הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 777

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 11:00

1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016

2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

חיים ילין

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

לירז דמביץ-כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אסף דהאן - מח' השקעות ושוק ההון, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

אייל טולדו - אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד שני - אגף רישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים

שלומי הויזליך - אגף רישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים

עמרי ורדיקה - אגף בכיר הנדסה, פיתוח ותשתיות, רשות מקרקעי ישראל

ג'וליאן אסוס - יו"ר, איגוד הברוקרים

גיל סלומון - עו"ד, סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח

מיה פרי אלתרמן - יו"ר אגף פנסיה, ההסתדרות החדשה

עמי כהן - יועץ לאגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

אלי יריב - יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת, ההסתדרות החדשה

בן פסטרנק - מנכ"ל קבוצת אמן

רועי יחזקאלי - עו"ד, יועץ משפטי, ילין לפידות בית השקעות

סני זלכה - מנכ"ל קופות הגמל, ילין לפידות בית השקעות

נועם הויזליך - עו"ד, עוסק בקרנות הפנסיה הוותיקות, בנק לאומי

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

אורלי בן שמאי - שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב בע"מ)

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016 ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016. מי מסביר אותן?

אני מרשות שוק ההון. מדובר בתקנות שפרסמנו טיוטה שלהן לראשונה לפני כשנתיים. מאז פורסמה טיוטה נוספת, עוד לפני שהעברנו לוועדה.

התקנות הן של רשות שוק ההון?

כן.

כלומר, אתם פרסמתם ואחרי זה שיניתם את זה?

פורסמו שתי טיוטות לפני שזה הובא לוועדה.

אני לא נגד, אני בעד שאנשים חושבים, זה בסדר. אבל אתם פרסמתם, לא מישהו אחר.

אנחנו פרסמנו. אלה תקנות של השר.

התקנות האלה עוסקות ברכישה, מכירה והחזקה של ניירות ערך. גופים מוסדיים, כידוע, מנהלים את כספי הפנסיה של הציבור בישראל, ובמסגרת זאת הם קונים ומוכרים ניירות ערך. התקנות האלה מסדירות את הליך הקנייה והמכירה, את התהליכים שצריך לעשות לפני הקנייה והמכירה, את המגבלות שמוטלות על צדדים קשורים ובכלל בנוגע להוראות האלה. אני מציע שנסביר את השינויים שנעשו תוך כדי הקראה, אם הדבר טוב בעיניכם.

אני מציע שתקרא ותסביר. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אני מבקש שתחליף אותי לכמה דקות.

(היו"ר מיקי רוזנטל)

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2017

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 26, 32(ב) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולפי סעיפים 36, 36א ו- 112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון השם

בשמן של תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך), התשס"ט-2009 (להלן – התקנות העיקריות), במקום "רכישה ומכירה" יבוא "רכישה, מכירה והחזקה"."

למעשה אנחנו מבקשים כאן לתקן את שם התקנות. מכיוון שבתקנות המוצעות אנחנו מבקשים להסדיר אלמנט נוסף, שהוא החזקה של ניירות ערך, ולא רק רכישה ומכירה שלהן אז נדרש שינוי בשם.

יש הערות על תיקון השם? לא, אז אפשר להמשיך הלאה.

"תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות העיקריות, לפני ההגדרה "חוק ניירות ערך" יבוא –

""חוק הבנקאות" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";"

גם בהקשר הזה, התיקון נובע מכך שאנחנו מוסיפים פה את סעיף 3א רבתי שנוגע להחזקה, ואנחנו מחריגים ממנו את אותה קופת גמל מרכזית לפיצויים, שהוחרגה גם מהרכישה והמכירה. בתקנות הקיימות ההגדרה "חוק הבנקאות" הופיעה בתקנה 3(ג) וכעת מכיוון שאנחנו משתמשים בה יותר מפעם אחת אנחנו מבקשים להוסיף את ההגדרה לתקנת ההגדרות הכללית של התקנות. זה המשמעות של השינוי.

יש הערות? נעשה את זה אחרת – אם למישהו יש הערות אז שירים את היד ואנחנו נקשיב להערותיו, ואם לא אז את יכולה להמשיך.

"החלפת תקנה 3

במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"רכישה ומכירה של ניירות ערך

3.

רכישה ומכירה של ניירות ערך תיעשה לפי הליך תחרותי שיתקיים אחת לשלוש שנים לפחות, בין שמונה משתתפים לפחות, אם קיימים, שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה לרכוש או למכור את ניירות הערך אם יציעו למבוטחים או לעמיתים של המשקיע המוסדי את התנאים המטיבים איתם ביותר.

הליך תחרותי כאמור בתקנת משנה (א), ייערך בנפרד לכל אפיק השקעה בניירות הערך כפי שתגדיר ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי; לכל אפיק השקעה כאמור ייבחר זוכה אחד או מספר זוכים לפי החלטת ועדת ההשקעות.

בכפוף לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) –

משקיע מוסדי רשאי לרכוש או למכור ניירות ערך באמצעות צד קשור, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1) שיעור עמלות הרכישה או המכירה בשל כלל הרכישות והמכירות שביצע המשקיע המוסדי במהלך השנה, לא יעלה על 20 אחוזים מסך כל עמלות הרכישה או המכירה ששילם המשקיע המוסדי במהלך השנה;

(2) העמלה שתשולם לצד הקשור בשל רכישה או מכירה כאמור לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה בהליך התחרותי, שאינו צד קשור;"

אתם יכולים להסביר עד עכשיו? זה הנושא העיקרי, ואחרי זה מתחילים להיות כל מיני נושאים משניים.

יש שני נושאים עיקריים וזה אחד מהם, אני מסכימה. אסביר ביחס לתקנות הקיימות. בעצם בתקנות הקיימות תקנה 3 קובעת את הכללים של רכישה ומכירה של ניירות ערך. כאן אנחנו מבקשים להכניס חמישה שינויים והבהרה. את חלקם קראנו ואת חלקם לא. נלך לפי הסדר ונתקדם ככל שתרצו.

השינוי הראשון מעוגן בתקנה 3(א). אנחנו מגדילים את כמות המשתתפים המתמודדים בהליך התחרותי, מרחיבים את התחרות. בתקנות הקיימות הייתה חובה לבצע הליך תחרותי בין 4 משתתפים לפחות וכעת אנחנו דורשים 8 משתתפים.

בהקשר הזה יש כאן גם הבהרה של הסעיף. הנוסח בתקנות הקודמות דיבר על כך שרכישה ומכירה של ניירות ערך תיעשה "לפי הליך תחרותי שנותן הזדמנות שווה, אם יציעו לו את התנאים המיטיבים אתו ביותר". המילה "לו" לא הייתה כל-כך ברורה. לנו היא הייתה ברורה אבל מכיוון שאנחנו כבר עושים תיקון אז הבהרנו שהכוונה כאן: "אם יציעו למבוטחים או לעמיתים של המשקיע המוסדי את התנאים המיטיבים איתם ביותר". זו הכוונה. הכוונה שלנו שהעמיתים והמבוטחים הם שייהנו מן התנאים ולא שום גורם אחר. זה שינוי אחד.

