הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 776

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 10:20

תקנות הנוגעות לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת: 1. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז-2017

2. תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017

3. תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

אמיר רשף - רכז אנרגיה באג"ת, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך משולם - עו"ד, עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

רותם דהן - מתמחה במחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

טל חכים - עוזר מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

רות קירו - ראש ענף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

טטיאנה (טניה) אילריונוב - ראש אגף איכות הסביבה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

לימור בן יצחק - עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אלעד נצר - כלכלן, התאחדות התעשיינים בישראל

ד"ר יונתן אייקנבאום - מנהל מאבקים, גרינפיס ישראל

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

סער בן צבי - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

גיל סלומון - סמנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

בן פסטרנק - אזרח

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג את איגוד חברות הביטוח

אורלי בן שמאי - שדלן/ית

צח בורוביץ - שדלן/ית

שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז-2017

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז-2017. מי מציג?

אני מרשות המסים. בוקר טוב. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) הם מכוח פקודת מס הכנסה. ב-22 בדצמבר 2016 עבר חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת). על מנת להקל על הצרכנים הביתיים שמייצרים חשמל פטרנו, גם במע"מ וגם במס הכנסה, מדיווח, כאשר הפטור במס הכנסה ייעשה באמצעות תקנות. הפטור במע"מ ניתן מכוח החוק עצמו ואילו הפטור במס הכנסה נעשה מכוח סעיף 134 לפקודת מס הכנסה, שעוסק כולו בפטור מדיווח. לפיכך אנחנו מציעים לתקן את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) ולהוסיף סעיף ספציפי שמדבר על הכנסות שכולן בהתאם לחוק של השקעה באנרגיות מתחדשות.

יפה. הדבר הזה חיובי.

כמה זמן החוק הזה בתוקף?

חוקקנו פה את החוק ולקח זמן עד שהעברנו אותו.

החוק הגיע כהוראת שעה ובעקבות דיון בוועדה הוא עבר לחקיקת קבע, כאשר כל מתקן ייהנה מהטבות לתקופת זמן של 25 שנים.

רשות המסים עשתה מעשה יפה.

איתן ברושי, אתה חייב לשבח אותם עכשיו, למרות שאני יודע שזה קשה...

קודם כול, נפוליאון אמר שסופרים בסוף, לכן שאלתי האם זה נכון מהגג של הבית ועד בכלל.

זה נכון למי שמוגדר כצרכן ביתי. ההכנסות שלו הן בהתאם לחוק עידוד השקעה באנרגיה מתחדשת. בהנחה שהוא עומד בקריטריונים הוא פטור. אוסיף ואגיד מעבר לזה שאנחנו מבקשים להחיל את הפטור כבר מ-1 בינואר 2016, כך שכל ההכנסות של שנה שעברה יהיו פטורות כבר עכשיו ולא יצטרכו להגיש דוח. זה מיום שנכנס החוק לתוקף. יותר טוב מזה אין.

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז–2017

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א(4) לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ" יבוא:
""הכנסה מאנרגיה מתחדשת" – הכנסה כאמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז–2016, ובלבד שסך כל ההכנסה לא עלה על הסכום המרבי כהגדרתו בחוק האמור".

תיקון תקנה 2

2.

בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, במקום "הכנסה מנייר ערך" יבוא "הכנסה מנייר ערך, הכנסה מאנרגיה מתחדשת" .

תחולה

3.

תקנות אלה יחולו לגבי דוח שיש להגישו בשל שנת המס 2016 ואילך."

פה אתם מבקשים לקבוע שהכנסה מאנרגיה מתחדשת תהיה הכנסה כאמור בסעיפים 2 ו-3 בחוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת, אבל מגבילים את זה: "ובלבד שסך ההכנסה לא עלה על הסכום המרבי". סעיף 2 קובע את הטבות המס על הכנסה ממכירת חשמל. סעיף 3 קובע את הטבות המס על הכנסה מהשכרת מקרקעין. סעיף 2 מתייחס לכך שהגבול צריך להיות הסכום המרבי, אבל סעיף 3, שמדבר על הכנסה מהשכרת מקרקעין, לא מתייחס למגבלה של סכום מרבי. אתם בכל זאת מבקשים לקבוע את המגבלה של הסכום המרבי, שהיום עומד על 98,707 שקלים?

