה מישהו שעולה אחרי ניסיון בחו"ל ורגיל לפרנסה סבירה, ופתאום הוא צריך לרדת למשך תקופה של עד שלוש שנים.

אלי, אני לא יודע לפתור את הקטע הכלכלי. אתה רוצה להכניס סעיף בחוק שהוא יועסק כרוקח שסמכויותיו – אני לא יודע איך להגיד את זה בכלל.

סעיף 5 מסדיר את כל הנושא של עוזר רוקח.

אתם רוצים שהוא יהיה סטאז'ר שיהיו לו סמכויות של עוזר רוקח?

סעיף 5 מתייחס במיוחד לעוזר רוקח.

אני רוצה לשאול עוד שאלה – למשרד הקליטה יש סבסוד בשכר של מספר עולים.

יש קידום העסקה, אבל יש פה הליך רישוי שרוקחים מקבלים אז אני לא יודעת אם זה לא - - - צריך לבדוק את זה.

למה שלא תבדקו את האפשרות שבתקופה הזאת הוא יקבל השלמה של משרד הקליטה?

קודם כול התקופה היא של שנתיים. אני אבדוק.

אז יהיה שנתיים. אם רוצים לעזור לו להיקלט זה גם ברמת הכנסה סבירה. אחרת זאת הרגשה שנותנים לו מסלול הקלה בגלל שאין לו בחינות ומצד שני מסדרים אותו ואומרים לו, לך תהיה קבצן בסוף השעות.

אני אבדוק את זה.

אני רק רוצה לוודא שוב. פה כתוב "במשך שנה", ואתם מדברים על שנתיים.

תלוי בניסיון.

יש אחד שעושה שנה, ואחד שעושה שנתיים.

אני אבדוק את זה.

אנחנו לא נכנסים לקטע של השכר. אם הוא עוזר רוקח – יש עוזרי רוקחים - -

מותר לנו להיות ראש גדול.

בסדר. אני רק לא יודע איך לעשות את זה.

חבר כנסת לא מבין כלום, רק לחבר.

חלילה.

רק המילה "סטאז'ר" מטרידה אותי כי אני לא בטוחה שהיא מופיעה בפקודה.

להפך, בפקודה מופיע שהוא יעסוק ברוקחות בפיקוח.

אז הוא ייחשב עוזר רוקח. אני לא רוצה להתערב אם הוא יהיה סטאז'ר או סטודנט.

כתוב "רוקחות". סעיף 5 לפקודה מסדיר את זה.

סעיף 5 לא מגדיר את זה אם אני לא אכתוב את זה כאן. סעיף 5 מתייחס- -

זה סעיף 5(א), זה לא סעיף 5.

חבר'ה, אתם סתם מדברים כאילו שומעים אתכם. זה סתם ברדק.

ברגע שהבנו שהמעמד לא ברור איך ייחשב מעמד? סעיף 5 בחוק מתייחס לעוזר רוקח. אם אנחנו לא נגיד כאן במפורש שהאיש הזה ייחשב עוזר רוקח הוא לא ייחשב עוזר רוקח.

כדי להכיר באדם כעוזר רוקח צריך להשתמש בסעיף 5. בסעיף 5 יש גם סעיף קטן נפרד לגבי מי שלמד בחו"ל. אז זה מוסדר כבר שם. התקנות האלה לא אמורות להסדיר את הנושא - -

הוא צריך לקבל רישיון נפרד לעבוד כעוזר רוקח.

מה הסעיף הקטן?

לפי סעיף 5.

אבל סעיף 5 מדבר על קבלת רישיון לעבוד כעוזר רוקח. זה משהו קצת ארכאי, אני מבינה. אנחנו רוצים לשאול את המונח "עוזר רוקח" לכאן. לא שהוא יעשה שוב את התהליך הזה.

לדעתי, יותר קל לנו להתייחס אליו כאל סטאז'ר מהסיבה שלסטאז'ר מוקנות הסמכויות של עוזר רוקח. תלמיד של מוסד להשכלה גבוהה שמתאמן במשך חצי שנת ההתמחות שלו, יש לו סמכויות של עוזר רוקח. זה רשום בפקודה.

הפקודה לא מתייחסת לסטאז'ר.

אבל זה גם לא הרגשה טובה לאיש או לאישה. אחרי שהוא רוקח הוא חוזר לפה ונהיה סטאז'ר.

אין לי מעמד של רוקח בהתנסות. אין לי חיה כזאת.

עם כל הכבוד, זה בדיוק מה שכתוב בסעיף 5, שהוא עוסק ברוקחות בפיקוח. יש לך המעמד, הוא מופיע בסעיף 5(א).

