הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 91

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 14:30

"בחינת אי השוויון והאפליה בחיוב בהיטל השבחה מכוח תכנית המתאר ת"א 5000"

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

רוסלן עוטמאן - עוזר ראשי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אהרון מדואל - סגן ראש העיר, עיריית תל-אביב

חזקיה העצני - יו"ר ועדת חקיקה, לשכת שמאי המקרקעין

משה סופר - נציגי כפר שלם

מזי סופר - נציגי כפר שלם

שלמה נוי - נציגי כפר שלם

שרון מרקו - נציגי כפר שלם

אורית לוי - נציגי כפר שלם

אילן זיקרי - נציגי כפר שלם

ליאורה אסתר זדה - נציגי כפר שלם

חני אייל - נציגי כפר שלם

אביב ישראל אייל - נציגי כפר שלם

מירי אהוד - נציגי כפר שלם

אבשלום בן דוד - נציגי כפר שלם

אריאלה אהרון

עדי כהן, חבר תרגומים

"בחינת אי השוויון והאפליה בחיוב בהיטל השבחה מכוח תכנית המתאר ת"א 5000"

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, הנושא הוא בחינת אי השוויון והאפליה בחיוב בהיטל השבחה מכוח תכנית המתאר ת"א 5000.

- - - מחייב אותו לשלם תשלומים שפשוט, מצד אחד או מביאים אותו לקריסה כלכלית או למצב בו הוא לא יכול להמשיך לממש את העסקה וזו פשוט פגיעה גם בזכות קניינית של אותם ציבורים וגם בזכות לגיטימית להחליף את ביתם. מעבר לזה אנחנו מבינים גם שיש כאן היעדר יידוע, היעדר אינפורמציה לאותם אזרחים, שזה הגיע אליהם בצורה - - - אגב, אני יודע שאזרחים רבים עשו בדיקה בהנדסה טרם מכירת הנכס ולא נאמר להם שהם צריכים לשלם. אחרי שהתבצעה המכירה נעשה איזשהו תחשיב ופתאום אמרו להם שיש תשלום.

אגב, יש מושג במדינת ישראל שנקרא סעיף ההסתמכות. כשאדם מקבל אינפורמציה מגוף רשמי ומסתמך עליו זו אינפורמציה שיש לה כוח משפטי רחב מאוד, בטח כשמדובר בגוף גדול אל מול אזרח פשוט, שהגוף הגדול, האחריות בדרך כלל מוטלת עליו, לא על אותו אזרח פשוט ותמים, שהוא לא מבין, הוא לא מכיר, הוא פשוט בא ושואל שאלה תמימה, מקבל תשובה ישירה, ועדיין העניין הזה לא נפתר.

אנחנו רוצים לשמוע, ברשותכם, אני ממש מתנצל, בקצרה, את הדוברים הבאים, ומשם אנחנו ננסה להגיע למסקנה שכנראה תהיה בכיוון של חקיקה, שהוועדה ואני, יושב ראש הוועדה, נגיש, כדי לתקן את העוול הזה אחת ולתמיד, לא רק לתושבי כפר שלם ולתושבי תל אביב, גם לתושבים רבים ברחבי הארץ בנושא הזה. כבר יש איזשהו נוסח שהגיע לפתחו של חברי, חבר הכנסת דודי אמסלם, אני אבדוק את הנושא הזה איתו יחד ואנחנו נקדם את העניין הזה.

אז אהרון מדואל, סגן ראש עיריית תל אביב, בבקשה.

טוב, הדיון היום מתכנס כפי שאמרת בגלל החיוב בהשבחה מכוח תכנית המתאר שאותו הטילה עיריית תל אביב על התושבים. למען ההגינות אני צריך לציין שהעירייה ביקשה ממני גם לייצג את עמדתה בנושא הזה, אז קודם כל אני אפתח ואומר את העמדה הכללית ואחר כך אני אתייחס גם לעירייה, מה העירייה בעצם אומרת בנושא הזה.

תכנית המתאר, וחייבים פה להבין את הנקודה, היא תכנית כוללנית, היא לא מחייבת, לא ניתן להוציא מתוכה היתר בנייה. מרבית הסיכויים, אני מדבר פה לנציג משרד המשפטים, שייגבה מאותם אנשים עשרות ומאות אלפי שקלים היטל השבחה ולעולם לא ייבנה ולו מטר אחד באותו מתחם ממנו נקבע ההיטל כתוצאה מהתכנית, כי כדי לבנות מכוח התכנית אתה צריך להכין תכנית תב"ע מפורטת. תב"ע מפורטת היא תכנית שהכנתה עורכת שנים רבות, כרוכה בהתנגדויות, כרוכה במטלות ציבוריות, כרוכה באי ודאות. הפוטנציאל, מה שעיריית תל אביב קוראת לזה פה פוטנציאל ההשבחה העתידי הוא פוטנציאל שרווי בכל כך הרבה חוסר וודאות, שמעולם, אין אח ורע במדינת ישראל שרשות מקומית כלשהי הטילה היטל השבחה מכוח תכנית מתאר כוללנית.

אם ניקח את תמ"א 38 לדוגמה, שפסק הדין שהרשויות מתייחסות אליו, פסק דין אליק רון, שהן חוששות שיהיה חיוב בהיטל השבחה, בתמ"א 38 אתה לא נזקק להכנת תב"ע מפורטת על מנת להוציא היתר בנייה, ואני שוב פונה למשרד המשפטים, אתה נזקק רק לאישור ועדה. תכין בקשה, תגיש בקשה להיתר בנייה, תיגש לוועדת התכנון, נכון, אתה לא תקבל מיידית, אישור וועדה שהוא אישור שאני מאשר אותו כל יום, אני ממלא מקום יו"ר ועדת התכנון בתל אביב, אני מאשר עשרות כאלה כל יום רביעי אחת לשבועיים, אין מה להשוות ואין משמעות בכלל לתב"ע.