98,707 שקלים, מחזור. סעיף 7 נותן הטבות במע"מ. אנחנו רוצים שזה יהיה זהה ואחיד ולכן מי שהוא עד גובה המחזור הזה, הן במס הכנסה והן במע"מ, לא ידווח, לא לצורך מע"מ ולא לצורך מס הכנסה, וגם לא ינהל ספרים.

מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז-2017, בהתאם לנוסח שהוקרא, עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ז-2017 נתקבלו.

התקנות אושרו. תודה רבה.

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017.

תקנות מס הכנסה (פחת) מעניקות פחת מואץ למי שמתקין מתקנים פוטו-וולטאים או סולר-תרמיים על הגג ומייצר חשמל. הפחת הרגיל שקבוע היום בפקודה הוא של 7%. כשערכנו בדיקות לגבי אורך חיים של מתקן פוטו-וולטאי, אורך החיים שלו הוא בין 20-25 שנים. כלומר, כבר היום הפחת של 7% מייצג אורך חיים של בערך 14 שנים.

עם זאת, על מנת לעודד את כניסת הטכנולוגיה והחדירה שלה, בהתאם להחלטת הממשלה 935 ניתן פחת מואץ לתקופה של 4 שנים בשיעור של 25%. הפחת המואץ היה עד שנת 2013, וב-2014 נערך דיון והארכנו אותו שוב לשנים 2014-2015. נציג משרד האוצר וגם אני היינו פה בדיון הקודם שהוועדה ערכה בנושא ואמרנו שזו הייתה תעשיית ינוקא, רצינו לעודד את החדירה ולכן אנחנו לא מתכוונים להאריך את זה שוב.

עם זאת, פנה אלינו כבוד יושב-ראש הוועדה וביקש, אם אנחנו מתכוונים לצמצם את זה, שנעשה מתווה הדרגתי, משהו מדורג ולא נוציא את כל המתקנים כי עד 2015 בעצם הארכנו את זה לעוד שנתיים ועכשיו אנחנו מוציאים את כולם.

לכן הפשרה שהושגה בנושא הזה, ניתן פחת למתקנים שהם במסגרת הסדר "מונה נטו" של רשות החשמל. על בסיס ההבנות האלה עברה החלטת ממשלה באפריל 2016, שקבעה שיינתן פחת ל-3 שנים בשיעור של 20%. עם זאת, אחרי ששקלנו, גם במשרד האוצר, גם עם רשות החשמל וגם עם רשות המסים, החלטנו שאנחנו יכולים לתת הטבה קצת יותר רחבה. ניתן את הפחת המואץ לתקופה של 4 שנים בשיעור של 25% לכל מי שנמצא בהסדר "מונה נטו".

עד 2021?

עד 2019. החלטת הממשלה בשנת 2016 הייתה ל-3 שנים, לכן אמרנו ש-2016 בפנים וכן 2017, 2018, והשנה הנוספת היא 2019. יש לזה עלויות כבדות מאוד.

מה ההשקעה הממוצעת במטר מרובע של תאים פוטו-וולטאים?

יש פה נציגים שמתקינים את זה, הם מוסמכים יותר לענות.

בואו נבין את סדרי הגודל, מה אתם נותנים בכלל. מישהו יכול להגיד לנו מה ממוצע ההשקעה במטר מרובע של תאים פוטו-וולטאים?

אני נציג "גרינפיס" ישראל. המתקנים שאנחנו מדברים עליהם לגבי הפחת המואץ מוצבים לרוב על גגות של בנייני תעשייה ומסחר, כלומר בסדרי גודל של 500 מטר, 5,000 מטר. העלות היא בין 4,000-5,000 שקל ל-10 מטר מרובע. על בית ממוצע זה יותר קרוב לסדרי גודל של 6,000-7,000 שקל, בגלל הגודל.

