הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 443

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ז (19 ביולי 2017), שעה 9:00

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון מס' 2), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

אורי מקלב

לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אורית שרייבר - עו"ד בכירה ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

נטליה קוקוי - מ"מ מפקח בתחום איסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך

עדי לדרמן - מפקחת, ביקורת וראש תחום איסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך

גיא דביר - יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, רשות לניירות ערך

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

הילה לוי

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון מס' 2), התשע"ז-2017

בוקר טוב לצד הזה, בוקר טוב לאנשי הממלכה, בוקר טוב לאנשי המשטרה, בוקר טוב, אנחנו יכולים להצביע? בשעתו לא כל כך רצינו את הנוסח שמטיל צל כבד על כל אנשי הציבור במדינת ישראל, ואני אומר את זה בעדינות. אני לא יודע מה אני יכול להגיד במציאות של היום, אבל עדיין זה היה מוגזם בעיניי שכל אנשי הציבור במדינת ישראל – נדמה לי שגם השופטים בזה. לכן לא רציתי לסגור את הנושא הזה וקיוויתי, ציפיתי ורציתי שיהיה איזשהו נוסח שנוכל להגיד שיש עכשיו נוסח קצת יותר סביר שאפשר לבוא ולהצביע. כבר קיימנו דיונים ונשארנו רק עם הנושא הזה. הבנתי שהיה נוסח, שאני לא חושב שהוא היה יותר טוב מזה, והבנתי שהוא שונה לנוסח עוד יותר גרוע, נכון?

היו כל מיני תכתובות בינינו.

לא יותר גרוע, אבל שונה.

בנקודה שאני מדבר עליה, אלא אם כן אתם יכולים להפתיע אותי. תגידי את הנוסח האחרון שיש לכם ואם הוא נוסח מצוין, סגרנו את העניין. אם לא, נראה. אני בוודאי מבין ומיותר להגיד שבטח לוחצים אתכם וזה בינלאומי ועוד מעט יהיה משבר ויוציאו את ישראל מזה וכולי. את כל הסיפור אנחנו מכירים אז נחסוך אותו. ביקשתי מאסף שיש לו ניסיון, לעצור את המשבר הביטחוני עם הרשויות העולמיות.

ההצעה שלנו הייתה לתוספת הרביעית שתמנה רשימה לא סגורה, גם של גורמים בעלי חשבון, שיכול שיראו אותם כבעלי סיכון גבוה וכתוצאה מזה, רשימה לא סגורה של פעולות שחבר הבורסה יכול לעשות לפחות אחת מבין הפעולות הללו, בעקבות ההגדרה והסיווג כבעל חשבון בסיכון גבוה. לגבי איש ציבור מקומי, שהוגדר בסיכון גבוה, הוא יהיה חייב לעשות שלוש פעולות ולא להסתפק בפעולה אחת בלבד.

אני אקרא את זה. קודם כל, תיקון לסעיף 2:

"חבר הבורסה ינקוט פעולות מוגברות להכרת בעל החשבון בחשבונות בסיכון גבוה. מבלי לגרוע בכלליות האמור בסעיף זה, יפעל חבר הבורסה כמפורט בתוספת הרביעית."

"תוספת רביעית – פעילות בסיכון.

יכול להיות שיראו, בין היתר, את בעלי החשבון הבאים כבעלי חשבון בסיכון.

חשבון של עסק עתיר מזומנים או חשבון של בעל עסק כאמור.

חשבון של תאגיד שהוא בעל מבנה תאגידי מורכב בצורה יוצאת דופן או בלתי רגילה ביחס לאופי הפעילות.

בעל חשבון הפועל בתחומים שהוכרו על ידי ה-FATF או ה-OECD כבעלי סיכון גבוה להיותם כרוכים בשחיתות, כפי שתוארו בפרסומים הנכללים באתר הרשות המוסמכת.

אנשי ציבור.

בעלי חשבון ממדינות או טריטוריות המנויות בתוספת הראשונה לצו.

