הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 465

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 11:30

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשע"ז- 2017

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איציק שמולי

שרן השכל

ממונה, שירותים וטרינריים, משרד החקלאות - דגנית בן-דב

עו"ד, משרד החקלאות - אודליה אסולין

יועץ השר, משרד החקלאות - חנן חיים מלמד

וטרינר מחוז ת"א, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אורן כתבי

רפרנטית חקלאות-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הגר סלקטר

כלכלן, משרד הפנים - יוסף בנישתי

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה - אורלי שגב

מנהל יחידה וטרינרית, משרד הבריאות

_

ינון יוני

יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי - מרים סלומון

מנהל השירותים הווטרינרים, רחובות, מרכה השלטון מקומי - אבי צרפתי

מנהלת מח' וטרינריה, מרכז השלטון המקומי - עינת פלינט

מזכירה, אגודות צער בע"ח - גרידי אריאל

רכז תחום חיות במשקים, אגודות צער בע"ח - יוסי וולפסון

עו"ד במחלקה המשפטית, אגודות צער בע"ח - נטע יגר

מדריך אימוצים - בן יהודה אמגר

אחראי תחום חקיקה - אבנר פורת

מנהלת אגף הנצחה והסברה, יד ושם - עינבל קויתי בן-דב

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה - גדעון זאגא

מירב ישראלי

ירדן הומינר

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשע"ז- 2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-26 ביולי 2017, ג' באב, תשע"ז. הנושא: תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשע"ז- 2017.

משרד החקלאות, אתם בטוחים שאתם רוצים להעביר את התקנות?

התקנות חשובות.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים לעניין תקנה 16ב. באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנה 1 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(החזקה

שלא לצרכים חקלאיים), תשס"ט-2009 (להלן- התקנות העיקריות)-

(1) בהגדרת "אחראי על מיתקן" אחרי "פעילות מיתקן", יבוא "ולעניין פרק ד', אחראי על מתקן שהוא מאורת רשות –– הרשות המקומית שקבעה את מאורת הרשות כמתקן מטעמה";

לסעיף 1 יש הערות? – אין הערות.

אני הממונה לפי חוק "צער בעלי חיים".

(2) אחרי הגדרת "העבדה" יבוא:

"חיסון מרובע לחתול" - חיסון הכולל לפחות את גורמי המחלה הבאים:

נגיף חתלתלת (Panleukopenia);

נגיף רינוטרכאיטיס (Feline rhinotracheitis);

נגיף קליצי (Calici virus);

חיידק כלמידיה (Chlamydia);

"חיסון משושה לכלב" – חיסון הכולל לפחות את גורמי המחלה הבאים:

נגיף פרוו (Parvo virus);

נגיף כלבלבת (Distemper);

דלקת כבד נגיפית ודלקת בדרכי הנשימה (Canine adenovirus);

חיידק עכברת (Leptospira) (שני זנים);

נגיף פארא-אינפלואנזה (Parainfluenza)";

(3) אחרי הגדרת "רופא וטרינר עירוני" יבוא:

"שבב" – גוף זיהוי אלקטרוני זעיר שנתקיימו בו דרישות כמפורט בתוספת השלישית.

תיקון כותרת פרק ד 2. בפרק ד' לתקנות העיקריות, בכותרת, אחרי "וחתולים" יבוא "ומסירתם לאימוץ".

תיקון תקנה 16 3. אחרי תקנה 16(11) לתקנות העיקריות יבוא:

"(12) (א) ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות, יחסן בתרכיב חיסון משושה כל כלב חסר בעלים ובתרכיב חיסון מרובע כל חתול חסר בעלים, לפי העניין, לאחר קליטתו אצלם, וזאת תוך זמן סביר, וכן יטפל בהם כנגד תולעי מעיים (להלן – תילוע); תאריכי מתן החיסון והתילוע יתועדו במסגרת פרטי בעל החיים ויימסרו לכל מי שיקבל לחזקתו את בעל החיים;

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותרת דחיית מתן החיסון או התילוע, אם רופא וטרינר קבע ונימק, בכתב, כי עקב גילו או מצבו של הכלב או החתול יש לדחות את מועד מתן החיסון או התילוע;

(ג) לעניין פרק זה, כלב או חתול יחשב לחסר בעלים בכל אחד מן המקרים האלו:

