הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 785

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017), שעה 9:30

שיטת חישוב שווי שימוש ברכב מעוותת ומובילה לגביית מיסוי יתר מרכבים המשמשים לצרכי עבודה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

עודד פורר

יעקב אשר

קסניה סבטלובה

ערן יעקב - אגף התקציבים, משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

מירי סביון - סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, משרד האוצר

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

משה אמור - התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - מוזמן/ת

בועז סופר - מוזמן/ת

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את העמותה לשווי מס רכב הוגן

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את קבוצת שלמה סיקסט

רוני רימון - שדלן/ית (רימון כהן), מייצג/ת את העמותה לשווי מס רכב הוגן

גדעון זאגא - שדלן/ית

שגית אפיק

טמיר כהן

לאה קיקיון

שיטת חישוב שווי שימוש ברכב מעוותת ומובילה לגביית מיסוי יתר מרכבים המשמשים לצרכי עבודה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום יום קצר וצריך לעשות הכל מהר יותר. דיון מהיר בנושא – שיטת חישוב שווי שימוש ברכב מעוותת ומובילה לגביית מיסוי יתר מרכבים המשמשים לצרכי עבודה. מגישי ההצעה – עודד פורר, אוסאמה סעדי, יעקב אשר, יצחק וקנין, דוד ביטן, עליזה לביא, קסניה סבטלובה.

עודד פורר, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מודה לך על הקביעה המהירה של הדיון המהיר שאושר בנשיאות. הנושא הוא אחד הנושאים שאני חושב שהכי מעיקים על ציבור העצמאים במדינת ישראל, אבל לא רק. כל הנושא של שווי מס הפך מבחינת האוצר, מבחינת רשות המסים - משהו פיסקלי. זאת אומרת, יש פה יכולת לגבות מס בצורה נוחה מאוד מבחינתם, לפחות, בלי שום קשר האם המס הזה הוא מס אמת או לא. למה אני מתכוון? אתחיל בעצמאים. אם ניקח עצמאי שכל רכבו משמש אותו לעבודה, מהרגע הראשון עד האחרון והוא לא יכול לשמש אותו כרכב פרטי, למשל, בא אלי טכנאי מזגנים שבא עם רכב מסחרי קטן. שאלתי אותו האם הרכב הזה – שנושא את כל הצינורות, בלוני הגז וכלי העבודה – גם משמש אותך לנסיעה הפרטית? הוא אומר – מה פתאום, אשתי מחזיקה רכב משפחתי בבית, ואת הנסיעות הפרטיות אנחנו עושים אתו. הרכב הזה כל כולו לא יכול לשמש למשפחה בכלל. פיזית הוא לא יכול לשמש למשפחה. אבל הרכב הזה לא מוכר לו ב-100% להוצאות עבודה, כשכולו משמש אותו לטובת הכנסה. ופה מתחיל ונגמר העיוות על שורה ארוכה של עוסקים, ודאי עוסקי הצווארון הכחול אבל לא רק. גם מישהו שעכשיו כל העבודה שלו היא להסתובב ברכב, הלוך וחזור, עם זה הוא מייצר את ההכנסה.

הסיפור הזה התחיל ב-2006 כאן, בוועדת הכספים. התייחסו לכלי רכב אחד, מזדהMPV , שהפכו אותו לדוגמה כאילו פה מישהו גונב את המדינה כי קיבלו עליו פטור מלא. היה צריך לתקן, אבל בדרך שתיקנו חתכו את כולם. את מי כן השאירו, אדוני היושב-ראש? אם אותו אינסטלטור יקנה רכב מסוג מאוד מאוד יקר ומפואר, שיכול לשמש גם כרכב פרטי, אגב, כי יש לו דאבל קבינה כזו, גדולה ויפה – ואני בכוונה לא נוקב בשמות הרכבים.

סוואנה קוראים לו, סוואנה.

יש גם סילברדו. זה יוכר לו מהשקל הראשון – למע"מ ולהכל. הוא לא ישלם עילו מיסוי. זאת אומרת שרשות המסים מעודדת כאן את מה? – את הציבור הזה, של העצמאים, לרכוש רכבים יקרים, זוללי דלק, מזהמים ובגדלים מטורפים כדי שזה, לפחות, יוכר להם. כל הסיפור הזה הפך להיות אבסורדי כי מחשבים את שווי השימוש לפי מחיר הרכב מהגובה היקר ולא לפי מה שהוא באמת שווה. הוא אבסורדי כי לא מתייחסים למה עושה אתו העצמאי, והוא אבסורדי כי גם את השכירים דופקים בעניין הזה. איפה דופקים את השכירים? אקח שכיר אחד פה, בכנסת. חבר כנסת מקבל רכב צמוד מסוג סקודה, ומשלם עליו שווי שימוש. יושב ראש הכנסת מחויב ברכב משוריין, מטעמי העבודה שלו. הוא גם לא יכול לנהוג עליו בעצמו ולא יכול לתת לבני משפחתו שינהגו עליו. הרכב המשוריין מטבע הדרים שווה יותר. הוא משלם עשרות מונים יותר מאשר אנחנו משלמים. ראש הממשלה משלם שווי שימוש בלתי נתפס כאשר ברור שכל רכבו משמש אותו לעבודה.

