הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 781

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 9:00

1. "ברית חיים" - מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חבר הכנסת יואב קיש

2. "ברית חיים" - מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חברת הכנסת רויטל סויד

3. "ברית חיים" - מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חבר הכנסת חמד עמאר

חברי הוועדה: יואב קיש – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

חמד עמאר

מנואל טרכטנברג

רויטל סויד

אל"מ וג'די סרחאן - ראש מנהל אוכלוסיות, משרד הביטחון

מיכל מריל - מנהלת אגף התכנון והבקרה, מינהל התכנון, משרד האוצר

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, משרד האוצר

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, משרד האוצר

מגיד מסאלחה - ראש אגף פיתוח כלכלי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

ראסם נאטור - פיתוח תעשייה, מגזר מיעוטים, משרד הכלכלה והתעשייה

הדר וינטר-גולן - תשתיות ופרויקטים, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד אליהו פרוינד - עורך דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסף חדד - מנהל מינהל מרקם ותיק, אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

אמון אבו חייה - מנהל תחום מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

יהושע באואר - סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים

אורלי ביים - ראש ענף תקציבי שב"ס, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ ליאת תשובה-כהן - ראש לשכת גיוס משטרה, המשרד לביטחון פנים

יעקב סלאמה - ראש אגף עדות, משרד הפנים

איתן כהן - מנהל תחום תקציבים, אגף תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

תמי ויצמן - ממונה תקציב לא פורמאלי, משרד החינוך

איהד מוהנא - מפמ"ר עברית לדרוזים, משרד החינוך

בלאל מוסא - ממונה מטה ותכנון, נציבות שירות המדינה

אסעד אסעד - חבר כנסת לשעבר

ג'בר חמוד - ראש המועצה המקומית סאג'ור

מופיע מרעי - ראש המועצה המקומית חורפיש ויו"ר פורום הרשויות

ביאן קבאלאן - יו"ר מועצה מקומית בית ג'אן

איברהאים נידאל - דרוזי, ישראלי ציוני

גדעון אריאל - אזרח

שגית אפיק

טמיר כהן

ר.כ., חבר תרגומים

1."ברית חיים" - מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חבר הכנסת יואב קיש

2."ברית חיים" - מצבה של האוכלוסיה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חברת הכנסת רויטל סויד

3."ברית חיים" - מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל וצעיריה בפרט, של חבר הכנסת חמד עמאר

שלום לכולם. אני פותח את הדיון של ועדת הכספים בנושא "ברית חיים" – מצבה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל בכלל וצעיריה בפרט, של חברת הכנסת רויטל סויד, חבר הכנסת חמד עמאר, חבר הכנסת אכרם חסון ושלי.

לפני הכל אני באמת מבקש להשתתף בצערם של משפחות השוטרים האיל סתאווי וכמיל שאנן, שנרצחו בשבוע שעבר בהר הבית והוועדה הזו דנה באמת, זה לא שהדיון הזה נעשה רק בגלל הדבר הזה, הוועדה באמת מטפלת בנושא הדרוזים, אי אפשר להגיד שלא, אבל אני רוצה להגיד מילה שהאסון הזה ומעשה הטרור הנפשע הזה מחזק בנו את הרגשות שבאמת צריכים להוביל לפתרון ולזירוז של תהליכים, שאני חושב שבעניין הזה אנחנו שמים את הדגש על זה במיוחד היום.

הדיון שהיה פה לפני שלושה שבועות עסק בנושא תכנית החומש של ממשלת ישראל על העצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים. אני קראתי גם את הפרוטוקול. לא השתתפתי בדיון. חבר הכנסת חמד עמאר שנמצא פה ניהל אותו. נושא המפתח זה היה נושא האוצר.

מה שאני מבקש בדיון הנוכחי זה אולי פחות עוד פעם להסתכל על מה היה בתכנית החומש, כי בעניין הזה אני חושב שהדיון הקודם די מיצה את הנתונים. כמובן שעדיין מה שחסר – ופה ההערה שלך נכונה מאד – זה הדו"ח של האוצר בסופו של דבר לכמה כספים עברו ומה עבר, באיזה שלב ומתי.

החלטת הממשלה כהחלטה, כמובן שהיא מקיפה, מפורטת ומבורכת, אבל היישום חסר מאד. זו הבעיה אני חושב הבסיסי והיישום שמורכב משני שלבים, גם של העברות הכספים מהאוצר וגם של המשרדים השונים קצת מכליל. יש מקומות שזה נעשה יותר טוב, אבל בסך הכל חסר.

אני מבקש בדיון הזה – וג'בר, זה אולי גם בהמשך למה שאתה אמרת – להתמקד דווקא בבעיות אשר עולות מהתושבים ומהשטח ולראות, אולי בניתוק מסוים מתכנית החומש, מה הדברים שהכי מציקים ואיפה הדברים שאפשר לתת פתרון ואולי כשנבין את זה, אז גם נוכל ללחוץ על מימוש חלקים בתכנית החומש.

לתפיסתי אני רואה חשיבות רבה מאד בשימור מוחלט, גדול ומשמעותי בחייהם של האזרחים הדרוזים בישראל. לצערי מדינת ישראל לאורך השנים לא עשתה את המרב בנושא זה בסיוע לאוכלוסייה הזו לטובת פיתוח ותנאים טובים יותר.

מעבר לחובתה של המדינה כלפי הדרוזים כאזרחים שווי זכויות, יש משהו נוסף וזה הברית שיש למדינה ולעם היהודי עם הדרוזים. אנחנו חייבים לבני העדה הזו המון על ההקרבה, על החיים, על הנאמנות והדרך המשותפת ביחד. וכמו שאמרת, ג'בר, לא יכולתי להגיד את זה יותר טוב, זה לא קשור לדיון כזה או אחר. הדרך שלנו ביחד והצעידה המשותפת של מדינת ישראל ועם ישראל, בעניין הזה אני באמת מצדיע לעדה הדרוזית ולבניה.

תודה.

אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת שביקשו את הדיון הזה יחד איתי ומשם נשמע את נציגי המועצות והמשרדים השונים. אני מקווה שיהיה דיון פורה ונוכל בעצם להמשיך, כי הוועדה הזו, כמו שאמרתי כבר, עוסקת בנושא ומטפלת בהבנת הבעיות ובמציאת הפתרונות, עם או בלי קשר לתכנית החומש עצמה.

אז חמד עמאר, בבקשה.

לא, רויטל.

רויטל, כן, סליחה.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לחברי, יושב הראש, חברי חברי הכנסת ובוקר טוב כמובן לראשי המועצות ולכל האורחים הנכבדים.

זה מאד מצער ויש לומר אפילו מתסכל שאנחנו נאלצים לקיים את הדיון הזה היום ומאד מצער ומסתכל שאנחנו נאלצים לקיים את הדיון הזה גם לאור האירועים הטרגיים והמאד מאד קשים גם ברמה הארצית, גם ברמה הלאומית וגם כמובן ברמה של העדה ובוודאי בוודאי למשפחת שנאן, שכיב חברי היקר והטוב, כאח לי, ממש, שאיבד את בנו כמיל, ומשפחת סיתאווי, שאיבדה את בנם האיל.

אבל בסופו של דבר אנחנו החלטנו לקשור את גורלנו – הדרוזים והיהודים – ולחיות ביחד במדינה הזו והמחויבות שלנו לחיים פה, בשוויון, כשאנחנו אוהבים ומחויבים לאדמה הזו, היא מחויבות מאד מאד עמוקה וגדולה. היא מחויבות שמלווה אותנו עשרות שנים והיא מאפשרת לנו לעבור ביחד, יד ביד, את הרגעים הטובים והטובים פחות, שהחיים פה, על האדמה הזו, מזמנים לנו ביחד.

ביום שישי לפני כשבועיים, שבוע וחצי, כאשר נהרגו ונפלו גם האיל וגם כמיל זיכרונם לברכה, עוד יותר התחדדה ברית הדמים שיש בינינו לבין הדרוזים. ואני רוצה שנוציא מהטרמינולוגיה השפתית שאנחנו מדברים, את המילים ברית דמים. אני רוצה לדבר על ברית אחים ויותר מברית אחים, אני רוצה לדבר על ברית של חיים.