(1) בעליו הודיעו לרופא וטרינר עירוני כי הם מוותרים עליו על גבי טופס 5 שבתוספת הראשונה;

(2) כלב – אם אינו מסומן בשבב לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים; חתול- אם הוא אינו מסומן בשבב או בקולר;

(3) אם הוא מסומן בשבב:

(א) השבב רשום במרכז הרישום הארצי ובעליו לא ביקשו לקבלו חזרה לידיהם בחלוף 10 ימים מיום שנמסרה להם הודעה על מקום הימצאו; הודעה כאמור תימסר אישית או תישלח בדואר רשום לפי כתובת הבעלים הרשומה במרכז הרישום הארצי; הודעה שנמסרה אישית, יראו אותה כאילו נתקבלה במועד המסירה; נשלחה הודעה בדואר רשום, יראו אותה כאילו נתקבלה בתוך שבוע ימים מיום משלוחה;

(ב) השבב או פרטי הבעלים אינם רשומים במרכז הרישום הארצי ובעליו לא ביקשו לקבלו חזרה לידיהם בחלוף 10 ימים מיום שנקלט בארגון למען בעלי חיים או במיתקן שהוא מאורת רשות."

שתי שאלות שמתייחסות לסעיף 12(א). למה כאשר אנחנו כותבים שצריכים לקבל את כל החיסונים, ואת כל התילוע, אנחנו לא מוסיפים גם במידה ואין להם שבב, לשים להם גם שבב אלקטרוני.

מופיע בהמשך.

דבר שני. אדם שבעצם ולקח כלב, חתול, לא רוצה אותו יותר. בא אחרי חודשיים, אמר, לא מתאים לי, אני רוצה לוותר.

זה לא דיון, זה תקנות.

אני שואלת האם זה נמצא, לא נמצא, כי כרגע זה לא נמצא. בסעיף 3, התקשרו, הם שלחו לו הודעה, הוא אומר, אני לא רוצה את הכלב. גם על הווטרינר העירוני או על עמותות נופלת בעצם האחריות לבוא ולתת לו את התילוע, את החיסונים, למצוא לו בית. למה שלא נכניס איזשהו סכום כסף מסוים, או סכום קנס על מי שבעצם רוצה להיפטר מהכלב, או משהו בסגנון הזה, כאשר השבב נרשם על שם הבעלים?

אין כרגע התייחסות לנושא הזה.

זה לא ייחשב כנטישה לפי החוק דבר כזה?

הבאה למתקן מסודר - - -

לא, אם הוא הביא אותו.

אם הוא הביא אותו, זה לא נטישה. אם הוא נטש, אפשר להפעיל את הסעיף על נטישה. הבעיה היא כאשר בדרך כלל מנסים, אז הוא לא נטש, הלך לאיבוד, או מסר למישהו. אנחנו רוצים לקדם לעניין כלבים ששם יש רישום מסודר על בעלות, תיקון, תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, באיזה שלב נגיע לשם. שם כן קבענו מנגנון כזה לגבי כלבים. תיקון לתקנות הסדרת הפיקוח על כלבים, יש תיקון כזה – נתקדם, באיזשהו שלב נצליח להביא אותו.

שמי שנוטש בעצם כלב צריך לשלם קנס מסוים.

כן.

אני יושב ראש ארגון הרופאים ברשויות המקומיות. לגבי נושא של נטישה כביכול של כלבים בכלביות, לפחות לפי פסקי דין שהיו עד עכשיו, אם הכלב הוא בתוך הכלבייה והבעלים לא רוצה אותו או מתכחש אליו, זה לא נטישה. מאידך, אם הוא רוצה לוותר, לשאלת חברת הכנסת, על הכלב, בדרך כלל, ברוב העיריות למרות שזה מוסדר, גובים לפחות 10 ימים שהם החזקה מינימלית שמאפשרת את הטיפול במשך עשרה ימים על פי האגרה שנקבעה.

זה נע בסביבות 1000 שקלים.

לא, 35.5 שקלים ליום. בסוף, ברגע שבן-אדם הולך ומוותר על כלב, הם לוקחים ממנו קרוב ל-1,000 שקלים, אולי לא בכלביות.

