הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון

לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 9:00

פעולות עמותת "בלדנא" כנגד גיוס בני העדה הדרוזית לצה"ל

חברי הוועדה: אמיר אוחנה – היו"ר

ענת ברקו

איל בן ראובן

אכרם חסון

אלעזר שטרן

אל"מ (במיל) אסעד אסעד - חבר כנסת לשעבר, יו"ר התנועה הדרוזית להבנה ושלום, כרמיאל

מועדי מנצור - יועץ אסטרטגי לענייני דרוזים וצ'רקסים, משרד הביטחון

אל"מ וג'די סרחאן - ראש מנהל אוכלוסיות, משרד הביטחון

איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך מגזר דרוזי, משרד החינוך

עינב שוורץ - מנהלת מינהל חברה ונוער, מחוז חיפה, משרד החינוך

פטין ביראני - מפקח רשותי, מגזר דרוזי, משרד החינוך

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מתן פלג - יו"ר עמותת אם תרצו

אלון שוורץ - עמותת אם תרצו

אליאס זריה - המשמר הציוני-דמוקרטי

כרמלין קלאקש - המשמר הציוני-דמוקרטי

עליזה המאירי - המשמר הציוני-דמוקרטי

ג'ונתן אלחורי - פעיל חברתי בעדה הנוצרית, צד"ל מנהל פרויקט מילואימניקים בחזית

עמית ברק - יועץ לענייני גיוס ושילוב נוצרים

ריאן סאלח - מוזמן/ת

ליזי המאירי - מוזמן/ת

נזיה עבדאללה - מוזמן/ת

שמואל לטקו

אסף דורון – ראש תחום ביטחון

ר.כ., חבר תרגומים

פעולות עמותת "בלדנא" כנגד גיוס בני העדה הדרוזית לצה"ל

אנחנו פותחים את הדיון הזה של ועדת המשנה לכוח בצה"ל. הנושא שמלכתחילה נקבע לוועדה היה נושא אחר, אבל אחרי הפיגוע בו נרצחו כמיל שנאן והאיל סתוואי, שוטרי משטרת ישראל הגיבורים, שהגנו בגופם על אזרחי ישראל, אני החלטתי לקיים את הדיון הזה, גם בנוגע לשילוב האוכלוסייה הדרוזית בצה"ל – איך אנחנו מעודדים את זה, איך אנחנו מחזקים את זה; וגם בנוגע לפעילות של אלה שפועלים נגד זה, ובפרט בלדנא.

לפני שאנחנו נתחיל, אני אבקש לכבד קמעה את זכרם של האיל ושל כמיל.

תודה. אפשר לשבת.

אנחנו רואים פה פעילות שמיד תקבל סקירה רחבה יותר על ידי אנשי אם תרצו, שערכו את המחקר ושאספו את הממצאים, שפועלת נגד השורשים של החברה בצה"ל, אבל גם גדודים של שונאי ישראל וסייעניהם, גם בכנסת הזאת והם ישנם, אני מדבר על איימן עודה בראשם, לא יצליחו לנתק את ברית הדמים והחיים, שיש בין אחינו הדרוזים לנו.

בלדנא היא עוד אחת מזרועות התמנון האנטי ישראלי המכרסם ביסודותיה של מדינת ישראל, המושתתים בין היתר על הברית הזו, על הברית בין חלקי האוכלוסייה השונים.

בוקר טוב חבר הכנסת אייל בן ראובן.

מעניין אם כל אלה שטובת ישראל, טובת מדינת ישראל לנגד עיניהם, יפגינו גם על זה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה. הניחוש שלי שהם לא, אבל אני מצפה ונשמע גם את אנשי היועץ המשפטי לממשלה, שתיפתח חקירה הן נגד העמותה והן נגד המסייעים לה, כולל חברי כנסת.

על פי סעיף 109 לחוק העונשין, אני רק אציין פה הערה פרוצדוראלית שהדיון הוא דיון פתוח, לפי סעיף 120 (ב) (2). על פי סעיף 109 לחוק העונשין ואני מצטט – מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו, דינו מאסר חמש שנים. כלומר אנחנו מדברים כאן בעבירה פלילית, לא בעוד משהו שנופל בגדר חופש הביטוי, אלא משהו שחורג מחופש הביטוי המותר.

בין שלל העובדות המטרידות והמקוממות שמופיעות במסמך, שמיד נשמע אותו בצורה מפורטת, נמצאים גם חברי כנסת שמשתפים פעולה עם הארגון וביניהם איימן עודה, חנין זועבי, יוסף ג'בארין וחבר הכנסת מסעוד גנאים. אני העברתי תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בגין העבירות הללו ואני מצפה לשמוע שנפתחה חקירה או שתיפתח חקירה.

והכי חשוב, יותר מכל חקירה, המטרה של הפעילויות הללו היא לזרוע פילוג ושנאה בין האוכלוסייה הדרוזית, שכוללת את מיטב בנינו ולוחמינו ואשר נאבקת איתנו על קיומה ועצמאותה של מדינת ישראל משחר הקמתה, לבין יתר חלקי מדינת ישראל.

על כן היה חשוב לי לקיים את הדיון הזה ואני מציע שנפתח בסקירת הממצאים.

מתן פלג, אם תרצו, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה לכולם, ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אמיר אוחנה, לחבר הכנסת אכרם חסון, לחבר הכנסת אייל בן ראובן. תודה רבה לכולם. תודה רבה לכל החברים מהארגונים השונים שעוד רגע גם, בעזרת השם ידברו, שעזרו לנו בליקוט הממצאים והמידע. אני מקווה שיגיע בהמשך עוד בחור שעד עכשיו, מתוך פחד וחשש, לא הופיע, אבל הוא גורם מאד משמעותי בכתיבת הדו"ח ובליקוט הממצאים, אבל אני בינתיים אתחיל.

קודם כל לגבי הארגון בלדנא. מבחינת הגדרה ברשם העמותות, אז הגברת ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסבלנות בחברה הערבית בכלל ובקרב בני הנוער בפרט, קידום, עידוד ופיתוח כישרונות, יצירה ואומנות בקרב בני הנוער הערבים, טיפוח הזהות והתרבות הערבית אצל בני הנוער והצעירים, זה מה שכתוב אצלם.

אני רק רוצה לומר לפני כן שעל פי סעיף 46 לחוק העמותות, עילת פירוק עמותה היא פעילות העמותה המתנהלת בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה. אופיו של אותו ארגון, בעיני פרופיל חדש, שזה גם ארגון שמקדם סרבנות בחברה הישראלית, מבחינת פרופיל חדש, איך הם רואים את בלדנא, ועוד רגע אנחנו נראה איזה מההגדרות יותר נכונות, פועל משנת 2005 לסיכול תכניות המדינה להחיל שירות אזרחי חובה על אזרחים פלסטינים בישראל. הארגון מוטרד ממבצע הגיוס המגזרי ומן המעמד השונה לו זוכים הדרוזים והבדואים ומאחוזי הגיוס העולים באוכלוסייה הערבית הנוצרית להתגייס. ככה רואים את זה בפרופיל חדש.

כמובן שזה לא מה שרשום ברשם העמותות, אבל זה מה שהם אמרו, ולמעשה לכן אנחנו קוראים גם לוועדה לקרוא לרשם העמותות ולמשרד המשפטים לשקול לפרק את העמותה.

אני רוצה לתת לכם דוגמא קודם כל לגבי העדה הדרוזית. זה דובר הרבה. בבלנדא בדלית אל כרמל, מה שעכשיו אני מראה לכם זה תרגום של הפוסט. כל החומרים שאנחנו מביאים כרגע הם חומרים גלויים, הם נמצאים, הם מתגלים בזה. בלדנא בדלית אל כרמל קיים סמינר הדרכה לתיכוניסטים דרוזים. ההדרכה כללה דיונים אודות זהות הדרוזים ושטיפת המוח הציונית, שהרחיקה את הדרוזים מעמם האמיתי. התלמידים נלקחו לשיעור ערבי לשעבר שם סופר על מעשי טבח ונכבא.

כביכול אנחנו רואים פה מגמה של להאדיר סרבני גיוס דרוזים ולהפוך אותם למעין כוכבי תרבות. אלף ברכות לסרבן לשירות החובה הצבאי, תימור סלאמה, תימור וודיעה, לעולם לא אשרת בצבא הכיבוש ולא אלחם בבני עמי. סרבן שירות החובה הצבאי ישהה בכלא 60 יום. האשמה – התחמקות מהשירות הצבאי המוטל על הצעירים הדרוזים, הפלסטינים. אותה מגמה, בדו"ח כמובן יש דוגמאות נוספות. אני מראה פה רק על קצה המזלג.

אני רוצה לקחת אתכם גם לאתר בשם אלערבה אל ג'דיד, שמדבר על ארגון נוסף בשם אורפוד, עוד ארגון שממוקד בנושא של המגזר הדרוזי. ארגון שמפעילים אותו עורכי דין וכל מיני פסיכולוגים וכל מיני אנשי מקצוע שמנסים גם לקדם את הנושא של אי גיוס של דרוזים לצבא. הם עובדים ביחד עם בלדנא, הם עובדים במשותף, הם עובדים הרבה מאד ביחד. בדו"ח כמובן יש הרבה דוגמאות.

באופן ממוקד בנושא סירוב שירות החובה המוטל על נערים דרוזים התקיים עם עמותת בלדנא ב-16 בינואר 2016 – זה לא דברים ישנים – סמינר משותף. הנושא הזה וכמו שכתוב למטה – התנגדות לגיוס לצה"ל ולשירות לאומי. הם אומרים את זה בצורה גלויה. הם לא מפחדים. הם מתגאים בזה ובעינינו יש עם זה בעיה חמורה, בעיקר כשהציבור הישראלי, שאינו דובר ערבית, הוא לא מכיר את זה, כי זה לא מגיע לתקשורת ולכן המגמה הזאת מתגברת.

אני רוצה להראות לכם, ואגב באמת פה, כמו שאמר חבר הכנסת אמיר אוחנה, עורך דין במקצועו, בסעיף 109 לחוק העונשין – מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות - - - שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית – דינו מאסר 5 שנים והפעילות פה היא ממוקדת למגזר הדרוזי.

מבחינת פעילות בבתי ספר, אנחנו גם רואים את אותם ועכשיו אני עובר נושא, לנושא של פעילות בתוך בתי ספר מוכרים. בלדנא ותנועות ההתנדבות. בדיר חנא התקיים סמינר בנושא השירות האזרחי, במסגרתו התקיימה שיחה על הרקע ההיסטורי לשירות ואיך מתנגדים לשירות הלאומי. זאת אומרת זה מה שקורה בתוך בתי הספר שאנחנו מממנים כמשלמי המיסים. זה דבר בעייתי מאד בפנינו. אני אקח עוד דוגמא אחת. כמובן בדו"ח יש הרבה.

המדריכה מקיימת סמינר בחטיבת ביניים בכפר טייבה, מפגש לחיזוק הזהות והשייכות הפלסטינית, במסגרת תכנית מנהיגות צעירה. גם בעניין הזה אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם, מה שנקרא סעיף המרדה, סעיף 133 א' לחוק העונשין, פרק ח', פגיעות בסדרי המשטר והחברה, המרדה, מעשי המרדה, להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות החוק. וגם בהמשך – להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג בדרכים לא כשרות שינוי בדבר הדין.

בכל אופן אנחנו רואים פה ממש ניסיון לקחת אזרחים, בני נוער, שאנחנו רוצים שישתלבו במדינת ישראל. אין שום סיבה שהמגזר הערבי לא יהיה משולב בחברה הישראלית, שלא ישרתו בשירות לאומי, שלא יתגייסו לצה"ל. פה אנחנו רואים ארגון שפועל ממש בתוך בתי הספר, עם חטיבות ביניים, קטינים, כדי לשכנע אותם לא לעשות את הדבר הזה.

אני רוצה להראות לכם עוד משהו. אני מניח שבגלל הסלייד הזה, שנמצא גם בדו"ח, חברי כנסת מהרשימה המשותפת בחרו לא להגיע. אנחנו רואים פה ב-30 באפריל 2017 – לא לפני הרבה זמן – בלנדא ערכה סדנאות סביב ההתנגדות לשירות הלאומי והגיוס בבתי ספר. זה בכפר כנא. איימן עודה, חנין זועבי, יוסף ג'בארין ומסעוד גנאים. כלומר, אותה תנועה או אותו ארגון בלדנא, שבא לשכנע בתי ספר, הוא גם מקבל חיזוק מחברי הכנסת ואנחנו כמובן לא יכולים להתמודד עם זה לבד בתור ארגון חברתי - - -

כן, ממש לא.

