הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 589

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 8:33

הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז-2017

הצעתם של חברי הכנסת מנואל טרכטנברג, אלי אלאלוף, אורלי לוי אבקסיס, יעקב מרגי, יפעת שאשא ביטון, דוד אמסלם

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מרדכי יוגב

מנואל טרכטנברג

רחל עזריה

יפעת שאשא ביטון

ורד כרמון - מפקחת ארצית לגיל הרך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחל סונגו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חגי פורבס - אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שמואל טביב - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ליאת יעקובוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

עדן אברהם - עו"ד, משרד המשפטים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בקהילה, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות

טליה אגמון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יותם שדה - אגף תכנון ומדיניות, משרד הפנים

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מיכל חורין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

יהודה שלום הריס - מתמחה, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

עומרי גולן - עו"ד, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

יןאב קרים - מנהל מחלקה קהילתית, בית איזי שפירא

ולרי זילכה - רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא

ד"ר מיכאל דוידוביץ - נוירולוג ילדים, יו"ר החברה להתפתחות הילד בהסתדרות הרפואית ומנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות

אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, בזכות

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל המרכז לעיוור

יוסף לוי - המרכז לעיוור

עדי מרלה - עמותת נגישות ישראל

איתן עמרם - עמותת מכון עמרם

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

נסים סימון מורביה - מטה מאבק הנכים

אילאיל צין - מוזמן/ת

אמיל קויפמן - מוזמן/ת

שמעון דוד - מוזמן/ת

מיכאל ביקסון - מוזמן/ת

שלומי מולכו - מוזמן/ת

עופר בוחניק - מוזמן/ת

יעקב כהן - מוזמן/ת

אליעזר רוטמן - מוזמן/ת

ריצ'ל ברנר שלם - מוזמן/ת

יעל קורן - מוזמן/ת

דניאל כץ - מוזמן/ת

עופר סופר - מוזמן/ת

תמר גלבוע ארבל - מוזמן/ת

מצדה מצלאוי - מוזמן/ת

מירי מאיר שטטמן - מוזמן/ת

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את בית איזי שפירא, עמותת אבי, מכבי שירותי בריאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מעונות יום - נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חרות)

רות פמינגר - שדלן/ית

ענת מימון

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז-2017

הצעתם של חברי הכנסת מנואל טרכטנברג, אלי אלאלוף, אורלי לוי אבקסיס, יעקב מרגי, יפעת שאשא ביטון, דוד אמסלם

בוקר טוב לכולם. שבוע טוב. היום ה-24 ביולי 2017, א' באב התשע"ז, השעה 8:33 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בוקר טוב חבריי חברי הכנסת. אנחנו חוזרים להצעת חוק של הקמת מועצה לגיל הרך ביוזמתו של חבר הכנסת מנואל טרכטנברג ומספר חברים שחוץ ממני אחרים לא נמצאים כאן. אבל מוטי יוגב נמצא כאן, חבר חדש וחרוץ ואני שמח על כך.

אם אין הערות מיוחדות, נתחיל.

הנוסח שבפניכם הוא הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. המבנה של החוק השתנה מעט בעקבות הנוסח שעשינו ויש בעקוב אחר שינויים כמה שינויים קטנים שאחרי ההערות שקיבלנו אנחנו מבקשים להכניס לנוסח שיעבור בקריאה שנייה ושלישית.

אני אקרא את הסעיפים וככל שיש הערות לסעיפים, אפשר לפנות ולבקש.

הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז-2017

מטרה והגדרות

מטרת החוק

מטרתו של חוק זה לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך ואת התפתחותם הגופנית והשכלית, להבטיח את בריאותם הפיזית והנפשית ואת מילוי צורכיהם החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים ולתת להם תנאים נאותים וסביבה טיפולית-חינוכית הולמת ומותאמת, שיאפשרו להם שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים.

הגדרות

בחוק זה –

"הגיל הרך" – מלידה עד תחילת הלימודים בכיתה א'.

"ועדת השרים" – ועדת השרים לענייני הגיל הרך שהוקמה לפי הוראות סעיף 19.

"חוק תקציב שנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

"מוסד להשכלה גבוהה" – כהגדרתו בחוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005.

"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

"תחום הגיל הרך" – לרבות נושאים אלו: חינוך וחינוך מיוחד, בריאות לרבות רפואה מונעת, טיפות חלב ומכונים להתפתחות הילד, רווחה, מסגרות חינוכיות וטיפוליות ופיתוח מסגרות אלו, תזונה, פנאי, הדרכת הורים, בטיחות וצמצום העוני, והכול אם הם נוגעים לגיל הרך.

"השר" – שר החינוך.

במוסדות האלה לא כללנו את המרכזים לגיל הרך.

במסגרת החינוך.

במסגרת משרד החינוך.

עוד לא.

כן. הם עברו כבר לפני חצי שנה.

אבל כתוב מסגרות חינוכיות וטיפוליות.

אני הייתי שם את המרכזים לגיל הרך. אלה מוסדות שקיימים היום בשישים ישובים. אני מעדיף כפילות מאשר שכחה.

אין בעיה. בסדר.

חוץ מזה, זה נותן לי הרגשה טובה. מ-1985 אני עובד בזה.

רק לשם כך זה שווה.

בסדר. אנחנו נוסיף את המרכזים לגיל הרך לתוך התחום של הגיל הרך.

לציין שהנציג של זרוע העבודה בכניסה. כשהוא יגיע, הוא רוצה להתייחס לעניין של שר החינוך.

פרק ב': המועצה לגיל הרך

הקמת המועצה לגיל הרך

מוקמת בזה המועצה לגיל הרך (בחוק זה – המועצה) שתפעל במסגרת משרד החינוך.

תפקידי המועצה

להכין תכנית לאומית רב שנתית לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, שמטרתה לקדם את הטיפול בתחום הגיל הרך כפי שהחליטה המועצה ולהמליץ על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה.

להכין תכנית לאומית רב שנתית לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, זאת אומרת שאתה רואה קדימה עבודה רב שנתית. למה מחקתם על שלא תעלה על חמש שנים?

אני אסביר. אני אתן לך דוגמה. התכנית הרב שנתית שאני הובלתי במועצה להשכלה גבוהה הייתה חמש שנתית, אבל האוצר דרש לפרוס אותה על שש שנים בגלל סיבות תקציביות. זה קורה. זה היה מונע את זה.

אתה לא חושש ממריחה של התכנית?

לא. זה לאורך כמה זמן אתה יכול לפרוס את התכנית. המינימום זה שלוש שנים כדי שזה יהיה רב שנתי.

אני לא רוצה שזה יימרח.

גם אני לא רוצה בכך. אני אומר שלפעמים הסיבות הפרגמטיות, אתה לא רוצה להיות כבול בשל מגבלה כלשהי.

ואם תכתוב עשר שנים?

זה יעורר את השדים.

זה עניין טקטי.

לתאם בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות בכל הנוגע לפעילותם בתחום הגיל הרך, ובכלל זה תיאום לשם איתור וזיהוי מוקדם של ילדים בגיל הרך במצבי סיכון, של קשיים בתפקוד הורי ושל עיכוב בהתפתחות של תינוקות ופעוטות, וכן תיאום לשם צמצום העוני בקרב ילדים בגיל הרך, והכול לשם הטיפול בהם.

לתאם בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות בכל הנוגע לצרכים של ילדים בגילן הרך עם מוגבלויות.

להמליץ על אמות מידה בתחום הגיל הרך על דרכי יישום ואכיפה של אמות המידה האמורות.

לגבש המלצות לגבי ההכשרה המקצועית הנדרשת מאנשי מקצוע העוסקים בתחום הגיל הרך.

לקדם פעולות הסברה בתחום הגיל הרך.

להמליץ על דרכי הערכה ומדידה איכותית וכמותית של פעילות המוסדות בתחום הגיל הרך ושל ההכשרות של אנשי המקצוע העוסקים בתחום הגיל הרך.

להקים ולנהל מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך כאמור בסעיף 11.

להמליץ על תכניות יצירת רצף בין המסגרות השונות המיועדות לגיל הרך ובין מסגרות כאמור לבתי ספר, לרבות בחינוך המיוחד.

לייעץ לוועדת השרים.

כאן הורדנו את "בכל עניין הנוגע לתחומי פעולתה" כי כמו שנראה בהמשך, יש לה למעשה תפקיד מאוד מצומצם. היא מאשרת את התכנית ומנתבת את התקציב ליישום התכנית.

ארגון בזכות. לגבי המלצות לגבי הכשרה מקצועית, בסעיף (4). אולי אפשר בסוף להוסיף לרבות הכשרה מקצועית הנדרשת ככל שמדובר בפעוטות עם מוגבלות. במקרה כזה תידרש הכשרה ייעודית וייחודית.

לא מפריע.

לכאורה הנוסח היום כולל. כלומר, זה לא גורע. כמובן שזה כולל גם פעוטות עם מוגבלות.

אפשר להוסיף.

יש מקומות חינוך שאין אולי הכשרה מיוחדת.

אין התנגדות. אפשר להוסיף.

אנחנו מוסיפים: "לרבות ההכשרה המקצועית הנדרשת". אנשי מקצוע העוסקים בפעוטות עם מוגבלות. זה יוסף בפסקה (5).

בפסקאות (4) ו-(5).

ועדות מייעצות

המועצה רשאית למנות ועדות מייעצות, מקרב חבריה ושלא מקרב חבריה, לתקופה שתקבע ולמטרות שתקבע, ולמנות יושבי ראש לוועדות אלו.