השינוי השני מעוגן בתקנה 3(ב). בניגוד לתקנות שקיימות היום אנחנו מציעים לחייב לבצע הליך תחרותי נפרד לכל אפיק של השקעה ולא הליך תחרותי אחד. אנחנו צופים שהחיוב הזה, לבצע הליכים נפרדים, יגדיל את התחרות, יאפשר לגופים שמתמודדים בהליך לתת הצעות ספציפיות יותר, מדויקות יותר והתוצאות שלהן יהיו טובות יותר לעמיתים.

השינוי הבא קשור לעמלה שמשולמת. זה מעוגן בתקנה 3(ג)(2). למעשה במצב הקיים היום העמלה שתשולם לצד קשור לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה בהליך תחרותי, אבל הייתה כאן איזו החרגה, שדיברה על עסקת רכישה או מכירה זהה או דומה. זאת אומרת, אם ביצעתי עסקה אבל היא לא זהה או דומה לעסקה אחרת, אני יכולה לשלם לצד הקשור יותר ממה שמשלם זוכה אחר בהליך התחרותי. אנחנו מבקשים לבטל את ההבחנה הזאת ולהגיד: בכל מקרה, בין אם העסקאות דומות ובין אם לאו, המחיר המרבי שתוכל לשלם לצד קשור הוא המחיר הנמוך ביותר שהציע מתחרה אחר שאינו צד קשור.

אני מקבוצת "אמן", שהיא חברת תפעול ומחשוב בישראל. האם מדובר על סך כל התשלומים המשולמים לגוף הקשור או רק התשלומים עבור תהליך הרכישה והמכירה של נייר הערך? גוף קשור, כפי שאנחנו יודעים, מבצע למשל את הליכי התפעול, אם זה בנק, לצורך העניין. האם סך כל התשלומים צריך להיות הכי נמוך?

לא, מדובר על עסקה בודדת, לא יל הסך הכול.

יש שאלות נוספות?

את יכולה להסביר את המחיקה לעומת הנוסח שהוגש לוועדה?

בנוסח שהועבר לוועדה הייתה התייחסות להסכם עם מתפעל. ביקשנו להגביל גם את ההסכם הזה ב-20%, כפי שאנחנו עושים בצדדים קשורים. זה מופיע בהמשך. בחנו את הנושא הזה שוב. למרות שיש כאן פוטנציאל של ניגוד עניינים, שאותו רצינו למנוע מלכתחילה, אנחנו סבורים שמכיוון שניגוד העניינים הזה לא מתממש בפועל, אנחנו לא רואים שקיים היום כשל בשוק בהקשר הזה, לפיכך אנחנו מבקשים לא להגביל.

לא הבנתי. מה יכול להיות ניגוד עניינים?

קודם דיברנו על צד קשור. צד קשור זה ממש צד קשור – חברה-אחות שמבצעת פעולות של קנייה ומכירה. שם ניגוד העניינים ברור, אני מוכר וקונה ומרוויח מזה וזה אותו גורם.

למשל "בזק".

יש גורם נוסף שהוא לא צד קשור כפי שהגדרנו אותו עכשיו אבל הפעילות שלו יש בה פוטנציאל של ניגוד עניינים. מה הוא אותו גורם? מתפעל, שיכול לבצע בכובע אחר פעולות של קנייה ומכירה של ניירות ערך. למשל בנק יכול להיות מתפעל של קופת גמל, אז בכובע אחד הוא משמש כמי שמתפעל, משלמים לו עבור פעילות של תפעול, ובכובע אחר אותה קופת גמל מעבירה לבנק פעולות של קנייה ומכירה.

הבנו. אז למה ויתרתם על זה? זה דווקא נשמע הגיוני ונכון.

קודם כול, לא ויתרנו על זה. זה לא היה בתקנות מלכתחילה. מימוש פוטנציאל ניגוד העניינים מצאנו אותו בצדדים קשורים. אנחנו עורכים פה שינויים לגבי כל הליך הקנייה והמכירה שהולך, כפי שלירז דמביץ-כהן הסבירה, גם על אפיקים שונים, גם על הרחבה של מספר השחקנים וכולי. הכול פה זה שאלה של מידתיות. האם אנחנו רוצים, אגב התקנות האלה שמסדירות את הנושא הזה ויוצרות יותר תחרותיות, לנצל את ההזדמנות ו"להוציא" שחקנים אחרים לחלוטין, או שאנחנו רוצים לטפל בזה באמצעים הרגילים של יצירת תחרות. אנחנו חושבים שמבחינת המידתיות זה הפתרון הראוי בעת הזאת. אני רוצה להדגיש, אנחנו מסתכלים על האיזון של המערכת הזאת מנקודת מבט של העמיתים. כלומר, אנחנו לא רוצים שהעמיתים ייפגעו מכך שהצטמצמו מספר השחקנים שיכולים לתת להם שירות אגב הדבר הזה, כי ההדהוד של ההוראה הזאת בעולמות אחרים יכול לגרום נזקים לעמיתים.

זה מובן לגמרי, וגם הרצון שלכם לעודד תחרות הוא מבורך, אין שום בעיה. השאלה היא כדלקמן: במצב שתיארת, כאשר בנק קשור בהסכם ואחר-כך עושה פעולות נוספות, האם יש איזו סנקציה? או שהעובדה שאתם מוציאים את הסעיף הזה מכשירה את הפעולה הזאת, או לפחות לא דורשת גילוי נאות, או משהו? או שמבחינתכם אתם מכשירים את הפעולה הזאת והיא נחשבת עכשיו חוקית וסבירה והגונה? ברגע שאתם אומרים שזה בסדר, אז זה בסדר. וזה גבולי, הייתי אומר. הרצון שלכם לקדם תחרות הוא מבורך.

מצב הדברים בהקשר הזה לא השתנה כהוא זה. כלומר אנחנו לא עורכים שום שינוי מן המצב הקיים. אנחנו לא מכשירים שום מצב קיים. אין שום שינוי בהיבט הזה. שינוי אפשרי יחיד בהיבט הזה הוא שאנחנו נגביל, כפי שהגבלנו פה. זה שינוי. אנחנו לא עורכים פה שום שינוי. מימוש של פוטנציאל ניגוד העניינים, שימוש לרעה של קופת גמל שיש לה חובות מכוח החוק ועושה שימוש לרעה בדבר הזה – זה פוטנציאל שלא ראינו אותו מתממש ואנחנו לא רוצים להזיק לעמיתים. זה דבר שנדע לטפל בו.

אבל לא בהקשר הזה, אתה אומר.