אני מנסה להבין מה הפחת פה. אתה אומר שאלה העלויות. כמה מטרים כאלה יש במדינת ישראל עד עכשיו?

הפחת מצוין, שלא יהיו ספקות.

לצרכנים הביתיים יש את החוק שלהם, הם לא נהנים מפחת, יש להם שיעורים מופחתים של מס, הם מחוץ למתווה. נשארנו עם העסקים. בגדול, מבחינה כלכלית הרעיון של הפחת הוא להקביל הכנסות להוצאות. אם אני קונה מכונית שמשמשת אותי 10 שנים אז בכל שנה אפחית חלק יחסי. עד פה בסדר?

האמן לי, ניהלתי עסק, אני יודע איך זה עובד.

לגבי הפחת שקבוע כבר היום בתקנות, 7%, לפני הפחת המואץ, זה מייצג אורך חיים כלכלי של 14 שנים. בפועל אנחנו מדברים על אורך חיים של 25 שנים. כלומר גם בפחת של 7% אתה מקבל תוספת, הוצאה שאנחנו מכירים לך שלא מקבילה להכנסות. בעצם אתה מקזז את זה מהכנסות אחרות שלך. הפחת המואץ, של 25%, הוא יותר מפי 3. כלומר, ביודעין אנחנו מכניסים אותו להפסד. אם יש לו רק הכנסות מהמתקן הפוטו-וולטאי וקובעים את הפחת המואץ לצורך מס- - -

כפי שאתה יודע, הגג הזה הוא לא ליבת העסקים.

אצל חלק כן. יש מתקנים גדולים מאוד, שאצל חלק כן, ואצל חלק זה חלק מן התמהיל העסקי. יש לו גם מתקנים, אז הוא אומר: זה הכנסות מכל העסק. אנחנו אומרים: אין בעיה.

אתם רוצם לעודד את זה. זה מבורך.

בהתאם למדיניות הזאת הרחבנו את זה, נתנו את זה ל-4 שנים וצמצמנו את זה להסדר שנקרא "מונה נטו" של רשות החשמל.

עדיין השאלה שנשאלה כאן היא מה האומדן. הרי יש לכם אומדן של אובדן הכנסות לאוצר כתוצאה מזה. בואו נשמע.

המתווה המקורי, כפי שהופיע בהחלטת הממשלה 1403, דיבר על 25 מיליון שקלים, שהוא אובדן ההכנסות בממוצע לשנה, וזה ל-4 שנים.

עם הפחת המואץ של 25%.

יש שיאים. ב-2019 זה יכול להגיע ל-45 מיליון שקלים, ב-2016 זה קצת פחות, כי נכנסים מתקנים חדשים.

נבין מה זה אומר. כאשר אני נותן את זה ל-4 שנים זה אומר שמי שנכנס ביום האחרון, ב-31 בדצמבר של השנה הרביעית, יכול משם לספור את התקופה שלו. בעצם הוא עובר את 2020-2021 אם הוא התקין ביום האחרון של שנת 2019.

כמה חשמל מיוצר מאנרגיות מתחדשות?

2.7%.

זה אפילו לא עומד ביעדי הממשלה. אתה אומר לי שאתם משקיעים בזה הרבה? אתם משקיעים מעט.

מבחינת הטבות המס, אם אתן עוד פחת מואץ לא אעזור יותר, אני פשוט מגדיל לו את ההפסד. יש גם מי שאין להם מאיפה לקזז את זה. נוצר לו הפסד ואין לו מאיפה לקזז.

הכול טוב, אבל כשאתה אומר שהעלות למשרד האוצר היא כ-25 מיליון שקל- - -

זה היה במתווה המקורי.

מה האומדן קדימה?

ב-2016 לפי המתווה שלנו מדובר על 16 מיליון שקל, ב-2017 – 31 מיליון שקל, ב-2018 – 45 מיליון שקל, ב-2019 – 60 מיליון שקל, ב-2020, למרות שההטבות נגמרו אבל נכנסים אנשים בשנה האחרונה – 39 מיליון שקל, ב-2021 – 18 מיליון שקל.