עוסק ברוקחות בפיקוח זה תפיסת העולם שלי כל עוד אתה מתאמן. זה לא שהוא רוקח; זה אומר שהוא מתאמן לקראת היותו רוקח. הכוונה שכתבנו שיהיה ברוקחות זה כדי שלא יהפכו אותו, חלילה, להיות שוטף הרצפות באותו בית מרקחת.

אבל מצד שני אם אתה מגביל את מה שהוא מוסמך לעשות או לא מוסמך לעשות אז הוא בעצם לא עוסק ברוקחות.

אבל אנחנו משיגים תכנית עבודה שהוא עובר בה שלבים כדי שבסופו של דבר הוא יוגדר כזה.

אז זה צריך להופיע בתקנות, אם ככה. אותה תכנית העבודה שאתה מדבר עליה לא מופיעה בתקנות.

כתוב כאן: "בתכנית ההעסקה של המבקש". עוד לא הגענו לזה.

המבקש זה בית המרקחת?

איל, תאר לך רוקח שהיה לו בית מרקחת בצרפת במשך 10 שנים, ועכשיו הוא עולה לישראל- -

שיפתח בית מרקחת, ויהיה בעל בית מרקחת.

אני יכול לספר לך כמה מהם ניסו לפתוח בתי מרקחת ומה קרה להם.

אני לא יודע מה קרה להם. אני לא מכיר את הסיפור.

זה לא לדיון הזה, ואני אתן לך דוגמות של שמות בתי-מרקחת.

מה אני אעשה?

10 שנים הוא עבד והיה לו בית מרקחת. הוא סופֶּר-רוקח. עכשיו מה? נעשה אותו עוזר רוקח? תן לו להישאר רוקח - -

אני לא יכול לתת לו להישאר רוקח עד שהוא לא השלים את התכנית שלו. זאת המטרה – לתת לו להיות רוקח בסוף.

אבל רוקח בפיקוח. זה אומר שיש לו מה להשלים.

אבל אין לנו חיה חוקית כזאת "רוקח בפיקוח", כבוד היושב-ראש. זה משהו אחר לגמרי. יש לזה השלכות אחרות לגמרי. מה זה "רוקח בפיקוח"? אין לנו חיה כזאת.

אין לנו כאן מעמד שמוגדר בחוק.

אני לא יודע מה זה. לא דנתי בזה אף פעם.

אחרי שנים של עבודה אי אפשר להפוך אותו לסטאז'ר, לסטודנט, לעוזר.

הדבר הכי מתאים שהוא זה סטאז'ר כי זאת ההגדרה המהותית.

לדעתי, ההגדרה הכי מתאימה זה רוקח בפיקוח.

אבל על רוקח בפיקוח אין לנו שום דבר חקיקה. אני לא חושב שאתה יכול לעשות את זה.

אני מוכן לתקן את החוק בהגדרה הספציפית.

צריך להיכנס לחקיקה ראשית.

אני מוכן.

מה עם עוזר רוקח? מה הסמכויות שלו? למה זה בעייתי?

עוזר רוקח יכול להיות בדיוק כמו רוקח למעט בעניין סמים מסוכנים שזה נושא קטן מאוד.

אז למה זה בעייתי? עוזר רוקח מוגדר.

"הוא רשאי לנפק סמי מרפא ורעלים - - - בבית מרקחת בנסיבות הבאות: הוא יכול להיות בנוכחותו של הרוקח האחראי. בהיעדרו של הרוקח האחראי בשעות שנקבעו בתקופת היעדרו של הרוקח האחראי של הרוקח האחראי שלא יעלו על ארבעה ימים בכל שישה חודשים". יש לו סמכויות של פיקוח. הוא צריך פיקוח ברוב הזמן, אבל יש זמנים שהוא לא חייב פיקוח.

זה עוזר רוקח?

זה עוזר רוקח. זה מוגדר בפקודה. זה נשמע לי סביר.

זה טוב. נשאיר את זה "עוזר רוקח".

אז "בתקופת העיסוק ייחשב עוזר רוקח לפי סעיף 5".

ההסמכה היא ב-5, הסמכויות הן ב-7.

הוא כבר נחשב עוזר רוקח. הוא לא צריך לעבור את מה שכתוב בסעיף 5.

בהמשך לבקשת כבוד היושב-ראש, מה שאנחנו נבדוק במשרד זה בעצם השתתפות במימון השכר במהלך הסטאז'.

עוזר רוקח מקבל חצי שכר.

