הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 572

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 13:00

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ממונה קניין רוחני, משרד המשפטים - הוארד צבי פולינר

עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים - אילת פלדמן

עו"ד-לשכה משפטית, משרד הבריאות - נילי דיקמן חיון

ראש תחום בכירה לענפי הכימיה, התאחדות התעשיינים - כרמל פלדמן-אבוטבול

חבר נשיאות והנהלת ענף הפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים - רון תומר

גילת ברקת ושות' - ערן ברקת

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד הכימיה ,פרמצבטיקה וקלינט - עידית שבתאי סידיס

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את קליל תעשיות בע"מ - רות פרמינגר

שדלן/ית (משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות'), מייצג/ת את התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד הכימיה ,פרמצבטיקה וקלינט - יאיר זיו

שדלן/ית (משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות'), מייצג/ת את התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד הכימיה ,פרמצבטיקה וקלינט - טל בנד

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצגת את קליל תעשיות בע"מ - עדי בן-אלי

איתי עצמון

אביגל כספי

לאה ורון

הילה מליחי

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015. ברשותכם, אני רוצה לומר את זה כך – נציג משרד הבריאות נמצא כאן? שלום לך, הרבה זמן לא התראינו. האמת היא שזה הכעיס אותי מאוד, אני מוכרח לומר, העובדה שהגשתם את הרביזיה עכשיו, כי הצעת החוק הזו שהונחה כאן נדונה כבר שנה, או הרבה יותר מכך. עסקנו בה וחבטנו בה והפכנו בה מכל הכיוונים. אני לא יכול לומר שיש הרבה הצעות חוק שכל כך חפרנו בהן כמו ההצעה הזו. כשאתה כבר אחרי הדקה ה-90, ואתה סיימת את התהליך, ופתאום משום מקום אתה פתאום מקבל כמו טיל שיוט שאתה אפילו לא יודע מאיפה יצא לך – אנחנו רוצים להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר. אני לא הולך לפתוח כאן דיון, שלא תטעו. אתם שניכם משרדי ממשלה, אלה מסוג הדברים שהייתם צריכים לבוא אלי –כל הדיון עכשיו אמור להיות דקה וחצי, אני מודיע לכם את זה. לא שתי דקות, דקה וחצי. יש כאן שני משרדי ממשלה, יש כאן טענה שעולה על-ידי משרד הבריאות, אני לא מכריע בעניינים של אמנות בין-לאומיות. יש כאן את משרד המשפטים שירצה להתייחס לעניין של ההתיישנות וכל מה שכרוך בכך. צריך לגמור את זה, דקה וחצי, אין שום סיבה שזה יימשך מעבר.

זה חוק שאם לא נעביר אותו עכשיו, עם כל זה שסיימנו, יכול להיות שהוא כבר לא יהיה. אני אומר את זה בכאב גדול מאוד, כי נעשתה פה עבודה מדהימה. אני אומר את זה על כל מי שהיה שותף – מהמשרדים ועד לצוות של המשרד, הייעוץ משפטי. ברשותכם, קודם כל יש בקשות לרביזיה. אני מקריא.

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 (מ/928) –

1. בקשה לדיון מחדש של שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן, ודיון מחדש בסעיף 113(5) להצעת החוק – תיקון חוק הפטנטים, לעניין סמכות בית המשפט להורות על סעדים נוספים לגבי טובין מפרים;

2. יש גם בקשות לדיון מחדש של חבר הכנסת כבל.

אני רק אסביר. הסעיף שלגביו ביקש שר הבריאות בקשה לדיון מחדש נוגע לנושא של טיפול בטובין מפרים. זהו סעיף שעובר כחוט השני במספר דברי חקיקה בדיני הקניין הרוחני, וכלל שיש שינוי בסעיף הזה, נצטרך לעשות את התאמת הנוסח גם בתיקונים העקיפים האחרים, וגם בהצעת חוק העיצובים, בסעיף 78.

אני אקריא אותו.

בקשות לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיפים הבאים – שמתכתבים, אני מבין, עם סעיף 113(5) – סעיף 78 להצעת החוק, בעניין טיפול במוצרים נושאי עיצובים מפרים; סעיף 110(3) להצעת החוק – תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים, לעניין טיפול במוצרים נושאי מדגמים מפרים; סעיף 113א להצעת החוק – תיקון חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים; סעיף 113ב להצעת החוק – תיקון חוק להגנת מעגלים משולבים; סעיף 118(3) להצעת החוק – תיקון חוק זכות יוצרים, לעניין טיפול בעותקים מפרים.