גם ראינו שמאויות שהתושבים פה קיבלו. השמאים עצמם לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה, הם לא יודעים איך לתמחר את הדבר הזה, ההתבססות היחידה שלהם, הרי בדרך כלל בשמאויות אתה רואה בבנייה על גגות, הוסיפו לך תכנית ג' 1, הוסיפו לך 40 מטר על הגג, השמאי יודע לתמחר כמה שווה כל מטר בנייה בזכות שקיבלת על הגג, ויש לו עוד פרמטרים ועוד כלים כדי לשערך את זה מכוח התב"ע ותכנית המתאר. פה הפרמטר היחיד שהשמאי מתייחס אליו, מה שראיתי פה בכל השמאויות זה עליית מחירי הדירות, ממתן תוקף לתכנית המתאר בינואר ועד היום. אלא מה? עליית מחירי הדירות לא קשורה בכלל לתכנית המתאר. אף אחד לא תמחר אותה, אף אחד לא ידע שתכנית המתאר משביחה או לא משביחה לו את הבית, ואם הייתה עליית מחיר כלשהי היא נבעה כתוצאה מההתייקרות הכללית, במיוחד בדרום תל אביב.

אוקיי, מה העירייה אומרת בנידון?

רגע, עכשיו, עכשיו מה הבעיה מיקי בהתייקרות הכללית הזאת? רוב האנשים שנמצאים פה הם משפרי דיור, כלומר הם מכרו את דירתם הישנה, חלקם הגדול, על מנת לקנות דירה חדשה. באותה מידה שהבית שלהם, עלה מחירו מינואר עד היום, גם הדירה החדשה עלה מחירה מינואר עד היום, ללא קשר בכלל לתכנית המתאר. הם, פחות או יותר, הצליחו להגיע לאיזשהו בסיס כלכלי, משכנתאות ובנקים, שמאפשר להם, רובם אנשים קשי יום מדרום תל אביב, שיאפשר להם לרכוש את הנכס החדש. המצב הזה היום מעמיד אותם בפני שוקת שבורה, שוקת שבורה, חיובים של 150,000 על נכס של מיליון וחצי שנמכר, שכבר הייתה מוטלת עליו משכנתא בעבר, זה לא שהוא נקי ממשכנתא, זה יכול לגרום לרבים מהם קריסה כלכלית.

עכשיו אני אעבור לעמדת עיריית תל אביב. עיריית תל אביב טוענת שהיא גובה את ההיטל מכוח סעיף 1, התוספת השלישית לחוק, שתכנית מתאר מקומית או מפורטת מחייבת היטל השבחה, והסעיף הזה גם קובע שהעברת זכויות במקרקעין היא מימוש זכויות. סעיף 2 לתוספת קובע שאם חלה השבחה במקרקעין בגין אישור תכנית ישולם בגין ההשבחה היטל. ושוב היא מתייחסת לכל הסעיפים.

העמדה של עיריית תל אביב היום, היא מבינה והיא יודעת שגביית היטל השבחה מכוח תכנית כוללנית הוא בעצם דבר בלתי אפשרי, אלא מה? היא חוששת, שמחר יתבע אותה קונה דירה בבית משפט ויגיד לה 'גברתי הנכבדה, את לא גבית מהאדונים הנכבדים שמכרו את הדירות היטל השבחה, מכוח סעיף 3', מכוח הסעיף שהקראתי קודם, 'היית אמורה לגבות, לכן תיגשי ותגבי מהמוכר ולא ממני, בעניין הזה'. בעניין של אי הוודאות עיריית תל אביב גם אומרת, שכרגע ההשבחה נניח, שתבינו את האבסורד, היא אומרת שהיא גבתה פה השבחה של 150,000 שקל נניח לדירה, היא לקחה פה מקדם דחייה של 94%, כלומר ה-150,000 להערכתה זה רק 6% מגובה ההיטל, כלומר ההיטל האמיתי לדירות האלה מגיע ל-3-4 מיליון שקלים, סכומים שלא נתפסים בהיגיון, מי שמכיר את המגורים ואת אותם האזורים.

בכל אופן עיריית תל אביב מבינה שאין צדק בנושא הזה, היא חוששת מהחיוב הזה, כפי שאמרתי, של קונים עתידיים, והיא הגישה לוועדת הכספים, לוועדת הפנים של הכנסת סעיף לתיקון החוק, שהסעיף אומר: 'על אף האמור בסעיף זה על השבחה בגין אישורה של תכנית כוללנית יחולו הוראות אלו'. 'על אף האמור בסעיף זה' זה הסעיף שהקראתי קודם, שתכנית מתאר או תב"ע מחייבת גביית היטל השבחה, על אף האמור בסעיף זה.

אוקיי. אוקיי.

זה אותו סעיף שהקראתי קודם. 'א. החיוב בהיטל יחול רק לאחר אישורה של תכנית מפורטת התואמת את התכנית הכוללנית. ההשבחה בגין אישור התכנית המפורטת כאמור תיערך בהתחשב בעליית ערך המקרקעין מהמועד בסמוך לפני אישורה של התכנית הכוללנית ועד לאחר מועד אישורה של התכנית המפורטת'. מה בעצם אומרת עיריית תל אביב? אם זאת תכנית המתאר ופה תהיה תב"ע מפורטת, אנחנו ניקח את ההשבחה מלפני מועד אישור תכנית המתאר ועד לאחר אישור התב"ע המפורטת ולפי זה נחשב השבחה. העמדה הזאת היא עמדה הגיונית, היא עמדה נכונה, היא עמדה צודקת. כשיש לך תב"ע מפורטת ש - - -

אוקיי, איך אנחנו מקדמים את זה לכיוון הזה?

בגלל זה הגענו פה לכנסת, הם טוענים שהם קידמו אצל וועדת הפנים, אני הייתי אצל - - -

אוקיי. הם רוצים חקיקה?

כן. האמת שמשרד המשפטים כבר הסכים לסעיף הזה בחקיקה.

מה משרד המשפטים אומר?

קודם כל חבל שמינהל התכנון לא נמצאים כי עמדתם חשובה.

נכון, אבל מבחינת החקיקה הזו?

ועמדתם חשובה. לגבי החקיקה, צריך לציין שלאחרונה קוּדם תיקון כללי לגבי כל הפרקים הכלכליים בחוק התכנון והבנייה.

כולל זה?

כולל זה. לאחרונה הייתה גם החלטת ממשלה לקדם את התיקונים בפרקים הכלכליים, שזה באמת צפוי להיות מקודם בזמן הקרוב. חברי לפני תחילת הדיון הציע אולי לקדם רק את החלק שמתייחס להיטל השבחה. אני חייב לציין שזה לא ריאלי וזה לא ישנה, מהסיבה הפשוטה, כי אי אפשר לקדם רק סעיף כזה מבלי לעשות התאמות לדברים אחרים. יש הרבה, הרבה דברים שצריך לעשות התאמות.