כשאנחנו מדברים על ברית של אחים ועל ברית של חיים, שסופה הוא גם ברית דמים, זה חייב לבוא לידי ביטוי כל יום, כל היום, בשוויון מוחלט בין האזרחים במדינה הזו. והשוויון המוחלט הזה צריך לבוא לידי ביטוי בתעסוקה, הוא צריך לבוא לידי ביטוי בחינוך, הוא צריך לבוא לידי ביטוי ביכולת לבנות בתים על אדמה פרטית, אחרי שהוגשו תכניות מתאר והן מאושרות ולא 20 שנה שאף אחד לא מתייחס לתכניות מתאר ואנחנו אפילו מוצאים את עצמו עם הריסת בתים בחורפיש לחייל שהיה בדיוק באותה עת בחברון.

אנחנו מדברים פה גם על היכולת להחיל מקומות של חינוך ואנחנו מדברים על חיים ביחד, בשותפות מלאה. אני אחזור על זה עוד פעם: זו ברית אחים וזו ברית חיים ולצערי הרב זה לא קיים.

יש תכנית חומש ותכנית החומש הזאת מדברת על אותם מאות מיליוני שקלים שאמורים לעבור למגזר הדרוזי. זו לא תכנית שקיבלו אותה רק אתמול או לפני שבוע. זו תכנית שהתקבלה לדעתי כבר לפני מעל שנה בשנת 2015 - - -

ב-7 ביוני 2015.

בדיוק לפני שנתיים, חודש ושבוע. שנתיים, חודש ושבוע ולמרות זאת היא לא מיושמת. ברמת העיקרון, תחשבו שנייה שבנסיבות אחרות היינו כבר ערב תקציב חדש. זה רק מקרי שעבר תקציב דו שנתי, אבל אנחנו היינו אמורים כבר להיות ערב תקציב חדש וההחלטה שהתקבלה בשנת 2015 עדיין לא מיושמת.

זה לא יעזור שאנחנו מקיימים על זה דיונים בוועדת הכספים. אם לא נמצאים פה חברינו מהאוצר כדי לבוא ולתת תשובות, לא עשינו כלום.

תודה רבה שהגעת. אנחנו שמחים על כך. אתה בהחלט חשוב פה בדיון הזה, כי אנחנו רוצים לקבל תשובות. אתה מוזמן גם לשבת לידי.

אחרי הפתיחה הזאת, לא בטוח שהוא ירצה.

וכשאני שומעת ממך שאתה אומר – אני מקווה שיהיו לי תשובתך – אז אני מאד דואגת ולכן אנחנו הגשנו את ההצעה לדיון מהיר. ולא רק שהגשנו את ההצעה לדיון, הגשנו אותה גם בעתו הזה, כדי שלא נשכח – אף אחד מאתנו – איך הגורלות נכרכו ביחד.

אז אני מודה לחברי יושב הראש. אני מקווה שיהיו לך תשובות לתת לנו איך תכנית חומש שהתקבלה ב-7 ביוני 2015 ועל אף שחלפו מעל לשנתיים, עדיין היא איננה מיושמת, עדיין אנחנו לא רואים את התוצאות בשטח. היינו אמורים לבוא לשבת היום עם ראשי המועצות ולשמוע, תקשיבו – בתחום החינוך השגנו יעדים כאלה, עברו סכומים כאלה.

כן, דיברנו על זה.

בתחום התעסוקה כך וכך, בתחום הזה כך וכך - צריך לשפר או לא לשפר - ולא להגיע למצב שמשנת 2015 ועד היום אנחנו בדיוק באותה נקודה. תודה.

תודה. רק לגבי תכנית החומש, רויטל, דיברנו על זה. היה פה דיון בוועדת הכספים לפני כשלושה שבועות בנושא. אני לא הייתי בדיון וחבר הכנסת עמאר אמר בסיכום, האוצר היה אמור להביא את הביצוע מול התכנון, סיכום של כל המשרדים.

נדרשו להביא את הסיכום התקציבי – משרד-משרד מה הועבר, מה עדיין לא מועבר ואיפה זה תקוע ומה החסמים. זה מה שביקשתי וזה מה שדרשתי ואני קיוויתי לקבל את זה.

בסדר, אבל בואו נמשיך ואנחנו ניתן לך להגיב.

הובטח שתוך יום אחד אנחנו נקבל את המסמך הזה לוועדה.

בסדר, אתה תשיב בהמשך על העניין הזה.

עד עכשיו לא קיבלנו שום דבר.

אתה יודע מה, בוא תן לנו רגע תשובה על העניין הזה, איפה זה עומד.

אז בואו, אני מתנצל, כי פשוט הקפיצו אותי מהמשרד. הייתה איזו אי הבנה. אני דניאל לורברבוים, רפרנט חינוך באגף התקציבים. אני צריך לעשות תיאום עם רפרנט - - -

אתה היית פה בדיון הקודם?

לא, לא הייתי פה. אני צריך לעשות תיאום עם צוות פנים אצלנו. אני אעשה עכשיו את הטלפונים, לראות מה בדיוק קורה ואיפה הדברים עומדים.

אז בוא אני אתן לך רקע, אם אתה לא היית ולא הכרת. אז שמעת מחמד, היה פה דיון לפני שלושה שבועות על תכנית החומש. אני אמרתי עוד פעם בפתח דברי ורויטל לא שמעת, שבוועדה הזו זה נכון שאנחנו לאחר אירוע טרגי, שיזם גם כן את הדיון הזה, אבל הוועדה הזו עושה את העבודה ויש חשיבות בשיתוף הפעולה ובבחינה של ההשקעות במגזר הדרוזי גם ללא קשר לאסון הזה שעבר עלינו ולכן בדיון הקודם מה שאמר חמד, זה מה שיצא.

יצא פה הרבה מאד – אני קראתי את הפרוטוקול, לא הייתי בדיון – הרבה מאד משרדים שלא היה ברור מה קיבלו, לא קיבלו, כן קיבלו, על מה, בסיס תקציב, לא תקציב, למה זה הולך ולא ידעו לשייך את זה. התשובה ומה שחבר הכנסת חמד עמאר ביקש זה משהו שהיה צריך להיות כבר מוכן. אני מבקש שתטפל בזה בהקדם. תרשום לך.

בבקשה, חמד.

בוקר טוב לכולם. קודם כל אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב, אפילו הכותרת מדברת בעד עצמה – ברית חיים. אני רוצה להודות לראשי הרשויות שהגיעו לכאן מהצפון. אני יודע שבכדי להגיע לכאן בשעה 9 אתה צריך לצאת לפחות בשש בבוקר בשביל להגיע - - -

גם הדיון היה בהתרעה קצרה.

כן, וגם אתמול רק דיברתי עם מופיד והוא אמר לי שלא ידוע לו על הדיון, אז אמרתי לו שיש דיון, אבל העיקר - - -

סליחה, אני רק רוצה בעניין הזה להודות ליושב ראש הוועדה גפני, שבאמת הדיון הזה נקבע בהתראה קצרה, בגלל האירועים. אנחנו כמעט בשבוע האחרון של הכנסת ועדיין היה קשה ובעניין הזה יש הערכה ליושב הראש ותודה גם לצוות.

הדבר החשוב שאני רוצה להגיד ואני לא רוצה לקשר את האסון שהיה לנו כעדה עם הדיון שאנחנו מקיימים כאן, אבל חשוב מאד לשלוח את תנחומינו למשפחות, זה קודם כל. שנית, להיכנס לחסמים שיש. נמצאים כאן רוב המשרדים. אנחנו לא צריכים הרבה מלל כאן. אני גם לא אדבר הרבה מלל. אנחנו צריכים לבוא ולהגיד מה הועבר, מה לא הועבר ואיפה החסמים. אנחנו מדברים - ועכשיו ראש הרשות של סאג'ור אמר את זה - התכנית אושרה ב-7 ביוני 2015. עברו יותר משנתיים. זה המון זמן. המון זמן שהתכנית צריכה הייתה כבר לרוץ קדימה בלי להגיד הועברה התחייבות וביצוע אין.