בעלי חשבון ממדינות שארגונים כגון האו"ם (UNODC) או ארגון ה-OECD, הכירו בהם כמדינות בעלות רמות גבוהות של שחיתות או פשיעה.

בעלי חשבון שמדינת ישראל או ארגונים כגון האו"ם או ארגון ה-FATF הכירו בהם כמממנים או תומכים בפעילות טרור.

חבר בורסה שזיהה אגב ביצוע "הליך הכרת בעל חשבון" את בעל החשבון או את מי שמבקש להיות בעל החשבון או את הפעילות בחשבון כבעלי סיכון גבוה, ינקוט, בין היתר, פעולה מהפעולות הבאות, הכול בהתאם לחומרת הסיכון ולנסיבות העניין:

קבלת מידע נוסף והסברים מבעל החשבון או ממאגרי מידע הנגישים לציבור;

קבלת אישור של נושא משרה בחבר הבורסה לפתיחת החשבון או להמשך ניהולו;

בירור מקור משאביו הפיננסיים של בעל החשבון.

זיהה חבר בורסה כי בעל חשבון או נהנה הוא איש ציבור מקומי בסיכון גבוה, על פי המידע שהושג בהליך הכרת בעל החשבון ותוך התחשבות ברמת בכירות התפקיד הציבורי ומידת הגישה לכספי ציבור, ינקוט בכל הצעדים המפורטים בשתי הפסקאות הקודמות."

עברנו את כל זה. אני זוכר שנעצרנו באיש ציבור ובהגדרה שלו. בזה יש איזשהו שינוי?

לא הצענו שינויים מכיוון שההצעה מבוססת על הסטנדרטים הבינלאומיים.

זאת אומרת שגם באירופה כל שופט נמצא תחת הגדרה כזו, שדורשת את כל הבדיקות האלה כאילו הוא נמצא – אני לא רוצה להגיד סיכון – ברמת חשש גבוהה יותר? כן, זאת המשמעות?

כן. זה לא באופן אוטומטי.

הנוסח שהקריאה אורית, המשמעות שלו היא לקחת עוד מגוון שלם של קבוצות וגם אותן להפוך ללקוחות בסיכון.

זאת אומרת שאם כבר, אז להכניס את כולם, את כל המדינה.

זה לא כל המדינה, אלא פעולות או בעלי חשבון שהמציאות לימדה שהם יכולים להיות בפוטנציאל לסיכון גבוה יותר, וחבר הבורסה צריך לבדוק את זה. זה לא באופן אוטומטי. הוא שואל שאלות לביצוע הליך הכרת החשבון וככל שיש לו פרמטרים נוספים, שמצביעים על כך שמדובר - - -

זאת אומרת שאסור להיות עשיר ולא איש ציבור במדינה.

תלוי באופי הפעילות ולא בהיקף המשאבים הפיננסיים.

מה אנחנו עושים? קודם כל, שווה לחזור לנוסח בהתחלה. הבעיה שלי בהתחלה לא הייתה בכל זה אלא בהגדרה של איש ציבור. זו הייתה הבעיה שלי. פה אנחנו כאילו מכניסים את השר לביטחון פנים לקטגוריה הזאת או את שר המשפטים. אתם שייכים לאוצר? אז את שר האוצר. זאת אומרת שאת כל השרים שלכם הכנסתם גם פנימה.

לא מדובר באופן אוטומטי. אם יש צורך לבצע את הליך הכרת בעל החשבון, ככל שמההליך מסתמן ועולה שמדובר במי שמבקש להיות בעל חשבון שהוא בסיכון גבוה, אז נדרש לעשות את הפעולות, כשלא מדובר בעוד פעולות מאוד-מאוד מחמירות. מדובר בהוספת שאלה לגבי משאביו הפיננסיים וקבלת אישור מנושא משרה.

כלומר, הוא צריך לתת דיווח על כל נכסיו.

הוא צריך לתת מענה לשאלה הזאת.

על כל נכסיו.

משאבים פיננסיים זה הנכסים שלו.

השאלה יותר כללית במקור. זה לא לתת דוח מפורט.

