הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 462
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"ו בתמוז התשע"ז (20 ביולי 2017), שעה 13:44
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/07/2017
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצ"ח הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב ארנונה כללית לפי מטרים רבועים שלמים), התשע"ו-2016 – הצעתו של חבר הכנסת דוד אמסלם
מוזמנים
¶
אביעד נימקובסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
איתי טמקין - רכז מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר
גליה כהן - מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
אורית מלמד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
הגר סלקטר - עו"ד, משרד המשפטים
איתן עטיה - מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי
איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - עו"ד, יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
יוחאי דמרי - עו"ד, מ"מ ראש צוות ארנונה והיטלים, הלשכה המשפטית, עיריית ירושלים
אשר אילוביץ' - עו"ד, הלשכה המשפטית, עיריית פתח תקווה
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
הצ"ח הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב ארנונה כללית לפי מטרים רבועים שלמים), התשע"ו-2016
הצעתו של חבר הכנסת דוד אמסלם
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצ"ח הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב ארנונה כללית לפי מטרים רבועים שלמים), התשע"ו-2016, הצעתו של חבר הכנסת דוד אמסלם.
תומר רוזנר
¶
הצעת החוק הזו באה בעקבות שורה ארוכה של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בהן נטען על ידי תובעים ייצוגיים שרשויות מקומיות לא היו רשאיות לנהוג בדרך שבה נהגו שמונים אחוזים מהרשויות המקומיות בארץ ולחייב בעת שהן מודדות את השטחים לצורך חיובי ארנונה, לא היו רשאיות לבצע עיגול של תוצאת המדידה למטר השלם הקרוב.
בית המשפט העליון נזקק לעניין הזה בפסק דין משנת 2015 וקבע שלרשויות המקומיות אין אכן סמכות בדין לבצע את תהליך העיגול של המדידות והן חייבות לערוך מדידה מדויקת ובדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה. כלומר, מדידה בדיוק של סנטימטרים.
כיוון שלפי מה שנמסר לבית המשפט, למרבית הרשויות המקומיות אין את הנתונים הללו, נתן בית המשפט אורכה לרשויות המקומיות וקבע שההוראה שלפיה הן חייבות לעשות חישוב מדויק של השטחים תחול מה-1 לינואר 2018 מתוך הנחה שבזמן הזה יוכלו הרשויות המקומיות לבצע מדידות של כל הנכסים שבתחומן ולהוציא להם שומות מדויקות.
בית המשפט העליון היה ער לבעיה שבעצם הפסיקה הזאת יוצרת ולמרות זאת הוא קבע שבהיעדר סמכות מפורשת בחוק חייבות הרשויות המקומיות לבצע את המדידות הללו עד ה-1 לינואר 2018. הוא השאיר פתח וקבע במפורש שאם הממשלה והרשויות המקומיות חושבות שהשיטה הנכונה היא שיטת העיגול, פתוחה בפניהן הדרך לבצע תיקון חקיקה בעניין. יחד עם זאת הוא התייחס לתיקון בתקנות שמסדירות את העניין אבל הכפפה הזאת לא הורמה על ידי הממשלה או על ידי השרים הנוגעים בדבר ולא נעשה תיקון התקנות.
לכן אני מבין שהוצעה הצעת החוק שמונחת בפנינו. לפיה בעצם תוסמכנה הרשויות המקומיות במפורש לקבוע שהן נוקטות בשיטת העיגול כאשר חלק של מטר, הקטן מחצי מטר, יעוגל כלפי מטה, חלק ממטר הגדול מחצי יעוגל כלפי מעלה, וחצי מטר בדיוק יעוגל כלפי מטה. זאת כרגע ההצעה.
בדיונים מוקדמים שנערכו עלה ששמונים אחוזים מהרשויות נוהגות לפי השיטה הזו. יש מעט מאוד רשויות שנוהגות לפי שיטה של עיגול כלפי מעלה בלבד וחלק מהרשויות נוהגות לפי שיטת החישוב המדויק.
תומר רוזנר
¶
בכל מקרה, מתוך ארבע השיטות האלה, הצעת החוק הזאת מציעה להתיר לרשות המקומית לבחור בשיטת העיגול אבל אם היא בוחרת בשיטת העיגול, העיגול יהיה בשיטת מעלה-מטה בלבד והיא לא תוכל לבחור לא בשיטת מטה ולא בשיטת מעלה. היא כמובן תוכל לבחור בשיטה של חישוב מדויק של שתי ספרות אחרי הנקודה.
כיוון שיש לנו רשויות שלא נהגו לפי זה, מיעוט של רשויות שלא נהגו לא לפי השיטה המדויקת ולא לפי שיטת החישוב מעלה-מטה, אנחנו נציע שתהיה בהצעה, כבר בשלב הזה, הוראת מעבר שתיתן לאותן רשויות, אלה שלא נהגו לפי השיטה הזאת, תקופת התארגנות של חמש שנים בה הן יוכלו לבצע מדידות ולבחור גם אחרי ביצוע המדידות בשיטה שנראית להן נכונה, או בשיטת העיגול או בשיטה המדויקת.