אני רק אומר עוד דבר אחד לחברתי רויטל. פקידי האוצר הם פקידים. מי שמנהל את האוצר זה משרד האוצר, זה ממשלת ישראל, זה שר האוצר. מבחינתי הם פקידים שצריכים לבצע את התפקיד שלהם ואני לא רוצה לרדת עליהם. מי שצריך לתת להם את ההוראות זה השרים שלהם ואם שר האוצר לא נותן את ההוראה להעביר את הכסף, אנחנו צריכים לפנות לשר האוצר. אני לעולם לא תוקף פקיד כאן בוועדה ולא מדבר עם הפקיד, כי יש ממונה עליו.

אדוני יושב הראש, אמרת שקיימנו דיון רק לפני שלושה שבועות. בדיון התבררו דברים מאד מזעזעים. שנתיים ומשהו ואנחנו מדברים לדוגמא על משרד התיירות. עד עכשיו לא הועבר שקל אחד. משרד התחבורה – אומרים לי יש התחייבויות, אבל ביצוע לא היה בשנת 2016 ולא בשנת 2017. אנחנו לקראת סוף שנת 2017.

משרדים אחרים, מינהל התכנון – קיימנו דיון גם עם מינהל התכנון על נושא של ינוח ג'ת ושכונת אבו שח בשפרעם. מינהל התכנון אמר באופן ברור – יש לו 40 מיליון שקלים תוספתיים לנושא של מפורטות, נכון או לא? וגם ה-40 מיליון שקלים, גם מהם עדיין לא הועבר שקל אחד לראשי הרשויות. עדיין מסתמכים על 8 מיליון שקלים ישנים שהיו והועברו.

אני אומר, אנחנו מדברים לא רק על תכנית החומש. אני אומר, כשבא שר ומבטיח חיבורי חשמל לעדה הדרוזית, צריכים להיות חיבורי חשמל. וכשאתה חותך סרט באוגוסט, ספטמבר – שאני אהיה מדויק – 2016 , 2015 אפילו. בספטמבר 2015 אני חותך סרט, אני שאלתי את מופיד עכשיו כמה בתים חיברו – לא ידוע לו על בית אחד. אז אנחנו לא יכולים להביא את האנשים לכאן וג'בר צודק. ולבוא ולדבר ולהעלות את הדיון עוד פעם.

אנחנו כחברי כנסת תפקידנו להעלות את זה על סדר היום. תפקידנו להביא את משרדי הממשלה ולשמוע מהם. תפקידנו לפקח עליהם, מה הם עושים, אבל אם משרדי הממשלה לא מבצעים מה שהם מבטיחים ומה שהם אומרים שהם רוצים לבצע, אז איפה אנחנו עומדים? אם אני יושב עם ראש רשות ומקיים דיון שחסרים לו מיליון וחצי שקלים בשביל לגמור תכנית מתאר והשר הבטיח לו שיעביר לו את הכסף ואנחנו יושבים כאן בוועדת הכספים ומדברים איתם. אנחנו שואלים אותם על תקציב של מינהל מקרקעי ישראל, אומרי לנו בין מיליארד לשני מיליארד. אמרתי להם מה זה, 500 מיליון שקלים זה כסף קטן? ואנחנו כאן מדברים על מיליון וחצי שקלים.

לכן אדוני יושב הראש, אני חושב שלוועדת הכספים יש המון כוח. היא שונה מכל הוועדות האחרות. ועדת הכספים מעבירה את הכספים לכל משרדי הממשלה. אני רואה את פקידי האוצר שמגיעים לכאן, אני רואה את הנציגים של כל משרדי הממשלה שמגיעים לכאן, להתחנן שנעביר להם את הכסף. וכשמישהו מגיש רביזיה על משהו, כולם מתחילים להסתובב מאחוריו. אנחנו כאן בעלי הבית. לא פקידי האוצר ולא כל שר אחר, שיחליט מתי הוא מעביר את הכסף, מתי הוא לא לא מעביר את הכסף.

ברית חיים - אני רוצה לראות ברית חיים. אני רוצה לחזור חייל שלא חוזר מבית שהעביר כבל של 700 מטרים בשביל שיהיה לו חשמל בבית. בשביל שהוא יוכל לשים את החלב לבן שלו במקרר. אנחנו בשנת 2017. בושה. תודה.

תודה רבה. איתן, בבקשה.

אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, חברי מהעדה ונוספים. צריך לומר קודם כל שהדרוזים הם רובם ככולם פרושים בצפון הארץ מדליה ועוספייה וצפונה, וחלק מהשאלות הן שאלות של הצפון וחלק מהתשובות הן הפיתוח של הצפון.

ודאי שצריך להפריד בין התחום של היישוב ובין המרחב הכולל, שהוא המרחב של האפשרויות, שהוא כולל למשל תעסוקה, בריאות, תחבורה ודברים נוספים.

מה שאני רוצה לומר פה, שהעדה הדרוזית משרתת בצה"ל יותר מכל מגזר אחר, אולי אפילו יותר מהקיבוצניקים. בוודאי היא משרתת בצה"ל ברמה הגבוהה ביותר ובתוך השירות בצה"ל יש את המימד של הזמן שמושקע בצה"ל. בעוד שאחרים בזמן הזה לומדים, עובדים, ומתקדמים. ולכן נמצא פה גם חברי, אלוף משנה במילואים יוסי חדד.

השאלה הראשונה לפי דעתי, שהיא לא קשורה רק בכסף, היא קשורה גם, ובכלל, שום דבר פה הוא לא כסף. הבעיה המרכזית עם הממשלה זה תפיסות העולם. למרות שיש פה ניסיון לומר שהפקידים חלקם קטן, אני חושב אחרת ויש בעיה עם תפיסת העולם גם של הפקידים וגם של השרים. הייתי עובד מדינה בתפקידים שונים. יש משקל גדול לעובדי מדינה, במיוחד כשהם יושבים קרוב לאוזן של מקבלי ההחלטות וההמלצות שלהם לעתים הן לא תמיד נטולות גם השקפות עולם.

לכן, בהשקפת העולם יש לנו פער גדול בין פקידות לבין הדרג הפוליטי לבין חברי הכנסת. והדבר הראשון שהוא קשור באמת ליישוב עצמו ודיברתי לא מעט עם חברי חמד, אלף זה תמ"א 35. חברי קיש, צריך להסיר את מגבלת הגודל של היישובים. לא יכול להיות שאנחנו נפגע בתפיסת העולם של העדה, שהיא מחוברת לאדמה ולמשפחה והיא חוזרת הביתה. וצריך לאפשר ליישובים לגדול.

אני הייתי לא פעם ביישובים הדרוזים וגם ראיתי את גזירת הסרט של כחלון. חברים יקרים, הוויכוח על החשמל ועל חיבור הבתים הוא דבר שהוא היסטורי. לא הייתה ממשלה שלא טיפלה בזה ולאחרונה הממשלה העבירה את תיקון 109. תיקון 109 לחוקי הבנייה הוא הכבדה נוראית על האפשרות שיסדירו את החשמל בבתים שנבנו ביישובים. ואם הממשלה באמת רוצה לפתור את הבעיה, היא לא יכלה לאשר את תיקון 109 כפי שאושר.

הדרך היחידה היא, ופה אני אומר לך, יואב, הדרך היחידה היא להלבין, אני אומר להלבין, כמו שמלבינים מס הכנסה ונשק, להלבין את מה שאפשר - כמובן יש מקומות שאולי זה לא אפשרי - ולהתחיל את הבנייה מחדש בצורה אחרת.

אז עניין גודל הכפר בתמ"א 35 והבנייה, הוא באמת עניין של יישוב-יישוב, אבל שאלת הבריאות, שבצפון כידוע אצלנו משלמים יותר וחיים פחות, זה בצפון - - -

פחות ב-8 שנים.

כן. ועניין התעסוקה. תמיד אומרים ראשי הרשויות, הייתי ראש רשות, אומרים בטעות אזורי תעשייה. הבעיה היא לא אזורי התעשייה, הבעיה היא התעשייה עצמה – יש או אין ובאיזו רמה ואיזו רמת שכר.

