הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 573
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 14:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2017
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקוני חקיקה - שידורי ספורט והפצת שידורים באינטרנט), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התקשורת (תיקוני חקיקה – שידורי ספורט והפצת שידורים באינטרנט), התשע"ז-2016 (מ/1083)
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
דוד ביטן
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
שולי מועלם-רפאלי
חמד עמאר
רועי פולקמן
עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת - מימון שמילה
לשכה משפטית, משרד התקשורת - זיו גלעדי
ראש ענף רגולציה, משרד התקשורת - תמר ארז
מנהל תחום בכיר, משרד התקשורת - עדי קופלוביץ'
סגנית הממונה על התקציבים לתחומי תקשורת, תיירות, תעשייה, השכלה גבוהה ומדע, משרד האוצר - שירה גרינברג
לשכה משפטית, משרד האוצר - אסתי פלדמן
עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים - אילת פלדמן
ממונה קניין רוחני, משרד המשפטים - הוארד צבי פולינר
עוזרת ראשית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר
סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט - דוד מלכא
עו"ד, משרד המדע - מירב כהן
כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים - רוני בן פורת
עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - עדי שם טוב
עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - ירדן מזרחי
סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי כדורי
מנכ"ל, חברת צ'רלטון - אדר זהבי
עו"ד, מייצג את חברת צ'רלטון - תמיר אפורי
מנכ"ל, ערוץ הספורט - תומר תורג'מן
מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת - יהב דרורי
מנהל האגף המשפטי, ההתאחדות לכדורגל - אמיר נבון
מנכ"ל, אתר ONE - אודי מילנר
מנכ"ל, אתר ONE - גיל מנקין
סמנכ"ל פיתוח עסקי ומזכיר חברה, מנהלת הליגות לכדורגל - מרדכי ברונשטיין
מנהל הרגולציה, סלקום - ניר יוגב
מנהל תחום רגולציה, סלקום - הראל עמית
נציג עמותת הצלחה - אלעד מן
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום - תמר אברמוביץ
שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את יס - דפנה כהן-איוניר
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום, פרטנר - טל אלוביץ
שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) - יובל אלגד
שדלן/ית - מוסא חסדייה
שדלן/ית - מיילן טאנזר
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
הצעת חוק התקשורת (תיקוני חקיקה – שידורי ספורט והפצת שידורים באינטרנט), התשע"ז-2016
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכולם. אני רוצה להזכיר לכם את הנושא שלשמו התכנסנו: הצעת חוק התקשורת (תיקוני חקיקה – שידורי ספורט והפצת שידורים באינטרנט), התשע"ז-2016.
אני רוצה להזכיר שהחוק הזה הונח בפנינו במסגרת חוק ההסדרים. חשוב להזכיר את העניין הזה. אזכיר ואומר שהיה ויכוח קשה מאוד בתוך האוצר. אני שם היום את הדברים כפי שהם על השולחן. קיימנו כאן סדרה של דיונם, וכמה וכמה פעמים, כולל הדיון האחרון, חברי הכנסת הגיעו להבנות סביב הנוסח, ואני אזכיר לכם שגם יצאנו וחזרנו. ולבקשתו של מנכ"ל משרד האוצר, חברי, הוא באמת חבר שלי, זו לא מילה מכובסת, ולא בפעם הראשונה, הסכמתי לא לעלות את הנושא להצבעה.
אני רוצה להזכיר כאן לכל הגורמים: הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית. אם הממשלה סבורה שהצעת החוק הזו, אין לה יותר מקום או שהיא איננה ראויה או הונחה בטעות, תואיל הממשלה ותתכבד למשוך אותה. חברי הוועדה, בוודאי אני, ובוודאי וקל וחומר כחבר באופוזיציה שיוצא מגדרו כדי לעשות את עבודתי נאמנה כאן, צריך למצוא את עצמי כמו בחלם מתעמת עם הממשלה שהניחה ותבעה ממני להביא את החוק ובחלק מהעניין בהסכמות היה שאמרו לי, אבל דיר בלק, אתה דואג שהחוקים יעברו. הממשלה מבקשת את זה ממני כתנאי להעברה לוועדה פה. ואני יוצא מגדרי, ועושים פה לילות כימים, וזה לא לשון מליצה, חלקכם הגדול היה כאן.
סברתי ואני עדיין סבור שהחוק הזה הוא נכון וראוי. צריך לשפר אותו, צריך לתקן אותו, אבל הוא נכון וראוי. זה לא תפקידי לדאוג לאף אחת מן החברות, למרות שתפקידנו לייצר מצב שהחברות לא תיפגענה. תפקידי לא חס וחלילה לפגוע בחברות. אבל השורה התחתונה של עבודתנו היא להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר. וברוך ה', בכל החוקים שאנחנו מטפלים בהם עד היום אנחנו משתדלים לעשות עבודה נאמנה.
אבל מה שקרה עם החוק הזה, ותאמינו לי, כשקיימנו את הדיונים הראשונים סביב החוקים, ואמרו לי מה יעבור ומה לא יעבור, ואני רוצה לברך כאן את שמלה, ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת, שיהיה לך בהצלחה. כשישבנו לדיונים עם משרד האוצר ומשרד התקשורת, וכולם סברו שהנושא הכי דרמטי יהיה נושא התשתיות של בזק, הוא דרמטי בצורה אחרת, ממקום אחר, שלא נוגע לדיונים בוועדה פה. אבל לגופו של עניין, אמרתי להם, אתן טועים, מה שיהיה הכי קשה זה הדיונים סביב חוקי הספורט. ואינני נביא, ולא בן בנו של נביא. ואכן זה מה שהיה.
היצרים שמתגלים פה, אין להם אח ורע. אני רק נראה טוב, אבל אני מוותיקי הבית. ולא ראיתי מערכת לחצים כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הזה. אני מוצא חברי כנסת מבוהלים שבאים אליי ואומרים, מה נעשה? מה נעשה? מה נעשה? אפשר לחשוב שביקשתי מהם לחדור לכור. אני ביקשתי ממישהו משהו? ישבנו כאן וקיימנו דיון מתוך רצון כן, גם אם יש ויכוח. ואינטרסים זאת לא מילה גסה, כל עוד יודעים איפה הכללים שלה. אף פעם אינני עומד מול אנשים ואומר, אינטרסנט. זכותו של כל אחד להיות אינטרסנט, אם זה הוט, אם זה יס, אם זה צ'רלטון, גם one, פרטנר או סלקום. זה לגיטימי. אבל יש גבולות, יש כללי משחק, וכללי המשחק עבדו כאן.
ומי שחושב שהוא יהלך עליי אימים או יפחיד אותי, הוא טועה. על זה כבר נאמר: כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.
היו"ר איתן כבל
¶
ואני עכשיו רציני, כי כשאני צריך לקבל אס.אם.אסים. מאנשים שמדברים סרה בי מאנשים שיושבים כאן, ומטילים רפש בעובדי ציבור נאמנים כמו ווסרצוג, אם יש למישהו סביב השולחן הזה טענה לשחיתות, יתכבד ויפנה למשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה, או לכל גורם אחר מוסמך. אני אפילו לא אגיד מילה אחת טובה על ווסרצוג כי אם אני אומר מילה טובה אחת עליו, זה כאילו חס וחלילה מה מהדברים, אני צריך כאילו להגן או להתנצל. הוא תותח על, אלוף. לא אתה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
צריך להגיד שבדיונים הקודמים נאמר מפורשות שהוא קיבל אישור של היועץ המשפטי של משרד האוצר - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ואבי גבאי לא מעורב פה? תענה. אבי גבאי יהיה ראש הסיעה שלך, לא מעורב? - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
חבר הכנסת זוהר, היתה פה הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה בחוק הזה בסבבים הקודמים שלו.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
בואו נדבר על הכול. אני הרי חוטף אש בתקשורת בגלל שאתם הולכים ומתדרכים כתבים נגדי, כי אני מביא את הנתונים לאשורם, אז בואו נחשוף את הכול. מה שנקרא, שולחן פתוח - - -
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, סליחה, מכלוף זוהר, אני תיכף אאפשר לך.
אני הייתי צריך לגרום שאתה, מילנר, לא תהיה בדיון. אני לא חבר שלך ואין לי עניין להיות חבר, ואני אומר את זה לך, הייתי צריך להעיף אותך לכל הרוחות מפה. אבל בכל זאת, אתם כאן בעלי עניין, וזה יותר גדול ממך גם. אני לא מזלזל בזה. ואני אומר את זה לך, ואני מסתכל לך בעיניים, ואני אומר לך, אני לא מפחד ממך, והלחצים שאתה מפעיל לא על חברי כנסת, ואתם מפעילים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן, כן. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה: אני לא אהסס אם אני אדרש, ואני לא אפחד לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את כל התהליך של החוק הזה, מאל"ף ועד ת"ו.
