הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 597

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017), שעה 8:36

חשיבות ואופני פעילות מרכזי חוסן בישראל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מרדכי יוגב

חיים ילין

פרופ' איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

בלה בן גרשון - אחראית תחום ילדים ואוטיזם, משרד הבריאות

ישראל בודיק - משרד הרווחה

אופיר שמא - מפקח ארצי חירום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אבי סנדר - מפקח ארצי - חוסן קהילתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

בנימין צדוק - יועץ, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יוכי סימן טוב - מפקחת מצבי לחץ ומשבר, משרד החינוך

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה

ליאור קוטלר - רפרנטית, משרד האוצר

קרן מימון שרייבר - רע"ן התנהגות, צה"ל

אדוה רבינוביץ' - ראש חטיבת חוסן, צה"ל

גלבוע זינגר - משרד ראש הממשלה

נעמי מנצור - מנהלת מח' רווחה בקרית ארבע, המרכז לשלטון מקומי

אלון נתן שוסטר - ראש המועצה, מועצה אזורית שער הנגב

מעוז ביגון - מנכ"ל, מועצה אזורית בנימין

איבראהים אלעטאונה - מנהל יחידה קלינית במרכז חוסן, הקואליציה הישראלית לטראומה

יונתן שושן - מנהל מרכזי חוסן עוטף עזה, הקואליציה הישראלית לטראומה

מירב בן ניסים וידל - מנהלת מרכז חוסן, מרכז חוסן מ.א אשכול

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד - מרכז זכויות בקהילה

רונן סולומון - מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לש' המסחר

מידד גיסין - יו"ר צ.ב.י. – צרכני בריאות ישראל

פנחס רפאל קבסה - שדלן/ית

אתי שבתאי

מאיה ויקטור, חבר תרגומים

חשיבות ואופני פעילות מרכזי חוסן בישראל

בוקר טוב, אנחנו היום ב-26.7.2017 ג' באב תשע"ז והשעה 8:36, הנושא שלנו היום הוא דיון על מרכזי חוסן, א' בזכות החבר שלי חיים ילין שכשהוא לוקח נושא הוא לא מוותר, אז הוא כל הזמן על הגב למרות שאנחנו ביום האחרון של הוועדה, אנחנו מקיימים דיון על נושא עקרוני יותר מאשר על חקיקה ודבר שני, מפני שבאמת הייתי בחודש מרץ בשגב שלום ושם למדתי על מרכזי חוסן, מאד מעניינים, במגזר הבדווי ואני מודה שלמדתי הרבה ולכן חשבתי לשתף את החברים בניסיון והפיתוח המקורי מאד של המרכז שם ובכלל נושא מרכזי החוסן.

אני רוצה לפתוח בזה שאני לא מבין איך מחלישים את מרכזי חוסן, זו הפניה שלי למשרדי הבריאות, החינוך, הרווחה וודאי והשירותים הקהילתיים, כי הטראומה של המצב הביטחוני, גם אם לשמחתנו שקט כמעט באזורים שלנו בדרום ובצפון, אבל הטיפול באותה תקופה של שקט כביכול, דורש נוכחות ופעילות והיא גם פעילות מונעת, בעתיד מטפלת, בתקופת שגרה גם כדי להתמודד עם בעיות בתקופת מתח. לכן די הופתעתי לראות שהמספר ירד, התקציבים ירדו, זה לא בבסיס התקציב כמו שחיים אומר, זה שרות שצריך להיות קבוע, מסודר, עם תגבור בתקופת המתח וודאי, אבל בצורה מתמשכת לכל אורך הזמן והשנים, לצערנו עד שנגיע למצב בטחוני אחר, כולנו בתקווה שיגיע מהר.

אני שמח שדנים בנושא הזה ואני שמח שפרופ' גרוטו, שאפשר לקרוא לו מספר 2 במשרד הבריאות, בא בעצמו כדי להביא את דברי המשרד. נפתח עם ידידי חיים ילין, בבקשה.

כבוד יושב הראש תודה, באמת היום האחרון שלנו במליאה, סוף המושב ואנחנו מעלים דיון שתחילתו בעצם באי וודאות של מודל מרכזי החוסן שנבע מתפיסות עולם שונות בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, שאני מבין שהדברים האלה הוסדרו, אבל אני חייב להגיד שחוסר היציבות במודלים בין המשרדים, מהשטח אני אומר לכם, לא מוסיף לבריאות של אף אחד ובטח לא לחוסן של המטפלים שצריכים לטפל באוכלוסייה. משם התחיל הדיון, אני ישבתי גם עם שר הבריאות לחוד וגם עם משרד הרווחה לחוד ואני שמחתי מאד לשמוע שלפני כשבועיים היתה ישיבה והוסדרו כמעט כל הנושאים.

הנושא השני שאני מעלה הוא בסיס התקציב הפטור ממכרז. ידוע שבמשך כל השנים מרכזי החוסן הוקמו בעוטף עזה לאחר שהוקמו כל העמותות שהיינו צריכים להקים, בינואר 2008, מאז מרכזי חוסן מתפקדים במודל הזה, נצבר הרבה מאד ניסיון, אבל דבר אחד לקוי מהבסיס: כל שנה מחדש התקציבים מגיעים ולא בגלל שהם בבסיס התקציב, אלא בגלל שיש החלטת ממשלה. אם אין החלטת ממשלה או שהחלטת ממשלה קצת מתעכבת אז אנחנו נמצאים במצב שעד מרץ או אפריל, כבוד יושב הראש, אין משכורות למי שעובד שם, זה מתחת לכל ביקורת ולכן הדרישה שלי היא חד משמעית שגם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה ישימו את זה בבסיס התקציב.

יש שותף שלישי למרכזי החוסן שנקרא ביטוח לאומי, אסנת לא פה אבל אני לא יודעת אם יש נציג. היחיד שאין לי טענה ורק מילה טובה, מתחילת הדרך ביטוח לאומי שם לעצמו שקיפות מלאה מרכזי החוסן, אבל מעל הכל אמון. אמון בכל מי שמרכזי החוסן מטפל בו וזה אחד הדברים הכי יפים שיש, הם לא דורשים את כל הביוגרפיה של הבן אדם, אלא הם סומכים על זה שבעלי המקצוע, אם צריך לטפל בילד או במשפחה, יודעים לעשות את זה ומעבירים את התקציבים.

הקואליציה לטראומה שהקימה את כל התשתית הזאת בתחילת הדרך ותפקדה כמנטור של ראשי מועצות גם, הם נמצאים בפטור ממכרז והם היו בפטור ממכרז עד סוף השנה. אני מבין שבסוף השנה יצא מכרז, מה שחשוב הוא שהמכרז הזה יהיה לאורך זמן, לא לשנה- - -

מי יוצא למכרז?

זה מכרז של משרד הבריאות, אלא שיהיה לתקופה של בין 3 ל-5 שנים, את רוצה יותר? אני מאד שמח אם גם במקביל למכרז- - -.

זה אתם או ש-?

אנחנו שואפים לכך, בוא נגיד ככה.

שואפים עם תמיכה של המשרד?

כן, רק יש שם כללים.

חשכ"ל יכול לטרפד רק את הדבר הזה ואני פה לא רואה- - -

לא לא, אין את המילה לטרפד במשרדי הממשלה.