הצבעה

בעד אישור הבקשות לרביזיה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשות לרביזיה אושרו.

אני מאשר את הבקשות לרביזיה. כל הבקשות אושרו. ברשותכם, אנחנו נתחיל את הדיון. קודם כל, תאמרו לנו מה זה טובין מפרים, ואז גברתי תסביר לנו את הבקשה ונתקדם.

טובין מפרים הם טובין או מוצרים שמגולמת בהם זכות לקניין רוחני, ואם מגולמת בהם זכות לקניין רוחני שמפרת את הזכויות של בעל הזכות לקניין הרוחני, אז הם נחשבים כטובין מפרים. לדוגמה, אני רוצה להדפיס ספרים, אין לי את זכויות היוצרים להדפיס את הספרים, אבל - - - ששייך לבעל זכות היוצרים זה לעשות עותקים של הספר שלו. אם אני בא בלי הרשאה שלו, ואני מייצר עותקים של הספר שלו בלי הרשאה שלו, זכות היוצרים שלו מגולמת במוצר הפיזי, הספר, ואז הספר הזה הוא - - -

זכות מופרת.

כן. זה עותק מפר.

צהריים טובים, אני עורכת הדין נילי חיון דיקמן מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. אנחנו סברנו שהסעיף כפי שהוא נוסח – אני מדברת על סעיף 113(5) להצעת החוק – ככל שהוא נוגע לתרופות ולציוד רפואי, לא נעשו בו ההתאמות והאיזונים הנדרשים, ואני אסביר. כשמדובר בהשמדה או איסוף – שזו למעשה החזרה מן השוק – של תרופות שכבר שווקו לבתי מרקחת או לקופות החולים, לאסוף אותן בגלל סכסוך – גם אם נמצא בפסק דין חלוט שהייתה כאן הפרת פטנט – עדיין, ההסדרים הציבוריים שקיימים כאן הם חשובים מאוד. למשל, כשאתה אוסף תרופות לא בגלל שיש בה פגם או בעיה בריאותית, אלא רק בגלל סיבה מסחרית, אנחנו צריכים לוודא קודם כל שיש תרופות חלופיות שנועדו למטופלים שאפשר להשיג אותן בטווח זמן אפס. כי למעשה אנחנו יודעים שהזמנה של תרופות, יבוא של תרופות חדשות, גם אם זה מבעל הפטנט עצמו, זה יכול לקחת זמן. יש כאן פגיעה בבריאות הציבור.

אנחנו היינו מוטרדים גם מהנושא של פגיעה באמצעי ייצור של חברות תרופות, שגם נכנס לתוך הסעיף במקרים מסוימים. אנחנו יודעים שאמצעי ייצור יכולים תמיד לשמש לצורך ייצור חוקי של תרופות וציוד רפואי, ויש כאן אינטרס ציבורי גם במובן הזה של פגיעה ביכולת של מדינת ישראל לייצר תרופות וביכולת העצמאות שלנו באספקת תרופות לאזרחי ישראל; וגם כמובן, אנחנו לא מעוניינים להחליש חברות תרופות שיכולות לעצב פס יצור לצרכים לגיטימיים. כמובן שהנגישות לתרופות היא חשובה מאוד, האינטרסים הבריאותיים לא נלקחו בחשבון, ולכן מה שביקשנו, שייעשו התאמות בהתייחס למוצרים האלה של תרופות וציוד רפואי. אנחנו ניסינו להגיע לנוסח מוסכם, אבל בסופו של דבר הבנו שהנושא דורש ליבון נוסף, ולכן קיבלנו את ההצעה של משרד המשפטים לסגת אחורה, להסיר את זה מסדר-היום של הצעת החוק, ולדון בזה בנפרד, ולחזור שוב לשולחן הוועדה עם הצעה מגובשת שכל הצדדים והאינטרסים מלובנים.

כלומר, אם אני מבין נכון, סעיף 113(5) שנוגע לתיקון העקיף לחוק הפטנטים, רק לעניין הוספת סעיף 183א, שמסמיך את בית המשפט לתת את אותם סעדים נוספים, אתם מבקשים לחזור מהסעיף הזה, זאת עמדת הממשלה?