איתי חוטר
¶
אני מציע שתוסיף גם את אלה שנהגו למטה. אם יש רשויות שמחייבות למטה, זה לא עולה לך כסף להוסיף את זה. רשויות שלא נהגו בשיטה מדויקת או מעלה-מטה, יוכלו לעשות הוראת מעבר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מספר לך שאנחנו עושים הרבה דברים שלא עולים לנו כסף. רוב הדברים שאני עושה כאן, לא עולים לנו כסף. מה ההצעה?
איתי חוטר
¶
אני אומר דבר פשוט. תומר לא יודע בדיוק איזה עוד סוגי רשויות יש. הוא חושב שהרשויות שלא מחייבות מעלה-מטה, שאלה שמונים אחוזים, או אלה שמחייבות מדויקת, מעגלות רק למעלה. אנחנו יודעים שיש גם רשויות שמעגלות רק למטה.
איתי חוטר
¶
שכל מי שמחייב בשיטה שונה משתי השיטות שמוצעות כאן, יקבל הוראת מעבר כדי להתיישר לאחת משתי השיטות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאומר תומר, זה דבר מאוד פשוט. רשות שמעגלת כלפי מטה, אני מבין שבית המשפט העליון, זה שדן באותו עניין, אמר שהוא גם לא מקבל רשויות שמעגלות כלפי מטה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הצלחתי להבין למה. הרי לרשות יש רנג' גם בארנונה, להעלות או לא להעלות. יש רשויות שנותנות לתושבים שלהן בכל מיני מקומות הנחות בכל מיני כניסות. אז תשאיר את זה לרשות. אם רשות רוצה להוריד גם תעריף ארנונה, היא יכולה. היא לא חייבת לשאול אף אחד. זה בסדר. זה חלק מהוראת התעריף. אתה יכול להוריד את זה בכסף, אתה יכול להוריד את זה במדידה. לא משנה. אני לא נכנס לזה. זה נראה לי אפילו שולי. נמאס לי ולכן אני אומר בואו נתקדם. כל הוויכוח כאן הוא שטותי. תומר אומר שאם היו כבר ערים שנתנו כלפי מטה, בואו נפרמל את זה בחוק. בית המשפט עכשיו לא יוכל לטעון שזה החוק. לא נכריח את הרשות לעשות מדידות אם היא לא רוצה אלא שתמשיך כך. אם זה טוב לאזרח, מה אכפת לנו? זה מה שהוא אומר.
מירה סלומון
¶
זה לא מה שכתוב בהצעת החוק שלך ברגע שהיא תתקבל. הצעת החוק שלך קובעת ברירת מחדל שהיא פרשנות של בית המשפט. אם יורשה לי להשלים את מה שאני מבקשת להסביר. ברירת המחדל היא מדידה מדויקת לפי הנחיית בית המשפט. המועצה של הרשות המקומית, לפי הצעת החוק שהרגע דובר עליה, רשאית לייצר עיגול רק בחצי מטר למעלה או למטה. היא לא רשאית, לפי מה שמונח כרגע, לסטות משתי השיטות הללו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כשאנחנו מתחילים הצעת חוק, אנחנו מביאים אותה באופן גולמי. יש רשויות שהיום מעגלות כלפי מטה, דבר שלא נתפס לי אבל עיריית חדרה – שאפו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רמת השרון. אם היא עושה את זה, שאפו גדול. אני בדרך כלל מכיר את התופעה ההפוכה. עכשיו אתם מעלים את זה – אנחנו נתקן בחוק.
איתי חוטר
¶
אם הוא מבקש להנציח איזושהי הודעה של רשות שלא הייתה לה ברירה כי לא היו לה את הנתונים המדויקים. אתה רוצה להנציח את המצב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר לך מה אני אומר ונתקדם. תראה מה אתה אומר לי. כלפי מעלה, אנחנו הרי מבינים שזה לא הוגן. אז מה אנחנו אומרים להם? תקשיבו, היות ואתם גרסתם את הנתונים, אז תוך חמש שנים תעשו מדידה. כלפי מטה, גם אין להם את הנתונים והם גרסו אותם, למה אני רוצה להעניש אותו? לא. אל תעשה שום דבר. תמשיך כך. מצוין. אני לא מבין אותך כי מה אתה בא להצדיק?
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא יכול לעשות מדידה אבל אני אכריח אותו? למה שאני אכריח אותו? דרך אגב, תבין מה אתה אומר לי. אחד שעשה מדידה והחליט נניח לגבות רק לפי המדויק, ואחד שעשה מדידה והחליט לגבות טיפה פחות מהמדויק, הוא עיגל את הכול כלפי מטה, לזה יש את המדידה, הוא השתמש בהה, זה גרס אותה, אז מה אני עכשיו אגיד לו? בגלל שהיית בסדר עם התושבים שלך, אתה תעשה עוד מדידה שעולה מיליונים? זה מה שאתה אומר לי?
