הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 569

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 13:00

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז-2017 (פ/2018/20)(כ/702)

של חה''כ בצלאל סמוטריץ', רוברט אילטוב, יצחק וקנין, מכלוף מיקי זוהר, מרדכי יוגב, אורן אסף חזן, דוד אמסלם, נורית קורן, אלי אלאלוף, ניסן סלומינסקי, יואב קיש, יואב בן צור, יעקב פרי, עליזה לביא, נאוה בוקר, יואל חסון

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

נורית קורן

נאוה בוקר

חיים ילין

יעל כהן-פארן

בצלאל סמוטריץ

מנהלת אגף בכיר לתכנון משולב, מינהל התכנון, משרד האוצר - תמר כפיר

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - רותי פרום אריכא

יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - יהושע מאיר סט

יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אברהם מאיר

מנהלת מחלקה בכירה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - סימה אגינסקי

מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מורן עזרא

יועצת מנכ"ל לשוויון מגדרי, משרד התיירות - שרון אלה מאיר

מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה - רננה אילן

מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה - נמרוד טויסטר

יועצת משפטית, חטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל - שירה תם

רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי - דוד לוי

יושב-ראש הוועדה החקלאית, מועצה אזורית רמת נגב, מרכז המועצות האזוריות - יעקב מוסקוביץ

חוות משק צאן, בעלי חוות בודדים בנגב - רות נבו

חוות נבון, בעלי חוות בודדים בנגב - חובב נבון

חוות שמשון, בעלי חוות בודדים בנגב - חיזקיה אמיר דרומי

חוות יתיר, בעלי חוות בודדים בנגב - עדו ארן

חוות צאן, בעלי חוות בודדים בנגב - אביחי נבון

חוות מקנה דקל, בעלי חוות בודדים בנגב - איל גלעד

מרכז חוות הבודדים, בעלי חוות בודדים בנגב - אריק ברוכין

מוזמן/ת - שי כרמלי פולק

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את משק צאן נבו - זכריה יחיאל רייך

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את משק צאן נבו - רות פרמינגר

שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: משק צאן בנגב בע"מ) - אתי רחמני פלוטנו

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את משק צאן בנגב בע"מ - משה ליפקה

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

טלי רם

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז-2017 (פ/2018/20) (כ/702)

של חה"כ בצלאל סמוטריץ, חה"כ ענת ברקו, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ אורן אסף חזן, חה"כ דוד אמסלם, חה"כ נורית קורן, חה"כ אלי אלאלוף, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ יואב קיש, חה"כ יואב בן צור, חה"כ יעקב פרי, חה"כ עליזה לביא, חה"כ נאוה בוקר, חה"כ יואל חסון

צהרים טובים לכולם, שלום לכולם. אני רוצה שגם ייאמר, אני זימנתי את הדיון הזה לפני יציאתנו לפגרה מתוך כוונה לסיים את הצעת החוק היום. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה.

הצעה לסדר.

אני אאפשר לאדוני. אני אומר, זו הכוונה. השתדלנו באמת באמת לעשות את המיטב לקרב בין הכוחות השונים פה, אני מקווה שהצלחנו כי בסך הכול יש צדק לגבי החוק הזה, לפחות בעיני רוחי, לכן הוא עבר גם בוועדות השרים, גם במליאה וגם כאן בסיבובים הקודמים הוא עבר בצורה מאוד ברורה, ולפחות במה שתלוי בנו אנחנו עושים את המיטב כדי להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו.

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017, שמובילים אותה חברי הכנסת: סמוטריץ, ברקו, אילטוב, וקנין, מכלוף, יוגב, אורן חזן, אמסלם, נורית קורן, אלי אלאלוף, ניסן סלומינסקי, יואב קיש, יואב בן צור, יעקב פרי, עליזה לביא, נאוה בוקר ויואל חסון. זה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, חאג' יחיא.

אני חייב ללכת לוועדת האתיקה.

משפט אחד. אני מבקש, אני אגיש הסתייגויות על כל החוק היום בשם המשותפת ואנחנו נעביר אותן בכתב עד התאריך שייקבע.

אין בעיה.

הוועדה צריכה להצביע, זה לא רק ההעברה שלהן בכתב. אם מציגים אותן בוועדה זה בסדר, צריך להציג אותן ושהוועדה תצביע.

אני אציג אותן היום, וחתימות של כל חברי המשותפת אני אעביר בכתב.

גם אני ארצה.

כדי שאני אבין בדיוק. היום אני מצביע.

אם יש לחבר הכנסת הסתייגות צריך להצביע על ההסתייגות שלו, צריך להציג אותה בוועדה.

נכון.

ואחר כך הוא רוצה להעביר את ההסתייגות שהוא הציג בוועדה בכתב, עם זה אין בעיה.

נכון.

אבל צריך להציג את ההסתייגות בוועדה ועל זה אפשר להצביע.

אבל מתי אנחנו נעשה את זה?

אתה הצגת לוחות זמנים מעכשיו לעכשיו. זו זכותך, אבל צריך לתת זמן להגיש הסתייגויות.

שיהיה דיון אחר להצגה.

גברתי, אני אגלה - - -

זאת זכותך, אני לא אומרת שזה - - -

לא צריך להציג זמן להסתייגויות. מה שצריך לעשות זה שבעת הדיונים על הצעת החוק חבר הכנסת מציע הצעה, והיה והצעתו איננה מתקבלת, היא נרשמת לבקשתו כהסתייגות.

נכון.

בסדר גמור. האם לא אמורים לתת מועד אחרון להגשת ההסתייגויות?

מה פתאום.

זה מה שאני מכירה.

אני יחד עם וקנין הכי ותיקים פה.

אני בטוחה שאתה פועל לפי התקנון, אבל אני שואלת האם זה לא מן הנוהג.

אין נוהג כזה. זה אצל תימנים, הנוהג המשתנה מבית-כנסת לבית-כנסת. הדיון הוא לא ראשון, זה כבר סדרה ארוכה של דיונים.

מאז הקריאה הראשונה היה דיון?

בטח.

קריאה שנייה ושלישית זה דיון ראשון.

זה הדיון הראשון.

לא. זה דיון שני כבר. היה דיון לשנייה ושלישית, זה דיון שני.

צודק.

לא זוכר שהיה דיון ראשון.

אני גם לא זוכרת.

- - -

חברים. יש שני סוגים של הסתייגויות , אלה שלא מביאים אותן באותו רגע, זה בעיקר הסתייגויות לדיבור במליאה. זה הנוהג מאז ומעולם, אני פה לא מכיר שום נוהג אחר שאומרים, אנחנו שבוע הבא נקיים דיון, מי שרוצה להביא הסתייגויות. אין כזה.

יש הסתייגויות שמובאות במקום, מי בעד, מי נגד, הכי לגיטימי בעולם, ויש שאומרים, אני מגיש הסתייגויות שאני מבקש אותן לדיבור במליאה. זה מה שאני מכיר. תודה רבה. אין שום בעיה מבחינתי, חאג'.

אז מתחילים. דיברת על החוק, יש לי הסתייגויות על שם החוק.

עוד לא התחלנו את ההקראה, רק נתתי את הכותרת. וקנין, בבקשה.

אני חייב לצאת לוועדת האתיקה, אני כבר באיחור. אני רוצה לומר, השתדלנו היום כמה שאפשר לגעת בכל הנושאים הבעייתיים שנשארו פתוחים ואני מקווה שבסופו של יום, היום החוק הזה יאושר כיוון שאני חושב שלא צריך למשוך את זה יותר, צריך לגמור את העניין הזה, ויש רצון טוב מכל הצדדים אני חושב בהסכמות שהגענו אליהן.

ואני מודה לך, אדוני, על שהמשכת את הדיון כשאני יצאתי. ברשותכם, אני מתחיל. אני אקריא את הצעת החוק.

"הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017".

אני מסתייג על השם.

עוד לא סיימתי.

"תיקון סעיף 5

1.

בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010‏, בסעיף 5 –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "הוועדה הבין-משרדית" יבוא:

""החזקה במקרקעין" – לרבות החזקה מטעם הזכאי לפי החוזה;";"

לפני שאני אאפשר לאדוני, מי צריך לתת הסבר על הסעיף הזה?

הסעיף מוסיף את ההגדרה של "החזקה במקרקעין", כשבסעיף עצמו כתוב שנדרש שהוא החזיק במקרקעין, מי שמגיש את הבקשה. בשביל להבהיר שהחזקה במקרקעין היא לא רק בהכרח ההחזקה של מי שהיה לו את החוזה, הוספה הגדרה שאומרת "החזקה, לרבות החזקה מטעם הזכאי לפי החוזה".

נכון. אוקיי.

זאת אומרת, גם אם בעל החוזה לא בעצמו החזיק אבל מישהו מטעמו החזיק, הדבר הזה גם ייחשב החזקה במקרקעין.

אוקיי. חאג' יחיא, בבקשה.

על שם החוק. במקום החוק הזה יבוא: חוק אפליית הבדואים.

בואו נצביע.

אתה רוצה להצביע או שאני אקרא גם לחלופין?

תקריא את החלופין.

לחלופין: חוק גזילת קרקע של ערבים; לחלופין: חוק ייהוד הנגב; לחלופין: חוק אישורי בנייה ליהודים בדיעבד.

תודה. מי בעד?

איזה הצעה? על מה מצביעים?

- - -

צריך להצביע קודם על החלופות לשם ואחר כך להצביע על השם של הנוסח.

מי בעד החלופה הראשונה של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לשם החוק לא נתקבלה.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן מצביעה במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

אני מצביע במקום יענקל'ה פרי, שנמצא עם מירי רגב בניו יורק.

וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ מצביע במקום חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.

מי בעד ההסתייגות השנייה, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לשם החוק לא נתקבלה.

עבר. הסתייגות שלישית. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לשם החוק לא נתקבלה.

תודה. אלה שלוש הסתייגויות.

ארבע.

מי בעד ההסתייגות הרביעית של חבר הכנסת חאג' יחיא? מי נגד?

סליחה. אתה יכול לחזור על השלישית ועל הרביעית בבקשה?

השלישית: חוק ייהוד הנגב; הרביעית: חוק אישור בנייה ליהודים בדיעבד.