אני יושב-ראש איגוד הברוקרים. אני חושב שיש פה ניגוד עניינים שמתממש. צריך לציין פה שדמי התפעול משולמים על-ידי החברה המנהלת ועמלות הברוקראז' משולמות על-ידי העמיתים. יש פה חשש שיהיה סבסוד של דמי תפעול, שאמורים להיות משולמים על-ידי החברה המנהלת, באמצעות עמלות הברוקראז'. לכן לדעתי לא צריך להוציא אותם לגמרי מהשוק אלא צריך להגביל את זה ב-20%. זה יקטין את הפוטנציאל לניגוד עניינים בשוק הברוקראז'.

יתרה מזאת, אני רוצה להגיד, אני לא יודע איך בדקתם ואיך ראיתם שזה לא מתממש. זה מתממש הלכה למעשה עד כדי עמלות תפעול ששוות אפס. היום חלק מן הבנקים גובים אפס עמלות תפעול רק בגלל השתה על העמיתים כחלק מעמלות הברוקראז'. יתרה מזאת, אתה אומר שחלק גדול מן ההחלטה שלכם ללכת אחורה הוא בגלל שיצרתם תחרות. השוק אינו תחרותי בעליל, לא ניתן להתחרות מכיוון שגופי התפעול החיצוניים אינם מציעים שירותי ברוקראז' והיום אין תחרות, אין היום גופים מתפעלים אחרים מלבד הבנקים. הגופים האחרים קטנים מאוד, חלשים ואפילו נעלמים. אנחנו יודעים על הרכישה האחרונה של מל"מ שקנתה את "דב סיני" כתוצאה מקונסולידציה, כיוון שאתם לא יוצרים תנאים תחרותיים בשוק.

אני מ"ילין לפידות". אנחנו אחד מבתי ההשקעות היחידים שאין לנו ניגוד עניינים, לא ברוקראז' ולא כלום. רק לשים את האינטרסים על השולחן: קודם כול, ג'וליאן אסוס הוא בחור מוכשר מאוד והכול, אבל האינטרס שלו הוא שהברוקראז' יעבור לברוקרים הפרטיים. ככל שנעביר ברוקראז' מן הבנקים זה יעבור אליו ישירות. זה האינטרס שלו.

לא הסתרתי את זה.

בסדר גמור. ראש "אמן", מן הצד השני, רוצה לקנות מן הבנקים את התפעול, זה האינטרס שלו.

בתור מי שאין להם אינטרסים מלבד טובת העמיתים, אפשר להגיד הרבה דברים שניתן לעשות, לסבסד את זה על חשבון זה, אבל בסוף אנחנו משלמים אותו מחיר. אם לצורך העניין מתחרה שלו באותו בנק מתפעל מנהל אותם 40 מיליארד הוא משלם בדיוק אותה עלות, לא משנה אם הוא עושה אפס פעולות באותו בנק או 100% מן הפעולות באותו בנק. לכן אין כאן שום מקום לניגוד. אני לא אשכב על הגדר בשבילו והוא לא ישכב על הגדר בשבילי.

לכן להגיד שזה סבסוד – הרי סבסוד יכול להיות אחד מול השני, כאשר אני מול הבנק אומר: אעשה את כל הפעולות ואז אתה תקבע לי דמי ניהול מופחתים. אבל זה לא המצב. כולם בסוף משלמים אותו דבר.

אותם אנשים רוצים להעביר פעילות בשביל שתהיה להם פרנסה, וזה בסדר, אבל לא יכול להיות שזה יהיה על חשבון העמיתים. למה אנחנו מתפעלים אצל הבנק? גם ידידי מצד ימין היה כאן וגם ג'וליאן אסוס, אנחנו נפגשים אחת לתקופה, הם רוצים שנעביר פעילות, והכול בסדר, והם גם עובדים בסדר גמור, אבל לבנקים יש מערכות של גילוי מעילות והונאות, מיליון ואחד דברים שהם נותנים לנו, שחברה פרטית לעולם לא תוכל לתת כי הניסיון של הבנקים בכל הדברים האלה הוא רב שנים.

אני מבקש לשאול האם זה בא על חשבון העמיתים.

לגבי תחרות – אנחנו מתחרים בבנק אין-ספור פעמים. מכאן אני נוסע לעסקה שבה אני מתחרה ישירות בבנק, ואנחנו מתחרים בכול בבנקים, אבל כאן זה באמת לטובת העמיתים, השירות והביטחון.

הבנתי את דעתך. מייד אתן לכם. אני גם רוצה להוסיף שאלה. נראה לי שהתכלית ראויה, ואם אתם לא מוטרדים, כפי שאמר פה ידידי היועץ המשפטי: לא צריך להרוג זבוב עם פטיש גדול אם אין בעיה מיידית. השאלה היא כדלקמן, תחדדו את התשובות לכל מה שנאמר פה: הפוטנציאל של ניגוד עניינים, שלא מומש כאמור, לדעתכם, האם לא חלה עליו לפחות חובת דיווח או משהו, שלא מונע כאמור, לשיטתכם, את הפעילות הזו אבל מאלץ לפחות להודיע שיש הסכם כזה? אני שואל את זה לאור מה שנאמר פה.

יש כאן ויכוח שמטריד אותי בנוגע לפגיעה בעמלות העמיתים. אני מבקש לדעת האם יש פגיעה בעמיתים, גם בדמי הניהול וגם בסיכונים.

אנחנו מקיימים דיון, כולם מקבלים פה זכות דיבור. זה נושא רציני וצריך לדון עליו.

(היו"ר משה גפני)

אני מאגף הפנסיה בהסתדרות. כאשר יצאה טיוטת התקנות הראשונה פנו אלינו הקופות המפעליות, שחלקן קופות הסתדרותיות-ענפיות-מפעליות. אנחנו בדקנו את הנושא הזה כי בקופה מפעלית אין ניגוד עניינים כי הכול יוצא מכספי העמיתים, אין דמי ניהול שעוברים לחברה מנהלת. ראינו שעמלות הברוקראז' שמשלמות הקופות המפעליות – קודם כול הקופות המפעליות היו מחויבות בהליך תחרותי, כך גם היום – בתהליכים התחרותיים ההצעות של בתי ההשקעות הפרטיים ושל הבנקים היו זהות ולא משנה איפה אתה מתפעל ואיפה אתה לא מתפעל. מעבר לזה, עלויות הברוקראז' הממוצעות שמשלמות הקופות המפעליות דומות מאוד לקופות הפרטיות, ששם זה כן אמור להוות ניגוד עניינים. ניגשנו למשרד האוצר עם הנתונים.

אגיד לכם עוד דבר. מי שייפגע בסופו של יום הם הגופים הקטנים שמתופעלים היום בבנקים. כבר ראינו, יש בנק אחד שיצא ושאר הבנקים גם ייצאו מתפעול. אפשר להגיד הרבה דברים על הבנקים אבל הם מתפעלים את הקופות האלה עשרות שנים ובינתיים אני חושב שכולם יסכימו שהם עושים עבודה טובה למדי ויש להם די-אן-אי של גופים מפוקחים, על כל המשתמע מכך. גם המתחרים הפרטיים עושים עבודה טובה, אבל שוב, ככל שיש יותר זה טוב יותר.