איתי חוטר
¶
אני אומר שמי שעיגל כלפי מטה, זה לא בגלל שהוא רצה להיות נחמד עם התושבים אלא בגלל שהיו עתירות על הדבר הזה והרשות הודיעה על חדילה ולא הייתה לה ברירה אלא לעגל כלפי מטה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שימדוד. מישהו אומר לו לא למדוד? אני אשמח מאוד אם מדינת ישראל בכל נושא תעגל רק כלפי מטה.
איתן עטיה
¶
אני לא בטוח שיש סתירה כאן. אם יש עכשיו מישהו ברגע זה שגובה בשיטה של עיגול רק כלפי מטה - - -
איתי חוטר
¶
בטח שזה הפסד. מי שמרוויח, הוא בסטטיסטית, אתה גורם לו לעבור. מי שיפסיד סטטיסטית, ימשיך להפסיד סטטיסטית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר לך למה לא. לדעתי אתה לא מבין את המטריה. אני אסביר. קודם כל, אני רוצה להבין. גם היום הרשות יכולה להחליט מה היא רוצה בתעריפי הארנונה והיא לא שואלת אתכם. אם היא רוצה להוריד, היא תוריד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
המשימה שלנו היא שראש הרשות ייתן את השירותים ויגבה מינימום מסים. אתם הרי חילקתם עכשיו כמה מיליארדי שקלים רק על המע"מ, להוריד. אם זה למעלה, יש מישהו שיש לו מדידה מדויקת. היה מישהו שעשה מדידה מדויקת והחליט שהוא מעגל כלפי מעלה וגרס את כל המדידות כך שאין לו יותר מדידות. יש אחד אחר שעשה מדידה מדויקת ועיגל כלפי מטה וגם גרס את המדידות. שניהם מביאים כסף בשוליים. שטויות. הקטע של המדידה עולה פי שלושים שנים של הגבייה כאן. זה הסיפור. העלות של המדידה.
אם אתה העלית כלפי מעלה ואתה גרסת, דפקת את התושבים שלך, תעשה עוד מדידה כי זה לא מוסרי. אתה תפסיד כסף. אתה תפסיד כסף מהמדידה בכלל. ההכנסות הן שוליות. אתה תוציא הרבה כסף על המדידה, שזה הכסף הכבד אבל היות ואתה נהגת לא נכון, לא בצורה ישרה, תעשה את זה. השני שנתן הנחה, עיגל כלפי מטה, אני לא אכריח אותו לעשות עוד מדידות עכשיו. הסברתי. העלות היא המדידות ולא ההכנסות. אתה אומר לו שהיות ואתה היית הגון עם התושבים, תרצה לעשות עוד מדידות, מתאים לך – תעשה, לא אגיד לך לא לעשות, אבל בוודאי אני עכשיו לא מאלץ אותך להוציא כמה מיליוני שקלים על המדידות האלה כדי שתעשה את החישוב ויצא לך סכום של אלפיים שקלים. לא. אתה היית בסדר, עשית את זה בסדר, אני לא יודע למה גרסת, אין לי מושג, כשיש לי נתונים בדרך כלל אני שומר, בוודאי לא זורק, אבל זרקת. הוויכוח הוא לא על הגבייה בכלל אלא הוא על המדידות, על עלות המדידות. זה האירוע.
אביעד נימקובסקי
¶
היום יש שיטה שחלק מרוויחים וחלק מפסידים. אתה אומר שמי מהרשויות שמרוויח, אתה תוריד כלפי מטה. מי שמרוויח פחות, ימשיך במצב הזה. זה לא סביר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם אני מסביר לך שהעלות היא המדידה ולא התקבולים? הסיפור המרכזי כאן הוא עלות המדידה. אם אתה תממן להם את המדידות, אני הולך אתך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם אני מדבר אתך על לעגל, תעשה לבד חשבון בבית. אנחנו מדברים על סנטימטרים. אתה רוצה שאני אעשה לך חישובים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
חבר'ה, אני מאבד את הסבלנות כי אני מבין שיש כאן משהו. או שאתם לא מבינים מה אני אומר או שאתם התאהבתם בטיעונים שלכם שהם לא רציניים. בסוף, גם אם תוסיף אלפיים מטרים, אנחנו מדברים על השולי, על מה אחרי הנקודה. אז הוספת עוד עשרה סנטימטרים. תעשה חשבון. תעשה חשבון כמה זה עשרה סנטימטרים בשנה לבן אדם. אני אומר לך שבעלות ארנונה לשנה, מחושבת נגיד על חמישים שקלים למטר, כמה זה ערה סנטימטרים? חמישה שקלים בשנה לקומפלט? כמה עולה למדוד את אותו בית? תחשוב עכשיו. אני אומר למישהו שילך לעשות לי מדויק עכשיו, אני חייב עד שתי הנקודות. שולח מודד עם המכשור, שני אנשים, לא תשלם 1,500-2,000 שקלים על מדידה? הרווחת חמישה שקלים בשנה. תסתכלו על מה שקורה במגרש. לדבר בלי להבין מה אתם אומרים בכלל.