אה, לא? בסדר, אז אני לא אשתמש במילה הזאת, הם לא תמיד עוזרים. בסדר? זה יותר אלגנטי? תבחר אתה את המילה. זה הטיעון.

הנושא השלישי והאחרון, כבוד יושב הראש, זה שאנחנו כמרכזי חוסן צברנו הרבה מאד ניסיון. בעקבות הניסיון הזה שצברנו: טרור יחידים, אינתיפאדת יחידים, לא משנה מה, מתוך סיור שלי ביו"ש הבנתי שאין שם מרכזי חוסן ובצלאל סמוטרידג' ביקש ממני עזרה, בעצם לקחנו את אותם מודלים וניסינו לפתח אבל גם שם, אני אומר את הדברים כמו שהם, זה לא בבסיס התקציב, זה שוב בהחלטת ממשלה וזה בדיוק אותה ויה דולורוזה שאנחנו עוברים. כשאנחנו רואים וכל מי שנמצא פה מבין את מה שאני אומר, שנכנס מחבל ובעצם עושה פיגוע ביום שישי בלילה, ההשלכות של הפיגוע הזה הן לכל הישובים ביו"ש, זה מצטבר ואין מי שיטפל למעט הרווחה שיכולה לטפל. הכוונה שלי והפניה שלי היא שיפתחו בשנתיים, שלוש, הקרובות עוד 15 מרכזי חוסן בעוטף. מה זה ה'עוטף'? עוטף עוטף עזה, הכוונה שבמרחבי נתיבות ואופקים, רהט וכל הסביבה שלנו באשכול יהיו מרכזי חוסן, בצפון אין מרכזי חוסן. אני מדבר על מרכזי חוסן במודל של עוטף עזה, אני לא מדבר במודלים אחרים, כי אנחנו מבינים מה החשיבות ואנחנו צופים שאם יהיו בעיות יצטרכו את מרכזי החוסן מתפקדים ועובדים כראוי. לכן המודל שאני מכיר זה המודל הזה, מי שרוצה בסוף לחסוך כסף, אני מזכיר לך שבסוף ישלם ביוקר, כי הטיפול המונע והטיפול המיידי חוסך לטווח ארוך גם את הפוסט טראומה וגם את הבעיות הבריאות של בן אדם שיכול להיות מפרנס או משפחה שלמה.

זה הדיון כבוד יושב הראש, אם אני צריך לסכם זה שבעצם משרד הבריאות והרווחה יקבלו בסופו של דבר את החותמת של המודל, שהמכרז יהיה לפחות ל-5 שנים ומעלה, שיפתחו 15 מרכזי חוסן נוספים במדינת ישראל ומעל הכל, שכל שנה מחדשה לא נצטרך לריב עם הממשלה אלא שתקציב מרכזי החוסן יהיה בבסיס התקציב, חבר'ה מדובר על סכומים שלא עובדים את ה-10 מיליון שקל ולא מדובר פה בסכומים של מיליארד, זה כלום. אבל יש סיכום שאם היה מיליארד שקל היה בבסיס התקציב, כמעט בטוח, כי בהחלטות ממשלה לא מקבלים החלטות על סכומים כאלה גדולים.

תודה. אלון, אתה מרשה לי קודם לפתוח עם משרד הבריאות ואחר כך לחזור אליך?

יש לי דיון הבא ב-9. רק לומר את הדבר הבא- - -

תציג את עצמך.

אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, מחמש הרשויות שנהנות מאד ממרכזי החוסן שאצלנו, ארבע מועצות אזוריות והעיר שדרות שמנצלות, נהנות, מפיקות תועלת עצומה ממרכזי החוסן במתכונת הקיימת עם שיתוף הפעולה שילך ויתהדק בשנים הקרובות אני מקווה.

המסר הוא פשוט, דבר טוב לא משנים, זה עובד טוב, האנשים מקבלים טיפול פרטני – ילדים ומבוגרים, משפחות, צוותי החרום השונים והמטפלים למיניהם מקבלים סיוע והקהילה מתחזקת לקראת אתגרים שיבואו.

דבר שני וזה אולי הבסיס שבגללו חיים צודק, שהתקציב הזה צריך להיכנס לבסיס תקציב, 15 שנים או 16 שנים הן מספיק זמן, עם פרספקטיבה ראלית כדי לדעת שמה שקרה הוא שיקרה- - -

מצטרף אלינו חבר הכנסת ד"ר עבדאללה אבו מערוף.

שלום רב.

איש הצפון, מודע למה שקורה בדרום.

נכנסת בדיוק כשאני אומר משפט שהוא קשה, אבל מה שטוב בו ומנחם בו זה שהוא האמת ואני אומר את זה בתור איש שמחכה לימים שנוכל לחזור לקשר טוב עם רצועת עזה. ההנחה היא שאלו לא פני הדברים, הצלחנו להגיע בשדרות ובמועצות האזוריות למצב שאנשים באים לגור במקום שהוא מאד בעייתי ומה אנחנו אומרים להם? בואו לגור במקום שבו כנראה גם הילדים שלכם, כשיתבגרו, יעמדו בפני לחצים משונים כאלו וקשים והדבר המינימלי הוא שאדם בוגר, ממשלה בוגרת, מדינה בוגרת, אומרים: אוקיי, זאת המציאות? בבסיס התקציב או בבסיס החיים שלכם, ההבנה שלכם, שיש כאן מציאות מסוכנת במיוחד, בואו ניתן לזה מענה צנוע ביותר, יחסית למיליארדים שמושקעים בתחומים אחרים כדי להגן עלינו- - -

במועצה האזורית.

גם.

גם במועצה האזורית.

גם במועצה האזורית, וודאי.

כי יש הרגשה שאצל אחרים משקיעים הרבה ובמקום- - -

לא לא לא, להיפך.

אמרנו כל הזמן לגבי עוטף עזה- - -

רק להגיד שעל כל קילומטר, לאורך הגבול, 60, 70 מיליון שקל משקיעים בלהגן עלינו בפני המנהרות ועוד כהנה וכהנה דברים חשובים ביותר. יש משהו סמלי ש- - -

נציגת האוצר, אנחנו למרות האיחור מאפשרים לך להצטרף מהצד הזה.

לא, חשוב, היא יכולה לאחר, העיקר שבאה עם הצ'ק חתום.

הבקשה לתקציב בבסיס תקציב יש בה משמעות סמלית עמוקה שאומרת לנו: אנחנו מבינים. בירושלים מבינים שהמציאות הזו היא ארוכת טווח ואני פה אומר, נשמח לבתר על הטבות מס ומכשולים ומרכזי חוסן בבוא היום.

טוב לסיים במילים אלה.

לא, אתה יודע שפעם היינו צריכים על מיגונית לשים היתר, היתר בניה, כשביקשתי על המיגוניות לא לשים היתר בניה אז אמרו: אבל תכתוב שזה משהו שהוא יביל, זאת אומרת ביום שיהיה שלום אפשר להניע את המיגונית לכל מקום. אמרתי: אין שום בעיה, זה הדבר הכי קבוע שיש בינתיים.

פרופ' גרוטו בבקשה.