"נגמרים" בלי נדר. אם נראה בעוד שנה-שנתיים שזה דבר נכון, נדאג להאריך את זה בהסכמה.

מה שהתבקש, ולא שמעתי – זה צד הפסד הכנסות אבל צריך הערכה, אומדן של התועלות למשק מהעידוד שנגרם כתוצאה מן ההטבה הזאת להתקנת הפנלים. לדבר על אובדן הכנסות – זה רק צד אחד של המשוואה. אי אפשר לקיים דיון מושכל מדוע זה יהיה עד שנת 2019 או שנת 2020 בלי שמציגים את כל התמונה.

למשל כמה כסף תחסוך מזה מערכת הבריאות.

בפעם הבאה שנידרש לזה – עכשיו אני מניח שנאשר – צריך לראות את התמונה המלאה. אנחנו עושים את זה לא למען אובדן הכנסות אלא למען התועלות.

אני רוצה לומר שלוש נקודות, ממש בקצרה.

קודם כול, לגבי הסוגיה שחבר הכנסת טרכטנברג שאל עליה, לגבי האומדן של ההפסד – זה ביצה ותרנגולת, כי כל עוד אין את ההטבה הזאת אף אחד לא מתקין ולכן קשה לדבר על הפסד מכיוון שאם לא מתקינים אז מן הסתם לא נוצרת הכנסה. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, כפי שציין חבר הכנסת טרכטנברג, במיוחד לאנרגיה סולארית על גגות יש תועלות שאין לאנרגיה סולארית על שדות, שזה חיסכון בקרקעות וחיסכון בעלויות הולכה. יש כאן צריכה במקום הייצור, החשמל הזה לא בורח לקצה השני של המדינה. מבחינת המדינה יש כאן הכנסה שהיא לא תועלת חיצונית אלא ממש תועלת כלכלית נטו וצריך לקחת את זה בחשבון.

לגופו של עניין, אני קצת מודאג מכך שהחוק יוחל רק על "מונה נטו", ואסביר מדוע. הייתה לי שיחה לפני חודש עם נציג רשות החשמל, חוני קבלו, לגבי התוכניות של רשות החשמל. לרשות החשמל יש תוכניות מאוד מעודדות, הסדרות טובות מאוד, אני מאמין, לגבי עתיד הגגות הסולאריים, גם הגגות הקטנים בבניינים משותפים וגם גגות של תעשייה. ההסדרה שרשות החשמל רוצה לפתח בחודשים הקרובים היא סוג של הסדרה תעריפית. שאלתי: אתם מפתחים הסדרה תעריפית, האם "מונה נטו" על הגגות הגדולים ימשיך להתקיים? התשובה שקיבלתי הייתה שהנטייה היא לא, שלא ימשיך להיות "מונה נטו" על גגות גדולים. לכן יש פה שאלה האם הפחת הזה, ההטבה הזאת שניתנת ל-4 שנים, האם יש לה באמת תוקף ו"שיניים" ל-4 שנים, משום שאם בעוד 6 חודשים אין יותר הסדרת "מונה נטו" לגגות הגדולים אז נגמר הסיפור. אני מקווה שהסברתי את עצמי היטב.

אני ממשרד האוצר. ההחלטה על "מונה נטו" היא לא החלטה חלוטה. הנושא נמצא בדיונים. יש עמדות לכאן ולכאן אילו תמריצים לתת ואילו לא בהסדרה התעריפית לגגות הגדולים. הדברים הם לא כפי שהוא הציג, כאילו ברור שזה לא יהיה.

הוא אומר שזה עדיין בדיונים.

יש הסדרה תעריפית שרשות החשמל עושה. אולי אנשי רשות החשמל ירצו להרחיב עליה. יש את מה שקיים היום, ועכשיו דנים איך משפרים את זה ואיך מטייבים את זה ומייצרים רגולציה יותר מתמרצת לנושא הזה, ויש את עולם הטבות המס.

אבל הטבות המס, אם הבנתי נכון, חלות רק על "מונה נטו". יונתן אייקנבאום אומר ש"מונה נטו" עלול להשתנות בחודשים הקרובים, ואז על מה יחולו הטבות המס? זו השאלה.