זה לא לתת דוח הצהרת הון.

אז מה זה?

זה כמעט.

זה דיווח על כל נכסיו, אבל זה לא בפורמט של דוח הצהרת הון. זה מה שזה. זה לא מוגזם, אדוני יושב-הראש?

אלה הדרישות של רשויות הלבנת ההון בעולם. עשינו הפסקה ונתנו להם זמן לחשוב, אבל הם לא חזרו עם פתרון יותר טוב. אדוני היועץ, לא הצלחת למצוא איזו הגדרה יותר טובה?

או שאתה מקבל את זה או שלא. ההצעה שלהם הייתה להרחיב.

אני לא רוצה, אז אני חוזר להתחלה. השאלה היא האם יש אפשרות בהגדרה של איש ציבור מקומי לתת הגדרה שתהיה יותר נעימה, כך שלא נשים את כל אנשי הציבור, כולל שופטים, ברמה שהם צריכים לעבור את התחקיר ולתת דיווח על רכושם וכל זה.

לא כולם צריכים לעבור, רק אלה שסווגו בסיכון גבוה.

מה פירוש?

כשיש איזושהי אינדיקציה או כשיש חשש שיש כאלה בסיכון גבוה – זה יכול להתבטא גם בהיקף של הפעילות בחשבון, למשל.

אתה מדבר על מישהו שרוצה לעשות פעילות בבורסה והוא פונה לחבר בורסה כדי שיפעל.

לפתוח חשבון.

כן. נניח שחבר הבורסה יעקב משה ידוע בבורסה וכולי. איך הוא יודע שאני או השר לביטחון פנים נמצאים ברמת סיכון גבוהה או לא?

זה קורה לפני שהוא התחיל את הפעילות בחשבון כי כדי לפתוח את החשבון הוא צריך לקבל אישור.

כן, זה מה שאני אומר. איך הוא יודע בכלל? הוא לא בשב"כ או משהו כזה, שהוא יודע. הוא יצטרך לעשות את זה, כנראה, לכולם. או ההפך, שהוא לא יעשה לאף אחד כי איך אתה יודע שאדם נמצא ברמת סיכון? רק עכשיו הוא הולך לפתוח חשבון. איך יידעו?

השאלה נכונה לגבי כל פתיחת חשבון. כחבר הבורסה הוא צריך לסווג את הלקוחות שלו לפי רמת סיכון בשלב ההתחלתי לגבי כל לקוח, גם אם הוא לא איש ציבור מקומי. הוא שואל שאלות.

לא, זה לא נכון. זה לא אותו דבר. ראשית, לא כתוב בצו שהוא צריך לסווג אותו ברמת סיכון כזאת או אחרת. אם הוא איש ציבור זר, אוטומטית יש לו סט מסוים של פעולות לעשות.

הוא חייב, הוא חייב. משום שהליך הכרת בעל החשבון הוא הליך מבוסס סיכון. המשמעות היא שהיקף ההליך הוא נגזרת של רמת הסיכון של הלקוח. נכון שבתחילת הדרך, חבר הבורסה, ככל הנראה יודע פחות ממה שהוא יידע בהמשך הדרך. לכן, הליך הכרת בעל החשבון הוא הליך מתמשך, שצריך לעשות ולעדכן אותו.

זאת אומרת שהוא פותח לו חשבון וכעבור חודש הוא קורא בעיתון רכילות מסוימת, אז הוא אומר: או. הוא קורא לו ואומר: בוא, תן לי.

זה לגבי כל לקוח. כל לקוח שבמהלך הפעילות השוטפת שלו בחשבון חבר הבורסה - - -

נניח בא השר יענקלביץ ורוצה לפתוח חשבון. חבר הבורסה שעובד אתו, אין לו שום מקורות מהשב"כ שיש עננה על אותו שר. הוא פותח לו חשבון רגיל, בלי שום דבר. מתחילה פעילות ואם הוא מצלצל אליו ואומר לו: עכשיו תקנה את המניות האלה והוא רואה שבאמת למחרת המניות עלו, זה פשיטא. זה ודאי. אנחנו לא מדברים על זה. איך זה פועל? מה נותן לו שבעוד שלושה חודשים הוא יקרא לכבוד השר ויגיד לו: אדוני, אני מבקש שתגיד לי את כל הנכסים ואת כל הדברים. מה היה צריך לקרות? פעילות מיוחדת בחשבון שלו? זאת הכוונה?