טוב, פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל במשרד הבריאות, קודם כל אני באמת שמח על הדיון וההזדמנות לדבר על הנושא גם בפורום של הוועדה, הנושא הזה באמת חשוב לנו, למשרד הבריאות, מאד ולא בכדי נכנסתי גם בעניין הזה לעובי הקורה.

יש פה בעצם שתי סוגיות עקרוניות לגבי העוטף ואחרי זה אני ארחיב לגבי שאר המקומות. נושא אחד זה באמת נושא התקציבי שדיברתם גם עליו, יש את הסוגיה של ההתקשרות שעכשיו חייבו אותנו לצאת למכרז ובזה אנחנו פועלים כרגע במרץ לסיים את העניין ובכל מקרה, אני גם הבטחתי בדיון שקיימתי, שלא תהיה תקופת פער. כלומר, ככל שהמכרז לא הסתיים בזמן אנחנו נמשיך את המודל הקיים כל עוד אין החלפה מסודרת, זה משהו שהוא בטיפול כרגע. נושא שני הוא- - -

רגע, אמרת משהו שהוא לא נשמע לי טוב, להמשיך את המודל הקיים – מה זאת אומרת?

לא, כרגע זה מופעל על ידי ספק יחיד, זו הכוונה.

אז לא המודל, מדובר שהספק היחיד ימשיך כל עוד המכרז לא מתקיים.

כן, עד שהמכרז לא הסתיים.

אבל המודל, אתה לא משנה את המודל.

לא לא, מודל ההפעלה.

אני רגיש היום, מאד רגיש.

מילה זו מילה.

לא, אני רגיש לשינוי המודל, ברגע שיהיה שינוי- - -

יתנו לך זמן לדבר.

אני חושב שזה נכון באמת שנפעל לעניין של בסיס התקציב, אני מניח שבשנה הקרובה, אני מבין שיש כבר תקציב סגור ל-2018 נוכל לפעול לזה לתקציב הבא, שזה יכנס למסגרת התקציבית של המשרדים השונים, כמובן שבמשרד שלנו תהיה דרישה כזאת מטעמנו.

בעיקרון צריך להיות כבר- - -

כן.

תקציב 2018 מאושר.

אפשר - - - בסעיף תקציבי בוועדת התקציב אם אתה תגיד, אני מוכן להרים את הכפפה.

צריך לבחון את זה, אפשר לשנות לקראת 2018.

שהאוצר יגידו לנו את זה, אבל אם זה ב-2018 זה אומר שהוא כבר משוריין, נכון?

כן כן, ב-2018 יש תקציב.

אוקיי. אז אין שום סיבה להביא לשום דבר.

הכוונה היא לבסיס כאילו, אבל באמת אני חושב שזה חשוב לבסיס כי אז זה יותר קל כמובן את ההמשכיות ליצור במשך השנים. זה הנושא הזה, עכשיו אנחנו גם עושים דיונים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לגבי מודל ההפעלה ביו"ש, לגבי שאר הדברים באזורים אחרים, כמו שציינת, מעבר ל- - -

המודל ביו"ש יהיה דומה למה שיש היום בעוטף עזה?

כן, מבחינתנו- - -

טוב והמכרז כולל את יו"ש?

כן.

עם ההפרדה המשפטית הנדרשת?

כן כן. בלה רוצה אולי?

בבקשה.

ממש בכמה מילים, כי פרופ' גרוטו אמר- - -

שם ותפקיד בבקשה.

בלה בן גרשון, ממונה על חרום וטראומה נפשית במשרד הבריאות. לגבי המודל של עוטף עזה, כמו שחיים אמר ואלון, אנחנו דבקים במודל הקיים ואנחנו שומרים עליו והגענו לעמק השווה, היה דיון בנושא. בנוגע ליו"ש, אנחנו כתבנו את הנוהל הפעלה, הוא הומצא לכל השותפים לנושא הזה, זה מודל שגם נשען על שלושת הרגליים, אבל ההבדל היחידי זה שזה מודל אזורי ואנחנו עכשיו אוספים את כל ההערות, של כל השותפים, ונצא לדרך. אנחנו בהחלט פועלים כבר, המרכזים כבר ממש בהקמה – למשל בחלמיש, אחרי האירוע שהיה יצא כבר מטעם מרכז חוסן צוות ופעל גם ברמה הפרטנית – נתנו טיפולים וגם ברמה הקהילתית – נבנות כל מיני פעילויות, אז אני חושבת שזה על הרגליים ופועל ואני חושבת שצריך רק לשמר ולתמוך מכל כיוון כדי שזה ימשיך לפעול, זה הכל.

אנחנו היינו צריכים לדון גם בנושא של מרכזי החוסן במגזר הבדווי, מישהו ידבר על זה? איבראהים, אתה עומד לדבר על זה? אנחנו קיבלנו מצגת על ידי יעל.

יעל היא מנהלת מרכז החוסן והיא לא נמצאת, היא בחו"ל, אני מנהל היחידה הקלינית שאחראית על הטיפולים הקליניים.

איפה אתה פועל?

במרכז החוסן בחברה הבדווית.

בחברה בכלל.

בכלל, כן.

לא במקום מסוים. אתה אמור להציג לנו את המצגת הזאת או לדבר בכלל?

אני אדבר בקצרה.

אתה יכול לדבר גם בהרחבה, אבל זה נושא שיטופל על ידך עכשיו? אתה תציג את זה עכשיו?

אני אציג את מרכז החוסן.

אוקיי, אז במשרד הבריאות לא היו לכם התייחסויות למגזר הבדווי?

מרכז החוסן הבדווי פועל אחרת, הוא לא בהחלטת הממשלה שזה אולי אפשר לשקול, הוא כרגע מורכז מזה שכל משרד עושה משהו. משרד הבריאות מקבל איזה שהוא תקצוב מרשות חרום לאומית שמאד משקיעה בנושא הזה, כמו בכלל בנושא פיתוח המרכזים ואנחנו - - - שם את המרכז הטיפולי שהוא מוקם בבאר שבע ומרכז ההכשרות שהוא ברהט. אולי משרד הרווחה ירצו להגיד, אבל הם מפעילים את צחי ואת הנושא הקהילתי וזה מחולק.

הם מעורבים במרכז הבדווי בצורה כזו או אחרת?

כן ויש גם את המשרד- - -

מבחינה מקצועית אתם פה, ת.פ. גם שלכם?

המרכז הרפואי ומרכז ההכשרות ברהט הוא תחת משרד הבריאות.

אוקיי, בבקשה אולי אחר כך ישראל תשלים לנו את התמונה? בבקשה. תציג את עצמך לפרוטוקול, שם, תפקיד וכו'.

אני איבראהים אלעטאונה, אני פסיכולוג בהכשרתי ואני מנהל היחידה הקלינית שאחראית על הטיפולים שנוגעים לפוסט טראומה בחברה הבדווית. המרכז הוקם לפני כשנה וחצי, הוא ממש בחיתוליו אני חושב, בכלל כל ההתייחסות לתחום החרום תחת מקום ספציפי, באופן מובנה, בחברה הבדווית הוא- - - עדיין בחיתוליו. מרכז חוסן נותן כרגע מענה בשלושה היבטים, יש את הליווי של הרשויות הבדוויות, בהבט השני כל מה שקשור לחוסן בקהילה, העבודה היא קהילתית סביב חוסן והדבר השלישי, שאני אחראי עליו, זו היחידה הקלינית, זה מתן טיפול פסיכולוגי לנפגעי טראומה בחברה הבדווית.