חשוב לציין שכם כאן נקבעו אגרות עבור אותם פעולות שהרשות המקומית מבצעת על מנת - - - יימסרו לאימוץ, זה מעין סל אימוץ כמו שקיים גם היום - - -

אבל זה על הבעלים החדש. בעצם האחריות צריכה להיות על הבעלים הישן. לקחת כלב, שתהיה לך האחריות בעצם לבוא. אם אתה לא רוצה, רוצה לנטוש אותו או משהו, אז בוא ותשלם על הטיפול מעכשיו.

אני רוצה לשאול על האחראי על המתקן. הרי יש כלביות שלצורך העניין מספר רשויות רואות באותו מתקן, מיתקן עירוני שנותן להם שירותים. השאלה אם יש עכשיו איזשהו כשל במתקן, על מי נופלת האחריות? איך מחלקים את האחריות לכלביה שנותנת שירותים לכמה רשויות מקומיות?

לפי נוהל כלביות רשות, יש אחראי אחד שאמור להיות הרשות המקומית שבתחומה נמצא המתקן, אלא אם או הרשויות השונות הסכימו ביניהם על וטרינר, או רשות אחרת שלוקחת אחריות על הפיקוח.

אני מהמחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות", אנחנו נבקש להתייחס לסעיף 12(א). אנחנו סבורים שצריך לאמץ סטנדרט חיסונים כפי שקיים במדינות מערביות מתקדמות, למשל, בעל חיים שנכנס לכלבייה צריך לקבל את החיסונים שלו עם כניסתו לכלבייה, ולא תוך זמן סביר כלשהו כפי שקיים כיום בתקנות. זה חשוב מאוד למיגור מחלות, למגפות, ולשלומם ובריאותם של בעלי החיים. זה קיים בעולם, וראוי שיהיה גם בישראל.

זמן סביר נקבע מכיוון שלא תמיד יש וטרינר זמין שיכול לחסן. בכל זאת, צריך להסתכל, הלוואי והיה בכל כלביה וטרינר ייעודי עובד הרשות המקומית שמפקח על כל מה שקורה לה, מכיוון שאנחנו מודעים למציאות, ראינו לנכון לכתוב תוך פרק זמן סביר, כמובן, נוציא הנחיות יותר מפורטות, ונעדכן את נוהל הכלביות.

סליחה. על-פי נוהל הכלביות של משרד החקלאות, וטרינר אמור להיות כל יום בכלביה, אז אולי כדאי לתחום את זה תוך 24 שעות שיינתן החיסון, כי זה מאוד מהותי.

הכלב נכנס בשישי בצהריים - - -

48 שעות, מה הבעיה?

אנחנו חשבנו שזמן סביר עדיף מלכתוב תוך 48 שעות, אם לא צריך 48 שעות, אני לא רואה בעיה לכתוב.

אלה תקנות שבאות לתקן. דיון פתוח על צער בעלי חיים נאפשר לשים את כל המאוויים שלנו בדיון אחד. כרגע זה רק תקנות.

זמן סביר נועד כדי לאפשר לווטרינר או בכלל למתקן איזושהי גמישות.

48 שעות זה לא בגדר הסביר?

אם הכלב פצוע, או שיש איזושהי בעיה.

יש לך - - -

זמן סביר זה בהתאם להחלטה של הרופא, היא נתונה בהתאם לסיטואציה שבה הכלב נמצא. אני חושב שלשים אותו בתוך סד של 48 שעות - - -

תקבע אתה. כמה זמן זה זמן סביר, תגיד לנו, אתה איש המקצוע.

זמן סביר נע בין 10 דקות מהרגע שהוא נכנס - - -

עד ליותר מ-48 שעות.

כמה?

לפחות 72.

72 שעות. אי אפשר שזה יישאר פתוח, כי מחר, מחרתיים, כל אחד יעשה סבירות לעצמו. תודה.