כאן הייתה בקשה של משרד המשפטים שהמועצה תקבע לעצמה נוהל לגבי הקמת ועדות משנה כאלה כדי שבאמת תהיה דרך קבועה להקמת הוועדות, למינוי של הנציגים שלהן ולדרכי הפעולה שלהן.

משרד המשפטים, לגבי הנוהל שאתם מבקשים לגבי ועדות המשנה.

כן. שייקבע נוהל.

תקנות או נוהל שהמועצה תקבע לעצמה נוהל עבודה פנימי?

מספיק נוהל שהמועצה תקבע לעצמה.

אנחנו מוסיפים בסעיף 5 שהמועצה תקבע נוהל עבודה לעניין מינוי ועדות כאמור.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת רחל עזריה.

לא יכולתי לוותר.

הזמנת מומחים ובעלי ידע

המועצה רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת אם ראתה שהדבר דרוש לה לשם גיבוש עמדתה.

סדרי עבודה

יושב ראש המועצה או סגנו יכנסו את המועצה לפחות ארבע פעמים בשנה קלנדרית.

המניין החוקי בישיבות המועצה הוא 12 מחבריה, ובהם יושב ראש המועצה או סגנו, וכן שלושה חברים לפחות שהם נציגי משרדי ממשלה שונים, ואחד מהם – נציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה, ובהם שלושה חברים שהם נציגי משרדי ממשלה שונים לפחות. היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו – סגנו.

המועצה תפרסם לציבור את סדר היום הצפוי של ישיבות המועצה, וכן תפרסם לאחר הישיבות את ההחלטות שהתקבלו בהן.

המועצה תקבע את סדרי עבודתה ונהליה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תוקף פעולות

קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה.

גמול והחזר הוצאות

חבר המועצה, למעט סגן ושב ראש המועצה, לא יהיה זכאי לגמול בעד חברותו במועצה, אך יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך השתתפותו בישיבות המועצה, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר עבור הוצאות אלו ממקור אחר.

חבר המועצה שהוא עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד באותו גוף שהוא מייצג במועצה לא יהיה זכאי להחזר הוצאות כאמור בסעיף קטן (א).

סגן יושב ראש המועצה יהיה זכאי לקבל שכר או גמול, לפי הוראות שייקבעו השר שור האוצר.

בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

דוח שנתי

המועצה תכין מדי שנה דוח שנתי המסכם אתך פעילותה ואת החלטותיה בשנה החולפת, את עיקר הממצאים של מרכז המידע, את התכנית הלאומית הרב-שנתית המעודכנת שהכינה בתחום הגיל הרך ואת יישום התכנית הרב-שנתית במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.

הדוח השנתי יוגש לראש הממשלה, לוועדת השרים וליושב ראש הכנסת לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה לגבי השנה שחלפה.

יושב ראש הכנסת יורה על קיום דיון בדוח השנתי שהוגש לו כאמור, בכנסת או בוועדה מוועדותיה שתחום הגיל הרך נמצא במסגרת סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת.

ועדת השרים תקיים דיון בדוח השנתי לאחר הגשתו.

בית איזי שפירא, פורום ארגונים והורים למען הורים עם מוגבלות. הדוח הזה יהיה נגיש וגלוי לעיני הציבור?

כן, ודאי.

מרגע שהוא מוגש לכנסת, כן.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד.

ושותפה בעשייה בגיל הרך בכל הקשר והקשר ובטח בהקשר הזה.

ברוכה הבאה.

מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך

המועצה תקים ותנהל מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך (להלן – מרכז מידע) שמטרותיו הן הפעלת מערך לאיסוף מידע, עריכת מחקרים ועיבוד נתונים בתחום הגיל הרך והעמדת המידע לשימוש עבודת המועצה.

מרכז המידע יפעל להאחדת השימוש של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במונחים הנוגעים לתחום הגיל הרך.

פעילות מרכז המידע בתחום החינוך תיעשה – כאן העירו לנו שצריך לומר בשיתוף פעולה – בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך שבמשרד החינוך. פעילות מרכז המידע בתחומים אחרים תיעשה בשיתוף פעולה עם יחידות המחקר של משרדי הממשלה, ככל שהתחום נוגע אליהן.

מה המשמעות של שיתוף פעולה לעומת תיאום?

שיתוף פעולה זה משהו שיש בו שוויון.

בתנאי שמרכזי המחקר במשרדים השונים יפעלו בתחום הזה.

כל. כתוב. ככל שהתחום נוגע אליהם. בוודאי.

אבל שיפעל. לצערי, אני לא אנקוב בשם, אני מכיר לפחות אחד שלא פועל בתחום.

משרד המשפטים. אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף - הזה בגלל שיש כאן עניינים של איסוף מידע, פרטיות, שכשלעצמו הוא עניין רגיש, פרטיות קטינים על אחת כמה וכמה – ש"רשות ציבורית לא תעביר נתונים המהווים מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"ד-1981 או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינה בגדר מידע כאמור".

סעיף כזה קיים גם במועצות אחרות, בחוק המועצה הארצית לבטיחות תזונתי, ואנחנו חושבים שיהיה נכון להוסיף אותו גם כאן.

אני רוצה להבין. אני בהחלט חושב שחייבים להחיל את חוק הגנת הפרטיות על המידע הזה אבל אני פשוט רוצה לדייק כאן. נניח שהמרכז הזה פונה לצורך העניין למשרד העבודה והרווחה בבקשה להעביר מידע על רישום למעונות לפי כל מיני פרמטרים כדי שהמידע הזה ישמש אותו בקבלת החלטות. האם זה מונע את העברת המידע? מי רשם, איפה ורשימת הישובים. אני הייתי רוצה שהמידע יועבר אבל יועבר כך שאי אפשר יהיה לזהות פרסונלית את הפרטים.

לא מספיק שלא יהיו נתונים מזהים. להבנתנו מרפרנטית פרטיות, זה לא מספיק שניתן לפעמים גם בלי פרטים מזהים של שם לזהות את המקרה לפי מיקום ולפי פרטים.

כאן האיזון. אני מחפש את האיזון באפקטיביות של מרכז המידע הזה. הרבה מאוד החלטות שצריך לקבל, צריכות להיות מבוססות על מידע שמתקבל מהרשויות השונות. צריך למצוא את האיזון כדי לא לפגוע בפרטיות.

אולי אני אקריא מה הכוונה למידע לפי סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות: "מידע – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו". כלומר, הכוונה באמת לאדם ספציפי. כל המעטפת הזאת. לכן אני סבורה שככל שמדובר במידע שהוא סטטיסטי או נתונים שהם ללא שיוך לאדם מסוים, זה לא עולה – אנחנו עדיין נשאיר את ההפניה לחוק הגנת הפרטיות – כדי מידע לפי סעיף 7 כמו שהקראתי עכשיו.

כן. איסוף מידע סטטיסטי הוא בעצם מחייב אתכם גם להיות כפופים לפקודת הסטטיסטיקנים וזה אומר גם עוד הרבה חובות אליהן צריך להיות כפופים, שאני לא כל כך מכירה אבל צריך להבין לאן נכנסים.

אני גם הרפרנטית אצלנו לחוק הגנת הפרטיות. אני יכולה לומר שמה שאנחנו עושים, כאשר משרד ממשלתי או גוף ציבורי רוצה לקבל מאתנו מידע, אנחנו מעבירים את הבקשה דרך הוועדה להעברת מידע לגופים ציבוריים לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות ואז אנחנו גם יכולים לשלוט במידע שאנחנו מעבירים. כלומר, אנחנו נעביר את המידע כמה שיותר מצומצם ורק את מה שצריך. הגורמים המקצועיים כמובן נמצאים בוועדה ואם הם סבורים שלא צריך להעביר את המידע, הם לא יעבירו אותו. אם אפשר להעביר לדוגמה רק מידע שהוא סטטיסטי, אנחנו נעביר עם כמה שפחות פגיעה בפרטיות וכמובן הכול דרך הוועדה. כלומר, היועץ המשפטי של הגוף מאשר וגם אנחנו מאשרים בוועדה שלנו.

צריך לנסח את זה.

זה פרק ד' בחוק הגנת הפרטיות. זה הסדר כללי שקיים.

הוא קיים.

זה רק מסביר שקיים כאן מנגנון שמהווה מסננת, אבל כן צריך יהיה להוסיף את הסייג שהרשויות לא יעבירו מידע שמהווה מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, כמו שביקשו ממשרד המשפטים להוסיף. זה איזשהו נוסח שקיים בחקיקה כזאת לגבי העברת מידע למרכזים.

אנחנו רוצים למנוע את זה לחלוטין?

זאת בדיוק הנקודה.

זאת לא מניעה לחלוטין, אבל את כן חושבת שמידע סטטיסטי, כמו שאת אומרת, הוא מידע שיכול לעזור כאן.

חברים, השיחות ביניכם לא נוחות לפרוטוקול. דברו למיקרו ותאמרו את השמות.

שירות ילד ונוער במשרד הרווחה. אנחנו שואלים האם למנוע בכלל גם אפשרות של אדם לבוא בפני ועדה ולמסור את הסיפור הפרטי ולעשות ממנו למשל הכללה או כל מיני פרטים. זאת אומרת, יש משהו של מניעת סודיות שאנחנו לא נביא מישהו שלא מעוניין להיחשף וכולי, אבל אני לא חושבת שהיינו רוצים למנוע מצב שבו אדם רוצה להציף סוגיה שהיא שלו אבל אולי יש לה היבט כללי. אנחנו עוסקים בכמה דברים כאלה.

ההתייחסות היא לנתונים.