רק בגלל המשמעת הקואליציונית הצבעתי נגד עכשיו.

מי בעד ההצעה הרביעית, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ג' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לשם החוק לא נתקבלה.

לא עבר. אני מצביע על שם החוק. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד שם החוק – רוב

נגד – 2

שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל.

עבר.

אני רוצה להבהיר שהשם לנוסח לקריאה הראשונה מופיע עם הסוגריים (הוראות לעניין בקשה לאישור - - -

- - -

השם מופיע עכשיו: הצעת חוק רשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017. בנוסח שמונח על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית המילים "הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב" יורדות כי זה בעצם רק לקריאה הראשונה.

אוקיי.

הנוסח יהיה: (תיקון מס' 4) (תיקון).

אוקיי. בסדר.

לסעיף 5 יש לי גם הסתייגות.

אני רוצה להבהיר לחבר הכנסת חאג' יחיא, כל ההצעות שלך הן חלופיות אחת לשנייה.

ברור. חאג', הסתייגות לסעיף 5, 1(1).

אחרי "החזקה בקרקע" יבוא: "לרבות בדואים שיושבים מעל הקרקע חמש שנים לפחות".

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע? תודה.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 2

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

לחלופין: אפילו אם זה דירי צאן או גידול חקלאי.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

הערות על סעיף 5, 1(1)?

גם לי יש הסתייגות. אני צריכה עכשיו לראות איך אני מנסחת את זה.

תגידי במילים שלך.

ממילא נפיל את זה, אז מה זה משנה.

ממילא תפיל את זה, כן. בסעיף (1), אחרי ההגדרה "הוועדה הבין משרדית" יבוא "החזקה במקרקעין". הכוונה היא לרבות החזקה מטעם הזכאי לפי החוזה. ושוב, לפי דברי ההסבר, הכוונה שאין חוזה, אז יש פה איזושהי הטעיה בעצם הניסוח. אולי תוכלי להבהיר לנו.

יש מישהו שקיבל חוזה.

וזה לא מי שיושב על הקרקע.

זה לא מי שמחזיק בקרקע. מי שמחזיק בקרקע הוא מי שמחזיק מטעם מי שיש לו את החוזה. זאת ההרחבה.

אוקיי. אז לרבות החזקה מטעם – זו המשמעות, מטעם. מטעם הזכאי. אז תימחק המילה "לרבות החזקה מטעם", וזהו. זו ההסתייגות שלי. זאת אומרת "החוזה במקרקעין" – הזכאי לפי החוזה.

מי בעד ההסתייגות של יעל כהן-פארן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

לחלופין: החזקת הקרקע על-ידי בדואים ללא צורך בחוזה.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. אני מעלה להצבעה את סעיף 5, 1(1) על-פי הצעת החוק המונחת כאן לפנינו. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1(1) – רוב

נגד – 2

סעיף 1(1), כהצעת הוועדה, נתקבל.

הסעיף עבר. סעיף (2).

צריך לקרוא אותו עכשיו. לא קראת אותו בפנינו.

אני רוצה להזכיר שהיום הגענו להבנות בכמה מן הנקודות בין משרדי הממשלה השונים – רמ"י, משרד המשפטים, משרד נגב גליל - -

רשות הנגב.

- - ומשרד החקלאות.

סליחה, אדוני היושב-ראש, וקיפחו את משרד התיירות כאן כי אנחנו לא כאן בהבנות.

את רוצה שנמשוך את החוק?

לא. אני רוצה רק להעיר.

בסדר, מה אני יכול להגיד לך. אני חושב שבנקודה הזאת אתם צריכים, לפחות להבנתי, לתת רוח גבית לחוק.

אנחנו בעד החוק. יש לנו הסתייגות קטנה רק לגבי הסעיף הספציפי הזה. אנחנו חלק מהוועדה המשותפת בעניין הזה ולכן היה ראוי שיתייעצו גם אתנו לפני.

תודה, גברתי. שם ותפקיד.

שרון מאיר, ייעוץ משפטי, משרד התיירות.

אוקיי. אני מציע לך להוציא נזיפה לחברים בממשלה.

לא, ההערה הערה טובה.

הערה נכונה.

אני לוקח אחריות, מתנצל. הערה נכונה חשובה.

סמוטריץ, לא נשאר לך הרבה, תראה איזה גובה אתה, אתה לוקח על כולם אחריות. מישהו ביקש ממך לקחת אחריות? זה לא בעיה שלך. הם היו צריכים להסב את תשומת הלב.

לקיחת אחריות זה צריך להיות מתורגם למעשים, אז צריך לשבת ולהתייעץ מחדש. זו המשמעות של לקיחת אחריות.

תודה, חברים. בואו נמשיך. גברתי, תודה, דברייך נשמעו ואני אאפשר לך גם לומר את הדברים. בבקשה.

אני חושבת שכדאי בכל זאת להקריא את ה"כחול".

אוקיי. ואז נסביר.

"

(2) בסעיף קטן (ג)(2) -

(א) בפסקת משנה (א), אחרי "באותו סעיף קטן" יבוא "בהתחשב, בין היתר, באופי הפעילות החקלאית או החקלאית-תיירותית הקיימת במיזם, ובמשך קיומו";

(ב) פסקת משנה (ב) – תימחק;"

סעיף (ג)(2) להוראות המעבר תוחם את שיקול הדעת של הוועדה הבין-משרדית כשהיא מקבלת בקשות לאישורי מיזם. אחד מהאדנים של הצעת החוק הזאת, להוריד את שיקול הדעת בכל הנושא למידת ההיתכנות התכנונית כי העמדה אומרת שבעצם צריך לאפשר את ההקניה של הזכויות בתחילת הדרך ולאפשר את ההליך התכנוני ולא לחסום כבר בתחילת הדרך בגלל בעיות התכנון. צריך יהיה לפתור את בעיות התכנון בהמשך, זאת אומרת אנחנו לא מתעלמים מבעיות התכנון.

בשלב הזה, כפי שהדבר היה מנוסח בקריאה הראשונה, גם אנחנו הערנו על זה שבעצם לא כל כך ברור מה באמת אמורה הוועדה לשקול, מה זה אותו אופי פעילות חקלאית. לא כל כך ברור היה מה הוועדה צריכה והצענו נוסח.

מבהיר יותר.

שמבהיר יותר. אני לא חושבת שיש פה איזה שינוי דרמטי, יש פה דיוק של הניסוח, שבעצם במקום השיקול של מידת ההיתכנות הוועדה תבחן את מידת התאמת המיזם לפעילות כמיזם חקלאי-תיירותי משולב, בהתחשב בין היתר באופי הפעילות החקלאית או הפעילות החקלאית התיירותית שבו, ובמשך קיומו. בעצם זה לבחון את מה שהיה בפועל לעומת מה שהוא מבקש ולראות שיש איזושהי התאמה של הדבר הזה, וזה כתחליף לבדיקה של ההיתכנות התכנונית.

אוקיי. קודם כול, גברתי ממשרד התיירות, יש לך הערה אחרי הנוסח המתוקן?

כן, יש לי הערה. הניסוח המקורי – אני הייתי כאן בוועדה אז כשזה נוסח כמו שזה נוסח, וזה נוסח לא סתם כך. גם רמ"י, היום לפני שהם יוצאים למכרז או לפני שהם מקצים קרקע, הם מבקשים היתכנות תכנונית תיירותית ממשרד התיירות. לא סתם אנחנו חלק מהוועדה, כדי לבדוק את הדברים האלה. זה אחד.

שלא מתייעצים אתכם.

הוא מנסה להדליק אותך, אם עדיין לא הבנת. זה ניסיון חלש.

ואתה זה שמחפה.

אם נעזוב רגע את ההיבט של רמ"י שמתייעץ עם משרד התיירות, גם הוועדות התכנוניות מתייעצות עם משרד התיירות בכל תוכנית תיירותית.

אין בעיה.

זאת אומרת שכן יש את ההתייחסות של משרד התיירות בתוך הוועדה הזאת בהיבט התכנוני, ולכן כן צריך להשאיר את זה כחלק משיקול הדעת של הוועדה.

את מידת ההיתכנות התכנונית?

מידת ההיתכנות התיירותית.

אז את מבקשת לחזור לא לנוסח ב"כחול" אלא לחזור - - -

לנוסח הקיים.

אני אענה, אדוני היושב-ראש, ברשותכם. אנחנו התכנסנו כאן כל הפורום המכובד הזה בעצם בעיקר בשביל הסעיף הזה.

אז כל היתר זה בעצם אבק?

לא, לא.

אני רוצה להסביר. לא היית כאן בכל הדיונים, אנחנו פה דיון שלישי. היו לנו הרבה דיונים שאולי לא זומנתם אבל בואו נשים את הדברים על השולחן.

הוא מדבר על ישיבות עבודה.

לא. גם ישיבות קודמות שהיו בקריאה הראשונה.

חברים, הוא מתכוון, הדיון הזה לא התחיל מהכנה לקריאה שנייה ושלישית. עבר את כל המסלול, עבר פה מסלול לא פשוט, זה הכול.

אני אחזור על זה בקצרה, טוב שזה יהיה בפרוטוקול גם של הדיון הזה – אחר כך בשביל הבג"צים למיניהם – וטוב גם שגברתי תשמע.

נכון, החוק הזה עבר כפי שהוא עבר ב-2013, נדמה לי, עם המושג הזה של היתכנות תכנונית, כאשר היה ברור והדברים נמצאים בפרוטוקולים של הדיונים אז, שאין הכוונה לתוכנית מתאר בתוקף. והיתכנות תכנונית, הכוונה שיש פה איזשהו רציונל תכנוני, לא הולכים עכשיו לזרוק מיזמים שאי אפשר להגן עליהם או להסדיר אותם לפי עקרונות תכנוניים מקובלים. זאת הייתה ההבנה של חברי הכנסת, זאת הייתה ההבנה של כולם.