הוספת תקנה 16א עד 16ג 4. בתקנות העיקריות, אחרי תקנה 16 יבוא:

"חובת סימון בשבב וחובת עיקור או סירוס כלבים וחתולים המיועדים לאימוץ

16א. (א) ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות לא

ימסור לאימוץ

כלב או חתול שלא סומן בשבב ולא בוצע בו ניתוח עיקור או סירוס קבוע ובלתי הפיך בידי רופא וטרינר (להלן- ניתוח).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותרת מסירתו לאימוץ של כלב או חתול שלא בוצע בו ניתוח אם מתקיימת בו אחת מהנסיבות שלהלן, ובלבד שמי שקיבל אותו לחזקתו התחייב, בכתב, על גבי טופס 6 בתוספת הראשונה (להלן- טופס התחייבות), לבצע בו ניתוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 ימים לאחר שחלפה הנסיבה שהייתה המניעה לביצועו:

(1) רופא וטרינר קבע, בכתב, כי בשל מצבו הבריאותי, יש לדחות את מועד הניתוח;

(2) מדובר בנקבה שמניקה גורים;

(3) מדובר בגור שגילו אינו עולה על ארבעה חודשים.

(ג) מי שקיבל לחזקתו כלב או חתול פי תקנת משנה (ב) חייב לנקוט את האמצעים הבאים למניעת הזדווגותו של הכלב או החתול:

(1) יחזיקו במתחם בו לא נמצא כלב או חתול ממין (זוויג) אחר, לפי העניין, שאינו מעוקר או מסורס;

(2) לעניין כלב – לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו, אלא אם כן הכלב מוחזק קשור ברצועה בידי אדם המסוגל לשלוט בו; לעניין חתול – לא יאפשר יציאתו מתחומי ביתו אלא בכלוב המיועד לכך.

כאן אני הפניתי שאלה, יש פה הפללה של הנושא הזה. זו עבירה פלילית לעבור על זה. לי זה היה נראה קצת מרחיק לכת, ביקשתי ממשרד המשפטים לנמק את זה.

אני ממשרד המשפטים.

לא ליוויתי את התהליך של התקנות מתחילתו, אז התייעצתי עם הגורמים הרלבנטיים במשרד שליוו את התהליך.

במקור, משרד החקלאות ביקש תחילה להפליל מניעת הזדווגות באופן כללי. אחרי דין ודברים ארוכים בין המשרד לבין משרד החקלאות, הסעיף עוצב כך שפורטו התנאים שקיימים עכשיו.

אכן, מבחינת משרד המשפטים, יותר הגיוני שהעבירה הזאת תהיה עבירת קנס, ואנחנו לא עומדים בהפללה של הסעיף. מבחינתנו גם מקובל שההפללה תרד, אבל צריך להגיד שמדיניות האכיפה של משרד החקלאות לאורך הרבה זמן, ובאופן עקבי היא הפיכת העבירות האלה לעבירות מין - - -

מתי הפלילו לאחרונה מישהו יודע לומר לי בנסיבות האלה?

מתי הגישו כתב אישום אתה מתכוון?

בנסיבות האלה לא היו עבירה עד עכשיו.

ואת חושבת שתעמדו בזה? בוא נאמר שאנחנו מחליטים כן להפליל.

אני חושבת שמי שמאמץ בעל חיים אסופי, לא שומר עליו כמו שצריך ומייצר עוד גורים שהתגלגלו לאותו מעגל של ריבוי יתר ושל בעלי חיים שאי אפשר למצוא להם בית, אני חושב שראוי להטיל עליו.

האלטרנטיבה של אותו נער או אותו ילד שמרחם על בעלי חיים ואין לו את האמצעים להשאיר אותו נטוש ומתעללים בו.

אנחנו מדברים על אותם מקרים חריגים שבהם מישהו אימץ מכלביה בעל חיים שלא ניתן היה לעקר אותו מלכתחילה, והוא מגדל אותו על תנאי, רק במקרים האלה, לא על מי שאימץ מהרחוב, אין חובת עיקור בכלל, יש המלצה אבל אין חובה.

הכרעה לגבי הפללה.

ביחס ל-16א(א) המשמעות של הסעיף הזה שלא היה דבר כזה עד היום במדינה, שבעצם התקנות האלה קובעות שמדינת ישראל הולכת לכפות על ארגונים ועל רשויות מקומיות לעבור על איסורי הלכה, בלי להשאיר להם שום חופש בחירה. כלומר, לעשות את הפעולה הזאת של סירוס ועיקור שאסורות על פי ההלכה היהודית, בלי להיכנס לאמצעים האחרים שקיימים היום שדיברנו עליהם הרבה פעמים בדיונים פה, והמשמעות היא פשוטה, פשוט כפייה לעבור על הלכה יהודית, על רשויות, כולל רשויות חרדיות, דתיות, שהם הצטרכו לעבור הלכה לפי 16א(א).