משרד הבריאות. אני גם הרפרנטית של פרטיות במשרד הבריאות. יכול להיות שאני אנסה לדייק מה שמבקשים לעשות כאן. יש הוראות כלליות של חוק הגנת הפרטיות שאוסרות על העברת מידע שהוא מידע פרטי ויש סעיף בחוק הגנת הפרטיות שמאפשר העברת מידע בין גופים ציבוריים בסייגים כאלה ואחרים.

אני חושבת שמה שמשרד המשפטים מבקש לומר זה שיהיה ברור מהסעיף הזה שלמועצה אין סמכות שגוברת על הוראות חוק הגנת הפרטיות לדרוש כל מידע כולל מידע פרטי שאין למסור אותו. הבנתי נכון, ליאת?

כן.

זה מקובל עלי. למה לא לומר שההוראות לפי חוק זה חלות?

הן כפופות לחוק הגנה על הפרטיות.

השאלה אם זה לא יגביל אותם יותר מדי. זה היה הדיון שלנו עם הרפרנטית לפרטיות אצלנו שבקיאה בנושא.

בניסוח שלכם נאמר שההוראות שבחוק זה לעניין מסירת מידע כפופות להוראות של חוק הגנת הפרטיות.

בהיבט של מסירת המידע לפי סעיף 7. אני חושבת שעדיף להשאיר את זה בנוסח המצומצם יותר.

כן. אני חוששת שזה יגביל יתר על המידע.

בדיוק. אני מסכימה.

אני מסכימה. צריך להיזהר מלהגביל יותר מדי כי בסוף זה מסרס את העבודה.

תקראי את הסעיף.

אנחנו נוסיף בסעיף 11 שזה סעיף המועצה, מערך לאיסוף מידע. כמובן שרשויות ציבוריות בהקשר הזה לא יעבירו נתונים המהווים מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"ה-1981 או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שאינם בגדר מידע כאמור.

אז בעצם אנחנו מגנים על כל המידע הרגיש, הפרטי, שנוגע לאדם ספציפי.

לגבי השאלה שהייתה, האם המועצה תוכל לקבל עדויות אישיות?

ככל שזה מגיע מאדם מסוים. אין כאן פגיעה בפרטיות.

חברי המועצה

חברי המועצה

השר יהיה יושב ראש המועצה – זה שר החינוך - והוא ימנה עשרים חברים נוספים, והם:

אדם בעל ידע רב, מומחיות וניסיון רב מוכח בנושא אחד לפחות בתחום הגיל הרך, שימונה בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, והוא יהיה סגן יושב ראש המועצה וינהל את עבודתה.

שני עובדי משרד הבריאות, בעלי זיקה לנושא אחד לפחות בתחום הגיל הרך, אחד מהם לפחות בתחום בריאות הציבור, שימונו לפי המלצת שר הבריאות.

שני עובדי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בעלי זיקה לנושא אחד לפחות בתחום הגיל הרך, שימונו לפי המלצת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

שני עובדי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בעלי זיקה לתחום מעונות יום ומשפחתונים שימונו לפי המלצת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

עובד משרד האוצר, שמונה לפי המלצת שר האוצר.

שני עובדי משרד החינוך, בעלי זיקה לנושא אחד לפחות בתחום הגיל הרך.

שני נציגים שימונו לפי המלצת שר הפנים, האחד מקרב עובדי משרדו והשני ראש רשות מקומית או סגנו.

שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, האחד בעל מומחיות במחקר מתקדם בנושא אחד לפחות בתחום הגיל הרך, והאחר איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה שהוא מוסד להכשרת עובדי חינוך, בעל מומחיות בהכשרת עובדי הוראה לגיל הרך, שימונו לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה.

לא שניהם מאותו מוסד.

לא. לא יכולים להיות.

לתת זכות ביטוי גם לאסכולה אחרת. אני לא מציע ששניהם יהיו מאותו מוסד.

זה לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה.

אתה צודק לגמרי. זה לא יקרה כי אחד הוא ממכללה להוראה והשני מהצד המחקרי.

שלא יהיו שניהם מאותו מוסד.

בסדר. אפשר.

ובלבד שלא יהיו מאותו מוסד.

עובדי הוראה או עובדי חינוך?

יש בחקיקה גם עובדי חינוך וגם עובדי הוראה. בדקתי.

עובדי הוראה.

עובדי הוראה. כך חשבתי.

מכשיר להוראה עוסק בתחום החינוך ממילא כי זה חלק מתחום החובה שלו.

נכון.

ארבעה נציגי ציבור בעלי ידע או ניסיון רבים בתחום הגיל הרך, כגון נציגי הורים ונציגי ארגונים העוסקים בגילן להרך, שמייצגים מגוון רחב של גופים ציבוריים ופרטיים. אחד מנציגי הציבור ימונה לפי המלצת שר הבריאות.

בפסקה (9) הייתה לנו חובה של ייצוג הולם. הבקשה של חבר הכנסת הייתה להעביר את זה לסעיף הכללי של חברי המועצה. כלומר, הייצוג ההולם יהיה בתוך כל חברי המועצה ולא רק בתוך ארבעת נציגי הציבור במועצה.

כן. זה בסעיף 13.

להעביר לסעיף 13 שעוד מעט נגיע אליו אבל שזה יהיה לגבי כל המועצה ולא רק לגבי נציגי הציבור.

לא דיברנו על כך שאחד מהארבעה ייצג אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים?

זה בדיוק מה שאמרתי. הבקשה הייתה להעביר את זה שמתוך כל המועצה, יהיה אחד. כלומר, זה עבר לסעיף 13.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. הנושא של ייצוג הולם, אני חושב שהוא לא רלוונטי כאן כי ייצוג הולם זאת אוכלוסייה שאין לה רלוונטיות לתחום העיסוק וכאן יש רלוונטיות לתחום העיסוק. לכן לפי דעתי זה לא צריך להיכלל בייצוג ההולם.

לנושא עצמו. נגזר מזה הנושא של אופן הייצוג והיקף הייצוג. חלק גדול מהייצוג והטיפול באנשים עם מוגבלות נעשה על ידי ארגונים והורים של ילדים, כמו שאפשר לראות כאן, ולכן יש חשיבות מאוד גדולה שאחד מנציגי הציבור יהיה נציג של ארגון של אנשים עם מוגבלות או שעוסק בתחום של ילדים עם מוגבלות. ברגע שאנחנו שמים את זה בייצוג ההולם, יש אפשרות שזה יתקזז וזה יהיה מישהו מהמשרדים. אנחנו רוצים שיהיה נציג ציבור שהוא לא כפוף לאחד המשרדים. לכן יש חשיבות שזה יהיה בנציג ציבור.

חוץ מזה, לצערנו תמיד ילדים עם מוגבלות נמצאים במיעוט גם בטיפול, גם באנשים שמייצגים אותם. נמצאת כאן חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון שדנה כבר ארבע או חמש פעמים בנושא של פעוטות עם אלרגיות. הנושא של תיאום בין המשרדים הוא נושא מאוד קשה ולכן חשוב שיהיה כמה שיותר ייצוג בנושא הזה. אפשר לראות את זה לפי דעתי בישיבות שהיו כאן.

כתבנו נכון.

הנוסח קודם היה מצוין. אפשר לראות שבישיבות הקודמות היה תמיד ייצוג לחברי כנסת שמייצגים את האוכלוסייה הערבית, חברי כנסת שמייצגים את האוכלוסייה החרדית ואין חברי כנסת שמייצגים במוצהר את הילדים עם המוגבלות. לכן אני חושב שראוי כמה שיותר לתת ייצוג לאותם ילדים.

יש לנו משפט האומר "ובלבד שאחד מחברי המועצה לפחות יהיה אדם בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות בגיל הרך במסגרות הטיפול והחינוך הכלליות, אחד לפחות נמנה על האוכלוסייה החרדית ואחד לפחות נמנה על האוכלוסייה הערבית". מה שכן, כרגע זה מנוסח בסעיף הכללי והבקשה כאן היא להעביר את זה לסעיף של נציגי הציבור. כלומר, מתוך הארבעה, צריכה להיות החובה הזאת.

אם אתם כבר עושים לכל סוג אוכלוסייה, יש עוד.

לא. רק ילדים עם מוגבלות.

לא, לא מוגבלות. מוגבלות, אני מקבל. אני חושב שהיא ראויה ואני חושב שהיא חשובה ובוודאי שחייב להיות איש מקצוע בעניין ויש התייחסות ייחודית, מהסעות ייחודיות ועד טיפול ייחודי על המשתמע מכך. אבל אם אתם יוצרים למגזרים – ערבי, חרדי וכולי – צריך גם ממלכתי דתי וכולי.

אחר כך גם אשכנזי וגם ספרדי.

זה חינוך בפני עצמו.

אני חושב שאנחנו מספיק מפוצלים.

אני לא אוהב את הפיצול, אבל יש לו ייחוד ויש לו צרכים.

יש כאן מערכת ממלכתית.

אלה אוכלוסיות שמוגדרות בחוק כאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם.

אני לא פוסל. לא באתי לפסול. באתי רק לומר שיש כאן צרכים ייחודיים שאחר כך מתעלמים מהם ואחר כך יוצרים צרכים שונים.

הממלכתיים אמורים להיות ממלכתיים. הזרם הממלכתי דתי והממלכתי כללי לא כמו כאלה שאוהבים לומר חילוני. אין דבר כזה.

אני רוצה לשאול שאלה את אמיתי. נניח שאחד מאנשי הסגל, הראשון שמוזכר כאן, הוא בעל מומחיות במחקר מתקדם בנושא של ילדים עם מוגבלויות. למה זה לא מקביל בעוצמתו לנציג ציבור שמעורה בנושא?