כן.

אנחנו עוד נמחק את כל האזכורים שלו, גם בסעיף הזה וגם בסעיפים אחרים, כלומר, הסעיף הזה יבוטל.

כן.

אורן גבע, מאגף התקציבים במשרד האוצר. גם אנחנו מסכימים לכל מה שנאמר על-ידי משרד הבריאות. אני רק אוסיף שיש לתיקון הזה השלכות כלכליות. לפעמים נקנה על-ידי מערכת הבריאות הציבורית מלאי משמעותי של תרופות למשך שנה-שנתיים, בשווי של עשרות מיליוני שקלים, אם משמידים אותם, בתי חולים וקופות חולים, שנסמכות על תקציב המדינה - - -

העניין ברור.

בהתחשב ברצון שלנו לקדם את חוק העיצובים, אנחנו מסכימים למשוך את התיקון העקיף לחוק הפטנטים בנוגע לסעדים האחרים בסעיף 183א כדי לערוך דיון נפרד ולגביו לבחון מהי הפרשנות נכונה של הסכם טריפס, בין היתר בהתחשב בגמישות שמאפשר הטריפס בכל הנוגע לשיקולים של בריאות הציבור, נגישות לתרופות, שרלוונטיים לתחום הפטנטים. אציין שמעולם לא עלו טענות בהקשר של סעיף 46 להסכם טריפס כנגד מדינת ישראל. הנושא של השמדת נכסים שהופקו תוך ביצוע הפרה עלה במשרד בהקשרים אחרים, ולאור זאת הצענו את התיקונים שאושרו בוועדה. נוכח - - - שהגיעו אלינו מהציבור בימים האחרונים, חשבנו שנכון לערוך דיון נפרד בהקשר לפטנטים כפי שציינו, ואז נוכל להביא תיקון מתאים ומאוזן בהקשר זה, ככל שיידרש.

איתי, לפני שאתה צולל לתוך הסעיפים, א', אני רוצה לומר שההחלטה היא נבונה. לפעמים על זה נאמר: חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה. זאת אומרת, אם מפעילים את הראש, קורה שיוצא טוב, אחרי כל כך הרבה תהליכים שעברנו כאן. דבר שני, האמת היא שכשאני מקשיב לך, גברתי, אני לא יודע להתכתב באמת כיוון שלא קיימנו דיון מעמיק בשאלה הזו, אבל היא שאלה. היא שאלה כבדת משקל – ההתנגשות שקיימת בין העניין המסחרי לבין העניין הבריאותי. אין לנו, חס וחלילה, שום עניין לייצר מצב שעקב סכסוך כזה או אחר סביב זכויות יימצאו אנשים, חס וחלילה, לוקים בבריאותם, או שבריאותם נפגעת עקב העובדה שיש סכסוך, ואי-אפשר לספק את התרופה המסוימת, או התרופות המסוימות האלה. זאת נקודה. אני מקווה שתצליחו בשיח בינכם לתת את המענה. אני מניח שהבעיה הזו היא לא פטנט ישראלי. אני מניח שזו בעיה שבאה לידי ביטוי ומתקיימת במדינות רבות בעולם, ובטח הם נתנו להם מענה, אז אני מניח שגם התיקון יובא כשהוא באמת יובא. אני מציע לכם שכשנשוב מהפגרה כבר תהיו אחרי, כי אם אתם לא תעשו את זה בפגרה, זה לא יהיה, אני מודיע לכם, מניסיון. אז אם אתם מעוניינים שהחוק יהיה שלם וזה יובא כתיקון והשלמה לחוק הפטנטים – זה בחוק הפטנטים, אבל פה זה מובא - -

כתיקון עקיף.

- - כתיקון עקיף לחוק שלנו.

אבל החוק שלנו יעבור.

ברור, אבל עדיין הוציאו ממנו פיסה קטנה, ואולי בהקשר הכללי של החוק יש מי שיאמר לא דרמטי. איתי, בבקשה.

מכיוון שהנושא הרוחבי של סעיפי הסעדים הנוספים עלה בכל מקרה על סדר-היום במסגרת הבקשות לדיון מחדש, אנחנו גם קיבלנו פניות מהתאחדות התעשיינים שביקשו – למרות שהם היו נוכחים כאן בדיונים בעת שהסעיפים האלה אושרו - - -

בכל מקרה, הם הוזמנו.