אני לא רוצה להתנצח אתך בענייני הלכה, אבל גם איסור של התאכזרות והתעללות בבעלי חיים הוא קיים בהלכה, והוא קורה במציאות הנוכחית. אני חושב שאנחנו צריכים להכריע בין שני ערכים שמתנגשים.

בזמנו השר יצא בהצהרה, מה שנקרא סירוס כימי, מה, עוד לא המציאו את זה?

המציאו, בבדיקה, היעילות לא מספיק טובה, צריך לחדש את זה אחת לכמה שנים.

צריך להשקיע בפיתוח של זה.

לא, קודם כל היעילות לא טובה.

תודה.

(ד) ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות, ימסור למאמץ של כלב או חתול אישור על ביצוע ניתוח כאמור בתקנת משנה (א) או עיקור כאמור בתקנה 16ג(א), וכן ישמור טופסי התחייבויות שניתנו לו לפי תקנת משנה (ב) למשך 3 שנים מיום חתימתם.

אגרות 16ב. (א) רשות מקומית תגבה אגרות מאדם שמאמץ כלב או חתול ממאורת רשות, או מהטוען לבעלות עליו, בעד ניתוח שבוצע בהם לפי תקנה 16א(א) או עיקור כאמור בתקנה 16ג(א), כמפורט להלן:

(1) 300 שקלים חדשים בעד ניתוח חתול;

(2) 400 שקלים חדשים בעד ניתוח כלב.

אני רק אעיר פה שבהתחלה היה דיון אם לעשות סכום שונה לזכר או נקבה, והחלטתנו לעשות סכום ממוצע בין השאר כדי להקל על נושא של מסירה לאימוץ שאנשים לא ישקלו תמחור שונה אם הם מאמצים כלבים זכרים או נקבות, זה פחות או יותר מחיר עלות.

זה המחירים בשוק? ממש גנבו אותי...

זה מחיר עלות. וטרינר פרטי מכסה את מחיר הלימודים שלו.

פי חמישה לקחו ממני.

השאלה האם זה משהו שהכלביות העירוניות יכולות לעמוד בו, מבחינת גם עיקור, גם חיסונים.

הכתיבה של התקנות האלה נעשתה בשיתוף פעולה עם נציג של הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, ד"ר אבי צרפתי, ועם נציג של העמותות. גם הסכומים נקבעו תוך כדי חשיבה. לגבי יכולת הטכנית, אנחנו מודעים לזה שבחלק מהרשויות יש בעיה, אבל פתוחה בפניהם אפשרות ליצור הסכם עם מרפאות פרטיות, ולעשות את זה במסגרות כאלה.

רק כדי להשקיט את מצפונו של חבר הכנסת שמולי - - -

אני מסתכל על סעיף החיסונים, וגם שם גנבו אותי.

באמת מדובר כמו שד"ר בן דב אמרה, בעלויות בלבד. בדרך כלל, במרפאות הפרטיות נוספים בדיקות פרי-הרדמה, של בדיקות דם מסוימות, תרופות מסוימות.

למה שלא בסעיף הזה כבר גם במקום להתחיל לרשום תקנות חדשות, פשוט גם לרשום שמי שבעצם נטש או מוסר את הכלב הצטרך לשלם 200 שקלים קנס בעצם על כך שהוא נוטש את בעל החיים שלו.

אני אומר לך, זה יידחה למושב הבא.

(ב) אדם שמאמץ כלב שלא היה מסומן בשבב ממאורת רשות, או הטוען לבעלות עליו, ישלם לרשות המקומית בעד הסימון בשבב אגרה כמפורט בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה – 2005 ;

(ג) אדם שמאמץ חתול שלא היה מסומן בשבב ממאורת רשות, או הטוען לבעלות עליו, ישלם לרשות המקומית אגרה בסך 72 שקלים חדשים בעד סימון בשבב שבוצע בו לפי תקנה 16א(א).

כדי להרגיע את הדואגים, מדובר באותו סכום. שיבוב של כלב הוא מכוח חקיקה אחרת, ולכן בסעיף ב' יש הפנייה לשם.