זה שוב חוזר לעיקרון של לא עלינו, בלעדינו. זאת אומרת, ייצוג של אנשים עם מוגבלות, רצוי שייעשה על ידי אנשים עם מוגבלות או הורים או ארגונים שעובדים למענם.

ולא על ידי מומחים.

לא מומחים. כן.

הם ישפיעו ישירות. כלומר, אלה שהם חלק מהאוכלוסייה בהיותם הורים או ארגונים. הבנתי. בסדר. אני חושב שאני מקבל את זה. אני מקבל את זה.

אני אקריא את פסקה (9). ובלבד שאחד מנציגי הציבור יהיה אדם בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות לגיל הרך.

אבל כאן זה העניין. כלומר, אם אתה אומר אדם שהוא בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות לגיל הרך, נניח ארגון הורים הם לאו דווקא בעלי מומחיות במובן כפי שהדבר הזה נתפס. יש הבדל. אתה מבין מה אני אומר?

אני מבין. מבחינתי שזה יהיה אדם שעוסק בזה.

הניסוח צריך להיות אחר.

מה זה עוסק בזה?

להורה אין מומחיות? הוא מומחה בנושא.

מי שעוסק בתחום, אמור להיות בעל מומחיות.

זה העיקרון.

נניח שיש ארגון הורים ומדובר על מישהו מהארגון הזה, זה מה שאנחנו רוצים אבל שלא יתפרש שצריך להיות לו דוקטורט בתחום. מומחיות עלולה בהקשר הזה להתפרש כמחמירה. עיסוק ישיר בנושא ולאו דווקא מומחיות במובן שאנחנו מבינים כמומחיות.

אם זה יעזור, אפשר בהתייעצות עם הנציבות ואנחנו כבר נעשה את העבודה.

אולי אפשר לומר מומחיות אקדמית או פרקטית.

בעל ניסיון. זה יותר טוב.

מומחיות מבוססת על ניסיון חיים.

אבל אז אתה משאיר את ההגדרה.

מומחיות, הייתי אומר ניסיון.

מישהו שבא עם ניסיון.

להוסיף ניסיון.

בעל ידע, מומחיות או ניסיון.

כן, או ניסיון.

אנחנו עוד מתלבטים לגבי הניסיון. יש הורה שרוצה לשלב ולא הצליח, אז אין לו ניסיון בשילוב.

אבל יש לו ידע.

אני לא רוצה שהורה ייפסל.

יש לו ניסיון להיות הורה וזה מה שחשוב.

לכן הניסיון עושה את המלאכה. בסדר.

אנחנו נוסיף: ובלבד שאחד מנציגי הציבור יהיה אדם בעל ידע, מומחיות או ניסיון בתחום שילוב ילדים עם מוגבלויות במסגרות הטיפול והחינוך.

הוא יהיה בהמלצת אחד הארגונים? אני פשוט מסתכלת בעיניים פרקטיות של מי שצריך למנות אחר כך.

שר החינוך.

או נציגות שוויון זכויות שאנחנו בעצם מייצגים אותם בממשלה.

לגבי אותו נציג בעל ידע, מומחיות או ניסיון, לפי המלצת נציגות שוויון זכויות.

מצוין. זה מעולה. זה מאוד עוזר לעניין.

אחד מנציגי הציבור ימונה לפי המלצת שר הבריאות – זה נשאר.

נציג ארגונים המפעילים מעונות יום, שימונה לפי המלצת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

רופא מומחה ברפואת ילדים, שימונה לפי המלצת הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רופאים העוסקים ברפואת ילדים בישראל.

שוב, בעיניים פרקטיות, יש יותר מארגון אחד.

כן. יש.

השאלה איך אנחנו מגיעים – באמת בעיניים פרקטיות לגמרי – לארגון הגדול ביותר, זה שמייצג.

זה מקובל בחקיקה שאנחנו מפנים גם לגבי מעסיקים וגם לגבי עובדים.

משרד הבריאות ידע.

כנראה הם יגיעו אליכם ויאמרו שהם ארגון גדול ביותר.

כמשרד הבריאות אני לא בטוחה שאנחנו יודעים לספור איזה ארגון מקצועי שמייצג את רוב הילדים הוא הגדול ביותר. אני יודעת שאצלנו בחקיקה של משרד הבריאות בדרך כלל מפנים להסתדרות הרפואית שהיא ללא ספק הגוף היציג.

זה יכול להיות ארגון נשים שמתעסקות במעונות.

לא. ארגון מקצועי המייצג את הספר הגדול ביותר של רופאים העוסקים ברפואת ילדים.

יש לכם אפשרות.

אני נוירולוג ילדים ואני יושב ראש החברה להתפתחות הילד בהסתדרות הרפואית וגם מנהל את התחום להתפתחות הילד במכבי. יש מספר ארגונים. יש את איגוד רופאי הילדים שהוא האיגוד הגדול ביותר והרחב ביותר אבל לא בטוח שהוא מתאים לתחום הזה בדיוק. יש את איגוד הנוירולוגיה והתפתחות הילד. מתחתיו יש עוד חברה שאני מנהל. זאת אומרת, יש מספר גורמים שעוסקים בתחום של ילדים והתפתחות הילד. ה-דריל דאון היא באמת החברה שלנו כי היא רק להתפתחות הילד, מאגדת 150 רופאים שעוסקים בתחום הזה.

אבל המועצה לא עוסקת רק בהתפתחות הילד. יש רפואה מונעת, יש את בריאות הציבור של ילדים וכולי.

אם כן, זה איגוד רופאי הילדים.

לכן השאלה היא אם יש איגוד אחד שברור והוא באופן מאוד דומיננטי הגדול ביותר, אני מציעה שנכתוב אותו במפורש.

ומה יקרה אם זה ישתנה? לא. בחקיקה אנחנו מסתכלים קדימה.

לשר ודאי יש אפשרות להתייעץ עם האנשים שלו. אנחנו נשאיר את זה כארגון הגדול ביותר.

אנחנו מבקשים להוסיף את שר המשפטים למועצה. לשר המשפטים במצב המשפטי הנוהג יש אחריות לחוקים ספציפיים במסגרת מעמד הילדים וזכויותיהם. גם בחוקים שלא הוא אחראי ליישומם, משרד המשפטים ממונה על יישום האמנה לזכויות הילד. מעבר לאמור, מבחינה פרקטית, אני חושבת שנכון שככל שעולות סוגיות משפטיות, משרד המשפטים יהיה מעורב בתחילת הדרך בתהליכי העבודה, דבר שיקל על העבודה השוטפת של הוועדה וגם בהמשך בהכנת תוצרים.

כלומר, את רוצה שיהיה נציג של משרד המשפטים.

נציג לשרת המשפטים במועצה.

אני רוצה להבין. משרד המשפטים הוא הרי משרד רוחבי שעוסק בכל נושא. האם הרשות לחדשנות שקמה, יש שם נציג של משרד המשפטים? אני מנסה להבין. אני לא פוסל את זה אבל אני מנסה להבין. לפי הטיעון הזה, כמעט כל מועצה, כל גוף שמורכב מיותר ממשרד אחד, הייתה צריכה להיות נציגות למשרד המשפטים.

הרשות לחדשנות, זה משרד אחד שאחראי עליה. כאן אלה תחומים שונים של משרדים שונים.

אני מנסה להבין. אני לא אומר את זה בהתרסה.

אני חושבת שבמקום אחר מי שממונה זה נציג מקצועי של המשרד. בכל זאת יש זיקה משפטית ומבחינתנו יש חשיבות לסוג מסוים של עבודה מתואמת. יכול להיות שיעלו אחר כך קשיים משפטיים, כבר אחרי שהמועצה סיימה את עבודתה ותצטרך להציף את זה.

שוב, אני לא פוסל. אני מנסה להבין. למועצה יהיה ייעוץ משפטי. זה ברור. יש במשרד החינוך ייעוץ משפטי שהוא נציג שלכם.

כאן, כמו שאני מבינה, אתה ממנה נציג מקצועי. אתה לא ממנה נציג מהלשכה המשפטית במשרד החינוך.

נכון. למועצה יהיה ייעוץ מקצועי.

עדיין אני חושבת שלנו כמשרד ממשלתי שמטפל בטווח של נושאים ונחשף לכל הדברים, יש ידע נוסף על מישהו שהוא ממוקד בהליך מסוים.

יפעת, מה דעתך על זה?

קודם כל, אני מופתעת מזה שמשרד המשפטים מוכן להיות שותף. אני חושבת שאם הם רוצים בכך, יש לזה ערך מוסף ולכן למה לא?

אמרתי. אני לא נגד. אני מתייחס לזה בצורה הכי עניינית. כמשהו שיכול לתרום.

כן. יש לזה ערך מוסף.

עדיף שהעסק יתקבל ולא שאחר כך יבואו מבחוץ ויעצרו.

אם כן, נקבל את זה בשמחה ובאהבה.

כל הנימוקים היו בעד.

אם כן, צריך להיות: עובד משרד המשפטים שימונה לפי המלצת שר המשפטים.

אתם אומרים שצריך את התשומה המקצועית של משרד המשפטים, היות ומשרד המשפטים עוסק בנושאים של זכויות הילד וכולי.

מעמד הילד. זכויות הילד.

במועצה עובד משרד, נציג שימונה לפי המלצת שרת המשפטים. בסדר.

שאלה. לא יהיה שם נציג אוצר?

יש נציג אוצר.

האוצר נמצא בכל מקום.

הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות.

לא ימונה כחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או קובלנה בעבירת משמעת כאמור.

ייצוג הולם

בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של כלל קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית, ובכלל זה לקבוצות האוכלוסייה המנויות בסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ובלבד שאחד לפחות נמנה עם האוכלוסייה החרדית ואחד לפחות נמנה עם האוכלוסייה הערבית.