בתור תנועה חברתית. לא אנחנו ולא היושבים המכובדים פה, מתנועות בני המיעוטים הנוספות, הציוניות – דרוזים, נוצרים, בדואים.

עוד פעם, חבר הכנסת עודה, אנחנו רואים אותו. מאחוריו זה כמובן הלוגו של בלדנא. הוא מרצה שם. זה רוח גבית שהם מקבלים. בינינו, זה פעילות שמחבלת ביכולת ההשתלבות ומונעת מהמגזר הערבי להשתלב בחברה הישראלית.

הסלייד פה הוא טיפה נמוך, הפונט הוא טיפה קטן, אבל אני רק אסב את תשומת ליבכם שהכספים שהארגון הזה מקבל הם כספים זרים, ממשלות זרות ובראשם האיחוד האירופאי, שהעביר לארגון הזה מעל 2 מיליון שקלים. כלומר התופעה הזאת של ארגון בלדנא היא לא תופעה אוטנטית, היא תופעה שהכוח שלה והכסף שלה והפוליטיקה שלה מונעים ממשלות זרות. אנחנו מאד מודאגים מהדבר הזה. בכלל מהעובדה שאיזה שהוא גוף, שפועל לאי השתלבות בחברה הישראלית, מקבל כספים מממשלות זרות. אני לא חושב שמי שהיה מקבל תופעה דומה במדינה אחרת. אם נניח עכשיו ממשלת ישראל הייתה מממנת ארגון - - -

קוראים לזה חתרנות מדינית.

כן. נכון. חתרנות מדינית.

צריך להגדיר את זה.

אז לכן אני לקחתי פה מהדו"ח רק דוגמאות קטנות ובדו"חות יש הרבה יותר חומרים ודוגמאות שאתם יכולים להשתמש בהן. אז זהו מבחינתי.

אנחנו מאד מקווים שתפעלו בנושא. הנושא הזה הוא מאד מאד חשוב. בטח עכשיו, כשלצערי הרב ראינו עוד הפעם כמה הקשר שלנו עם העדה הדרוזית הוא קשר חם ודם ואהבה וחיים, והקשר שלנו עם בני המיעוטים שמשרתים בצה"ל. אנחנו רוצים את ההשתלבות הזאת ואנחנו רוצים שהמגמה הזאת תיפסק. בטח כשחברי כנסת נותנים לזה רוח גבית.

תודה רבה.

תודה לך. לאור העובדה שיש גם חברי כנסת שצריכים לצאת, אנחנו נשמע חברי כנסת ואז מישהו מהגופים, מהארגונים ומהמשרדים.

חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש.

אחריה מנהלת אגף החינוך של המגזר הדרוזי.

תודה רבה שהעליתם את הנושא שהוא כה חשוב וגם יושב כאן חברי, חבר הכנסת אכרם חסון, ואנחנו נתנו, לפני שבועיים או שלושה, אכרם?

לפני שבועיים.

לפני שבועיים, נאומים בני דקה בדיוק על הנושא הזה. אז קודם כל ברית אחים, שהיא גם ברית דמים, היא לא משהו שקל לנתק אותו. ואם היו - - -

ברית חיים.

ברית אחים זו ברית חיים, עד כמה שאני יודעת וזו הברית הכי עמוקה שיכולה להיות. ואני יכולה להגיד כאחת ששרתה בצה"ל הרבה מאד שנים לצד חברי, שאין יותר מזה. זה לא קל. מה שחושבים חברי הכנסת מהרשימה המשותפת בחלקם הגדול, כמובן בלי לעשות הכללות, אבל הגלריה שיושבת כאן, שגם מטיפה לטרור, ראינו אותם גם בשבוע האחרון בהר הבית, באים כמו זבובים לדם. מחפשים איפה יישפך יותר דם.

הם חושבים שהם יוכלו להעביר את הדרוזים את התהליך שהם העבירו את הבדואים בנגב. שהיום התנועה האסלאמית שלחו אותם 100 שנה לאחור. אני זוכרת את הגדס"ר הבדואי כיחידה מפוארת. אני זוכרת את הבדואים משתלבים ומנסים לפחות להשתלב ואנחנו רואים גם בצפון שיש תמונה אחרת. זה מה שהם חושבים שהם יכולים לעשות לדרוזים.

אבל ראינו, באירוע שהיה על הר הבית, ששני שוטרים גיבורים ואמיצים שלנו, שהקריבו את נפשם, וזו לא פעם ראשונה. היה גם את האירוע בבית הכנסת, ששוטר דרוזי הגן על המתפללים בגופו ושילם בחייו ויש אין ספור סיפורים. וכל פעם שאני הולכת בשביל הבנים, יחד עם בנות השירות הלאומי בדלית אל כרמל, באירוע המדהים הזה ואנחנו רואים את העוצמות ואת ההתגייסות גם של הבנות לשירות הלאומי, אנחנו יודעים שהמשחקים האלה, המניפולציות וההסתה הזאת, לא יביאו לשום מקום. הם יאכלו את הכובע. זה לא יקרה ועד היום אנחנו רואים שההתגייסות ליחידות הקרביות, אדוני יושב הראש, היא כמובן עולה לאין ערוך בכל מגזר אחר באוכלוסייה.

עוד מעט נשמע גם מצה"ל את הנתונים.

מדהים. התגייסות של 87% ליחידות קרביות, יחידות משמעותיות בצה"ל שפתוחות בפני העדה. היום כל צה"ל, זה כבר לא החטיבה 406, זה גדוד חרב, זה כל הצבא ואנחנו יודעים, אנחנו רואים את ההתגייסות ואת ההקרבה ואת ההליכה כתף אל כתף של כולנו ביחד, מתוך הבנה שהמדינה הזאת היא המקום הכי טוב בשביל כולנו והנאמנות למדינה.

אני יכולה להגיד לכם שהנושא בכלל עלה אצלי כשהתחלתי לשמוע נאומים בני דקה של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שמדברים על הפלסטניזציה של הדרוזים. פתאום כל מיני קולות. הם תומכים בכל מיני סרבים וזה ואז התחלתי לשאול את השאלות ולהגיע לחומרים האלה.

מה פתאום הם תומכים? הם תומכים איפה שיש הסתה נגד המדינה, שאף מדינה לא הייתה מרשה שהחברים של בן לאדן והקרובים של החמולה שלו, ישבו בתוך הכנסת או שמבל"ד יש שם סדרה של אנשים שעשו עבירות ואנחנו רואים שהדפוס הוא משפחתי, כמו בשארה וגאטס, כמו חמולת ג'בארין. כל מיני כאלה כוכבים שאנחנו רואים אותם משתלבים בטרור, אבל לא בעשייה הפרודוקטיבית למען מדינת ישראל, כשהם רואים את כל מה שקורה סביבם.

אני רוצה לומר רק משפט אחרון, שההצלחה של ההסתה הזאת זה כמו לעמוד על סף תהום וללכת צעד אחד קדימה. זה מה שיקרה. אז הם לא יחבלו לא בשילוב של העדה הנוצרית - - -, לא יחבלו. יש מגזרים שלמים שהיום יודעים שאין מקום יותר טוב מאשר מדינת ישראל, ובטח האחים שלנו, הדרוזים, שראינו עכשיו גם את ביקורי התנחומים. אני באופן אישי הלכתי לביקורים עם בעלי. אני לא רואה בזה משהו פוליטי לחלוטין, אלא זה משהו שהייתי עושה גם כאזרחית שהיא לא אשת ציבור וראינו שאנשי הרשימה המשותפת, בחלקם, התקשו לגנות, לא באו לבקר, לא באו לנחם, למרות שהאנשים הללו היום שם כדי להגן על המתפללים שהם מוסלמים, כידוע לכולם.

אז באמת, אדוני יושב הראש, אני מודה לך על הדיון הזה ואני חושבת שאנחנו נמשיך לעקוב ולהפסיק לממן את התליינים שלנו. אותם אנחנו נפסיק לממן. כל בית ספר שיעשה פעילות מהסוג הזה – ואנחנו ראינו את זה גם במזרח ירושלים – לאו דווקא במובן הזה, אבל כל מיני אסירים ביטחוניים שהפכו להיות מורים בבית ספר, או כל מיני מנהלות בתי ספר שארגנו כל מיני פסטיבלים של נכבא ושל מעברים כאלה ואחרים; וילדים בתוך שלוליות צבע. התופעות האלה לא תהיינב, כי אנחנו לא נממן את התליינים שלנו.

תודה גברתי. אנחנו עוברים למשרד החינוך. הגברת איה חיראדין, מנהלת אגף חינוך מגזר דרוזי.

טוב, קודם כל תודה על זימון הדיון החשוב הזה וההתרגשות וזה בעצם ברית אחים וברית חיים, שאנחנו מאד מעריכים.

אחוז הגיוס במגזר הדרוזי עומד על 82% נכון לשנת 2016. אחוז הגיוס ליחידות קרביות – 46%, שזה הרבה מעל לאחוז הארצי וזה אומר הרבה. זה לא מובן מאליו וזה אומר הרבה.

לטענה הספציפית לגבי עמותת בלדנא, אנחנו עשינו בדיקה יסודית עם כל מנהלי התיכונים, אחד אחד. התשובה הייתה חד משמעית שזה לא היה. לא מכירים את העמותה, לא ירשו לעמותה הזאת להיכנס לבתי הספר. היא חד משמעית לא הייתה. יכול להיות שבדלית אל כרמל יש איזו שכונה של בדואים-מוסלמים. יכול להיות שהם עשו את הפעילות שם, אבל לא עם תלמידים דרוזים. אנחנו עשינו בדיקה ממש מדויקת לגבי הטענה הזאת וזאת טענה לא נכונה, שקרית, חד משמעית.

עשינו בדיקה יותר מעמיקה עם כל התיכונים. לא מכירים ובכלל לא עולה בדעתם להכניס עמותה כזאת לבתי הספר. ההיפך הוא, שאנחנו עושים הרבה פעילויות ביחד עם מינהל חברה ונוער, שנציגים נמצאים כאן גם.

רק שנייה ברשותך. הבחור שעדיין לא הגיע ואולי יגיע, אולי לא יגיע, הוא דרוזי?

כן.

והוא חווה את ההרצאות האלה של בלדנא בעצמו? הוא ראה את זה בעצמו?

כן. התמונה הזאת-. הוא בכניסה, הוא יגיע. הוא ידבר על זה גם בעצמו. זה אגב מבית ספר עתיד.

בית ספר עתיד - - -

עתיד קם רק השנה. עד עכשיו זה היה אורט.

התלמיד מעתיד?

לא, התלמיד משפרעם. הוא סטודנט. הוא בכלל שייך למערכת החינוך - - -

הוא סטודנט, אבל שוב, אני חס ושלום לא רוצה להתווכח איתכם. אלה הם הממצאים שהם גאים בפעילות שלהם ב - - -

אני רוצה להבהיר רק שהסטודנט הזה הוא - - -

אנחנו נשאל אותו.

כן, כן, אבל הוא שייך למגזר הערבי, שפרעם. יש שם דרוזים, אבל מערכת החינוך בשפרעם שייכת למגזר הערבי. במערכת החינוך של המגזר הדרוזי לא הייתה שום פעילות - - -

כן, אבל מערכת החינוך, גם במגזר הערבי, ממומנת מכספי - - -

ברור, אבל זה דיון אחר.

צריך לראות גם את ה - - -

חלילה, אני לא מצדיקה את הקשר שלהם, אני רק מציגה את העובדות.

טוב, זה מעודד. מה שאת אומרת הוא מעודד.

אני רק רוצה להמשיך, ברשותך.

דרך אגב, יהיה פה גם דיון כזה על מגזרים אחרים שנותנים פעילות אנטי - - - אצלם?

אנחנו עושים פעילויות גם - - -

ו - - - שלמים - - -

אתה נכחת בדיונים כאלה. ההסתה נגד החיילים החרדים, אתה מתכוון?

לא רק החרדים. כאלה שקוראים לא להתגייס.

דנו בזה כבר כמה וכמה פעמים.

נו, זה גם.

בוודאי שכן, התשובה היא כן. אבל סליחה, בואו לא נפריע לגברת, כי היא הייתה באמצע.