(ד) רשות מקומית תגבה אגרות מאדם שמאמץ כלב או חתול ממאורת רשות, או

מהטוען לבעלות עליו, בעד ביצוע חיסון

משושה, חיסון מרובע או תילוע לפי תקנה 16 (12)(א), כמפורט להלן :

(1) 35 שקלים חדשים בעד כל חיסון משושה לכלב;

(2) 35 שקלים חדשים בעד כל חיסון מרובע לחתול;

(3) 15 שקלים חדשים בעד תילוע.

(ה) הסכומים הנקובים בתקנות משנה (א) עד-(ד) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ו) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ה), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

(ז) מנהל השירותים הווטרינרים יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון סכומי האגרות כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (ה) ו-(ו).

(ח) לעניין תקנה זו -

"המדד החדש" – המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום העדכון;

" המדד היסודי" – המדד לחודש אוקטובר שלפני יום העדכון הקודם ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש אוקטובר 2017;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בשנות השמונים היינו עוקבים אחרי המדדים.

אנחנו עושים את זה מדי שנה. אל תדאג, הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות מזכירים לנו שלא פרסמנו את העידכון ואנחנו עושים את זה.

עיקור כלבות וחתולות בהריון

שהן חסרות בעלים ומניעת המלטות16ג. (א) ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות יפעלו לעיקור כלבה או חתולה בהריון, שנקלטה אצלם והיא חסרת בעלים, כאמור בתקנה 16(12)(א), בהקדם האפשרי ובטרם ההמלטה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לדחות עיקור של כלבה או חתולה בהריון בהתקיים אחד מאלה:

(1) קבע רופא וטרינר, בכתב, כי בשל מצבה הבריאותי של הכלבה או החתולה כאמור, יש לדחות את הניתוח, יידחה הניתוח עד חלוף המניעה.

(2) יש יסוד סביר להניח כי יש לה בעלים, וזאת על אף האמור בתקנה 16(12)(ג)(2) או (3).

תיקון תקנה 24 5. בתקנה 24 לתקנות העיקריות, ההגדרה "שבב" – תמחק.

תיקון תקנה 38 6. בתקנה 38 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה) תקנה 16(12) לא תחול על חתולי רחוב שנאספו ומוחזקים רק לצורך ביצוע עיקור או סירוס.

(ו) תקנות 16א, למעט סימון בשבב לפי תקנת משנה 16א(א), ו-16ב,לא יחולו על העברת כלב או חתול ממאורת רשות או מארגון למען בעלי חיים למאורת רשות או לארגון למען בעלי חיים."

תיקון תקנה 39 7. בתקנה 39(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "(8)" יבוא "16א (ג) "

תחילה 8. תחילתן של תקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן ואולם תחילתן של תקנה 16א(א), למעט סימון בשבב, ותקנה 16 ג תהיה 6 חודשים מיום פרסומן.

מה עם התקנות של שישה חודשים?

התארגנות לעיקור, סירוס.

ב-16ג(א) אותה הערה שאמרתי קודם, מדובר בסעיף שכופה על רשויות לעבור על הלכה יהודית.

אני צריך בירור על 6(ו) מה אומר הסעיף הזה בפועל.

תקנה 38 שאם יש העברה של כלבים או חתולים בין כלביות עירוניות לבין ארגונים, מי בעצם מאורת רשות, או מארגון למאורת רשות ביניהם לא יהיה אגרות. תקנה 16(ב) היא לעניין האגרות. תקנה 16(א) שהיא למעט הסימון, היא מתייחסת לכל החובות של העיקור והחיסון. מאחר וכל אחד מהם מוטלות עליו החובות לפי התקנות האלה, אז - - -

התקנות האלה עיקור סירוס לפני מסירה לאימוץ, לכן אמרנו, להקל על העברה בין כלביות רשות לבין עצמן, או בין עמותות לבין עצמן או לבין כלביות רשות לא נחיל את החובה הזאת.

איפה נכנסות הכלביות הפרטיות.

כשאתה אומר כלבייה פרטית, אם אתה מתכוון לכלביית רשות, היא כלביית רשות.

לא אבל יש רשויות שמשתמשות בכלביות פרטית.

אז היא כלביית רשות. אם היא משמשת ככלביית רשות, ומוכרת ככלביית רשות לעניין החזקה של כלבים משוטטים לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים היא כלביית רשות, גם אם היא בידיים פרטיות, והאחריות היא על הרשות.