אני יוזם את הצעת החוק הזאת. אם אתה רוצה לעשות מדידה, תעשה. מישהו אמר לך שלא תעשה מדידה? תעשה. אנחנו הרי השארנו את זה וולנטרי. היות ואנחנו משאירים את זה וולנטרי, תעשה איזה מדידות שאתה רוצה. מה לא מובן? מה אתה רוצה להסביר?
אביעד נימקובסקי
¶
יש הצעות חוק שלמרות שלרשות יש סמכות וולנטרית לעשות משהו, עדיין באה הכנסת וכופה עליה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב. אתה לא נמצא אצלי בדיונים. אני לא סובל בזבוזי זמן וחוסר הגיון. ראשית, אני מברך אותך על כך שאתה כאן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה תכין את עצמך לדיונים אצלי. אין אצלי דיונים מהסוג הזה. תתעדכן אצל יוצר. בן אדם שבא לכאן, הוא בקיא על בוריו במה שקורה כאן.
אני רוצה להתקדם בחקיקה ולגמור את העניין.
אורית מלמד
¶
זה נכון שמעגלים, אז מעגלים או למעלה או למטה. זה לא מאוזן להגיד שהעיגול הוא רק כלפי מטה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הפוך. אנחנו אומרים שזה נדיר. תביני, אין כמעט מקרים מהסוג הזה. אמרו רמת השרון. בסדר, רמת השרון. אני לא נכנס לזה. לכן אני חוזר שוב לטיעונים. אין כמעט ערים כאלה. אם יש שתיים-שלוש בארץ שעשו כך, אנחנו לא נשלח אותם לעשות מדידות חדשות כי הן עשו כלפי מטה וחסכו לכל אזרח אצלן חמישה שקלים ועכשיו הן יוציאו עליו כסף גדול. אנחנו הרי עכשיו מכריחים אותן. אם הן ירצו לעשות, בבקשה. זה וולנטרי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רגע. תקשיבו עד הסוף. אני לא מקבל את זה. באמת. אנחנו במדינת ישראל בסוף צריכים לבוא לשיטה אחת, הגיונית, שהיא או למעלה או למטה. אני בכלל לא בא מהצד הכספי. הרי בסוף זה מתאזן. אם זה מתפזר נורמלית בעיר - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל שירותית זה נכון. היות ויש ערים שכבר עשו מדויק, לא נגיד להם שעכשיו תעזבו, אבל הן יצטרכו לעשות עוד חמש שנים עוד פעם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם יצטרכו לפי חוק או נוהל, לא ניכנס לזה, מדידה חדשה, נקרא לזה כך, לא משנה למה, מדידה חדשה, יעשו לפי הכללים האלה. הרי בסוף אני מאמין שתוך חמש, שבע שנים, כולם כבר יעשו מדידות חדשות ואז תהיה נוסחה אחת במדינת ישראל, נוסחה הגיונית, אין לה שום משמעות כספית אבל יש לה משמעות שירותית.
תומר רוזנר
¶
נעבור מקרה-מקרה. אני רוצה לעבור אתו מקרה-מקרה ונקבל תשובה ברורה ומדויקת. יש שיטה אחת לכולם והיא שיטת העיגול מעלה-מטה. עכשיו יש לנו מצב קיים שאותו אנחנו רוצים לשנות. יש לנו שלוש שיטות בהן נהגו שהן לא השיטה הזאת. אלה שנהגו בשיטה הזאת, ימשיכו לנהוג בשיטה הזאת. חייבים להמשיך לנהוג בשיטה הזאת.
תומר רוזנר
¶
מה שאמרת. לגבי אלה שעיגלו כלפי מעלה, להן ניתן חמש שנים לעשות מדידות והן חייבות לעבור לשיטה הזאת תוך חמש שנים.
תומר רוזנר
¶
אם אני עכשיו רשות ואני נוהג מעלה-מטה, בעוד שנה אני עושה מדידות, האם אני יכול לעבור למדויק?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני חושב שאם אתה הולך למדידה חדשה, אתה עובר לקטע של מעלה-מטה. אנחנו רוצים להביא את זה לשם. חבר'ה, יש גם אבסורד בסיפור של המדויק. גם המדידה היא כזאת.