12 אלף שקל.

לכן אני חושב שהגיע הזמן לעשות את זה לפי מס אמת, להחריג את מי שצריך להחריג, וצריך לבטל את ההצמדה של הביטוח הלאומי ומס הבריאות לשווי השימוש, שרק מעצים אותו ומגדיל אותו, ומהצד השני צריך לבטל את התקרה של מיליון שקל כי אם תקנה רכב במיליון שקל – החצי מיליון השני הוא פטור.

יש הגבלה.

יש הגבלה. חצי מיליון שקל. תבטל את הגבלה.

אז ההוצאות לא מוכרות.

אתה בסוף צריך להצמיד את שווי השימוש לשווי הרכב. אני אגיד בהקשר הזה שאני מציע לשר האוצר לעשות תוכנית נטו לאזרחים ולעצמאים שישלמו מס אמת. אני לא מציע שישלמו פחות, רק מה שמגיע.

תודה, עודד.

כבוד היושב-ראש שמענו פה את הדברים ואם מותר לי רק לומר שאם מישהו רוצה לעזור לנטו משפחה חייב לדאוג למשפחה הזו בכל הממדים. אנחנו מדברים אל משפחות שעובדות מאוד קשה לפרנסתן ונעמדות מול חומה בצורה של משרד האוצר שלא מבין מה הטענה שלהם, מה הבעיה. אנחנו יודעים ששיטת שווי השימוש בישראל לוקחת בחשבון את מאפייני הנסיעה של העובד הממוצע, אבל מתעלמת לחלוטין מדפוסי השימוש השונים של עובדים ברכב הצמוד לצרכיהם הפרטיים. נתוני התפלגות הנסיעה הפרטית בכלי הרכב והבעלות הפרטית בישראל, מלמדים כי קיים פיזור רב סביב הממוצע. יותר מ-40% מהמחזיקים ברכב בבעלות פרטית ובכלל האוכלוסייה נוסעים פחות מהממוצע. כתוצאה מכך, להכנסתם של מרבית בעלי הרכב הצמוד זוקפת רשות המסים שווי שימוש בלתי סביר לחלוטין בהיקף לנסיעה הפרטית שלהם בפועל. בשורה התחתונה, בזמנים המודרניים שלנו כשיש לנו כל כך הרבה אמצעים טכנולוגיים לא יקרים בכלל, ואנחנו בעצם התבשרנו על כך שאמצעי הטכנולוגיה שעומד לאמוד כמה יש נסיעות פרטיות וכמה נסיעות לצורך עבודה, בעצם מקסימום עולה מאות שקלים בלבד. אז מתמודדים עם השווי של המכשיר הזה ועוד איזו עלות מינימלית, מול ההוצאות הבלתי פוסקות של ההוצאות היום וזה באמת עובדי הצווארון הכחול שמחזיקים על גבם את הכלכלה הישראלית. אנחנו חייבים לעזור להם ואני קוראת לכולם לחשוב על פתרונות שאנחנו יודעים מה הם.

אם אתמול ראינו שהאיי-רובוט יודע למפות את הבית, אז בטוח - - -

500 שקלים זה המחיר הכי יקר שיש בשוק, כן? לצורך העניין.

נשיא לה"ב עדיין לא הגיע.

הגעתי לכאן כדי לזעוק את זעקתם של כלל העצמאים בישראל ושל בעלי העסקים הקטנים, ושל הגנן שעובד כרגע בשמש הקופחת, הטכנאי מזגנים, המדביר, הקבלן חשמל, השיפוצניק- כולם, שנותן לעובד שלו כרגע רכב עבודה ובעצם משלם שווי שימוש שהוא לא מס אמת. אני קורא לוועדה פה – די לגרירת הרגליים, לאטימות ולאדישות. יושב פה בועז סופר שהופתעתי שהוא הגיע לפה, כי יש לי מסמך שלו, שהוא מתחייב עד 30 בספטמבר, 2009 להביא תיקון שיסדיר את נושא המענה ההולם - - -

אבל בועז סופר הוא לא נושא הדיון, עם כל הכבוד.