תקופת כהונה

תקופת כהונתו של חבר המועצה, מלבד השר, תהיה ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד.

על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת כהונתו של חבר המועצה נציג הארגוניים המפעילים מעונות יום שמונה לפי סעיף 12(א)(10) תהיה שנתיים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד.

פקיעת כהונה, העברה מכהונה והשעיה מכהונה

חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.

חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו כאמור סעיף 12.

הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 12(ג).

השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהודעה בכתב, אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או שהוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או ביותר משליש מישיבותיה במשך שנה אחת. היעדרות בשל שירות מילואים או בשל תקופת לידה והורות לא תובא במניין ההיעדרויות לעניין סעיף קטן זה.

הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום בעבירה פלילית או קובלנה בעבירת משמעת כאמור בסעיף 12(ג), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

ניגוד עניינים

לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

אני רוצה כאן להבהיר. אני מבין שחייב להיות סעיף כזה אבל בוא נחזור לארגון של ילדים עם מוגבלויות. יש נציג שמייצג את הארגון וברור שהתפקיד שלו הוא לייצג את העניין עצמו.

יש את סעיף קטן (ד) שמתייחס לזה. "רשאי חבר מועצה להביא בחשבון גם את עניינם של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם ככל שהם קשורים לחוק זה ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד".

ואם הוא הורה?

יש לי חוסר נוחות מהדבר הזה. שוב, אלה שיהיו שם יהיו בגלל המעורבות שלהם בנושאים של הגיל הרך. שלא יהיה מצב שבשל כך הם מנועים לעשות את מה שהם אמורים לעשות בתור מומחים או נציגים של ארגונים של הגיל הרך.

אני רוצה לתת דוגמה. כשאני הקמתי את המועצה הלאומית לכלכלה, את הגוף עצמו של הנציבות לא יכולתי להקים כי אמרו לי שלא יכול להיות אדם שאין לו מעורבות כלכלית כלשהי. אני רוצה שלא נגיע למצבים האלה. אני מקצין את זה, אבל אני אומר שלא נגיע למצבי קיצון כאלה של חוסר יכולת לתפקד בשל העניין של ניגוד עניינים.

ברשותך כבוד היושב ראש, אני רואה את זה ממקום קצת יותר רחב ודווקא אפילו מהמקום ההפוך. אני חושבת שלמה שאתה מתכוון, סעיף (ד) נותן פתרון. אבל בוא נדמיין לנו סיטואציה, והיא לא דמיונית, בו יושב משרד הבריאות – ויסלח לי משרד הבריאות, זה לא אישי, זאת רק דוגמה ואני יכולה לתת באותה מידה כדוגמה גם משרד אחר - ואנחנו נדון בעניינן של טיפות החלב ומי שישב מטעם משרד הבריאות, יהיה לו אינטרס כלכלי של המשרד או הוא יראה את האינטרס של המשרד יותר מאשר את האינטרס של טובת הילדים. ברור שאתם לא בניגוד עניינים, אבל יכולות להיות לנו סיטואציות אחרות כאלה.

זה לא אינטרס אישי. אנחנו לא מדברים על אינטרסים אישיים בקרב נציגי עובדי המדינה. אם למישהו יש אינטרס אישי כשהוא עובד מדינה, בוודאי שזה פסול ולא מקובל גם בכללים הרגילים של העבודה שלו בשירות המדינה.

אמרתי לא לקחת אישית. יכולתי לומר באותה מידה משרד החינוך או משרד הרווחה. נתתי דוגמה. נתתי את זה כדוגמה כדי להמחיש. קחו את זה ממשרדי הממשלה למקום אחר. יכול להיות מישהו שישב ויהיה נאמן יותר לארגון שלו והוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בגלל זה שהוא יהיה נאמן יותר לארגון שלו מאשר לטובת הילד.

אבל הוא מייצג את משרד הבריאות. משרד הבריאות הוא לא אינטרס אישי שלו. זה הגוף אותו הוא מייצג. לכן סעיף (ד) מכסה.

יש לי בעיה אם זה ואני אומר לכם למה. אנחנו לא נוכל לקדם שום דבר.

אם אתם רוצים, נעשה הפסקה כדי שתדונו.

היה לי חשוב לומר את זה גם לפרוטוקול. הייעוץ המשפטי אומר לנו שסעיף (ד) הוא הניסוח המקובל והוא פותר את זה. אני מקבל את זה. היה לי חשוב לציין את העניין הזה מתוך ניסיון מר בעבר, עת נתקלתי בקשיים באיוש מועצה או גופים כאלה בשל החמרה או פירוש מחמיר במובן של ניגוד עניינים. אני מקבל את האמירה. אני מקבל את סעיף (ד).

אפשר לבדוק את זה? אני שוב חוזרת לעניין של הורה. להביא בחשבון גם את עניינו של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגה. אם זה הורה, מצד אחד הוא נציג האוכלוסייה אבל מצד שני יש לו ילד עם מוגבלות כך שבעצם יש לו כאן עניין אישי. האם סעיף (ד) מכסה את זה?

הוא ממלא את התפקיד שלו בארגון הזה כהורה לילד עם מוגבלות.

אם הוא בא כארגון הורים והוא הורה, אז יש לו את הארגון שהוא מייצג אבל בעצם יש לו גם עניין אישי כי הילד שלו ירוויח מזה בעוד שלוש שנים כשהוא ייכנס לבית ספר.

אנחנו מגיעים לקיצוניות לא במקום. אני מציע שנסיים בזה. הנוסח שמוצע על ידי הייעוץ המשפטי מסדר לנו את הכול. תודה.

להתייחס אולי לגילוי נאות ובזה להתמודד עם מצבים כאלה. נחליף את הנציג אם במקרה דנים עכשיו בעיר שלו בה הילד שלו מקבל ואולי הוא צריך כן לבוא ולומר שהוא פורש.

לא. אני מציע שנפסיק כאן.

כן. זה רק יעשה את זה יותר מורכב ומסובך.

חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

נודע לחבר המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה או לסגן יושב ראש המועצה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן.

על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את עניינם של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

בסעיף זה -

"בעל עניין" – כהגדרתו בחשוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון.

"עניין אישי" של חבר המועצה – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בהם, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

"קרוב" של אדם – בן זוג, הורה, הורי הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעסיק או עובד.

כאן אני אעיר שהנוסח הועבר אלינו על ידי משרד המשפטים, אבל זה לא נראה לי כל כך קשור – שותף, מעסיק או עובד בתוך ההגדרה של קרוב. אני מציעה להוציא את זה.

מינוי ממלא מקום

התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימנה השר חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר ולמשך יתרת תקופת כהונתו.

חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חודשים או חבר המועצה שהושעה לפי סעיף 15(ג), רשאי השר למנות לו ממלא מקום באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר ולמשך התקופה שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו או למשך תקופל ההשעיה, לפי העניין.

האם זה אומר שאין אפשרות למנות בשגרה של הדברים ממלא מקום לחבר מועצה? אנחנו מדברים לא רק על עובדי המדינה אבל גם עליהם. יש מצבים בהם מישהו בחופשת לידה, מישהו יצא לשנת שבתון וצריך להחליף אותו באופן זמני.

זה סעיף (ב). חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו.

האם צריך לעבור את הפרוצדורה אד הוק אלא למנות ממלא מקום קבוע?

שיהיה תמיד ממלא מקום?

האם הסעיף הזה אומר שאי אפשר?

לכולם יהיו ממלאי מקום? אני לא חושב.

לא לכולם. לאלה שצריך.

לא. אני לא חושב.

שוב, הייתי בגופים שהחברים בגוף, כל אחד מהם, ההגדרה של התפקיד הייתה או מישהו מטעמו. אז מה שהיה קורה, לא הייתה המשכיות בדיונים כי כל פעם ההרכב היה מאוד נזיל.

אולי עדיף על מצב שבו חלק פשוט לא באים.

יש כאן הגבלה. אם הוא נעדר מספר פעמים.

כן, אבל אם הוא לא בא לדיון ספציפי, הוא לא בא פעם או פעמיים, האם לא עדיף שיהיה לו מחליף?

זה טוב לרפובליקה הצרפתית.

אפשר תמיד לשלוח משקיף או משהו כזה. את זה המועצה יכולה לקבוע בתקנות שלה. המצב הזה של או מישהו מטעמו, הוא מצב שהוא לא יציב.

אני מסכימה אתך לגמרי.

לא יהיו כאן תקנות אלא רק נהלים. אם תישאר לדיון הבא, תבין למה.

אם רוצים לקיים מועצה רצינית, צריכים להיות אותם נציגים באופן קבוע כי אחרת זה הופך להיות משהו שהוא נזיל.

יש מניין חוקי כדי לקיים ישיבה. יש את הסעיף שאומר שצריך 12 מחבריה וצריך שלושה חברים לפחות שהם נציגי משרדי ממשלה. צריך מינימום של נציגי ממשלה.

אני מדברת על הנוכחות המהותית והתרומה לדיון.

לא מחליף קבוע.

המניין החוקי הוא כדי שתהיה נוכחות של נציגי הממשלה באופן מהותי בדיונים. זו כוונת הסעיף.

זה גם מעביר את הסמכות לנציג. הוא יקבע מי יחליף אותו.

זה לא חייב להעביר את הסמכות למי מטעמו.

לא. אני לא בעד. נמשיך.