קריאה
¶
אם יש לו מדידה, הוא יכול להגיד שיש לו מדויק אבל אני מעגל את זה כלפי מטה או כלפי מעלה. השאלה אם אנחנו מאפשרים לו את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מטריף אותי מה שקורה כאן. תעשו את ההבחנה בין המדידה לבין החישוב. תחשבו קצת על מה קורה בפרקטיקה. בא המודד ועובר כל בית. זה מוצא למכרז ואומרים לו שהוא מקבל 1,500 שקלים על כל דירה. הוא בא ומחשב. הוא אומר שבבית הזה היו לי 59,3.
היו"ר דוד אמסלם
¶
באים לעירייה, יש קלדנית. אומרים לה שכל מה שמעל זה, תקלידי בנתון. במטרז'. הרי בסוף אתה מחייב מטרז'. אתה אומר לה שמכאן תעגל למעלה ומכאן תעגל למטה ויש כאלה שאומרים לה שתרשום בדיוק מה שכתוב.
הרעיון הוא שבוודאי ברמת הנוחות של האזרח שהוא מקבל את החשבון, אני מסתכל עליו עכשיו. מה שקרה ברשות לא מעניין אותי. היא רוצה להגיד לפקידה שלה שתרשום עד שתי ספרות אחרי הנקודה, היא תדפיס את זה. זה לא מעניין. האזרח שמקבל הביתה את החיוב, הוא מסתכל ואומר איזה דפוקים אלה, הם שולחים לי גם 15 סנטימטרים? אתה מדבר אתו במונחים של מספרים סגורים. לכן אני חושב שזה יותר נכון והגיוני.
כסף אין כאן. הסברתי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
העלויות כאן הם במדידה ולא בכסף. לכן אני חושב שכל מדינת ישראל בסוף צריכה ללכת לעיגול. אם עיר מתנהלת כך, עשתה במחשבים שלה כך, לא נגיד לה מחר בבוקר שתעצור הכול, תביאי עוד פעם את אנשי המחשבים ותעשו עוד הפעם. גם כאן אין הצער שווה בנזק המלך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רגע. אם היא תעשה שוב את המדידות עוד חמש שנים, הרי עוד פעם היא תתחיל להקליד את הכול מהתחלה. אז בנקודת הזמן הזאת נגיד לה כאן תעגלי, כי בין כה וכה היא מתחילה את הפעולה מאפס.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מאמין שבסוף עוד שבע-שמונה שנים, אחרי שכולם יעשו את המדידות, והם עושים את המדידות בגלל עצמם, כי נוספו להם מחסנים, נוספים להם עבירות בנייה, נוספו להם המון דברים שרוצים בגינם לגבות ארנונה, הוא יתחיל להקליד ואז כולנו בעוד שבע-שמונה שנים נהיה ברמה מעגלת או למעלה או למטה. כל המדינה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא יכול יותר. בוא תקריא. תקריא את מה שאמרתי ובוא נצביע על זה. אתם מכירים אותי, אני מקדיש המון שעות אבל אני לא יכול לבזבז זמן כך.
תומר רוזנר
¶
עוד דבר אחד שאני צריך את ההבהרה שלך. לגבי אלה שעשו מטה, אותו הדבר כמו שאמרת על המדויקים. אלה שעיגלו כלפי מטה.
תומר רוזנר
¶
אני מסכם. ההוראה תשתנה ממה שכתוב בנוסח. נאמר כבר שלוש פעמים שזה ישתנה ממה שכתוב בנוסח ואני חוזר ואומר את זה. הארנונה מחושבת לפי מטרים שלמים. לגבי חלקי מטרים, השיטה המחייבת את כל הרשויות, ולכן אין צורך בהוראת מעבר לגבי צו הארנונה, מה-1 לינואר 2018 תהיה השיטה של עיגול כלפי מעלה ומטה. לא צריך החלטת מועצה בעניין הזה.
תומר רוזנר
¶
לגבי תקופת המעבר, תהיה תקופת מעבר ויהיו בה שתי הוראות. הוראה אחת לגבי אלה שעיגלו כלפי מעלה בלבד, חייבים לעשות מדידה חדשה תוך חמש שנים ולעגל לפי השיטה שאמרתי קודם. אלה שהלכו לפי השיטה המדויקת או עיגלו כלפי מטה, רשאיות להמשיך לעבוד לפי השיטה בה נהגו קודם. אם הן מחליטות לעשות מדידה חדשה, הן עוברות לשיטת העיגול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ימשיכו בשיטה הנוכחית. אין בעיה. נניח עיר תחליט שהיא לא עושה מדידות עשר שנים, תמשיך בשיטה הנוכחית.
איתי חוטר
¶
יש רשויות, כיוון שהפסיקה כבר מאפשרת להן מאז היא עברה. הן מחויבות. המקומות בהם בתי אב, נקרא לזה כך, בהם כבר נעשתה הבדיקה המדויקת, מקבלים מדויקת.