אבל שים לב לגרירת הרגליים, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסמן לך איזו גרירת רגליים, איזו אטימות ואיזו אדישות לתיקון של עיוות, וכולם יודעים שאנחנו צודקים. כל מי שיושב כאן סביב השולחן יודע שאנחנו צודקים. 7 שנים לקח לתקן את חוק מוסר התשלומים. 5 שנים לקח לתקן דמי לידה לעצמאיות, 10 שנים לתקן תוספת 25% לחיילי מילואים עצמאים. 4 שנים מס הכנסה שלילי. 9 שנים לתקן את העיוות של פנסיה לעצמאים.

אני רוצה להגיד – הגענו לפה לדרוש מאדוני היושב-ראש – זה מאבק צודק. זה יוביל למיסוי הוגן וראוי ויסמן לכל העסקים והעצמאים שהקול שלהם נשמע, ושהמדינה משנה מכיוון מהתעלמות לעידוד עצמאים ובעלי עסקים קטנים. אנחנו דורשים מהכנסת לקיים את חובתה לדאוג למס אמת כלפי ציבור העצמאים. לא יכול להיות – אתה יודע את זה, כבוד היושב-ראש, שאף אחד לא היה מחליף עכשיו לנסוע באוטו של אותו מדביר עם חומרי ההדברה, והרכב הזה הוא רק כלי עבודה שלו. אנחנו דורשים להפסיק עם הצוותים וכל הזמן. אנחנו רוצים באמת תשובות מכאן, מכנסת ישראל.

אני נשיא לשכת יועצי המס. השאלה שעולה כאן על הפרק היא בעצם חלוקת משאבים. מבחינה מקצועית גרידא המיסוי על הרכבים הוא מיסוי ביתר. אנחנו לא יכולים להסביר- כמו שאנחנו לא יכולים להסביר לאינסטלטור שכל הרכב שלו מגירות, ואם הוא לקח את הבן שלו בבוקר לגן, אז בטח הבן ישב על איזה מברג – למה מוכר לו רק 45% מההוצאה, ו-55% לא מוכר, אני אומר לכם שגם סוכן מכירות שרץ בין האתרים וגם סוכן ביטוח שהוא צווארון לבן שרץ בין המבוטחים שלו – זה שווה לכולם. מה חסר כאן, כבוד היושב-ראש? חבר כאן כסף. העלות התקציבית של שינוי חקיקה כזו הוא גבוה מאוד ועכשיו צריך להחליט איך מחלקים את המשאבים. מבחינה מקצועית גרידא זה מיסוי יתר שאינו הוגן ואינו הולם. מבחינת הטכניקה שלנו לוודא שמי שישלם מס אמיתי על הצרכים הפרטיים העסקיים שלו – יש את הטכנולוגיה. עכשיו רק צריך לקבל החלטה שהיא החלטה של חלוקת משאבים, זה הכל.

מבחינה עניינית עשו את העצמאים הפרה החולבת - - -

חד משמעית. כשזה מגיע אלינו – אין כסף, אין משאבים.

שלחו אותי מהתאחדות התעשיינים אני טכנאי של ציוד רפואי בחברת טוטנאור. כל הנושא של שווי שימוש – הסבירו את העניין הכספי, אבל צריך להבין שהיום מערכות ניטור שלא מסבכות אלא מפשטות מאוד את העניין הזה של לדעת מתי הנסיעה היא עסקית, מתי היא נסיעת עבודה ומתי היא פרטית. מאוד פשוט, נורא קל לעשות את זה, וצריך לעשות את זה.

דבר שני, המעסיק שלי לדוגמה לא ירכוש רכב חדש, כי זה עלויות גבוהות מבחינתו, ולכן הוא קונה רכב שהוא 3 שנים על הכביש כדי לעשות את המשימות שאני מוגדר אליהן. במקביל, ערך הרכב הוא נמוך יותר, אבל אני משלם על פי רכב חדש וזה פשוט לא הוגן, פשוט לא נכון. אני לא רוצה להאריך בדברי. יש כלים, יש אמצעים, נורא פשוט, רשות המסים יכולה להתמודד עם זה בקלות. יש היום אמצעים דיגיטלים, הכל ניתן. יש לזה גם השלכות טובות על התנהגות כביש, וכו' וכו'.

עמדתך ברורה. מה עמדת הממשלה?

אני עמדתי בראש צוות ב- 2009-2009 כיוון שעלתה הסוגיה - - -התבקשתי להגיע מטעם רשות המסים.