אדוני הזכיר מקודם שחבר הכנסת דודי אמסלם רצה לקדם את זה במישור אחר. להבנתי גם אז העניין נעצר כי הבינו שאי אפשר לעשות את זה מבלי לעשות תיאומים עם דברים אחרים, סעיפים אחרים. לכן אי אפשר לקדם רק את הסעיף הרלוונטי להיטל השבחה, אלא שהדבר צריך להיעשות במסגרת - - -

אנחנו בעד, רק העניין הוא שעיריית תל אביב צריכה אולי איזושהי הבהרה, גם משרד המשפטים, שיש תהליך כזה, שלפחות יקפיאו את החוב הזה לאותם דיירים או לאותם בעלי נכסים עד אשר החקיקה הזאת תסתיים, כי מן הסתם אנחנו נרצה שתהיה לה תחולה רטרואקטיבית. אלו אנשים שיש להם את עניין ההסתמכות, הם הלכו לעירייה, ביררו, אמרו להם 'אין לכם שום דבר', אחר כך העירייה פתאום הוציאה שומות חדשות, קבעו רטרואקטיבית שיש לשלם על משהו, זה גם גרם להם לנזק כלכלי, גם גורם להם למצב שהם צריכים לבטל את עסקאות המכר שלהם, על משהו שגם ככה המדינה רוצה לתקן. זה סוג של לאקונה לעניות דעתי שיש עליה רק הכרעה משפטית, אין עליה כרגע חקיקה ברורה, יש עליה איזושהי הכרעה משפטית שעליה מסתמכים, והלאקונה הזאת עושה נזק להרבה מאוד, כמה אנשים מדובר?

מדובר במאות ואלפים, זה כל תל אביב.

זה אלפי אנשים.

לגבי המקרה הקונקרטי אני חייב לדבר עם מנהל התכנון לפני שאני מביע עמדה.

טוב.

יש לי הערה פה לגבי ההצעה של עיריית תל אביב. עיריית תל אביב הציעה, כשדיברו איתי הבוקר, הם קודם כל מבקשים שאנשים ישלמו את ההיטל והם מוכנים להתחייב שברגע שיחוקק התיקון לחוק הם יחזירו את סכומי ההיטל - - -

אין לנו מאיפה להביא את הכסף.

אני מבין את זה, אני אבל חייב להגיד את מה שהם אמרו. הם יחזירו את סכומי ההיטל - - -

נו, אז שייתנו, שייקחו מהם צ'ק, צ'ק ביטחון או משהו.

והצמדה, וכולל הצמדה - - -

לא, אני אומר, אני חושב שצריך להיות פה, אנחנו תכף נקרא גם לעירייה לעשות מהלך הפוך. לקחת מהם איזשהו צ'ק עירבון עם התחייבות, מגובה על ידי תצהיר של עורך דין, שהם מתחייבים שבמידה ולא יהיה תיקון חקיקה וזה הם ישלמו את מה שצריך, בינתיים שישחררו להם את הזכויות, ישחררו להם את הדברים, שיתקדמו לבתים שלהם. אנחנו נקדם את החקיקה בעבורם, נעשה את כל המאמצים שהחקיקה תעבור כמה שיותר מהר, ברגע שהחקיקה תעבור החוב ייעלם וכבר לא יהיה יותר רלוונטי.

אם חלילה, אם חלילה תהיה בעיה בחקיקה ולא נצליח להעביר אותה אז יהיה פה אסון גדול שכל המדינה תצטרך לדעת איך להתמודד איתו, עם הרבה מאוד אנשים שלא יהיה להם איך לשלם את הכסף ויכולים להיכנס למצבים בלתי אפשריים.

אני עכשיו נותן צ'ק ביטחון על 100, 150 אלף שקל, אם החוק לא יעבור אתה תבוא תגיד לי 'בוא תשלם עכשיו את הכסף'. מאיפה אני אביא לך את הכסף? הכסף אצל הקבלן.

אני יודע שכרגע הדבר שאנחנו רוצים לקדם, יש לו סיכוי גבוה מאוד, אפילו של יותר מ-90% לעבור ולפטור אתכם. ולכן אני חושב שזה יחסית - - -

בשביל מה אני צריכה - - -

עדיין יש סיכוי של אחוז, פתאום זה - - -

אי אפשר להקפיא את זה בלי צ'קים? בלי ביטחון?

לא צריך לשלם כלום, אתם מבטלים את זה אז תבטלו, אין לנו, אני אין לי מאיפה להביא את הכסף הזה.

אני רק רוצה להסביר, חברים אני רוצה שתבינו, התהליך של הביטול , בסופו של דבר יש למדינת ישראל יתרונות וחסרונות כמדינת חוק. היתרונות אתם כולכם נהנים מהם ביומיום, ויש לזה גם חסרונות. החוק מחייב את כולם, מעל הכולל, מעליי, מעליכם, החוק הוא מעל הכל, והחוק קובע היום, בהתאם לפסיקה בבית משפט שאתם צריכים לשלם, נקודה. זה שאתם לא רוצים לשלם ונראה לכם שזה לא הוגן אני איתכם, אתם צודקים.

רוצים, אבל אין לנו מאיפה, מאיפה נביא כסף?

לא, אבל אתם, אז רגע, שנייה - - -

צריך להיות היגיון - - -

במדינת ישראל יש גם דרכים לפתור בעיות לאנשים שאין להם, אבל זה לא העניין. אני אומר שאני איתכם, אני חושב שאתם לא צריכים לשלם את החוב הזה ולכן אנחנו גם רוצים לערוך את הדיון הזה, אבל אי אפשר לעשות את זה בפתרון קסם. אני לא יכול היום לקבל פה החלטה בוועדה ולהגיד אין יותר חוב, זהו החוב נעלם, חוזרים הביתה כאילו לא קרה כלום.

בסדר, אז תקפיאו את העניין - - -

אז זה מה שאני מציע, אבל העירייה - - -

העירייה יכולה להיות ערבה?