אני צריכה לבדוק את זה. על זה נחזור עם תשובה. לגבי התרגום הנוטריוני, יש לנו, כפי שכולם יודעים, הוראת שעה, והסיוע הוא בהתאם לאמור בהוראת השעה.

אני בטוח. יופי, תודה.

אפשר להגיד מילה בנוגע לעוזר רוקח?

כן, בבקשה.

הוא משתכר פחות מרוקח. זה ברור לכולם, אני מקווה.

כן, אנחנו הבנו.

אנחנו אומרים שיהיה לו מעמד של עוזר רוקח. בגלל הסמים המסוכנים הם מרוויחים פחות?

בגלל שהם לא רוקחים.

אבל זאת החלטה שלך. אם את רוצה לשמר אותו אצלך בכוח העבודה תתייחסי אליו מיד כי בעוד שנתיים הוא יהיה רוקח. הוא לא יישאר עוזר רוקח כל ימי חייו.

אבל אם אני כגוף - - -

על ההחלטות הפנימיות שלך איך את עושה את מדרגי השכר שלך אני לא אומר לך. את גוף פרטי. הוא בפיקוח.

בדיוק. גופים יכולים ליצור מדרגים לשכר בהתחשב בעובדה שבן אדם מגיע עם ותק של 10 שנים.

בוודאי.

בואו לא ניכנס לנושא השכר.

הרוקח המורשה אישר, במסגרת המלצה שנתן כאמור, כי הוא נכח בעת עבודתו של המבקש ופיקח עליו;

השאלה אם זה מספיק ברור מה זה "נכח". אם הוא נוסע לחו"ל לחודש והוא לא נכח?

גם אם הוא לא נכח מוגדר לו כמה זמן מותר לו להיעדר עכשיו. אז הוא ימנה מישהו אחר במקומו, הוא יפנה, הוא יעשה פרוצדורה מסוימת. אז הוא לא נכח, אבל אם הוא לא נכח בתקופה מסוימת שמותרת לפי חוק, זה בסדר.

לאן אתה מפנה? לפי מה זה מותר?

- - - עוזר רוקח.

אתה מדבר על ההפניה לעוזר רוקח. אוקיי.

סגן.

עוזר רוקח.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי הסעיף הקודם – "כי המבקש עבד בהיקף של משרה מלאה באותו בית מרקחת". השאלה היא אם אפשר לעשות את זה בחלקי משרה כמו שנהוג לעשות גם אצל הפסיכולוגים או בתחומים אחרים? אנחנו מדברים על עולים חדשים, עד שאנשים מתאקלמים. הם לומדים באולפן בחצי משרה; נשים צריכות להסתדר עם ילדים שלא נמצאים במסגרת בית-ספרית אחר הצהריים. הם מתמודדים עם הרבה מאוד בעיות. האם פה זה מובן שהמשרה המלאה יכולה להיות פרוסה על שנתיים, לדוגמה?

אני חושב שאנחנו מתחילים להיכנס לדקויות כאלה - -

אלה חיי אדם. אנחנו נכנסים לדברים האלה כי אנחנו מטפלים באנשים.

אמרת מצוין – אלה חיי אדם. אלה חיי אדם גם פה. אי אפשר לעשות את כל הפיצולים האלה. בן אדם שרוצה לעבוד במקצוע שלו צריך לעשות את זה צריך לעשות את זה בדרך המלך. החקיקה לא נועדה לייצר את המיוחדים האלה. יהיה כאן קושי מאוד גדול. אם הבן אדם מתחיל את האולפן שלו הוא יסיים את האולפן וירכוש את המיומנויות כדי שהוא יוכל לעבוד בעבודה שלו בצורה טובה יותר. לעשות את הקפיצות האלה מכאן ולכאן, אני לא יודע. זה מקצוע שאתה כל הזמן נמצא באינטראקציה. זה לא שאתה מקבל מישהו בקליניקה שלך בתור פסיכולוג, חלילה, בלי לפגוע בהם, אלא אתה נמצא בדלפק, אתה כל הזמן זורם.

אני מעמותת "ויין". אתה בדיוק מחזק את הטענה. אם כל יום הוא נמצא בדלפק מה זה משנה שהוא יהיה חצי משרה, 75% משרה או משרה מלאה? הוא יבוא כל יום, רק במקום להיות כל יום במשרה מלאה במשך שנה הוא יהיה כל יום 75% במשך שנתיים.

החוק קובע שנה.

נכון, החוק קובע שנה.

השנה יכולה להיות פרוסה לשנתיים? אני שואלת.