דא עקא, אומרים אצלנו המשפטנים, שכאשר הדבר הזה ירד למסלול הביצוע, אז הוענקה פרשנות משפטית שכבלה את ידיה של הוועדה הבין-משרדית - וישבה כאן בדיון הראשון מי שהייתה יושבת-ראש הוועדה הבין-משרדית מטעם משרד נגב-גליל ואמרה, אנחנו מאוד רצינו. הרי הוועדה הבין-משרדית משרד נגב-גליל הזמינו דוח תכנוני, גם אתם הייתם מעורבים בו. הם הוציאו חוברת שלמה שמראה את ההיתכנות התכנונית של מירב המיזמים.

ולמרות זאת, בגלל שהייתה חוות דעת שאמרה שהמושג "היתכנות תכנונית", פרשנותו שיש תוכנית מתאר בתוקף – עוד פעם, בעיני זה הזוי איך אפשר להעניק פרשנות כזאת בכלל; הרי אם הייתה תוכנית מתאר בתוקף לא היו צריכים חוק.

כל התכנון הזה במדינת ישראל זה הזוי.

הרי אם הייתה תוכנית מתאר בתוקף - - -

צריך לתכנן, לא לקבוע עובדות בשטח.

אם הייתה תוכנית מתאר בתוקף אז לא היינו צריכים את החוק הזה. אז בסדר, ולכן היה כאן איזשהו מין טיעון מעגלי, זאת אומרת הוועדה הבין-משרדית לא יכולה בכלל להמליץ ולנסות לקדם תכנון כי מבחינתה אם אין תוכנית מתאר בתוקף אז לא מתקיים התנאי המקדמי של היתכנות תכנונית, ולכן אי אפשר בכלל להמליץ. ולכן, כל חוות הנגב הדרומיות נזרקו החוצה. הצפוניות.

אז במקום להוריד את שיקול הדעת לגמרי, תחדד את הטיעון.

אז זה מה שאנחנו עושים. אנחנו רצינו להוריד לגמרי. הרי שוב, כל המנגנון של החוק הזה בנוי על כך שעכשיו יש עשר שנים שבהן צריך להסדיר תכנונית, אף אחד לא מדבר על זה שאין הסדרה תכנונית, בהסדרה תכנונית עובדה שגם אתם שותפים. ודאי שבסופו של דבר, כשמוסדות התכנון הנורמליים שחיים במדינת ישראל יצטרכו לדון, לתכנן ולהסדיר תכנונית, הם ישקלו את כל השיקולים – היכולות הכלכליות והכושר ושיקולים תיירותיים, הכול ייבחן.

לכן, מה שסוכם כאן אחרי המון-המון דיונים, בהתחלה כתבנו פסקת משנה (ב) תימחק, מורידים את הקריטריון. באו החברים ואמרו, אין דבר כזה, צריך איזשהו שיקול דעת לוועדה כי בסוף הוועדה היא כן איזושהי מסננת רגע לפני מוסדות התכנון, ולכן הוצע הנוסח שהיועצת המשפטית של הוועדה המכובדת, יחד עם החברים האחרים כאן ניסחו, שאומר שהוועדה תשקול. אפשר להקריא עוד פעם את הנוסח, ברשותכם?

הוועדה תשקול את מידת התאמת המיזם לפעילות כמיזם חקלאי-תיירותי משולב, בהתחשב, בין היתר, באופי הפעילות החקלאית או אופי הפעילות החקלאית התיירותית שבו, ובמשך קיומו.

זה בין היתר, זה לא אומר שאין עוד שיקולים נוספים.

בצלאל, אני רוצה לומר את זה כך. זה אחד מנושאי הליבה. אני מתנצל בפנייך על זה שלא זומנת אבל אין לי כוונה לעכב את התהליך או להפיל אותו על עלבון כזה או אחר.

לא, אין פה עניין של עלבון.

מוצדק ככל שיהיה. אני לא אומר את זה עכשיו, בוודאי לא בפנייך אני מתריס בעניין הזה. יחד עם זאת, אני חושב שיש כאן איזון מאוד מאוד מאוד מאוד נכון, איזון נכון כי אני מכיר את כל ההצעות שהונחו כאן בפנינו, ואני בין היתר כפיתי את כולם להתכנס סביב העניין הזה כי ברור שאחד העניינים המרכזיים, בהא' הידיעה, זה אתם. כי העולם הוא חקלאי אבל יש לו עוד אלמנטים נוספים.

ולכן, אני חושב שזה גם יודע להתכתב נכון עם הרצונות שלכם, גם במסגרת הוועדה, ויש לכם שם את ה-say ואתם יכולים לומר את הדברים, ואני חושב שלוועדה הזו יש ועוד איך אמירה. ואחד הדברים שאנחנו גם שכנענו את בצלאל, להבין שהוועדה הזו יכולה להוציא מתחת ידה ולהיות גורם מרכזי מוביל בתהליך בדיונים האלה.

אז אני לא רוצה להסיג אותנו בעניין הזה לאחור ואני חושב שהאינטרסים, גם שלָך – שלך כמשרד – וכמו אינטרסים אחרים של רמ"י וכו', אנחנו באמת מצאנו את הנקודה העדינה הזו. אז ברשותך.

ברשותך, אדוני, אני רוצה להגיד כמה מלים כלליות כי אני חשה שהדיון בסוגיה העקרונית שהחוק הזה מעלה, לא מוצה, ואולי אני פספסתי איזה דיון אבל הקריאה הראשונה הייתה במרס, מאז אני לפחות לא יודעת – אולי היו דיונים בקבוצות סגורות יותר – אבל אני לא הייתי מודעת לדיון בוועדה, אולי היה.

יעל, אני לא חוסם אותך. יעל, דברי.

אני רוצה לומר. לאופן ולהיקף שבו מתרחשת הקמת יישובים בודדים יש משמעות ערכית חמורה, וזה נוגע בעיני באושיות של החברה. מצב שבו נעשית ביודעין ובראש חוצות עבירה על החוק, בעוד הרשויות לא מצליחות להתמודד עם התופעה, זה מצב מאוד בעייתי ומאוד חמור במדינה שמבקשת לשמור על האופי שלה כמדינת חוק.

דור שלם בעצם גדל לתוך מציאות שבה עבירה על החוק היא נורמה, מציאות שעבריינות משתלמת, ומתחנך לזלזול בחוק. למציאות כזו יש משמעות קודם כול ערכית ומוסרית ממדרגה ראשונה וזה חמור מאין כמוהו.

כל הבעיות שקשורות בסביבה מחמירות שבעתיים כשמדובר בהתיישבות שמוקמת באופן לא חוקי, כי אז לא נאכפים הסטנדרטים הסביבתיים הנדרשים הכי בסיסיים, ומנקודות מאושרות ושמסודרות בחוק – כמו פתרונות ביוב, דרכים, התחברות, כל ההתחברויות הן מאולתרות ומסוכנות – ונקבעות עובדות בשטח בלי שנבחנו חלופות עקרוניות ובכלל חלופת אפס או חלופות מיקום. פשוט זה לא נכלל כי מישהו בא והקים את ביתו.

אז העובדות הלא חוקיות האלה מכתיבות אחר כך את התכנון המסודר, וכל זה לא על-פי הכללים וללא הליכי תכנון מסודרים.

מה שהצעת החוק הזאת מביאה, אחרי שכבר היו הצעות – אנחנו יודעים, זה הרי תיקון על תיקון – היו הצעות שהגדירו מה יוכל לקבל אישור, ואז ראו שלא כל מי שרוצים שיקבל אישור נכנס לתוך ההגדרות אז מרחיבים את ההגדרות ואז רואים שעדיין יש כאלה שלא נכללים בהגדרות אז מרחיבים אותן עוד קצת כדי לאפשר לכולם, ובעצם זאת הכשרת שרץ. זאת הכשרה של התיישבות לא חוקית, לא חוקית, ולפי מוסדות התכנון היא לא הייתה כנראה עוברת.

ואם כבר, בואו ניקח את הדברים, הרי איך מערכת תכנון עובדת? קודם מאפשרים בתוכנית סוג כזה או אחר של בינוי ואז מתווכחים – התיישבות בודדים, יישוב חדש – יש על זה ויכוחים, אחר כך מקימים. מה קורה פה? באו אנשים, קיבלו איזה אישור ממי שיש לו חזקה על הקרקע. הלך, הקים התיישבות לעצמו, יש לזה השלכות סביבתיות אדירות.

תודה, יעל.

אני אפילו לא התחלתי לדבר על הפגיעה בשטחים הפתוחים, על ההשלכות האקולוגיות, על בנייה לא יעילה של מערכות תשתית. אתה יודע, רק על זה אני יכולה לתת פה הרצאה של חצי שעה, אבל אני מבינה שזמן הוועדה יקר.

תודה.

ופה אני אסיים. אז מה שאני רוצה לומר זה שהצעת החוק הזאת היא מאוד בעייתית בראייתי, ואני באמת קוראת לך לא להביא אותה בחטף. יש לנו סיום מושב השבוע, אני חושבת שהדיון לא מוצה, לא נשמעו בעיני כל העמדות לכאן ולכאן. תודה.

תודה.

קוצר זמן - - -

אתה מוכן בבקשה?

משפט.

לא. רבע לא. עכשיו תקשיב לי. אני רוצה לומר לכם את הדבר הבא. חברה שלי יעל, אני חלוק עליה בעניין הזה לחלוטין – אני אומר את זה באנדרסטייטמנט אפילו. לבוא ולהגיד שלא התקיים כאן דיון ושלא מוצה, ישבנו פה שעות. שעות ישבנו פה.

על התיקון הזה?

על התיקון הזה.

על התיקונים הקודמים.

לא, סליחה. על זה.

אולי לקריאה ראשונה. לא לקראת שנייה-שלישית.

מה זה משנה, אבל את הדיון העקרוני עשינו אז.

חברים, אני מכיר את העניין של ציפורי נפש. כל סעיף, אפשר להפוך אותו לציפור נפש לאורך כל הדרך. אני אומר, קיימנו כאן את הדיון הערכי, את הדיון העקרוני, מי שרצה – והיו פה ויכוחים מאוד מאוד מאוד קשים, עד כדי התפזרות כמה פעמים – אז לכן, אפשר לא להסכים. זה לגיטימי, זה בסדר לא להסכים, אבל לא להעמיד כאילו הוועדה לא מיצתה או הוציאה מן הכוח אל הפועל את אשר מצופה ממנה.