המתקן ב"מונה נטו" הוא עדיין אותו דבר. ההסדרה התעריפית שהוא יקבל אולי תהיה שונה במקצת.

אני מן המחלקה המשפטית ברשות החשמל. אני רוצה להוסיף שאכן התקנות מדברות על "מונה נטו", זאת ההסדרה התקפה כיום, והסדרה אחרת עדיין לא על הפרק. ככל שתהיה הסדרה דומה לזה, אנחנו נעדכן את רשות המסים ונבקש מהם להחיל את ההטבה.

אני רוצה לשאול על נקודה אחת. אם יכול להיות שיהיה שינוי בהטבות המס לגבי "מונה נטו", אנשים הולכים להשקיע בזה ואם אתם הולכים לשנות את זה- - -

אם אתם הולכים לשנות לטובה – טוב; אם אתם הולכים לשנות לרעה – יש בעיה.

יש פה איזה קושי.

נכון. אם זה לטובה – אז אין בעיה.

ברשותכם, אענה על זה. החלטת הממשלה 1403 דיברה על "מונה נטו". ככל שיהיה הסדר דומה ל"מונה נטו" אנחנו מבקשים מרשות החשמל שתוציא לנו הנחיה שמבחינתה ההסדר הזה דומה ויקבלו את ההטבות. אנחנו נשמר את ההטבות.

לא תגרעו מן ההטבות?

ממש לא. נקבל הנחיה ולפיה ניתן את ההטבות, כאילו זה היה מקביל אחד לאחד.

בסדר, אנחנו לוקחים את זה כהבטחה שלטונית לפרוטוקול.

אדוני היושב-ראש, אני מניח שבמהלך הדיונים הקרובים תעלה גם הצעת החוק שהגשתי בעניין אנרגיה מתחדשת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אבל בדיונים שמתקיימים פה בוועדות שונות אנחנו רואים קושי גדול בייצור אנרגיה מתחדשת בתחום המים והרוח. ראשית, מים יש מעט, ויש מעט מקומות של אנרגיה שאובה, וברוח יש הסתייגות גדולה. לעומת זה, יש לנו הרבה מאוד שמש ויש הרבה מאוד אדמה, אם לא יעשו קשיים, כדי לייצר את האנרגיה הזאת. כאשר אנחנו רואים את המציאות של ישראל, בפיגור ענק לעומת החלטות הממשלה, אולי זה המחדל הכי גדול שנוצר בימים אלה, פער עצום בין ההחלטות לביצוע, כולל פער לעומת התחייבויות בין-לאומיות.

אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, יש כאן גם עניין כלכלי ממדרגה ראשונה וגם עניין של תעסוקה חשובה מאוד. לכן עולה השאלה האם יש כאן אכן ראייה כוללת. בהצעה שאני מביא תוקם ועדה בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים כדי לתכלל את העבודה. אין כמעט נושא שהממשלה מוכיחה יכולת לעבוד בשיתוף פעולה בין המשרדים. לכן, מעבר להצעה המדויקת, אני אומר לכם כמי שנושאים באחריות לעמידה ביעדים הלאומיים וגם בהתחייבות בין-לאומית, אתם צריכים לשאול את עצמכם, וגם אנחנו בוועדת הכספים, וחבר הכנסת גפני, אתה ידוע כמי שיש לך אחריות כוללת, מדוע אנחנו נמצאים בפיגור כל-כך גדול? האם ההטבות משרתות את המטרה או האם הן רחוקות מן היעד הלאומי? שאלו כאן מה אובדן ההכנסה. מדהים אותי שעושים בחינה כזאת, ובמקומות שמחיר הקרקע אפס הממשלה שואלת כמה הכנסה איבדנו. ואיפה המשימה? איפה היעד? איפה הדבקות והנחישות? אנחנו בפיגור עצום.

המסר שלך הועבר באופן ברור לחלוטין. ועדת הכספים הייתה מן המובילות – אני לא רוצה להגיד המובילה, גם הממשלה הייתה בעניין – בעניין הפוטו-וולטאי. עזרנו לכם. נכון? אם אני אומר דברים לא נכונים תתקן אותי.