הוזמנו, וגם היו בדיון.

כל עוד שהם הוזמנו, אנחנו יצאנו ידי חובתנו.

- - - את הדיון - - -

הנושא הזה עלה ב-20 ביוני, ומופיע נציג שלכם בפרוטוקול הישיבה.

הוא יצא לפני שזה עלה, אבל בסדר.

אין לנו שירותים של ליווי לנציגי התאחדות התעשיינים.

בגלל זה אני מציינת את זה.

בחנו, עם נציגי משרד המשפטים, דקות לפני הדיון – כי אנחנו בסד זמנים די דחוק – שוב את הסעיפים האלה. אני מדבר על סעיף 78 להצעת חוק העיצובים, וכן לתיקונים העקיפים בדיני הקניין הרוחני, כפי שאדוני הקריא קודם לכן. הנוסח צריך להיות מותאם, כלומר, הנוסח שייקבע בסעיף 78 בהצעת החוק צריך להיות מותאם לסעיפים האחרים. עיינו שוב בסעיף 46 להסכם טריפס, ולכן תיקנו מעט את הנוסח. אני אקריא את השינויים. אני אקריא את הסעיף כפי שהוא בנוסחו המלא.

"טיפול במוצרים נושאי עיצובים מפרים –

78.(א) בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות בעיצוב רשאי בית המשפט" – התיבה הייתה רשאי בית המשפט להורות, אבל לפני כן נוסיף – "לאחר ששקל בין היתר חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה" – וכאן אנחנו נעשה איזושהי הבחנה בין הטובין המפרים לבין נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של אותם טובין מפרים. כלומר, יש כאן הבחנה בין שני סוגים של מוצרים. אם תרצו, המוצרים ואמצעי הייצור.

"(1) עשיית פעולה לגבי המוצרים נושאי העיצוב שהזכות בו הופרה שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות בעיצוב, ובכלל זה העברת הבעלות באותם מוצרים," – זה עניין שהיה קבוע בפסקה (2) בסעיף שאושר – "אם ביקש זאת התובע, או השמדתם;" – כאשר בהשמדה אנחנו מנסים לכוון את שיקול דעתו של בית המשפט ולבטא את המידתיות, אם תרצו, בהפעלת הסמכות, כך שהשמדה היא האמצעי הכי דרסטי, הכי פוגעני, ולכן הוא ימוקם בסוף מבין שורת הפעולות – "ואולם, הורה בית המשפט על העברת בעלות כאמור לידי התובע, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע". בעניין הזה אין שינוי, זו פשוט העברה לפסקה הזו.

"(2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של מוצרים כאמור בפסקה (1)," – דהיינו, הטובין המפרים – "כשמטרתה למנוע את המשך ההפרה או הפרה עתידית". ניסינו לדייק כאן ככל שניתן בנוסח בהתאם לנוסח סעיף 46 להסכם טריפס, אני מקווה שהצלחנו לעשות כן ושהסעיף עכשיו תואם את ההסכם הבין-לאומי וגם מבטא את העקרונות החוקתיים, את המידתיות, שגם היא מוזכרת באותו סעיף 46 להסכם טריפס. הנוסח הזה הוא ההצעה שלי, והוא ישולב בשינויים המתחייבים, כלומר, שינויי מינוח, ביתר החוקים שמובאים בתיקונים העקיפים להצעת החוק, כלומר, בחוק זכות יוצרים, בחוק כינויי מקור, בחוק מעגלים משולבים, בפקודת הפטנטים והמדגמים. תקנו אותי אם יש עוד חוק.

ולא בחוק הפטנטים.

ודאי. ביקשתם כבר לחזור בכם. אם אין הערות, הוועדה יכולה להצביע הן על מחיקת סעיף 113(5), וכמובן את כל האזכורים שלו אנחנו נמחק, ואם יהיו תיקונים טכניים, נמחק את האזכורים שלו מיתר הסעיפים ככל שמופיע האזכור שלו, וכן את התיקון בסעיף 78 להצעת החוק ובחוקים הזכרתי לפי הנוסח שהקראתי עכשיו.

עורך דין ערן ברקת. אני בעלים של משרד עורכי דין שמתעסק בתחום הזה. אני הופעתי פה בישיבות קודמות - - -

נכון, אני זוכר.