לעירייה יש מחויבות, מחויבות מול משרד הפנים, לא מול אף אחד אחר, שהיא לא יכולה לשחרר אישור העברת זכויות על נכס כל עוד יש חוב שהוא לא במצב של הסדרה מסוימת. אתם עושים סך הכל איזשהו סוג של הסדר, תחת מחאה זה נקרא, הסדר שאתם בעצם לא משלמים את הכסף אלא נותנים איזשהו צ'ק עירבון לעוד נגיד, סתם דוגמה, שנה מהיום, שבזמן הזה אנחנו צריכים לפתור את בעיית החקיקה כדי שהצ'ק הזה יוחזר לכם ולא יקרה כלום. בינתיים תוכלו להעביר זכויות בבית, לקבל את כל הכספים, כספי התמורה של מכירת הנכסים שלכם, תוכלו להתקדם לבתים שלכם. הדבר הזה ימשיך לרבוץ על גבכם עד אשר אנחנו נסדיר את זה באמצעות חקיקה, אבל אי אפשר לעשות משהו שהוא אחר, כי אני לא רואה עירייה שיכולה, גם בהתאם לדרישות משדר הפנים, לשחרר את אישורי העברת הזכויות וכדומה מבלי לעשות איזושהי הסדרה על חוב, שהוא כרגע קיים, עד שאנחנו נבטל אותו. לכן אני חושב שההצעה הזו היא הצעה שאין ברירה ואנחנו צריכים לקבל אותה. כן.

אני חייב להעיר הערה. אני הייתי שבוע שעבר אצל יו"ר ועדת הפנים - - -

גם אם אין לי מאיפה להביא.

לא אמרתי שתשלמו. אתם לא צריכים לשלם את זה כרגע.

בסדר, אבל אתה אומר צ'ק עירבון, גם צ'ק עירבון אין לי. אין לי.

חבר'ה, מה זה אין צ'ק עירבון? זה נייר.

מה זה צ'ק עירבון? זה - - -

זה נייר שבסופו של דבר ייתכן מאוד שלא תצטרכי, סיכויים גבוהים שלא תצטרכי לכסות אותו.

ואם כן? ואם כן?

אבל אם חלילה לא נצליח להעביר את החקיקה אז אתם נמצאים באותו מצב שאתם נמצאים בו היום רק יכולים סוף סוף להתקדם ולא להיתקע במקום.

90 אלף שקל מאיפה נביא?

לא אמרתי שתשלמו את זה, אנחנו לא במקום שאתם רוצים - - - אני לא הולך להסכים לזה שתשלמו את זה, אני הולך להיאבק עד תום כדי שלא תשלמו את זה, כולל כל הכלים הפרלמנטריים והמשפטיים שיש בידי. זה לוקח זמן, זה לא תהליך של יום אחד. אם אתם חושבים שזה קורה בן רגע זה לא נכון, זה לא עובד ככה, יש דרכים מסוימות.

אני הייתי שבוע שעבר אצל יו"ר ועדת הפנים וביקשתי ממנו, כפי שדיברתי פה עם נציג משרד המשפטים, להכין את התיקון לחוק. יש הסכמה בין כל הגורמים על התיקון הזה, בין כל הגורמים, ואני לא חושב שזה מדויק לומר שהתיקון הקונקרטי, הספציפי הזה, קשור לאיזשהו מכלול רחב. זה תיקון מאוד פשוט שמתייחס לסעיף בתוספת השלישית, אין לו השלכות רוחב אחרות שצריך לטפל בהן, בסוגיה הזאת. דודי הסכים איתי בנושא, הוא אמר לי, אלא מאי? יש לי בעיה עם השלטון המקומי בתיקונים בנושאים כאלה ואחרים והוא לוקח את כל התיקונים כמכלול ומנהל משא ומתן מול כל מיני גורמים.

אם זה יילך בדרך הזאת של מקח ומקח פוליטי אני חושש מאוד שתחלוף חצי שנה ושנה והסיפור הזה לא ייפתר.הנושא הזה לדעתי הוא מהותי יותר לאור אישורן של תכניות מתאר לא רק בתל אביב, אושרו גם בשתי ערים אחרות, אני כרגע לא זוכר את שמן, תכניות מתאר, הנושא הזה הוא מאוד מהותי.

ירושלים, חדרה.

בינתיים חדרה. מה שקורה פה לדעתי, מיקי - - -

אדוני זה חזקיה?

כן.

תכף אתה תאמר משהו.

ולדעתי מינהל התכנון היה צריך לבוא לפה, סליחה על הביטוי, בריצה. הם פועלים היום להוריד את מחירי הדירות, נכון? אישור תכניות המתאר וקביעת היטל ההשבחה הווירטואלי הזה יגרום לקפיצה במחירי הדירות.

זה מעלה את ערך הדירות.

זה יגרום לקפיצה.

נכון, נכון, בדיוק.

זה בניגוד למגמה.

ומישהו ישלם את זה.

ולדעתי, מיקי, אני לא מגזים, צריך גם לערב פה את ראש הממשלה, את שר האוצר ואת ראש הממשלה.

יכול להיות, יכול להיות שנערב אותם.

כי בסיפור הזה זה יגרום לעליית רוחב, כמה אתה מעריך, אדון שמאי, את ה - - -

עכשיו אנחנו נשמע את חזקיה העצני, יו"ר ועדת חקיקה בלשכת, ואחרי זה אתה, בסדר?

חצי משפט. הצעת החוק שציינתי מקודם היא של האוצר וכן מינהל התכנון, שהוא גורם מאוד חשוב.

אוקיי, אבל ההצעה הזאת עדיין לא מתקדמת מהר, אנחנו צריכים - - -

הייתה החלטת ממשלה, היא צריכה להתקדם, אבל שוב, היא של האוצר ולכן הגורם הדומיננטי בתמונה הוא מינהל התכנון.

טוב.

חשוב שתדעו את זה.

אוקיי. כן, חזקיה.

טוב, שמי חזקיה העצני, אני נציג לשכת שמאי המקרקעין. קודם כל אני רוצה לומר, אני לא מייצג שום עירייה, שום גוף מקומי, אני מייצג רק עמדת הלשכה כגוף מקצועי.

הכאב שאני שומע פה, אני רואה אותו כל יום אצלי בפרקטיקה הפרטית שלי, הוא קורה בכל הארץ, יש תכניות מתאריות בכל הארץ שמכוחן קשה מאוד להוציא היתרי בנייה, אם בכלל אפשר להוציא היתרי בנייה, ואנשים משלמים בהיטלי השבחה. הבעיה הזאת קיימת לא מהיום, אין חדש תחת השמש, זה כבר קיים שנים רבות. לדוגמה בתל אביב תכנית המרתפים, בניין חדש, חייבו אותם בהיטלי השבחה, אי אפשר לבנות את המרתף גם בעוד 50 שנה, חייבו אותם במרתפים, וזה קרה לאורך כל השנים.