אני רוצה בבקשה להמשיך. לגבי פעילויות שאנחנו עושים במהלך שנת הלימודים ביחד עם הנערים, ביחד עם מינהל אוכלוסיות, ביחד עם מנהל חברה ונוער, גם האגף לביטחון במשרד הביטחון ויש הרבה פעילויות שאנחנו גאים בהן. קודם כל פעילות של שביל הבנים, שהזכרת. בנוסף לזה - - -

שאושר סופית כולל הביקור והכל, לפני שבועיים, שלושה.

כן, בדיוק. ובנוסף לזה תהיה פעילות ב-18 באוקטובר, של 500 נערים דרוזים ו-500 נערים יהודים שיעשו צעדה ביחד ביער אחיהוד, שהכותרת שלה ברית חיים-ברית אחים. אנחנו עושים הרבה פעילויות של ביקורים ביחד, מסע - בטח גם ידברו על זה עוד - מסע לוחמים. עמותת אחרי מאד פעילה במגזר הדרוזי ועושה המון פעילויות.

מה שבטוח ואני רוצה, כדי לא להאריך, רק להבהיר דבר אחד, שאנחנו כמערכת חינוך לא נרשה לשום דבר שייכנס לתוך המערכת שלנו במגזר הדרוזי, שיכול לפגוע בביטחון המדינה. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, את הנוער שלנו לערכים של המדינה. הזהות שלנו מאד ברורה – דרוזים ישראלים וכך יהיה וכך ההנחיות גם למנהלים. יש לנו מנהלים שהם מאד מחויבים לסיסמה הזאת.

תודה לך גברתי. אנחנו נשמע את חבר הכנסת, האלוף במילואים, אייל בן ראובן ולאחר מכן את אלוף משנה וג'די סרחאן, ראש מינהל אוכלוסיות.

טוב, בוקר טוב. אלף אני שמח על הדיון הזה, הוא חשוב ואני רוצה לומר פה, בדיון הזה, אין פה ימין ושמאל, יש פה צה"ל. יש פה מערכת הביטחון, שהיא של כולנו, ללא הבדלים פוליטיים כאלה ואחרים.

אני באתי הנה לדיון הזה, כי ראיתי בכותרת שיש איזו שהיא פעילות כנגד גיוס לעדה הדרוזית. אני שרתי בצה"ל שנים רבות עם חיילים דרוזים. שאמרו את שם המשפחה שלך – חיראדין – אז פריד חיראדין מחורפיש היה איתי בפלוגה במלחמת יום הכיפורים.

היא הבת של אלוף משנה גדעון עבאס.

ושל גדעון. אנחנו אחים ואנחנו נלחמים ביחד ולכן אני כמובן מגנה כל פעילות שמנסה לגרום לכך שמישהו לא יתגייס לצה"ל, בוודאי בעדה הדרוזית. הצגת פה את הנתון 82% גיוס. זה נתון מאד גבוה וחשוב והוא צריך עוד לעלות. זאת אומרת אנחנו צריכים לטפל כל הזמן כדי שהאחוז רק ילך ויעלה. זה נכון בקרב העדה הדרוזית.

אני מעלה פה את סוגית הבדואים. חברים, הסוגיה הבדואית היא מטרידה. היא מטרידה כי שם סוגית הגיוס הולכת ויורדת, הולכת ופוחתת מסיבות כאלה ואחרות, שגם בהן אנחנו צריכים לטפל. אני כמובן בעד גיוס גם של ערבים ישראלים, למי שרוצה ומי שלא יודע, יש גם היום בצה"ל משרתים מוסלמים, ערבים שמשרתים ומשרתים היטב בצה"ל. מי שלא, אז לשירות הלאומי וחשוב מאד שיתגייסו לשירות הלאומי. זה טוב לחברה הישראלית.

אני מכיר את חילוקי הדעות בחברה הערבית בעניין הזה. יש חילוקי דעות והם בסדר, הם קיימים, אין מה לעשות איתם.

כלומר, אם אני מסכם את דברי, אני חושב, אמיר, יושב ראש ועדת המשנה הזאת, החשובה, אני חושב שאנחנו צריכים לגנות כל פעילות, כל פעילות, שקוראת למישהו מאזרחי מדינת ישראל, שלא להתגייס לצה"ל.

אני שמח על הנתון שאת הצגת פה לגבי מערכת החינוך הדרוזית, כי אני חושב – ואת זה אני אומר לך – חברי אכרם חסון – אני מצפה, הפעולה הכי אפקטיבית בעניין הזה, של מישהו שמנסה לחדור לעדה הדרוזית ולפגוע בה, היא של החברה הדרוזית. היא הראשונה. אנחנו אתכם. אנחנו צריכים לראות שהדבר הזה לא קורה. מדוע? כי במדינת ישראל אנחנו מדינה דמוקרטית ותמיד יהיו גופים כאלה ואחרים. לא את כולם אפשר להכניס לבית סוהר. יש דעות כאלה ואחרות, ולכן בסוף המנהיגות היא המנהיגות האפקטיבית.

ואם היום אתם, במערכת החינוך הדרוזית, החלטתם שלא ייכנס ואתם מצליחים לכפות את זה, אז שלא ייכנס, אז אני שקט.

חד משמעית.

אני יחסית רגוע בעניין הזה.

חד משמעית, זה לא ייכנס.

ואנחנו צריכים לעשות הרבה מאד פעולות בחברה הבדואית, כמו שאמרתי, וגם בחברה הערבית, כדי לקדם וכמו שאמר, רמז, ידידי, האלוף במילואים אלעזר שטרן שטיפל בזה הרבה, יש לנו גם מה לעשות הרבה בחברה היהודית בעניין הזה. תודה רבה.

אכן. תודה לך ידידי. אלוף משנה וג'די סחראן ולאחר מכן חבר הכנסת אכרם חסום.

בוקר טוב. אני אחראי על שילוב בני מיעוטים בצה"ל, בתוך זה גם המגזר הדרוזי. בסך הכל המוטיבציה לשירות היא מאד גבוהה, כך גם אחוזי הגיוס לצה"ל. לעניין עצמו.

המספרים שהוצגו אלה המספרים שלך?

כן, 80%, 82%, זה נכון ללפני שנתיים-שלוש בערך, אפשר לחשב את זה. אגב, בהקשר של העדה הדרוזית עברנו סגירת הגדוד המגדרי 299. בסך הכל רואים סימנים טובים של השתלבות החיילים ביחידות קרביות, בעתודה, בסייבר, באמ"ן. זה הולך לכיוונים טובים ונכונים וצריכים להמשיך ולתמוך בזה.

וצריך לטפל במשתחררים.

זה - - - צה"ל. לתת להם את הדיור לחיילים משוחררים ולאפשר להם את ה - - -

אז בואו נשמע. אנחנו לוקחים את כל המילים. בואו נשאיר לו.

שלוש נקודות. אז קודם כל העניין עצמו, אני חייב לומר שיש לזה השפעה מינורית. אני פוגש הרי הרבה נערים, הרבה הורים. איפה שהקרקע היא בשלה, איפה שהאבא בתפיסה קצת שונה, איפה שהוא מאוכזב, איפה שהוא זה וזה, יכולים לחדור שם. וזה לא לחדור למערכת החינוך, לא לחדור לעדה הדרוזית, אבל אם חודרים לבית הזה ואם חודרים לבית הזה וחודרים לבית אחר, ובאופן עקרוני בכפרים המעורבים זה יותר קל. מרר, שפרעם, אבו סנאן. אנחנו נתקלים במקרים כאלה שאתה שומע. אולי לא אומרים את זה באופן גלוי, אולי לא עושים את המפגשים באופן גלוי, אבל אני מציע לא לזלזל בזה. לקחת את זה בחשבון. לטפל בזה, לתת לזה את המענה הנכון.

היום המצב הוא מצוין בזכות הפעילות של משרד החינוך, משרד הביטחון, האגף ביטחוני חברתי וצה"ל בתוך בתי הספר. אני חושב שאם אנחנו נרפה טיפה ואם ירדו טיפה, זה יכול לשנות טיפה את זה. לא במספרים גבוהים, אבל.

החיילים המשוחררים הם עיקר הבעיה. חייל משוחרר שיוצא לאזרחות מאוכזב במירכאות או לא במירכאות, זה יכול לתרום רק לסיפור הזה, והם אגב, הצד שמנסה לקלקל, מנצל כל מקרה כזה. אז אנחנו חייבים לטפל גם בחינוך וגם חיילים משוחררים כמעט ולא הולכים ללמוד. אין לי את המחקר, אבל אני יכול להגיד לך באחוזים מאד נמוכים מסך החיילים המשוחררים, אולי 5% הולכים ללימודים אקדמאיים.

למה?

המוטיבציה יורדת משמעותית.

לא, אבל למה הם לא הולכים ללמוד?

אני אומר, אחרי שלוש שנים בצבא יורדת המוטיבציה ללימודים, פעם אחת. פעם שנייה, רובם באים מרקע סוציו אקונומי נמוך שרוצה עכשיו לעבוד ולעזור למשפחה; ושלוש, לא יכול לכלכל את עצמו שלוש-ארבע שנים ועכשיו הוא רוצה להתחתן ולבנות בית ומאפייני תרבות נוספים שמשפיעים.

אבל היום, כשהולכים לתת ללוחמים מענק - - -

כן, זה מתאים ללימודים, זה יקרה. שכר הלימוד הוא לא הבעיה. המחיה היא הבעיה.

אה, הצורך לעבוד ולהרוויח ולפרנס את המשפחה.

כן, זו הבעיה המרכזית. ובעיית הדיור, שאני קטונתי. - - - אלה הדברים.

אוקיי, תודה לך. חבר הכנסת אכרם חסון.

סליחה, אפשר?

אדוני יקבל זכות דיבור, אבל כרגע חבר הכנסת אכרם חסון.

אני מבקש לפני שהוא ידבר.

אני מוותר לו דקה, בבקשה, חברת הכנסת לשעבר אסעד.

אני הייתי פה, במקרה אני בא לדיון אחר ואמרו לי יש דיון על הדרוזים, אמרתי אני אכנס. אני חבר כנסת לשעבר. הייתי פה לפני הרבה שנים ואני גם אלוף משנה במילואים. א' טוב שיש ויכוח וטוב שיש אנשים שנכנסים ואומרים אחרת. ברוסיה אסור להגיד. אנחנו לא במקום כמו איראן. תן לאנשים שיתבטאו, אבל העובדות מדברות בעד עצמן.

אני במקרה אירחתי מספר אנשים לפני חודש והוא הציג את הנתונים של הגיוס לצה"ל. העובדה – למרות הכל, למרות הבעיות, למרות שמדינת ישראל – לא צה"ל – עושה עוול לדרוזים לא מהיום ולא משנה איזה ממשלה – ממשלת ליכוד, מערך – עושה עוול לאזרח הדרוזי בכל יישוב והדרוזים ממשיכים להתגייס לצה"ל במוטיבציה מאד גבוהה, זה אומר שצריך לשנות את המצב של האזרח הדרוזי. במיוחד להדגיש את נושא החייל המשוחרר.

יש לי במקרה משרד בכרמיאל והרבה צעירים דרוזים באים אלי בדרישות, בבקשות לעזור להם. אתה יכול לעזור להם בתחום מסוים - - - אבל היתר לא. היתר זה המדינה. אם לוקחים את בית ג'אן, אנשי בית ג'אן מתפארים שזה הכפר שהוא הקריב למדינת ישראל הכי הרבה ושם 30 שנה לא היו חלקות אדמה, חלקות להקים בית לחייל הדרוזי המשוחרר. איפה נשמע דבר כזה? אני הבאתי דוגמא את בית ג'אן, אבל זה נכון בכל מקום.

אם יש בבית ג'אן היום ולצערנו ולשמחתנו נמצאים בתוך שמורת טבע שנקראת שמורת הר מירון, יש 3,200 איש עם חריגות בנייה. ואי אפשר לסדר את זה. ואם מביאים דרוזי שהיה בצבא, אתה לא יכול להוסיף, כי אתה-. דרוזי, שבנה על אדמתו, בשטח שלו, מביאים אותו לבית המשפט. אני מתעסק בזה, כי אני יודע את זה וכדאי שאתם תדעו את זה. מביאים אותו לבית המשפט, בית המשפט קובע שהאיש הזה יהרוס את הבית. שתיים, ייכנס לכלא. שלוש, ישלם 300,000 שקלים. אחד, במקרה הגיס שלי. סגן אלוף בצבא. היה בהנדסה קרבית. הוא נכנס לכלא. לא שילם כסף, אבל מחייבים אותו להרוס את הבית.