ככל שמתברר לך בהמשך הדרך שמדובר בבעל חשבון שהוא בסיכון גבוה, אישור נושא המשרה מתבקש גם בהמשך.

קחי את אלעזר ואת כבוד השר הידוע. שניהם פותחים חשבון אצל אותו איש בורסה. הוא לא בהגדרה של איש ציבור, נכון?

ברוך השם.

והשני כן. אבל כרגע אתם אומרים שאין שום נתון כי שניהם פותחים חשבון. בסדר, זה רץ. נניח עכשיו שחבר הבורסה פתאום רואה שאצל אלעזר מתחילה להיות התנהלות מעוררת חשד בחשבון. יש לו מידע והוא אומר: תקנו את המניה הזאת, ובאמת היא עולה. חבר הבורסה צריך לקרוא לו ולעשות את השאלון, נכון? למרות שהוא לא איש ציבור.

נכון.

אז מה מיוחד באיש ציבור? למה אתם מכניסים בכלל את המילים איש ציבור? כל אדם, כשאתם פותחים לו חשבון, אם אין עליו חשש, אתם פותחים לכולם. ברגע שיש חשש בגלל התנהלות בחשבון – הרי אותו איש בורסה לא יודע על חששות בתחומים אחרים. הוא יודע רק במה שקשור אליו בחשבון. אז אין הבדל בין איש ציבור לאדם רגיל. למה הקטגוריה הזאת של איש ציבור?

או טייקון שמעביר את כל הנכסים שלו לילדים שלו ואחר כך מכריז על פשיטת רגל. זו גם דוגמה.

בדיון הקודם שמענו את הערתו של היושב-ראש והבהרנו שכמובן שאנשי ציבור הם לא קבוצת הסיכון היחידה. יש כמה קבוצות סיכון.

אז תכתבו את כל קבוצות הסיכון. אתם כאילו מסמנים כאן.

כל קבוצות הסיכון זה כל העם.

אז צריך לכתוב שיהיה להם חופש פעולה בעניין הזה.

הכנסנו רשימה לא סגורה, כי זאת אף פעם לא תהיה רשימה סגורה והכול תלוי בנסיבות, של חשבונות שעשויים להיות בסיכון גבוה. כמו שציינו, הסטנדרטים הבינלאומיים דורשים דרישה ספציפית לגבי אנשי ציבור. לגביהם נדרש אישור נושא משרה ושאלה לגבי מקור המשאבים.

בוא נעשה הבחנה. קודם דיברנו על איש ציבור מבחוץ. עצם זה שהוא שר החוץ באיטליה והוא בא לפתוח חשבון בישראל, זה כבר מעורר חשד. זה בסדר ואני מבין. אם איטלקי רגיל בא לפתוח חשבון בישראל, אני לא יודע, אבל אם שר החוץ של איטליה יבוא לפתוח חשבון בישראל, עצם זה כן. אבל אני מדבר עכשיו על ישראל. כפי שאמרתי, אלעזר ואני הולכים לפתוח חשבון. עצם זה שאני שר, נניח, והוא יועץ משפטי והוא לא בהגדרה, לא משחק לכם כלום כי אין שום סיבה ופותחים חשבון רגיל בבורסה. עכשיו אתם אומרים שאם יתברר שיש התנהלות חריגה בחשבון, תצטרכו לתת לו לענות על השאלון וגם לי.

אז מה ההבדל בין שנינו?