והיום אתה עצמאי?

אני יועץ מס, יועץ כלכלי, אבל לא מייצג אף אחד בעניין.

אבל אתה לא עובד מדינה היום.

לא, לא. התבקשתי להגיע מכיוון שעלו טענות אני רוצה - - -

נחזור אליך, אני רוצה לדעת באופן פורמלי מה עמדת הממשלה.

אני מרשות המסים. תקנות שווי הרכב נועדו באמת לתת איזשהו אומדן של שווי רכב פרטי שנעשה בו שימוש פרטי. לגבי רכבם שלא נעשה בהם שימוש פרטי בכלל אין זקיפת שווי רכב, זה רכב שעומד רק אצל המעביד והעובד לוקח אותו לנסיעות אך ורק לשימוש עסקי פרופר.

ואם אני עצמאי?

לגבי הדרך שבה נעשה חישוב שווי הרכב – באמת, זה נבחן ברמת המקרו, מה הדרך הנכונה למסות שווי שימוש פרטי מתוך הנחה שבן אדם שצמוד לו רכב מהעבודה - - -

תקנות שווי רכב נועדו באמת כדי לכמת באיזושהי צורה פשוטה, נכונה למדידה, נכונה ברמת המקרו את טובת ההנאה שנזקפת לאדם שעושה שימוש פרטי ברכב, שמשמש אותו לעבודה, בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי.

זה כולל גם חקלאים שמובילים זבל ועופות?

אני לא הולך לקיים עכשיו דיון כאילו - -

אני לא מקיים דיון פילוסופי, אני שותף להחלטות האלה ששכנעתם אותי. אני מבקש תשובה לטכנאי שנוסע ברכב, כשברכב יש צינורות, ואתם מחייבים אותו כמו יד ראשונה כאילו זה רכב משפחתי מפואר במחיר הכי גבוה, ואותו הדבר לגבי מיגון, כאשר המעביד מכריח את העובד לנסוע עם מיגון, ואין לו שום דרך, אלא אם כן הוא נוסע עם רכב ממוגן. בכל המקרים האלה האם לא הגיע הזמן לעשות חשיבה מחדש?

אני אשמח מאוד שגם בועז וגם ערן שהיו בהיסטוריה של הדברים האלה יתחילו.

בקרצה – אין שום פילוסופיה, אין שום שאלה מדובר בהליך נורמטיבי וחישוב נורמטיבי. אי לכך ובהתאם לזאת לא נדרשת שום מערכת טכנולוגית שתגיד אם זה פרטי או עסקיץ אם היה נקבע ששויי השימוש היה לפי השימוש הפרטי בפעול, או אז היתה נדרשת. היא לא נדרשת, קונספטואלי. אנחנו מודים, לא מתכחשים – לא בגלל יכולת טכנולוגית כזו או אחרת, כי לא רצינו לעשות את זה. חשוב להבין שכאשר קובעים שווי שימוש נורמטיבית זה אומר שלא מונעים מוביליות ממי שגר קרוב ורחוק- - -

אני לא מאפשר. אני מבקש לדעת שאלה לתשובה אחת – לא היסטוריה, לא למה עשיתם - - -

אתה יכול לאפשר לי רגע? אני רוצה תשובה רק לדיון המהיר. בדיון המהיר העלו מקרים ספציפיים. מה עושים עם המקרה הזה? זו השאלה.

לגבי השריון – אנחנו הודענו - - -

לא, השריון זה סניף. אני שואל על טכנאי שנוסע עם צינורות. מה איתו? האם אין מקום לחשיבה מחדש? האם הוא צריך להמשיך לשלם אותו הדבר כפי ששילם קודם?

מדובר בקביעת שווי נורמטיבית. אפשר להגיד שיש גם דתיים שלא נוסעים בשבת.

למה לא? אנחנו רוצים שישלמו מס אמת. אדם שמייצר הכנסה, זה צריך להיות מוכר לו.

כיוון שאי אפשר לעקוב אחרי כל נסיעה האם היא עסקית או פרטית, ואי אפשר לעקוב אחרי שיקול דעת של כל נהג, בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי - - -

- - -

גם על הוצאות אחרות אתה לא יכול לעקוב.

לכן מדובר בקביעות נורמטיביות.

שכמובן זה המחיר הגבוה.

לא, ממש לא. לא נכון.

רכב יד שנייה משלמים עליו כאילו הוא רכב חדש.