ׁפרק ד': תקציב ועדת שרים לענייני הגיל הרך

תקציב המועצה

תקציב המועצה למימון פעולותיה והוצאותיה לפי הוראות חוק זה, למעט התקציב למימוש התכנית הלאומית הרב-שנתית לגיל הרך כאמור בסעיף 19(ב), ייקבע במסגרת ההקצאה לתחום הפעולה – המועצה לגיל הרך, בסעיף תקציב משרד החינוך, בחוק התקציב השנתי.

הקצאה לתקנה. לא תחום פעולה.

במסגרת ההקצאה לתקנה.

ועדת שרים לענייני הגיל הרך

הממשלה תקים ועדת שרים לענייני הגיל הרך, ואלה חבריה: השר, והוא יהיה יושב ראש הועדה, שר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר האוצר ושר הפנים.

(1) ועדת השרים תדון בתכנית הלאומית הרב-שנתית שהכינה המועצה ותאשר אותה בשינויים שעליהם תחליט הוועדה.

(2) התקציב למימוש התכנית הלאומית הרב-שנתית ייקבע בחוק התקציב השנתי כתקציב נוסף בסעיף תקציב משרד החינוך, במסגרת הקצאה לתקנה – תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב-שנתית לגיל הרך, אלא אם כן קבעה ועדת השרים אחרת. המועצה תפקח על ביצוע התקציב.

ביצוע ותקנות

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תודה.

מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך.

סוף סוף יש כאן אנשי מקצוע. בדרך כלל כאן רק משפטנים דיברו.

אני מבקשת להכניס, בעקבות הכנסת המרכזים לגיל הרך, גם את היחידות ההתפתחותיות.

זה לא המכון להתפתחות הילד?

זה לא אותו הדבר. אלה שני גופים שונים.

תסבירי לנו מה ההבדל.

המכונים להתפתחות הילד, בדרך כלל הם גדולים יותר, הם בתוך בתי החולים וכולי. היחידות ההתפתחותיות הן בתוך המרכזים לגיל הרך.

זה צריך לעניין דווקא את משרד הבריאות.

זה צריך לעניין את משרד הבריאות אבל מכיוון שהמרכזים לגיל הרך, אנחנו מתמודדים עם היחידות בתוך המרכזים לגיל הרך ואנחנו נמצאים, אני מעלה את זה.

הכנסנו את המרכזים. את אומרת שהם פועלים בתוך המרכזים.

לא. הם נמצאים בדרך כלל בבתי חולים.

יש דגמים שונים של עבודה.

הם בדרך כלל בבתי חולים אבל לא כולם.

ההגדרה של תחום הגיל הרך מתחילה במילה לרבות וזה ברור שהיא כוללת עוד דברים ויש עוד סוגים. המסגרות החינוכיות והטיפוליות זה משהו מאוד כללי. נתחיל לפרט, יכול להיות שבסוף נימצא שוכחים מישהו בחוץ באופן שלא התכוונו אליו. אפשר להוסיף ולפרט עוד הרבה דברים.

מה למשל? מה לפרט?

אם רוצים מסגרות חינוכיות וטיפוליות, תגידו מעונות יום, מעונות יום שיקומיים, מעונות יום משולבים, מכונים להתפתחות הילד ויחידות להתפתחות הילד.

אולי מסגרות זה משהו יותר רחב.

מה שיפעת אומרת, במקום מכונים – מסגרות להתפתחות הילד.

אז זה כולל את הכול.

בסדר.

זה כולל גם את המרכזים לגיל הרך?

לא.

האם הוועדה לא רוצה שהתקנות יגיעו לאישורה?

לא בהכרח יהיו תקנות.

אני ממליץ בלי תקנות. נהלים. המשפטנים יודעים שלהכין תקנות לוקח הרבה זמן, לפעמים שנים ואפילו שוכחים אותן.

אבל רשאי, זה בסדר.

כן, אבל לא הייתי עושה תקנות. אתם רוצים לראות רשימה של תקנות שלא הוגשו מ-2002?

לעניין התחילה של החוק. צריך לקבוע. אנחנו בקריאה שנייה ושלישית. צריך לקבוע סעיף מתי החוק הזה ייכנס לתוקף. אולי זה בעיקר נוגע למשרד החינוך.

שאלת הבהרה לגבי ההרכב. סגן יושב ראש המועצה יכול להיות עובד מדינה? בעיקרון הוא יכול להיות.

כן. אין דבר שמונע זאת.

זה אפילו יחסוך כסף.

גם אם נקבע כניסה לתוקף בעוד כמה חודשים, ברור שהמשרד יכול להתחיל לפעול. הכניסה לתוקף אומרת שצריך יהיה באותו מועד למנות את המועצה ולהתחיל לפעול.

זאת המשמעות? או המשמעות היא שהחוק מאפשר? הרי אי אפשר לכפות הקמה של מועצה.

אנחנו חייבים כי אם נישאר ברמה של המלצה, מה עשינו?

אני ממליץ שהגוף יפעל כבר ב-1 בינואר וכל הפעולות עד אז יכולות להיעשות.

השאלה החשובה היא השאלה התקציבית. יש כאן שני תקציבים. יש כאן את התקציב לגוף ויש כאן את התקציב לפעולה.

כל הזמן אומרים לי לדבר עם האוצר. דבר עם בנט.

זאת השאלה המרכזית כאשר אנחנו רוצים להעתיק את התחום ושמענו קודם הערות של אחת היועצות המשפטיות. מדובר כאן על העתקת התחום ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. זאת בעצם החלטה אחת קרדינלית שנמצאת כאן בתוך החוק הזה.

לא. זה איגום של כולם.

זאת הייתה הערה של רחל סונגו. אמרת שרפרנט העבודה העיר הערה לגבי מי זה השר.

בדיון הקודם ביקשנו שהסגן לפחות ימונה על ידי שר העבודה והרווחה.

כתוב בהסכמה.

כל התהליכים הקטנים האלה שאנחנו עושים, המטרה שלהם היא לחלץ את התפיסה של ילדים בגיל הרך שצריכים להיות תחת משרד העבודה והרווחה. במחילה, לא חלילה כאיזושהי אמירה כלפי המשרד שלכם אלא לעניין של תפיסה חינוכית. אנחנו לא הולכים להנציח את זה אלא אנחנו הולכים להתקדם. ככל שנתקדם, אנחנו גם צריכים להקפיד שזה יהיה חינוך. למשרד הרווחה, אגב, שמתי לב, יש כאן שני נציגים, שני סעיפים. קיבלתי את הדברים בהכנעה אבל לפחות מבחינת מי שמוביל את זה, אני חושבת שמשרד החינוך.

בכל אופן, נבקש לכל הפחות שמתוך ארבעת נציגי ציבור שאחד מהם ממונה על ידי שר הבריאות, שלפחות ימונה על ידי שר העבודה והרווחה.

בסדר. לא אכפת לי.

מנו, אתה רוצה להתייחס לזה?

סגרתי את זה אתם. התקדמנו.

אני מבקש להסכים לחלוטין עם דברי חברתי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. כל המגמה בין היתר לא באה לפגוע במשרד העבודה והרווחה אלא היא באה לשים את הילד במרכז מבחינת הרצף הטיפולי, החינוכי, ההתייחסותי של המדינה בשנת ה-70 לכל ילדיה מאז הגיל הרך. פרופסור טרכטנברג עשה מהפכה בגיל שלוש והמהפכה הזאת צריכה להימשך באופן חיובי בהדרגתיות הנדרשת בהיבט התקציבי בלבד אבל לא מבחינה תפיסתית. מבחינה תפיסתית אנחנו רוצים להיות שם.

זה בדוח העוני שאומץ על ידי הממשלה.

הפתרון הוא לא רק לכ-25 אחוזים מילדי ישראל אלא הפתרון הוא לכל ילד ולכל אישה, ולא עם הבירוקרטיה והטופסולוגיה אם היא עבדה ומתי הפסיקה לעבוד. מספיק להתעסק בשני מקרים כרגע כדי להבין איזה סיבוך חל על כל כך הרבה שבכלל לא יודעים למי לפנות. לשם אנחנו חותרים באופן חיובי, לא באופן ביקורתי אלא באופן התייחסותי לילד ולילדי ישראל כולם.

זאת אני כן חושב לומר, וכאן העיר לי פרופסור טרכטנברג, שראוי שהמועצה תפעל לפני ה-1 בינואר, עד ה-30 בדצמבר, אבל כן ראוי שנראה התייחסות תקציבית כלשהי ושתהיה מדורגת הכי מינימליסטית בשינוי כלשהו, אפילו כבר בתקציב 2018 שהוא רצוף לתקציב 2017 כי אני חרד לכך שעם התחלפות ממשלה לפני 2019, התהליך כולו ייעצר. אנחנו כן רוצים לראות הדרגתיות.

יש שלכם תכניות כאלה?

לא. אין לי תכניות כאלה. מבחינתי הממשלה תמלא ימיה. אני אומר את זה לגופו של עניין. אנחנו מכירים דברים כאלה שחוק קוים אבל מכיוון שהממשלה נפלה, התהליך נעצר. הוא גם תלוי במי יהיו האישים הבאים וכולם טובים. כדי שזה לא יקרה, וזה עלול לקרות, כן ראוי שאפילו נבקש הטיה מסוימת תקציבית ולו מינימליסטית לפיילוט במקום הכי פריפריאלי או במקום הכי סוציו אקונומי קשה, שם הניסוי הזה כבר יבוא על מקומו. כך גם היה ולא משנה אם זאת ירוחם או שלומי או רהט או עתלית. מקום כלשהו שבו בשנת 2018 כבר תיושם התכנית בהדרגתיות הזאת, לא יאוחר משלוש שנים, כדי שנראה אותה בתוך התהליך תחת הגורמים שקיבלו על עצמם את הדבר ולא נראה אותה נתקעת בגלל חילופי שלטון כאלה ואחרים, או בתקציב אחד חלקי 12 עד בחירות ב-2019. לא שאני מצפה לתהליכים כאלה אבל הם עלולים לקרות ולעצור תהליך כל כך חשוב שמגיע כאן לבשלות.