- - אבל כרגע לא בעניין הזה. אני גם מרצה לפטנטים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל-אביב. אני לא מייצג אף אחד. אני מבקש לומר ממש בקצרה – אני לא נכנס לתבונה של הרביזיה של משרד הבריאות, כי הממשלה מושכת את התיקון של חוק הפטנטים. יש חצי אחר של תמונה אחרת שלא הוצג בפניכם, אבל זה לא רלוונטי להיום. זה לא כל-כך פשוט. אני רוצה לומר שהתוצאה שהוועדה מתבקשת לאשר היום היא שהנושא של עשיית פעולה בנכסים שנמצאים בפסק דין סופי כשהם מפרים וניתן לגביהם צו מניעה הוסדר בכל דיני הקניין הרוחני, למעט בפטנטים. זאת הצעה לא טובה. זאת הצעה שהיא עדות נוספת לקושי בשיטת המשפט שלנו, שבה שיקולים של מערכת הבריאות פוגעים בדיני הפטנטים בכללם. יש עוד תעשיות – יש אגרוכימיה, יש תעשיות ביטחוניות, יש ביוטקסט. מה שמבקשים מכם לאשר – יש עשיית פעולה לפי סעיף 46 בכל סוגית הקניין הרוחני, ואין מחלוקת – כך גם נאמר לכם ב-20 ביוני – שזה נדרש, ולמרות שזה נדרש, בפטנטים, לא עושים כלום. עוד לפני ההסדר השלילי – יושב פה נציג התאחדות התעשיינים והוא יגיד את זה – זאת אומרת שבפטנטים אין בכלל.

מה אתה מציע לנו?

אם מוחקים את הסעיף הזה בחוק הפטנטים, למחוק את כל התיקונים העקיפים כולם. לא לעשות איפה ואיפה בדיני הקניין הרוחני השונים. אני אגיד לכבוד היושב-ראש ולייעוץ של הוועדה הנכבדה, רק כדי שנבין על מה מדובר פה – כל הסעיף הזה של ההשמדה הוא סעד עזר לצו מניעה. הדבר הזה מקובל בכל העולם – באנגליה, בארצות-הברית, באוסטרליה. בכל העולם, אנחנו מכירים את הנושא הזה. בית המשפט אומר: צו מניעה, אסור להמשיך את העיסוק בחומר המפר. יש צו מניעה, מי שיפר אותו חשוף לביזיון.

העניין ברור. העניין ברור.

ואז אומרים כדי שאנשים לא יצאו נכשלים, נלווה את צו המניעה בסעד עזר של השמדה. ולכן או שעושים את זה – אני מציע עוד הצעה. לאותם תיקונים שהוועדה הציעה לסעיף 78 ויתר הסעיפים, לעשות גם חוק הפטנטים, זה גם טוב. אבל לא לעשות איפה ואיפה.

אני רק אגיד במילה לגבי האיפה ואיפה. סעדים נוספים קיימים גם היום בשלושה חוקים, אם אינני טועה, בדיני הקניין הרוחני – בחוק זכות יוצרים, שאותו מוצע לתקן כאן בהתאמה לנוסח החדש, בפקודת סימני המסחר, בחוק עוולות מסחריות, בשינויים. כלומר, הנוסח הוא לא זהה. מה שאני מנסה לומר הוא שהוראות בעניין הזה קיימות כבר היום בחקיקה. אני לא חושב שזו החלטה בלתי סבירה כאשר הובא בפנינו עניין שיש להתייחס אליו באופן ספציפי, שנוגע לחוק הפטנטים. אני חושב שאין מניעה לקבוע את ההסדר בנושא הזה במועד מאוחר יותר לאחר שהממשלה תבחן שוב את ההסדר. אני מניח גם – ויתקן אותי הווארד אם אני טועה – שהסכם טריפס לא מחייב שכל חקיקת דיני הקניין הרוחני במדינה מסוימת תותאם ויהיה בה הסדר זהה לחלוטין ובאותה נקודת זמן גם. אפשר לבחון – ככל שיש התאמות שנובעות ממאפיינים של תחום ספציפי, כפי שנאמר כאן – לעשות את זה במועד מאוחר יותר, אבל כרגע אני חושב שלא נכון יהיה לעכב את שאר התיקונים.