אישרנו אתמול בכנסת חוק מאד חשוב, גם ליישובים הלא יהודים וגם ליהודים את הטבות המס. זה הערכה בשנה – 1.5 מיליארד שקלים של הטבות המס ומפות העדיפות. לכן לפי דעתי צריך לחלק את הדיון בין תחומי היישובים, שחלק מהדברים התקדמו. צריך לומר היישוב נראה יותר טוב מאשר לפני שנים. מה הן הבעיות של גידול ובנייה ותחומי היישובים ומה הבעיות שהן חלק מהפתרון הכולל למרחב הגיאוגרפי שבו חיים הדרוזים ביחד איתנו בצפון והצפון הוא בפיגור גדול לעומת התכניות ובטח לעומת המרכז.

לכן אני מסכם, אדוני ישוב הראשד. הדיון הזה הוא בשתי רמות. הוא ברמת התושב והיישוב שיש פה סעיפים מאד חשובים והוא ברמת הצפון, שהדרוזים הם חלק מרכזי מהצפון וחלק גדול מהתשובות הן תשובות לצפון ולא רק ליישוב יהודי או דרוזי כזה או אחר. תודה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לשמוע את ראשי המועצה עצמם. יש לנו את מופיד, בבקשה.

טוב, בוקר טוב לכולם. קודם כל אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת יואב קיש. אנחנו דיברנו שבוע שעבר וכבר הדיון יוצא לפועל. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנמצאים כאן, גם לגברת רויטל סויד, גם לאיתן ברושי. אני עוד זוכר את הפגישות - - -

ברוש זה גבוה.

מה שחשוב, מה הוא עשה ואני זוכר גם את הפגישות שהיית יושב ראש איגוד התעשיינים או משהו כזה?

זה שרגא ברוש. אנחנו עובדים ביחד.

לחבר הכנסת חמד עמאר ולשאר כל החברים, ראשי הרשויות, אז באמת תודה. ההתרעה הייתה קצרה. זימון בפועל אגב אצלי אפילו בקושי אתמול הגיע וכשבדקו, בכלל אני עדיין בכלל רשום כמנהל אגף בביטוח הלאומי, בוועדת הכספים, אבל עברו הרבה מים בירדן מאז.

תראו חברים, היה אירוע שבו נהרגו שני שוטרים. פתחתם באירוע הזה. אני באמת רוצה לכבד ולהעריך גם את העובדה שפתחתם באירוע הזה והדיון הזה מקבל מעטפת גם כתוצאה מהאירוע או בעקבות האירוע. אני כן רוצה לציין את החיבוק החם של הרחוב הישראלי יהודי על כל גווניו, גם חברי הכנסת, לא כולם כמובן, גם חברי הכנסת, גם שרים, שחיבקו את העדה באירוע הזה כעדה, מאותו יום כשהיא עדיין אבלה על אובדן שני השוטרים. את החיבוק הזה באמת מרגישים לאורך כל הדרך ועד עכשיו.

לא מספיק החיבוק של הרחוב הישראלי. אין בעיה בנושא הזה. גם לא הייתה בעיה לפני זה. אני נמצא פה וגם שאר ראשי הרשויות בלא מעט דיונים בנושא השוויון, בנושא הזכויות שלנו, של המגזר הדרוזי. באיזה שהוא מקום יש תחושה, חברים, שאנחנו מדברים ולא עושים מספיק. ולכן אני מבקש מכבוד יושב הראש ומחברי הכנסת, בואו נפסיק באמת לשבת לדבר ואין תשובות אם זה מהאוצר ואם זה לא מהאוצר. ואני אגע בדיוק בנקודה, כי בשעה, אי אפשר כרגע בשעה הזאת לשים את כל הבעיות של המגזר הדרוזי על השולחן.

איפה הבעיה המרכזית שלנו? איפה המפתח של הבעיה? המפתח של הבעיה, חברים, הוא בנושא תכנון ובנייה. בנושא הרחבת תכניות המתאר. כי ברגע שהרחבנו את תכניות המתאר לכל היישובים, אז פתרנו את הבעיות של הדיור, פתרנו את הבעיות של הדירות הקיימות, הכנסנו אזורי תעסוקה ומסחר, לא מחייב אזורי תעשייה ומשם, הרי זה כמו שרשרת שהולכת ביחד. אתה מרחיב את תכנית המתאר, אתה בונה אזורי תעסוקה ומסחר. אתה מפתח את הכלכלה של היישוב. פיתחת את הכלכלה של היישוב, אתה מפתח את החינוך. פיתחת את החינוך, אתה מגיע להישגים. אתה מגיע לאנשים כמובן מוכשרים, שיכולים לחזור ולפתח כלכלה ולהתקדם הלאה. זה המפתח.

עשרות שנים לצערי היישובים לא התפתחו. חלק מהם התפתח. להגיד לכם מהר? לא. לאט. דוגמא חורפיש: ב-6 ביוני 2016 אושר קו כחול, הרחבה נדיבה מאד. אין לתכנית הזאת אח ורע במגזר הלא יהודי מבחינת הכל. זו חצי הכוס המלאה של התכנית. גם בנייה בשטח חקלאי, גם אזור תעסוקה ומסחר וגם שכונת חיילים משוחררים נוספת על מה שיש. זה נותן אוויר לתכנן את היישוב קדימה הרבה מאוד שנים. אנחנו באוגוסט עוד מעט. יולי זה חודש לפני אוגוסט. התכנית אפילו עדיין לא הופקדה במחוזית.

איפה החסם?

החסם? בוועדות התכנון – הארצית והמחוזית. אנחנו ישבנו עם הוועדה הארצית, היא בכלל נמצאת פה, נכון? ישבנו לא מעט ישיבות. בפועל אנחנו שמונה חודשים אחרי.

אז אולי נשמע ממיכל איפה זה עומד.

דקה, רק לסיים.

כן, תסיים, בבקשה.

שמונה חודשים אחרי זה התכנית לא הופקדה. במקביל עובדים על תכניות מפורטות וזה גם נכון לשאר היישובים. אז כשעובדים על תכניות מפורטות ומתקבלים שם, לא מתקדמים מספיק. הקצב הוא איטי. תקציבים, אני יודע שיש, אבל לא נותנים או לא מעבירים את כל התקציבים. מתווכחים על איזה שטח לתכנן, מה בעדיפות א' ומה בעדיפות ב'.

במקביל מצער אותי להגיד לכם, אין פה גורמי אכיפה. גורמי האכיפה מסתובבים בזמן שהעדה אבלה ביישובים הדרוזים ומביאים אנשים שהם בנו בתוך השטח של התכניות המפורטות, שאנחנו בתיאום איתם באיחוד וחלוקה לבתי משפט. אז אני גם לא מבין לאן אנחנו הולכים.

מי זה גורמי האכיפה? המשטרה?

לא, זה המפקח, האחראי על הפיקוח הארצי. איך קוראים לו, אבי? לא המשטרה, הפיקוח על הבנייה, נדמה לי אבי. הוא האחראי על הפיקוח הארצי. לא יכול להיות שיישובים אבלים והם מסתובבים בין הבתים ומפריעים לנו בתכנון ובנייה, כי אנחנו מתואמים עם אותם אנשים. אני לא רוצה להרחיב את נושא התכנון והבנייה, אבל הוא המפתח.

טוב.

אנחנו צריכים ליישם החלטות ממשלה. מדברים על תכנית החומש. לא מיושמת. יש החלטות ממשלה להשוות בין הדרוזים לבין היהודים. חברים, אתם חברי הכנסת, תקומו, בואו ניישם את החלטות הממשלה לדורותיהן, לעשות שוויון. הפער הוא אדיר. מה עוד שמביאים את תכנית החומש ואומרים אוקיי, יש פערים עכשיו במגזר הדרוזי. אנחנו מתקצבים 2.2 מיליארד שקלים, נכון ג'בר? 2.2 מיליארד שקלים, אבל אי אפשר לבוא ולקחת את ה-2.2 מילארד שקלים ולהעמיס עליהם גם את השוטף. ואחרי זה יש תכנית לפיתוח הגליל, הרי אנחנו חלק מהגיל.

כשאני יושב עם המנהלת של הפיתוח לתכנית הגליל ושואל אותם חברים, ישבתם עם המנהלת ליישום תכנית החומש במשרד הפיתוח האזורי, אומרים לי עוד לא, אבל עם האשכולות יושבים. גם שם יש לנו נתח. אנחנו שייכים לגליל.