אני יכול לדבר על היחידה הקלינית, לדבר ככה על משהו מאד מעניין ביחידה הקלינית, ניסינו ותהינו אם יהיו פניות לטיפול פסיכולוגי, כמה מהחברה הבדווית ירצו טיפול. בהתחלה עשינו קודם כל מיפוי לכל מרפאות בריאות הנפש וראינו שכמעט כל מי שמגיע לטיפול פסיכולוגי בחברה הבדווית, 85 אחוז מהפונים, הם על רקע טראומה, זה היה נתון מאד מעניין ונתון יחודי. יש איזו שהיא לגיטימציה לטיפול בטראומה בחברה וכבדווי אני יכול להבין את זה.

והפניות לטיפול?

הפניות לרכזי בריאות הנפש בכלל, זה ברמת המיפוי לפני שהתחלנו. אחרי שהתחלנו ראיתי כמה פונים, אנחנו מוצפים בהפניות, סביב טיפול בטראומה, החברה הבדווית רוויה בטראומה- - -

אתה יכול להגיד לנו במספרים איזו כמות?

התחלנו לקבל טיפולים באוגוסט, להקים את היחידה הקלינית ובינואר- - -

אוגוסט 16'?

כן. מינואר התחלנו כי היינו צריכים לגייס צוות מטפלים, כרגע יש שישה מטפלים וכרגע אנחנו עומדים על 88 מטופלים עם PTSD בחברה הבדווית. לא רק מרקע ביטחוני, מכל הרקעים, לנו היה חשוב להנגיש את המרכז גם בשגרה, כי אחרת הוא לא יעבוד בחרום. תוך 8 חודש יש 88 מטופלים, לדעתי זה נתון אדיר.

כל המטפלים דוברי שפה?

כל המטפלים דוברי השפה הערבית ואנחנו מרכז ששייך - - -, אנחנו עוברים הכשרות אינטנסיביות בכל מה שקשור בטיפול בטראומה. בהבט הקהילתי אנחנו עושים המון הכשרות של עזרה ראשונה נפשית, לפסיכולוגים בשב"חים, לעובדים סוציאליים, למטפלות, גננות, מורים, ויש את כל הליווי- - -

מה זמן המתנה להתחלת הטיפול ?

זמן קצר ביותר, אני עורך את האינטייקים, אני מנגיש אותם, כלומר אני נוסע כי יש חלק שמגיעים לבאר שבע ויש כאלה שקשה להם להגיע, אנחנו מנגישים גם את האינטייק וגם את הטיפול, במובן שאני יכול להגיע לרהט, אני יכול להגיע ל- - , אני יכול להגיע לשגב שלום ואני עושה את האינטייק בעצמי ומתחיל לקבל טיפול. זמן המתנה יכול להיות שלושה שבועות, זמני המתנה קצרים מאד. אנחנו גם ראינו ולמדנו תוך כדי עבודה שטיפולים קבוצתיים מאד פועלים, כרגע יש לנו שתי קבוצות שפועלות ברהט, אחד בלקיה ואחד בשגב שלום.

מבחינת תקציב מישהו יכול לתת תמונה כוללת?

יונתן שושן, קואליציה ישראלית לטראומה, אני רק אשלים את מה שאיבראהים אמר, מרכז החוסן הבדווי עשה מהפכה בחברה הבדווית במובן הזה שהוא לראשונה – לא לראשונה כמובן – אבל הוא מתמודד עם הנושא גם של חרום, גם חרום על רקע בטחוני וגם נותן מענה לטראומה סביב המצב הביטחוני והנושא של התקציב הוא באמת מדאיג, אנחנו מקווים שיהיה בסדר, הקואליציה הישראלית לטראומה מפעילה אותו עם השותפים שהם משרד הרווחה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, רחל, עובדים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, עם ביטוח לאומי ואין וודאות לגבי ההמשך.

הנקודה הזו נכונה גם למרכזי החוסן בעוטף עזה, יש חמישה מרכזים כמו שאלון אמר בעוטף עזה שאין וודאות תקציבית לשנים הבאות, וגם- - -

2018 זה הרבה זמן.

כן, אבל הבעיה היא שעבודה מאד משמעותית היא על החוסן הקהילתי- - -

למה זה צריך להדאיג פסיכולוג קליני שמטפל בהם, במטופלים שלו? אל תכניסו לו את הדאגות של המינהל והתקצוב, תכניסו לו את ההרגשה שהאחריות שלו היא רק טיפולית, לא תקציבית. זה לא עניינו, זה ענייננו. המערכת צריכה לדעת לחלק את עומס ההתמודדות עם המערכות.

זה בהחלט נכון וגם הטיפול שאנחנו נותנים הוא טיפול קצר מועד, הוא עד 30 פגישות לכל היותר, אבל התהליכים הקהילתיים, הנפשיים שבן אדם עובר עד שהוא מגיע לטיפול לוקח זמן. אנחנו רואים עכשיו המון מקרים שמגיעים לעוטף עזה שהסימפטומים הצטברו- - -

נפרדת כבר - - -

לא, אני מסביר למה חשובה יציבות לאורך זמן.

כמה זמן המתנה בעוטף עזה?

אין המתנה, שבועיים שלושה עד אינטייק. הקושי שהוא שמגיעים אלינו לטיפול רק עכשיו, אפילו שהם מכירים את מרכז החוסן מהסיבה הפשוטה שבן אדם צריך לעבור תהליכים עד שהוא מוכן להגיע לטיפול, זה נכון גם עם קהילה, זה לוקח זמן ואנחנו לא יכולים, כשאין וודאות תקציבית- - -

אבל זה תהליך אישי, לא תהליך מנהלי.

לא לא, אני מסביר רק שניה אם אני אוכל לסיים את הנקודה- - -

אוקיי, בוא- - -

גם תהליך קהילתי לוקח זמן עד שעושים את התהליכים האלה ואנחנו לא יכולים לבנות תכניות ארוכות טווח, רבות שונות, כשאין וודאות תקציבית כי זו החלטת ממשלה.

יש לי הצעה של זקן, לתכנן לטווח ארוך והכסף יבוא בהמשך. אם אתה מחכה שיהיה לך אישור תקציבי ל-5 השנים הקרובות, אז אצלי אומרים: תחפש מי שיענה לך. תתכנן לטווח ארוך, תעמידו את המערכת בפני עובדה שברגע שיהיה לה את הכסף, ויהיה לה, ההרגשה היא טובה היום במערכות הבריאות והחינוך והרווחה, גם בתחומים אחרים זה לא הכסף שהוא הבעיה, זה התכנון והתחזית של העשייה. שמה זה חסר, כל אחד ייקח את בעיית התקציב כולל עובד הניקיון שאמור לאסוף את הנייר שנפל על הרצפה, תקחו אתם אחריות על תכנית העבודה ותשאירו למערכות שאמורות להתמודד עם התקציב – להתמודד עם התקציב. אל תהפכו את זה, לשמוע את ראש המועצה או אתה זה אותו דבר – הוא לא מבין כלום בפסיכולוגיה, אתה מבין בפסיכולוגיה, הוא אמור להביא את הכסף ואתה תעבוד על הטיפול בילד או המשפחה או בקהילה. תפרידו את זה, אני כל הזמן שומע שאנשים מודאגים מהתקציב, עזבו את התקציב למי שאחראי על התקציב, אתם אחראים על הדבר הכי יקר לכולנו – הטיפול באוכלוסייה. תשקיעו בזה, תתכננו אם צריך תכנון שהוא לא ל-30 פגישות אלא ל-100? תתכננו בהתאם. האמינו לי, הבשורות הלא נעימות מגיעות מהר, הבשורות הטובות ייקח להן זמן.