בכל הכבוד, החקיקה המודרנית אכן עוסקת בזה באופן מפורש. יש גם פסיקות ישנות יותר, משנות ה-80', משנים מוקדמות יותר, וגם שנים מאוחרות – יש סמכות כללית לבית משפט לתת סעד. העיקרון הזה מצא ביטוי בחקיקה המודרנית. זאת חקיקה מודרנית חדשה, וגם לגבי עיצובים מוצע להוסיף אותו. מוצע להוסיף אותו אפילו לחקיקה המנדטורית של פקודת פטנטים - - -

כי אנחנו משאירים אותה בתוקף.

זאת אומרת שמה שהוועדה עושה, היא מסדירה את הנושא הזה באופן רוחבי, ומשאירה את כל דיני הפטנטים, שהם לא רק לעניין תרופות. אני לא בטוח שצריכים הייתם להשתכנע היום שההסדר כפי שהוועדה הציעה אותו לגבי הקניין הרוחני האחר הוא לא מתיישב עם הצרכים של משרד הבריאות, כי בסופו של דבר זה עניין של שיקול דעת. הנושא הזה של תרופות הוא רגיש בכל העולם, בתי המשפט כמעט לא עושים שימוש לא רק בסעד של מסירה, אלא גם בצו מניעה מלכתחילה. אבל במקום שבו אין סכנה לבריאות הציבור, אין שום בעיה, מוצע לשלול לחלוטין מבית המשפט - - -

המשרד האמון על הנושא אומר שיש בעיה. אתה אומר שאין בעיה, אבל אנחנו בכל זאת שומעים כאן ממשרד הבריאות שיש בעיה.

משרד הבריאות אומר שיש בעיה – ואפשר לדון בזה, זה לא היום – לגבי הנוסח הישן. אני אומר לכם שלגבי הנוסח החדש תהיה לנו.

אבל משרד הבריאות אומר שיש בעיה בנוסח - - -

איך יכול להיות? אתם עוד לא ראיתם אותו, עכשיו הקריאו אותו.

סליחה, העניין ברור.

עורך דין טל בנד, משרד ש. הורוביץ. אני מייצג את התאחדות התעשיינים כאן, את ענף פרמצבטיקה, גם מלמד באוניברסיטה, אבל אנחנו לא נפגשים כאן בקשר לקורות החיים שלו. שתי הערות קצרות אפילו ממה שנאמר קודם. קודם כל, לגבי הדברים שאמר עורך דין ברקת – לא כצעקתה. חוק הפטנטים תוקן מאז טריפס, מאז שנת 1995, לפחות עשר פעמים. לא עלתה טענה, לא על-ידי ארגון הסחר הבין-לאומי, לא על-ידי "פארמה". בכל ההזדמנויות שהיו לא ביקשו להעלות את זה. יש פה ניסיון לנצל איזושהי הזדמנות כרגע. נושא חוק הפטנטים הוא מורכב יותר, יש לו השלכות גם לתחום הבריאות, ולכן זה בסדר גמור שידונו בו לעומק בנפרד, ולא על הדרך כתיקון עקיף.

הנקודה השנייה, אדוני, היא נקודה שמטרידה אותנו לא פחות, אולי הרבה יותר. הנוסח הנוכחי מציע למחוק את סעיף 182(ב) בחוק הפטנטים. זו הנקודה שאדוני הזכיר בפתח הדברים של ההתיישנות. זה הסעיף שאומר שזכותו של נתבע שטוענים נגדו שהוא מפר פטנטים לטעון שהפטנט נרשם שלא כדין. התעוררה בעבר שאלה אם הזכות הזו יכולה להתיישן או לא יכולה להתיישן. זה הגיע דרך רשם הפטנטים מבית המשפט המחוזי עד לבית המשפט העליון, עד שמשרד המשפטים מצא לנכון להתערב ולהבהיר את הסוגיה הזאת. בשנת 1995, בתיקון מס' 2 לחוק הפטנטים הוסף סעיף 182(ב). זה אותו סעיף שעכשיו הוועדה אומרת בתיקון עקיף בואו נמחק את הסעיף הזה. משרד המשפטים הוסיף אותו ב-1995 כדי להבהיר את סוגית ההתיישנות, והיום אומרים שצריך למחוק אותו כי אף בן אדם לא יעלה טענה בהקשר הזה של התיישנות. עובדה שזה עלה, עובדה שזה הגיע לבית המשפט העליון, עובדה שמשרד המשפטים ראה לנכון להבהיר את זה. כל החשש שלנו, שלא יבוא מישהו ויאמר לאדוני במסגרת האחריות שלו, שבמסגרת התיקון הזה השתנה הדין המהותי, ופתאום יש התיישנות על טענת - - -

תודה לך.