חברים, יישובי הצפון, לרבות הישובים הדרוזים, תרמו למען ביטחון המדינה והחוסן הלאומי של מדינת ישראל בהרבה מאשר משרדי הממשלה תרמו ליישובי הצפון.

אני מבקש בכל לשון של בקשה שהדיונים יובילו אותנו למעשים ולא, לא יהיה לנו חשק לבוא לפה. תודה רבה.

תודה מופיד. דניאל, יש לך תשובות כבר? רק לדעת אם יש, אני עוד לא רוצה את התשובה.

אנחנו עובדים על תשובות. יהיו, אני מקווה. עד סוף הדיון יהיו כל התשובות.

הדיון מסתיים בשעה 10.

הדיון הוא עד סוף היום.

כן, אני רק רוצה להגיד לך שזה היה אמור להיות מוכן לפני שבועיים בערך.

בסדר, הייתה אי הבנה אצלנו במשרד. עכשיו אני בודק.

טוב. אחרי זה תסביר לנו. ג'בר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אדוני, חבר הכנסת, יושב הראש, יואב קיש, באמת תודה על הכוונות ועל היוזמה שלך ושל יתר חברי הכנסת. בהחלט העדה הדרוזית בשבוע האחרון עברה אירוע קשה. מדינת ישראל עברה אירוע קשה. אבל תרשו לי קודם כל לפתוח ולהגיד שאני כאדם, לא כראש רשות, ההזדהות והחיבוק שהעדה הדרוזית קיבלה מכל מדינת ישראל והעם היהודי, היה חיבוק מרגש מאד ואני אמרתי בעבר, אדוני, שאם החיבוק הזה והאהדה הזאת של העם היהודי לעדה הדרוזית היה מתורגם לעשייה על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, לא היינו היום יושבים פה בפערים.

אני רוצה להגיד משפט נוסף לפני שמדברים על העניין עצמו. לכל התוהים והשואלים ואלה שמנסים, הדרוזים הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל ומדינת ישראל היא נכס לדרוזים. והחיבור הזה יימשך לעד ואני מציע לכל אלה שמנסים בכל דרך, עמותה כזאת או אחרת, בכל מיני דרכים, שלא יתקרבו אלינו.

אדוני, כיושב ראש פורום במשך כשנתיים וחצי, עבדתי ועשיתי מיפוי של הצרכים של העדה הדרוזית ואני שומע פה הסתייגויות, תמ"א 35, דברים. אנחנו יודעים מאיפה כואב לנו. אנחנו יודעים בדיוק מה הצרכים שלנו. אנחנו גם הצגנו את הצרכים שלנו ואני יושב פורום במשרד ראש הממשלה ובכל משרדי הממשלה. החלטת הממשלה שהייתה בשנת 2014 הייתה על סך 680 מיליון שקלים. ההחלטה הנוכחית היא על 2.3 מיליארד שקלים וזה עדיין לא מספיק. ולמה? מה המצב היום? ואמרת, אל תתעסק בהחלטה.

אני לא יודע אם כולם יודעים, בנושא ההשכלה הגבוהה, אדוני, הממוצע במדינת ישראל לפי המל"ג, הוא 48% בוגרי תואר ראשון מקרב הפוטנציאל שאמורים לקבל תואר. אתם יודעים מה הנתונים בעדה הדרוזית? 13% אדוני, שמתוכם 10% בנות ו-3% בנים. בית ג'אן קיבלו 100% בבגרות. ערוץ 10, ערוץ 2, כל התקשורת, משרד החינוך, 100%. מקום ראשון. אתם יודעים מה אחוז ההשכלה הגבוהה בבית ג'אן? 13%. הניתוח הצליח והחולה מת.

אדוני, אני לא יודע אם כולם יודעים שבדלית אל כרמל, בעוספייה וחלק בבית ג'אן, שהלך לדיון האחר, יותר מ-50% מבתי האב ויתרו על חשמל. אז יש גנראטור, שאחרי זה נחנקים ומתים, כמו שקרה בעוספייה, לצערי. לא מחוברים לתשתיות הביוב. בור ספיגה על יד כל בית. אנחנו מדברים על מדינת ישראל 2017 ואני לא רוצה עכשיו פה להמשיך.

אגב, אם אנחנו כבר משווים את עצמנו, והחברה מהאוצר, כשהצגתי, אז היו אומרים לי תמיד מה עם יתר המגזרים? סליחה, אבא שלי פעם עשה חשבון, אנחנו שישה אחים, עשה חשבון לאחד השרים שביקר אצלנו, אמר רגע, בוא נעשה שישה בנים ששרתו שלוש שנים, שכר מינימום, כמה כסף זה. אז נכון, יש ייעוץ משפטי ויש הגבלות ויש מגבלות. אני בטוח שכשרוצים לפתור בעיה יודעים לגעת ולקחת את הנתח הזה. יש צרכים מיוחדים לעדה הדרוזית ויש טופוגרפיה מיוחדת לבנות.

אדוני ואם משווים אותנו ואני באמת לא באתי לפתוח פה את הסוגיה בין דרוזים ומגזרים אחרים במדינת ישראל, אבל אם ניקח את הטופוגרפיה של בית ג'אן ושל סאג'ור ושל חורפיש אל מול הטופוגרפיה של סכנין ושל עראבה ושל כבר מנדא ושל כפר קנא, לבנות קיר בחורפיש עולה חצי מיליון שקלים. אותו קיר יעלה לו 100,000 שקלים. לחפור בסלע אצלנו קו ביוב של 100 מטרים יעלה לי 500,00 שקלים. בנתניה יעלה לו מחפר ליומיים.

אז אדוני, אני לא רוצה עכשיו לפרוט את כל הצרכים ואת כל הבעיות. אני רוצה להציע הצעות מעשיות ולפני שאני מציע את ההצעות המעשיות, אני רוצה גם להסתכל על חצי הכוס המלאה, בהמשך למה שחברי חמד עמאר אמר. ואני רוצה לציין פה גם דברים טובים שקרו, ואני מאלה שלא מחמיאים. כולם מכירים אותי. אני מאלה שמציינים רק עובדות. בשנתיים האחרונות משרד הפנים העביר את כל תקציבי החלטת הממשלה עד השקל האחרון, כולל משרד הדתות. וכשאני אומר כל הסכומים, אני לא רוצה לציין פה סכומים, על מנת שמגזרים אחרים לא יגידו.

דיברתם על מינהל התכנון? כל החלטה עברה. לכל רשות היום יש הרשאות תקציביות, נושא של תכנון על קרקע פרטית. אלא מה? הכסף לא מספיק. מה שפה ניסו. יש צורך וזו הצעה ראשונה בעצם, ואני רוצה להמשיך ביתר המשרדים. משרד הבינוי והשיכון העביר את כל התקציבים. משרד החקלאות העביר את כל התקציבים.

בתחום החינוך, יושב פה לימיני הבחור – מה שם אדוני?

דניאל.

דניאל, רפרנט משרד החינוך.

לא, הוא רפרנט באוצר.

כן, כן, הוא הרפרנט של החינוך, כן. שתי החלטות מדברות על 45 מיליון שקל כל שנה. 2332 – 45 מיליון שקלים עבור 2015, בגלל מגבלת הבחירות של היועץ המשפטי בזמנו, ויש לנו 2016 ו-2017. 45 מיליון שקלים כפול 3, עד היום כמעט ולא ראינו שקל מהתקציב הזה במשרד החינוך.

אחרי זה ניתן לאוצר להתייחס.

כן. אני רוצה להמשיך. אני מציע, אדוני הצעה מספר אחת: ההחלטה שהייתה הייתה טובה. היא גם נגעה בסעיפים שמעולם לא נגענו בהם וזה היה בשיתוף באמת עם משרד ראש הממשלה ועם יתר המשרדים. גם שר האוצר, זה היה בדיוק בתחילת דרכו, זה היה מיד אחרי הבחירות, ב-7 ביוני 2015. גם כן יש להגיד שהוא בא לקראת העדה הדרוזית ותמך ונתן וזה היה תקדים בהיבט הכמותי של הכסף וגם בהיבט הביזור והייחודיות של הסעיפים.