מצד שני מביאים יהודי, חברה, יש פה גזענות. אם אתם לא ידעתם, כדאי שתדעו. בחור ברמת הגולן. מתנחל. נתניהו אומר זה חלק מארץ ישראל. הוא אומר המון דברים שאין להם כיסוי. בחור, מביאים אותו, הוא לא בונה בית, הוא בונה צימרים על אדמה של מדינת ישראל, או של הסורים במקרה זה.

אוקיי.

ומביאים אותו למשפט בזמן שמביאים את הדרוזי.

דעא"ש. האדמה היא של דעא"ש.

בסדר. מביאים אותו למשפט ושופט בישראל אומר אין עילה למשפט. מה זאת אומרת? זו המציאות. אפשר לכסות את הראש בחול ולהגיד לא שמענו, לא ראינו, אבל זו המציאות. אם אתם רוצים לטפל בדרוזים ויש נכונות לטפל בדרוזים ושמעתי את האלוף, אני מכיר אותו טוב, ורוצים לטפל בדרוזים – לא מהשפה החוצה. צריך לטפל בשורש הבעיה ושורש הבעיה – הממסד הישראלי – שהוא מזניח את הדרוזים ולא מעניין אותו הדרוזים. הדרוזים עשו את הכל למען המדינה.

תודה לך אדוני. אני חושב שיש מה לעשות לא רק כלפי החיילים המשוחררים הדרוזים, אלא כלפי חיילים משוחררים בכלל. זה נכון לכל אורך השירות ואנחנו אכן, בוועדת החוץ והביטחון, גם חברי היושבים כאן, גם חברי שאינם כאן, פועלים בנושא הזה ותודה לך על הדברים.

חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני יושב הראש, קודם כל אני מברך אותך על קיום הדיון החשוב הזה. אני גם רוצה לברך את כל החברים שהגיעו במיוחד להשתתף איתנו. בנוסף לחברה ששמעתם מהמגזר הדרוזי, איתנו גם פטין ביראני, שהוא מפקח בכיר באגף מינהל ונוער במשרד החינוך.

נשמע גם אותו.

כן, גם עינב שוורץ, שהיא מנהלת מינהל חברה ונוער במחוז חיפה וגם מנצור מועדי שהוא נציג משרד הביטחון וגם נזיה עבדאללה, בנוסף לאלוף משנה וג'די סחראן ולחבר הכנסת לשעבר שהגיע.

באותו יום שקיבלתי תלונה מאם תרצו והראו לי את הכתבה על דלית אל כרמל, אני פניתי לרשם העמותות כי אני מכיר אותם שנים רבות. גם לי יש עמותה משנת 1989 ובדקתי קודם כל את התקנון וראיתי שהם פועלים בניגוד לתקנון. לכן הוצאתי מכתב שני גם למשרד המשפטים וגם למשרד הפנים, בבקשה דחופה לפרק את העמותה הזאת. זה אחד.

מצד שני אני הגשתי הצעת חוק, שלשמחתי הרבה ועדת השרים קיבלה אותה וכבר אנחנו נדון בה בקרוב. במסגרת החוק נמנע כל אדם שמסית ובא לעשות שטיפת מוח לילדים, שהם צריכים ללמוד על ערכים, על כבוד האדם, על סלחנות, על אהבה, שאין הבדל בין אדם לאדם אלא אדם מבחינתנו הוא ערך עליון. אבל לצערי הרב יש כאלה שחיים בקרבנו ואצלנו ואני מקווה שהם לא הרבה, מכל העדות, מכל העמים, שמנסים לקלקל ומנסים להפריע. ברגע שאתה עושה שטיפת מוח לילד, אתה לא יכול אחר כך במשך 60-70 שנה לשנות את האמונה שלו.

לא מזמן אני ביקרתי בעיר נצרת והלכתי לדבר עם תלמידים. היו באולם יותר מ-300 תלמידים, תלמידים שהם כפי שאני מבין ישראלים. אני בוגר בית ספר סאן ג'אזיר בנצרת ואני תמיד מודה לכנסייה שנתנה לי את האפשרות ללמוד שם ולתת לי השכלה טובה וחשבתי לתומי, זה כמו התקופה שלי, שאני בוגר משנת 1978 שם. ראיתי תלמידים שאין בהם אחד צדיק שאוהב את מדינת ישראל. גם אם יש מחלוקות.

אני מצדיק את חברי וידידי שיש בעיות עם הזכויות של הדרוזים ואני נלחם כל יום, אבל למה לערב שמחה בששון? קודם כל צריך להיות אזרח מדינת ישראל, לא לשנוא אף אחד, לא לעבוד נגד המדינה, שהיא משקיעה, גם אם היא לא משקיעה מספיק בך, אבל היא משקיעה כדי שאתה תחיה בכבוד, בדמוקרטיה והיא שומרת על הערך שלך כאדם בתוך המדינה.

לכן לא קם תלמיד אחד שדיבר באופן חיובי על מדינת ישראל וזה מדאיג אותי מאד. אני חושב שלא כולכם יודעים את זה. יכול להיות שאתם חושבים שיש כאלה ככה ויש כאלה ככה, אבל אני אומר – מערכת החינוך, כמובן לא המפקחת הבכירה, שהיא אחראית על הדרוזים ולא המפקחים האחרים – מערכת החינוך, כמו השר, כמו אלה שמקבלים את ההחלטות. כנראה במשך השנים האחרונות, אולי ב-10 השנים, ב-15 השנה, כל הערכים במערכת החינוך נפלו. כנראה אפשרו לכולם להיכנס לשם ולעשות שטיפת מוח, לשנות.

אנחנו צריכים להרחיק את מערכת החינוך מהפוליטיקה. צריך להרחיק אותה ממחלוקות שיכולות לגרום שנאה ויותר פילוג בתוך החברה הישראלית. לכן אני בא בטענות. אני אומר גם, פעם הבאה אני מבקש שתזמין את שאר הרשתות, כי מערכת החינוך הפורמאלית היא לא אחראית היום על עתיד או על אורט או על רשתות אחרות שקיימות. יכול להיות שהכפיפות שלהן היא פחות למפקחי משרד החינוך ולמחוזות שנמצאים בכל אזור ולכן אנחנו גם מפספסים.

אנחנו לא ניתן יד לאף אחד. אנחנו לא רוצים שאף אחד יתערב במדיניות העדה הדרוזית. יש לנו ברית חיים כאן וזו מדינתנו ואין לנו מדינה אחרת וזה לא ייקח אף אחד. מצד שני אנחנו נאבק ומגיעות לנו זכויות ואנחנו ניקח את הזכויות שלנו כדי באמת לתת נקודות זינוק שווה לכל צעיר, כי יש לנו הרבה בעיות, במיוחד בקרב האוכלוסייה שמשרתת. לפי מה ששמעתי, וג'די, אומרים שבשנת 2016 עלה בעוד 2 אחוזים, אז הגענו ל-84%. אני מקווה שנמשיך לחנך את הילדים שלנו לשרת את המדינה. זו זכות ולא רק חובה. כי לא צריך רק חוק חובה כדי לשרת את המדינה שלך.

מאחר שאני מאמין בדברים האלה, אני אף פעם לא הרשיתי לעצמי, למרות שאני משרת את האוכלוסייה המוסלמית, הנוצרית והבדואית, ואני אומר אין הבדל בינינו כבני אדם, אני אף פעם לא הלכתי ואמרתי למוסלמים אתם חייבים להתגייס לצה"ל או להתגייס לשירות לאומי, אחרת היו אומרים עלי בוגד. אז למה לתת לארגונים מאותן עדות או עמים אחרים לבוא אלי ולנסות לשכנע אותי ללכת נגד המדינה. זה בעיני דבר חמור ביותר.

צריכה להיות ענישה קשה מאד, צריך לפרק עמותות מהסוג הזה. עמותות קמו כדי לשרת את האוכלוסייה, כדי לתמוך באוכלוסייה החלשה, כדי אולי להעצים את הדמוקרטיה וחופש הביטוי, אבל לא להביא ליותר שנאה ופילוג בעם.

לכן אני גם ביקשתי מוועדת החוץ והביטחון לקיים דיון דחוף מאד ואני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על המשמר. זה לא מספיק שאנחנו מקיימים דיון והדיון מתקיים בזכותך ותודה על כך, אבל צריך להמשיך לעקוב ולראות וגם לראות אם הדברים מבוצעים בשטח ולא סתם רק כל פעם למראית עין ואחרי שאנחנו יוצאים העסק נגמר ועוד קיצונים יחזרו וישנו לנו את המצב שאנחנו רוצים בו.

כפי שאמרתי, אנחנו לא ניתן יד לאף אחד לחבל במערכת היחסים בינינו. תודה רבה.

תודה לך. חבר הכנסת, האלוף במילואים אלעזר שטרן, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נשמע את החבר שהגיע ובעצמו חווה את הדברים.

קודם כל אני חושב שאין מה להכביר מילים לא על החשיבות של שירות הדרוזים, לא על ההישגים, בטח לא על אחוזי השירות ולשמחתי הרבה גם על הצעד החשוב בעיני, שהגדוד הדרוזי, כגדוד מגדרי, הגיע לפרקו. זה היה נכון לזמן שהוא היה נכון, מילא את משימתו ועצם הפירוק שלו, למרות חילוקי הדעות בתוך העדה, אין ספק שהוא מהווה פריצת דרך, שאנחנו, כמו שאמר פה אלוף משנה וג'די, רואים את התוצאות שלו בכל היחידות של צה"ל ולכן זה חשוב.

בצד אני רוצה להעיר. אני חבר אופוזיציה, לא קואליציה ואני אומר פה, כיוון שהוא יצא, לא חושב שנכון לכרוך את הדיון הזה עכשיו אם איך המדינה מתנהגת לחייל הדרוזי המשוחרר. אני חושב שהמדינה מתקדמת מאד בתחומים האלה. אני רק רוצה להגיד לכל מי ששומע פה – גם הילדים שלי חיילים משוחררים, אין להם חלקות אדמה ולהרבה חברים דרוזים שלי יש חלקות אדמה. נכון שהם צריכים להישאר בכפרים. גם אני הייתי שמח ואני אומר את זה והחברה הדרוזים שיושבים פה יודעים מאיזה מקום אני אומר את זה.

מהיום הראשון, אין משלחת צה"ל אחת שיוצאת לפולין, שאין בה גם חברים דרוזים בתוך הסיפור, ולכן אני מרשה לעצמי לומר את זה, דווקא כמי שהיחסים איתו הם לא נתונים במחלוקת, גם כמי שנמצא באופוזיציה וכאילו הייתה פה ביקורת על ראש הממשלה. אני חושב שכדאי לטובת כולנו להפריד את זה. שירות הדרוזים בצה"ל לא מותנה בהקצאת חלקות לבנייה, על אף שצריך לתת חלקות לבנייה. אבל המוזיקה היא מוזיקה, איך אני אגיד לכם, שלא מתאימה לעדה הדרוזית. זאת מוזיקה שמתאימה לאוכלוסיות שלא משרתות בצה"ל – יהודים וערבים דרך אגב בהקשרים האלה.

אני חושב ואני אומר את זה לחברים מאם תרצו – שכדאי לדייק בעובדות. אנחנו שמענו כאן שמערכת החינוך הדרוזית, והוואי ומערכת החינוך היהודית תתנהג ככה, שלא תיתן לגופים כאלה להיכנס לתוך המערכת. הקנאות היא הרבה יותר גדולה ולכן אני לא יודע מי צודק פה. איך אני אגיד את זה – מהיכרותי לפחות את החברים הדרוזים, נראה לי שהצדק הוא איתם מבחינה עובדתית.

והדבר האחרון, אני כמובן מברך על רוח הדברים. אני חושב שצריך לוודא שבאמת גופים כאלה לא יכנסו. אני מברך גם את הפעילות, או את העלאת הנושא גם על ידי חברינו אכרם חסון ואני חושב שבטח למי שהגיע לדיון הזה, הדברים ברורים.

בצד אני אומר, גם לך כיושב ראש, שאם תרצו, בצדק, ציטטו פה את חוק העונשין האוסר על פעילות נגד גיוס מי שחייב בשירות בצה"ל. אז הדרוזים, כמו היהודים כולם, חייבים בשירות בצה"ל, להבדיל ממה שהזכיר פה חברי, האלוף אייל בן ראובן, בוואדי ערה דרך אגב יש אני חושב כבר 21 משפחות שכולות, מוסלמים. כדאי שנזכור את זה.