וודאי שאנחנו עושים את זה, הסיבה שיש 30 פגישות היא בגלל שאנחנו מאמינים שהמטרה של הטיפול היא להפחית סימפטומים ואנחנו עושים- - -, וודאי שאנחנו פועלים, אבל אנחנו מעלים לוועדה את הצורך של השטח בשקט שיווצר ברגע שתהיה וודאות של 5 שנים שמרכז החוסן לא תלוי בדבר כזה, זה יאפשר שקט לעבוד, זה יאפשר לשטח לעשות עבודה הרבה יותר טובה וזה יעזור מאד לטפל באוכלוסייה שזו המטרה של כולנו.

אז אני שוב חוזר ואומר לך, תפקידך לתכנן את הטיפול, תפקידך לדאוג שהטיפול יהיה אופטימלי ואפקטיבי, זה התפקיד שלך, שאר הבעיות תעביר לאחרים, שהם יתמודדו עם תפקידם, בשביל זה הם ראש מועצה, בשביל זה הם עובדי מדינה במשרד כזה או אחר, בשביל זה אנחנו פה כדי להגן על הטיפול באוכלוסייה. זה תפקידנו, תתעסקו בטיפול, שלא כל אחד – אני מתחיל להרגיש שכל פסיכולוג צריך ללמוד קודם כל קורס תקציב, זו לא בעיה שלכם. כולם אומרים שאתם עושים עבודה נפלאה, אף אחד לא העז לבוא ולהגיד: תסגרו, זה מיותר. אני שומע דברים על המגזר הבדווי, לפני שדיברו על המגזר הבדווי בדרך כלל עשו ניתוח פסיכולוגי, תרבותי, לא יבואו – הם כולם יחשבו שרוצים אותם אהבלים, לא, עובדה. התשובה היא: תביא שרות מקצועי למקום שלוקח בחשבון גם את הדרישות התרבותיות אז באמת יש ביקוש ויש ביקוש רב ואני בטוח שגם תהיה הצלחה בזה.

מבחינת המבנה הארגוני צריך להבין את זה, מרכזי חוסן נמצאים תחת ראש המועצה או ראש העיר, ישירות בלי מחסומים באמצע, הם גם בסוף במצב חרום נותנים גם את ההוראה לפתוח את מרכז הדחק שצריך להגיע שם פסיכיאטר של משרד הבריאות, על זה אנחנו לא נדבר פה כי אם צריך לפתוח את זה אז יש לנו פגישה של עוד שעה וחבל.

לא, אין לנו זמן וזה לא הדיון.

אני יודע.

ישראל, רצית להתערב בבקשה? תציג את עצמך.

ישראל בודיק- - -

אתה בעל תפקיד מרכזי במערכת הזו.

מה שאני רוצה להגיד שזה בדיוק המקום שאנחנו נמצאים בו, בגדול ההתקשרות לגבי מרכז החוסן בחברה הבדווית היתה מול משרד החקלאות. במסגרת החלטות הממשלה לגבי החברה הבדווית אנחנו לא היינו מעורבים בשלב הראשון וההתקשרות אמורה להסתיים, הקואליציה לטראומה פנתה אלינו ואנחנו ממש נמצאים איתם בתהליך עבודה לפני שבועיים הם הציגו לנו את כל התכניות, אנחנו הולכים לבדוק את כל התכניות, אכן ההתרשמות היא שנעשית פה עבודה בהקפים נרחבים ועבודה מקצועית וטובה. צריך לבדוק אותה ברזולוציה שמתאימה לקונספט באופן עקרוני, שלחו לנו את כל התכניות, 2 מפקחות שלנו יצאו לשטח לבדוק אותם ואנחנו בקשר עם רחל ואנחנו עוד חודש, ביחד עם איריס פלורנטין שמנהלת את אגף השירותים החברתיים, נקיים ישיבה משותפת ואני מקווה שאנחנו הולכים לכיוון טוב.

כן בבקשה.

שמי מעוז ביגון, אני מנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין. אנחנו נמצאים עכשיו במהלך השבעה של נרצחים מנוה צוף, במסגרת המציאות הלא פשוטה הזו אנחנו מברכים על מרכז החוסן שהוקם בבנימין, בשיתוף פעולה ביחד עם בית אל ובית אריה. החבר'ה של הקואליציה היו כבר בשבת, אנשי הטיפול, שאלתם פה על זמן תגובה – כמה זמן לוקח, כבר במוצאי שבת וגם היום וגם מחר אני מתאר לעצמי, נמצאים אנשי הטיפול, תומכים בהיבט האישי, בהיבט המשפחתי. מבחינתנו כרשות בהיבט הקהילתי, כי מה שחבר הכנסת ילין אמר שזה עושה שמות בקהילה וכשאני אומר קהילה אני מדבר בקהילות, בישובים הסמוכים ובישובים הדומים להם באזורים אחרים ביהודה ושומרון, אנחנו מקבלים דרך השרות הפסיכולוגי ודרך גורמים נוספים שקיימים ברשות המון פניות. כשאני אומר המון, אנחנו לא מדברים על 88, אלא אנחנו מדברים על מאות פניות להיקפי האוכלוסייה שקיימים אצלנו היום ואנחנו מברכים כמובן על היוזמה הברוכה הזאת של הקמת מרכז חוסן גם ביהודה ושומרון.

לצערנו אנחנו למודי ניסיון בדברים האלה, אבל כדי שהדברים יוקמו כמו שצריך אז הלכנו ללמוד, והתארחנו במרכז החוסן באשכול שנה שעברה, הלכנו ללמוד את המודל לפני זה ואנחנו בשלבים הסופיים של ההקמה אצלנו, של מרכז החוסן. אני גם רוצה לברך את השותפים הנוספים, מעבר לזה שחבר הכנסת ילין לקח את זה כבייבי ומשימה אישית שלו, אנחנו מברכים על כך מאד, אז יש את משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד החינוך וביטוח לאומי וכו', כל השותפים, אני חושב שמודל עבודה משותף הוא המודל הנכון, זה קיים גם בתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון וזה לא דבר שהוא תדיר במשרדי הממשלה, הרבה פעמים משרדים אוהבים לשמור על המקום שלהם ואיפה הם נמצאים בתוך המקום הזה, אבל אנחנו אין לנו את הפריבילגיה להתעסק בדברים האלה של הורדת ידיים לפעמים בין משרדים, אלא להתעלות מעל הדבר הזה, במיוחד במקרי טראומה כאלה.