היו"ר איתן כבל
¶
עוד דבר אני אומר. זאת לא תהיה הדרך להיפטר מהחוק הזה. הדרך היחידה להיפטר מהחוק הזה היא שהממשלה תמשוך אותו. מיכל, לי לא צריך לתת הסברים בגוף הסרט. אני קיבלתי מכתב ממיקי מכלוף זוהר שמבקש לא לקיים את הדיון. אבל בדיוק כמו שקיבלתי ממנו את המכתב, קיבלתי מכתב מהממונה על ההגבלים העסקיים שתובעת לקיים את הדיון ורואה בחוק הזה חוק חשוב מן המדרגה העליונה לקידום התחרות. אנחנו נשמע את נציג התקשורת, משרד האוצר, אנחנו נעשה כל מאמץ להביא את החוק הזה לידי סיום, ואני מציע לראות ולצפות מי מנסה לפגוע בקידום של החוק הזה. הוא חוק צרכני ממן המדרגה העליונה. אפשר להגיד עליו שהוא לא שלם, הוא אולי לא הכי טוב בעולם, אבל הוא חוק צרכני מן המדרגה העליונה.
מיקי, בבקשה.
היו"ר איתן כבל
¶
רק להגיד לך מילה, כדי שנעשה סדר גם בחברות בינינו, מילה ממני או התייחסות ממני בהקשר שלך לא נאמרה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
בפעם האחרונה שבדקתי, אין לי מניות באף אחת מהחברות האלה ואין לי שום עניין. נכון, אני צופה כמו כל אזרחי ישראל בשידורי ספורט וגם משלם ממיטב כספי בעבור הערוצים הללו. ולכן אני חושב שטוב יהיה שירדו המחירים. ואם יש מטרה לחוק, להוריד את המחירים, מצוין, אז המטרה ראויה. האם המטרה תושג? תיכף אנחנו נדבר איך היא לא תושג, ויכול להיות שאפילו תחמיר את המצב.
מה אומרת הצעת החוק הזאת כרגע? היא אומרת, אתה תרכוש את הזכויות במחיר X ותמכור אותו במחיר Y. מה זה Y? זה X פלוס אחוז מסוים. נניח קנית במאה שקלים, תמכור את זה במאה שקלים ועוד 20% רווח או 10% רווח, שבורר יחליט.
אם אני, ולא החברות שכרגע משווקות את השיווק הזה, אלא חברה שמוכרת להם יודעת שיש לי לקוח שבוע, יש לי לקוח שבכל מקרה ירכוש את הזכויות, וימכור אותן ב-X פלוס משהו. מה אני אעשה כחברה שמשווקת את תשדירי הספורט הללו? פשוט יעלה את המחיר, יש לי לקוח שבוי. אין שוק חופשי, אין שם משא ומתן, יש רגולטור שמחליט את המחיר, כמה קונים, כמה מוכרים, אני כמשווק, כבעל הזכויות המקורי, לא פה בארץ, בחוץ-לארץ, ישווק את זה באיזה מחיר שעולה ברוחי כי מראש אני יודע שיש לי לקוחות שבויים, כולם רוצים את התחנות הללו. מה יקרה מחר? סלקום שיושבים פה או אורנג' שרוצים את השירות ישלמו יותר כסף. מי ישלם על זה בסוף, חברי היושב-ראש? זה ברור, זה אנחנו האזרחים, לא אף אחד אחר. זה טיעון ראשון.
טיעון שני, שהוא טיעון לא פחות חשוב – אני מחזיק בידי מכתב שקיבלתי אותו ממש לפני כמה שעות, מכתב מאוד-מאוד מטריד, גם היושב-ראש קיבל אותו, הוא מכתב שנשלח מהארגון שמרכז את כל מחזיקי זכויות השידור ברחבי העולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל ה-NBA, כולל כל תשדירי הספורט שיש בעולם כולו, והוא קובע שאם מדינת ישראל שביד גסה רומסת כל פעם מחדש באמצעות רגולציה בלתי נסלחת את הארגונים העסקיים, הם יפסיקו לשדר במדינת ישראל שידורי ספורט, הם יטילו פה חרם. המילים נכתבו באותיות קידוש לבנה: יהיה פה חרם על כל שידורי הספורט במדינת ישראל.
כשאני רואה פה חרם ואני רואה פה העלאת מחירים, אני שואל, למה הבאנו את החוק הזה? אז עכשיו התשובות. למה הבאנו את החוק הזה? בשביל חברה אחת במדינת ישראל, שקוראים לה חברת פרטנר. כל החברות ניהלו משא ומתו והגיעו להבנות, גם סלקום, גם ספורט 5 מכרו כבר, כולן הצליחו לעשות את זה בזכות עצמן, בזכות שוק חופשי. לא התערבות רגולטיבית, לא פעולות שלנו, חברי הכנסת, לא חקיקה. קרה באופן טבעי מכוחות השוק. אנחנו רוצים להתערב בכוחות השוק, להפריע לזכות קניינית בסיסית של חברות שרוכשות את המוצרים הללו, ולכפות עליהן למכור, להעלות את מחירי החבילות, לגרום לחרם, בשביל חברה אחת, חברת פרטנר.
עכשיו שואלים, למה חברת פרטנר? מה מיוחד בחברה הזאת? מה זה הלובינג המטורף הזה סביב חברת פרטנר? אתם טוענים ללובינג מהצד שלנו? לא היה ולא נברא. אבל מה עם פרטנר? מאיפה מגיע הלובינג הזה? ואז הנתונים הבאים לשיקול חברי הוועדה והנוכחים בחדר. סמנכ"ל הרגולציה של חברת פרטנר עבד באגף תקציבים. אגב, ייאמר לזכותו, הבנתי שהוא עשה עבודה נפלאה. אני לא מכיר אותו אישית, ביררתי, אמרו לי שהוא עשה עבודה נפלאה. אנשים שעבדו תחתיו, והוא מכיר אותם בחיי היומיום שלו, אלה אנשים שהיום מקיימים את החוק הזה באגף תקציבים, כי יש אינטרס אישי פה לפרטנר, יש אינטרס מסוים שאני לא יודע להגדיר אותו למדינת ישראל כמו שאתם מראים. אני לא מוצא כרגע את האינטרס אבל האגף מנסה לקדם את החקיקה הזאת. אני רוצה לבדוק מה הסיפור פה, האם יש פה באמת שאלה של ניגוד עניינים או לא? ולכן אני מבקש, לא בדיקה רק של המשרד, בדיקה של מבקר המדינה בעניין הזה.
דבר שני, אני שומע שחברך יושב-ראש הסיעה הוא חבר אישי של איציק בנבנישתי, מנכ"ל החברה, חברת אורנג'. אני לא בדקתי, אבל יש שמועות שהוא היה מאוד מעורב בקמפיין שלו. אני לא יודע אם הוא תרם לו כסף או לא, אבל גם את זה אנחנו רוצים לבדוק. ואנחנו יודעים שאותו מנכ"ל שהוא חבר של אבי גבאי, יש לו אינטרס בחוק הזה. אז אני לא יודע אם אבי גבאי הרים לך טלפון על זה או לא. אין לי דרך לברר את זה, אבל אני רוצה לבדוק אם יש מעורבות שלו.
אלו טענות לגיטימיות של חברי כנסת שרוצים לבדוק את הדברים לאשורם. אם יש פה חוק שגם מביא לחרם, גם פוגע בסופו של דבר במחירים, וגם יש פה טעם לפגם מחשש לניגוד עניינים ואינטרסים של חברה אחת, פגיעה בשוק חופשי, בשביל מה אנחנו עושים את זה?
ומשפט אחרון, בין כה וכה תחולת החוק, רוצים אותה רק לעוד שנה. הדברים נסגרו עם סלקום תוך כמה חודשים, אז למה להכניס את הסעיף הזה גם פה עכשיו?
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
יכול להיות שהוא יסביר לנו מה המעורבות של נתניהו בעסקת בזק, לא רק העניין הזה. אני לא שמעתי את המילה נתניהו - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
הוא, אין לו קשר. אין לו קשר. אני רוצה להגיד שיכול להיות, כמו שאתה אמרת על אחרים בסימן שאלה, עדיף לבדוק אם לנתניהו יש קשר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
ג'מאל, יש חוקרים שבודקים אם יש קשר או לא. אז בוא ניתן להם - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רק אומר מילה אחת. כל העניינים, להוציא אבי גבאי, שלדעתי הוא אפילו לא חלם להיות כשעסקנו בחוק הזה, כל הטענות שאתה מעלה, עסקנו בהן, הן היו בליבת הדיונים כאן.