לשיטתך אין צורך בסעיף הזה.

אין בו צורך. בסוף מי שייפגע זה בדיוק הגופים הקטנים, כמו הקופות המפעליות, כי להם אין אפשרות לתפעל בפנים. אם חברת "הראל" לא תוכל לתפעל בבנק היא תמיד תוכל לתפעל אצלה בבית, היא מתפעלת היום את הפנסיה שלה, אין לה בעיה. בסוף הגופים הקטנים, שהם קטר לתחרות, ייפגעו ראשונים.

השאלה אם לא, בגלל שהם קטנים, הנגיסה שלהם וחוסר היכולת שלנו לפקח עליהם יביאו לכך שהעמלות או דמי הניהול או התפעול יעלו יותר כסף. לפעמים ריבוי תחרות על-ידי גופים קטנים שאין להם את היכולת האמיתית לתחרות מביא לכך שהמחירים עולים.

עלו פה מספר סוגיות. התכלית ראויה, והסברתם אותה, למה אתם רוצים להשמיט את הדבר הזה, ובכל זאת כדאי שתרחיבו את הדיבור, תנסו לענות האם לא כדאי לנקוט צעד אחר, שהוא פחות דרמטי מהמוצע פה ועדיין מסדיר את נושא ניגוד העניינים האפשרי הפוטנציאלי העתידי הלא קיים.

עלו שתי שאלות. השאלה הראשונה הייתה של חבר הכנסת רוזנטל, מה אנחנו עושים כדי לטפל בפוטנציאל ניגוד העניינים הזה, להיעדר ההתממשות שלו. השאלה השנייה הייתה של חבר הכנסת מיקי לוי, לגבי העלויות שמושתות על העמיתים, האם הם משלמים, ומה אנחנו עושים בהקשר הזה.

קודם כול, יש לנו אמצעים לטפל, הגופים המפוקחים שלנו הם קופות הגמל וקרנות הפנסיה, אותם גופים שמנהלים את הכספים. חלות עליהם חובות נאמנות כלפי העמיתים בניהול הכספים. חובות הנאמנות האלה גוזרות היעדר אפשרות לעשות עסקאות מן הסוג הזה, שלא עולות בקנה אחד עם חובת הנאמנות. אם יש עסקאות מן הסוג הזה, ואנחנו נערוך ביקורות כדי לנסות לבדוק את הנושא המסוים הזה, אם נמצא – זה לא נושא שנעלם, זה גם נושא של השחקנים השונים. כפי שאתה יכול להתרשם סביב שולחן הדיונים הזה, יש עניין להציף אותו. אם הוא יתגבר על אף הצעדים הנוספים שאנחנו החלנו במסגרת התקנות האלה אז אנחנו נדע להגיב.

זה בעצם מעביר אותי לתשובה לשאלה של חבר הכנסת מיקי לוי. מבחינתנו התקנות האלה מאפשרות אכן לשלם על חשבון העמיתים, בין לצדדים קשורים ובין למתפעלים. מסגרת כזאת יש בה פוטנציאל של ניגוד עניינים. מבחינתנו אנחנו שמים דגש על בדיקת הנושא הזה, בין השאר לבדוק עכשיו מה יקרה כתוצאה מן ההוראות החדשות שאנחנו מחילים, אגב, לא רק בעולמות האלה, לא רק בעולמות של הקנייה והמכירה אלא יש נושא של החזקה של ניירות ערך שאנחנו הולכים להוסיף אותו. אנחנו הולכים לוודא שחובת הנאמנות מתקיימת.

הדיווח על הוצאות ישירות.

האם חוזה התפעול יגיע לעיניכם? האם זה חלק מחובת הנאמנות של הגופים המתפעלים אליכם?

אין להם חובה כזאת בדין אבל אם נבקש דבר מן הסוג הזה הם מחויבים על-פי הוראות החוק להעביר אלינו.

אני קודם כול ממליץ שזה יהיה חלק מן התחולה מכיוון ששם נראה האם בעמלות התפעול הם באמת יורדים לכיוונים אולי אפילו אפסיים לגמרי. אם הם אפסיים זה אומר שזה מגיע על חשבון העמיתים. לראיה, הלכה למעשה זה קורה.

כפי שאמרתי, יש לנו סמכות, אני יכול לבקש.

הבנתי ואפילו נחה דעתי. ההצעה שלי הייתה כדלקמן: לא נאסור על זה, כאמור, מחקנו את הסעיף הזה, בסדר גמור, אבל תהיה חובת דיווח. אם לבנק מסוים יש הסכם שונה שהוא חוקי, הוא צריך לדווח לרשות שיש לו הסכם כזה ואין שום בעיה אתו. כפי שאתה מצפה מאדם, אם הייתה לי קופת גמל הייתי אומר פה: יש לי קופת גמל, זה גילוי נאות, אבל זה לא משנה את ההחלטה. קודם כול, נכון לעשות גילוי נאות. זה לא אומר שמה שאתה עושה הוא לא בסדר אבל יש גילוי.

מכיוון שהנושא הזה, כפי שהבנת היטב, מטריד אותנו, אחרת לא היינו נמצאים כאן- - -

אני יודע, אני בא לסייע לכם.

הוא שם כרגע את האצבע בדיוק על הנקודה.

אני מצהיר עכשיו לפרוטוקול שאנחנו נעשה בדיקה של הנושא הזה.

בסדר, נחה דעתי. אנחנו יכולים להתקדם.

אני מודה שמטריף את דעתי סיפור השמירה וההחזקה. פעם היו צריכים מחסנים ותיקים. תגידו לי, למה עכשיו לוקחים כסף על ההחזקה? כל פעם אני נכשל בהצעת החוק הפרטית. מה שומרים לציבור בדיוק, אתם יכולים להגיד לי? למה צריך לקחת עבור זה כסף? הכול יכול להישמר על דיסק-און-קי. תגידו לי למה.

נגיע לזה. אם אפשר, בבקשה, להתקדם.

"

קופת גמל ענפית שהשקעותיה מנוהלות בידי תאגיד, רשאית לרכוש או למכור ניירות ערך מהתאגיד או מצדדים הקשורים לו, ובלבד שסך כל העמלות בשל רכישות או מכירות כאמור לא יעלו על 20 אחוזים מסך כל עמלות רכישה או מכירה בשל כלל הרכישות והמכירות שביצעה קופת הגמל הענפית במהלך השנה;"

אם לא היה את הסעיף הזה אז קופת הגמל הענפית, שהיא גוף קטן – נעשה את זה הפוך, אציג דוגמה. אני חושבת שפשוט יותר להבין את זה כדוגמה ולא את האמירות התיאורטיות. "פסגות" מול "פסגות ברוקראז'" יכולה לעבוד עד 20%, זה מה שהסדרנו. "פסגות" מנהלת גם כספים של קופת גמל ענפית.

למשל קופת הגמל של התעשייה האווירית.