אני אתייחס לשתי נקודות שאני חושב שצריך לתת עליהן את הדעת, לפחות אצלנו ההיבט הקהילתי הוא לא בפוקוס של מרכז החוסן, לפי ההנחיה שקיבלנו מהקואליציה, אני חושב שזה מאד משמעותי במועצה אזורית, כשיש ישוב ועוד ישוב ועוד ישוב, חוסן קהילתי הוא מאד נצרך, לפחות אנחנו קיבלנו הנחיה שמדברים פה על ההיבט האישי, ההיבט המשפחתי ופחות מתייחסים להיבט הקהילתי, בטח מבחינת בעלי התפקידים, אם יש רכז קליני, יש מזכירה, יש מנהלת, הרכז הקהילתי שנותן את ההיבט היותר הוליסטי של הקהילה – הוא לא נמצא בתוך הלופ הזה ואני חושב שעל זה צריך לתת את הדעת. אנחנו מרגישים את החוסר בזה.

הדבר הנוסף שצריך לתת עליו את הדעת הוא שכשיש אירוע טראומטי ביטחוני, אז יש גם אירועים טראומתיים אחרים ויש רצף בין כל הדברים האלו. אנחנו בשבוע שעבר חווינו במטה בנימין את התאונה של שלושת בני המשפחה שנהרגו בצפון ונקברו בכפר אדומים אצלנו, מה זה עושה ואיך בדיוק, מה נקרא טראומה כזו ומה נקרא טראומה אחרת – ההיבט ההוליסטי שנותן מענה לטראומות כאלו ואחרות, אנחנו מפחדים, עוד לפני שנכנסנו לתהליך, - - -, מגורמים כאלו ואחרים אפילו אצלנו ברשות שלא מוגדר מה מרכז החוסן, מה אירועי טראומה אחרים, ואני חושב שהאחריות שלנו כשלטון מקומי ואולי גם דרך השלטון המרכזי, לתת מענה כללי לאירועי טראומה באשר הם ואיך אותו מרכז חוסן, כי ממילא המטפלים נמצאים שמה, המומחים לטראומה נמצאים שמה, אז עוד פעם יתחילו ויכוחים מה נמצא בתחום של מי. הראיה חייבת להיות הרבה יותר מרכזית.

בוא נקצר.

אז אני סיימתי ותודה.

לי יש בקשה, לגבי האירוע הנוראי שקרה בליל שבת אצלכם, אפשר לנייד כח אדם ממקומות אחרים? עושים את זה?

כן, לגמרי.

אנחנו עושים את זה, לגמרי, יש לנו שלוחות גם טיפוליות ומניידים את האנשים.

זה פרילנסרים שיודעים לעבוד בכל מקום, לכל דבר, בעת אירוע הטראומה והם עושים את זה מצוין.

אני רוצה להגיד לכם שאני ממש מברך אתכם, אני טיפלתי בגוש קטיף. גוש קטיף, בכל פיגוע, לא טיפל בעצמו, אני אומר לכם שכקהילות הם התביישו לפתוח את זה כי הם מאד חזקים ויש להם שחפ"ץ אנושי. הם היו הולכים בימי שישי לכפר מימון, בלי שאף אחד ידע, לטפל בילדים ובמשפחה ואני באמת אני אומר את זה, כי בסופו של דבר טיפול של חוסן קהילתי הוא פתיחות גם, להבין שאין נפש שעומדת בפני אירועים כאלה, זה גדול עלינו בכמה רמות.

אני רוצה עוד משפט אחד אדוני יושב ראש הוועדה, הנושא הזה שאמרת פה והדגשת שהמטפלים צריכים לטפל בטיפול ולא בתקציב וכולי, הוא נכון מאד, יחד עם זאת צריך לדעת שאנחנו לא רוצים להגיע במצב של לטפל במטפל. המטפל צריך להיות בראש שקט והאופק התעסוקתי שלו חייב להיות מוצק, ברור, אני מצטרף לחברי פה שדיברנו קודם – זה חייב להיות בבסיס התקציב, אין אפשרות אחרת, אחרת אנחנו לא נראה את ה- - - ואנחנו מתכננים לטווח ארוך.

אוקיי, בבקשה נציג משרד ראש הממשלה.

גלבוע זינגר, משרד ראש הממשלה. אני רוצה להתחבר למה שכולם פה מסכימים, מרכזי החוסן עובדים טוב במשך שנים רבות, המודל טוב, המודל הניהולי טוב, מדובר על פרויקט מצליח שאסור לנו, הפקידים שיושבים כאן, להרוס אותו. כדי שלא נהרוס אותו אנחנו צריכים להוציא את המכרז שמדובר כאן עד סוף השנה. יותר מזה, שעד סוף השנה שיבחר כבר זוכה, הפרויקט הזה רץ- - -

זוכה או זוכים.

מדובר על זוכה.

זוכה אחד?

זוכה, כן.

אז למה אם יש ספק יחיד צריכים את הפסטיבל של המכרז?

זו חובת המכרזים ואולי יש- - -

חובת המכרזים לבחור מה שיש? איפה ההיגיון פה?

לא, אולי יש עוד.

אולי יש עוד, יש את חובת המכרזים, כבר 10 שנים שיש- - -

לא, פשוט לפעמים צריך קצת הגיון תמים כמו שלי.

אבל יש הגיון.

טוב.

10 שנים שפועל ספק יחיד, עכשיו בוא נוציא את זה למכרז פומבי, יגשו מי שירצו- - -

יש לי הערכה גדולה לקואליציה לטראומה, אז אני יודע שלא יסחטו את המערכת.

אם הם טובים הם יזכו, אם יש גוף אחר אז- - -, אבל חשוב לי לשים את הדגש על הלו"ז הקצר שבו אנחנו נמצאים עד לבחירת הזוכה. עכשיו אנחנו נכנסים לאוגוסט שהוא חודש די מת, אחר כך ספטמבר-אוקטובר חגים, נובמבר-דצמבר אנחנו כבר לקראת סוף השנה ולחץ של סוף השנה. אם המכרז הזה לא יצא עד ספטמבר- - -

סוף ספטמבר.

סוף ספטמבר ולא יבחר זוכה עד סוף השנה, אנחנו נתכנס כאן בינואר-פברואר ושוב פעם חיים יגיד – הכסף לא עובר. למה הכסף לא עובר? כי שוב, משרד הבריאות יפנה לחשב הכללי ויבקש פטור ממכרז, החשב הכללי יגיד לו: תשמע, אתה כבר 10 שנים פה- - -

מה תפקיד משרד ראש הממשלה במהלכים האלה?

אנחנו מתכללים פה את כל הנושאים.

אז אתם עושים גם לוח זמנים שציינת?

כן, בוודאי.

אני מוכן לנדב, א' אנחנו עובדים מלבד שבועיים שהכנסת סגורה- - -

לא כנסת.

אני מדבר עלינו. אנחנו לרשותכם, הוועדה ויושב ראש בעצמו מוכנים לקבל דרישות, פניות, אזעקות, כדי שנתערב בלוח הזמנים כולל השפעה על האוצר וחשכ"ל.

מוכן לקבל צבע אדום פה בתוך הוועדה, הוא אמר את זה קודם.