בסיס החישוב מתייחס לרכב בן שלוש שנים שתרגמו את זה לאחוזים מה - - - ולכן לא מדובר - - -

התחשיב נעשה על רכב בן שלוש שנים, לא רכב חדש. אחרי שראו כמה השווי אז תרגמו את זה לאחוזים מערך חדש. לכן להפך – אם יש פה חישובים זה חישובים בחסר ולא חישובים ביתר.

הוא לא אומר דבר צודק. אנחנו, העצמאיים - - -

אני אוציא אותך.

לגבי מרכיב השריון אני אתייחס - אנחנו מסכימים או הסכמנו כבר לנטרל את רכיב השריון מהרכב, כאשר קונים רכב ומוסיפים עליו מרכיב שריון במקומות שזה נדרש.

"מיגון" זה נקרא.

אנחנו ניקח את הרכב לפני השריון. אז לסניף הקטן שהעלית – זו התשובה.

אנחנו מדברים על תחשיבים סטטיסטיים. בזמנו כן אפשר היה דרך רכבים מסוימים שהם למעשה רכבים ציבוריים, כמו רכב אשכול, כמו רכב מורה לנהיגה, כמו רכב מונית, כאשר הם מסומנים במשרד התחבורה, לגביהם ניתנו הקלות שכתובות בחקיקה.

בקצרה – קודם כל אני חושב שאפשרי לבוא ולמצוא דיפרנציאליות בנושאים האלה גם כן, כמו שאתם יודעים לעשות את זה בנושאים אחרים כי בסופו של יום יש אנשים שהפרנסה שלהם – ואמרו כבר, אם זה עצמאים, אם זה הפועלים שמקבלים רכבים שבגלל סוג העבודה שלהם – ותראה את השעות הנוספות שלהם כי זה טכנאים או עובדי רשויות מקומיות. יש סוג רב של אנשים ששם זה פשוט לא הולך לפי הנסיעה האמיתית שלהם. אז אתה לא יכול לדייק בדיוק ולתת לכל אחד בדיוק את החליפה שלו, אבל צריך לחפש איזושהי טבלה מסוימת שיכולה להגדיר הגדרות.

דבר נוסף – והזכיר זאת משה אשר. הנושא הזה של שימוש בשבת – יש קבוצה גדולה באוכלוסייה שהיא לא רק החרדים, היא גם דתיים ומסורתיים, שלא נוסעים בשבת. הם משלמים את השווי רכב לפי אותם פרמטרים כאילו הם נוסעים שבוע שלם. זה מחושב ככה. להזכירך, אדוני היושב-ראש, אתה לפני כמה שנים הצלחת לתקן - - -

כן, אבל אני עכשיו לא מדבר על זה.

אני רוצה רק להעלות את זה, זה גם לא חוק שצריך לסגור היום.

גם משלמים מס בריאות וביטוח לאומי, על השווי שימוש.

כן. בביטוח רכב אתה לפני מספר שנים שינית כאן בכנסת את זה שביטוח מקיף ילך לפי שומרי שבת ולא שומרי שבת, יש בזה היגיון. גם שווי השימוש ברכב – לא יכול להיות שעובד אחד, שיודעים מראש הוא לא נוסע יום וחצי בשבוע ועובד שני שיודעים שכן, משלמים את אותו הדבר. אותה אפליה קורית בגלל שלא נכנסים להגדרות.

גם יש אנשים שגרים 10 ק"מ מהעבודה ויש כאלה שגרים 50 ק"מ מהעבודה.

הפוך, אבל אתה אמרת - - -

סליחה, אני אעצור אותך. לא יהיה פה דיאלוג.

אדוני, אני אומר שצריך לקיים דיון בעניין הזה, צריך להתקדם עם הדבר הזה, גם בנושא של שבת וגם בנושא העצמאים ופועלים עם הצנרת ברכב.

אני רק מודיע שהדיון היום הוא לא על שבת, ולא על חברי כנסת. אני מבין שיש גם אצלכם מגמה לדבר על חברי כנסת, כדי שתהיה מחר כותרת בעיתון שחברי הכנסת - - - אני מודיע לפרוטוקול – הדיון הוא לא על חברי כנסת, ולא ישנה שום דבר לגביהם, ואני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, הדיון הוא לא על שומרי שבת.

אני מסכים אתך על מה שהתראיינת בדה-מרקר.

היה ראיון אתי בדה-מרקר? על כל פנים הדיון הוא לא המקרים כאלה, הדיון הוא על מקרים כלליים של עצמאים, של שכירים, שמחייבים אותם לנסוע עם רכב של צרכי עבודה, מיגון – שצריכים לקחת רכב גדול יותר – זה הדיון. הדיון הוא קצר כי הוא דיון מהיר. הרבה חברי כנסת ביקשו את הדיון הזה אני מבקש לתמצת. עמדת הממשלה היא נגד? נדע שעמדת הממשלה היא נגד. הנימוקים הם חשובים.