אני אסביר מה התהליך המצופה, כמו שאנחנו רואים אותו. למעשה, כשפותחים את החשבון בא מי שמבקש לפתוח חשבון ועושה הליך הכרת הלקוח. כולם עושים את זה. ההליך הזה נעשה לפי מידה של סיכון. חבר הבורסה מזהה באיזה תחום פעילות הוא נמצא, למשל, ציינו רשימות שונות של פעילויות שהן סיכון יותר גבוה. הפעולה הראשונה שמצופה ממנו לעשות היא לא לשאול אותו מה מקור משאביו הפיננסיים.

לא, לא הבנתי את ההתחלה. שופט בית המשפט העליון רוצה לפתוח חשבון. יש לו קצת כסף והוא רוצה לפתוח חשבון בבורסה. הוא פונה ליעקב ומבקש. הוא נמצא ברשימות באיזשהו רף של סיכון?

כמו שהצענו, יש אינדיקציות שונות שמצופה בהתקיימן שחבר הבורסה יבצע בדיקות.

לא, הוא בא עכשיו לפתוח חשבון.

מצופה ממנו, למשל, להסתכל במקורות מידע גלויים, למשל בגוגל, לעשות חיפוש ולראות מה עולה בגוגל לגבי אותו אדם שמבקש לפתוח חשבון. זה לאו דווקא שופט וזה יכול להיות כל אדם.

אוקיי, נניח שגוגל העלה אצל אלעזר שהוא רב-תחמן. סתם. אתם נותנים לו אותו מעמד ואתם עושים לו את התחקיר ביתר שאת. אז מה ההבדל אם הוא איש ציבור או לא? הרי אתם עושים חיפוש בגוגל על כל אחד ואם תמצאו עליו, שהוא לא איש ציבור, תעשו. אם על איש ציבור לא תמצאו, לא תעשו. מה בדיוק מיוחד באיש ציבור או לא באיש ציבור?

כמו שאמרנו, אין הבדל. הדרישות הבינלאומיות דורשות את זה כדרישה שאם אנחנו רוצים לעמוד בה, אנחנו מציינים את זה בפני הוועדה. אלה הדרישות הבינלאומיות והן מציינות באופן ספציפי את אנשי הציבור המקומיים. דיברנו על זה, ניסינו להבין את ההצדקה לזה וההצדקה לזה נובעת מכך שרואים את הנושא של שחיתות מוסדית כאחת המטרות בתחום הלבנת הון. אגב, כל הנושא של שחיתות בינלאומית בעסקאות בינלאומיות הוא אחד התכליות העיקריות של חוק איסור הלבנת הון בעולם וגם בארץ. התוצאה היא לא כזאת שאומרים לו: אל תפתח חשבון. לא אומרים לו לא לעשות כל מיני דברים. מבקשים מחבר הבורסה לעשות בדיקות נוספות. הבדיקות הראשונות שהוא יעשה הן לא בדיקות מהסוג הזה.

אני אומר חד משמעית שממש לא מצופה שלגבי כל איש ציבור מקומי יתקבל אישור נושא משרה וישאלו אותו את השאלה הזאת. זאת, בעיניי, השאלה האחרונה. כאשר יש איזשהו חשד, כאשר צץ משהו אחר.

כשיש פרמטרים נוספים שמצביעים על כך שהסיכון שלו גבוה יותר.

אם איש הציבור הזה מטפל בנושאים שיש בהם סיכון יותר גבוה. אגב, סיכון אין פירושו שבהכרח יש משהו.

מה זה נקרא "סיכון"? שיש לו את מפעל האמוניה?

אם תחום הטיפול שלו הוא כזה שיש לו השפעה על נושאים שיש בהם הרבה מאוד כספים, הסיכון, מן הסתם, יהיה יותר גבוה. העיקרון הבסיסי והחשוב ביותר בכל התהליך הזה הוא ניהול סיכונים ואי אפשר להשתחרר מזה.

אני מנסה להבין. יבוא שופט עליון והוא מטפל בהרבה דברים בעלי סיכון גבוה. הוא חורץ גורלות וכולי. הוא בפונקציה של סיכון?