עמדתנו ובקשתנו בקשר לכל התיקון העקיף היא לקבל את מה שהגענו להסכמה לגביו עם הייעוץ המשפטי. לדעתנו זה חשוב להתקדם בחוקים עקיפים. בנוגע לפטנטים, כפי שאנחנו אמרנו, זה הרבה יותר מורכב. אין סיבה לא להתקדם בדברים שהם לא שנויים במחלוקת על חשבון העניין של הפטנטים. בפטנטים, אנחנו מציעים לחזור לזה. בהסכמים הבין-לאומיים, בהסכם הטריפס, בהסכמים הקשורים לזה, יש גמישות מסוימת בקשר לתרופות ובריאות הציבור, שאין בקשר לזה זכויות יוצרים או כינויי מקור, או דברים אחרים. לכן כל הפרשנות של סעיף 46 של הסכם טריפס צריכה להיות שונה ביחס לפטנטים לעומת ביחס לתחומים האחרים. אנחנו מציעים לבחון את הנושא הזה באופן מעמיק, אבל בשום פנים ואופן אין צורך לקשור את העניין של הפטנטים לעניינים של החוקים העקיפים האחרים. לכן אנחנו מבקשים מאוד שהוועדה תאשר את התיקונים העקיפים. תודה. בנוגע לעניין של ההתיישנות, עורכת הדין פלדמן רוצה להגיב.

עורכת אילת פלדמן, משרד המשפטים. בנושא ההתיישנות, אכן, בשנת 1995 תוקן החוק, שם נוספו שתי הבהרות בנוגע לדיני ההתיישנות – אחת, שדיני ההתיישנות לא יחולו על בקשה לביטול, והשנייה, שדיני ההתיישנות לא יחולו על טענת הגנה. הנושא נבחן שוב, כמו שצוין בדיונים קודמים, במסגרת הצעת חוק העיצובים, והמסקנה הייתה שההוראה שקובעת שדיני התיישנות לא יחולו על טענת הגנה היא הוראה מיותרת, זה הדין הכללי. במחיקה של ההוראה הזאת מחוק הפטנטים אין שינוי של העיקרון שקיים – והיה קיים, וימשיך להיות קיים – שאין טענת התיישנות בנוגע לטענות הגנה.

מה שאת מנסה להגיד, מכיוון שנוסף סעיף מקביל בהצעת חוק העיצובים לאותו סעיף 182, ושם, מכיוון שזו חקיקה עדכנית, ביקשתם להסיר את הסעיף הזה. כדי שלא ייווצרו בעיות פרשנות, ביקשתם למחוק את הסעיף גם מחוק הפטנטים.

נכון.

אבל אין שינוי במצב המשפטי מבחינתכם בעת מחיקת הסעיף הזה.

נכון.

מילה. שוב, אני מציע לוועדה לבטל את הסעיפים האחרים - - -

הצעתך לא התקבלה.

אני הבנתי שלא, רק כדי שתדעו לפני שאתם מסרבים להצעה, שגם האמירה שדיני פטנטים הם שונים, ורק פטנטים שקשורים לתרופות היא לא נכונה. כי גם על הצורה של הגלולה יכול להיות סימן מסחר, על העלון יכולה להיות זכות של זכויות יוצרים, על המכל והאריזה יכול להיות מדגם.

ערן, אני על החוק הזה – קיימנו פה דיונים של עשרות שעות, ואני לא מגזים בעניין הזה. זה אחד החוקים שירדנו בו ועלינו בו ברזולוציות. באמת אני אומר את זה, אלו לא מילים מן הפה אל החוץ. רק על הפונט קיימנו שלוש ישיבות. על הפונט. וישיבות פנימיות, ודיונים, ומה שאתה לא רוצה. מה שאתה עושה לי – תמיד אני מזכיר חוק שהובלתי, חוק מידע גנטי. כשהתחלתי את התהליך בו אמרנו נתקדם בו. הסתבר שעל כל אבן שאתה מרים, אתה צריך להרים עוד אבן, ועוד אבן, ועוד אבן, עד שאתה מגיע לליבה של כדור הארץ. הסכמתי עם משרד המשפטים – יש שלב שאתה עוצר. הרי אנחנו נחזור לכאן לקיים דיון בעניין הזה. אולי לא, אולי אתה צודק שלא. אני בן אדם מאמין. למרות שכתוב אין סומכים על הנס, אני מאמין שבסופו של דבר אנחנו בכל זאת נחזור ונעסוק בעניין הזה.