אני אדבר בקצרה. הדיון הזה למעשה היה כבר בוועדה פה והנושא הספציפי הזה גם נדון ארוכות. למיטב זכרוני גם הוקמה תת ועדה באמצעות ועדת הכספים הנוכחית, ובועז סופר היה בתוכה והיו עוד אנשים שייצגו את כל המשק לנושא הספציפי הזה. במשך שנה-שנתיים ניסו לשבת על המדוכה ולהגיע לפתרון ובסוף הגיעו למסקנה שהפתרון כמו שהוא היום הוא הפתרון המטיב. גם לה"ב היו בוועדה הזו.

עושים פה כל מיני עירובים- בין עצמאים לשכירים, כי יש הבדלים.

הכל מעוות.

לא, הוא לא מעוות, לחלוטין לא, רק שאני אומר שעושים פה מיקס בין שכיר ועצמאי. גם שם הדברים קצת שונים, גם בעולם השווי וגם בעולם המס, בכלל. צריך להזכיר את זה.

לגבי הסיפור של השווי ואיך הוא נעשה. השווי לקח בחשבון את כל מה שהועלה פה. ואני רוצה להגיד לפני זה מילה. שווי משקף את טובת ההנאה הפרטית בלבד. זה אומר שככל שאני טכנאי וככל שאני עושה יותר קילומטר – ובדרך כלל הם עושים לא מעט קילומטרים, הרבה פעמים עדיין הנסועה הפרטית שלהם, הנסיעה מהבית לעבודה, בסופי שבוע, בימי חמישי ושישי, כשהוא לוקח את הילדים לגן, כשהוא יוצא בערב, כל הנסיעות האלה זו נסועה פרטית ולגביהם נעשה החישוב, בלבד. זו המשמעות של השווי, וחשוב להבין את זה.

אבל אתה - - -זה לא הוגן. אתה עלית פעם על רכב של שיפוצניק? אתה חושב שאני יכול לקחת את הילדים שלי?

הועלו פה טענות ואני חושב שלכולם ניתנו תשובות.

הרי גם כשנעשה החישוב, וכל מה שאתם אומרים הוא נכון – האם הרכב הוא משומש או לא? אז נכון, אז מה שעשו – לקחו רכב בן שלוש שנים בחישוב, כדי לשקף את הדבר הזה. האם הדבר הזה צריך להיות נורמטיבי? והתפיסה ששווי שימוש הוא נורמטיבי, שהוא בא לשקף פעם אחת את היכולת להתנהל בצורה יעילה ולא לנהל דיון ספציפי על כל כלי רכב, כי אי אפשר לנהל את זה בשום אופן, אז ככל שהוא נורמטיבי, השיטה כמו שהיא כיום משקפת את כל הדברים שהועלו פה לתוך החישוב – זה משוקלל פנימה, ולכן זה 2.48% ממחיר כלי הרכב, אבל הכל משוקף פנימה, וצריך לזכור שהנורמטיבי הוא לגבי הנסועה הפרטית בלבד.

דבר נוסף, אם תבדקו חלק גדול מכלי הרכב האלה, אתם תראו שיש בעלות פרטית לא מעטה לכלי הרכב האלה. זה אומר שכלי הרכב האלה גם לפעמים משמשים אנשים פרטיים. זה אומר שהם כלי רכב – נכון שהם דואליים, הם לפעמים משמשים גם בעלי מקצוע, אבל משמעותם – הם גם רכבים פרטיים לצורך נסועה פרטית, וזו המשמעות של השווי.

שתי נקודות בקצרה – אחת, יש כאן קצת בלבול בין נסיעה פרטית ונסיעה עסקית. נסיעה מהבית למקום העבודה היא נסיעה פרטית, וגם לא מוכרת לשכירים, ולכן גם לא לעצמאים ולכן גם לא לנותני שירותים. תזכרו מה שמירי סביון אמרה קודם: כאשר אדם מגיע למקום העבודה ויוצא ממנו וחוזר, אין שווי שימוש. אפס.