אז נכון, יש בעייתיות בנקודה הזאת. הבעייתיות הזאת היא בעצמה גם כן לאור פסק דין אליק רון, פסק דין אליק רון, שהבחין בין זכויות מוקנות לזכויות מותנות, ויצר איזושהי בעיה בשוק היום במצב הזה. כך שאנחנו לא יכולים היום לבוא ולומר שנכס שנמכר, גם אם נכון להיום אני לא יכול להוציא לו היתר בנייה, אי אפשר לבוא ולומר שהוא, לנטרל ממנו כל ציפייה ולנטרל ממנו כל פוטנציאל. כמו שאמרתי, כמו תכנית 5000, שהיא יחסית ערטילאית, יש תב"עות כאלה בכל הארץ.

קשה להתמודד עם זה, בתור שמאי אני אומר לכם, אבל לעת עריכת השומה השמאי בודק את הוודאות, את הסיכון, בודקים חלקה חלקה, אין דין בית חד קומתי שהחיים הכלכליים שלו נהרסו לדין דירה בבית חדש, וכל חלקה וחלקה בודקים נקודתית, בודקים מה גובה היטל ההשבחה. סגן ראש עיריית תל אביב דיבר קודם על הפחתה של 94%. אם קיים דבר כזה אני אומר לך זה חטא, כי על 6% קשה לי להאמין. אני מאמין לך, לא אומר שאתה לא דובר אמת. פה בירושלים ובתכנית אחרת שאני מכיר מדברים על הפחתות של בין 45% ל- 65% וההפחתות האלה עוברות מסננות ובדיקות של שמאי מכריע - - -

בגלל הערטילאיות, כפי שהגדרת, של תכנית המתאר היועץ המשפטי והצוות של העירייה קבע מקדם דחייה של 94%, מקדם דחייה, אבל זה לא עוזר, השומות קבועות, גם אם - - -

אבל חוץ ממקדם דחייה יש עוד מקדמים אחרים שלוקחים בחשבון. מה שאני רוצה לומר שאין דין חלקה פנויה או חלקה עם בית חד קומתי שהחיים הכלכליים שלו הסתיימו לדירה בבית חדש, ובודקים חלקה חלקה ומגרש מגרש ובודקים את כל הנושא של סיכון, של ודאות, אם יש שימור, אין שימור, היכולת, החיים הכלכליים של הנכס. אתם צריכים גם להבין, שיש פה קופה ציבורית. נכון, כולנו כואבים את זה שכל אחד מאיתנו עכשיו צריך לשים צ'ק של 70,000-100,000 שקל, אבל תסתכלו גם מהצד השני, יש פה קופה ציבורית ואם קיימת סבירות ששווי של נכס עולה בעקבות תכנית מסוימת, הרי מה זה תכנית? תכנית זה יציר כפיהם של ועדה מחוזית, וועדה מקומית. מי זו הוועדה המקומית? זה אנחנו - - -

אבל מי נהנה מזה? מי נהנה מזה?

סליחה, לא הפרעתי לך, אני אענה לך אחר כך. הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית זה בעצם גוף שאנחנו כאזרחים, כריבון, נתנו לו את הסמכות להחליט והוא העניק פה זכויות בנייה. יש פה קופה ציבורית ואי אפשר היום לבוא ולומר שהקופה הציבורית הזאת ננתק אותה.

בטח שננתק אותה.

דקה, דקה, בבקשה, לא הפרעתי לך. אם היום, כמו שהזכרת בוועדת הפנים, אם בוועדת הפנים והסביבה, החוק של דודי אמסלם ושל חבר הכנסת מלכיאלי, מה שהולכים לקדם בנושא מועד מימוש, אם יתקדם שם משהו זה פותר את הבעיה.

זה לא הגיוני כל מה שאתה אומר.

זה גזירת קופון.

דקה, דקה.

זה לא הגיוני מה שאתה אומר.

ממש לא, זה שוד.

אבל זה לא אני, מה את רוצה מחיי?

סליחה, אני לא מקבלת את זה.

זו גזירת קופון, מי ייהנה מזה? אנחנו לא מקבלים את מה שהוא אומר בשום פנים ואופן.

אם אתם השמאים, שנייה, שנייה, אם אתם השמאים, אתם עשיתם לנו לכולנו קטע - - -

אל תפריע לי,

אל תפריע לי.

אדוני, אנשים היום קונים, אדוני, אנשים היום קונים מכונית ב-50,000 שקל - - -

שיהיה לכם עוד עבודה לשמאים, שיהיה לכם עוד עבודה.

אנשים קונים היום מכונית ב- 50 אלף שקל בודקים אותה ב- 1,000 שקלים. הולכים למכור נכס במיליון או 2 מיליון שקלים ולא עושים בדיקה.

אנחנו לא ידענו מזה.

אבל זה דבר ידוע - - -

אז מה אתם רוצים מחיי?

אנחנו לא ידענו מזה. בנאדם מוכר בית פעם בחיים, הוא לא יכול לדעת - - -

אבל זה לא דבר ידוע, אתה בא ומייצג אותם כאילו - - -

אני לא מייצג את עיריית תל אביב פה - - -

חברים, אני לא מבין מה, מה זה הדבר הזה, מה, לא, אני לא מוכן ככה, בשום אופן לא. עושים דיון, תנו לאנשים לדבר, אנחנו מקשיבים, אפשר לחלוק אחר כך על דברים.

מבחינה מקצועית, אני יכול להסתובב איתכם דוגמה 200 מטר פה בשכונת רחביה, אני אעבור איתכם בית בית, יש דירה שקבעו לה היטל השבחה של 200,000 שקלים ויש דירה של 50,000 שקלים, בית ליד בית, ולמה? כי כל אחד בודקים בית בית מה החיים הכלכליים שלו, מה הסיכוי שם - - -

בסדר. תודה רבה.

הבנו את זה, הבנו.

תודה אדוני. עשית עבודה מצוינת ללשכת שמאי המקרקעין.

ייצגת אותם בכבוד, תאמין לי, עוד קצת כסף לקופה.

הלאה, חברים, זה לא רלוונטי לדיון. זה לא רלוונטי לדיון.

מיקי, חבר הכנסת מיקי, אני רוצה להגיד משהו.

ד"ש ליו"ר הלשכה.