אבל מה שאני רוצה לומר, אם אפשר להגיד קשור את עצמך, אז אולי יהיה פה דיון גם על גופים יהודים, לאו דווקא אנטי ציוניים או אנטי ציוניים כולם, שנכנסים למערכות החינוך ומשכנעים חיילים דתיים לא לשרת או חיילות דתיות, שגם הן חייבות בשירות, לא להתגייס לצה"ל. הלוואי שתעשה דיון כזה, שעוד לא נעשה.

נעשה, נעשה.

לא, לא נעשה. נעשה דיון על מי שמתנכל לחיילים דתיים.

לא רק זה. נעשו גם דתיים וראינו גם ממצאים ושמענו גם בנות שהגיעו לכאן ואמרו מה הן שמעו. אלעזר, אולי לא היית בדיון הזה.

אני הייתי לפחות בדיון אחד כזה. לא ראיתי שמישהו ציטט את חוק העונשין שם. תודה.

אוקיי, תודה. מתן, בקצרה ולאחר מכן תציג גם את החבר שיספר מה הוא יודע בעצמו.

רק באמת לדייק. גם בתמונה שאתה רואה פה, זה לא מתוך בית ספר. יכול להיות שזה היה מחוץ לשעות הלימודים. אני לא טענתי שזה היה בתוך כיתה. להבדיל מהמגזר הערבי, שכן.

אני לא. מתן, בסדר, אבל יושבים פה, זה לא סתם - - -

כן, אבל גם היא לא יודעת מה קורה אחרי הצהריים.

לא, אבל זה לא סתם שהכנסת אותם לסוג של כמעט מגננה. זה לא סתם. כי באו לדיון הזה מתוך תחושה שבבית ספר דרוזי נכנסו עמותת בלדנא לתוך זה ולא נכנסנו.

בוא, בוא. מה שמו של החבר?

אני מתנצל שאני צריך ללכת לדיון אחר עוד מעט. אתם מכירים את זה.

אין שום בעיה. תציג את עצמך. תספר מה אתה יודע.

קודם כל שלום לכל המכובדים. אני מודה לך, חבר הכנסת אמיר אוחנה על זה שאתה מקיים את הדיון הדחוף הזה. לי קוראים ריאן סאלח, אני סטודנט דרוזי למשפטים באוניברסיטת חיפה.

לקחתי חלק באיסוף של המידע בדו"ח של תנועת אם תרצו, אבל עד עכשיו בחרתי שלא להיחשף. אני הגעתי הנה על רקע האירוע האחרון, שבו נרצחו שניים, שני שוטרים מבני העדה שלי, כשלא נשמע גינוי אחד אפילו מפי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שבכל נקודה נפיצה בין האוכלוסייה הדרוזית לבין השלטון, כמו למשל עניין התכנון והבנייה, דואגים ישר לעמוד לצדנו ולהגיד עד כמה הם מחוברים ומזדהים איתנו, אבל ברגעים כאלה, כמו מה שקרה עם השוטרים, הם פתאום נעלמים, שותקים, לא מוצאים אותם. גם בגלל זה בחרתי לבוא ולדבר על התנועה של הסרבנים הדרוזים, תנועה בשם אורפוד.

השם המלא של התנועה הוא למעשה אורפוד שעבאק בחמיק. התרגום החופשי של השם הזה לעברית זה סרב, העם שלך יגן עליך, כשהכוונה בעם זה לעם הפלסטינאי. התנועה הזאת מציגה את עצמה למעשה כאיזה שהוא קו חם עבור מלשב"ים דרוזים שנמצאים בהתלבטות לגבי הרצון שלהם להתגייס. הם טוענים שהם למעשה מסבירים קודם כל שהם לא פונים בעצמם למלשב"ים, אלא המלשב"ים פונים אליהם. זאת אומרת שהם פועלים באופן פאסיבי. המלש"ב פונה אל התנועה, התנועה מסבירה לו קודם כל על ההשלכות של השתמטות מגיוס ולאחר שהוא מבין ונותן את הסכמתו, אז התנועה למעשה מתווה לו או נותנת לו איזה שהוא ייעוץ לגבי הדרך שבה הוא יוכל לבחור.

האם הם עושים זאת גם במסגרת של בתי ספר?

לרוב הם לא עושים את זה במסגרת של בית ספר, כי המלש"ב נמצא באיזו שהיא תקופת ביניים. הוא מסיים את לימודיו - - -

מלש"ב זה כבר מכיתה י"א.

הכוונה היא שהצעיר נמצא בבית הספר, אבל למעשה הפנייה אליהם לא מתבצעת בתוך תחום בית הספר, אלא הפנייה נעשית או מרצונו החופשי, לפי הטענה של התנועה, של המלש"ב, אבל בפועל התנועה בעצמה מעודדת את הסרבנות הזאת.

בעניין של כניסה לבתי הספר – התיעוד שנאסף ביישוב דלית אל כרמל הוא תיעוד של תנועת בלדנא, שמקיימת למעשה שיתוף פעולה עם תנועת אורופוד. מה שהתנועה הזאת עצמה, זה שהיא לקחה מדריך או מדריכה דרוזים שמגדירים את עצמם כפלסטינאים. המדריך הזה לקח קבוצה של תיכוניסטים דרוזים וקיים להם סדנאות מטעם הארגון הזה, אבל לא בשטח של אחד מבתי הספר בדלית אל כרמל, אלא בשטח של מרכז התרבות אצלנו, ששייך למועצה. זה מה שידוע לי.

בפעילות הזאת השתתפו גם דרוזים?

בעיקר דרוזים.

בעיקר דרוזים.

בעיקר דרוזים. ולמה תנועת בלדנא לא בחרה למעשה מדריך מטעמה, כשרוב המדריכים שם הם ערבים מוסלמים אלא בחרה מדריך דרוזי, בגלל ש - - -

אתה נכחת בפעילות הזאת?

אני מכיר באופן אישי את מי שהעביר את ההדרכה הזאת.

את מי שהעביר את ההדרכה.

כן.

לא, אבל תענה לו טוב לשאלה בבקשה, כי אני תיכף אתייחס לזה. תענה לו על השאלה – אתה נכחת בסיור הזה?

נכחתי. בסיור עצמו לא, אבל - - -

ראית תיעוד וידיאו?

קודם כל, כל העניין הזה, ידעתי בדיוק מה סדר הזמן, מה הם הלכו לעשות בסיור הזה. עצם העובדה שהם גם לקחו תושב מוסלמי של דלית אל כרמל ממשפחת פחמאווי, והוא גם הסביר להם על כל תעודות הגירוש שנעשה לאוכלוסייה הזאת והמעבר שלה מ - - -

והיה שם מסר מפורש שלא להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי?

במשתמע, אפשר להגיד.

תסביר.

זאת אומרת שזה הולך בשלבים. אתה לא יכול לבוא לתלמיד דרוזי, שכל החיים שלו גדל באיזו שהיא מערכת שכן עודדה את הגיוס, ולבוא ולהגיד לו על ההתחלה – אתה לא צריך להתגייס. קודם כל אתה עובד איתו בשלבים. איך השלבים האלה עובדים? אתה קודם כל מתחיל להסביר לו את הנרטיב הפלסטיני. אתה קודם כל מעביר לו עובדות – כל אחד יגדיר את זה איך שבא לו – עובדות על הסיפור הפלסטיני, על הגירושים, על הסיפור שלו, - - - עליו, במערכת החינוך הדרוזית וזה באמת. יצוין לטובתה של מערכת החינוך הדרוזית, שהיא לא מרשה למשל סילופי עובדות היסטוריות בכל המישור הזה של תולדות הקמת המדינה, ההיסטוריה של התקומה של המדינה וכל המאבק הישראלי פלסטיני.

אבל מה שתנועות כאלה עושות, שהן באות, לוקחות את הסיפור הפלסטיני, קודם כל הן שופכות עליו אור, הן חושפות אותו לאותם צעירים דרוזים ואז למעשה הן עובדות באיזו שהיא שיטה של שינוי קו מחשבה, שגורם באיזה שהוא שלב לאותו צעיר דרוזי להגיע להתלבטות אם להתגייס או לא, ואז תנועה כמו תנועת אורפוד נכנסת ומציעה לו באופן אקטיבי שלא להתגייס ועוזרת לו בכל הנושאים.

מציעה לו באופן אקטיבי.

כן. התנועה הזאת, מצוין, שהיא מורכבת מאנשי מקצוע משפטיים, פסיכולוגיים. כל איש מקצוע בכל מישור אפשרי שקשור לקבלת פטור משירות ביטחון נמצא בתוך התנועה הזאת. התנועה הזאת מייעצת והיא מתגאה. אתה יכול להיכנס לדף הפייסבוק שלה. כל הפוסטים שלהם הם בערבית. היא מתגאה בזה שסתם לדוגמא תוך שנתיים פנו אליה 50 צעירים דרוזים שעמדו בפני התגייסות וקיבלו פטור דרך היועצים שלה. הם מקבלים על זה אירועי תרבות, הם מוקירים כל מיני צעירים דרוזים שלא מתגייסים, שיש להם איזה שהם כישרונות. סתם לדוגמא, כמו ניגון על כינור וכאלה.

אוקיי. עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

אני בסך הכל באתי הנה קודם כל בשביל לתת עוד מידע על התנועה וגם לבקש איזו שהיא פעולה מצדו של הממסד. כי בסופו של דבר כשהממסד יוצא מהתמונה, מתמלא איזה שהוא ואקום שהתנועות האלה מבקשות למלא ועד עכשיו הן סוג של הצליחו וחשוב שהמדינה תבין את חומרת המצב ואת החשיבות ואת הנחיצות של התערבותה בנקודות האלה. זה הכל.

אוקיי. תודה לך. מר מועדי מנצור, יועץ אסטרטגי לענייני דרוזים וצ'רקסי.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להודות גם לכל מי שתרם לקיום הדיון הזה וגם לאם תרצו על הפעילות שלכם, על האכפתיות. אלף הדרוזים משרתים מתוקף החוב המוסרי כלפי המדינה ועצמם, אחר כך זה מתוקף חוק החובה שכונן בשנת 1956. לפני זה הייתה התנדבות.

כולם סקרו פה את הנתונים, אני לא אחזור, אבל אנחנו באגף הביטחוני חברתי גם עוקבים אחרי כל פעילות של מסיתים, משתמטים ותוך כדי תנועה מזהים את הפעילויות האלה. זיהינו אותן בנצרת בשנת 2008 כנגד אחרינו הנוצרים, שרוצים להתנדב לשירות משמעותי בצה"ל, גם בחיפה וגם כנגד אוכלוסיות אחרות ולאט לאט אנחנו מזהים אותן נכנסים לתוך הכפרים הדרוזים. כן קיימו הפגנה בפקיעין, כן שמו יד על יד בחור משפרעם ממשפחת שאין. כן איימן זידאן, עורך דין שהוא בוועדת תווסול, מבין הדרוזים של ארץ ישראל עם סוריה ולבנון, שמזוהה גם כאנטי גיוס.

כן אנחנו רואים את הניצנים האלה, לא בתוך כותלי בתי הספר, אך מנסים למצוא קרקע פורייה ולאתר, כפי שציין פה הבחור מדלית אל כרמל.

מה שאני רוצה להצביע, זה על הסכנה, כי סביב העמותה הזו – אדוני יושב הראש – יש מארג של כמעט 15 תנועות BSD. ועדת המעקב העליונה, ועד הנוער הקומוניסטי, ועדת ההכוונה של הסטודנט הערבי, מרכז מוסאווה, צה"ל מה בי צה"ל, כל ההפגנות שהיו להם בחיפה. עוד כמעט 15 או 16 תנועות וארגונים, שזה ניקרא החיראק שלנו – המניע והתומך וחלקם בטח רשומים כעמותות מוכרות וחלקם לא.

אנחנו באגף הביטחוני חברתי מבקשים לפעול כנגד כל מי שהסית ומשדל כנגד משרת מדינתנו, פה במקרה מדינת ישראל, או מי שרוצה להתנדב לשירות בצה"ל, הן במגזר הדרוזי, במגזר הבדואי, במגזר היהודי, הנוצרי, וגם הצ'רקסי, כי אסור לתת להם במה ולחדור לתוך המרחבים האלה.