אנחנו עזרנו לכם.

בשם הוועדה, אני גאה בזה מאוד. לא השלמנו את המלאכה. אנחנו שמחים ומברכים את הממשלה על כל התקדמות שיש בעניין הזה. ההתקדמות הזאת היא התקדמות, ואני מודיע כאן, כל עוד זה יהיה בידיים שלי אנחנו בהמשך- - -

גם בממשלה הבאה תקבל את ראשות ועדת הכספים...

אנחנו לא מקבלים כהחלטה סופית שזה נגמר ב -2019. נקיים דיונים בעניין הזה, נהיה פעילים בזה ואולי נגיע להסכמה, היות וזה נושא חשוב, שצריך להאריך את זה, צריך להגדיל את זה מכיוון שבאמת יש פה עידוד אמתי לאנשים שיתקינו את המתקנים הללו. זה חשוב למדינה, זה חשוב לבריאות, זה חשוב לאזרח, זה חשוב לכולם. אני בעד לאשר את התקנות האלה עכשיו. תקרא אותן בבקשה.

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 2

1.

בתקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התש"ע-2010, בתקנה 2(ב) במקום "עד תום שנת המס 2015" יבוא "עד תום שנת המס 2019".

תחילה ותחולה

2.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016), והן יחולו על מתקן לייצור חשמל בכמות המיועדת בעיקרה לשימוש עצמי, באמצעות אנרגיית השמש, העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או בטכנולוגיה סולאר-תרמית."

ננסח את זה הפוך, כך שזה יהיה "מתקן לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או בטכנולוגיה סולאר-תרמית בכמות המיועדת בעיקרה לשימוש עצמי". "שימוש עצמי" מתייחס להסדרת "מונה נטו", שאומר שהכסף יוחזר באמצעות החזר, כלומר לא תזוכה.

הוא מקבל קרדיט. יש פה מומחים גדולים ממני בתחום, אבל בגדול, ההבדל הוא בין הסדרה תעריפית, כשמשולם תעריף כזה או אחר, כסף מזומן, לבין השיטה של "מונה נטו", שאתה מקבל זיכוי לצריכה עתידית. החלטת הממשלה, בגדול, דיברה על הסדר של "מונה נטו". ספר אמות מידה מגדיר את כל הקריטריונים. הבעיה שלנו פה הייתה להפנות לספר אמות מידה, כי הוא לא מפורסם ברשומות, ולכן זאת ההגדרה שאימצנו, שדומה להגדרה שנעשתה בחוק ההסדרים האחרון לגבי פטור מהיטל השבחה.

עיקר החשמל מיוצר לשימוש עצמי, ומיעוט החשמל מיוצר לרשת בזמן שאין צריכה במקום. לכן כך נראה מתקן לשימוש עצמי.

אני רוצה להבין, הנוסח הזה, "המיועד בעיקרה לשימוש עצמי", כולל "מונה נטו" אבל לא רק?

כיום הסדרה שבתוקף שמדברת על צריכה עצמית היא "מונה נטו". לכן מבחינתנו זאת ההסדרה הרלוונטית כיום. יכול להיות שתהיה הסדרה זהה- - -

על-פי לשון החוק אם תשנו את ההסדר התעריפי לא צריך לשנות את החוק כי החוק בנוסח הזה כולל כל הסדר. זה מה שרציתי לברר.

נצביע על תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017, עם השינויים שאמרה היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ז-2017, עם התיקון שהוכנס בהן, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ז-2017

אנחנו עוברים לתקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ז-2017. בבקשה.

התקנות האלה הותקנו לפני שהחוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת נכנס לתוקפו. את התקנות האלה הבאנו כצעד ראשון, כי היה לנו קל להעביר אותן ולתקן אותן. הן נתנו פטור מדיווח במע"מ.

זה מופיע בחוק. למה צריך את זה עכשיו?