ואני אתן לך סתם דוגמה. אני עכשיו מתחבט עם לאה – אני כל כך רוצה שחוקים יהיו כל כך מדויקים, כל כך נכונים; יש את חוק העיצובים, שהוא חוק למאה שנה, מאה שנה; אני העברתי חוק למאה שנה; חאג' היה שותף בחלק, למאה שנה. ועכשיו פה אחרי הכול בא משרד הבריאות – אחרי הכול, כבר סיימנו, כבר הקראנו, כבר כבר כבר – ואומרים, שמע, נזכרנו, יש איזו אמנה בין-לאומית. מה עשיתם פה? ישבנו דיונים על דיונים. אז לבוא ולהגיד, טוב מצטערים, לא מוצה הדיון.

מה שאני מנסה לומר בשורה התחתונה, אני מכבד את הדעה שלך, זו זכותך להתנגד – הכי לגיטימית, אין בי טיפת ציניות, חס וחלילה, זה בוודאי בחברות בינינו – רק אני אומר שזה לא יהיה נכון לבוא ולהגיד כאילו לא התקיימו פה דיונים מעמיקים, והתקיימו פה דיונים אפילו קשים. זה דבר אחד, כולל צעקות וכולל הרמות קול.

דבר שני, זה לא יהיה נכון והוגן להתייחס לאנשים המכובדים – אני לא מכיר אף אחד מהאנשים שיושב פה, לא מכיר אף אחד מהם; לא נפגשתי איתם בארבע עיניים, ופה במקרה הטוב אם אני אצא אני אשכח שהם היו פה – אבל יש כאן עניין שאני מכיר גם את ההתנהלות של המינהל שנים על שנים, את האופן שבו הדברים מתבצעים. יושב פה מולי משה ליפקה, שהיה מנהל המינהל בזמנו, כשעוד הבדואים לא היו בכל הנגב, ומה המדינה עשתה אז ואיך היא טיפלה. באו האנשים האלה, אם המדינה לא רצתה אותם הייתה מעיפה אותם. השקיעה בהם, נתנה להם, עשתה עבורם, ועכשיו לבוא ולהגיד להם, חברים קחו את הדברים שלכם ולכו? בסדר, אם המדינה רוצה לעשות את זה, שתעשה את זה.

אנחנו מנסים גם אותם להכניס פה לתוך איזה מסגרת סבירה שתהיה תחת חוק, תחת סדר. אני, אין לי פנים להגיד לאנשים האלה אחרי כל כך הרבה שנים, קומו לכו. למה? ככה. אבל אני כן רוצה להכניס אותם לתוך מסגרת מסודרת, ואני כפיתי את דעתי גם על בצלאל, על האחרים, על המשרדים השונים, שבסוף בסוף באמת אנחנו משתדלים להיות מדויקים, גם אם אין הסכמות אבל לפחות שעשינו – גם רמ"י, גם משרד המשפטים, גם משרד החקלאות, גם משרד התיירות – כולנו, כל המשרדים באמת לנסות ולדייק את העניין. וגם כן, אם הכול היה איום ונורא אז אני מניח שנציגי המועצה האזורית היו פה והיו הופכים פה את השולחן. וזה לא המצב, אבל זו זכותכם להתנגד.

המועצה האזורית תמכה בכל התהליך הזה מתחילתו בשנות התשעים. בסדר, יש פה עניין של תכנון נכון - - -

חצי משפט. מקוצר הזמן, לא רוצה לחזור על הכול, אני רק רוצה להפנות בבקשה לפרוטוקול הדיון הקודם בהכנה לקריאה ראשונה, אז דיברנו באריכות 180 מעלות – במציאות, בעובדות – מאיך שחברת הכנסת פארן תיארה עכשיו. אנשים ציונים, חלוצים, אידיאליסטים, שנשלחו על-ידי רשויות המדינה השונות, משיקולים של טובת הציבור ושמירת הקרקע ופיתוח החקלאות והתיירות והציונות, וכך צריך להתייחס לזה.

תודה רבה. חיים.

אני מכיר את יעל. הוויכוח עם יעל הוא לא ויכוח אידיאולוגי אלא ויכוח אולי תכנוני. לפעמים יש צורך, ומדינת ישראל יש לה צורך גם ביטחוני וגם התיישבותי לרוץ יותר מהר מאשר התכנון. אני אומר את זה בגלוי. אני קיבלתי החלטה שאני מקים שני יישובים כדי להרחיק את המפונים מגוש-קטיף מה"קסאמים" – בלי היתרים, בלי שום דבר רצתי בשטח. רצתי בשטח, היה חשוב, בדצמבר 2010 הם כבר היו שם, חסכתי שתי מלחמות שהם לא היו בקו החזית. לעומת זה, היישוב השלישי, אמרתי – אין יותר התנחלויות, אנחנו מקימים אתכם כיישוב. אלה שיקולי דעת של מי שנמצא שם.

שמוליק ריפמן, זיכרונו לברכה, ברמת נגב קיבל החלטה אסטרטגית כבעל הבית של האזור - הוא ראש מועצה נבחר - שהוא מקים חוות בודדים ומקים חוות כדי שיהיה רצף טריטוריאלי תיירותי-חקלאי ואחיזה על הקרקע. אמירה שאני אומר לך עכשיו, היא נראית הזויה בפוסט-ציונות שמדברים כולם, כולל לפעמים אנשים מהימין שמנותקים לגמרי ממה זה ציונות אמיתית אידיאולוגית.

ואני שומע עכשיו את האמירות האלה, יעל, לי באופן אישי קשה. מי שלא מכיר את ההיסטוריה של רמת הנגב, מי שלא מכיר דרך אגב את הדו-קיום, איך הוא אפשר גם לבדואים להקים יישובים בתוך המועצה שלו, מתוך הכרה שיש מצוקה אמיתית, הוא לא מבין מי היה שמוליק ריפמן.

נכון.

והחוק הזה בא להסדיר בדיוק את מה שהוא עשה, מתוך הכרה ציונית.

תודה.

אז לפעמים מדינת ישראל מקימה את המדינה ואחרי כן היא מסדרת את הבלגאן, אחרת לא הייתה מדינה.

תודה.

אני חייבת לענות לו רק משפט. יש לי הערכה רבה לשמוליק ריפמן, זיכרונו לברכה, אבל אני חושבת - - -

אבל הדיון הוא לא עליו.

חיים, בוא לא נעשה פיליבסטר לעצמנו.

רמת נגב זאת המועצה עם הכי הרבה שטח במדינת ישראל.

כמעט.

לא, הכי הרבה לדעתי.

לא. הערבה, אם אני לא טועה.

אני חושבת רמת נגב.

או אין גדי.

אשכול שני זה היה 765,000 דונם, כשאתה יורד - - -

בסופו של דבר, מה שאתה תיארת – אתה יודע, אולי זה נכון לעת חירום, למלחמה שצריך לפנות אנשים, בסדר גמור – אבל כהחלטה תכנונית, אני חושבת שזה לא נכון שראש מועצה ששולט על חמישית משטח מדינת ישראל יקבל החלטות לבד, לא יתייעץ עם ראשי התכנון - -

בסדר, אין בעיה.

- - לא ילך בדרך המלך. ואתה יודע מה, גם מי שהתיישב אז בחסותו של ריפמן ידע שיש בעייתיות והאחיזה שלו בקרקע לא מובטחת לנצח.

תודה. חאג', ההסתייגויות שלך, בבקשה.

אנחנו מדברים על (2), פסקאות (א) ו-(ב).

יבוא "בהתחשב, בין היתר, בבדואים כאזרחים שווי-זכויות".

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

מתנגדים שהבדואים יהיו שווי-זכויות?

חאג', אתה עושה לי פיליבסטר.

לא, אני שואל. מתנגדים שהם יהיו שווי-זכויות?

הלאה. שתיים.

הוועדה הבין-משרדית לא תדון בחוות בלי לדון בכל היישובים הבלתי מוכרים מבחינת היתכנות תכנונית.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה. שלוש.

פעילות חקלאית היא גם גידולי צאן לבדואים.

מה זה גידולי צאן?

דירים שהם דירי צאן לבדואים, גם אם קיימים כמיזם חקלאי.

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה.

לחלופין: גידולי חוות לגמלים.

אוקי. עם שבב. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ג' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה.

לחלופין: גידולים חקלאיים לבדואים.

אוקיי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין ד' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה. לא עבר. הלאה.

חברת הכנסת נאוה בוקר הצביעה ומצביעה במקום חברת הכנסת נורית קורן.

אפשר להחליף על שם אחר?

לחלופין: לרבות גידולים, תוכניות לתיירות בדואית, חדשים.

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ה' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה. אני מרשה מעת לעת להצטרף לחאג', שלא יהיה בודד – חוות בודדים.

אבל אני נגד חוות בודדים, גם של בדואים.

אבל זה לא נכון כי הוא יודע שבנגב - - -

עוד פעם אתה מתחיל פיליבסטר, לעצמנו. הלאה.

פסקת משנה (ב) – לא תימחק.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(2)(ב) לא נתקבלה.

תודה. לא עברה. יעל, בבקשה.

אנחנו מדברים על סעיף 1(2). פסקת משנה (ב) – סעיף זה יימחק.

זו ההסתייגות של חאג'.

את המילים "מידת היתכנות" להשאיר.

לא. כל סעיף (ב) יימחק.

היא לא רוצה את החוק, אז מה זה משנה.

לא הבנתי. סליחה.

סעיף (ב) – יימחק.

זאת אומרת, הצעת החוק שמבקשת למחוק את המלים, המלים האלה לא יימחקו.

לא יימחקו. כן.

זו הייתה עכשיו ההסתייגות של חבר הכנסת חאג' יחיא.

מותר לה. מי בעד ההסתייגות של יעל? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(2)(ב) לא נתקבלה.

תודה. ההצעה של יעל כהן-פארן לא התקבלה. בבקשה.

יעל, היית יכולה לדחוף עכשיו סולארי, מים אפורים, הכול היו מסכימים אתך, באמת.

הצעה נוספת: בסעיף (2), לאחר "במשך קיומו" יתווספו המלים "לאחר שקיבלה הוועדה מהיזמים את המסמכים הדרושים, כולל חוות דעת תכנוניות סביבתיות".