לחיים, אני אמסור לו.

איך קוראים לו?

חיים מסילתי.

חיים מסילתי, כן. בחור מקסים. טוב, תראו, הוועדה - - -

סליחה? אני רוצה לומר משהו. אני עו"ד חני אייל ואני מייצגת הרבה מתושבי השכונה. מבדיקה שעשינו, אני רוצה להסביר רגע את חומרת המצב. התכנית הזאת אמורה לחול על כל תל אביב והיא חלה בעיקר רק על דרום תל אביב, מזרח תל אביב, יפו, שכונת שפירא, השכונות, האוכלוסייה בעלת יותר קשיים כלכליים, אוכלוסייה יותר חלשה. דבר שני, אם לא תהיה פה הקפאה זה הולך להיות מסלול לטרגדיה.

זה מה שאני אומר, הקפאה.

אז בגלל זה אני אומרת, שצריך הקפאה וצריך לקדם את הסעיף הזה בנפרד, כי אם אתם לא תקדמו את זה בנפרד האנשים האלה לא יוכלו לעבור דירה, הם ייזרקו לרחוב.

אני אמרתי את זה במפורש וגם אלו מסקנות הוועדה. צריך להקפיא את זה - - -

צריך אבל לקדם רק את הסעיף הזה בנפרד.

להמתין לתוצאות החקיקה, ובינתיים העירייה תמתין עם החוב. אם היא רוצה ככה, בשביל לבטח את עצמה, לא שזה באמת משנה, כי צ'ק או - - -

אני אין לי.

או חבות פרטית של בנאדם. זה לא משנה, גברתי, את לא מוסרת צ'ק - - -

אני עוד שבוע עוברת דירה.

שנייה רגע, תקשיבי רגע, אל תמסרי צ'ק, בסדר? זה עדיין לא פותר אותך מהחוב, הם יכולים לאכוף אותך מחר בבוקר, לעקל לך את החיים. זה לא עוזר. הצ'ק הזה זה סתם קוריוז, לבוא באמירה, תחת מחאה, שילמתי תחת מחאה, זה מקל על העירייה מבחינת ההתנהלות שלה מול משרד הפנים, כי העירייה, יש לה חובה לגבות מיסים ולגבות היטלים, ואם היא לא עושה את זה היא יכולה לקבל על זה מה שנקרא דו"ח חמור ממבקר המדינה, והיא בבעיה משפטית. את לא יכולה, את לא חייבת לשלם, אל תתני צ'ק, מחר בבוקר יבואו ויגידו 'אין בעיה, היא לא נתנה צ'ק, אנחנו לא עושים לה כלום'. יאכפו אותך, יגבו אותך, ייקחו לך את הדברים מהבית, יעקלו לך את המשכורת, הכל בסדר, לעירייה יש דרכי אכיפה מאוד מאוד נחרצות.

זה לא העניין, העניין פה זה לתת פתרון יצירתי, משפטי, למצב הנוכחי, עד שהחקיקה הזאת תושלם. הדרך היחידה שלכם לצאת מהבעיה זה באמצעות חקיקה שהכנסת תחוקק בנושא שלכם. אין לכם דרך אחרת לצאת מהבעיה.

ואפשר לקדם רק את הסעיף הזה?

בגלל זה אני רוצה להקפיא את העניין מול העירייה עד שנשלים את החקיקה. זה יכול לקחת שנה, זה יכול לקחת חצי שנה וזה יכול לקחת גם שנה וחצי.

ומה זה הצ'ק? נגיד עכשיו אמרו לי תשלמי 70, אני צריכה לתת צ'ק של 70,000? ואם לא תצליחו לחוקק את החוק תיקחו לי את ה-70,000? ואז לא יהיה לי מה לאכול? אז מה?

לא הבנתם, אני אנסה להסביר עוד פעם. נניח שאת לא נותנת צ'ק, בסדר? את לא נותנת צ'ק.

לא, אני נתתי צ'ק, בסדר?

אז מה הצ'ק הזה עשה? את יודעת מה הצ'ק הזה עשה?

נו, מה הוא עשה?

הוא אפשר לעירייה להגיד קיבלתי כסף, ואת חותמת גם על שובר התשלום, כשאת משלמת את השובר, שיהיה בו נגיד 70,000 שקל עם צ'ק, את רושמת תשלום תחת מחאה, זאת אומרת אני אומנם נתתי, אבל אני עדיין מחכה להליך משפטי ולהליך חקיקתי שצריך לבטל לי את החוב. זה לגיטימי כאזרחים לעשות את זה, זה מותר.

והם גובים אותו?

לא. העירייה לוקחת את הצ'ק כי הצ'ק יהיה דחוי, סתם דוגמה, לעוד שנתיים נניח, והם לא יכולים לעשות כלום בצ'ק כי יש לו מועד. אבל הם אומרים דבר אחד, אם וכאשר, כשאת חתמת תחת מחאה ושילמת, הם יכולים להגיד קודם כל 'גבינו, שחררנו את הזכויות, הכל בסדר', אבל בגלל שזה תחת מחאה העירייה מבינה שיש עניין פה שצריך להתברר. אם בסוף תהיה חקיקה, בע"ה, מה שאנחנו רוצים לקדם ובעזרת השם נקדם, שתפתור אתכם מהתשלום הזה יוחזר לכם הצ'ק ואתם הולכים לדרככם. אם לא תהיה חקיקה, כן תשלמו את החוב. לא תשלמו את החוב יאכפו אתכם, כמו שיאכפו אתכם בכל מקרה.

כל זה בהנחה שהעירייה תסכים, מיקי, מה שהצעת עכשיו עדיין אין הסכמה של העירייה.

אני אציע את זה עכשיו לעירייה ואני מקווה שהעירייה תסכים, כי אם היא לא תסכים אז היא פשוט עושה נזק לתושבים שלה, לא שלי, זה התושבים שלה, אהרון, לא שלי. היא חייבת להסכים. האנשים האלה היום במצב שהם לא יכולים להעביר זכויות, לא יכולים לקבל את יתרת התשלום, לא יכולים לעבור דירה, במצב של הפרות חוזה יש את סעיף ההסתמכות גם, יש להם גם קייס משפטי נגד העירייה מאוד חזק.