לכאורה ההגבלה של 20% מול "פסגות ברוקראז'" לא חלה עליה, ולכן נדרשנו לתקנה נפרדת שתחיל גם עליה את אותה מגבלה, כי בינה ובין "פסגות ברוקראז'", הן ביניהן לא צד קשור. לכן יש כאן תקנה נפרדת שמסדירה גם את ההיבט הזה.

"

תקנה זו לא תחול על –

חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים, כאמור בסעיף 47ו(1) לחוק הבנקאות;

חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים רב-מסלולית בנוגע למסלול שבו מנוהלים רק כספי עמית שהוא תאגיד בנקאי;

קופת גמל לתגמולים וקופת גמל לפיצויים המיועדות לעובדי בנק בלבד;

ביצוע עסקה אקראית בנסיבות מיוחדות באמצעות מי שלא נבחר בהליך תחרותי כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

קיים נוהל שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי לעניין התקשרות מסוג זה;

נמסר דיווח רבעוני לוועדת השקעות של המשקיע המוסדי הכולל התייחסות בין היתר למחירי העסקאות ולנסיבות המיוחדות שבשלן בוצעו.

בתקנה זו – "עמלות רכישה או מכירה" – כל עמלה המשולמת בשל רכישה או מכירה של ניירות ערך למעט עמלות סליקה."

תסבירי לנו את התקנה וגם את מי החרגתם ממנה.

בתקנה הזו אנחנו מבקשים להחריג שני סוגים של אירועים. האירוע הראשון, בפסקאות (1)-(3), הוא למעשה קופות שאין תשלום על חשבון העמיתים. מי שמשלם זה הבנק, ולכן אין פה ניגוד עניינים. חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים- - -

מי שקשור לקופה הזאת זה או בנק או עובדי הבנק.

או העובדים עצמם. אלה שלוש הקופות. הראשונה מנויה גם היום בתקנות הקיימות. השתיים האחרות- - -

אין פוטנציאל של ניגוד עניינים.

זה בהקשר של פסקאות (1)-(3).

פסקה (4) מדברת על סיטואציה שונה במקצת. היא אומרת: חברים, בואו תעשו את ההליך התחרותי אמיתי, אל תבחרו את כולם, תבחרו רק את מי שבאמת הגיע למקום הכי טוב, שנתן את ההצעות הכי טובות. אם יהיה מקרה מיוחד שתרצו לעבוד דווקא עם מישהו שלא נבחר בהליך התחרותי, ויש לכם נוהל שאישרתם ואתם מקפידים למסור דוח רבעוני, זה אפשרי. ההחרגה הזאת לא הייתה קיימת בתקנות היום. אנחנו חושבים שנכון לתת את האפשרות הזאת. כפי שאמרתי, זה יתמרץ את הגופים לעשות הליך תחרותי שהוא, כך אנחנו מקווים, יותר אמתי ומדויק.

אם מתקיים הנוהל ב-(א) ו-(ב) אז זה לא יהיה אקראי כי זה יהיה לפי נוהל.

כוועדת השקעות יש לי נוהל שאומר באילו מקרים אאשר לבצע את העסקאות האלה.

אקראי זה out of the blue, פעם אחת וזהו. האם זה יכול להיות שיטתי?

הכוונה שהעסקה אקראית.

נניח שהעסקה תחזור על עצמה מספר פעמים בעתיד.

בעצם אתה שואל אותי איך אני רואה את הנוהל שתקבע ועדת ההשקעות של הגופים.

לאור הקביעה בפסקה (4) לגבי "אקראית". זה הדבר שלא מובן לי.

אולי תדגימו את זה, תסברו את האוזן בדוגמה, איזה נוהל יכול לפטור אותנו.

המטרה הבסיסית של ההחרגה הזאת היא טובת העמיתים, מן הבחינה הזאת שהגיעה אלינו עסקה טובה מגוף שהוא ברוקר שלא זכה, וזאת עסקה טובה, אני יודע להגיד שהיא עסקה טובה טאני רוצה בה. לכאורה התקנות האלה מגבילות אותי. זה לא באופן שוטף, לא הייתי רוצה בשום פנים ואופן שזאת תהיה עסקה שחוזרת על עצמה, אבל מידי פעם. האם אני לא יכול לקנות? התשובה היא: אם ועדת ההשקעות שלך אישרה נוהל שאתה הולך לפיו, ולמשל הנוהל הזה, אני לא מפרט פה, אבל הייתי מצפה מוועדת השקעות כזאת למשל שתתייחס למחיר, שהוא מחיר מקביל, שלמרות שהוא לא זכה בהליך המכרזי כשאני מסתכל על התוצאות של ההליך המכרזי- - -

הבנתי. אני חושב שביישום הבחינה של האקראיות היא לא בחינה פשוטה, זה הכול.

יש פה היבט נוסף שנוגע לביקורת של הוועדה על הגורמים שעושים את העסקאות האלה. כלומר, גם כשאישרתי נוהל אני חייב לדווח על כל עסקה ועסקה כזאת, כדי שאבין בסוף הרבעון שזה באמת אקראי, שלא שחררתי אותך לעשות פה את זה. כלומר, יש פה גם הוראה שאומרת: אני לא מונע מכם לעשות עסקאות טובות. היא גם אומרת: אני רוצה שזה יהיה בתנאים טובים, וגם אומרת: בהיבט של האקראיות אני רוצה לראות שזה לא חורג לממדים בלתי סבירים.

זה דיווח שגם תוכלו לבקש אותו?

בוודאי.

"הוספת תקנה 3א

4.

אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"החזקה של ניירות ערך
3א

החזקה של ניירות ערך תיעשה לפי הליך תחרותי שיתקיים אחת לחמש שנים לפחות, בין ארבעה משתתפים לפחות, שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה להחזיק את ניירות הערך אם יציעו למבוטחים או לעמיתים של המשקיע המוסדי את התנאים המטיבים איתם ביותר."

אני רוצה לעצור אתכם פה ולשאול את השאלה הבאה. זה חדש לגמרי. לא אשאל למה קבעת 5 שנים במקום 3 שנים אבל השאלה שלי עקרונית. הרי בעבר היה צריך להחזיק נייר, באמת לבנק היה נייר שהוא היה מחזיק אותו. היום אין נייר. המונח "להחזיק" – זה כמו "להניח ניירות על שולחן הכנסת". אין לזה יותר משמעות. זה קובץ דיגיטלי. הנושא של ההחזקה עדיין גוזרים עליו כסף.

אבל כנראה אין לכך מילה אחרת.

גוזרים הרבה מאוד כסף על הדבר הזה שנקרא החזקה אבל אין יותר את ההחזקה בפועל, לא מחזיקים יותר ניירות. למה אנחנו מאפשרים את הדבר הזה?

חבר הכנסת רוזנטל, אני רוצה לענות לך כי יש לנו תשובה מדויקת לשאלה הזאת. היא אמנם באה בפסקה הבאה.

אני רוצה שתורידו את דמי ההחזקה. אין מחסנים יותר.

מה שאנחנו עושים, זה בדיוק עונה על הקושי שאתה העלית.