היו"ר איתן כבל
¶
זה לגבי המפעלים, עזוב. מיקי, מיקי, עסקנו, בגלל זה בין היתר פיצלנו את המפעלים. בין היתר, דרך אגב, פיצלנו את המפעלים, אבל עזוב, אני לא רוצה להתווכח איתך בעניין הזה.
בבקשה, גברתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אדוני, הדבר האחרון שאני מבקשת שיקרה בדיון הזה זה שתהיה פה התנגחות בין קואליציה לאופוזיציה. לא נהגנו כך כשהחוק הובא לפני חודשים - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
הדבר היחיד שלא נכון שיקרה בחוק הזה, שהוא יהפוך להיות התנגשות בין קואליציה לאופוזיציה כיוון שהוא הובא לפני חצי שנה ואף יותר על-ידי הקואליציה עצמה, והדברים בוררו ברובם כמעט עד הקצה.
אני רוצה להגיד מה שאמרתי אז, כשאני יודעת שהממונה על ההגבלים העסקיים, ואם יש פה נציג מטעמה אז תגידו לי כמובן אם אני טועה או לא, אבל למיטב ידיעתי, הממונה על ההגבלים העסקיים אומרת שהצעת החוק הזו תורמת לתחרות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
הצעת החוק הזאת, מבחינתי, לא משרתת לא את ערוצי הספורט ולא את הפלטפורמות שעליהן הם יכולים להיות. המטרה שלה היא לשרת את האזרחים שיקבלו במחיר מינימלי את מה שמגיע להם. אני ברוב טפשותי או חוסר חוכמתי, ככה אני רואה את זה.
יכול להיות שמה שאתה אומר זה נכון. איך שהוא, מהדברים שאני למדתי ולמדתי על הצעת החוק הזאת, ככה הבנתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
המטרה היא שבעלי הערוצים או מי שהערוץ נתון בידו לא מדיר ולא בוחר באיזו פלטפורמה האזרחים יוכלו לקבל את הזכות הזאת שלהם לצפות בערוצי הספורט. אני חושבת שהדבר הזה הוא נכון במהותו. עזוב עכשיו אם מישהו העלה בדעתו שהוא ייבחר למשהו כשהתחלנו לדון על זה לפני יותר מחצי שנה. אני רוצה להגיד את הדבר הפשוט. הערוצים צריכים להימכר לכל מי שדורש לקנות אותם. רק בדרך הזאת אזרחי מדינת ישראל באמת יקבלו את ערוצי הספורט במחיר המינימלי. עכשיו רוצים לשים על זה הרי-הרים ותלי-תלים של עניינים פוליטיים – נראה לי שאף אתה ואף אני מהקואליציה, וזאת הצעת חוק של הקואליציה, לא על זה הייתי באה לפה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
מה, אני חייל קואליציה? - - - הציבור עומד לנגד עיניי. הוא ישלם מחיר יותר יקר ויוטל עליו חרם, שלא נוכל לראות את השידור בכלל, בגלל הצעת חוק? - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא. הציבור שעומד לנגד עיניך שאמור בזכות הצעת החוק הזאת, כפי שנאמרת על-ידי כולם, שהיא תביא למחיר יותר נמוך לצופים, שהם האזרחים - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אנחנו יודעים שהצעת החוק הזו, המטרה שלה היא אחת, והיא שהאזרחים שרוצים לצפות בערוצי הספורט יוכלו לצפות בהם בכל הפלטפורמות האפשריות ובמחיר הכי נמוך שאפשר. לקחת את עכשיו לשאלות של מי נבחר לאן ומי חבר של מי, ואני לפרוטוקול מבקשת להגיד שוב את מה שאמרתי קודם. פקיד הציבור ממשרד האוצר, הדבר הזה דובר כבר לפני חצי שנה, הדברים נאמרו מפורשות, עם אישורים של היועץ המשפטי של משרד האוצר. אז אם עכשיו אנחנו לא סומכים על אף אחד, אנחנו לא סומכים על אף אחד.
והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, יש לומר שקירות ועדת הכלכלה שומעים אותי אומרת אותו גם כשאני בעד חוקים וגם כשאני נגדם. בניגוד לחברי הכנסת שיכולים – אולי ראשי הוועדות יכולים לתת יותר – אני כחברת כנסת יכולה לתת רק שלושה מקומות עבודה לשלושת העוזרים שלי. כשאנחנו באים לדיונים בוועדה הזאת, אני מבקשת שנזכור תמיד שהמטרה היא לשמור על כך שאנשים ישלמו את המחיר הזול ביותר, שיהיו כמה שיותר מקומות עבודה, שלא נעשה דברים שיפגעו, חלילה, במטרות האמיתיות שלשמן באנו לבית הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה לך. אני מאוד מעריך את מה שאת אומרת, ואני אומר לקואליציה מינואר, כשהתהליך הזה היה עוד בקריאה ראשונה, ואני אמרתי ליושב-ראש הקואליציה שמלווה אותי, אותנו, בתהליך הזה ביושר, שניסה גם לתת את המענים לכל התהליכים האלה. אני פניתי אליך יותר מפעם אחת. נכון, אדוני יושב-ראש הקואליציה? וביקשתי, אמרתי, חברות וחברים, אתם לא יכולים להעמיד אותי – כשאני מסתכל על ועדות אחרות, ואני לא רוצה לדבר סרה באף אחד – אני מעולם לא התניתי חקיקה, דוד, אתה יודע את זה, ומעולם לא התניתי או אמרתי או עיכבתי כדי לקבל דברים כאלה ואחרים. אנחנו מנסים להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
קודם כל, אתה צודק. אין ויכוח. עבדנו יד ביד בעניין הזה, ואני לא מכחיש את זה. אם כי הגענו לסיכום לגבי ההתנהלות, איך עושים את הדברים, אבל לא סגרנו את העניין עד הסוף ואנחנו צריכים לדבר על זה, איך אנחנו עושים, יש כל מיני בעיות שצריך להכניס אותם. אם אתה רוצה לסיים את זה היום, אז אנחנו צריכים להכניס את העניינים האלה.
לא מקובל עליי שאני מקבל לפני הדיון הודעה מנתי טוקר מ"דה מרקר" שאומר לי, למה ח"כים מהליכוד ואתה ביניהם לוחצים שלא יהיה דיון ודברים מהסוג הזה. וזה עליי לא מקובל.
היו"ר איתן כבל
¶
אז שתוק שנייה, תן לי להגיד. זה רציני כי פה כל הזמן אנשים מדברים. דוד נותן לי לאורך כל הדרך, מחזק אותי ונותן לי את הרוח הגבית בעניין הזה, וראוי שהדברים האלה ייאמרו, וזה לא עניין של מה בכך עבורו, גם כיושב-ראש קואליציה, והוא ואני חברים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
באותה מידה, כמו שמדברים באופן כזה, יש גם שמועות לכיוון השני, ואני לא רוצה להתייחס לשמועות האלה. הדבר היחיד שאנחנו צריכים להתייחס אליו זה עניינית.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אז אני לא מתייחס לזה. אנחנו באנו לעשות דיון, אז אנחנו נעשה אותו. אם היושב-ראש יתעקש, אז זה יסתיים היום, אין בעיה, כי אני הבטחתי לו בזמנו שאם הוא ירצה לסיים, אנחנו נסיים. אבל צריכים לשבת על כל מיני דברים שכן צריך להכניס לחוק, ואז נוכל לסיים את זה. אין בעיה. אפשר היום, אפשר מחר בבוקר. אין בעיה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, אדוני.
כבר בדיון הקודם די סיימנו והגענו להבנות, בתוכנו חברי הכנסת. יצאנו החוצה, זוכר, דוד?
היו"ר איתן כבל
¶
כן, לגבי התהליך. אבל זאת ליבת הבעיה. עליה סיכמנו. ביקש ממני חברי, ואני חוזר ואומר, ולא בציניות, מנכ"ל משרד האוצר, ואמר לי, איתן, אני מבקש ממך לתת לי את האפשרות להגיע – והטלפון שלי ממלא בבקשות ותחנונים כלפיו, בחברוּת, דיון ודיון, אמרתי, כי התחייבתי פה לאלה שיושבים פה, לאלה שצפו בנו, וגם בהודעה לעיתונות לציבור, שאנחנו נעביר את זה במושב הזה. אמת או לא, עיסאווי? זה העניין. יש גבול.