אני אומר לכם חברים, עוד דבר, אם העירייה לא תשתף פעולה איתכם יש לכם קייס משפטי לתבוע על עיקרון ההסתמכות. הלכתם, ביררתם, אמרו לכם שאין לכם חוב, מכרתם את הדירה, כל פיצוי שייגרם לכם אתם יכולים להשית אותו על העירייה, וזו אופציה מבחינתכם לעשות את זה. אני מקווה שלא תגיעו למצב הזה, אני מקווה שנגיע להסדר, כי העירייה בסוף, בהליך משפטי, יכולה לצאת יותר ניזוקה, למה? היא גוף גדול, היא גוף חזק - - -

וללכת לבית משפט לא עולה כסף?

בתי המשפט נותנים דווקא את יומם לאנשים החלשים.

לא עולה כסף? עורך דין - - -

וגם נוטים לעזור לקבוצות החלשות, ובטח לא לגופים החזקים ולארגונים החזקים.

סיכום הוועדה. אחת - - -

רגע, רגע, רגע, רגע.

כן.

עוד דבר אחד. מה שאתה אומר זה דבר כזה, פתרת בוא נגיד את הבעיה כרגע לאנשים שכרגע תקועים, אבל עכשיו אתה אומר זה שנתיים אף אחד לא יקנו דירה, כולם יחכו - - -

לא, לא, זה יכול להימשך, לא, לא, זה יכול להימשך כנוהל זהה לכולם, זה צריך להיות נוהל זהה לכל מי שרוצה למכור דירה, שיש לו את הסיפור הספציפי הזה שאנחנו דנים בו היום. כן, גברתי.

מיקי, לי יש שומה ביד. מה, לאן אני הולכת? אני צריכה עד ה-30 לאוגוסט, אני צריכה - - -

אני מקווה שהדיון הזה יביא לפתרון עם העירייה ואז תוכלי להתקדם.

ממתי ההקפאה?

אני אומר, מה זאת אומרת ממתי?

בפרקטיקה איך זה יעבוד? עכשיו אני חתמתי חוזה עם בנאדם, בפרקטיקה - - -

בפרקטיקה אתה הולך לעירייה, עושה לך חישוב בהתאם למצב הנוכחי, לא בהתאם לחקיקה החדשה, אומרת לך סתם דוגמה 'לפי השומה מגיע לנו 70,000 שקל או 80,000 שקל ממך', אתה נותן להם צ'ק לעוד שנתיים תחת מחאה, משלם שובר תחת מחאה ואומר אני מחכה לבירור המשפטי.

יאשרו לי את זה לתת להם - - -

אז זה אני עכשיו רוצה לבקש מהעירייה, זו הפנייה שלי לעירייה. אני מקווה שיאשרו לך.

אני פניתי, פניתי ליועץ המשפטי עכשיו בהודעה, הוא לא חזר אליי עדיין.

אז אני מקווה שהוא יאשר את זה. אין לו דרך אחרת לפתור את הבעיה.

אבל הם רוצים תוך 45 יום מרגע שקיבלנו - - -

הם רוצים גם את כל הסכום,

אבל גם העירייה אומרת שברגע שיש חקיקה שפותרת את העניין היא לא רוצה לגבות את הכסף.

העירייה אומרת, אמרה יותר מזה, גם מי שישלם עכשיו, ברגע שיחול התיקון - - -

אבל אין להם לשלם.

אין להם, זאת בעיה.

מיקי, אפשר עוד משהו להגיד בבקשה?

חברים, אני חייב לסכם, כן.

עכשיו נגיד ואומרים אין, 'את צריכה לשלם את ה- 70,000, גברת', 'אין בעיה אדוני, קח ממני כל חודש 100 שקל עד שנסיים את ה-70,000'.

זו גם אופציה.

אין, לא נוכל לעמוד בזה.

אני לא יכולה לתת לך 70 אלף שקל בבום.

לא אמרתי שתתני, אמרתי שתתני צ'ק דחוי לעוד שנתיים, לא אמרתי שתתני כסף.

לא, אבל עכשיו גם - - -

וגם ה-100 שקל לחודש האלה זה גם סוג של הסדר, שזה גם אופציה.

אני לא הבנתי איפה אני עומדת, חבר הכנסת מיקי - - -

תכף, אנחנו נסכם את הדיון.

לא הבנתי, אני עד ה-30 לאוגוסט - - -

אני אגיד לך איפה את עומדת. את כרגע נתונה לחסדיה של עיריית תל אביב. אם הם יחליטו לקבל את מסקנות הוועדה ניצלת, אם לא, את בבעיה.

תנסה להשיג את היועץ המשפטי, אהרון.

אז מתי תלך עם זה? כי גם אני צריכה ללכת.

שלחתי לו הודעה.

אנחנו נגיש את מסקנות הוועדה לעיריית תל אביב ונצפה מהם ליישם את מסקנות הוועדה. אם הם יעשו את זה זו החלטה שלהם, לא שלי, אבל עדיין אני נותן להם פה מה שנקרא קרש קפיצה.

רק בעוד כמה זמן אנחנו נקבל תשובות בערך?

אני מקווה מיידית, יש פה את אהרון, סגן ראש העיר, הוא הולך עם המסמך הזה - - -

מיידית זה יום יומיים או שנה שנתיים?

אהרון, המסמך, עכשיו אתה מקבל אותו, אתה הולך עם מנהלת הוועדה, היא מכינה לך את המסמך, או מחר היא תשלח לך אותו במייל, ואתם הולכים עם זה לעירייה ונותנים תשובות לאנשים.

אבל אתם לא מבינים מה אני מנסה להגיד.

אני חייב להגיד שכרגע אין הסכמה של עיריית תל אביב - - -

אני מבין את זה, אבל אני מציע להם, אין משהו אחר, זה מתווה טוב.

מיקי, יש פה, יש פה, יש פה גם עוד איזו בעיה שמתלווה לזה, זה בעצם עקיפה של תמ"א 38, כי מה קורה? בבניין עכשיו שהולכים לעשות שם תמ"א אז יש פטור מההשבחה ואז פה כאילו הם עוקפים את זה.

יכול להיות מאוד.

אז רגע, אז יש לי שאלה, אם איפה שאני מכרתי את הנכס יש שם פינוי בינוי, 80% חתמו, בגלל זה הקונה שלי קנתה את הבית ואין לי פטור על זה. אמור להיות אצלנו פטור, קראתי על זה גם בעיתונים ובאינטרנט, אז למה אין לי פטור? אם חתמנו 80% למה אין לי פטור? 60,000 שקל, אהרון, מאיפה אני אביא את זה?