מי בעד ההסתייגות של יעל כהן-פארן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(2)(א) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. אני מצביע על סעיף 5. 1(2)(א)(ב). מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1(2)(א) ו-(ב) – רוב

נגד – 2

סעיף 1(2)(א) ו-(ב), נתקבל.

תודה. שניים נגד. הסעיף עבר.

"

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)

(1) הוועדה הבין-משרדית תמסור לשר את המלצתה לפי סעיף קטן (ג) בתוך שנתיים מיום שהוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017‏, לפי המאוחר, ובלבד שהמבקש העביר לוועדה את המסמכים הדרושים לה לשם מסירת המלצתה; השר רשאי להאריך את התקופה האמורה לגבי בקשה מסוימת או סוג מסוים של בקשות.

(2) לא מסרה הוועדה הבין-משרדית את המלצתה לשר בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו המליצה לשר לאשר את המיזם.";"

לפני שאני מסבירה אני רוצה להבהיר שאני הבנתי את ההצבעה של הוועדה בפסקה (2) בהתאם לנוסח שהקראתי, הנוסח המתוקן.

כן. ודאי.

כן, כן.

המילה, עם התיקונים.

צודקת. טוב שאמרת. תודה על ההבהרה.

סעיף קטן (ג1), מטרתו הייתה להביא לסיום מהיר ככל הניתן של הטיפול בבקשות – הן הבקשות שנמצאות עכשיו בקנה והן בקשות חדשות שיוגשו. לפי התיקון הנוכחי, מאחר שהוא מרחיב את כללי הזכאות, אז בהתאם, בעיקרון השוויון צריך לאפשר לפתוח מחדש את האפשרות להגיש בקשות גם למי שלא הגיש בקשות בהתאם לכללים הקודמים כי הוא חשב שהכללים לא יחולו לגביו.

הכלל אומר שהוועדה צריכה למסור את ההמלצה שלה לשר בתוך שנתיים או מיום התיקון הזה, שזה בעיקר רלוונטי לבקשות שבקנה, או מהיום שהוא מגיש את הבקשה.

מאחר שעוד לא ברור מה היקף העבודה של הוועדה, ככל שיידרש צורך להאריך או לגבי בקשה מסוימת שדורשת יותר זמן לטיפול או לגבי סוג מסוים של בקשות שדורשות יותר בדיקות רוחב, יש פה אפשרות לשר – השר לפיתוח הנגב והגליל – לתת הארכת מועד של הדבר הזה.

כדי לתמרץ את הוועדה להחליט.

בדיוק. בשביל לתמרץ את הוועדה להחליט – אנחנו מאוד מקווים שהסעיף הזה, לא יעשו בו שימוש, אבל אם הוועדה אחרי שנתיים, במקרים מסוימים גם שנתיים וחצי, לא מעבירה את ההמלצה שלה לשר, במצב כזה רואים אותה כמי שהמליצה, ואני באמת מאוד מקווה שיחד עם הסמכות להאריך את המועד וגם עם העובדה שהוועדה נותנת פה מראש שנתיים, לא יעשו שימוש בסמכות הזאת.

אוקיי.

במשפט אחד, הרעיון היה לייצר איזון, להכניס לסד זמנים כדי שזה לא יימרח כי כמו שאדוני היושב-ראש אמר, המטרה היא להסדיר. מצב שיש בלגאן הוא לא טוב לאף אחד. אז מצד אחד, להיכנס ללוחות זמנים ברורים, מצד שני כן לאפשר איזושהי גמישות כי אולי פתאום יש דברים שאנחנו לא מודעים להם, אז השר יכול להאריך.

אוקיי. הערות? תודה. בבקשה, חאג', ירה את הסתייגויותיך.

סעיף (3), (ג1)(1), יישובי הבדואים יוכרו בלי צורך להמלצת הוועדה הבין-משרדית.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(1) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה.

התקופה בחוק – למחוק את ההארכה של השר.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה. הלאה. אנשים פה משתעממים, תן משהו קצת יותר - - -

לסעיף (2), לא מסרה הוועדה הבין-משרדית את המלצתה לשר בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), החוק יבוטל.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(2) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה. הלאה.

באותו מקום: ייראו יישובי הבדואים הלא מוכרים כמוכרים.

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(2) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה. תכניסו עוד כמה דברים בדרך, אפשר לסדר את כל המגזר.

הוא מתמיד, אבל למה שלחו אותו לוועדה לעשות פיליבסטר? איפה טלב?

פה מדברים על הנגב. אם היו מדברים על כל הארץ הייתי צריך עוד יומיים. הייתי מכניס גם מספרי גושים וחלקות ואז לא יהיה סוף לזה.

חאג', בבקשה.

באותו מקום, כהמלצה: המדינה תהיה מחויבת להכין תוכניות מתאר לכל היישובים הלא מוכרים תוך שנתיים.

אם יצליחו לעשות לבית, אז בשנתיים.

להכין. לא אמרתי לאשר ומתי.

מהנדס. הוא יודע שלוקח שמונה שנים לתוכנית.

לא אמרתי לאשר. הסעיף הבא זה לאשר.

תודה. רק שלא תיפול שגגה כי לא שמעה מנהלת הוועדה שהצבענו על ההצעה לסיפוח.

יראו יישובי הבדואים הלא מוכרים כמוכרים.

שלא תיפול שגגה, אז אני מצביע על שתי ההסתייגויות. מי בעד שתי ההסתייגויות של חאג', ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגויות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגויות לחלופין של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(2) לא נתקבלו.

תודה. ההסתייגויות לא עברו. בבקשה.

תוכניות המתאר ביישובים הלא מוכרים יאושרו תוך שלוש שנים לאחר הגשתן.

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(2) לא נתקבלה.

תודה.

עוד הסתייגות: כל יישוב או חווה שיוכרו או יאושרו, צריכים לעמוד בכל הסטנדרטים של איכות הסביבה.

מי בעד? מי נגד?

צריך להיות בעד. את רואה איך אני מאתגר אותך?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – 1

ההסתייגות לחלופין ג' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף (3)(ג1)(2) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות של חאג' לא התקבלה.

דרך אגב, אין להם כלום. הם חייבים להיות ירוקים.

- - -

דרך אגב, זה לא נכון. זה לא אומר שלא פועלים באותו סטנדרט.

יעל, את היית שם בחוות? הן יותר ירוקות מאשר כל מקום אחר.

- - -

אז למה אתם מתנגדים?

חיים.

פיליבסטר.

אתה יודע, חאג', אנחנו לא מתנגדים. מראש זה כבר נקבע. חאג', עוד משהו?

פה אני מפסיק.

יעל, את רוצה גם כן להסתייג?

כן.

אני סופר את השעות של המליאה בינתיים.

בסעיף (ג1)(1), אחרי המילה "המלצתה" – לפני השר, בשורה החמישית – יוסף "כולל חוות דעת תכנונית סביבתית שיגיש המבקש".

מי בעד ההסתייגות של יעל? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף (ג1)(1) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה. הלאה.

בסעיף (ג1)(1), בסוף הסעיף יוספו המלים "באישור השר להגנת הסביבה והשר הממונה על מינהל התכנון".

אפשר גם את השר לשעבר להגנת הסביבה?

- - -

והממונה על מינהל התכנון?

השר הממונה. הייתי אומרת שר האוצר אבל זה משתנה עם הממשלה, אז כרגע זה שר האוצר.

מי בעד ההסתייגות של יעל, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף (ג1)(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

סעיף (ג1)(2) – יימחק.

מי בעד ההסתייגות של יעל? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף (ג1)(2) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה. הלאה.

זהו.

תודה. מי בעד סעיף 1(3)(ג1)(1) ו-(2), ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1(3)(ג1)(1) ו-(2) – רוב

נגד – 2

נמנעים – אין

סעיף 1(3)(ג1)(1) ו-(2), כהצעת הוועדה, נתקבל.

הסעיף אושר. הלאה.

"

(4) בסעיף קטן (ד), במקום "18 חודשים מיום התחילה" יבוא "שישה חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017; ואולם, מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) ערב יום תחילתו של החוק האמור רשאי לבקש כי יראו בבקשתו בקשה חדשה אף אם נדחתה.";"

הפסקה הזאת מאפשרת להגיש בקשות חדשות - דיברנו על זה קודם, בגלל הרחבת תנאי הזכאות צריך לאפשר להגיש את הבקשות החדשות. יש כאלה שכבר הגישו בקשה ונגיד הבקשה שלהם נדחתה כי הם לא החזיקו בעצמם, זאת אומרת הם היו בעלי החוזה ומישהו אחר החזיק, ועכשיו אפשר החזקה מטעם הזכאי אז הם יכולים לבקש שהבקשה שלהם תידון שוב, הם לא חייבים ממש להגיש אותה מחדש.

יש התייחסויות, הסתייגויות פה מהציבור המכובד? תודה. חאג'.

במקום "18 חודשים" יבוא "60 חודשים".

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

אני רוצה להבהיר. בסעיף קטן (ד), במקום "18 חודשים" זה החוק המקורי.

המקורי. היות ומשנים אותו לשישה חודשים, אני רוצה 60 חודשים.

אז במקום "שישה חודשים" אתה רוצה "60 חודשים".

כן, אני אומר, אחרי 18. במקום "שישה חודשים" יבוא "60 חודשים".

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

לחלופין: 72.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

לחלופין: 84.

מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

אתה יכול לבקש 71 - - -

- - -

חבר'ה, תנו לי להתקדם.

לחלופין אחרון: 96.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין ג' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה. יעל, בבקשה.

אני רוצה לבקש – מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) ערב יום תחילתו של החוק כאמור, אינו רשאי לבקש בקשה חדשה, במקום "כי יראו בבקשתו", ולהוסיף "אינו" לפני "רשאי".

מי בעד ההסתייגות של יעל? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות של יעל לא עברה. הלאה.

- - -

די, די.

חאג', תרוויח.

מי שבקשתו לא אושרה, החווה תיהרס.

ותעבור לבדואים.

לא. אם היא נהרסה, אז זה לחלופין.

הבדואי ישתלט ממילא.

- - -

אתה יודע מה, אז זה לחלופין.

מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

לחלופין: תועבר לבדואים.

מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(4) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה. אני מצביע על סעיף 1(4).

הוא מוכיח שבעצם צד יכול ללא חוק.

1(4), כהצעה שמונחת כאן בפנינו. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1(4) – רוב

נגד – 2

סעיף 1(4), כהצעת הוועדה, נתקבל.

הסעיף אושר.

"

(5) בסעיף קטן (ה), אחרי "זכויות לגבי המקרקעין לשם" יבוא "תכנונו", ובסופו יבוא "ניתן תוקף לתכנית כהגדרתה בסעיף קטן (ו), המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, תקנה רשות מקרקעי ישראל למבקש זכות חכירה לדורות לגבי השטח המיועד למגורים ולתיירות במקרקעין";"

זה סעיף שמדבר גם על הזכויות שיוקצו בתחילת הדרך וגם על הזכויות שיוקצו בסוף הדרך. בתחילת הדרך ההקצאה, לפי הנוסח של החוק היום מדובר על זכויות לשם ניהול ופיתוח של המיזם החקלאי-התיירותי המשולב.

עכשיו מבקשים להוסיף בנוסף גם הרשאה לתכנון. אנחנו קיבלנו הערות שלא ברור שזה בנוסף לתכנון, אז אנחנו נשנה את הנוסח: "לשם ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב וכן לשם תכנונו".

הוא מקבל גם וגם. לא רק הרשאה לתכנון.

גם וגם. בסוף הדרך, אחרי התכנון, אחרי שיש תוקף לתוכנית, החוזה ביחס לשטח המיועד למגורים ולתיירות הוא חוזה חכירה לדורות. לגבי יתרת השטח זה יהיה כמובן בהתאם להחלטות של רשות מקרקעי ישראל בעניין.

לאחרונה, ניתנה החלטה של הנהלת מקרקעי ישראל ואולי כדאי שרק יבהירו את עיקריה. שירה, את רוצה לתת את עיקרי החלטת ההנהלה?

דרך אגב, ההחלטה הזאת מפורסמת לציבור. פרסמנו אותה, אפשר לראות אותה באתר האינטרנט שלנו. בעיקרון, ההחלטה קובעת שאחרי ההליך התכנוני תהיה אפשרות לקבל חוזה חכירה לשטח שגודלו עד למאה דונם, כשהשטח הזה יכלול את מבני הקבע ויכלול גם את שטחי המטעים, ושאר השטח יוקצה לפי הכללים של הרשות.

מה המשמעות? לא הבנתי את המשפט האחרון שלך. ושאר השטח?

שאר השטח יוחזר לרשות מקרקעי ישראל ויוקצה לפי הכללים שלנו. יש כללים ויש החלטות, החלטות מועצה, יש נהלים.

מטעים – 21 שנה, מרעה – שלוש שנים.

מכירה עונתית כזאת.

איך נראה מה דרך ההקצאה?

מה שמקובל. אם זה מטעים, זה 21 שנה; אם זה מרעה, זה שלוש שנים; אם זה גידולים, פלחה, זה חמש שנים.

אז איפה החלק לדורות? רק החלק של המבנה?

כן. המבונה של המגורים - - -

המגורים והמשק.

אבל היא דיברה על מאה דונם.

עד מאה דונם.

כשמאה דונם זה לא כולל שטחים חקלאיים אלא רק המבנים - - -

זה כולל את השטחים של מבני הקבע. אותם מבנים אחרי התכנון שיאושרו תכנונית, אז זה ייכלל בתוך השטח של חוזה החכירה.

והמשמעות פה לחכירה לדורות היא מקבילה לחכירה רגילה של 99 שנים? מה זה לדורות? זה נורא לא ברור. זה מושג משפטי, אני שואלת.

חכירה של 49 שנה בדרך כלל, פלוס אפשרות להארכה. אלה הכללים.

אוקיי. אז זה לא שונה מה-49 שנה פלוס אפשרויות הארכה.

וההחלטה של הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, היא כמובן מתלבשת על מה שכתוב בסעיף.

אוקיי. יש לי עוד שאלה. לא ברור לי – בגלל שזה מתייחס לסעיף קטן (ה) – אחרי "זכויות לגבי המקרקעין'", מי אמור לעשות את "תכנונו"? למי זה נותן את ההרשאה?

המבקש מקבל הרשאה לתכנון. שירה, אולי כדאי שתסבירי.

בעל החווה. בעל החווה, יש לו הרשאה לתכנן, ועכשיו התפקיד שלו זה ללכת ולתכנן את השטח, להכין תוכנית.

ולהעביר אותה בכל מוסדות התכנון.

בצלאל, אתה רק מפריע לי. אני לא רוצה לשמוע את הקול שלך. כל המוסיף, גורע. עורך-דין משה ליפקה, בבקשה.

תודה רבה.

רק ברשותך, אל תסיג אותנו לאחור.

ממש לא, אבל אני רוצה להאיר את עיניכם, ברשותכם – באל"ף.

בבקשה.

נדמה לי שיש פה – לא רוצה להגיד אי-הבנה – אבל חוסר הבנה לגבי המושגים, אז קודם כול כמה נתונים. אין סיכוי בחמש השנים הקרובות לאשר את זה תכנונית, אני אומר לכם את זה בוודאות. אנחנו עברנו את התהליך, אנחנו יודעים את זה בוודאות. אנחנו יודעים שמשרד הפנים, מערכת התכנון, מתנגדת בתוקף לחוות; אנחנו יודעים שהמינהל מתנגד בתוקף לחוות; אנחנו יודעים שגם משרד המשפטים מתנגד בתוקף לחוות, ולכן כל החוק הזה הרי נולד בשביל להסדיר את זה, כפי שאדוני היושב-ראש אמרת קודם, אחרי שהמדינה בעצם לפני 30, 40 ו-50 שנה אפשרה ועודדה את האנשים האלה להגיע לשם.

מילה על הרשאה לתכנון. פשוט, סליחה שאני אומר את זה, אבל זה זריית חול בעיניים. מדוע? מפני שהרשאה לתכנון מקפלת בתוכה שני מושגים. מושג אחד זה התחייבות של המינהל להקצות בפטור ממכרז כפוף לזה שיהיה תכנון סטטוטורי; ומושג שני זה קודם כול שיהיה תכנון סטטוטורי.

מה שכתוב פה נשמע מאוד יפה, תעשו תכנון ונקצה לכם, אבל אם אנחנו כולנו ליד השולחן הזה יודעים שהיינו בוועדות והיינו בוועדה המחוזית והיינו בבית-המשפט העליון, ואנחנו יודעים שלא יאשרו את זה בשנים הקרובות, לכן צריך עשר שנים או 15 שנה כדי לטפל בעניין הזה באופן יסודי.

המשמעות המעשית היא שאף אחד מהם לא יקבל חוזה. אני חוזר – אף אחד מהם לא יקבל חוזה. לכן, לשלוח אותם למסלול של הרשאה לתכנון זה אומר – סליחה שאני אומר – לגמור את העניין, ולגמור את העניין, זאת אומרת לא יקבלו דבר.

אוקיי.

מילה אני רוצה להזכיר פה לכל הנוכחים. למה בכלל החוק הזה בא לעולם? הרי יש חוק נהדר, אז למה צריך לתקן אותו? מפני שכפי שאמר חבר הכנסת וקנין קודם, כשזה יהיה לרמת הביצוע אז בניגוד לדברים שהובנו על-ידי מי שאז היה – נדמה לי היה יושב-ראש הוועדה או חבר בוועדה, חבר הכנסת חסון, שאמרו לו זה בסדר וזה עובר את ההיתכנות וכו' – במציאות זה לא קרה. ואז היה דיון אחד ושניים ושלושה, ואז לא הייתה ברירה לעשות את החוק הזה.

והנה אנחנו חוזרים אחורה, עוד לפני החוק אפילו. אני כתבתי עמוד אחד, לא יותר, אבל זה מעקר את החוק מתוכנו. הערה ראשונה.

הערה שנייה. להנהלת המינהל אין סמכות – בכל הכבוד להנהלת המינהל – להתחייב לגבי הדבר הזה. הסמכות לגבי מאה דונם נתונה אך ורק למועצת מקרקעי ישראל, למיטב ידיעתי היא לא קיבלה שום החלטה. לכן, מה שנאמר בשם הנהלת המינהל זה מאוד נחמד, זה מה שנכון להיום, אבל אין לזה שום תוקף - - -

משה, תודה.

עוד מילה, ברשותך.

לזה צריך תשובה.

עוד מילה אחת, ברשותך. החוק בתפיסה שלו היה חוק מאוד מיוחד שלא קיים בארץ, ואני עכשיו לא מביע דעה אם זה נכון או לא נכון. הוא הוציא את המינהל מכל המערך הזה. למינהל לא היה מעמד לא בוועדה, למינהל לא היה מעמד במהלך התכנון, למינהל לא היה שיקול דעת בהקצאת הקרקע.

היום החזרנו את כל המערכת הזאת פנימה. בסופו של דבר, כשנשב פה בעוד שנה, שנתיים או שלוש נדון בזה ונשאל איך קרה שזה לא קרה. ובכן, אני אומר לכם בוודאות, זה לא יקרה. תודה.

תודה, משה. שירה, בבקשה.

שירה תם, יועצת משפטית של חטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל. אני אתייחס רק לסיפה הדברים, אני חושבת שלרוב ענינו כבר בשלבים ובדיונים קודמים.

יש כאן החלטת הנהלה, גוף שמוסמך להוציא כאלה החלטות שבעצם מיישמות – כאן זה אפילו לא מדיניות שקבעה המועצה אלא זה בעצם חוק שכמובן ככל ויאושר אז גם יהיה תוקף לאותה החלטה, החלטת הנהלה שהיא מבוססת רק אחרי האישור של החוק ולכן אין כאן שום בעיה של סמכות.

מספרנו את הדברים. ההתחלה זה באמת הרשאה לתכנון ואחר כך חוזה חכירה שמסדיר את כל המבנים שיהיו בשטח.

אוקיי. תודה. אני רוצה להגיד משפט וחצי. משה, אם המינהל – ואני אמרתי את זה בפגישה הסגורה - ומי כמוך יודע, יחליט שהוא לא רוצה להוציא מן הכוח אל הפועל את החוק הזה – כל חוק; כל חוק אפשר, איך אומרים, להרוג אותו. לא בשביל זה צריך להגיע כאן רק לעניינים האלה.