בני העדה הדרוזית משרתים בצה"ל, כפי שאמרתי, מתוקף החוב המוסרי בראש ובראשונה, אחר כך מתוקף חוק גיוס חובה וממלאים תפקידים, עושים את עבודתם נאמנה. זה לא ישפיע על אחוזי הגיוס שלהם.

עוד מילה בסוף על מה שאמר פה חבר הכנסת לשעבר. אולי הרגש קצת עבד, אני מתאר לעצמי, אבל כן, אני מסכים גם עם אלוף משנה, ידידי וג'די סרחאן בנושא של הטיפול בחייל המשוחרר. לא זה העניין, כפי שאמר האלוף שטרן, עניין של חלקת אדמה או תזמורת או מקהלה. לא. כי בסוף שאני בא למלש"ב בכיתה י"א או אפילו אנחנו ירדו לכיתות ט' ו-י', התחלנו באחרי לשטח ואחרי לבגרות ואחרי לצה"ל כבר מכיתות ט'. המלש"ב שואל מה אתה נותן לי בסוף ואנחנו מתחילים מהסוף אל ההתחלה- - -

מדינה.

בדיוק ככה.

מדינה.

אח שלי משלם קנסות על הבנייה הבלתי חוקית. אין לי מגרש. מה אתה נותן לי? כן יש מקום לדעתי שהממשלה תסתכל בעין יותר מעמיקה ויפה כלפי החיילים המשוחררים, כן לבנות תכנית מיוחדת ולסייע ולתמוך ולגבות את הרשות ואחרים. כן נדרש הדבר הזה. אני אומר שזה משפיע, אבל זה לא התכלית של הכל. פשוט הרגש קצת עבד אצל חבר הכנסת לשעבר. אני מכיר אותו. הוא מאד אכפתי ואני מאד מכבד אותו ואני מאד מעריך אותו.

אנחנו מבקשים שיטופלו המסיתים האלה בהתאם לחוק ועל פי חוק בחומרה רבה ולא לתת במה. אפילו מנכ"ל משרד החינוך הוציא חוזר למנוע כניסה ולעקוב אחרי הרשתות החברתיות. אם יש להם רשת חברתית ענפה עם קטאר, עם ערב הסעודית - - -

נכון.

חוגים של אנטי מתגייסים וגם אני עוקב אחרי זה. אנחנו עוקבים אחרי זה ויש לי פה את כל הרישומים. אז עוד פעם, תודה רבה ואנחנו מבקשים שתטפלו בחומרה.

תודה רבה לך אדוני. מר ביראני, מפקח מינהל חברה ונוער ממשרד החינוך, בבקשה.

תודה כבוד יושב הראש, חברי כנסת, נוכחים מכובדים. אני פטין ביראני, מפקח רשותי מינהל חברה ונוער. אני גם רב סרן במילואים, פעיל עד היום.

קודם כל אני שמח עלה המפגש ותודה על ההזמנה. אני נכחתי כאן עם הממונה שלי, עינב שוורץ, שהיא מנהלת המינהל במחוז חיפה. המגזר הדרוזי הוא מגזר משולב והנושא הזה הוא בדוק ונעשה ברמת מחוז ועם כבוד מנהלת האגף, הגברת איה, שאנחנו תמיד מתואמים ועושים פעילות משותפת למען כל הנושא. חוץ ממינהל חברה ונוער בתחומים ובתנועות הנוער, אנחנו עוסקים גם בנושא של הכנה לצה"ל ועושים את זה ביד רמה, בתיאום עם ידידי וג'די סרחאן, אלוף משנה ועם פיקוד המד"נים.

רציתי להתייחס ואני לא סתם שאלתי אותך. אני גם שמחתי לשמוע אותך ואתה נתת לנו ככה קצת לסגור את המעגל, שהייתה לנוח חוליה חסרה ואתה ממש אמרת אותה עכשיו. אני מברך אתכם על הצעד שלכם. רציתי להגיד דבר אחד. ברגע ששמענו וראינו שבית ספר דרוזי מוצג על ידי ארגון בלדנא, ממש נדהמנו כי זה לא קיים בבית ספר שיש בו 81% גיוס לצה"ל. גיוס, באותו בית ספר.

לצורך כך נתבקשתי על ידי הממונה והממונה שלי במינהל לעשות בדק בתוך בית הספר. ישבתי באופן אישי עם מנהלת בית הספר. לקחנו את התמונות. אף תלמידה – ודרך אגב הרוב בנות בתמונות, אין גברים פה, בתמונה שהוצגה, של הפעולה המשותפת – אף תמונה לא זוהתה על ידי המנהלת. המנהלת לא מכירה את הארגון הזה, הוא לא נכנס לבית הספר שלה. אף תלמיד מהתמונה לא זוהה שהוא תלמיד בית ספר ולכן לא רק זה. גם עשינו פגישה עם מורי של"ח וסיירות, ידיעת הארץ. הוא לא יודע על זה, לא עשו שום פעילות.

דיברנו עם רכזת חינוך חברתי ועם צוות בית הספר. אנחנו אומרים לכם עכשיו, לא רק שלא התקיימה אף פעילות, בית הספר גם לא מקיים ולא עושה פעילות משותפת עם המגזר הערבי, אפילו בנורמה רגילה. אין חילופי תלמידים בבתי ספר. זו תפיסה של בית ספר ומנהל בית הספר.

לכן אני אומר שלא באנו חס וחלילה להגיד שאתם לא דוברי אמת. נכון, אתם לקחת את זה מהפייסבוק שלהם, אבל ה אולי סוג של הסתה בשביל להראות שמגזר משולב הוא לא משולב. ואתה השלמת את החוליה. אז תדעו לכם שבדלית אל הכרמל יש שכונה, ואכרם, שהיה ראש עיר, הוא יודע וגם דווקא מכיר את כל התושבים. יש לנו שכונה מוסלמית שיש בה שם ייצוג. אולי עלו על תלמיד אחד, שהוא מוסלמי. הוא אפילו לא שייך לבית הספר ועשה פעילות. באו לחוליה חלשה בתוך היישוב ועשו את מה שעשו.

לכן אנחנו אומרים, אנחנו במערכת החינוך, מינהל חברה ונוער, אנחנו חוסמים. לא מרשים דברים כאלה. להיפך, אנחנו נותנים את כל הכלים שלנו – סיוע בכל תחום ההכנה לצה"ל. יש לנו שני מד"נים מהצבא, מטעם - - - שניצבים בתוך בתי הספר. הם נותנים שם הכנה לצה"ל. יש לנו יום צהלה. יש לנו מסע בעקבות לוחמים. יש לנו צו ראשון אחוד. יש לנו עתודה אקדמאית ויש לנו – וידידי חבר הכנסת שטרן, שיצא, שיש לו יד בהקמת מכינה קדם צבאית בתוך דלית אל כרמל. וחבר הכנסת אכרם, שהיה ראש רשות, תמך בה והוא מהמייסדים שלה.

לכן אנחנו רוצים להודות לכם באמת על הכנס הזה ועל הוועדה, כי היא חשפה בפנינו דברים שאנחנו צריכים להיות גם ערוכים להם, שלא ציפינו להם ולא יהיו ונמנע את כניסתם. אני אשמח מאד, אתה כבר מכיר את הפעילות כאן ואתה בפנים ואתה עושה עבודה יפה, אם אתה שומע על דברים שעומדים לקרות, תעדכן אותנו שאנחנו נדע איך לחסום גם את זה. ודה רבה לכם על הכל.

אני מצדיע לך על הדברים האלה. עינב, את רוצה להוסיף?

אני חושבת שפטין נתן סקירה ממצה. אני חושבת שאני לא צריכה להוסיף.

בסדר גמור. אנחנו נשמע את עמית ברק, שהוא יועץ בענייני גיוס ושילוב הנוצרים, שגם זה הוזכר קודם לגבי שנת 2008. בוא נשמע.

שלום לכולם. אני בחמש השנים האחרונות מלווה את כל הנושא של גיוס ושילוב הנוצרים. שלוש נקודות שאני רוצה להעלות.

קודם כל אני רוצה לחזק את הדברים שוג'די אמר. הקולות האלה, כשאני מסתכל על העדה הנוצרית אז אני באמת רואה שהקולות האלה חודרים במשפחות של חיילים משוחררים מאוכזבים. הייתה לי התכתבות כזאת לפני כמה ימים עם חייל משוחרר, שפעיל בתחום והוא התחיל להביע תמיכה בארגון בלדנא. יש הרבה מה לעשות למען החיילים המשוחררים. משרד הביטחון וצה"ל יודעים את זה.

נמצאים איתי פה כרמלין, שהיא פעילה למען גיוס הנוצרים בצפון ואליאס מירושלים, שבירושלים התחיל תהליך של גיוס נוצרים, שהוא בכלל יוצא דופן והרבה יותר קשה. יש פה את ג'ונתן שגם כן כבר הרבה שנים פעיל בתחום והנושא הזה של חיילים משוחררים זה משהו שצריך לשים עליו את הדגש. זה גם יבלום חלק גדול מהקולות האלה.

דבר שני, כמו בתנועת ה-BSD - היועצים הכי טובים זה תמיד ארגונים יהודים. אז גם פה, יש לי מסמך שקיבלתי לפני הדיון, פרוטוקול של פגישה שהתקיימה במרר בשנת 2013, של ארגונים כמו פרופיל חדש, יש גבול, פעילים מחד"ש ממק"י ומארגונים נוספים, שדנים איך מרחיבים את הפעילות של קריאה להשתמטות וסרבנות בתוך המגזר הדרוזי.

אנחנו רואים בפרוטוקול הזה, ואני אעביר לך אותו. אני חושב שזה צריך להגיע ליועץ המשפטי לממשלה. חלקים ממנו פורסמו ביום שישי האחרון בכתבה של ישי פרידמן במקור ראשון. רואים שם בדיוק איך זה מתנהל ואיך ארגונים יהודיים, שכולם ממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל ועל ידי האיחוד האירופאי, ממשלות זרות ועל ידי כל מיני ארגונים נוצרים אנטי ישראלים. רואים את שיתוף הפעולה הזה. רואים למעשה איך היהודים מנחים אותם לפעילות האנטי דמוקרטית והאנטי ציונית הזאת.

הדבר השלישי זה המימון האירופאי. העניין הזה הוא כבר מעבר לטירוף. לא יכול להיות שממשלות זרות אירופאיות והאיחוד האירופאי מממנים פעילות כזאת, שהיא פעילות אנטי דמוקרטית לגמרי. חותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית, תחת מדינת ישראל. פוגעת באחד מאבני היסוד של המדינה, שזה הגיוס לצבא, הגיוס לשירות הלאומי, ההתנדבות. פוגעת בדו קיום אמיתי של חברה, בני מיעוטים, שרוצים להיות אזרחים מהשורה. רוצים לתרום את חלקם, רוצים להשתלב, רוצים להיות אזרחים כמו כל אחד, באמת בלי הבדלים.

באים החברה האלה, האירופאים האלה, שמדברים תמיד גבוהה-גבוהה על דמוקרטיה. לצדם יש את, עוד פעם, הקרן החדשה שגם היא שמה את חלקה וגם ארגונים נוצריים, שתורמים או שתומכים בזה, כמו הוורד קאנסל אוף צ'רצ'לס ופשוט זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. חבל שאין פה נציג של משרד החוץ, אבל מעבר לזה זה עוד דבר שמצביע למה צריך חוק עמותות עם שיניים.

אני חושב שגם מהדיון הזה צריכה להיות קריאה ברורה, באפיקים שצריך לפעול מול השגרירויות פה. לזמן אפילו שגרירים. זה פשוט מטורף. זה לא יעלה על הדעת שפעילות כזאת מקבלת מימון מממשלות זרות. תודה.

תודה לך, אדוני. אני רוצה לשמוע עכשיו את משרד המשפטים. בבקשה.

אולי אתה רוצה למקד אותנו, אדוני יושב הראש.

נכחת פה מתחילת הדיון, נכון?

נכחתי.

אז שמעתם שיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה וגם לרשם העמותות, כפי שחבר הכנסת אכרם חסון העלה בפנינו ואני רוצה לשמוע את התייחסותכם.

זה אני. לגבי הפנייה ליועץ המשפטי, הפנייה הועברה לפרקליטות. עד כמה שידוע לי הנושא שם בבדיקה. עדיין אין לי שום מידע נוסף האם תיפתח חקירה או לא. אין לי שום עדכון.

רשם העמותות?

נכון לעדכון שקיבלתי אתמול בערב, המצב שם הוא פחות או יותר זהה.