אני לא מוכן שהכנסת תיקח על עצמה את מה שלא ראוי שתיקח על עצמה. זה כל העניין. מעבר לכל.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני שמעתי את הדברים של מיקי, וצר לי מאוד שהם הלכו לכיוונים שלא היה צריך ללכת כי הם בודקים לעומק, גם סמנכ"ל התוכן של פרטנר בא מאיזשהו מקום, לשעבר דוברו של ראש הממשלה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אז לא להתחיל לעשות שרירים, מי זה ומי זה.
אבל איתן, אני אחזור על עמדתי מתחילת התהליך. אמרתי את זה ביום הראשון, שאני בעד להכניס את המפעלים לכל החבילה. לא בשיטה שהונחה כאן, כי אני חושב שאם לא נכניס את המפעלים לא נגיע ליעד שאנחנו מצפים לו, חלום הטלפונים הניידים, כי האזרח הוא לא במוקד העניינים, האזרח יצטרך לשלם את המחיר שכוחות השוק יקבעו לו. ומאז התפתחו גם כמה סוגיות, סוגיית החשדות כנגד מנכ"ל משרד התקשורת של בזק, והסוגייה ש"סלקום" חתמו עם הפלטפורמות לגבי קניית השידורים, והסוגייה של פרטנר. מתי פרטנר אמורים לעלות לשידור?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
צר לי מאוד שנוצר מצב שאכן חקיקת החוק מיטיבה עם החברה שטרם נכנסה לחוק, פרטנר. זאת עובדה.
היו"ר איתן כבל
¶
המפעלים – אנחנו דחינו את זה, פיצלנו את זה, נפצל תיכף, לא כי אנחנו רוצים אלא כי המציאות היא שזה עדיין לא בשל.
היו"ר איתן כבל
¶
עיסאווי, אם אני אומר לך שזה לא בשל, זה לא בשל. נקודה. יש עניינים ברמה בינלאומית, שאני עצמי אין לי תשובות, לאוצר אין תשובות אליי. אז אני לא הולך לעשות משהו שאני לא יודע לתת עליו את הדעת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, כשפיצלנו את החוק ודחינו, זה כבר שבעה חודשים בערך, דחינו כי אמרנו בין היתר שאנחנו ניתן לכוחות השוק לפעול ונראה איך זה יתקדם.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
לפי המצב שאני רואה היום, הצעת החוק נכנסה בתקופה ובסיטואציה מסוימת, אנחנו לא נמצאים שם. אני חושב שיש צורך שמשרד התקשורת ייתן לנו, מה החידושים, מה השתנה, מה המצב כיום, אם באמת צריך להמשיך בחוק הזה או שצריך למשוך אותו.
היו"ר איתן כבל
¶
חאג', אני אענה לך. אני רוצה להזכיר, החוק לא עלה כדי לעשות לחץ. הוא עלה כחוק. הנחנו, ובאו בעלי הפלטפורמות ואמרו, הצעת החוק שמונחת מייצרת פעולה ודינמיקה מסוימת. אבל מעולם ובשום שלב לא היה מצב – עכשיו הם הגיעו להבנות. אנחנו לא מחוקקים חוק עכשיו ליצירת לחץ.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אבל כובד היושב-ראש, אנחנו אמרנו את זה במפורש, שאנחנו גם בהזדמנות הזו ניתן, כי אמרנו את המילה לחץ, אמרנו את המשפט הזה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אמרנו שכוחות השוק – אני רואה כמה אנשים מכוחות השוק הקיימים לא הגיעו לסיכום, שאנחנו נעשה את החוק לכאורה רק בשבילם.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
אני לא מבין מה הלחץ, למה לא לדחות את זה. למה לעשות את זה ביום הראשון. בדרך-כלל הקואליציה באה ביום האחרון לדחות חוקים, להעביר חוקים שלא העבירה כל השנה, וללחוץ את חברי הכנסת ביום האחרון. הקואליציה מעמיסה עלינו דברים - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
היום האחרון זה היום הגרוע ביותר להעביר חוק כלשהו. זה הדבר הקשה ביותר. אני חושב שלא נעצר שום דבר. בכלל החברה שמדובר בה לא התחילה לפעול באמת. זה עדיין בהרצה, ושום דבר לא דחוף. לא ייפול העולם, לא יקרה משבר, לא יופסקו שידורים אם זה יידחה עד תחילת המושב הבא, ולהעביר את - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
דבר אחר: הקואליציה מבלבלת אותנו. בדרך-כלל העמדה שלי היא נגד הקואליציה, עד שהיא מוכיחה שאין לה כוונות רעות, ועכשיו אחד אומר לי א' ואחד אומר לי הפוך מ-א', ואתם מצליחים לבלבל אותי. לכן, תדריכו אותי איך להיות נגדכם. מהי עמדתכם כדי שאני אוכל להיות נגדה? רק תסבירו לנו. נגד מה אני יכול להיות?
היו"ר איתן כבל
¶
זחאלקה, זה ממש לא קרוב אפילו. הסיבה שזה לא עלה היתה כי האוצר ביקש ממני פעם אחר פעם. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. אין כאן עניינים שהם של הדקה האחרונה.
שירה גרינברג
¶
מכיוון שנשמעו כאן שחבל שהם נאמרו, אנחנו רוצים קודם כל להגיד כמה דברים שחשוב שייאמרו.
זו חציית קו אדום בעיניי, מה שהלך כאן מבחינת הנושא של המסרונים והאמירות וכולי, כפי שנאמרו. חשוב לי שייאמר, ושהדבר הזה יהיה גם בפרוטוקול, וכפי שנשלח לך גם מהיועץ המשפטי של משרד האוצר, אין כל בסיס ושום בסיס ולו בדל של פרט בנוגע לכל האמירות שנאמרו כאן לגבי ניגוד העניינים של אסף וסרצוג. אין ניגודי עניינים. הדבר הזה, חשוב מאוד שייאמר. זה קו אדום בעיניי שבכלל נאמרים כאן דברים שכאלו. אסף וסרצוג לא פועל לבד. מעבר לכך שאין, כפי שאמרתי, כל בסיס לטענות שעלו, ואסף וסרצוג הוא אדם ישר והגון, ואסור להטיל דופי בדברים האלה. וזה קודם כל חשוב שייאמר.
דבר שני, כל הצעת החוק הזו היא בגיבוי מלא של הממונה על התקציבים, שלי, סגנית הממונה על התקציבים, וכולנו עומדים כחומה בצורה מאחורי האמירה הזו, שהצעת החוק הזו, וכפי שכולכם יודעים, היא גם עברה שינויים והתפשרויות גם עד לעת הזו. הצעת החוק הזו היא הצעה שמקדמת את התחרות, היא הצעה שנועדה להיטיב עם האזרח ועם הצרכן. יש שורה של גורמי מקצוע, גם אנחנו, גם הממונה על ההגבלים העסקיים שנציגיה נמצאים פה, גם ועדה בין-משרדית שישבה במשך חודשים רבים שעסקה בנושאים האלה, ובין היתר בנושא הזה. כך שלבוא ולהגיד אמירות כאלה – הן אמירות בלי כל שחר, וחשוב מאוד שייאמר ושיהיה ברור שהצעת החוק הזו נועדה לקדם את התחרות והיא תיטיב עם הצרכן. זה קודם כל, בפן הזה, ושהדברים יהיו ברורים, ואין לי אלא להצר על כך שדברים נאמרו, דברים באמת לא ענייניים.
עכשיו תחליט אתה מתי אנחנו יורדים לגופו של עניין.
מימון שמילה
¶
שמי מימון שמילה, מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת.
ראשית, אני רוצה לחזור על מה ששירה אמרה, כי כפקיד ציבור מאוד כאב לי לשמוע את הדברים שנאמרו פה. אני גם עובד עם אסף וסרצוג לא מעט זמן ויש לנו חילוקי דעות מקצועיים. אבל להטיל דופי בעובד ציבור – אני לא רוצה להתבטא כלפי חברי כנסת, אנחנו פקידים, אבל אני מתבייש כפקיד ציבור שכאלה דברים נאמרים בלי שנבדקו, ולהטיל בנו רפש זה ממש לא במקום, וסליחה שאני כפקיד מעיר כאלה דברים.
ועכשיו לגבי ההצעה עצמה – ההצעה היא מצוינת, המתווה מקובל עלינו. אנחנו רוצים, אדוני היושב-ראש, שתקדם אותו נסגור אותו עוד היום.