אז אני אומר, אתם אחראים על המעקב של לוח הזמנים ואנחנו לרשותכם כדי לעזור.

הדגש הוא פה על לוח הזמנים הקצר שאנחנו כבר ממש נכנסים לדקה ה-90.

גלבוע, אני אתרגם לך, אם עד סוף ספטמבר לא יצא מכרז תתקשר ליושב ראש הוועדה או לי ואנחנו נעשה דיון פה דחוף בפגרה.

אם תתקשר אליו זה יגיע אלי גם.

מה שאני אומר, בהמשך לדבריו של ישראל שדיבר על פורומים וסיורים בשטח ודיבורים- - -

הוא התיחס לחברה הבדווית.

מה?

המרכז לחברה הבדווית.

המכרז כולל גם את החברה הבדווית?

לא לא לא, אני דיברתי על המרכז חוסן של החברה בדווית, לא על חמשת- - -

המכרז לא כולל את החברה הבדווית.

לכן אני אמרתי שאולי צריך לחשוב אם לא להכניס גם לתוך החלטת הממשלה גם את המרכז הבדווי.

חוסן עוטף עזה, חוסן יהודה ושומרון – חייב לצאת עד סוף ספטמבר.

אוקי, תודה רבה. בבקשה אדווה.

אדוה רבינוביץ', ראש היחידה לחוסן חברתי ברח"ל. א' אני רוצה לברך על המפגש הזה ועל הדיון שהוא דיון של אוהדים בסופו של דבר, כי אני חושבת שנבנה פה איזה שהוא מודל ישראלי, דומני, לתשובה כמעט אולטימטיבית של שיתוף פעולה בין משרדי בטיפול בפרט, במשפחה ובקהילה וברשות עצמה. אין ספק שדברים טובים אסור שיעלמו, אני חושבת שנעשה פה איזה שהוא תהליך, תהליך ארוך, אבל בסופו של דבר יש פה מספר משרדים שעובדים ביחד, לא הוזכרו פה משרד החינוך שהם בהחלט חלק- - -

משרד הקליטה.

משרד הקליטה, נכון, משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי אני יודעת שמעורב היום, אנחנו כרח"ל, רשות החירום הלאומית, תומכים בתוך המהלכים האלה ואני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת ילין, שבסופו של דבר אנחנו כרשות חרום לאומית היינו רוצים שכמעט בכל רשות או בכל אזור יהיה מרכז חוסן. כי אנחנו מבינים ששעת החרום- - -

מה גודל ההשקעה שלכם במרכז כזה או אחר?

א' אנחנו משקיעים, במרכז החוסן הבדווי אנחנו משקיעים חלק ניכר בתקציב, אנחנו פשוט מעבירים את התקציב למרכז הבריאות ודרכו אנחנו עושים את הדברים, כי אנחנו גורם שמעביר את התקציב שלו למשרדים- - -

סליחה על השאלה התמימה, אני עוד לא הבנתי, מי הבוס של כל מרכזי החוסן חוץ מהחבר שלי?

שאלה טובה.

משרד הבריאות.

אני אגיד את התמונה כפי שאני מבינה, כשמדובר כרגע במרכזי החוסן, למרות שמשרד הבריאות אולי יענה ומשרד הרווחה, אבל כשמדובר כרגע במרכזי החוסן בעוטף עזה ויהודה ושומרון – משרד הבריאות הוא זה שמוביל ומתכלל, במרכז החוסן של החברה הבדווית התקציב עבר ממשרד החקלאות למשרד הרווחה ומשרד הרווחה העביר, אבל אני משערת ש- - -

יש על זה החלטה פורמלית, מסודרת?

על הבדווים?

לא, בכלל, על שני האחראיים. אני מבין שצריך להפריד כי מקורות התקציבים הם שונים, אבל אחריות ממש של משרד, זה או אחר, על קבוצה זו או אחרת.

בעוטף עזה ויהודה ושומרון יש החלטת ממשלה שמגדירה את משרד הבריאות כמשרד האחראי.

כמשרד האחראי?

המקצועי זה משרד הרווחה.

לא, החלטת הממשלה אומרת- - -

מי שאחראי על צוותי צח"י ומי שאחראי על כל הדברים האלה.

לכן זה שיתוף פעולה בין משרדי.

יש לנו שיתוף, אנחנו עובדים ביחד, אבל מבחינת החלטת ממשלה אנחנו המתכלל.

המתכלל זה משרד הבריאות, זה חד משמעי וכתוב. אז אתם צריכים לדעת מה קורה בכל משרד ומשרד, נכון?

נכון.

ואתם יודעים.

בוודאי, אנחנו עובדים בשיתוף, יש ועדה משותפת, יש אונגואינג- - -

תתפסו מנהיגות בבקשה. ההרגשה שלי עכשיו, פעם שניה בדיון כזה, תתפסו מנהיגות, תובילו, כולל המאבקים התקציביים במשרדים הרלוונטיים. כי אחרת מה שלא תשיגו מאחרים זה יהיה מהכיס שלכם.

אבל הם מובילים.

אני מדבר על תחושות שלי, זה לא תמיד קל לאחרים להבין מה אני מבין.

עם תחושות לא מתווכחים.

אז אני אומר לך, בהרגשה שלי צריך הובלה. צריך הובלה מנהלית, משרדית, עם אחריות כוללת על מרכזי החוסן ואני שמח שיש בהחלטת הממשלה את התשובה שאתה נותן. אני גם חושב שצריך להתבטא, תובילו את זה, תובילו בכנסים האלה או במפגשים תובילו או תוכיחו. משרד הבריאות יודע להוביל. הם יודעים להוביל, אז תקחו על עצמכם את החלק הזה של הארגון. לגבי הבדווים, אני מבין עכשיו שזה משרד הרווחה, תתפסו מנהיגות ותעשו שזה יהיה בשליטה ולא- - -, אני הייתי איפה שהייתי בשגב שלום ועם כל הכבוד – זה היה נחמד, אבל א' לא ראיתי נציג המשרד אם אני לא טועה, אבל תבינו שלתפוס מנהיגות זו גם אחריות והאחריות הזאת היא לא קטנה כי זה הנפש של כל אחד מאתנו. אני גם גר באזור, אני קילומטר משגב שלום.

אנחנו ניתן לך תקציב מהחלטות ממשלה בדווים.

אם צריך אז בבקשה, תעבירו, יש ממונה על המגזר הבדווי בממשלה, שר החקלאות והכפר, בבקשה. תפנו ותעבדו מולו, אני חוזר ואומר, המערכת הזאת היא כל כך חשובה גם בשלום וודאי בתקופות המתח שצריך כתובת אחת מרכזית שהיא מובילה את השאר, שהיא מדרבנת את השאר, משלימה את השאר. זה שיש גם תפקיד לנבחר בכנסת ואף אחד לא ישחרר את חיים מזה, זה לא מספיק בעיני, צריך להיות תרגום כזה ואני אומר שאם זה מגובה בהחלטת ממשלה אז אין שום סיבה להמשיך ככה. זו ההרגשה שלי, עוד מישהו רצה לדבר? בבקשה יש לי פה בקשות של נציגי אזורים שונים. אז בבקשה מירב.