אנחנו קבענו שההפעלה היא ב-1 בינואר 2018.

התחלתית.

כל התהליכים להקמת המועצה יכולים להיעשות לפני התקופה הזאת. לכן אני חושב שאין לנו שום בעיה עם הספקולציות על 2019. אני מציע שזה יישאר כך.

בואו נזכור שאין כאן תכנית על השולחן שאנחנו מביאים למועצה. הרי כל הרעיון הוא שתוקם המועצה ותבנה תכנית שהיא נכונה בתוך הסיפור הזה. רק אחרי בניית התכנית אנחנו נדע מה אנחנו צריכים עבור ההפעלה אפילו הראשונית. אני אומרת שגם תקציב לא צריך להיות מכשלה. אני חושבת שהמועצה יכולה לצאת לדרך, להתחיל להקים את עצמה ולפעול ב-1 בינואר 2018 בבניית התכנית. זה כשלעצמו ייצור איזשהו רצף.

יעד, לצורך העניין פיילוט שיתחיל בספטמבר 2018, קרי, שנת הלימודים תשע"ט, המועצה תשב עשרה חודשים, מינואר, ותביא לפיילוט אחד יישומי, אני חושב שאם נשים את זה שם, לא נהיה במסמוס אלא נהיה ביישום. אני חושב שזה חשוב.

נראה לי שאולי אפשר להוסיף עוד סעיף לגבי המשכיות. ככל שלא מונה חבר מועצה, בין אם זה בגלל חילופי שלטון ובין אם זה מטעמים אחרים, החברים שמונו בקדנציה הקודמת ימשיכו את הכהונה שלהם כדי שהמועצה תמשיך לפעול.

הם ממונים לתקופה של ארבע שנים. אפשר להאריך. אם צריך, מאריכים. כתוב שתוקף הפעולות לא ייפגע מחמת זה שנתפנה מקום של חבר מועצה.

השר לא ממנה חבר מועצה, זה מתעכב ומתעכב.

השר ממנה את כולם. הוא ממנה את כל עשרים החברים לפי המלצות.

יש חברים שממונים על ידי שר הבריאות.

לא. אלה המלצות. הוא ממנה את כולם.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לדברים של משרד הרווחה והעבודה. זה לא סוד שהיו לנו דין ודברים בנושא של מקומו של נציגות שר העבודה והרווחה במועצה. הדיונים לעתים היה נוקבים. אני רוצה לומר שבאמת קיבלתי בברכה את העובדה שהשר הבין את החשיבות של הקמת המועצה ולא רצה לשים למכשול את הבקשה המקורית שלו. אני מאוד מעריך זאת. זה לא דבר של מה בכך ששר כלשהו בממשלת ישראל מוכן שיקום גוף חיצוני שכן תהיה לו השלכה על הנעשה במשרד שלו וגם אם אנחנו משוכנעים לחלוטין שזה הדבר הנכון, וזה נאמר בדוח העוני וזה נאמר בדוח שלי וכולי, עדיין כמגיעה שעת האמת, לא כל שר מוכן לשחרר.

מכאן אני רוצה להביע את הערכתי וגם את תודתי לשר שבאמת עשה מעשה ומאפשר את העברת החוק כפי שמונח לפנינו.

משרד הבריאות. רציתי לבקש שתהיה אמירה מפורשת הצהרתית לגבי מניעת מצבי סיכון ולא רק איתור ולא רק רפואה מונעת.

לאיזה סעיף את מתייחסת?

יכול להיות בסעיף 4(2). לשם איתור וזיהוי מוקדם של ילדים בגיל הרך במצבי סיכון.

את מתכוונת לאיתור, זיהוי מוקדם ומניעה.

אני חושבת שחשוב מבחינה הצהרתית.

זיהוי מוקדם ומניעה. מניעה היא המטרה.

המילה הראשונה היא מניעה?

כן.

לשם מניעה, איתור וזיהוי מוקדם של ילדים?

ניתן לאנשי המקצוע לומר מה שהוחלט.

אם המניעה היא המטרה, צריך לכתוב לשם מניעה באמצעות איתור וזיהוי. כל תהליך כזה מחייב תקציב.

ניתן לאנשי המקצוע לקבוע לעצמם את ההגדרה. אם הם אומרים מניעה, כן, אפשר להוסיף מניעה.

אפשר להוסיף.

אפשר לומר, ובכלל זה תיאום.

איתור, זיהוי ומניעה.

של ילדים בגיל הרך במצבי סיכון לצורך מניעה של מצבי סיכון כאמור. זה כבר שייך לנסחות.

נוסיף במשפט הזה מניעה.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף התחילה. אנחנו נקבע שתחילתו של החוק תהיה -1 בינואר 2018 וכמובן שלפי סעיף 19 לפקודת הפרשנות, ככל שצריך לעשות מינויים או להפעיל לפני כניסת החוק לתוקף, אפשר יהיה לפעול לפני.

הכוונה הייתה שהחוק ייכנס לתוקפו והמועצה תקום עד לתאריך כזה. צריך להוסיף את זה. אלה שני דברים שונים.

אני קצת חוששת שלא נצליח. אין לי עמדה ברורה כאן של לשכת השר בעניין הזה, אבל אני חוששת. בכל זאת מדובר במועצה עם 21 חברים מקשת רחבה של המלצות של גורמים, גם משרדי ממשלה אחרים אבל גם ארגונים ציבוריים.

תשבו ביניכן המשפטניות.

אני חוששת שלא נצליח לעמוד במועד. מדובר בארבעה חודשים. אנחנו לפני הקיץ והחגים ואני חוששת שלא נצליח לעמוד בתאריך. אני לא רוצה שתיקבע הוראה שלא נוכל לעמוד בה.

אני חולק עליך ואני אומר למה. רוב החברים הם נציגי משרדים. זה יכול לקרות מחר בבוקר.

עדיין דרושה פנייה.

אבל זה תהליך שהוא מאוד ממוקד. מה שיכול לקחת יותר זמן זה דווקא מינוי נציגי ציבור.

נכון.

בסדר, אבל אם הם מתחילים לעבוד עכשיו, אין שום מניעה. אם לא נקבע דבר כזה, החששות שמוטי השמיע קודם ואחרים השמיעו, זה עלול – לא מתוך כוונה לא טובה אלא פשוט מציאות – להתמסמס. אז זאת אות מתה. הכוונה היא שמחר בבוקר תתחיל העבודה כדי שהמועצה תקום. אפשר להקים גוף כזה בפחות זמן. תאמיני לי.

כמו שאמרתי, אין לי עמדה של לשכת השר לעניין הזה ואני לא יודעת לומר. אני כן חוששת.

יהיה צורך להתחיל לפעול מיידית.

ברור שמחר בבוקר נפנה כבר למשרדים ולגורמים הרלוונטיים. עדיין מניסיון העבר במינויים, וכאן מדובר במועצה שהיא מורכבת, ההרכב הוא מורכב ובחלק מהסעיפים הוא אפילו מסובך, החשש הוא שתהיה הוראה כזאת. אני יכולה לנסות לברר.

אני אציע הצעה אלטרנטיבית. החוק ביום רביעי בעזרת השם יעבור קריאה שנייה ושלישית ואז הוא נכנס לרשומות, אחרי שבועיים או משהו כזה. אפשר לומר שישה חודשים לאחר יום פרסומו.

זה נותן לנו עוד חודשיים.

בסדר. שישה חודשים לאחר פרסום החוק ברשומות.

אם אני אוכל לבדוק את זה עכשיו. אני אנסה לבדוק את זה. שישה חודשים, זה כבר יותר טוב.

בסדר. בואו נלך על זה.

המטרה היא שנעמוד ביעד.

המועצה תתחיל לפעול שישה חודשים מיום הפרסום ברשומות.

לפני שנחליט. יש להם גם זכות לבוא ולבקש לדחות בשלושה חודשים,.

אם אנחנו קובעים.

לכן אל תזוז מה-1 בינואר.

יש חקיקה שאנחנו קובעים שהשר יכול בצו באישור הוועדה שלנו לדחות בשלושה חודשים את יום הפעולה של המועצה.

לא היינו רוצים להגיע לזה.

לא נגיע לזה. תשאירו את זה ב-1 לינואר ותשאירו את האופציה.

שישה חודשים, זה עוד חודש, כך שזה כבר לא משנה.

זה נותן לך גם אילוץ תקציבי שאתה פותר ב-1 לינואר. אתה לא מתחיל עם תקציב חלקי.

לא יהיה להם תקציב ב-1 לינואר כי התקציב הוא תקציב דו שנתי.

תדעו שיש לכם את האופציה של שלושת החודשים.

צריך לכתוב את זה במפורש.

בסדר.

בסדר.

אני אסכם. המועצה תתחיל לפעול שישה חודשים לאחר יום פרסומו שלן חוק זה ואז אנחנו מציינים שהשר, שר החינוך, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לדחות בשלושה חודשים את המועד הזה ואז הוא צריך באמת לבוא לוועדה ולהסביר ולבקש. עד שלושה חודשים כמובן.

אנחנו מקווים לא להגיע לשם.

אנחנו מצביעים על אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית. אני שמח שנמצאים כאן ארבעה חברי כנסת.

מרכז השלטון המקומי. אנחנו חושבים שצריך להיות נציג השלטון המקומי בין חברי המועצה.

כתוב. באמצעות שר הפנים.