תומר רוזנר
¶
לדעתי אתה יכול לעבור לשיטת העיגול. אם אתה רוצה, אתה יכול להמשיך במדויק, ואם אתה רוצה, אתה יכול לעבור לשיטת העיגול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה מכיר את הסוגיה של תחום שבת. אותו אחד ששאל מה קורה עם תרנגולת שנמצאת רגל לפה ורגל פה. זרקו אותו מבית המדרש. בסוף מה הבעיה שלנו, בגדול? הנתונים לא קיימים. בסוף אתה לוקח את הפקידה ואומר לה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה אומר לה שאת זה קחי חזרה ותסדרי את זה לפי הכללים החדשים. זה לא לוקח הרבה זמן. אנחנו יותר רוצים להביא את זה לאיזה בסיס הגיוני. הוא גם יותר פשוט. יותר פשוט לה. היא הרי הזינה עד אחרי הנקודה 12 אחוזים. היא צריכה להזין עוד 88 אחוזים אחרי הנקודה שתי ספרות שזה קשה לה יותר. אני אומר שתתקנו את זה כך שכך זה יהיה. אני בכלל חושב שאתם צריכים לעשות את כל המדידות בעיר ואחרי כן להזין את הנתונים. תתקנו את זה בהתאם כי בסך הכול הנתונים נמצאים אצלכם ולא גרסתם אותם. כל הסיפור הזה שלא הבנתי בהתחלה למה הם לא מתקנים, הם אמרו לי שהם גרסו את הנתונים.
תומר רוזנר
¶
מה שהוא אומר זה שאת ה-12 אחוזים האלה תחייבו מה-1 לינואר 2018 בשיטת העיגול. זה מה שהוא אומר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני הרי מספר לך מה קרה בעירייה. מי שגרס את החומר, לדעתי הוא בן אדם לא בסדר. לא גורסים חומר כזה. זה חומר ששילמנו עליו הרבה כסף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, אני לא הייתי סומך על קבלן שמעביר לי. אתה הרי גובה כסף. אם הקבלן הזה לקח מישהו ואמר לו תרשום? הרי לקבלנים יש עניין להגדיל את המטרז'. כשאתה בא לקבלן ואומר לו שאני קונה דירת ארבעה חדרים, הוא מראה לך את הדירה. הכול בסדר. אתה שואל אותו בסוף כמה מטרים יש שם? אם הוא אומר לך תשעים מטרים, אתה אומר לו, מה, רק תשעים? אם הוא אומר לך מאה, אתה אומר לו אחלה. זאת אותה דירה. ראית אותה. לכן הקבלנים, הנטייה שלהם היא להעלות את המטרז' כלפי מעלה.
בואו אני אספר לכם איך אני יודע. זה מה שקרה לי. העירייה באה למדוד אצלי והסתבר שפתאום מה שהיא חייבה אותי, זה יותר. פתאום במדידה האמיתית היה פחות וזה בגלל שהקבלן הראשון נתן לה מספר. אני קניתי בית, ראיתי אותו, שלום על ישראל, לא בדקתי, לא באתי והתחלתי למדוד אותו.
לכן אני אומר בגדול בסך הכול אני חושב שהעירייה רוצה להביא את זה למכנה משותף מסוים. עם הנוסח שאנחנו מציעים זה יותר קל. זה קל יותר גם לאזרח וגם לעירייה.
עשיתם 12 אחוזים, אני חושב שהמדידות קיימות, אז באים לגברת ואומרים לה שתעשה את זה בנוסחה.
תומר רוזנר
¶
זאת אומרת, אדוני אומר שלגבי אלה שחישבו באופן מדויק, הם בכל מקרה ב-1 לינואר 2018 עוברים לחישוב של העיגול, גם אם כבר מדדו. זה מה שאתה אומר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא נתן לי עכשיו וריאנט שלא חשבתי עליו. כמה עיריות תפסנו באמצע? אני אומר דבר מאוד פשוט. בוא נעשה כזה דבר וכך אני אאלץ אותם לעשות. אני אשאר על הנוסחה. אם יש לך מדויק, זה מדויק. אתה אתי?
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק. פתח תקווה למשל, בגלל שאתה תופס אותו באמצע, הוא יצטרך להביא את זה לאיזשהו מקום אחד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מביא את זה לחקיקה כאן ושכל עיר תעשה את ההתאמות בהתאם. כמו שאמרנו קודם. אנחנו אומרים שמי שמדויק, מי שיש לו נתונים מדויקים, יישאר על המדויקים.
תומר רוזנר
¶
אתה רוצה להמשיך לעשות, תמשיך לעשות. כשאתה עכשיו מזין נכס חדש שמדדת אותו מה-1 לינואר 2018, תכניס אותו מעוגל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה לא הבנת מה אנחנו אומרים. נניח הזנת מדויק. אתה באמצע. אמרת לגברת שאם היה רשום 98,45, תרשמי 99 והיא הזינה. אנחנו עכשיו לא מבקשים לשנות את החוק. היא הזינה את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מחר היא מקבלת נתון אחר בו רשום 93,28. אתה אומר לה שכאן היא תרשום 93. מבחינתה לא קרה כלום.