נקודה שנייה – אכן הוקם צוות, ואכן התבקשנו להגיש המלצות עד 30 לספטמבר, 2009.ראה זה פלא, הם אפילו הוגשו, אלא מאי? לא לשיטת מי שדרש, אבל ניתן מענה לשלושה מקרים: מורים לנהיגה, רכב אשכול ומוניות. המענה ניתן בשילוב של ועדת הכספים ומשרד התחבורה שידעו להצביע ולעגן את השימוש ברכב. לכן האמירה שהיה צוות – היה, ניתן מענה, לפחות חלקי ומסודר, במקרים אחרים אנחנו מסבירים שוב – הרכב הוא לא בעלמא, הוא מייצג שימוש נורמטיבי. 45%. אם חברי הוועדה לא זוכרים – אפילו היתה העלאה ביחס למה שרצינו, כי בדיוק אמרו – תלכו קצת לקראת העצמאיים, ואני חושב שהלכנו. צריך להודות על האמת, אי אפשר לפתור כל בעיה, אבל אני חושב שאת ה-80%, אפילו יותר – פתרנו.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. השאלה מה הממשלה וצה מהעסקים הקטנים והיזמים. דיברנו על זה לא פעם בדיונים. מענקים למפעלים - - - אנחנו נאבקים עכשיו על מענקים למפעל בערבה. מה המדינה נותנת לעסקים קטנים? מה המדינה נותנת לאין סוף משפחות שמתפרנסות בקושי מעבודות שרובכם לא הייתם עושים אותן? אני לפחות הייתי פעם רפתן. על מה אתם מתחשבנים? בערך כמו על הטונה. אתה אמרת בדה-מרקר על היהירות של הפקידות.

לא אמרתי את זה.

אז תכחיש, אבל אתה צודק.

מה שאני רוצה לומר – שהמדינה משקיעה - - - צריך לראות מה הגדרת המטרה. מה הוויכוח, משה אשר וחברים. בועז סופר אתה עכשיו מייצג - - -אני אומר לך עכשיו – בסופו של דבר מה הגדרת המטרה. הוויכוח הוא איך מגיעים למטרה. אתם רוצים תעסוקה, אתם רוצים פרנסה, רוצים פיזור אוכלוסייה, אבל אתם לא נותנים כלים להגיע ליעדים שאתם מגדירים אותם, ואחר כך שואלים למה לא עומדים ביעדים. אז במה אתם מתעסקים? אתה חוזר לחקלאי שמוביל את הפגר של הפרה או העופות. אז מה אם הוא נסע עם המשפחה גם? על מה אתם מתחשבנים. יש פה אי הבנה עם הבעיה המרכזית. אז אתם יורדים לפירוט של הגרושים פה ושם, אבל אתם מאבדים את העיקר. אתם מוציאים לאנשים גם את חדוות היצירה וגם את יכולת הקיום. לכן אתם לוקחים את כלי העבודה והופכים אותם למכשיר לגביית מסים.

אמרת באמת, באחד הדיונים דיברנו על איזה משקל יש למשה אשר בתקציב המדינה. אדוני היושב-ראש, מה שקרה בשנים האחרונות – שהמשקל של משה אשר גדל והוא נוכח פה בהרבה דיונים כי תקציב המדינה בנוי הרבה על משה אשר. הפכנו את גביית המסים למרכיב עיקרי בין המקורות לשימושים. המדינה בונה תקציב שיש לו יותר שימושים ממקורות, מטילה על משה אשר לעשות את האיזון. מה הוא עושה? הוא גובה, ואחר כך אומרים שיש עודף גבייה. יש עודף גבייה – מוציאים את זה על מסעות בחירות.

אני רוצה שתדעו. יש פה מחאה ציבורית שהולכת ומבעבעת והיא תגיע בסוף. אני מציע להקים צוות, אני מבקש להיות חלק ממנו, גם נציגות מהציבור, יחד עם רשות המסים. צריך לעשות רפורמה בעניין הזה, צריך לעשות אותה ביחד במקום שאחר כך זה יהיה בגל שאתם לא תדעו איך לעמוד בו.

לרוב הנקודות באמת התייחסו פה. אני אהיה קצרה. קודם כל אני רוצה להזכיר שהרפורמה הזאת נבנתה בהסכמה עם הגופים הכלכליים, עם ההסתדרות, גם אחת הנקודות שעשינו במסגרת הרפורמה – העלינו את האחוז המינימלי שמוכר לעצמאים מ-25% ל-45%, כלומר, היתה פה הקלה לציבור העצמאים, לרוב רובו.

איזה מזל שנתתם למוניות.

זה מפריע.

תראה איזו מריחה יש פה.

כמובן – הנקודות האלה שהתייחסנו, המוניות – זה כולל, גם.