אבל עדיין יש לנו צרכים מיוחדים ואני חושב שאם רוצים להתקדם ולסייע לנו ולא רק תמיד להצהיר על כוונות, אלא גם לבוא ולבדוק ממשי ומעשי בנושאים, אחד זה לקיים מספר דיונים, ולא כל משרדי הממשלה, כי אי אפשר בדיון אחד לסגור את כל משרדי הממשלה. ללכת על המשרדים המובילים. חינוך זה המשרד הראשון ועוד שני משרדים, יחד עם אותם רפרנטים במשרד האוצר, ושמשרד האוצר לא יגיד לנו לא העבירו ומשרד האוצר יגיד לנו העבירו. אנחנו הפכנו פה להיות על תקן גננת. זה ההצעה מספר אחת.

הצעה שנייה, אני חושב שיש מקום ביחד עם משרד ראש הממשלה לקחת את ההחלטה הקיימת ולהראות על אופציה של שדרוג מיידי של אותה החלטה. הסטה מסעיפים לסעיפים. יש סעיפים שהניצול הוא בעייתי. ולמה הניצול הוא בעייתי? כי יש החלטה ומישהו דואג לשים חסמים - מכוון או לא מכוון - ואז אם אתה בא ונותן לי סעיף תקציבי לבנות מבנה ציבור ואין לי קרקע מדינה וגם אין לי כסף לקנות את הקרקע הפרטית, אז אתה יכול לתת לי גם שני מיליארד שקלים לבנות - - -

לא ייצא כלום.

אז זה לא ייצא לפועל. ונושא הפיתוח ותקציבי הפיתוח הוא גם כן נושא בעייתי.

אדוני, נושא נוסף שאני רוצה לגעת בו. אני אתמול הוצאתי מכתב למשרד ראש הממשלה, לשרה מירי רגב. אם ציינתי משרדים לטובה, אני רוצה לציין - משרד התרבות, שקל אחד לא העבירו למגזר הדרוזי, אדוני. אחד. גם לא תוספתי.

יש פה מישהו ממשרד התרבות?

שקל אחד הגברת מירי רגב לא העבירה. אז היא באה ושמה אבן פינה לבית מורשת הדרוזית, כשכל התקציב הוא תוספתי מהאוצר. כולו. אפילו שקל אחד היא לא שמה מהמשרד שלה.

אז אתמול אני הוצאתי מכתב בנושא אחר. העדה הדרוזית במדינת ישראל, יחד עם רמת הגולן, שאני שמח שהם גם הצטרפו אלינו לאחרונה - - -

טוב, נא לסיים.

ארבעת היישובים מרת הגולן הצטרפו לפורום הדרוזי והצ'רקסי ואנחנו שמחים על כך וכך צריך להיות. במגזר הדרוזי אין אצטדיון אחד. זה 160,000 תושבים. אין לנו את קטאר, אדוני. אין לנו את סעודיה. יש לנו את מדינת ישראל ויש לנו שטח. להקים דבר כזה בהחלטת ממשלה מעכשיו לעכשיו ויש לנו שטח ויש לנו קרקע. מיכל יושבת פה ויודעת שבתכנית המתאר, ואגב, אני הצלחתי להרחיב מתאר של סאג'ור וסיימתי לשווק יחידות דיור רק שבוע שעבר. אדוני, לעשות אצטדיון כזה ולפתח את הספורט במגזר הדרוזי, זו בהחלט אמירה.

אני מסיים אדוני במשפט אחד. חבל הוא שהעדה הדרוזית הפכה לסמל של ה-קיפוח עם ה' הידיעה. וכשאני אומר ה-קיפוח עם ה' הידיעה, המגזרים האחרים מסתכלים על העדה הדרוזית ואומרים רגע, אתם הפטריוטים למדינת ישראל. המגזר הערבי היום לצערי הוא מפותח תעשייתית, מסחרית, כלכלית, סוציו אקונומית. בכפר עארבה אדוני, יש רופאים כמו כל המגזר הערבי במדינת ישראל.

יותר.

ויותר. נתונים שאתם יכולים לבדוק אותם אחר כך. נכון, אז זה המצב. דיון כזה או אחר לא יפתור את הבעיה של העדה הדרוזית. אני חושב שבהחלט מעשית, לשדרג את החלטת הממשלה בתיאום איתנו, יחד עם משרד ראש הממשלה, עם האוצר, זה יהיה צעד גדול.

דיברתם על תקציב, אגב תמ"א 35 כן הורחקה אדוני, בשיתוף עם מינהל התכנון. היא הורחקה מהיישובים הדרוזים.

הורחקה?

כן.

ג'בר, בוא נשמע רגע את המשרדים. תודה רבה.

גם בעניין הזה אנחנו רוצים להיות דרוזים.

טוב.

הורחקה מהיישובים הדרוזים.

אני רוצה לעבור למשרדים. יוסי, אתה ביקשת לדבר, אבל אני שמעתי שאתם דווקא עשיתם עבודה טובה, אז אני רוצה רגע לשמוע את האוצר קודם. בוא תציג, הצטרפת אלינו לדיון, מי אתה?

כן, שאול קירשנבאום, רפרנט חינוך במשרד האוצר. אני אציג את תחום החינוך, מה שנעשה מבחינתנו בשנת 2016.

לא, אז רגע, לפני זה, איפה דניאל? אני ביקשתי תשובה לגבי הדו"ח שביקש חבר הכנסת חמד עמאר בדיון הקודם. יש לך תשובה לגבי זה?

יש לי תשובה. אני לא יודע כמה היא תספק אתכם.

מה התשובה?

שאנחנו עובדים על זה עכשיו אצלנו וזה יהיה רק בימים הקרובים.

זאת אומרת שלושה שבועות לא עשיתם כלום, למרות שהבטחתם.

למה לא? הם בינתיים עובדים עלינו.

טוב, אני אמליץ ליושב ראש הוועדה. בעניין הזה תהיה לי החלטה להמליץ לו בעקבות הדיון הזה. רק לגבי החינוך, מה אתה רוצה להגיד?

כן, אז בשנת 2016 כל התכנית תוקצבה בהתאם לתכנית - - -

כמה, 45 מיליון שקלים?

כן.

הועברו למשרד החינוך?

הועבר כולו למשרד החינוך לפי התכנית שהוכנה.

אוקיי, אז בואו נשמע את משרד החינוך, בבקשה.

וגם בשנת 2017, כל התכנית כבר אושרה. הכל כבר מתוקצב בפנייה, שעכשיו נשלחה ל - - -

כסף עוד לא הועבר?

עדיין לא. זה בפנייה שנשלחה עכשיו.

אתם מתכוונים 2016 לא הועבר?

לא, הוא אומר ששנת 2016 הועבר. מה שאומר האוצר כרגע - - -

לא, תנו לי להסביר. אני אסביר.

תמי תסביר.

בבקשה.

אדוני יושב הראש, חשוב מאד לומר, בדיונים שקיימתי הועלתה טענה שאפילו יש כסף שלא הועבר לגבי שנת 2015. לגבי שנת 2016 יש כסף מהבסיס של משרד החינוך שלא הועבר. התוספתי הועבר, הבסיס לא הועבר. זה מה שטענו כאן ראשי הרשויות וזה בכמה ישיבות שאני קיימתי. לכן חשוב לי מאד להבין בדיוק.

בבקשה, רק את השם לפרוטוקול ותתייחס.

איהד מוהנא, נציג האגף לחינוך דרוזי במשרד החינוך. לגבי תקציב החינוך, התקציב הגיע למשרד רק ב-28 בנובמבר בשנת 2016, שבועיים לפני פגרת החורף. ככה זה נקרא אצלנו. כדי להתחיל לממש תקציבים ולכוון אותם לידי תכניות פעולה, זה רק בסמסטר השני של שנת הלימודים ובסמסטר שני של שנת הלימודים זה בגרויות, זה מיצ"בים. אי אפשר לממש בצורה תכליתית את התקציבים, כשזה מגיע רק בסוף שנת 2016.

הפנייה אושרה חודשיים אחרי שנשלחה לוועדה פה, אז זה המקום הנכון לדבר על זה.

מה חודשיים?