זה לא משנה כי כרגע לא נשנה את החוק. אנחנו בתקנות.

אבל זאת שאלה. אם מישהו חייב שנה, והוא מראה לך שנתיים?

אני עברתי את המסלול שהעולים או מי שחוזר לארץ עובר. למדתי בבריטניה תואר ראשון ותואר שני, השלמתי את הסטאז' שלי בבריטניה, והוא לא הקל בכך שאני אזרח שם, אלא שנה שלמה עשיתי - -

אי אפשר להשוות.

למה אי אפשר להשוות את העבודה? כשחזרתי לארץ הייתה לקונה שכדי לקבל את הרישיון המלא שלך היית צריך לעבוד עבודה מלאה. גם לי היו פה כל מיני עיסוקים כאלה ואחרים, ורבים וטובים עשו בדיוק אותו דבר. משרה מלאה היא משרה מלאה. בן אדם נכנס, מתאמן, רוצה לגמור עם זה. אחרת מה שאתם אומרים זה שהוא יעשה עכשיו 50%, ימשיך הלאה. מתי? בשנה אחרי זה?

מה לגבי אימהות עובדות?

כל החוקים שחלים על אימהות עובדות בארץ חלים עליהם גם פה. אם אישה צריכה שעת הנקה היא תצא לשעת הנקה; אם אישה צריכה חופשת לידה היא תצא לחופשת לידה ותחזור אחר כך להשלים את העבודה שלה.

אם היא צריכה לשלם צהרון הצהרון יהיה יותר זול כרגע?

חברים, אנחנו כל פעם חוזרים לאותה נקודה.

היא מדברת על שעות עבודה.

חוק שעות עבודה חל על כולם.

לעולים החדשים אין עורף משפחתי. אין מי ששומר על הילדים שלהם בשעות אחר הצהריים.

אם אנחנו מתרגמים את זה לשעות עבודה זה 186 שעות. בפרק זמן של 18 חודשים זה לא טוב?

איך יעשו את זה, כבוד היושב-ראש?

במקום שנה זה יהיה פרוס על שנה וחצי.

ומה המינימום שיעבדו?

מה שאמרנו, השעות. אם שנה זה 186 כפול 12, תוריד את החופשה, אז לפי זה אתה אומר שבשנה וחצי יעשו אותן שעות.

על שנה וחצי?

על שנה וחצי.

זאת אומרת אתה אומר שיעבדו מינימום 66% משרה.

נכון. זה נותן להם את הגמישות הנדרשת, בעיקר לנשים רוקחות.

גם בעריכת דין צריך שנה, ולפעמים יש נשים שיש להן ילדים אז אתם חושבים שהמעסיק ממש סופר את הדקות?

אז אתה רוצה שאני אגיד לך? זה ישראבלוף.

הוא מתחשב, ואם צריך לצאת לפעמים פעם בשבוע יוצאים בשלוש.

אנשים באים עם מוסר עבודה קצת שונה ממה שיש לנו בארץ. תן להם מראש את האפשרות הזאת או למשרה מלאה בשנה או 66% משרה ומעלה,18 חודשים. מה רע?

ואיך במקביל איך אנחנו פותחים את זה בשנתיים?

בהתאמה.

אותו דבר.

עד שלוש שנים?

כן. יכול להיות שאלה של שנתיים יהיה להם שנה ראשונה לפי החישוב- -

בבקשה, בסדר.

תודה רבה לכם.

תן להם את זה. זה נותן להם את הגמישות. להפך, זה בדיוק מתאים למה שאמרת לפני כן, שאתה רוצה לעודד נשים לעבודה, לאפשר להן הנקה.

בבקשה, אני מסכים.

זה כפוף לכל דיני העבודה למיניהם. הם חייבים לתת להם שעת הנקה וכולי.

זה ברור.

בסדר. שיהיה רשום.

זה בעצם שני שליש משרה על פני 18 חודשים.

(4) הרוקח האחראי אישר כי הרוקח המורשה פעל בהתאם להוראותיו כאמור בתקנה 1(2); פסקה זו לא תחול אם הרוקח המורשה הוא רוקח אחראי.

(ב) המנהל רשאי לאשר בית מרקחת כמקום עיסוק ברוקחות כאמור בתקנת משנה (א)(1) בהתחשב, בין השאר, בסוגים של הפעולות המקצועיות המבוצעות בבית המרקחת והיקפן, בתוכנית ההעסקה של המבקש ובממצאי פעולות פיקוח שבוצעו בבית המרקחת.