בכל מקרה, אין מצב כזה שהיא לא באחריותם. יש כלבייה פרטית - - -

כלבייה פרטית שהיא בית גידול או פנסיון לא חל עליה.

סעיף 7 זה בעצם סעיף העונשין, זה בעצם הסנקציה הפלילית היחידה שנותרה בתקנות האלה. אנחנו מתנגדים להורדת הסנקציה הפלילית מהתקנות. לא יכול להיות הוראות חוק שכופות התנהגות ולא יהיה בצידן סנקציה פלילית. התקנות האלה הן מאוד חשובות, הן לא המלצה, הן חובה, ומי שמפר אותן צריך להיענש. בוודאי בחקיקה שעוסקת בבעלי חיים, כמו שקיים בכל חוק צער בעלי חיים, ובתקנות שהותקנו מכוחו.

אני רק אחדד. הסנקציה הפלילית פה היא רק על סעיף אחד מסוים שחל על מאמץ. לעומת זאת, אם בכלבייה עצמה מתעלמים מחובת החיסון, מתעלמים מחובת העיקור והסירוס, בעצם לא קבועה שום התייחסות לעניין הזה.

תודה, יוסי.

משרד המשפטים, יש התייחסות?

אני מהמרכז השלטון המקומי. אם אפשר לחזור על הערה שנאמרה. אנחנו התעסקנו בנושא אחר שהיה בסעיף.

כרגע סעיף העונשין היחיד שיש הוא על מי שמאמץ כלבה או חתולה שלא עוקרה ועד שהוא לא התרבה. הועלתה שאלה על ידי "תנו לחיות לחיות" למה אין סעיף עונשין על ארגון למען בעלי חיים, או על רשות מקומית שלא מילאו את חובתם לעקר, לסרס, לחסן, בהתאם לתקנות האלה.

אנחנו מתנגדים לכל הטלה של אחריות פלילית על רשות מקומית, זו סוגיה שהיא רוחבית אצלנו. אנחנו בוודאי מתנגדים להשתת אחריות פלילית. רשות מקומית, כמו כל גוף מנהלי, כמו שמשרד ממשלתי בכל הכבוד, שלא ממלא את לוח הזמנים להגשת תקנות, לא נקנס ולא מוגש נגדו - - - כך גם לא רשות מקומית. רשות מקומית פועלת בהתאם לחובות שחלים עליה ואין צורך בעבירה פלילית בעניין הזה, יש לנו התנגדות נחרצת לכל השתה של אחריות פלילית על רשות מקומית.

אני חושב שההיסטוריה מלמדת, באופן גורף אני אומר, לא עומדת בכל החובות החלים עליה.

יש קנס מינהלי.

זו כנראה המציאות בחלק ממשרדי הממשלה, לא אומר שצריך לתקן חטא בפשע. אני מסכים למה שאת אומרת לגבי העניין הפלילי, אני חושב שלהטיל אחריות פלילית על ראש רשות, במקרה כזה זה דבר שהוא מרחיק לכת. אני לא רואה מה הבעיה לדבר במונחים של קנס.

אני מסכימה עם חברי, חבר הכנסת איציק שמולי, אני חושבת אחריות פלילית זה משהו שהוא באמת גדול מדיי על ראש רשות או על רשות מסוימת במונחים של עיקור סירוס ושיבוב. אבל מספיק שגם אם יהיה קנס שהוא זעום שהוא פי שניים מהסכום, זאת אומרת, 600 שקלים על כל דבר כזה, והם כבר יפסידו, זאת אומרת, הם ירוויחו במידה והם בעצם יעשו את זה.

עזבו את הענייני – נגיע לקטע הענייני מהותי שהוא מתבקש להטיל השתה פלילית אפילו, הפללה על היחיד, זה מנקה מכל סנקציה כזו או אחרת את הרשויות. לכן אם אתם שואלים אותי, מתחייב או מתבקשת לפחות עבירה מינהלית שגוררת אחריה - משרד הבריאות יודע לעשות את זה בהרבה תחומים שקשורים לבעלי חיים.

אנחנו לא יודעים אם ניתן להטיל קנס מינהלי על סעיף עונשין.

שרן, תיקון חקיקה.