אתם יכולים לומר את השם בבקשה, שניכם?

דרור גרנית, משרד המשפטים ועמיתתי לילך וגנר מייעוץ וחקיקה פלילי. ברשם העמותות גם התקבלה פנייה. הם מטפלים בה במובן הזה שהם מתכוונים להוציא מכתב אל עמותת בלדנא ולזמן איזו שהיא התייחסות מהם. זה בתהליך בקיצור וייצא מענה סדור לפונים, לכשהוא יושלם. תודה.

אוקיי, תודה. נעבור לשורה של דוברים. נתחיל בבקשה עם יהונתן אל חורי, מנהל פרויקטים במילואימניקים בחזית וגם פעיל בחברה הנוצרית. שלום יהונתן.

תודה רבה לך חבר הכנסת אמיר אוחנה על רשות הדיבור וגם על קיום הדיון החשוב הזה וגם כמובן לתנועת אם תרצו על המחקר המעמיק שהם עשו. אני פשוט חושב והייתי חייב להבהיר את הנקודה הזאת. גם כשקראתי את כל הדו"ח במלואו, אני חושב שמעולם לא הייתה איזו שהיא טענה כלפי מערכת החינוך בקהילה הדרוזית ובעדה הדרוזית או כלפי מנהלי בתי הספר. אני חושב שעיקר הדו"ח ואני חושב שזה מה שאנחנו צריכים לקחת ממנו בסופו של דבר, היא הפעילות והתמיכה שמקבלים מחברי כנסת שנמצאים במשכן הזה.

זה משהו שלא יעלה על הדעת, שחבר כנסת מגיע ל - - -

תהיה פה מספיק זמן – הכל יעלה על הדעת.

כן, אבל עדיין בתור בן אדם קצת רציונאלי, שחי במדינה הזאת לא מעט שנים, כבר 17 שנה, אני גם בן לקצין צד"ל, אנחנו גם מבינים את הנושא הזה של ברית האחים שנוצרה בין המיעוטים שחיים במדינת ישראל ומסביב לה, לבין העם היהודי ואנחנו גם, תוך כדי הדיבור, אני כבר כמה שנים עוסק בנושא הגיוס של העדה הנוצרית.

השאיפה שלנו בסופו של דבר הייתה להגיע להצלחה כל כך מסחררת, כמו שהעדה הדרוזית הצליחה. זה תמיד משהו שאנחנו שמנו לנו למטרה ולכן הפעילות הזאת של בלדנא והפעילות של עמותות נוספות שנאמרו פה השמות שלהן, היא פעילות מאד מוכרת לנו בשנים האחרונות, כי הם הפנו את האש גם כלפי המתגייסים הנוצרים, גם כלפי המתגייסים הבדואים, גם כלפי המתגייסים המוסלמים שחשבו או ניסו להתקדם בעצם בנושא הזה ולהתגייס או לתרום מזמנם לצה"ל ולחברה הישראלית, דרך הצבא או דרך השירות הלאומי.

לכן בנוסף אני חושב גם שאחד התיקונים שצריכים להיעשות בחוק הם בעצם להחיל את חוק הסרבנות גם על מלש"בים וגם על כאלה שמעוניינים להתנדב לשירות הלאומי. זה צריך להיעשות.

באמת, כמו שאמרתי, אני חושב שהעניין המרכזי פה הוא חברי הכנסת הערבים. ההסתה זה משהו שהוא כבר מעבר לחופש ביטוי, אלא קריאה לסרבנות, קריאה להמרדה, קריאה לכל דבר שיעלה על הדעת בנושא הזה.

לכן אני באמת חושב שזאת המטרה שאנחנו צריכים להתמקד בה וזהו. זה מה שהיה חשוב לי בעיקר לומר.

אתה הצעת הצעה מעניינת ואני רוצה לשאול את משרד המשפטים, למרות שלא התכוננתם לזה, תגידו לי אם יש לכם איזו עמדה על פניו אולי אתם מכירים את הנושא. הצעה לשינוי סעיף 109 של חוק העונשין, באופן שאני אנסה לנסח אותו חופשית – מי שהסית או שידל אדם במקום החייב בשירות ביטחון, מי שהסית או שידל אדם שלא ישרת בשירות בכוח מזוין, כפי שרשום שם, דינו מאסר חמש שנים או שלוש שנים, או שנתיים.

אני רוצה להתייחס. מאחר שלפני שנה הייתה הצעה של חבר הכנסת קיש, הצעת חוק פרטית שקודמה בוועדת חוקה ובאמת תוקן סעיף 109, היא כללה באמת בהתחלה תיקון של סעיף 109 א' ובהסכמת המציע היא אוחדה בסופו של דבר לסעיף 109 ב'. הרציונל היה, גם אנחנו העלינו את הקשיים בתיקון סעיף 109 א', בהקשר לכך שהחוק כרגע, בנוסחו הנוכחי, יוצא מנקודת הנחה שמי שמשדל מישהו לעשות משהו בניגוד לחוק, בעצם משדל אותו לא לעשות חובה שמוטלת עליו לפי חוק, זו עבירה פלילית.

לעומת זאת, כאשר לא מוטלת חובה על פי חוק אלא מדובר באדם שזה שיקול דעתו, אנחנו לא יכולים להפוך את זה - זאת אומרת זה המצב היום בחוק העונשין - להפוך את זה לעבירה את מי שמשדל אותו לעשות מעשה שהוא לא חייב לעשותו לפי חוק. זאת נקודת ההתחלה.

תיארת נכון את המצב הקיים. אני שואל אם אני רוצה לשנות את המצב הזה.

אז אנחנו חושבים שבנושא הזה, כשמדובר בעבירות ביטוי ואנחנו רוצים להפוך התנהגות שהיא עבירת ביטוי מובהקת לעבירה פלילית, צריך לחשוב טוב מאד על האיזונים בהקשר הזה. כמו שצוין, גם העבירה הנוכחית מיושמת מאד מאד בצמצום בגלל הפגיעה בחופש הביטוי ולא דווקא כלפי מגזר כזה או אחר, אלא באופן גורף כלפי הסתות להשתמטות מימין, משמאל, במגזר החרדי, במגזר הערבי. היא מיושמת במשורה בגלל החשש לפגיעה בחופש הביטוי.

כשמדובר על מתנדבים, הפגיעה הזאת היא יותר גדולה, כי שוב, לא מדובר בבן אדם שמסית אותך לעשות עבירה פלילית, אלא למשל אם אני ממליצה למישהו שיש לו פטור משירות צבאי בגלל בעיות רפואיות – אל תלך לצבא, תיסע לך לחו"ל – האם אני מבצעת עבירה פלילית? היעלה על הדעת שההמלצה שלי אליו תהפוך להיות הסתה להשתמטות כשהוא לא חייב בשירות?

אני חושבת שיש פה איזה שהוא צעד שצריך לשקול אותו בזהירות, בשים לב לכל הערכים הללו.

את אומרת במשורה. השאלה אם בכלל נעשה שימוש בסעיף הזה.

אני מכירה את הסיפור של - - -

בנוסחו הקיים, לא בנוסחו ה - - -

אני מכירה כתב אישום אחד לגבי הרב וולפא, אם אני לא טועה, ששילם כסף לאנשים כדי שלא ישרתו בצבא. אני מכירה את המקרה הזה. לא ידוע לי אם הוגשו מקרים נוספים, אבל לא עשיתי מחקר מעמיק בנושא. אבל אכן באמת השימוש בסעיף הזה נעשה במשורה מהשיקולים שעלו פה באמת, של חופש הביטוי.

אני חושבת שהמדיניות הזהירה הזאת היא מדיניות במקום. היא נעשית ביחס לכלל עבירות הביטוי ודאי וודאי שביחס לעבירת ההמרדה, שהיא עבירה מאד בעייתית שהוזכרה כאן והוחלפה. בין היתר הבעייתיות של עבירת ההמרדה הובילה לחקיקה של סעיפי ההסתה לגזענות ולאלימות בסעיפים 144 א' עד ה' לחוק העונשין.

אוקיי, תודה.

ברשותך, חבר הכנסת, אם אפשר להוסיף עוד משפט אחד בנושא הזה, משפט שגם כאן דנו בו בעצם במערכת החינוך הערבית. אני לא חושב שיש איזה שהוא פיקוח על מערכת החינוך הערבית מבחינת העמותות שנכנסות לשם, האנשים שנכנסים לשם ומדברים יחד עם התלמידים שנמצאים בבתי הספר ומעודדים אותם לא להתגייס בכלל – לא לשירות הלאומי ולא לשירות הצבאי.

זה היה צריך להיות במישור המנהלי ולא הפלילי דווקא.

בנוסף, אני חושב שעל מערכת החינוך לפעול כדי להחיל איזו שהיא תקנה שנמצאת אצלה ולהכניס את צה"ל ואת המינהל של השירות הלאומי לתוך בתי הספר, על מנת לאפשר לתלמידים את כל המידע הזה ולא כאשר הם מגיעים לגיל 17 או 18 ופתאום הם נחשפים לדבר הזה.

עינב, או מישהו אחר מנציגי משרד החינוך יכול להתייחס לזה? במגזר הדרוזי אני חושב שהתמונה ברורה. במגזר הערבי.

אני חושבת שהתשובה לגבי המגזר הערבי, צריכים יהיו לתת הממונים על המגזר הערבי. זאת אומרת יש בעלי תפקידים במשרד, שאמונים על החינוך הפורמאלי בתוך המגזר הערבי ואני חושבת שהם הרפרנטים הנכונים לתת את התשובות על העניין הזה.

יחד עם זאת, אני כן יכולה להגיד שהשנה אנחנו קיבלנו אלינו את החברה הערבית בתחום החינוך הבלתי פורמאלי במינהל חברה ונוער ואנחנו באמת עושים מאמצים מאד גדולים שתהיה הרבה פעילות פלנאי לחברה בחברה הערבית ואני חושבת שזה עוד משהו שיכול לתת איזה שהוא פתרון, שהוא פתרון טוב לאיזו שהיא התערבות יותר חיובית בתוך החברה הישראלית.

אוקיי.

- - - גדולים מאד.

אם אפשר התייחסות, לדעתי אחד הדברים הזכיר את זה. אני אלון שוורץ, גם מארגון אם תרצו. השנה, בדצמבר 2016 יצא, כמו שהזכירו, חוזר מנכ"ל, אם כבר מדברים בנושאים מנהליים, שאחד מהדגשים שלו השנה היה באמת הדגש שלא תותר כניסה של דוברים או של גוף שיש בפעילותו לערער על עצם הלגיטימיות של גופים ממלכתיים.

מכיר את זה ומנהלי בתי הספר, כולל במגזר היהודי לא מצייתים לדבר הזה.

אנחנו מדברים בין אם זה חוק ובין - - -

ולכן יש על השולחן הצעת חוק שתאסור זאת לא בחוזר מנכ"ל, אלא בחוק מסודר ואני מקווה שהוא גם יגיע לקריאה השלישית.

מר אליאס זרינה ולאחר מכן נזיאה עבדאללה.

בוקר טוב, אני אליאס. בוקר טוב יושב הראש, כל הנכבדים.

בוקר אור.

המצב בירושלים, במזרח ירושלים, במיוחד ברובע הנוצרי וכל הנוצרים שגרים במזרח העיר, נגדיר את זה. זה יותר קשה, התהליך הזה, מאשר מה שיש בצפון. הנוצרים שחיים בצפון חיים את תהליך הגיוס באופן יומי וזה יותר שגרתי. בירושלים, במיוחד במזרח העיר, זה תהליך שהוא יותר קשה.

העמותה של בלדנא וכל העמותות האלה, באמת הן פוגעות בכל התהליך שאנחנו כבר כמה שנים טובות בונים על זה ויש לנו אחוז מאד גבוה מהמתגייסים לצה"ל, במיוחד מהעדה הנוצרית. אני אמנם לא שרתי בצה"ל. זה החלום שלי, אני לא הצלחתי להגשים את זה, כי אני יליד 1984 והייתי בתקופה ממש שלא הייתה-.

אז מה שאני מבקש באמת, שתהיה לנו איזו שהיא תמיכה, במיוחד תמיכה ממשלתית, או תמיכה מכל ארגון שהוא, שיכול לסייע לנו לפעול ולגייס את כל הנוצרים, במיוחד במזרח העיר.