נעבור הלאה. הוא אומר שיש תשובה בפסקה הבאה.

"

על אף האמור בתקנת משנה (א), משקיע מוסדי שהתקשר בהסכם ישיר עם גלובל קסטודיאן להחזקת ניירות ערך יהיה פטור מביצוע הליך תחרותי לפי תקנת משנה (א) ביחס להחזקה כאמור, ובלבד שההתקשרות עם גלובל קסטודיאן אושרה על ידי ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי.
לעניין זה, "גלובל קסטודיאן" – גוף שהוא בעל התמחות וניסיון במתן שירותי החזקות של ניירות ערך או של מזומן ושירותים נלווים לכך בשביל גופים אחרים ובלבד שאינו בעל רישיון לפי סעיף 4(א)(1)(א) או (ב) או (2) לחוק הבנקאות."

אנחנו קצת חורגים פה מהסדר שאמרנו אבל אסביר. יש גופים מחזיקים שהם גופים גלובליים, גופים ענקיים שעובדים ברמה בין-לאומית. הם נקראים "גלובל קסטודיאן". הגדרנו כאן שזה למעט בנקים, זה לא הבנקים. הגופים האלה לא ממש יבואו להשתתף בהליך תחרותי שמקיים פה גוף מקומי. אלה גופים גדולים שאין לנו שום בעיה שהגופים כאן יתקשרו איתם, ולכן החרגנו אותם מההליך התחרותי. אמרנו לגופים שלנו שאפשר להתקשר עם "גלובל קסטודיאן" גם בלי ההליך התחרותי.

"

בהליך תחרותי כאמור בתקנת משנה (א) לא תיקבע עמלה בעד פעולה בודדת של סליקת ניירות ערך כשיעור מהיקף הפעולה."

זו התשובה לשאלה של חבר הכנסת רוזנטל.

תסבירו. עוד לא נחה דעתי למרות ההסבר.

עד היום הפרקטיקה המקובלת הייתה שעל כל פעולה בודדת של סליקה של ניירות ערך היה חיוב בעמלה, והעמלה הזאת הייתה בשיעור מסוים מסך העסקה.

אבל הייתה עמלת מינימום בהחזקה.

נמוכה מאוד.

לא חשוב, אבל הייתה עמלת מינימום.

אנחנו לא נוגעים בעמלת המינימום. כאן אנחנו מבקשים להגיד, כפי שנאמר על-ידי חברי הכנסת, שאין משמעות יותר להיקף של העסקה. לא צריך מחסן גדול יותר אם עשיתי עסקה ב-500,000 שקל או ב-50,000 שקל.

השורה והפקודה היא אחת.

בדיוק, ולכן אנחנו מבקשים שהנוהג הזה ייפסק ותיקבע עמלה שקלית מסוימת במספר "פיקס".

מי יקבע את העמלה השקלית הזאת?

אנחנו לא מתערבים בזה. הגופים. זה הליך תחרותי והם מתחרים על זה.

אם היינו מחליטים שה"גלובל קסטודיאן" + 10%, זה סבבה. הרי מה קורה? אף אחד לא מחזיק את הניירות האלה ואף אחד גם לא מחזיק את הקבצים. קונים שירות, כמו של "ענן". המתפעלים בכלל לא מתפעלים את זה בארץ, כמו שאמרת בצדק, ולאלה יש מחירון. יוצא שהעמלה שאנשים משלמים על ההחזקה אי-שם ב"ענן" המסתורי הזה מכפילה ומשלשת את עצמה וזה לא מוצדק. אם הייתם אומרים: אין בעיה אבל העמלה המקסימלית היא כך וכך, על החזקה שהיא היום לא החזקה. הביטוי "החזקה" לא נכון בכלל. הציבור משלם על זה מיליארדי שקלים בשנה. למה?

אם אתם כרגולטור לא תתערבו ולא תקבעו- - -

מה אתה מציע?

אני מציע שזה יהיה המחיר הגלובלי המקובל בשוק, או ההסכם שהוא חתם עם החברה הגלובלית פלוס רווח סביר, לא פי שתיים ולא פי שלוש. אחרת אנחנו מאפשרים את המשך השוד הזה. זה לא ראוי. אסור לנו.

יואב גפני, למה יש בעיה עם זה?

אסביר. קודם כול, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מכניסים פרקטיקה חדשה לגמרי של הליך מכרזי שנוגע למשמורת של ניירות הערך, אותה החזקה של ניירות ערך. זה לא היה קיים. אגב, תיקנו את השם של התקנות האלה בגלל זה. זה הסעיף הראשון, קראנו להן "עמלות רכישה, מכירה והחזקה" כי לא היה קיים דבר כזה.

אבל אין החזקה יותר.

קודם כול, יש החזקה. גם אם אני עוזב לרגע את השוק המקומי- - -

צריך לקרוא לזה "עמלות אפסנה" כי המילה "החזקה" לא נכונה.

יכול להיות שהמילה לא נכונה אבל הפעולה הזאת של המשמורת או ה-custody, גופים שמבצעים את הפעולות האלה – ואני לרגע לא מסתכל על השוק המקומי – זה ביצועי.

למה ההצעה של חבר הכנסת רוזנטל לא טובה?

אסביר.

אתה מסביר דברים אחרים.

אסביר למה ההצעה הזאת לא מתאימה. היא לא מתאימה מכיוון שאנחנו לא מחייבים היום גופים להתקשר עם "גלובל קסטודיאן". אנחנו אומרים: אם אתה מתקשר עם "גלובל קסטודיאן" זה מבורך. ומכיוון ש"גלובל קסטודיאן" לא יבוא למכרז בארץ ואני רוצה שתתקשר אתו אז אני מחריג אותו ואתה יכול להתקשר. אני יודע אל נכון שיש גופים שמתקשרים ויש גופים אחרים שלא מתקשרים. אני לא יכול לחייב גוף, זה לא מעשי, להיצמד לקריטריון שלא קיים באופן מעשי.

לא אמרתי את זה.

אבל יש פה היבט נוסף, שהוא עמוק יותר מבחינתי. מה אנחנו עושים היום סביב הוועדה? מכניסים הליך שלם ופעולה שלמה שלא הייתה קיימת, גם לשם של התקנות, גם להוראות. לא קיים כדבר הזה.

אנחנו לא נגד.

אנחנו משנים גם את המבנה של השוק.

אנחנו בעד, אנחנו תומכים.

אני יודע להגיד, יש לי שוק ואם אין בו הליך מכרזי אני מכניס את ההליך המכרזי, אם לוקחים שיעור לא מתאים, בחוץ לארץ לוקחים את זה דולרי אז קחו גם פה דולרי, תעשו מכרז על הדולר. עכשיו אתם רוצים ללכת צעד קדימה, שאני חייב להגיד במלוא הכנות והצניעות, אני לא יודע לומר את ההשלכה שלו ולא הייתי רוצה שהוא ייצר פגיעה. אני לא יודע לומר את ההשלכה שלו.

בואו נבקש לבדוק את העניין ושיבוא לכאן עוד חודש. אבל נאשר.