אני חוזר לסעיף1(א). אנחנו מייצרים פה בירוקרטיה שלטעמי, אין לה מקום.

בהתחלה הסכמתי אתך. עכשיו אני אגיד לך – יש לנו בתי מרקחת שפזורים ברחבי הארץ. העולה החדש שהוא תושב חוזר לא מודע למקומות לא מוצלחים. אז הוא ילך למקום, יתחיל, ופתאום הוא ירגיש שהוא מנוצל ולא תורם ולא לומד. זה שמשרד הבריאות לוקח אחריות להגיד שהמקום מתאים לעבודה שלך, לסטאז' שלך, ויש שם רוקח מנטור טוב – אני לא רואה בזה שום בירוקרטיה כבדה. להפך זה כדי למנוע מהתמימים להיות מנוצלים.

צריך להבהיר מה זה ההליך של האישור מראש כדי שאנשים יבינו מחר מה הם אמורים לעשות.

אנחנו נפרט את זה בנהלי עבודה. לא כל דבר אני אאשר בתקנות. אפשר לכתוב לפרוטוקול שייכתב נוהל על הדבר הזה, יועבר לבעלי העניין, ואנשים יוכלו להגיב על זה כמו שאנחנו עושים בדברים אחרים. אין לי בעיה עם זה.

אני בעד.

סיימנו.

רציתי לשאול שאלה. זה קשור, אבל לא בדיוק בתקנות. לגבי מבחן דיני רוקחות – האם יש כבר נוסחה איך זה יפעל? מה יהיה סוג המבחן? כמה זמן? יש כמה פרטים איך לעשות את המבחן בדיני רוקחות? לא מתייחסים לזה בתקנות, כמובן.

גם היום לא כתוב מה יש במבחן, ויש מכתב שאומר מה צריך ללמוד. אז דיני רוקחות זה מאוד פשוט. יש חקיקה, יש תקנות, ויש נהלים מסוימים שמפרשים את התקנות האלה, ויגידו את החומרים.

היום במבחן הכללי אין דיני רוקחות?

יש, רק כתוב "דיני רוקחות", לא כתוב מה.

אבל זה בדיוק המבחן שהם אמורים להשלים.

הם אמורים לעשות רק דיני רוקחות לא באותו היקף, קצת יותר רחב.

זה כל הקטע.

אני מתחיל לדאוג.

יש היום 100 שאלות, ומתוכן 20 שאלות של דיני רוקחות. פה אנחנו בוחנים רק דיני רוקחות. יכול להיות שהוא צריך לעשות 40 שאלות. זה לא משהו לפרוטוקול, אלא כדי באמת לבדוק את הידע של הבן אדם בדיני רוקחות, לא בשביל להכשיל אותו. אבל יגידו לו מה הוא צריך ללמוד. יגידו לו את הפרקים שהוא צריך ללמוד.

חשוב גם שאנשים יידעו באיזה מסגרת משפטית הם עובדים.

אין לי ספק. אני רק אומר שהיו 120 שאלות, ודיני רוקחות היה 10%. היו 12 שאלות בדיני רוקחות בסך הכול בכל המבחנים שהיו. אני רק מעלה את העניין הזה כי אני לא רוצה שהמבחן הזה יהיה חסם חדש לעולים חדשים.

זה לא עניין של חסם חדש.

- - - להמציא 120 שאלות.

לא ימציאו 120 שאלות, אבל לא ייתנו גם 12 שאלות. ייתנו קצת יותר, וייתנו משהו הולם. כשאני בוחן את הסטודנטים שלי מבחן הולם זה כ- 50 שאלות לשעתיים. אבל אני לא רוצה להתחייב לך פה בדיוק ולהגיד כמה שאלות.

לשכת עורכי הדין כל שנה ב-10 השנים האחרונות הופכת את הבחינה ליותר מפלצתית.

ואז יצטרכו עוד יושב-ראש ועדה.

- - -

אולי יחליטו שהבחינה בכלל תהיה בכתב ולא אמריקנית, ואז זה 12 שאלות זה בסדר. אל תגביל את עצמך. אתם נכנסים פה לכל מיני פינות מוזרות.

זה החיים.

בסדר, אבל החיים שלכם - - -

חבר'ה, אני מצביע.

תצביע לפי ההערות שאני אמרתי, שכמובן, יוכנסו לנוסח.

בהתחשב בכל ההערות שנרשמו באחריות מלאה בידי היועצת המשפטית ובהסכמת כל הצדדים - -

וינוסחו.

- - אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התקנות – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), התשע"ז-2017, אושרו.

נפלא. התקנות אושרו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.