תודה רבה. מר נזיאה עבדאללה, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה חבר הכנסת אוחנה, על ההזמנה. תודה לחבר הכנסת אכרם חסון, תודה לכל החברים הנמצאים. אני גם כן נדהמתי לשמוע את החבר היקר מר ריאן סאלח מדליה והנתונים האלה ממש מוזרים לי מאד וטוב שאתה מאיר את עינינו. אני שמח להגיד שבקיסרא אין לנו את זה.

לפי דעתי אוזלת ידה של ממשלת ישראל ושל מערכת המשפט לאכוף את החוק על המסיתים, העבריינים האלה, האנשים חסרי המצפון, החל מחברי הכנסת, המנוולים האלה, שמסיתים לרצח. זה עבר את הגבול של זכות הדיבור או חופש הדיבור. להיפך, זה כבר עבר כל גבול. הימים האחרונים הוכיחו שאין מנהיגות במגזר הערבי, אלא יש סחר מכר. אנשים שמחפשים רק רצח ודם, רוקדים על הדם ואחרי האירוע הזה אין לנו קשר עם המגזר. לצערי המגזר טוב, אבל המנהיגים מתועבים.

אנחנו לא צריכים מטיפי מוסר מאף אחד. אנחנו משרתים, שרתנו ונמשיך לשרת בגאווה. הבן שלי סיים י"ב עכשיו, הוא לא מתגייס עכשיו, הוא הולך למכינה קדם צבאית. סימן שהשירות הצבאי הוא בליבנו. אנחנו לא עושים טובה ואף אחד לא עושה לנו טובה. זה הבית שלי. אנחנו מגנים על הבית.

אבל גם כן התעלמות המערכת וזה מה שרציתי להגיד לחבר הכנסת שטרן, שיצא, התעלמות המערכת וחוסר האכפתיות או חוסר מציאת פתרונות לחייל המשוחרר או לחייל שרואה את עצמו מסיים אחרי שלוש שנים או אחרי ארבע או חמש, או אחרי עשר, שבא הביתה ואין לו איפה לגור, אין לו בניין, אין לו כלום. ולעומת זה הבחור מהתנועה הזאת, שקוראת לא לשרת, כבר למד בינתיים והוא יש לו תואר או שניים והוא בתפקיד ממלכתי בכיר במשרדי הממשלה. ואנחנו באים למשרדים ומתייחסים אלינו כאל מחבלים. אז הדבר הזה גרוע מאד. המדיניות צריכה להיות ברורה. צריך לתת לאדם על פי הנאמנות שלו והנתינה שלו. לא יעלה על הדעת שאתה תסיט, אתה תמריד ואתה תלמד על חשבון המדינה ותקבל כסף מהמדינה ותבוא להיות בתפקידים בכירים ותפגע בחיילים. לא משנה אם זה דרוזי, יהודי, הרבה חווים את זה.

אז יש בעיה רצינית. הגיע הזמן שתפקחו את העיניים. חבל, לפני שזה יהיה מאוחר ואסור להזניח. גם אם לא היו משרתים, אסור להזניח אותם, אז על אחת כמה וכמה אנשים שמשרתים ובאים ומוצאים עצמם לא יהודים ולא שייכים למגזר הערבים. אין עבודה. אין תפקידים, אין קידום ואין אפילו בית. ועוד מה שאמר חברי, אפילו מה שאמר אסעד אסעד, בא אדם והתנחל, זה אלפי האנשים ובאו והתנחלו על אדמות מדינה. אין לי בעיה. הבעיה שלי עם הממסד.

הבעיה שלי היא שגם באדמה הפרטית שלי, שאני בא לבנות, עושים ממנו עבריין, בזמן שאני לא עבריין. העבריין האמיתי זה ממשלות ישראל והוועדות והפקידים הבכירים, שלוקחים את החוק לידיים שלהם, מעקבים את תכניות המתאר עשרות שנים, מזלזלים באינטליגנציה ופוגעים באנשים. האם רוצים שאנשים יעזבו את המדינה? אין סיכוי שנעזוב את המדינה. אנחנו הקמנו את המדינה.

הקשר עם העם היהודי לא נולד אתמול ולא בשנת 1956 ולא בשנת 1948 ולא לפני 100 שנה. אפילו באירועי תרפ"ט, הקשר בין אלפי שנים היה וימשיך להיות. אנחנו פה. מי שירצה ומי שלא ירצה, יש לו בעיה. אנחנו קיימים. הקשר עם העם היהודי ועם המדינה הוא בלתי ניתן לערעור. אף אחד לא יערער אותו. אף אחד לא יזיז.

אחוז הגיוסים תמיד יהיה גבוה. אנחנו רוצים רק את העזרה, גם להסתכל בעין יפה ולהסתכל על האדם הטוב, לתת לו את זה ולאדם שפוגע, האדם המסית, האדם שמשתמש כאילו שיש לו במירכאות הגנה מפני החוק, אין, אף אחד לא חסין. ראשי ממשלה נכנסו פה לבית סוהר על בעיות הרבה יותר זולות או אפילו פחות מסוכנות.

אז על המרדה ועל הסתה לרצח, פה אוזלת ידם של הממשלה ושל היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים. תיקחו את העניין לידיים. זה לא יעלה על הדעת. במדינה אחרת אנשים כאלה היו מעלים לגרדום. אז תיקחו את הדברים לידיים. תודה.

תודה לך אדוני. יש לנו נציג של המשמר הציוני דמוקרטי, באשיר אשכר נמצא פה? לא. כרמלין פה?

כן.

בבקשה. שלום.

שלום לך, תודה לך על הדיון. אני רוצה להצטרף למה שאמר גם יהונתן בקשר להסתה ובקשר למניעה. אני רואה הרבה במגזר שלנו, המגזר הנוצרי, שראשי הרשויות הם אלה שמונעים. למשל אצלנו בכפר, ראש המועצה שלנו מנע מהבנות המשרתות בשירות לאומי לשרת בבית ספר שקיים בכפר.

מאיפה את?

פסוטה. אני במקור לבנונית. אני גאה במדינה והילדים שלי גם שרתו והבן שלי גם לומד עכשיו במסלול העתודאי.

אוקיי. בהצלחה.

תודה. אז באמת צריך לפעול נגד זה ולאפשר לאנשים שרוצים לתת ולשרת ולהתגייס ולתת למדינה, לאפשר להם בלי שום בעיות ובלי שום מניעה. אז גם היא דיברה על זה, שאי אפשר למנוע אבל ראש מועצה לא אומר בואו אל תלכו לחו"ל. יש ראש מועצה שמונע. מונע, אנשים שרוצים לשרת, להיכנס ולשרת בבית ספר שקיים בכפר. למה? בגלל שזה יהיה שייך למועצה ולא שייך למשרד החינוך.

תודה כרמלין. אדם נמצא? אישי פרידמן? אלמוג קשתי? בבקשה, אתה רוצה להוסיף? רק אם אתה רוצה, לא חייב. לא. אודליה? ליזי, הגיע תורך, את רוצה להוסיף? ליזי המאירי, בבקשה.

כתוספת לדברי האדון שיושב לצידי ואני לא זוכרת את - - -

נזיה.

נזיה, אני שמעתי את הדברים שלו ואני באמת התביישתי. אני נמצאת באוניברסיטה ואני רואה את כל הסטודנטים הערבים, המוסלמים עם דגלי אש"ף מקבלים מלגות, חוגגים והכל בסדר ואני אומרת רגע, הדרוזים הם פחות אינטליגנטים? למה אני לא נתקלת בסטודנטים דרוזים? איפה המלגות והקידום לאוכלוסייה הדרוזית?

מלגות, חיילים קרביים, הם כולם קרביים. אני חושבת שהם ראויים למלגה. החייל הדרוזי צריך לקבל לימודים חינם וגם חייל יהודי, אבל אני ממש מרגישה שאנחנו מתנהגים לאוכלוסייה הדרוזית בכפיות טובה. אני מתביישת. זה מה שאני יכולה להגיד בכנות.

תודה לך ליזי.

בבקשה.

ישי כהן? רחל שני? דוד קשני? יש מישהו שרוצה להוסיף משהו ולא אמר?

אני רציתי להוסיף משפט אחד, מכיוון שחלק מהדיון נסב סביב דלית אל כרמל, רק לציין שלפני שנה וחצי מועצת דלית אל כרמל קיבלה פרס ראש אכ"א מתוך שבעה ראשי רשויות שעשו את הקפיצה הכי גדולה באחוז הגיוס לצה"ל. אז זו פעם אחת. פעם שנייה עדיין אני אומר לא לזלזל בפעילות של הארגון, גם במגזר הדרוזי, שיש לו השפעה הרבה יותר חזקה גם על מגזרים אחרים.

מאה אחוז.

אני רק רוצה להוסיף בבקשה משפט קצר.

בבקשה.

בנוסף למה שנאמר ואחרי ששמעתי את ריאן, שבאמת אני מאד גאה בך, אנחנו צריכים לחשוב כמערכת חינוך, כמו שאתם שמעתם ובטוחים עכשיו שהפעילות הזאת לא מתקיימת בתוך מערכת החינוך, אבל לנו יש את החובה עכשיו לחשוב איך באמת לעשות ואת מי לגייס ואיך להגיש לדברים האלה, גם אחרי צהריים וגם אחרי שתלמידים מסיימים י"ב. אז יש לנו עוד מה לעשות וזו באמת הזדמנות להגיד לכם תודה על זה שהארתם את עינינו ועל זה שהפעילות שלכם מבורכת, של עמותת אם תרצו. באמת תודה רבה לכם.

כן, עוד משפט, בבקשה.

משפט אחד. בעניין השירות הלאומי, הכל התחיל עם השירות הלאומי של בנות ובני דודינו הנוצרים והמוסלמים, שכן רוצים ליטול חלק במדינה הזאת ואין פה נציג ממשרד ראש הממשלה בנושא של השירות הלאומי, אבל מי שגם עוקב אחרי התגובות של בני המיעוטים, המוסלמים והנוצרים מהכפרים הערביים, רואה הרבה ביקורת על העמותה הזו – מי אתם שתקבעו, דווקא אנחנו רוצים ללכת לכיוון השירות הלאומי. יש מגמה בתוך הציבור הערבי שכן יש מוטיב שרוצה לשלב ידיים וכן ליטול חלק בחיים המשותפים בתוך המדינה הזו, ואת הצד הזה גם צריך לחזק.

משפט אחרון ואנחנו נעבור לסיכום.

רק חשוב לי להוסיף שעצם המפגש שלנו פה הוא מאד חשוב מהסיבה שכולנו בני אותה עדה. אני פונה לאנשי החינוך ולכל הנוכחים המכובדים פה מהעדה שלי. אנחנו בני אותה עדה, גם בני אותו יישוב והמטרה פה לא הייתה לבוא ולסמן איזה שהוא בית ספר ולהכתים את שמו. להיפך, המטרה הייתה להביא אתכם כמנהלים, כאנשים שמחזיקים בתפקידי מפתח מהותיים שמשפיעים על נוכחותם של ארגונים כאלה, גם בתוך המרחב הציבורי של היישוב בכללותו ואנחנו באותו צד. זה מה שחשוב להבין, ושיתוף פעולה הוא תמיד נדרש במצבים כאלה.

יישר כוח.

תודה. אנחנו מסכמים.

הוועדה מבקשת בשם כל אזרחי ישראל לחזק, לבסס ולהכיר בברית החיים בין חלקי האוכלוסייה השונים במדינת ישראל כולם, המהווה אחת מאבני היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

שמענו בדאגה על המאמצים של תנועות אנטי ציוניות, הפעולות נגד גיוס לצה"ל ולשירות לאומי לפעול בקרב האוכלוסייה הדרוזית. אנחנו מכירים בכך שהמאמצים האלה קיימים וקוראים למערכת החינוך – והפנייה הזאת תועבר לשר החינוך – למנוע כניסתם למסגרות החינוכיות. חופש ביטוי יש, אבל במסגרות החינוכיות אנחנו נשמור על הערכים של מדינת ישראל.

אני קורא למערכת החינוך לעקוב אחר תנועת בלדנא ואורפוד ותנועות הקוראות שלא לשרת ולתרום למדינת ישראל כאמור.

לבסוף, ועדת החוץ והביטחון כולה תמשיך לפעול כדי להגן על מי שמגן עלינו, ואלה כל אנשי כוחות הביטחון, בלי הבדל של דת, גזע, מין, נטייה מינית, מגזר וכו', ובפרט בסוגיית החיילים המשוחררים שעלתה כאן באופן מובהק וברור.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:32.