למה לאחת ביטלו כשהיינו אצל היועץ המשפטי? למה ביטלו לה פתאום את השומה? 100,000 פתאום נהייה לה אפס? למה אחד מקל 5,000, אחד 100,000, אחד 20,000, מה זה הסכומים האלה? אנשים פה עובדים מהיד לפה, אני מרוויחה פאקינג 5,000 שקל, בעלי מביא עוד 6,000, יש לו 3 ילדים, עוד שבוע אני עוברת דירה, לאן אני אלך? לרחוב? אין לי עזרה, לא מחמי, לא מחמותי, לא מההורים שלי, הכל אנחנו לבד. אז עכשיו העירייה תבוא, תיקח לי 70,000, יופי, 'אמא, אני רוצה אוכל', 'אין אוכל', 'לא נמשך הכסף מהחשבון', בוא תגיד לי מה בנאדם היום יכול לעשות עם 10,000 שקל עם 3 ילדים ומשכנתא של מיליון שקל? מה? מה, לעזאזל? אני בסוף אמות ואני ארשום שכולכם עשיתם לי את זה.

העירייה הזאת תהרוג אותי, אני כל היום רבה עם בעלי, אנחנו כבר רוצים להתגרש. כל הסיפור הזה הרס לי את הזוגיות, הרס לי את הבית, הילדים שלי רואים אותי רק בוכה. די, אין לי כח, אני לא מתפקדת כבר, אין לי כח לכלום. אני לא יכולה יותר עם הדבר הזה. מתחננת, תעזור לנו.

טוב, בסדר, אנחנו, זה מה שאני עושה, גברתי.

אי אפשר ככה, אני כבר לא יכולה יותר עם זה.

טוב, תראו, הסיפור הזה הוא סיפור עצוב וכואב וכולם נרתמים לפתור אותו.

אי אפשר, אי אפשר, זה לא נורמאלי, זה לא נורמאלי.

גם המדינה, גם הכנסת וגם עיריית תל אביב רוצים לפתור את האבסורד הזה, ואנחנו מסכימים שצריך לפתור אותו. אבל במדינת ישראל יש דרך לעשות כל דבר, ואנחנו רוצים לעשות את זה. לכן אני מעלה רעיון, בו תוכלו להתקדם בחייכם בלי לעצור כרגע את התהליכים שאתם עושים בהם, ותוך כדי תנועה אנחנו נפתור את הבעיה באמצעות חקיקה. זה מאוד פשוט, אין כאן משהו כל כך מסובך. אם אנחנו נכנסים לעובי הקורה זה גם פתיר.

אבל הפחד הוא אם זה לא יסתדר אז ייקחו לנו ישר 90,000 שקל.

הם לא יוכלו לקחת לכם ישר. מה שיקרה, אני אגיד לך בדיוק מה יקרה, אם חס וחלילה זה לא יסתדר, אם חס וחלילה לא יסתדר תבוא אלייך העירייה ותשאל אותך אם יש לך 90 אלף שקל, כמובן שתגידי להם שאין לך.

בוודאי שלא.

ואז הם יעשו לך הסדר חוב של 200 שקל בחודש, עד שאלוהים ירחם.

אתה יודע מה הבעיה, מיקי, אם זה לא יסתדר? איפה אני רואה פה בעיה?

אבל אני חושב שזה יסתדר.

אבל למה לא אמרו את זה לפני? לא הייתי מוכרת את - - -

זה אני שואל את העירייה. אני חושב שזה יסתדר. אני מאמין שזה יסתדר, אני חושב שהחקיקה תסתדר.

יש פה נקודה חשובה, מיקי, כרגע אף אחד לא לוקח שמאי לעשות השגה על השומה הזאת כי יודעים שהחיוב הזה הוא מופרך מיסודו.

נכון. נכון.

כלומר אין הרבה מה להשיג עליו. על דבר מופרך אתה לא מנסה להוריד 50%, אתה מנסה לבטל אותו לגמרי. וכרגע הם מאבדים - - -

ופה בירושלים, על אותו דבר, עררנו, עררנו וקיבלו את זה.

עוד פעם ירושלים? למה אתה מתפרץ לדברים שלו? תן לו לדבר, לאהרון.

השאלה היא אם העירייה כרגע, כתוצאה מזה שהם ייתנו לה בטוחה, ונניח היא תסכים לקבל בטוחה ומתוך הנחה שהערר, מתוך הנחה שהתיקון לחוק לא יעבור, אני מדבר פה בנימה הכי פסימית, אני משוכנע ב-99.9% שזה יעבור כי בדקתי, יש הסכמה של כל הגורמים, אבל בהנחה ולא, תישמר להם זכות הערר? היא בפועל לא אמורה גם לשלם את ה-70,000.

כן, למה לא? הם ישמרו על זכות הערר שלהם.

צריך לשמור על זכות הערר.

מסכים איתך לחלוטין. טוב, חברים, אחת, הוועדה מתכוונת לפעול לשינוי בחקיקה בסעיף 4.7 לעניין חיוב בהיטל השבחה בגין תכנית מתאר כוללנית ת"א 5000.

שתיים, הוועדה תפנה לעיריית תל אביב ותקרא לפעול להקפאת החיובים העצומים העומדים לפתחם של תושבים רבים בתל אביב ולאפשר העברת זכויות תוך כדי שמירת זכויות עיריית תל אביב אל מול הדיירים. עד אשר יסתיים תיקון החקיקה הדיירים מתבקשים לחתום על הסדר תחת מחאה על מנת להמתין לתוצאות החקיקה.

הוועדה רשמה לפניה את עמדת עיריית תל אביב בסוגיה ותמשיך לקדם מולה את הנושאים הללו.

הוועדה מוחה על אי הופעת נציג מינהל התכנון באוצר בדיון זה למרות בקשת הוועדה, ותבקש את התייחסותם לסוגיה שהובאה בדיון ועמדתם לעניין השינוי בחקיקה.

חמש, הוועדה מבקשת להבהיר כי בכל הסדר שיהיה עם העירייה הדיירים ישמרו על זכותם להגיש ערר בגין אותנ שומה שהעירייה הכינה, להגיש ערר ומה אמרנו עוד?

להגיש ערר.

כ - - - 45 יום ייקטע.

שההקפאה תחול גם על מרוץ ה-45 יום.

אוקיי. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הסוגיה ולקדם את העניינים שבהם דנה היא היום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.