הפנייה נשלחה לוועדה שנה שעברה באוגוסט - - -

לא ידוע לי שמנהל הוועדה מעכב את הפניות.

והיא אושרה פה בוועדה חודשיים אחר כך. שנה שעברה היו הרבה בעיות שנעשו פה בוועדה, היו פניות שעוכבו והיא נשלחה הרבה - - -

הגשת באוגוסט, למה זה חיכה עד לאוגוסט?

כי כמו כל התכניות של המשרד, התכנית מתחילה רק בשנת הלימודים הבאה.

אז אישרתם באוגוסט לספטמבר 2016 כאילו?

כן, תכנית שכבר אושרה קודם.

ואז זה עוכב חודשיים.

לא, התכנית שלה כבר אושרה ביוני. התקצוב נעשה בפנייה מרוכזת של כל המשרד, שהוא נעשה באמצע שנה - - -

ושהוא עוכב.

נכון, והוא עוכב פה בוועדה.

זו שיטה ידועה. ואז יש עוד פעם העברות, כי לא ביצעו את התקציב, אז עושים עוד פעם העברות. אתם מומחים בכפל לשון. קודם כל באים עם תקציב, אחר כך לא מבצעים אותו, אחר כך עושים העברות, לא מבצעים אותן, אחר כך יש לכם טענות לוועדות. אם עובדים נכון, נותנים מקדמה, עושים תכנון, לא מחכים לאישור הסופים, לוקחים סיכון, מתכננים. כשמגיע הכסף, מבצעים.

מה אתם אומרים עכשיו? לא אישרתם, עד שאישרתם לא תכננו, עד שתכננו לא ביצענו. ככה נראית המדינה. פה הפקידות. מדברים ולא עושים.

מה הבעיה לתכנן ל - - -

קחו מקדמות, תתכננו.

לתכנן. עכשיו בוא ניקח את שנת 2017.

יש תכניות שנוגעות לתחומי החיים של הנוער הדרוזי, של אקדמיה, של הכנה לחיים, של הכנה לפסיכומטרי. כל מה שמטריד את הנוער הדרוזי, יש תכניות. התכניות מוכנות. המנכ"ל הציג את זה גם לפני כשבועיים מול כל ראשי הרשויות. העניין הוא עניין של כסף. נוכל להתחיל בעבודה, רק תנו לנו את הכסף. אם הכסף מגיע בסוף חודש נובמבר 2017 נוכל להתחיל לעבוד.

מתי יגיע הכסף של שנת 2017?

של 2017 נשלח לוועדה השבוע. תישלח פנייה.

תישלח?

כן.

אז הוועדה צריכה בפגרה להתכנס ולאשר את זה?

זו הפנייה של כל המשרד.

מה?

זו פנייה של כל משרד החינוך. הפניות השנה מרוכזות.

מי שלח?

אני רוצה להגיד משפט.

רגע, שנייה.

אני אוכל להגיד לך, לאור התכנית המאד מפורטת, כולכם תוכלו לעיין בה, היא נמצאת אצלנו, אפשר לשלוח אותה לכל אחד מכם.

כן, תשלח לוועדה.

כן, בסדר גמור. היא תועבר לוועדה. ואני אגיד, אם הכסף באמת לא יתקע בגלל בירוקרטיות כאלה ואחרות אצל פקידי האוצר, נוכל באגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי לעשות תכניות מיטביות עבור הנוער שלנו ואז - - -

לא, לא, סליחה רגע, אני חייב לקטוע אחד במשפט אחד.

רגע, רגע, תן לו לסיים. לא, לא, לא. תן לו לסיים ואחרי זה אתה תתייחס.

ואז טענות כמו שהיו כאן, אולי בחלקן בצדק, שתתחילו ותיקחו סיכון ואחרי זה נראה מה נעשה, לא יישמעו בכלל. למה לנו להיות בדיון הזה - - -

על איזה היקף תקציב התכניות שלך?

כל שנה 27.5 מיליון שקלים לחמש שנים.

אבל הוא אמר 45 מיליון שקלים.

לא, האוצר זה - - -

לא, זה 13 מיליון משנה קודמת. זה משהו חד פעמי.

לא ביצעו כבר?

טוב. מה רצית, ג'בר?

טוב ששאלת את השאלה האחרונה, אדוני. סליחה שנייה, התקציב אומר 27.5 מיליון שקלים תוספתי מהאוצר ו-17.5 מיליון שקלים בבסיס משרד החינוך. סליחה, תקראו את החלטת הממשלה טוב טוב.

959.

סליחה, תקראו את ההחלטה טוב.

בסדר, ג'בר, אנחנו צריכים להתקדם. יש לנו עוד דקה.

לא, לא, משפט אחרון.

אבל משפט.

לא רק להעביר את הכסף. זה לא מספיק שהם מעבירים את הכסף. מה שיותר חשוב, ואת זה גם אמרתי למנכ"ל בדיון האחרון, זה לשבת איתנו על המיפוי האמיתי ועל הצרכים האמיתיים, כדי באמת לשפר את מערך החינוך בנושא של האקדמיה, התרבות והנוער.

טוב, תודה ג'בר. מילה, יוסי חדד. בבקשה, יוסי. שלום אביגדור, אתה מוזמן להצטרף ותעדכן אותנו מה קורה עם תכניות הבנייה למגזר הדרוזי.

מילה. ראש מטה הדיור הצטרף אלינו. אנחנו מחר בארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן עושים סיור בהובלתו.

בוקר טוב. יוסי חדד, ראש מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק במשרד הבינוי והשיכון. הנחתי על שולחנך את תכנית העבודה הסדורה של משרד הבינוי והשיכון, שהיא כוללת את כל הסעיף שמתייחס למשרד הבינוי והשיכון מתוך החלטת הממשלה 959. סך הכל אנחנו מדברים על 317 מיליון שקלים. 2016 – 92 מיליון שקלים הועברו לרשויות. 2017 – 62 מיליון שקלים הועברו לרשויות, כולל הרשאות.

אנחנו בעבודה שוטפת - - -

יוסי, מה קורה עם תשתיות שהן בהיקף עצום בגלל שיפויים ועלויות ספציפיות של כפרים מסוימים? הם לא יכולים לעמוד במחירים האלה. אצלכם יש סטנדרט. בחיים שלהם יש שונות בין כפר לכפר, בין גבעה לגבעה. אתה מכיר את הכפרים.

איתן, שנייה.

אנחנו בעבודה שוטפת וסדורה עם המשרד לפיתוח אזורי, שהם מובילים את החלטת הממשלה 959. בעבודה שוטפת, נמצאים בוועדת היגוי. היינו בוועדה שהוביל אותה חבר הכנסת חמד עמאר, הצגתי בפניו את התכנית. לשמחתי הרבה אנחנו מתואמים עם רשאי הרשויות. אני רוצה להציג ולציין - - -

אתה צריך לסיים, יוסי. אנחנו כבר חורגים.

דקה, אני אסיים. אנחנו גם שותפים ומחבקים את המשפחות השכולות, שני השוטרים שנפלו, שנרצחו, גם כמיל וגם האיל.

כבוד יושב הראש, יושב פה איתנו ראש מועצת חורפיש. דיברו פה על ברית חיים. אחיו, אלוף משנה נביה מרעי זיכרונו לברכה, היה מפקדי, אז זה אומר את - - -

שותפות.

את השותפות ואת הגורל בינינו לבין הדרוזים. חשוב לי לציין ששר הבינוי והשיכון, מעבר לזה שההחלטה מתממשת בשטח, הוא גם בודק פיזית את הדברים בשטח. אנחנו נפגשים במפגשים, כולל סיורים עם ראשי הרשויות בכפרים.

הדבר האחרון, אנחנו בשנת העבודה 2017 יחד עם רמ"י מקדמים 1,700 שיווקים. כמובן שאם יהיו חסמים, אז השיווקים לא יצאו לפועל, אבל יש בשורות טובות בעיקר לשכונות של חיילים או משרתי כוחות הביטחון. תודה.

תודה.

יואב עובד מעשי, אגב.

אנחנו צריכים לסכם. אני אתן לחבר הכנסת לשעבר אסעד אסעד לומר כמה מילים ואחרי זה נמשיך.