היתה ועדת פילבר שהתחילה ביוני בשנה שעברה שכתבה את המלצותיה. בוועדה הזו ישבו משרד האוצר, משרד המשפטים, יושבת-ראש הרשות השנייה, יושבת-ראש המועצה לכבלים ולוויין, אנשי המשרד מאגף הכלכלה והמשפטים שלנו, כל מי שיש לו יד ורגל, שמעו את כל מי שנמצא פה כנראה בשימועים וגיבשו המלצה שאומרת, ואני אקריא משפט אחד.
"הוועדה סברה כי באשר לתכנים מסוימים ובראשם תוכני הספורט אשר מהווים חסם כניסה משמעותי, יש לקבוע הסדרה שתאפשר לגורמים חדשים המבקשים לחדור לשוק לרכוש תכנים אלו וכן הלאה."
אנחנו עומדים מאחורי הדבר הזה. אדוני, תחזקנה ידיך, וחברי הכנסת, אנא מכם לקדם את זה לטובת הציבור בישראל.
עדי שם טוב
¶
שמי עדי שם טוב, ראש צוות במחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים. אנחנו רוצים להצטרף לדברים שנאמרו כאן. אנחנו רואים גם בתכני הספורט תכנים חשובים מאוד לצרכנים, ומאחר שהם כל-כך חשובים, הם מהווים חסם כניסה למתחרים חדשים בתחום פלטפורמת השידורים, ועשויים למנוע מעבר של צרכנים לפלטפורמות חדשות. צריך לזכור שהתכנים הם לא תחליפיים בהכרח. זאת אומרת, אם יש אוהד של הליגה האיטלקית, הוא לא יעבור לפלטפורמה שלא יכולה לשדר את השידורים האלה. אנחנו מאמינים שתחרות בין פלטפורמות שידור צפויה להביא לירידת מחירים באופן כללי, ובכלל זה של גם תכני הספורט.
מיכל רפאלי כדורי
¶
חבל לי שחבר הכנסת זוהר לא נמצא פה. לא נתבקשתי לייצג, לא את הוט, לא את סלקום, אלא רק את עצמי. תניחו שלא היינו מגיעים הנה בדבקות חודשים רבים רק כדי לאפשר למתחרה שלנו, פרטנר, לעלות. הצעת החוק הזאת ממש לא נועדה לפרטנר. היא נועדה לכל מי שמשדר ספורט בישראל, גם מי שיש לו את הערוצים האלה, וגם מי שיהיה לו את הערוצים האלה, כי הערוצים האלה, כמו כל ערוץ, בסוף יש חוזה חדש שצריך להאריך, וכל פעם שמאריכים חוזה, זה בדיוק כמו פלטפורמה חדשה שאין לה את הערוצים האלה. אני מניחה שיסכימו איתי חבריי מסלקום וחבריי מהוט – הצעת החוק הזאת ממש לא נועדה לפרטנר. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי המכתבים המאיימים בחרם מהעולם – נורא מוזר לי, אני נמצאת 11 שנה ב"יס" מאז הקמתה. הייתי גם קודם הרגולטור. בשנת 2000 כתבה מועצת הכבלים החלטה שכל גופי הספורט בעולם מכירים אותה, שלא משדרים בישראל ספורט בבלעדיות. אף פעם לא איימו בחרם, אני גם פעם ראשונה רואה שפה כולם נבהלים מחרם. אבל אף פעם לא איימו עלינו בחרם, מדינת ישראל, הנוהג בה בתחום שידורי הספורט הוא שאין בלעדיות. הוט לא יכולה לקנות בבלעדיות, יס לא יכולה לקנות בבלעדיות, יורוספורט יודעת את זה, כל הליגות יודעות את זה. אין לי מושג מי כתב את המכתב הזה. זה בוודאי מכתב מוזמן. סליחה שאני אומרת את זה. אני יכולה להרגיע אתכם, חברי הכנסת, 16 שנה יש פה חקיקה שאין בלעדיות בספורט. מאיפה בא החרם הזה? אין לי מושג, אולי תלכו לבדוק.
מיכל רפאלי כדורי
¶
מכתב שאמרו לנו שמאיימים על חברי הכנסת מכל גופי השידור בחו"ל, שיעשו חרם על ישראל אם יעבור החוק.
מיכל רפאלי כדורי
¶
יכול להיות שכדאי שיראו לנו את המכתב. אני רק אשמח לדעת איך יכול להיות שגופי הספורט בעולם לא יודעים שבישראל אין בלעדיות גם היום.
מיכל רפאלי כדורי
¶
יש החלטה 55/2000 ממועצת הכבלים, כתוב בה הכול, כולנו יודעים את זה.
והדבר האחרון, זו שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה. אנחנו באים הנה בדבקות ואנחנו מקבלים כל הזמן, אני לא יודעת אם זה נוהל עבודה, אני יודעת שבחוק ההסדרים זה לא קיים – כשאנחנו מקבלים את ההצעה לדיון, לא נמצאים עליה עדיין התיקונים שהיו בפעמים הקודמות. יש קשר בין הדברים, יש קשר לוגי, יש קשר משפטי, אין לנו מושג איך נראית הצעת החוק עד - - -
אתי בנדלר
¶
בתשובה לשאלתך, כשיש הצעות חדשות לדיון, אנחנו מאוד מקפידים לקבל אותן מראש ולפרסם אותן זמן סביר ומספיק לפני הדיון כדי שכל המוזמנים יוכלו להיחשף להם. באשר לנוסחים או הצעות שכבר נדונו בוועדה והתקבלו, אנחנו לא מכינים מישיבה לישיבה נוסח חדש שמעגן את כל ההחלטות. כל המוזמנים רשמו בפניהם את ההחלטות כפי שאנחנו רשמנו, ולקראת הסוף אנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. וחיינו לא רע עד היום. גברתי, בואי ניכנס לתוך התהליך. אני קודם כל רוצה לפצל. זהבי, אנחנו לא נכנסים לחוק עדיין. תן לי קודם כל לייצר את המסגרת שעליה אנחנו הולכים לדון.
אתי, תעזרי לי בבקשה בעניין הפיצולים שאנחנו רוצים לעשות.
אתי בנדלר
¶
השאלה היא אם אדוני רוצה להתחיל בפיצולים או רוצה להתחיל עם קריאת סעיפים ולראות לפי איך שנגיע להחליט אז אם לעשות פיצולים או לא.
היו"ר איתן כבל
¶
את העניין של מפעלי ספורט אני רוצה לפצל. את העניין של האינטרנט זה מתואם עם האוצר. אז מה שמתואם לי עם האוצר אני כבר רוצה - - -
אתי בנדלר
¶
פיצולים צריכים להתייחס להצעת החוק המקורית. אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק התוכנית המקורית. אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק התוכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018, התשע"ז-2016.
פרק ח', עניינו בתקשורת ומדובר כאן בסעיף 17. מאותו סעיף 18 האמור, אני מציעה לפצל את פסקאות 16 ו-17 בנושא חובת הגורם המפעיל להפיץ את השידורים הפתוחים ברשת האינטרנט. כדי להיות ספציפית, מדובר בסעיף 13(ג) החדש המוצע לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, ובהמשך, בפסקה הנוספת, יש הפניות לסעיף הזה. ובכן, הנושא הוא כאמור: חובת הגורם המפעיל להפיץ את השידורים הפתוחים ברשת האינטרנט.
לאה ורון
¶
לא. איציק שמולי יצביע במקום פרופ' יוסי יונה, וחבר הכנסת זחאלקה במקום חבר הכנסת אזברגה. מיקי איננו.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפיצול אושר.
אתי בנדלר
¶
פיצול שני – יכול להיות שאנחנו נכין אחר-כך הצעה, ואני מבקשת כבר לקבל הרשאה לכך, שזה לא יהיה פיצול של שלושת הנושאים שאני אציג, שאחד מהם כבר הוצבע, אלא שזה יהיו שלושה נושאים שונים, זאת אומרת, שלושה חוקים שונים שיישארו כדי שאפשר יהיה לקדם כל אחד מהנושאים האלה בלי זיקה לנושא האחר שפוצל.
ובכן, הנושא השני, מתוך סעיף 28 להצעת חוק התוכנית הכלכלית, אנחנו מדברים על פסקה (6) בנושא: מתן רישיון לעניין מפעל ספורט משמעותי. מדובר בסעיף 6ס"ד. זה היה המספר שלו בהצעת חוק התוכנית הכלכלית המקורית, סעיף 6ס"ד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), והפניות לסעיף זה. שוב, אני חוזרת, הנושא הוא: חובת מתן רישיון לעניין מפעל ספורט משמעותי.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבקש להעלות גם את הפיצול הזה להצבעה. מי בעד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפיצול אושר.