לעניין הפיכה של עבירה לעבירה מינהלית, עדיין צריך שזה יהיה סעיף עונשין. צריך שיהיה בתקנות סעיף עונשין, על מנת שיהיה אפשר להפוך אותו גם לעבירה מינהלית, זה תהליך שעושים אותו אחרי שמעבירים את התקנות כאשר יש כבר סעיף עונשין בתקנות.

מה זאת אומרת סעיף עונשין?

זה אומר שיש כאן עבירה של רשות מקומית, או של ארגון - - -

אז למה שלא נוסיף פה סעיף עונשין - - -

בגלל ההתנגדות של מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים, ומכיוון שזה דיון בין משרדי ממשלה, הסעיף הזה הורד.

אז בואו נוסיף הסתייגות.

לא, זה או לאשר או לא לאשר, זה אומר שהוועדה לא מאשרת בלי זה.

אם את שואלת אותי, זה אתגר לנו כמחוקקים. אמרתי קשה. השאלה, האם לדחות את התקנות או לא? אני חושב שלא כדאי לדחות את התקנות.

נמצא כאן נציג של משרד הפנים, אתה יכול להגיד למה משרד הפנים מתנגד לזה?

קנס של 600 שקלים על כך שהם לא מילאו בעצם את התקנות שהם היו אמורים לעשות.

לפני שקובעים - - - צריך לקבוע - - - עבירה פלילית זה בא ביחד. לא ניתן להטיל קנס מינהלי, אלא אם זו עבירה פלילית.

שאלה למשרד המשפטים. אם אני מחנה את הרכב באדום לבן, יש על זה עבירה פלילית ובגלל זה אתה יכול לתת על זה קנס?

במקרה של בן אדם יחיד, יש איזה תוקף בחוק העונשין? לפי מה שאני מבין בסעיף 7, מותר להשית עונש.

לא, מה שעשו כאן, יצרו עבירה על דבר אחד, על הסיפור הזה של מניעת הזדווגות בנסיבות שכתובות, זו עבירה יחידה כרגע. אם אתה רוצה להטיל אחריות על הרשויות המקומיות, אתה כאילו צריך ליצור סעיף נוסף שהוא סעיף של עבירה פלילית, סעיף עונשין, שיוצר עבירה כי כרגע יש סעיף שמסביר את ההתנהגות הנדרשת, אבל אין סעיף שאומר מי שלא התנהג - - -

אבל מה הבעיה לעשות את זה?

מבחינת משרד המשפטים זה ידרוש בדיקה וליבון, צריך לתאם פה בין משרדי הממשלה.

זה אתגר שלנו, אני לא הייתי רוצה לעכב את אישור התקנות, אני חושב שיש בהן גם מימד של שיפור משמעותי. לא הייתי מעכב אותן בשביל זה.

אולי אפשר לבקש שעד אחרי הפגרה משרד המשפטים יעדכן את האפשרות - - -

אתה יודע מה גורלה של בקשה? אנחנו נבקש, ויכול להיות שהם יענו ויכול להיות שלא יענו לבקשתנו. בקשתנו נרשמה בפניכם לזרז, לשקול את התיקון הזה להחיל סעיף עונשין, או יזום. משרד הפנים, תתנגדו, מותר לכם. אני אומר לכם, שעומדת לכם הזכות להתדיין על זה אחר כך מאחורי הקלעים לא כאן. תודה רבה.

התוספת הראשונה, היא טופס של ויתור על בעלות כלב או חתול במקרה שבו יש בעלים, הוא כותב את פרטיו ואת פרטי הכלב והחתול ומצהיר שהוא מוותר עליו. במקרה של מי שמקבל, יש טופס שמקבל מתאר את פרטיו, והנותן מוסר את פרטיו. הטופס האחרון, הוא טופס התחייבות לביצוע ניתוח עיקור סירוס לכלב או חתול במקרה שבו לפי תקנה 16א(ב) לא בוצע ניתוח, שוב, פרטי הכלב או החתול, פרטי הגורם המוסר, פרטי הגורם המקבל, והתחייבות מה המניעה, איזה וטרינר קבע שיש מניעה, והתחייבות לפעול לביצוע לא יאוחר מ-60 יום לאחר שחלפה המניעה לביצוע שלו.

רבותיי, מי בעד אישור התקנות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – 1

התקנות אושרו.

2 בעד, נמנע 1, התקנות אושרו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.