לגבי המדידה הפרטנית אנחנו מתנגדים בתוקף לכל המכשירים האלה – יקרים או זולים. טכנולוגיה או לא טכנולוגיה, עדיין מה שעומד מאחורי לחיצת הכפתור זו ההצהרה של מי שנוהג ברכב. אין לנו דרך תפעולית לבדוק את זה, גם בגלל שזה מורכב, כל אחד עושה עשרות נסיעות לאורך מספר שנים. אין דרך תפעולית להתמודד עם זה, זה לא ישים ואין מה לעשות עם זה.

לגבי שבת אני יכולה להתייחס.

לא, על תעני על השבת תתמודדי עם זה בבוא הזמן. אני לא יכול להמשיך את הדיון הזה.

אבל אנחנו רוצים להגיב, תנו לנו צ'אנס להגיב.

רבותי, אני מצטער, אני לא מסיים את הדיון, אני ממשיך אותו במתכונת אחרת. אני מקים צוות של ועדת הכספים - -

תכניס אותי לצוות גם כן.

- - כשאני עומד בראשו. היו שניים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה.

אני מתחיל להרגיש שיש כאן התחלה של מרד ציבורי בעניין. שווי שימוש – אני לא שופט לא את עצמי וכמובן לא את רשות המסים והממשלה, לא שופט את מה שהיה אז. אז באו אלי עם תוכנית של מיסוי ירוק. כשבאים אלי עם תוכנית של שווי שימוש ירוק, ומכיוון שאני חבר כנסת שעוסק בנושא הזה, זה מאוד מצא חן בעיניי. אז הכותרות היו שאני התפטרתי, ברכבים גדולים, לא חשוב. עכשיו אני גם יושב על מסים ירוק. מה שמגיע אלי הוא תמיד ירוק ופתאום מתברר לי שגובים שם עוד 3 מיליארד שקל בסולר. לא חשוב, אבל הכותרת היא "מיסוי ירוק". יש זמן שאנשי ציבור צריכים לחשוב מחדש. אנחנו נושאים באחריות. בסופו של דבר אתם אנשי מקצוע, אני מאוד משבח אתכם, אני אומר שאתם אנשים טובים שעושים את העבודה, הכל בסדר, יש גבייה גבוהה שמבחינת המדינה זה חשוב מאוד. צריך לעשות חשיבה מחדש. יכול להיות שנגיע למסקנה שאתם צודקים, לא לשנות. יכול להיות שנגיע למסקנה שצריך לשנות באופן דרמטי ויכלול להיות שנגיע למסקנה שיש פרטים שצריך לשנות. אי אפשר לחיות עם הדבר הזה, לראות את הטכנאי – הדוגמאות שהביא עודד פורר והביאו אחרים – הטכנאי שמגיע עם הצינורות, הוא לא יכול בכלל לנסוע עם המשפחה, הוא לא יכול ליהנות מזה, זו לא טובת הנאה, הרכב – יש מאות מקרים שאפשר להצביע עליהם ואני מקבל את זה שלא צריך לעשות החלטה או חקיקה לגבי רכב ספציפי לגבי טכנאי מסוים או רכב מסוים, אלא לקבל החלטה כללית. האם יש עוד קבוצות באוכלוסייה שבעצם אין להם טובת הנאה מהרכב ובכל זאת גובים מהם שווי שימוש גדול?

אני לא מתעלם מהשאלה של הנסיעה בשבת שהעלה חבר הכנסת יעקב אשר. יש לי יותר ניסיון ממנו. אני יודע שאם מעלים את הנושא של שבת ומעלים את הנושא של חברי הכנסת, הוויכוח בתקשורת יהיה האם שבת כן או לא, האם גפני מנצל את מעמדו שהוא אדם דתי לגבי השבת – כן או לא. נחליט שמכניסים קבוצות – נכניס קבוצות. אין דיון על חברי הכנסת. חברי הכנסת, כל החלטה שלא תתקבל לא תשנה את מעמדם מבחינת שווי שימוש. יש להם רכבים, אבל יש דיון לגבי היושב-ראש כי ליושב-ראש יש רכב ממוגן, והדיון על רכב ממוגן במקומות שבהם המיגון הוא חלק בלתי נפרד – לא ברצונו של האיש שמקבל את זה, יש דיון, יכול להיות שלא נשנה, ויכול להיות שכן.

אני מתנצל בפני אלה שביקשו לדבר ולא יכולתי לתת להם לדבר. הם ידברו ויוזמנו לצוות הזה שיפעל יחד עם רשות המסים - - -

עד מתי הוא יסיים את עבודתו? בוא נגדיר תקופה. שלושה חודשים? תגדיר, כדי שאנשים יידעו.

ביקשו דיון מהיר. כמה זמן זה ארך עד שזה בא לוועדה? בסדר, נעשה את זה במהלך הפגרה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:17