איתן עטיה
¶
אני רוצה רק לחדד את זה וללכת לכיוון הזה כדי שנהיה סגורים עליו. אם לצורך העניין אני בעיר שלי עשיתי שלושים אחוזים מהעיר מדידה מדויקת והכנסתי כבר למחשב והאנשים מקבלים, שלושים אחוזים מבתי האב, ארנונה מדויקת. 92,45 וכולי. שלושים אחוזים מהעיר. אני עכשיו ממשיך את המדידות ומתנהל בעצלתיים כי יש לי בעיית מודדים. אני הגעתי עכשיו ל-1 לינואר 2018. שלושים אחוזים מהעיר במדידה מדויקת. בסוף ינואר 2018, יש לי עוד עשרה אחוזים מדויק. אותם אני כבר לא יכול לרשום כמדויק?
איתי חוטר
¶
תן את האופציה לרשות לבחור בין שתי הגישות. זה לא הגיוני. למה שרשות לא תבחר? תנו לרשות לבחור בין השיטות.
אשר אילוביץ'
¶
זה ייצור חוסר אחידות לנישום. תנו לרשות לבחור כי אחרת יש לכם בעיה בתוך העיר. יש אפליה בין השכנים. או שתעשו מדויק, או שתעשו מעלה-מטה אבל תעשו יישור קו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך למה אין אפליה. אין לזה משמעות. הרי הכול זאת שאלה טכנית בשוליים. אתה רוצה, שיבחרו. במדידה הבאה הם יאזנו. מה זה משנה אם הבניין לידי עיגלו לו למטה ולשני למעלה ולי השאירו באמצע כי אני מדויק?
היו"ר דוד אמסלם
¶
יותר עורכי דין מתפרנסים מזה.
אני רוצה לסכם את זה. עיריות שנמצאות באמצע התהליך, יוכלו לבחור. או להישאר במדידה המדויקת - - -
איתי חוטר
¶
אפשר להציע לך הצעה? הצעת החוק כתובה כך שהיא מאפשרת את שתי השיטות. למה לא להישאר עם זה? באמת. אמיתי. רשות מקומית, ברצותה תישאר מדויקת ורשות התחילה או לא התחילה, עד הצעת החוק היא תרוץ לפרסם מכרז כדי להגיד לך שהיא התחילה כדי שהיא תישאר עם המדויקת. למה? יש שתי שיטות הגיוניות וסבירות, אחת מהן קבע בית המשפט שהיא הגיונית ונכונה. דרך אגב, בית המשפט קבע.
איתי חוטר
¶
אני כנישום, כאזרח, אני אישית, לא כסמנכ"ל כלכלה, הייתי רוצה לקבל את החיוב שלי מדויק. מה זה מעוגל או לא מעוגל? כל מה שמעוגל מפחיד אותי. אבל זאת דעתי האישית ולכן האמת היא באמצע. תשאיר את שתי השיטות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסביר. הייתי בטוח שאת החוק הזה אני מסיים בחמש דקות. אתם מתישים אותי בדברים שאני המום מזה. זה פשוט הורג אותי. הורג אותי שאתם באים ואתם חושבים שהעבודה היא להתווכח. לבוא ולהגיד התווכחנו.
תומר רוזנר
¶
בית המשפט אמר על שיטת העיגול שחייבת להיות אחידה וכל ההבדלים שהם הבדלים הכי ניכרים שבברוטו ברוטו, נטו, בית המשפט אמר שזה בסדר, כל עירייה יכולה לעשות מה שהיא רוצה.
תומר רוזנר
¶
אני חושב שהשיטה צריכה להיות שיטה אחידה. הם מציעים כאן שבשיטה האחידה הזאת יהיו שתי אופציות לרשות, או להמשיך בשיטה שהיא נהגה בה קודם והיא שיטת העיגול מעלה-מטה, או היא יכולה להחליט, מי שכבר עברה או התחילה לעבור לשיטה של חישוב מדויק, תוכל להמשיך בחישוב מדויק.
מירה סלומון
¶
בעצם היפוך ברירת המחדל. ברירת המחדל היא עיגול מעלה-מטה ואפשרות של החלטה למי שהתחילה במדויק, להישאר במדויק.
תומר רוזנר
¶
הוא מחייב חלק מהנכסים בתחומו בשיטה המדויקת. הוא יוכל להמשיך את התהליך של לעבור לשיטה המדויקת.
מירה סלומון
¶
אמרנו שהוא יכול להחליט להישאר במדויק או ללכת למעלה-מטה. אז יש החלטה פוזיטיבית שצריכה להיות.
תומר רוזנר
¶
אתם רוצים שזאת תהיה החלטה? מה אתם רוצים? אתם רוצים שזאת תהיה החלטה או אתם רוצים שאנחנו נגיד מראש שמי שהתחיל, ימשיך?