אדוני, אם הנושא יגיע לוועדה הזו, מכיוון שחוק הפטנטים לא נדון בוועדה הזו.

השאלה היא איך הם ירצו להביא את זה – אם הם ירצו להביא את זה במסגרת התיקון פה, או להביא את זה במסגרת חוק הפטנטים. זה לפתחיכם. אני רק מציע שגם תדברו ביניכם, זו הצעה לא רעה. כי אם זה היה קורה, אז היינו חוסכים לעצמנו את הדיון הזה, שאני קצת נבוך בתוכו. לכן אני אומר את זה כך – אני לא רוצה, חס וחלילה, לייצר איזשהו פגם. לכן גם אם אני מבין את הטענות שאדוני מעלה, אז אני אומר לך, בעניין הזה אני עוצר, אני לא רוצה להתקדם בתהליך הזה, כי אני חושב שהתעסקות או הליכה מעבר, כמו שאתה אומר, יכולה לייצר נזק גדול יותר מאשר אני בא אתו רק בתוך המסגרת הצרה, עד כמה שאני יכול להוליך אותה. אני מבין את מה שאתה אומר, אני לא מתחמק, או עושה את עצמי לא מבין את הבעייתיות. אתה מעלה שאלות, אני אומר לך את זה בשיא הרצינות.

עם זאת, אני חושב שבנסיבות הקיימות עכשיו אין לי כוונה בעת הזו לפתוח את כל התהליך, כי אנחנו יכולים לא לסיים את הדיון. כי בסוף זה קשור לזה, וזה מתחבר לזה, וזה סעיף שנוגע לזה, ואז אני אצטרך לעבור על כל הסעיפים, להתחיל לנקות את תתי-הסעיפים שנוגעים בסעיף של הסעיף. זה ממש כך. פה הדברים שלובים בתפירה עדינה מאוד, הרי זו המהות. ולכן החוק הזה הוא חוק ל-100 שנה. זה לא חוק הגנת הצרכן – מבלי לזלזל בי כמחוקק – או חוקים אחרים. זה ממש מסוג החוקים שכשיבוא התיקון הבא, אני מניח שתידרש מהפכה עולמית בתחומים האלה. ולכן אני אומר לאדוני, אני מקבל את העמדה. אם יש דברים שאני צריך לאשר אותם, אנחנו נעשה את זה, ושלום עליך נפשי.

אם ככה, הוועדה מאשרת את מחיקת סעיף 113(5), ואת האזכורים שלו בסעיפים השונים, התיקון העקיף לחוק הפטנטים לעניין סעדים נוספים, וכן את התיקון של סעיף 78 להצעת חוק העיצובים, ותיקון בהתאם של החוקים שציינתי קודם שבהם מופיע הסעיף הנוגע לסעדים הנוספים שבית משפט רשאי לתת לגבי עיצובים מפרים ונכסים ששימשו לייצורם.

הצבעה

בעד אישור השינויים – פה אחד

השינויים נתקבלו.

אני אכן מאשר. אני שוב פונה אליכם להכין את זה. תחליטו להביא את זה לפה, זה עניינכם. בכל מקרה, תודה.

רבה לכולכם על חוק העיצובים.

זה מרגש. אני גאה בו. אני גאה באיתי ובצוות המשפטי. אני גאה על העבודה שכולנו – ממשרד המשפטים, עבור לכל השותפים, - - - שהגיע בשלבים כאלה ואחרים והוסיף משלו, ועורכי הדין האחרים. העניין הוא שאין אחד שישב סביב השולחן הזה ולא הוסיף משלו. זה גם מה שהיה יפה בדיון שקיימנו כאן. כל אחד תרם את חלקו, וזה היה חוק שהוא של כולנו. אני יכול להגיד שכל מי שישב פה היה שותף בעיצובו. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.