לכן – כך פתחתי את הפגישה הבוקר – באמת אני אומר לך, אני ניסיתי לתת פה את האיזונים הנדרשים, והיו ויכוחים לא פשוטים ואני חושב שהגענו כאן, עם כל הטענות – לא טענות אלא העניינים שאתה מעלה – אני חושב שהדברים כפי שהגענו לגביהם להבנה, בסוף זה לא מספיק להיות צודק, גם צריך להיות חכם לפעמים. ובעניין הזה, תאמין לי, תן לי את הקרדיט שיש כאן נקודת איזון, שאם לא, לא היינו מתיישבים כאן.

זה לא חוכמה, עם כל הכבוד לכנסת, בסוף אתה יודע, יש פה עוד מהלכים נוספים שאני לא רציתי להגיע אליהם. אז אני אומר, טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ואני כן רוצה להצביע על הסעיף כמו שהוא, אז ברשותכם.

אם רק תוסיף את המשפט, תוסיף אתה את המשפט: "אני אערבנו, מידי תבקשנו" אז אני אבוא אליך ואגבה את הערבות.

אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא, משה. ישבתי ביותר מדי דיונים במערכות השונות ואני זוכר איך מקבלים. אתה יודע, לא צריך ללכת רחוק, אתה כל יום שומע חדשות איך קיבלו את ההחלטות, מי אמר מה, ומה לא.

פה זה בעיקר עניין של רצון טוב, ואם יש מישהו – עם כל החוק ועם כל החקיקה ועם כל החלטות הממשלה – אני יודע לתת רק את הפלטפורמות שאנשים יוכלו בדרך הכי טובה לעשות את הדברים האלה.

לכן, אתה יודע, יכול להיות שאתה תצדק – זה לא הופך אותך לחכם יותר ממני או לרואה עתידות טוב ממני או מבצלאל, במקרה הזה.

ממש משפט אחד קטן, זה חשוב שהדברים יהיו בפרוטוקול. ההערה של עורך-דין ליפקה היא הערה במקומה, ושוב, אני רק מפנה לפרוטוקול הדיון הקודם שנעשה כאן לפני הקריאה הראשונה על משבר האמון - אפשר לקרוא לו ככה או אחרת – מול רמ"י, מול משרד המשפטים, ביחס לחוק הספציפי הזה, לא חס וחלילה משבר אמון כללי.

הם לא אהבו אותו כשהוא חוקק ב-2012, הם לא אהבו אותו אחר כך, הם לא אוהבים אותו עכשיו, ולכן הם גם – אני אומַר בלשון עדינה – הם לא התאמצו מאוד ליישם את החוק על-פי כוונת המחוקק.

יחד עם זה, אני חושב, עורך-דין ליפקה, אנחנו הרי משאירים עכשיו, אנחנו לא מרעים את המצב מכיוון שכבר היום בחוק כתוב שמקבלים חוזה, הוספנו רק "לשם תכנונו".

אוקיי. תודה.

אנחנו נצביע על הנוסח שהיועצת המשפטית הקריאה, הוא לא בדיוק מה שכתוב בפנינו.

עם התיקון.

כן. תודה. חאג', בבקשה.

זכויות לגבי המקרקעין ששטחם לא יהיה גדול מחמישה דונם.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה.

לחלופין: שישה דונם.

מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. הלאה.

לחלופין: שבעה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין ב' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

עד 18. ח"י דונם.

הלאה.

לחלופין: שמונה דונם.

תודה. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין ג' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תשעה.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין ד' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

עשרה.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין ה' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

בהמשך, החכירה לדורות למשך 20 שנים לכל היותר.

תודה. מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. יעל.

יש לי שאלת הבהרה לגבי הסעיף הזה, זה גם נוגע לכל החוק. הזכויות לתכנון, מרגע שקיבל את אישור הוועדה והשר ויש לו זכויות לתכנן, האם אותו מבקש, יש לו זכויות בקרקע מבחינת מינהל מקרקעי ישראל?

כן, כי הסעיף לא מדבר רק על זכויות לתכנון. הסעיף במקור דיבר על זה שרשות מקרקעי ישראל תקצה זכויות לשם ניהול ופיתוח של המיזם. זאת אומרת, הוא מנהל ומפתח את המיזם על-פי זכויות שיוקצו לו ברשות מקרקעי ישראל, ובנוסף הוא מקבל גם חוזה הרשאה לתכנון.

אוקיי. ולמעשה, בפועל הוא יושב עם הזכויות הזמניות שלו - -

נכון.

- - ללא אישור תכנוני, ללא ועדות וללא היתרים?

זו תקופת ביניים.

זה המבנה.

זה החוק בעצם.

זה לא הצעת החוק הזאת.

כן, אבל אני מנסה להבין בסעיף (5) מה התוספת. שזה תכנונו?

זאת אומרת שהוא מקבל בנוסף גם הרשאה לתכנון. זה דבר אחד.

חשוב לומר לפרוטוקול. זה היה ככה גם בחוק הקודם. בפועל, נתנו גם בחוות "דרך היין" הרשאת תכנון. זה פשוט להבהיר.

זה דבר אחד. והדבר השני הוא קביעה בחוק מהו סוג הזכויות שיוקנו אחרי התכנון. זאת אומרת, עלתה השאלה, בין היתר, האם אחרי שיש לו תכנון הוא גם יקבל חוזה שכירות לחמש-שש שנים או שהוא יכול לקבל חוזה חכירה. בנוסח "הכחול" בעצם יש קביעה שאומרת שאחרי שיש תכנון, הזכויות שיוקצו בשטח של המגורים והתיירות הן חכירה לדורות. ולגבי היתרה, זה כבר סוגים שונים של חוזים, בהתאם לסוג.

תודה. יעל, בבקשה. הסתייגות ראשונה של יעל.

אני מבקשת לשנות את זכות חכירה לדורות ל"חכירה ל-15 שנים".

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של יעל כהן-פארן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(5) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות של יעל כהן-פארן לא עברה. בבקשה, אני מצביע.

אפשר רק לבקש הבהרה?

- - -

לא, חבר'ה.

לא יהיה מי שיצביע פה בסוף.

אני מצטרפת להסתייגויות של חבר הכנסת חאג' יחיא.

כל ההסתייגויות?

של הסעיף הזה, של (5).

אוקיי. מי בעד סעיף (5), כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית?

עם התיקונים. פסקה (5).

עם התיקונים, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1(5) – רוב

נגד – 2

סעיף 1(5), כולל התיקונים, נתקבל.

תודה. ההצעה עברה.

"

(6) בסעיף קטן (ו), אחרי "רשות מקרקעי ישראל רשאית" יבוא "לאחר שנתנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב) הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה", אחרי "זכויות לגבי המקרקעין" יבוא "ובכלל זה לא להקנות זכות חכירה לדורות במקרקעין", במקום "מיום התחילה" יבוא "מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (הוראות לעניין בקשה לאישור מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשע"ז–2017, לפי המאוחר", אחרי "במקרקעין, או" יבוא "שלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין כאמור", ולפני "בסעיף קטן זה" יבוא "החלטת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקפה בתום שנה ממועד המצאתה למבקש, אלא אם כן קבעה רשות מקרקעי ישראל מועד מאוחר יותר.";"

העיקרון של הפסקה הזאת בעצם נשען על העיקרון של החוק שיש עשר שנים שבהן אפשר להסדיר את התכנון. בגלל שעכשיו אפשר להגיש בקשות חדשות, זה מותאם למועד התחילה החדש של החוק, עם התוספת שההחלטה של הרשות שלא להמשיך להקצות את הזכויות תיכנס לתוקפה בתום שנה כדי שבאמת יהיה אפשר להתארגן על הפינוי, אם וכאשר.

אוקיי.

אפשר שאלת הבהרה?

לפני שאלת הבהרה ביקש – בבקשה.

יענקל'ה מוסקוביץ, מועצה אזורית רמת הנגב. אני מרמת הנגב, כפי שאתם יודעים דובר פה על "דרך היין", אנחנו מהפרויקט של "דרך היין". אנחנו מבקשים שהתיקון הזה יכלול גם את רמת הנגב ואני רוצה לשמוע תשובה לזה. זה אחד.

שניים, אם זה ייכלל, בעצם ייווצר מצב - - -

- - -

אני צריך רק תשובות. ההחלטה היא פה להאריך בעשר שנים, לאשר את התב"עות בעוד עד עשר שנים. צריך להבין. לפני התיקון הזה, אנחנו, נתנו לנו עד 2020, זאת אומרת נשארו לנו שלוש שנים. מבחינתנו, נשארו לנו שלוש שנים.

אני אומר לכם, ושמענו פה גם את ההערות. כל חווה שמה 200,000 שקל בשביל התכנון הזה ואנחנו רצים על זה ואנחנו מאוד מאוד חוששים שאנחנו לא נעמוד בשלוש שנים. אם התיקון הזה יתקבל והוא כולל גם אותנו, אנחנו רק נברך על כך.

רק להבהיר. התיקון לא מבחין בין בקשות שונות בהקשר הזה, התיקון אומר "לפי המועד המאוחר", זאת אומרת המועד המאוחר הוא עשר שנים. מהתיקון עכשיו, עשר שנים זה חל על כל הבקשות שהוגשו בהקשר הזה, אין שום הבחנה בין הבקשות השונות.

אוקיי.

אני מאוד מודה לך על ההבהרה.

תודה.

ביקשתי שאלת הבהרה. לפי החוק הקיים, אחרי שהוועדה הבין-משרדית ממליצה לשר, השר פונה למינהל, למינהל אין שיקול דעת והוא צריך להקנות זכויות במקרקעין. לא כתוב איזה אבל זכויות במקרקעין.

כתוב איזה, לשם ניהול ופיתוח.

לא, לא. בחוק הקיים.

אני מקריאה מהחוק הקיים: לשם ניהול ופיתוח.

בסדר, אבל צריך לתת לו איזה נייר, חוזה. הבהרה – האם לפי התיקון אתם מבינים שגם היום הם יקבלו חוזה, כי אחרת אין להם חוזה לעוד עשר שנים.