האמת היא שאין לי הרבה מה להוסיף, מירב בן ניסים מנהלת מרכז חוסן באשכול. הדבר היחיד שאני רוצה לחדד ולהוסיף, אתה אמרת שאנשי השטח לא צריכים להתעסק בתקציב, זה תפקיד של המנהלים – אבל מאד מאד קשה, אנחנו 10 שנים פועלים בדיוק לפי הגישה שאמרת, לא חושבים על תקציב וחושבים פעולות, חושבים קדימה, אבל זה מאד מקשה. התכניות שלי הן תמיד רב שנתיות, לא שנתית ואם אני היום יושבת ובונה תכנית עם מטפלים שהם פרילנסרים ואני אומרת להם שהתכנית היא ל-2018, 2019, אבל אני לא יכולה להתחייב אז הם ילכו למקום אחר. זה מאד מאד קשה בסופו של דבר ואני מצטרפת כאן לעמיתי מבנימין, מאד קשה לתכנן ולייצב מערכת שחייבת להיות יציבה, כי זה התנאי הבסיסי לחוסן, כשאין לך את היציבות התקציבית.

טוב.

רק בשביל זה היה כדאי להביא אותך עד לפה, מעבר להזדמנות של פעם בשנה לפגוש אותך.

פעם ראשונה פוגש אותה?

פעם ראשונה היום.

אם אני אספור כמה פעמים ראיתי אותה, זה יותר ממה שאת המשפחה שלי.

נציגת משרד הביטחון או צה"ל, יש לה מה להגיד לנו?

כמו כולם, אני מסכימה פה עם הדברים וחושבת שזה מאד מאד חשוב, אנחנו רואים את זה גם בפעילות בשטח- - -

לא אמרת את השם והדרגה.

סגן אלוף קרן מימון שרייבר ראש ענף התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף, כפי שאמרתי אנחנו חווים את זה מהצד של השטח בעבודה מול הרשויות המקומיות, א' את הצורך במרכזי החוסן ובאמת את הצורך לייצב את הנושא ואת בסיס התקציב, מעבר לזה אין לי מה להוסיף.

אוקיי, תודה, אז אין לנו ברירה אלא לסיים עם האוצר. נציגת האוצר, בבקשה ליאור.

כן, מה השאלה?

לא עקבת אחרי הדיון? את רוצה סיכום פרטי?

לא. ליאור קוטלר מאגף התקציבים, בוקר טוב. התקצוב של מרכזי החוסן נעשה בהתאם להחלטות הממשלה, ל-2017, 2018, אנחנו מעבירים את הכספים בהתאם להחלטה למרכזי החוסן, זה חלק ממערך בריאות הנפש שמוקצה לו, ככלל הם בתקציב מערכת הבריאות: 2 מיליארד שקל לטיפול שהועבר לקופות החולים במסגרת הרפורמה ועוד 900 מיליון שקל לשיקום נכי נפש בקהילה. אלה תוספות משמעותיות שניתנו בשנים האחרונות בבריאות הנפש ובכלל תקציב מערכת הבריאות שגדל באופן משמעותי בתקציב 2017 ו-2018. תקציב מרכזי החוסן נעשה בהתאם להחלטות הממשלה בנושא.

מה זה אומר, שהתקציב של מרכזי החוסן צריכים ללכת לתקציב בריאות הנפש?

לא, מרכזי החוסן הם מתוקצבים בנפרד בהתאם להחלטות הממשלה, אני אומרת שבנוסף לזה- - -

ומה יהיה ב-19'?

ב-19'? בינתיים אין החלטת ממשלה שמדברת על 2019.

איך עושים את היציבות? איך עושים שזה יהיה בבסיס התקציב?

היום משרד החינוך לא מגייס מורה לשנה או שנתיים, הוא מגייס אותו לחיים והוא יכול להרגיש בבטחון שהוא מגייס אותו לחיים.

נכון לעכשיו אנחנו מתקצבים לפי החלטת הממשלה ל-2017, 2018, אני לא יודעת לתקצב משהו שהוא לא בתוך החלטת הממשלה.

טוב, אז אני אבקש לארגן פגישה איתי, אם חיים רוצה להצטרף ונשב עם הממונים על התקציבים שלכם, מי שתמצאו לנכון, כדי לדון בתקציב מרכזי החוסן למיניהם לתקציב רב שנתי.

גם ב-15' כשהיה דיון פה אצלך, כבוד היושב ראש, אמרו לי את אותם דברים. אנחנו עכשיו כבר ב-17' וזה לא בבסיס התקציב.

אל תזלזל בזה כשאני מבקש לעשות משהו.

לא, אני לא מזלזל, אני אומר שב-15' כבר שמענו את זה.

אני רוצה לעשות, אני אבוא יחד אתך אם אתה רוצה- - -

הדבר האחרון שאני עושה זה לזלזל.

אוקיי, אנחנו נבקש דיון עם אגף התקציבים בעניין הזה, אם את רוצה שנעלה את זה יש לי גם ישיבה אישית היום עם יאיר פינס ואני מוכן לדון בזה, אבל אני מעדיף ישיבה מסודרת, יש לנו עוד זמן. אני חוזר ואומר חברים, כל המדינה היא סימן שאלה אחד בנושא תקציב, אבל בינתיים המגמה היא מדהימה, יפה מאד, של חיזוק מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בתקציבים שלא ידעו בשנים האחרונות וזו מגמה שממשיכה, שר האוצר גאה להגיד שהיום התוספות למשרדים החברתיים היא גדולה יותר מאשר תוספות לביטחון ואני מקווה שזה יישאר כך ולא נעשה שום מהלך שיקלקל לנו את ההרגשה הזו. אז אני חוזר ואומר, אני מבין את הבקשה ובצדק, אנחנו נאבק כדי שזה יהיה. לא נאבק, נשכנע, את המערכת של משרד האוצר כדי שנוכל להשיג את תקציב ההתחייבות הרב שנתי. הייתי רוצה לסכם ברשותכם עם הגוף ששמענו עליו ולא דיבר, הקואליציה של הטראומה, מישהו רוצה?

לא נגענו בכלל בדיון בהקמה של מרכזים נוספים, ההצעה של חבר הכנסת ילין שהקואליציה הישראלי לטראומה עובדת גם בצפון, היא עובדת בעוד אזורים ברחבי הארץ ואנחנו מכירים את הצרכים בישובי קו העימות, במשולש, בגליל המזרחי, בגליל המערבי, יש צרכים מאד גדולים במיוחד לאור תרחישי הייחוס של המלחמה הבאה ולכן, אנחנו מבינים כמה ההצעה של חבר הכנסת ילין היא חשובה. אנחנו יכולים רק לחזק אותה ולהגיד שבבחירה של המקומות שבהם יוקמו מרכזי החוסן, אנחנו מציעים את עצמנו לטובת משרדי הממשלה השונים, לסייע ולתת להם את התמונה שאנחנו מכירים מהשטח בשביל לתת את המענה הנכון ביותר.

אז אני אבקש, לא בישיבת ועדה, נעשה ישיבה יחד איתי ומי שתמצאו לנכון, כדי לטפל בתכנית שלכם, אני שמח שהצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב, אנחנו אמורים להטיל עליו משימה שהוא הסכים לקחת אותה. אז אני מודה לכולם ותודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.