התקנות נועדו לבטל את ההסדר הישן שעשינו. יש בעצם סתירה, כי התקנות הישנות מדברות על סכומים הרבה יותר נמוכים, עם הטבות הרבה יותר קטנות. החוק בסעיף 7 נותן הטבות גדולות יותר. זה תיקון טכני כי התקנות היו לפני החוק.

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ז-2017

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 52, 65 ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות), פסקה (4) – תימחק.

תיקון תקנה 15

2.

בתקנה 15 לתקנות העיקריות, המילים "למעט עוסק כאמור בתקנה 1(4)" – יימחקו.

ביטול תקנה 15ב

3.

תקנה 15ב לתקנות העיקריות – בטלה.

תחילה

4.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016)."

פסקה (4) בתקנה 1, זה הגבלת סכום?

פסקה (4) הייתה הגדרה שקבעה "מי שהוא צרכן ביתי שכל עסקאותיו הן מכר חשמל...".

תתחיל מן ההתחלה. תקנה 1 בתקנות מס ערך מוסף (רישום) קובעת מי הוא חייב במס. כתוב שזה "עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, אף אם הוא פטור מתשלום המס ואם כל עסקאותיו פטורות ממס, למעט...", ואז פסקה (4) קבעה: "מי שהוא צרכן ביתי שכל עסקאותיו הן מכר חשמל שיוצר באמצעות מתקן פוטו-וולטאי או באמצעות טורבינת רוח לבעל רישיון ספק שירות חיוני ומחזור עסקאותיו אינו עולה על 20,100 ש"ח, למעט עוסק כאמור בתקנה 13(7) ו-(8)."

ההתייחסות בתקנות הייתה לצרכן ביתי ול-20,000 שקלים. בחוק קבענו סכום מרבי של 98,000 שקלים ולכן אין עוד צורך בתקנה הזאת.

זה סכום שהוא יותר מפי ארבע. סעיף 7 בחוק העיקרי קובע הטבות הרבה יותר רחבות.

רק רצינו לוודא.

לגבי ההטבות הרחבות יותר, אני רוצה לוודא. התקנות המקוריות, שאנחנו מבקשים עכשיו למחוק אותן, קבעו את הפטור ליצרני החשמל מהחובה להירשם ולהגיש הצהרה שנתית על מחזור עסקאותיהם לצורך חוק מע"מ. בחוק קבענו כמה סוגים של פטור: פטור מרישום, מניהול פנקסים ורשומות ומהגשת דוח תקופתי. אין התייחסות בחוק להגשת הצהרה שנתית על מחזור עסקאות.

נכון, לפי תקנה 15. תקנה 15 היא הצהרה על מחזור עסקאות וזה החשש, שלכאורה הם לא יהיו פטורים, אבל- - -

הסעיף הזה קיים גם בחוק המע"מ? שלא ייצא מצב שעכשיו אנחנו לא מתייחסים לחובה הזאת במפורש ואז ייצא שהם חייבים להגיש.

זה לא ייצא, מהסיבה הפשוטה, כי תקנות מש ערך מוסף מתחילות במילה "עוסק": "עוסק הפטור מתשלום", ולכן כאשר הוא לא מוגדר "עוסק" אז ברור שהוא גם לא מחויב בהצהרה על מחזור.

נצביע על תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2017. מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2017, נתקבלו.

התקנות אושרו.

לאחר שהתקנות אושרו אפשר לברך "שהחיינו" על כך שפעם אחת אתם מסכימים על פטור ממע"מ.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לציין לשבח את רשות המסים, שלאחר הרבה "התברברות" עושה את העבודה בצורה נמרצת מאוד, בשיתוף מלא של הציבור. אני קורא פה לכל גוף ממשלתי לחקות אותם בנושא הזה, כך נוכל להתקדם בעוד סוגיות רבות.

אני מודה לך על התודה לרשות המסים. גם אני מודה לה. אני חושב שעשיתם עבודה טובה, ויצרנו כאן כמה תקדימים. התקדים הראשון הוא יחסים טובים בין רשות המסים לוועדת הכספים. באמת הדברים חיוביים לטובת כלל האזרחים ועשיתם עבודה טובה. אני מודה לכם.

אולי זה יקרה גם בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:57.