אנחנו חושבים שצריך להיות נציג מרכז השלטון המקומי.

גם אנחנו סברנו כך. היינו שם אבל אילוצים.

הרשויות המקומיות מפעילות את רוב מעונות היום. עם המשך הבנייה שמתקיימת היום, זה יהיה כמו מערכת חינוך ואנחנו חושבים שהניסיון המקצועי והראייה - - -

היינו בקטע הזה. היו דיונים נוקבים כאן. אנחנו סברנו כך. בתחילת הדרך היה כתוב כך. שר הפנים דרש שמשני הנציגים, אחד יהיה ראש עיר או סגן ראש עיר. זו הייתה הפשרה. והשני יהיה ממשרד הפנים. זה מסוג האילוצים שקשה לקבל אותם, אבל.

אבל שר הפנים לא אחראי על מעונות היום בגיל הרך. אין לו שום סמכות. הוא לא רגולטור בנושא אלא משרד הרווחה הוא הרגולטור בנושא ומשרד הבריאות.

את צודקת.

משרד הפנים מתקצב את הרשויות, הוא רגולטור של הרשויות אבל הוא לא מנחה את הרשויות בנושא של מעונות יום.

את צודקת. אין לי ויכוח אתך. אני אומר שיהיה ראש עיר או סגן ראש עיר במועצה והוא או היא אמורים לעשות את המלאכה. זה לא אופטימלי ואני בהחלט בדעתך אבל אלה האילוצים. אני לא מרגיש בנוח לפתוח סיכום אחרי שעבדנו כל כך קשה.

אני אומר גם את עמדתי חד משמעית. סגן ראש עיר צריך להתמנות על ידי השלטון המקומי. זה חד משמעי. אי אפשר כאן לתת יד לתרגילים פוליטיים של מפלגה זו או אחרת. במקרה הספציפי הזה אני לא מרגיש שום הגיון בהחלטה של שר הפנים. חד משמעית. או שהנציג של הרשויות המקומיות ייבחר על ידי מרכז השלטון המקומי או שיש לנו בעיה. הגיע הזמן שנביע גם אנחנו דעות נחרצות.

יש כאן מישהו ממשרד הפנים? לא. מנו, אי אפשר. כאן יש גוף שאחראי. באוכל, בהובלת בשר וכולי אנחנו שואלים את מרכז השלטון המקומי וכאן לא?

היושב ראש מבקש שיהיה נציג משרד הפנים שימונה בהמלצת שר הפנים וראש רשות מקומית או סגנו שימונה בהמלצת מרכז השלטון המקומי.

אדוני היושב ראש, אולי השני, ראש רשות מקומית או סגנו, בהסכמת השלטון המקומי.

שייבחר על ידי השלטון המקומי.

לא. בהסכמת השלטון המקומי. לא נחרוג מהמינוי. לא נחרוג ממה שכתוב כאן.

להמליץ בהסכמה?

כן.

מניסיוננו אנחנו יודעים שמספיק יידוע שקיימת הסכמה.

הם לא יכולים.

אלי, זה בעייתי. אני לא רוצה לתקוע את החוק.

אז תמנה 22 חברים בתוכם נציג השלטון המקומי. תמנה 22, לא קשור למשרד הפנים. זאת עמותה עצמאית לגמרי שמפעילה את רוב תכניות החינוך של המדינה. ימונה נציג של השלטון המקומי שלא קשור למשרד הפנים.

אבל זה נציג מקצועי. לא ראש עיר.

נציג מקצועי. כן. נציג מרכז השלטון המקומי.

יש להם ממונה על החינוך ועל הגיל הרך.

יש לנו רפרנטים שהם אנשי מקצוע שכל היום עובדים מול משרד הכלכלה, הרווחה והבריאות.

בנוסף לנציגים של משרד הפנים שאחד מהם הוא ראש רשות או סגנו.

כן. בנוסף.

צריך לוודא שזה לא יהיה איש פוליטי.

לא. נציג מרכז השלטון המקומי. עובד מקצוןעי.

עובד מרכז השלטון המקומי?

כן.

בעל מומחיות בתחום כמו שנאמר לגבי הנציגים האחרים?

כן.

רק מקצועי.

רק מקצועי.

זה היה בטיוטה הראשונה.

שימונה על פי המלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי. מי ממליץ?

יושב ראש מרכז השלטון ממליץ. תמיד זה כך. לא צריך לכתוב את זה. זה ברור.

המינוי הוא של שר החינוך.

השלטון המקומי ממליץ והשר מאשר. זה כמו שהם עושים עם כל ההמלצות האחרות.

אני רוצה לסכם. יש לנו בפסקה (7) שני נציגים שימונו לפי המלצת שר הפנים, האחד מקרב עובדי משרדו והשני ראש רשות מקומית או סגנו. זה נשאר. זה משרד הפנים.

בנוסף אנחנו מוסיפים עובד מרכז השלטון המקומי בעל מומחיות - - -

אני רוצה לעצור לרגע. אדוני היושב ראש, עברנו דרך ארוכה. להוסיף עוד נציג למועצה, זה כאילו מערער את האיזון.

נתנו קול כפול ליושב ראש.

אנחנו צריכים הסכמה של כל הגורמים.

נציג מרכז השלטון המקומי הוא נציג שיכבד את המועצה עם הידע והמקצועיות.

זה לא הוויכוח. יש הרבה גורמים שיכולים לכבד. יש כאן הסכמות שהגענו אליהן. הכנסת היא מגרש פוליטי. אלי, אני חושש מאוד שאנחנו כאן פותחים פתח להכשלת המהלך וקשה לי עם זה. יכול להיות שעשינו טעויות בעבר ויכול להיות שלא. ניהלנו כאן מאבק קשה מאוד כדי להגיע לקו הסיום ואני לא רוצה לסכן את זה. לא רוצה לסכן את זה. אני גם מרגיש אישית, ששנינו היינו כאן בדיון הזה גם מול משרד הרווחה וגם מול אחרים, אני חושב שאסור לפתוח הסכמות בדקה התשעים. אסור לפתוח הסכמות. זה לא לעניין.

למה לא לעניין? הגוף שמייצג מאה אחוזים של הרשויות המקומיות.

את זה ידענו גם קודם.

מותר לנו להתלבט. הוספנו עכשיו נציג למועצה ממשרד המשפטים ואני לא רואה שום סיבה שלא יהיה נציג למרכז השלטון המקומי, במיוחד שאני לא רואה שום שיקול ענייני מטעם המשרד.

לא. אין.

אתה יודע את זה כמוני. אני חושב שלפני החוק, כדאי שנהיה ענייניים והנושא הזה הוא מרכזי.

חשוב לשמוע גם אתכם.

אני מודה שאני לא יודע. לנציג השלטון המקומי יש איזושהי ראייה מהשטח אבל אני באמת לא בקיא בעבודה המסיבית כדי לדעת אם זה יערער או לא יערער. נראה לי שגוף המועצה הוא גדול ואני מקבל את מה שאמרה כאן חברתי לגבי המאבקים על מי יהיו הנציגים. מאידך, כאחד שכן היה ברשות מקומית, יש להם את ראיית השטח והחיבור הוא כן חשוב לתוצר הסופי. כמו שאמרתי, אם משרד המשפטים רוצה, עדיף שיהיה בפנים כדי שלא ישים מקלות מבחוץ.

אני חייב להגיד את זה ותפרשו את זה איך שבא לכם. מרכז השלטון המקומי, יש לו השלכות ויש לו השפעות אדירות על כל המערכת כולל הפוליטית. להרחיק אותו מהמועצה הזאת, זה אקט פוליטי שלא נוכל להתמודד אתו וזה בסוף יפגע במועצה.

אני יכולה לומר שיש לי חוויה מאוד טובה בעבודה עם הדרג המקצועי. לא חלילה אני אומרת משהו על הפוליטיקאים, לא עבדתי אתם, אבל אני חושבת שאם אנחנו מדברים על הדרג המקצועי, יש לי חוויית עבודה מאוד מאוד טובה אתם בהרבה מישורים ובכמה תחומים. מאוד יכול להיות שאפילו הרבה פעמים הם יסייעו לנו בקידום של דברים שדווקא נמצא התנגדות להם במשרדים אחרים. אתמול הייתה דוגמה חיה לזה. נכון?

אנחנו לא ראינו את זה כך.

אתמול השלטון המקומי היה שם, עוזר לראות את הציבור. בסופו של דבר הצלחנו למצוא את דרך המלך. החוויה שלי אתם, לאורך כל החודשים האלה, היא כזאת.

לא עובד נציג.

נציג מקצועי.

מקצועי.

מקצועי שעובד עם כלל משרדי הממשלה.

מינוי מקצועי.

לא ראש מועצה.

המינוי יהיה מקצועי.

עובד מרכז השלטון המקומי בעל זיקה לנושא בתחום הגיל הרך שימונה לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי.

אדוני היושב ראש, אני בכל זאת רוצה לומר מילה. אני כאן מקבל את דעתך אבל אני עושה את זה בלב כבד לאור מה שאמרתי קודם על ההסכמות אליהן הגענו.

אני מבטיח את עזרתי בשיחות הבאות שיהיו. אני מסכים אתך אבל הגיע הזמן שלפעמים המחוקק יקבל החלטות בהגיון של מחוקק.

ברשותכם, נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז-2017? מי נגד.

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז-2017, אושרה.

הצעת החוק התקבלה פה אחד. עשיתם היסטוריה. אני חייב לומר כאן שהצוות נפלא.

נכון.

תודה, גם לנציגי ההורים. באמת, כל הכבוד לכל מי שהשתתף. זה באמת מהלך היסטורי. תודה מנו, תודה לשאר החברים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:07.