מירה סלומון
¶
אני מבינה מה שאתם אומרים. אני רק אומרת שאם רשות מקומית רוצה להחליט לעגל ביחס ל-2018, ההחלטה שלה צריכה להתקבל עד ה-1 בנובמבר 2017.
אביעד נימקובסקי
¶
רשויות שאין להן את הנתון, כלומר, הם אומרים שהם סיגלו לפני עשרים שנים מעלה-מטה אבל אין להם בפועל את הנתון. בפועל יש להם שתי ספרות במערכת. השאלה אם אחרי שהצעת החוק הזאת עוברת, הן חשופות למשהו או לא.
תומר רוזנר
¶
אני חושב שהן לא חשופות אבל אם יש צורך בהבהרה בעניין הזה, אנחנו נעשה את זה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. צריך לבדוק את זה. אני חושב שעקרונית הן לא חשופות כי זה כאילו לפתוח מדידה שהייתה לפני עשרים שנים. כאילו אתה בא ואומר שהמדידה שהייתה לפני עשרים שנים לא מדויקת. אני לא חושב שזה אפשר.
תומר רוזנר
¶
לא. זה לא קשור אבל אנחנו נבדוק את זה וניתן על זה מענה. אם יש צורך בהבהרה שהרשות המקומית לא תהיה חשופה לתביעה בטענה של החישוב הלא מדויק, אנחנו נבהיר את זה.
אביעד נימקובסקי
¶
לכן ההצעה שלנו כאן, ואני מבין שאולי כרגע זה לא זה אבל תשקלו אותה לפני ההצעה הזאת, שהרשויות – דיברנו לא בדיון כאן על ההשלכות החיוביות של מדידה על הרשות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם הייתי חושב שיש לזה עלות תקציבית, אני הייתי שואל את השאלה. אין לזה שום עלות תקציבית. הרי זה מתאזן.
מירה סלומון
¶
אדוני, עלות תקציבית היא בדיקה של תוספת או חסר בקופה של רשות מקומית אחת. אנחנו מדברים על גוף מתוקצב, על רשות מקומית, אז זה לא מתאזן בין כלל הרשויות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין. יש רשות אחת שכל המדידות יצאו רק כלפי מטה ויש רשות אחת שכל העיגול יצא רק כלפי מעלה?
הגר סלקטר
¶
הערה קטנה שאני חייבת לפרוטוקול. משרד המשפטים. לפי סעיף 66ה לתקנון הממשלה, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעות חוק פרטיות שהועברו לדיון במליאת הכנסת בטרם ועדת שרים קבעה לגביה עמדה כנדרש. אני מבקשת לציין את זה בפרוטוקול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מירה, אני לא אתן לך יותר לדבר בדיונים אצלנו.
אני לא רוצה יותר דיבורים. אני רוצה לסיים. היות וזה גם לפני קריאה ראשונה, אנחנו בתחילת הדרך. אני לא מתכוון לסיים את זה בשבוע הבא בכל מקרה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם תדברו עם תומר היום, מחר, עד יום ראשון. שבו אתו כולכם ותגמרו את הנוסח ואת התיקונים. אנחנו נביא את זה ביום שני להצבעה. ביום שלישי נתקן את הנוסח.
תומר רוזנר
¶
חשוב לי באמת זה שתבדקו אם יש צורך בהוראה מיוחדת שתגן על הרשויות כך שלא יהיו חשופות לתביעות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הדבר היחיד שמעניין כאן, כפי שאמר תומר. שלא יהיה מצב שאנחנו חושפים רשות כלשהי לתביעה כלשהי.
גלעד קרן
¶
כל חלק למטה יעוגל למטר השלם הקרוב ומחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה. מי שעד היום נקט בשיטה של כלפי מעלה, יהיה תוך חמש שנים חייב לעבור לשיטה הזאת של עיגול כלפי מעלה-מטה. מי שהתחיל לגבות כשיטה מדויקת או כלפי מטה, יוכל להמשיך בשיטה שהוא נקט בה עד היום.
הוראת מעבר לעניין 2018, אם רוצים לשנות את השיטה ולעבור בכל זאת לשיטה מעלה-מטה, אפשר לקבל את ההחלטה עד ה-1 לנובמבר 2017.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר. מי בעד אישור הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב ארנונה כללית לפי מטרים רבועים שלמים), התשע"ו-2016 כפי שהוקראה כולל התיקונים שהוכנסו בה? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצ"ח הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב ארנונה כללית לפי מטרים רבועים שלמים), התשע"ו-2016, נתקבלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הצעת החוק התקבלה פה אחד.
אני מבקש שתשבו עם תומר עד יום ראשון. כפי שאמרתי, אנחנו נעלה את זה ביום שני וביום שלישי נקיים דיון. בדיון נסגור את השינויים שעשיתם אתו עד יום שני וביום רביעי נסיים את העניין.