אתי בנדלר
¶
הנושא השני הוא עיצומים כספיים. ברור לחלוטין שלא נצליח להגיע לזה היום. אני סברתי לתומי שאם אנחנו נצליח לגמור את כל הסעיפים האחרים בנושא שאנחנו רוצים לדון בו, דהיינו ערוצי ספורט, אז חבל לעכב את ההנחה או הקידום של זה עד שנדון בעיצומים הכספיים. אבל לוחשת כאן גברת גרינברג, שמבקשת להשהות בינתיים את החלטת הפיצול בנושא עיצומים כספיים. נתקדם ואז נראה.
אדר זהבי
¶
שמי אדר זהבי, מצ'רלטון.
דווקא ממקום של עיוות ולא מקום של פיצול, ברשותכם. אתם אוהבים לפצל, אני אקח למקום המעוות.
אדר זהבי
¶
מהמקום המאחד, וזה המשותף פה לכל הדוברים, גם המקצועיים, שדיברו על עיקרון אחד שהוא מאחד ומוסכם, שיש רצון שכל ערוצי הספורט יהיו על כל הפלטפורמות. זה מה שהממונה דיברה ומה שהתקציבים ומה ששמילה בתקשורת, וכולם אמרו שזה הרצון המשותף לכולם. זה גם מה שאתה דיברת, ועל זה היו ההצבעות, והיה פילבר וכולי. זה המשפט שעליו היתה הסכמה, הסכמה רחבה. מפה המחלוקת, כי המחלוקת היא הדרך איך. אני חושב שכל הדיונים וכל ההתחבטויות וכל הלחצים, כפי שאתה קראת לזה, וכל ההתרחשויות של מפה והלאה היא על הדרך של איך. האם הדרך שמוצגת פה היא הדרך הנכונה או מסואבת - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, אנחנו נוכל לשמוע אותך בהתייחסויות הענייניות. צריך שייאמר שאנחנו גם בידידות. אני לא מסתיר זאת. אני מקווה שזה לא פוגע בך.
היו"ר איתן כבל
¶
אדר ואני הרבה שנים.
אבל אני יכול להגיד בתשובה לעניין שאתה מתאר, שכולם מסכימים – פה יש נוהג שאני נוהג לתאר אותו, שאתה בא לחקיקה, כולם אומרים לך, וואלה, איזה אחלה חוק, אחלה חוק, מסיימים לומר את זה, לובשים את החלוק של הווטרינר, עוטים את הכפפות, ומתחילים בפעולות עיקור וסירוס של החוק. כשאתה אחר-כך מסתכל בסוף מה יצא מהחוק, אתה רואה שאין כלום.
אתי בנדלר
¶
אני מזכירה שנוסח המונח בפני חברי הכנסת הוא נוסח של מה שהיה במקור פסקה (6) בסעיף 28 לחוק התוכנית הכלכלית, וכאן הוא קיבל את הספרה 1, סעיף 1. אני אתייחס עכשיו לפסקאות שבסעיף 1, המספור החדש שהממשלה בהצעתה מִספרה.
ובכן, בסעיף 1, הגדרות, סעיף 6סג אושר כולו. זה הסעיף שפוצל כרגע ולכן אנחנו מדלגים עליו. אני עוברת הלאה, סעיף 6סה אושר, למעט - - -
היו"ר איתן כבל
¶
עכשיו. דוד, אני רוצה שתקשיב. זה אחד הדברים שהיו בענייני הליבה שעסקנו בהם. אני רוצה להזכיר שפה מעבר לכל יש כאן שלוש נקודות שמונחות לפתחנו ואולי הן בלב הוויכוח.
האחת, מה קורה כשלא מגיעים להסכמות, ואז קבענו את התהליך שהומצא פה על-ידי החברים כולם, תהליך שקראנו לו: המומחה. נקודה שנייה, היא נוגעת להוראת השעה. אלה שתי נקודות שהן בלב המחלוקת. דוד, אני מציע שנלך על הסיכום כפי שקיבלנו אותו בעניין הזה, על האופן שבו הדברים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לפני שאנחנו נכנסים לתוך ההקראה, אני רוצה לעשות את סיפור הדרך של העניין. אנחנו דיברנו על כך שניתנו שלושה חודשים לזה שמבקש למכור ולזה שמבקש לקנות. יש להם שלושה חודשים להסתדר ביניהם כדי להגיע להסכמות. לא הצליחו – ייקבע מומחה. זהבי, נדמה לי שאתה רצית שהמומחה יהיה שופט, אם אינני טועה. המומחה קובע את המחיר, לפלטפורמה יש שבועיים להחליט אם כן או לא. זאת אומרת, אם היא מוכנה להיות חלק מהעניין, כן או לא. אם החליטה שכן, אז אין בעיה, קונים. אם לא, החליטו שלא, הפלטפורמה לא יכולה לפנות שוב למומחה במשך תשעה חודשים. זה הדבר השלישי. ועל החלטת המומחה אפשר לפנות לבית-המשפט. זה בעצם סיפור הדרך של הח"כים. אנחנו, חברי הכנסת, הסכמנו עליו.
תמיר אפורי, בבקשה.
תמיר אפורי
¶
אני מייצג את צ'רלטון.
אני קראתי את כל הפרוטוקול שוב אתמול. בנושא של ההדדיות חברי הכנסת השונים שיושבים כאן סביב השולחן אמרו שעל העניין הזה צריך עוד לשוב ולדבר, משום שזה לא הגיוני.
תמיר אפורי
¶
זה לא הגיוני. זה בלב העניין. קבעו מומחה, שיהיה מומחה, הולכים לרגולטור, וזו תוכנית כבקשתך. אחרי שדנים, אחרי שמערבבים חומרים, דגים סודות מסחר, מה שאתה רוצה עושים, ואז התוצאה לא נראית להם, אז הפלטפורמה תגיד, טוב, אז בעצם לא? לדבר הזה יש מחירים. גוררים צדדים, לוקחים חלק מהחיים שלהם להגיש חומרים, לקיים דיונים, ובסוף הם יחליטו שזה לא נראה להם. זה לא עובד.
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, אתה מוכן, בבקשה? דוד, די.
זה לא כמו שאנחנו מבקשים להציג את זה. יש פה בעיה. אינני מתכחש לה. עניין ההדדיות קיים פה, אבל כיוון שהיתה בעיה עם ההדדיות הטלנו סנקציה. זאת אומרת, מה הנקודה? ברור לכולי עלמא שאם לפלטפורמה אין ספורט, תשעה חודשים עד שנה, היא לא הולכת לבוררות, היא לא יכולה לקבל - - -
שירה גרינברג
¶
רציונל החקיקה היה שערוצי הספורט הוא חסם כניסה עבור הפלטפורמות. זה משהו שהפלטפורמות רוצות. הפלטפורמות רוצות שיהיו להן שידורי ספורט על-מנת שתוכלנה להגדיל את נתח השוק שלהן בידי הציבור בלייצר תחרות.
שירה גרינברג
¶
עכשיו זאת שאלה של מה המחיר, כפי שאמר חבר הכנסת ביטן. ולכן, בהינתן זה שאין הסכמה על המחיר, ופונים למומחה שקובע מחיר, ואם המחיר הזה הוא לא כדאי מבחינה כלכלית בגלל שהפלטפורמות, חלקן יכולות לחשוב שמבחינת הגודל שלהן זה לא כלכלי להן וכולי, הכוונה היא לא להקריס חברות מבחינה כלכלית, שלא תהיה כאן תחרות. אבל מצד שני, גם לא לאפשר להן גישה עכשיו, ללכת למומחה ועוד מומחה.
ולכן יש סנקציה מאוד ברורה שאומרת שעונה שלמה של שידורי הספורט, כלומר, תשעה חודשים הם לא יכולים לפנות. הדבר הזה הוא מחיר מאוד כבד. הם לא יכולים לפנות למומחה. אם הם יגיעו להסכמות ביניהם, הם יגיעו כך או כך. העניין הוא - - - במובן הזה שהם לא יוכלו לפנות למומחה למשך תשעה חודשים, שזה עונה שלמה, וזו סנקציה מאוד כבדה עבור פלטפורמה, ולכן זה מאצגר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
את לא יכולה לשחק על כל הכיוונים ולגלגל את כל הכדורים ביחד. אנחנו לא יכולים לשקול שום דבר. ברגע שהם פנו לבורר, באותו רגע הם מחויבים לפסק דין הבורר. אין מצב אחר, שהם יחליטו. מה זה סנקציה? אז במי אנחנו פוגעים? בציבור שרוצה לראות ספורט.