שלום לכם. הנה הרבה דברים לא השתנו. הייתי פעם אחרונה פה לפני 20 שנה כחבר כנסת, אבל על אותם דברים דיברו אז על הדרוזים. אותם סיפורים.

אז גם הייתה תכנית חומש?

לא כזאת. לא כזאת.

עשו תכניות חומש. מדינת ישראל, אני עכשיו בא מוועדת חוץ וביטחון על הסיפור של הגיוס לצה"ל והגיוס לצה"ל – אלף השוואות. מתגייסים דרוזים לצה"ל – 82% והיהודים 70% ומשהו, אבל זה לא משתנה. זה לא משתנה וגם הסוויץ' בראש של בנימין נתניהו לא ישתנה. מה זאת אומרת? אם מדינת ישראל לא תחליט לשים את הדרוזים על המפה, יפסיקו לקטר ראשי המועצות וראש העדה וחברי הכנסת שהם לא יכולים לשנות.

פעם היה שינוי, אני הייתי בכנסת ואני אגיד לכם, בתקופה שרבין היה ראש הממשלה. באו הדרוזים הפגינו מול משרדו. אני הייתי בכנסת. היה מולי חבר כנסת במערך ואז ראש הממשלה, ובעצם זה מעניין, כדאי שתדעו כולכם. אני הגשתי הצעת אי אמון בממשלה. הממשלה אז הייתה ממשלה שנסמכה על ידי הערבים ובאו הערבים ואמרו לרבין – אם אתה לא תיתן לדרוזים, אנחנו הולכים להפיל את הממשלה. אז שר האוצר אז בא אלי – חברה, או שתשמעו אותי, או שתגידו לי תסתלק מפה. תחליטו.

לא, לא, סליחה. הוא פשוט אומר לי ש - - -

אני לא בא לדיונים. לשמחתי אני לא בא הרבה.

פשוט אנחנו חרגנו מהזמן והוא מעדכן אותי.

אוקיי, אז חרגתם מהזמן עוד דקה. הזמנתם אותי, אני בא. אז שר האוצר אז, בייגה שוחט, אמר לי כך, על דברתי. אני מקים ועדה היום, קח את הצעת אי האמון ונקים ועדה עם האוצר, עם ראשי המועצות, עם הפנים ומה שיחליטו. במקרה קמה ועדה ומצאו שיש חוסר לדרוזים לא של מיליארד שקלים, של שני מיליארד שקלים. ואז רבין החליט על מיליארד שקלים לחמש שנים. ומאז לא היו החלטות כאלה.

אם רוצים לשנות את המצב של הדרוזים ושל המועצות ושל החינוך ושל השיכון ושל זה, זה התכנית. חברה, בדיבורים אתם מאסתם. כולם מאסו. צריכים לקחת את עצמנו בידיים ולהביא לשינוי דרך ראש הממשלה.

תודה רבה אדוני.

תודה רבה לחבר הכנסת לשעבר אסעד אסעד. חברים, אני רוצה לסכם את הדיון. אני אגיד ככה:

ראשית, אני שמח שחבר הכנסת משה גפני, יושב ראש הוועדה, הצטרפת אליו.

סמכתי עליך.

כן, אבל בוא תשמע את הסיכום, אז גם ייצא משהו.

בבקשה.

ראשית, אני פונה קודם כל לאוצר. בדיון שניהל פה חבר הכנסת חמד עמאר הייתה הנחיה והאוצר מכיר את זה, להוציא תוך ימים ספורים התייחסות של המשרדים השונים מה הועבר, מה בוצע מהאוצר ובאנו לפה, חשבנו שנקבל את זה. התשובה של נציגי האוצר הייתה טעות, לא הבנו, ניתן לכם את זה עוד כמה ימים.

אז יכול להיות שהיה, אבל עוד כמה ימים זה צריך לקרות. אנחנו ביום שני, יום רביעי זה סוף השבוע של המושב. אז אני לא יודע מה זה זמן סביר לקבל את זה? מתי נראה את המסמך הזה, אפשר לנקוב תאריך?

שש בערב היום.

לא, תן להם קצת יותר.

יום ראשון הקרוב, זה בסדר?

יום ראשון הקרוב? חמד, זה בסדר?

שלושה שבועות לא קיבלנו, נחכה עד יום ראשון.

אז ביום ראשון המסמך הזה יועבר במייל לוועדה, אני מבקש לכל החברים. זה נושא שהוא הבסיס של הדבר. תכנית חומש שצריך לראות מה קרה. היו פה המון טענות במשך דיון שלם. האקשן אייטם היחידי שהיה לעשות לא קרה. אז בעניין הזה אני חושב שזה לא קביל ויום ראשון זו ההזדמנות שלכם לתקן את זה ואני מבקש את האחריות שלכם לעניין הזה.

נושא שני, לא הספקנו לדבר על זה, אבל המפתח זה באמת – ומופיד אמר את זה – המפתח זה הרחבת תכניות המתאר. אז נעשה צעד בכיוון. לגבי הנושא של תכניות המתאר במגזר הדרוזי - - -

מפורטות.

מפורטת, אני מבקש לדעת איפה צווארי הבקבוק, נא להעביר. אם יש צווארי בקבוק, נא להעביר כדי שהוועדה תוכל לנסות לפענח ולפתור אותם.

אני רוצה להזכיר הערה נוספת שעלתה ואני פונה אליך, יושב הראש, כי אתה מנוסה בזה יותר. בהחלטת הממשלה היה תקציב מאושר ועכשיו יש בעיות של סעיפים מסוימים שלא ניתן לממש ורוצים באותה החלטת ממשלה להעביר מתקציב לתקציב. אז מה הדרך הנכונה לעשות את זה ואיך אתה מציע ל - - -

ניוד הכסף.

ניוד הכסף. זאת אומרת הם תקועים עם כסף בגלל שאין קרקעות ציבוריות לבנייה.

לדבר עם שר האוצר.

לדבר עם שר האוצר.

לפנות בכתב גם.

אז חמד, אני מבקש, אם אתה יכול להוביל את המהלך הזה.

בסדר. תעבירו את הפרטים, אני אחתום על המכתב לשר האוצר.

אני מוכן להעביר את הפרטים, אדוני.

תעביר את הפרטים ונעביר את זה.

אוקיי, אז תעביר את הפרטים לגבי איזה סעיפים.

מה לא מומש או מה לא יכול להיות ממומש. להעביר הכל.

בדיוק. הוא נתן דוגמא שרוצים לבנות מבני ציבור, אבל אין קרקע ציבורית ואי אפשר על קרקע פרטית.

בסדר.

צריך לאפשר להם גמישות מסעיף לסעיף.

בסדר, אז - - -

מה שהאוצר עושה, הוא לא נותן לבצע ואחר כך הוא לוקח את הכסף. השיטה לתת אגוזים למי שאין שיניים לא המציאו אותה היום.

בסדר, ברושי, את זה סיכמנו. הייתה פה עוד הערה לגבי משרד התרבות. אני יודע מהשרה שיש לה כוונה כן לעשות שינוי.

כן, היא אמרה את זה כאן בוועדה.

היא אמרה את זה כאן בוועדה ולכן אני מציע שהוועדה תפנה במכתב לשרה ותשאל אם היא יכולה לבוא ולפרט מה התכניות שלה.

לגבי תרבות וספורט.

אני אדבר איתה. אני אמור לדבר איתה.

אתה תדבר איתה, כי הטענה היא שיש אפס השקעה, לפחות זה מה ששמענו מהאנשים כאן.

היא דווקא הציגה פה שהיא - - -

אדוני, אפס השקעה בתרבות ובספורט.

אז נשמח לשמוע את משרד התרבות בעניין הזה. אני רוצה להודות גם לראשי המועצות, גם למשרדים. אני מצטער שבאתם ושמעתם ולא היה זמן לדבר. זה היה שעה. חברי הכנסת שהעלו את הנושא - - -

מה זה שעה? שעה בוועדת הכספים זה כמו שש שעות בוועדה אחרת.

תודה לאסעד אסעד וליושב הראש שנתן לנו את השעה הזאת בהתראה קצרה. ואמרתי, הוועדה הזו גם דנה בנושא הזה בלי קשר.

תודה רבה לכם. הישיבה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:08.