אדוני, אני הולך מהשורה התחתונה ואני חושב שראוי מאוד שתיתן על זה את דעתך. תושבי מדינת ישראל, אני לא יודע מה השיעור כי לא בדקתי, אבל להערכתי אם הם מחזיקים ניירות ערך בהיקף של 500 מיליארד שקלים, לצורך הדיון שלנו, לדעתי אפילו יותר אבל נאמר שהם מחזיקים רק 500 מיליארד שקלים. אני טועה? אני לא טועה בהרבה.

1,500 מיליארד שקל.

(היו"ר מיקי רוזנטל)

עוד יותר ממה שאמרתי. לא נכפה עליכם שום דבר. אם היקף הנכסים שמחזיקים אזרחי מדינת ישראל עומד על 1,500 מיליארד שקל, ואם גובים מהם רק 0.1% החזקה, המשמעות היא שזה 1.5 מיליארד שקלים. כאשר עושים עבודה צריך לקבל תמורתה כסף, אנחנו לא רוצים שום דבר בחינם, אבל אתם צריכים לשקול את ההצעה הזאת שהצעתי, למרות הדיפרנציאציה. יש דיפרנציאציה בין הסוגים השונים, יש מי שמחזיקים את זה במקום מסוים ויש אחרים שמחזיקים את זה במקום אחר. אנחנו כוועדת הכספים צריכים לדאוג לזה, בגלל שנושא ההחזקה השתנה במהותו, שגם אזרחי ישראל ייהנו מן העובדה שלא צריך להחזיק יותר ניירות בכספות. אני מבקש שתשקלו את זה ותביאו את זה לוועדה בעוד חודש מהיום. לא נעכב את התקנות כי חשוב שנקדם אותן, אבל אנחנו מבקשים מכם לשקול, בלי לפגוע בביזנס, אנחנו רוצים שכולם ירוויחו, אין לנו שום כוונה שאנשים לא ירוויחו, אבל מצד שני לא יכול להיות שעולם ההחזקות יתעלם מהשינויים הדיגיטליים ושעמלות ההחזקה ימשיכו להיות גבוהות מדי. זאת בקשתנו. תשקלו ותבחנו ותבואו עם הצעה.

אני רוצה להוסיף דבר מה, ברשותך. קודם כול, כשיואב גפני ענה למיקי רוזנטל, אמרת שזה בתקנת משנה (ג). שם מדובר על סליקה של ניירות ערך. אני מפנה אותך לסוף העמוד: "לעניין תקנה זו, "החזקה" – לרבות סליקה". כלומר זה לא אותו דבר ולכן צריך לעשות את ההבחנה הזאת בין סליקה ובין החזקה. אמרת שזה התשובה לשאלה שלו.

אז יש סכנה שייקחו עמלה על שתי פעולות.

לא, יש הפרדה.

לגופה של השאלה, יש משמעות להחזקה, לא במובן של החזקה פיזית אבל של אחריות, של רישום ואחריות על הרישום, זה הסיפור. לזה אכן יש עלות, זה בסדר. מיקי רוזנטל רוצה להגיד ש"גלובל קסטודיאן" זה בעצם benchmark שקם בשוק בין-לאומי, ששם נסחרים ניירות ערך בסכומים עצומים, מה ה-benchmark הסביר לעניין הזה של רישום ואחריות על הרישום הזה. אנחנו לא יכולים להיות מנותקים מן ה-benchmark הזה. אני חושב שבהחלט נכון שתיקבע כאן נורמה, מה הגבולות הסבירים אל מול ה-benchmark של ה"גלובל קסטודיאן".

העובדה שחלק מהם לא משתמשים בשירות הגלובלי הזה, אז צריך לקבוע אולי דברים אחרים. הרי כבר היום לא מחזיקים ניירות. כאמור, לא נעכב לכם את התקנות. אנחנו רק מבקשים שיהיו תשובות טובות לסוגיה שהועלתה פה על-ידי חברי הכנסת.

לנושא המחסנים, שאני מנסה להילחם איתם כבר 4 שנים, זה מוציא אותי מן הכלים. בהלוואת "שלום הגליל" באמת נתנו ניירות, שמרו ניירות בבית והיית צריך לעקוב אחרי זה ולבוא לבנק ישראל. כפי שאמרתי בתחילת הישיבה הזו, הנושא הזה נגמר, לא מחזיקים כבר יותר מחסנים. בבקשה תנו דגש על העניין הזה.

בנוגע לסליקה – אני גם בפניקה מן העניין הזה, יסלחו לי חבריי. אני הולך דווקא לכרטיסי האשראי, שהצולבת הוא 0.7, על-פי חוק, ומונחת הצעת חוק שלי בבנק ישראל עם אִיוּם, שאם עד חודש ספטמבר בנק ישראל לא יבוא עם הצעה נורמלית – כי מה-0.7 מצאתי שבפריפריה יש מי שמשלם 3.25 לחברת כרטיסי אשראי כי אין לו ברירה, הוא משלם 0.7 פלוס מה שמחייבים אותו, אין לו ברירה.

אבל זה לא הנושא שלנו.

אני נותן את זה רק כדוגמה, למה אנחנו רוצים לשמוע על העלות של אותה שמירה ולא להשאיר את זה פתוח.

יש הערות נוספות? אם לא, נמשיך הלאה.

"

תקנה זו לא תחול על –

חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים, כאמור בסעיף 47ו(1) לחוק הבנקאות;

חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים רב-מסלולית בנוגע למסלול שבו מנוהלים רק כספי עמית שהוא תאגיד בנקאי;

קופות גמל לתגמולים ופיצויים המיועדות לעובדי בנק בלבד.

לעניין תקנה זו, "החזקה של ניירות ערך" – לרבות סליקתם."

המילה הזאת רק ממחישה את הצורך לעשות את ההבחנה בין ההחזקה לסליקה.

(היו"ר משה גפני)

ההסתייגויות האלה דומות להסתייגויות בפסקת המשנה הקודמת.

הרציונלים זהים, זה אותו דבר.

אני מבקש רביזיה על נושא העלות עד שלא תביאו הצעה. אנחנו נצביע אבל אני מבקש רביזיה. אני אומר לכם, זה מדאיג אותי.

לקחתי אתכם ברצינות, שאתם הולכים לבחון את זה ברצינות.

אבל תגידו לי איך נתקן. חבר הכנסת גפני, אני מבקש רביזיה. אני לטובתם אבל מה יהיה אם לא נוכל לתקן? תגידו לי אתם, היועצים המשפטיים.

בבקשה, תחזור על ההבטחה שלכם כדי שהיושב-ראש ישמע.

מכיוון שהוועדה עלתה את הצורך לייצר סטנדרט לעומת ה"גלובל קסטודיאן", של עמלת החזקה, ומכיוון שאין לנו בנמצא כזה כעת, אנחנו נבחן את הנושא הזה ונגיע לוועדה. השאלה אם אנחנו נגיע לוועדה לדיון בנושא הזה ואחר-כך לתיקון של התקנות, או שנביא תיקון בהקשר המסוים הזה. נעשה את הבחינה הזאת בקרוב.