שירה גרינברג
¶
לא, לא. יכול להיות שאם זה יהיה משהו לא כדאי מבחינה כלכלית ואתה תקריס את הפלטפורמה, אז אתה תפגע בציבור הרבה יותר. לכן צריך לאזן בין הדברים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אנחנו צריכים לעשות בחוק הזה איזון. מצאנו את השיטה איך אנחנו יוצרים את הבוררות הזאת. מצאנו, אין בעיה. עכשיו אנחנו צריכים ליצור איזונים בתוך השיטה שנמצאה. אף אחד לא יכול לשחק את המשחק לבד. ברגע שהוא החליט, צריכה להיות הדדיות. אני לא חושב שצריך להיות ויכוח על זה, שאם הוא רוצה, ילך, ויקבל סנקציה, סנקציה לרעת הציבור הרחב. אני לא אתן לאף חברה ליצור מצב של סנקציה לציבור הרחב. הוא רוצה לשדר ספורט, שישדר ספורט. אבל שיעמוד בתנאים של החוק, במובן הזה שאם הוא ביקש לקבל לערוץ שלו ספורט ויש כללים שנקבעו, אם המחיר לא מצא חן בעיניו, אז הוא לא יעשה ספורט, ואז הוא לא יכול להתחרות שנה. מה זה, - - -? זה לא יכול להיות.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
רק לדייק משהו שביטן אמר. זה ברור שזה לא סנקציה. זה ממש סעיף תורת המשחקים. הרי מה עשיתי? הצעת לי מחיר, המחיר לא מצא חן בעיניי, הלכתי לבורר, הבורר פסק מחיר יותר גבוה, בתנאים כאלה. פניתי לבורר, זה לא סנקציה כי כבר קיבלתי את מה שרציתי. כלומר, אם הסעיף הוא ככה על אוטומט בכל שלב במשא ומתן אני אלך לבורר. לכן התנאי ההגיוני הבסיסי על התשעה חודשים, אין בעיה. אתה לא יכול לחייב מישהו לקנות, אבל אתה לא יכול לאפשר לו לקבל מחיר נמוך יותר. כלומר, בורר פסק 100, זה המחיר לתשעת החודשים הקרובים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
כן. כי אחרת, על אוטומט – אני אתמקח איתך ואגיע למחיר. עכשיו אני אלך לבורר, אין לי מה להפסיד, מה שהוא יציע או לא יציע, אחר-כך אני חוזר להתדיין איתך. אז מה עשינו בזה? זה הזיה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
שנייה. אני לא בעד שיחייבו לקנות, אלבל סנקציה על בורר זה בדיחה, כי פניתי כבר לבורר. למה שאני אלך שוב לבורר? זה הזיה.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, חברים, אני רוצה להזכיר מה אמרנו. הנקודה פה היא אם אנחנו מדברים בשם הציבור, וכולנו פה חוגגים על הציבור, אלה שטוחנים אותו ואלה שמבקשים זה. כולם אוהבים את הציבור.
שירה, תקשיבו לי טוב-טוב. הרי סביב העניין הזה כבר היתה דילמה גם בפעם הקודמת. אמרנו שבכל מקרה תהיה חובת עלייה, הרי התהליך לא מסתיים. את צודקת בזה שאני לא יכול לכפות. הנחת העבודה של כולנו היא כזו – ואני לא נכנס כרגע לטובת הציבור או לא טובת הציבור, מרוב - - - אני כבר לא יודע מי דואג לציבור באמת. בוא נשים את זה בצד. בוא נעסוק בשאלה הנקייה של התהליך, המנגנון.
העניין הוא כזה
¶
הלכו למומחה, המומחה קבע משהו, המשפטנים אומרים שאני לא יכול לכפות על אף אחד מן הצדדים לכפות לקנות.
היו"ר איתן כבל
¶
כן. אבל שנייה, תנו לי לשים את הנקודה במקום. איפה העניין שאמרנו אותו אז? הרצון שלנו הוא שבכל מקרה תהיה עלייה לשידור, ובתווך הזה הרי הוא יכול ללכת לבית-משפט. איפה היה הוויכוח בינינו? אני רוצה להזכיר כאן לכולם. כי ברגע שאנחנו אומרים בכל מקרה הוא לא חייב לקנות, אבל הוא לא יכול לשחק את המשחק עד אינסוף. נקודת המוצא היתה שרצינו לייצר מצב שברגע שהלכו למומחה – ולא סתם אנחנו לא אומרים: בורר, אלא: מומחה – בתהליך הזה הוא שברגע שהגעת, בכל מקרה אתה חייב להעלות ולשדר את זה. ואז יש לך את הזמן להגיע לבית-המשפט ולהתווכח על התמחור, כי אם לא, אתה מייצר מצב של חוסר סימטריה בתהליך.
כי מה העניין? מה הטענה פה של הגורמים כאן? הוא אומר, תשמע, אני שבוי עוד לפני שיצאתי לדרך. את מבינה את העניין? הוא אומר, אתה מכריח אותי למכור לו, אני רוצה למכור לו. עכשיו יש ביני לבינו ויכוח על המחיר. הוא רוצה 120, אני רוצה 20. לא חשוב, כל אחד בא מהמקום שלו. אני חייב למכור לו, הוא לא חייב לקנות, הוא לא חייב להעלות את העניין הזה, ואני שבוי שלו.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, אין פה צד חזק וצד חלש. אני מבין מה שאת אומרת, החזק הוא מי שמחזיק בידיו את הזכויות, אני מבין את זה, אבל בתהליך הזה אין חזק או חלש. הרצון שלנו פה הוא למצוא את נקודת האיזון, כי בסוף גם מי שעומד מהצד השני הוא לא חלשלוש, אם לא, הוא לא ייכנס. כבר דיברנו על זה בפעם הקודמת, והסנקציה הזו אין לה כוח.
יורם מוקדי
¶
שמי יורם מוקדי, סמנכ"ל התוכן של הוט.
אני מזכיר לכולנו שהמנגנון הוא כזה שהמומחה צריך לתת פתרון תוך 30 יום. זה לא הליך בוררות ארוך, ויש פערי מידע בין הצדדים. מי שמחזיק את הזכויות בספורט, הוא יודע כמה עלה לו, הצד שצריך לרכוש בסוף, זה יכול להיות אני מחר או פלטפורמה חדשה שקנה, לא יודע כמה עלו הזכויות, יש פערי מידע מאוד-מאוד גדולים, והוא יכול תוך 30 יום למצוא את עצמו במצב שבו יתברר שמחירי הזכויות היו ענקיים ולא כלכלי לו ולא כדאי לו, ויכול להיות שהוא יגלה כי אתה לא יודע כמה עולים מחירי זכויות.
לכן המנגנון שקבוע פה כרגע הוא מאוד הגיוני. תוך 30 יום יש לך מחיר. אתה רוצה לקנות או לא רוצה לקנות, זה לא הליך בוררות מאוד-מאוד ארוך. נראה לי מאוד הגיוני כפי שהוא כתוב עכשיו, וכדי לא לשגע את המערכת, אז קבע מי שקבע, אל תחזור ותשגע אותי שנה אחרי שנה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. אתה צודק, המנגנון הוא הגיוני, אלא שיש כאם תרתי דסתרי במובן הזה שאנחנו דופקים את הצרכן. אתה רוצה שלכל הפלטפורמות יהיו כל התכנים. אם אני במצב הזה גורם לכך שתכנים ייגרעו מאחד השחקנים, אתה מפחית את האפשרות לייצר תחרות.
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, אתה מפריע לי. תו לי לנהל.
מוקדי, אני רוצה שתבין, אני מבין את העניין הזה שיש קונה ויש מוכר, ושניהם רוצים להיות חלק מהמשחק כי ברור לי שהפלטפורמה שרוצה לרכוש את הזכויות, כתוצאה מכך היא תגדיל את היקף המצטרפים אליה. אלא שגם בתוך המאזן הזה יש פה משחקים של כמה אני יכול לשלם, כמה אני מוכן לשלם, כמה אני יכול להוריד אותך על הברכיים כי המוכר בכל סיטואציה חייב למכור.
אם אני הייתי יודע למצוא בנקודה הזו של חובת המכירה לבין בית-המשפט מנגנון שבו אמרנו, עברנו את שלב המומחה, המומחה קבע את אשר הוא אמר, הסנקציה צריכה להיות משמעותית. היא לא יכולה, אתי צודקת, הוא יכול להגיד, לכאורה זה הגיוני, אבל תזכור שאנחנו פה לא בשיח צדיקים, זה בשיח קשוח של משא ומתן.