הם מקבלים חוזה לשם ניהול ופיתוח, ובנוסף, חוזה הרשאה לתכנון.

אוקיי. תודה. אדוני, בבקשה.

חובב, ממשק צאן, חווה. רציתי לשאול את שירה לגבי הנושא של המאה דונם. ושאר השטח יוחזר למינהל? ככה הבנתי? זו השאלה שלי.

זה לא הסעיף הזה, נכון?

לא, לא הסעיף הזה.

יוחזר לשם הקצאה.

יוחזר לשם הקצאה. עזוב, אנחנו כבר - - -

ואם לא יחזירו לי את זה רצוף, ויש לי שם השקעות של מאות אלפי שקלים, עשרות קילומטר גדר , מיליונים שקלים בצינורות, מה יהיה עם זה?

יקירי, אני עכשיו מעביר את החוק, אני לא שר הביצוע. לכשיגיע העניין – אני מבין את השאלה שלך – אני לא יכול לקחת כל חווה, כל גוף, להתחיל לדון אותה כאן סביב השולחן. אני בטוח שאם אני אאפשר לכל אחד מהאנשים פה, או אלה שלא פה, להתחיל לשאול כל מיני שאלות, אנחנו לא נסיים את העניין הזה, כנראה גם לא לעולם כי ככה זה. אני מתנצל, אדוני. חאג', בבקשה, יש לך הסתייגויות.

בסעיף (6), אחרי "התחילה", "מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב)" – יימחק.

עוד פעם, סליחה.

"יום התחילה" – מוחקים את זה. נשארים עם החוק הקודם, זו הכוונה.

"יום התחילה" – יימחק, להישאר בעצם עם המועד הקודם.

כן.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(6) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה.

חאג', אני מבקש זכות דיבור כי אני חייב ללכת.

לא זכות דיבור פה. זכות דיבור במליאה.

לך אין יושב-ראש חדש, לנו יש יושב-ראש חדש.

אבל הם מתים מפחד.

- - -

בבקשה. סליחה, חאג'.

מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב) – יימחק.

אוקיי. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(6) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות של חאג' לא התקבלה.

או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) – יימחק.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(6) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

לא תהיה זכות לרשות מקרקעי ישראל לדון בשטח שהוא מעל עשרה דונם.

מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(6) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

להתחיל עם לחלופין?

לא, לא, עזוב אותנו. תן לנו כבר. יעל.

אני רוצה להוסיף סעיף, אני רק לא יודעת אם זה אחרי הסעיף הזה. אני רוצה להוסיף סעיף, בסיפה של סעיף (6), סעיף (7): זכות חכירה שניתנה לפי חוק זה תותנה בתשלום מחיר הקרקע לפי הערכת שמאי רשות מקרקעי ישראל ותשלום עבור כל תשתית שתידרש מרשויות המדינה השונות.

תודה. מי בעד ההסתייגות של יעל כהן-פארן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(6) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. מי בעד סעיף 1, פסקה (6), ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1(6) – רוב

נגד – 2

סעיף 1(6), כהצעת הוועדה, נתקבל.

תודה רבה. הסעיף התקבל.

לפני שמגיעים לתיקון חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, אני מבינה שהייתה איזושהי כוונה להוסיף סעיף דיווח.

סעיף הדיווח.

שאני אגיד?

אתה מניח החוק.

לא, חשבתי שזה הוזכר. יש כאן בעצם שלושה שלבים שצריך לעבור בתהליכי ההסדרה. יש את המלצת הוועדה הבין-משרדית, וכמובן האם השר מקבל את המלצתה או לא; יש את הליכי ההקצאה לסוגיהם השונים, כפי שצוינו קודם; ויש את ההליך התכנוני.

אנחנו מבקשים שמשרד החקלאות הוא מין גורם שיתכלל, שילווה את הביצוע של החוק הזה, יצטרך לבוא לכאן לוועדה אחת לשנה ולדווח על ההתקדמות של המהלך הזה בכל אחד משלושת הווקטורים הללו.

תודה.

והטיפול בבקשה של הקצאת הזכויות והליכי התכנון. זה שר החקלאות.

המלצת הוועדה, הזכויות וזה.

אוקיי. תודה.

אני רוצה להסתייג ולהציע שזה יהיה שר האוצר, הממונה על מינהל התכנון.

מי בעד ההסתייגות של יעל כהן-פארן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לסעיף 1(7) לא נתקבלה.

תודה. דרך אגב, אני לא בטוח שזה יותר טוב.

אני מצטרף להסתייגות.

תודה. מי בעד התוספת?

רגע. שר החקלאות לא יעסוק בהצעת החוק.

מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(7) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

לחלופין, זה יהיה שר הפנים.

מי בעד ההצעה של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 1(7) לא נתקבלה.

תודה. ההצעה לא התקבלה. מי בעד התוספת של פסקה (7), ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד התוספת – רוב

נגד – 2

התוספת של פסקה (7) נתקבלה.

תודה. ההצעה התקבלה.

למשך כמה שנים הדיווח?

עשר שנים.

- - -

רגע, הוא לא אמר לעשר שנים.

כל שנה.

כל שנה, אבל לא אמרת למשך כמה זמן.

החוק מדבר על עשר שנים. יותר מעשר שנים. 12 שנים.

לפי ההצעה שהוצבעה עכשיו - - -

רוצים להעביר כאן את החוק למליאה היום, מחר, ואפילו לא מביאים את הניסוח בצורה מדויקת.

- - -

חברים יקרים, סליחה. אני חוזר ומעלה להצבעה.

שר החקלאות ידווח לוועדת הכלכלה גם על הטיפול בבקשות - - -

אחת לשנה.

אחת לשנה גם על הטיפול בבקשות לקבלת אישור למיזם, גם על הקצאת הזכויות וגם על הליכי התכנון, למשך עשר שנים מיום תחילתו של החוק הזה.

זה 12 שנה כי זה שנתיים להחלטת הוועדה ועוד עשר שנים.

12 שנה.

12 שנה. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד התוספת – רוב

נגד – 2

התוספת של פסקה (7) נתקבלה.

תודה. התוספת התקבלה.

רביזיה.

עוד לא סיימנו.

לא, רביזיה על הסעיף הזה.

אין בעיה. הלאה, סעיף 2.

"תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

2.

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 57 יבוא:

"58. מיזם חקלאי-תיירותי משולב – החלטה של רשות לפי סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, החלטה של שר לפי סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, והחלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף 5(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010.";"

זה בעצם קובע ששלושת סוגי ההחלטות האלה, עתירות עליהן יהיו עתירות מינהליות לבית-המשפט לעניינים מינהליים.

ומה עם החוק הזה? הוא לא נכלל גם?

הסמכות של בתי-משפט לעניינים מינהליים היא לא פר חוק, היא פר החלטה. אז ההחלטות, בין היתר, החלטה של השר לפי התיקון הזה עוברת לבית-המשפט לעניינים מינהליים, גם ההחלטה של רשות מקרקעי ישראל שלא להקצות זכויות עוברת לבית-משפט לעניינים מינהליים, וגם ההחלטה מכוח סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, שזה הבקשות מכאן ולהבא – לא ההסדרה אחורה – גם הן יעברו לבתי-המשפט לעניינים מינהליים, שיותר מתאים לטיפול בהחלטות האלה.

אוקיי. חאג'. דרך אגב, אני רק אומר, ב-15:15 תהיה לנו רביזיה. הלאה.

אני רוצה למחוק "לבתי משפט מינהליים" ולבוא לבית המשפט - - -

השרעי.

- - -

תהיה לנו בעיה אז עם שרת המשפטים כי אנחנו צריכים יותר מדי - - -

לקאדים.

למה הכוונה? עתירה לבית-המשפט המחוזי, אין כיום כזה דבר. אפשר להגיש תביעה.

במקום "עתירה" תבוא "תביעה".

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 2 לא נתקבלה.

תודה. לא התקבלה ההסתייגות. הלאה.

אחרי "לחוק הרשות לפיתוח הנגב" יבוא "חוק התכנון והבנייה".

תחזור. לא שמעו.

- - -

במקום "לחוק רשות הפיתוח והנגב (1991)" יבוא "חוק התכנון והבנייה".

החלטה של שר, לחוק הרשות לפיתוח הנגב, לפי חוק התכנון והבנייה?

אני רוצה למחוק, והדיונים יהיו לפי חוק התכנון והבנייה.

זה מופרך. מה אכפת לך שזה מופרך?

הוא אמור להגיש לך את זה בכתב אחר כך.

לא, מה שיירשם פה. אני רק מציג.

תעבירו לו אחר כך את הטיוטה.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו – ההסתייגות שהוא רק מבין אותה. מי נגד?

אני אסביר אותה.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 2 לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה על הסעיף.

לא, יש עוד הסתייגות. חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) – יימחק.

את הבנת?

כן.

תודה.

אני לא רוצה את החוק הזה.

היא כותבת, היא צריכה אחר כך לכתוב את זה. מי בעד ההסתייגות של חאג'? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לסעיף 2 לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה. יעל, את רוצה בכל זאת?

לא.

אוקיי. תודה. אני מעלה להצבעה את סעיף 2. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – 2

סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.

תודה. הסעיף התקבל. הבקשה לדיון מחדש רק על סעיף - - -

הנושא של הדיווח - - -

אני עושה רביזיה על הכול. אני מבקש רביזיה.

אני רוצה לבקש רשות דיבור.

שנייה.

עכשיו תחילה.

- - -

כבוד היושב-ראש, תחילת החוק.

תכף תשאל את השאלה. ברשותכם, אני מבקש רביזיה על הכול בשעה 15:15. חאג' שואל.

אני שואל לגבי תחילת החוק, מתי?

לפי חוק הפרשנות, אם לא כתובה שום הוראה, תחילת החוק ביום פרסומו.

הסתייגות, אני מבקש להוסיף תחילת החוק אחרי 20 שנים מאישורו.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חאג', ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא בדבר התחילה לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

לחלופין: 25.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – רוב

ההסתייגות לחלופין א' של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא בדבר התחילה לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

יש עוד הסתייגות?

תודה.

תודה, איתן.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.