סיכמנו שתחזרו לכאן עם תשובה בתוך חודש. אנחנו עובדים גם בתקופת הפגרה.

מה שהעלו פה החברים הוא בקשה ברורה. גם אתם צודקים, אתם אומרים: הלכנו כברת דרך, קשה לנו ללכת עוד כברת דרך. נאשר את הנוסח כפי שהוא, עם כברת הדרך שהלכתם, ובתנאי שבתוך חודש תבואו לכאן או עם תיקון תקנות שהשר חותם עליהן, רק בנקודה הזאת, שצריך להפחית את העמלות, או שתבואו לכאן בעוד חודש ותאמרו: אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אלה ואלה הסיבות, ואז נקיים דיון.

בכל מקרה, אנחנו נפגשים בעניין הזה בעוד חודש.

אבל אם לא תלכו לקראתנו בעניין הזה... בסדר?

מאה אחוז, מקובל.

"תחילה

5.

תחילתה של תקנה 3א לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 4 לתקנות אלה - שנה מיום פרסומן של תקנות אלה.

הוראת מעבר

6.

על אף האמור בתקנה 5 לתקנות אלה, תקנה 3(א) ו-(ב) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה, לא תחול על רכישה או מכירה של ניירות ערך שההליך התחרותי בעדם התקיים לפני יום פרסומן של תקנות אלה."
אסביר. תקנה 5 – שמתייחסת לתקנה 3א רבתי בתקנות העיקריות – מדברת על ההחזקה. היא תקנה חדשה. רצינו לתת פרק זמן של היערכות. השינוי לא יהיה מיידי אלא נתנו שנה מיום הפרסום.

הוראת המעבר נוגעת לגופים שכבר ביצעו הליכים תחרותיים. היה לנו אינטרס להגיד לכולם ליישר קו היום, להגיד שכולם היום יוצאים לעוד הליך תחרותי. מי שעשה את זה רק אתמול או מי שעובד לפי הליך תחרותי קיים, כשפרק הזמן מסתיים ימשיך לפי ההוראות של התקנות החדשות.

מתי אתם רוצים שזה ייכנס לתוקף?

ביום הפרסום. זה תמיד ברירת המחדל. רק תקנה 3א תחול שנה מיום הפרסום.

לגבי קנייה ומכירה – זה רק ביחס למכרז חדש. מה שקיים – עד תום פרק הזמן ואז יחולו התקנות בנוסח החדש. לגבי עמלות ההחזקה – זה עוד שנה.

אנחנו לא מתנים, אבל כמעט מתנים את אישור התקנות בכך שבעוד חודש תפחיתו את הסכום. אני מבין שזה לעשות כמה צעדים יחד אבל זה לתועלת הציבור.

כבוד היושב-ראש, הסיכום הוא שאנחנו מביאים סטנדרט שאפשר להיצמד אליו. אני לא יודע אם הקטנת הסכום או לא, כי אין שום סכום עכשיו. אנחנו מביאים משהו חדש. אנחנו רוצים שיהיה עוגן אובייקטיבי שאפשר להיצמד אליו.

בגלל היחסים הטובים בינינו, אנחנו סומכים עליכם שתביאו את זה. אם זה היה מישהו אחר, ממשלה אחרת, אז היינו דוחים את זה עד שתביאו, אבל אנחנו לא דוחים ונאשר את זה.

נצביע על תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016, עם התיקונים שהיו בנוסח ועם התוספת שאמרנו שלא קשורה לאישור אבל היא צריכה לבוא לכאן. מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016, עם התיקונים שהוכנסו בהן, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016

אנחנו עוברים לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופות גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ו-2016

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 26, 32(ב),57(ב) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

החלפת תקנה 12

1.

במקום תקנה 12 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי), התשס"ט-2009 יבוא:

"רכישה ומכירה של ניירות ערך על ידי חברה מנהלת

12.

רכישה ומכירה של ניירות ערך תיעשה לפי הליך תחרותי שיתקיים אחת לשלוש שנים לפחות בין שמונה משתתפים לפחות הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה לרכוש או למכור את ניירות הערך אם יציעו למבוטחים או לעמיתים של הקופה את התנאים המטיבים איתם ביותר.

בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), חברה מנהלת רשאית לרכוש או למכור ניירות ערך באמצעות צד קשור ובלבד שהעמלה שתשולם לצד קשור בשל רכישה או מכירה כאמור לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה בהליך התחרותי שאינו צד קשור.

על אף האמור בתקנת משנה (א), רכישה ומכירה של ניירות ערך יכול שייעשו באמצעות מי שבחר בו העמית לעניין זה, גם אם לא השתתף או השתתף ולא זכה בהליך התחרותי, ובלבד שהוצגו בפני העמית כל התנאים שלפיהם התקשרה החברה המנהלת עם הזוכים בהליך התחרותי כאמור."

יש תחום נוסף של ניהול של כספי פנסיה שנקרא "קופת גמל בניהול אישי". הוועדה הזאת מכירה אותו היטב. זה אנשים שמחליטים שהם מנהלים את הכסף שלהם בעצמם. אנחנו רוצים לאפשר לאותם אנשים בדיוק את אותם תנאים כפי שיש לאחרים, דהיינו חברה מנהלת שמנהלת עבורם את הכסף גם כשהם מבצעים את הפעולות באופן אישי, אבל לגבי המשמורת והברוקראז' – שגם עבורם היא תעשה את ההליך התחרותי ממש כמו כל החברות האחרות.

אבל אם בכל זאת אותו גורם, שמנהל את הכסף של עצמו בעצמו, רוצה לעבוד מול צד אחר, אנחנו מרשים לו לעבוד מול צד אחר, למרות שחייבנו את החברה המנהלת לתת לו את האפשרויות ואת התנאים. אם הוא עובד מול צד קשור זה צריך להיות עדיין במחיר הנמוך ביותר שנמצא במכרז.

מצד אחד, אנחנו מאפשרים פה חופש, כי ממילא בקופת גמל בניהול אישי אתה מנהל את הכסף שלך. אבל מצד שני, גם לאלה שמנהלים בעצמם, ואנחנו לא פטרנליסטיים לגביהם, אנחנו פטרנליסטיים במובן הזה שאנחנו נותנים להם הגנות, את ההגנות שאנחנו נותנים לכולם. אם אתה רוצה לצאת מזה – צא מזה.

תודה. יש שאלות?

הערה אחת. אנחנו צריכים לעשות התאמה, להוסיף גם הוראת מעבר, בדומה לתקנות הקודמות, שהליך תחרותי שכבר נעשה לא צריך להתאים אותו. נוסיף את ההערה.

אתה יכול להוסיף את זה באותו נוסח.

אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מוסיפים את הוראת המעבר באותו נוסח שיש בתקנות הקודמות. מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016, עם התיקון שהוכנס בהן, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.