היו"ר איתן כבל
¶
נכון. אנחנו רוצים שמלכתחילה יידעו מי הגורמים, הם צריכים לעשות את המקסימום כדי לא להגיע לשלב הבא.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא יכול להיות שקיבלתי מחיר, באתי לבורר, פסק דומה או יותר, לא חשוב מה, אחר-כך אני בא אבל זה תמיד the best offer. אז אתה אומר, תשעה חודשים לא יפחת, ואז אתה אומר, תדע שזה מקבע אותי - - -
שירה גרינברג
¶
רועי, הניתוח שלך לוקה בחסר. את ניהול המשא-ומתן אתה מצייר כמחיר מקסימום, ואני אומרת שזה מחיר מינימום כי ברגע שיש מומחה שקבע, למה שהזכויות יימכרו בפחות מהמחיר שקבע המומחה לתשעה חודשים?
שירה גרינברג
¶
לא, אתה מתאר מצב הפוך. אנחנו אומרים שהמשמעות של זה היא שהוא מנהל משא ומתן עכשיו עם יד אחת קשורה מאחורי הגב בהקשר של מחיר מינימום.
היו"ר איתן כבל
¶
רועי, רועי, מרגע זה אתם לא מפריעים לי. הבנו אחד את השני. אני רוצה שתבינו, בואו נהיה מחודדים על העניין. אל תצאו לפינות שלא צריך לצאת אליהן. עזבו, כל אחד לוקח קשר היזכרויות חזק. אני לא רוצה להתעסק עם זה. אני רוצה להיות ממוקד. אני רוצה להיות ממוקד ששניהם מגיעים פחות או יותר – למרות מה שאסתי אומרת, וזה נכון מה שאת אומרת, אבל בשורה התחתונה יש מישהו שרוצה לקנות ויש מישהו שרוצה למכור. זאת נקודת המוצא. אני לא יכול לייצר, כי פה זה גם עסק כלכלי קשוח. זה לא רק עניין שבו אנחנו אומרים, אוקיי, טובת הציבור תעלה אותו בכל מחיר, לא משנה, יחטוף סטירה.
לכן, אני מנסה למצוא את אותה סנקציה שכשנכנסים לתוך התהליך שני הצדדים יודעים שיש לך מה להרוויח אבל אתה גם עלול להפסיד אם אתה - - -
אסתי פלדמן
¶
בואו רגע נסכים על נקודות המוצא. נקודת מוצא אחת זה שיש לנו פה צד חזק ויש לנו צד חלש. אחרת לא היינו נכנסים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
מיכל, זה לא נכון מה שאת אמרת. נקודת המוצא המרכזית, אחת מנקודות המוצא המרכזיות, כשהחוק הונח כאן לפנינו, היא שאי תכני ספורט לפלטפורמה הם מעכבי תחרות.
אסתי פלדמן
¶
נכון.
נקודת מוצא שנייה היא שיש לנו כאן חובת מכירה ולא חובת קנייה. יש לנו בעיה להטיל חובת קנייה על גוף, בעיה שמעלה לא רק שאלות משפטיות, היא מעלה גם שאלות שקשורות בשאלות מקצועיות, כלכליות. אין כאן חובת קנייה, בחוק הזה. יש כאן חובת מכירה.
אסתי פלדמן
¶
הנקודה הנוספת היא שהחוק הזה, על-מנת לאזן את מערכת היחסים בין הצדדים, נתן איזושהי הטבה. ההטבה היא הבורר, היכולת של צד חלש לפנות לבורר על-מנת לאזן את מערכת היחסים. אלה שלוש נקודות המוצא. בתוך הדבר הזה צריך למצוא את האיזון כשהוא נועד לעזור לצד החלש, אין בו חובת קנייה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, זה לא עובד ככה. פולקמן, תקשיבו שנייה. אני מבין את מה שאתם אומרים, אבל בתהליך הזה צריך למצוא את נקודת האיזון. אתה לא יכול לייצר חובת קנייה. אבל תזכור שהנחת העבודה היא, כמו שאמרה גם מיכל, וזה לא מופרך, פלטפורמה שאין לה ספורט היא פלטפורמה נכה בהגדרה. אנחנו רוצים למצוא את אותו מקטע שהקונה יודע שהוא חלש, אבל הוא משתמש בחולשה שלו מעבר למה שנדרש. זאת אומרת, יש את החולשה המובנית שלו כי בלי העניין של הספורט הסיכויים שיקנו ממנו הם הכי קלושים, או קבוצה גדולה לא תקנה ממנו, אבל בגלל שההוא חייב למכור לו, הוא ילך על זה באקסטרים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לא, יש משהו שאתה לא יודע. זה שמבקש את הבוררות, מצבו יותר חזק כי הוא יודע כבר מה המחיר שזה שמוכר לו כלל. ולכן במצב הזה, במועד שהוא מבקש את הבוררות, הוא יודע מה המחיר ההתחלתי.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מה יש בחבילת הספורט? מה, סתם מראים כדורגל? - - - לא, הוא יודע מה יש בחבילה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כששאלתי על סיפור דרך, אני רוצה לחדד כמה נקודות במהירות. יש מצב שמי שירצה לקנות הוא ייקח אותם ויתחיל לשדר וייכנס למשא ומתן, ויש אפשרות שיחכה עד סיום המשא-ומתן, ואם הצליח אז יתחיל לשדר. אנחנו צריכים לתת מענה לשני המקרים כי המקרה שהוא התחיל לשדר, הוא צריך להיות מחויב למשהו. הוא לא יכול להגיד, תודה רבה, אני שידרתי שלושה חודשים, שני חודשים משא ומתן, חודש של בורר, לא מוצא חן בעיניי, תודה רבה ולהתראות. אנחנו צריכים לתת מענה על המצב הזה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כן, כן, הוא יכול להתחיל. הוא יכול לבקש לשדר מהיום הראשון, או שנחליט שהוא לא יכול להתחיל לשדר אלא אם נקבע מחיר אחרי משא ומתן, בוררות והכול. אנחנו צריכים לתת מענה לשתי האפשרויות או לתת אפשרות אחת.
אם הוא יתחיל לשדר, אנחנו צריכים לקבוע שמה שיקבע הבורר יחייב אותו, כי הוא לא ילך אחר-כך עוד לבית-משפט ועוד לדברים אחרים. אני חושב שאנחנו צריכים להסכים על זה, כי הוא כבר השתמש בזה, הוא כבר שידר.
אתי בנדלר
¶
המצב שהוא מתחיל לשדר זה רק אם הוא מקבל את החלטת המומחה. זה כתוב כאן. הוא לא יכול להתחיל לשדר בלי הסכמה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר, אז האפשרות הזו נפלה - - -
אם אחרי שלוש חודשים, לפי הצפי שאני נתתי, הוא לא הגיע להסכמה, אז הוא ילך לבית-משפט כדי לחייב את המוכר למכור לו במחיר אחר? אם לא הגיע להסכמה במשא ומתן ולא קיבלת את החלטת הבורר, מה יהיה המצב?
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, זו אחת משלוש נקודות המחלוקת ואני נחוש להתגבר עליהן. זה לא יעזור לאף אחד. אני חייב לסיים כי הכללים של הכנסת לא מאפשרים דקה יותר. בתחילת הפגרה אני אקיים דיון, וכפי שהתחייבתי אני אסיים את זה. לא יעזור לאף אחד כלום. אמרתי את זה לאוצר. אלא אם כן תמשכו.
היו"ר איתן כבל
¶
אין זמן מחר.
אני רוצה להבהיר נקודה אחת בעניין הזה, כי זה גם זמן למחשבה. זה צריך להיות אחת מן השתיים: אם הוא לא חייב לקנות, או שהוא אומר, אני עולה לשידור ויגיע לבית-משפט ובית-המשפט יפסוק, או שיהיה לו ברור שזה מסתיים והסנקציה המושתת עליו היא סנקציה מאוד-מאוד משמעותית. זאת אומרת, הוא לא יכול לאחוז בחבל בשני הקצוות שלו. שהוא ידע, או שהוא עולה, ויגיע לבית-המשפט אם הוא רוצה, ובית-המשפט יפסוק את פסיקתו. או שישלם לו רטרואקטיבית או שיצטרך להוסיף לו. או לחלופין, אם נקודת המוצא שלנו אומרת שפלטפורמה בלי ספורט היא פלטפורמה נכה, אז שידע.
אני רוצה שתימצא נקודת האיזון בין שתי הנקודות האלה. סעו הביתה, תחשבו על זה ובתחילת הפגרה יהיה לנו דיון נוסף.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.