אם אתה שואל אותי, לא מצופה לגבי כל שופט עליון לשאול את השאלה הזאת. זה תלוי, כמובן, אם יש איזושהי אינדיקציה או איזשהו חשש או סיכון מיוחד בפעילות שלו.

מה פירוש "בפעילות"? בפעילות של החשבון. הרי איש הבורסה לא יודע מעבר לחשבון.

יש כאן רשימה של פעולות שצריך לעשות. יש פעולות שהן פחות מחמירות ויש פעולות שהן יותר מחמירות. גם מבחינת חבר הבורסה עצמו, שזה יוצר עליו נטל, וגם מבחינת השאלות ששואלים את מי שמבקש לפתוח חשבון. השאלה לגבי המצב הפיננסי מבחינת מי שמבקשים לפתוח חשבון, מחמירה יותר. בינינו, זה במקרים החמורים ולא בכל מקרה ומקרה צריך לשאול את השאלה הזאת לגבי איש מקומי. יש בדיקות נוספות שצריך לעשות קודם, למשל לבדוק בגוגל. היום זה כלי חזק, זה כלי שקיים.

אבל אתה יודע שהוא לא כלי מדעי ולא כלי מדויק ויש המון דיס-אינפורמציה בתוך גוגל.

והם לא מוחקים שום דבר, גם אם זה לא נכון.

הם לא מוחקים שום דבר הרבה מאוד זמן. מאז שאני אשת ציבור, אם פעם הייתי בודקת מה נכתב על הספרים שלי, על המאמרים שלי וביקורות, מרגע שנכנסתי לכנסת אני לא פותחת את גוגל. המון המון זבל. איך אפשר לדעת לסנן? והאם אנחנו לא עושים נזק בעצם הדבר הזה?

עולם ניהול הסיכונים הוא לא עולם מדויק. אנחנו לא יכולים לצפות מחבר הבורסה לעשות כאן תהליך מדעי.

בטח יש תהליך שיכול להיבדק בצורה יותר רצינית מאשר לחפש בגוגל.

אני בא לפתוח חשבון ואני פונה למישהו שהוא חבר בורסה, נניח ליעקב, ואני רוצה שהוא ינהל לי את החשבון. עכשיו מוטל על יעקב לעשות את הבדיקות אם האיש שפונה אליו, אם הוא איש ציבור, אם יש עליו איזושהי עננה ואז הוא צריך לשאול אותו כל מיני שאלות. איך הוא יידע אם יש עליו עננה? הוא פותח גוגל.

לא רק. מבצעים את הליך הכרת בעל החשבון. ברור שחבר הבורסה מתבסס על התשובות שמי שמבקש להיות בעל חשבון משיב לו לגבי הפעילות הצפויה.

אבל מה ההבדל בין אלעזר לביני, אם אני איש ציבור והוא לא?

אצלך יש עוד פרמטר שסומן.

מה עושה הפרמטר הזה? שאצלי יסתכלו בגוגל ואצלו לא? זאת הכוונה? או שאצלי תתקשרו ישר לשי ניצן?

במקומות שבהם יש קבוצות שרמת הסיכון שלהן גבוהה יותר, שם צריך לעשות בדיקות מוגברות. הבדיקות הבסיסיות הן קודם כל באמת לבדוק בגוגל. צריך להבין גם מה התוצאות של זה. התוצאות הן לא בהכרח שכל דבר שאתה רואה בגוגל – אתה גם רואה מה המקור של זה. גוגל זה רק כלי.

יש חברות פרטיות שמספקות את המידע הזה, אבל אנחנו כמובן לא מטילים את החובה על כל חבר בורסה להיקשר בהסכמים עם חברות כאלה היום.

מי יודע.

השם ישמור. מה עושה איש הבורסה עם הנייר הזה?

אם יש בעל חשבון שהוא מסווג אותו ברמת סיכון גבוהה, הוא אמור לסווג אותו ברמת סיכון גבוהה. הוא עושה בקרות יותר גדולות.

והוא אומר לו את זה?

לא, הוא לא צריך להגיד לו את זה.

מה פירוש? ברגע שהוא שואל אותו לגבי הרכוש שלו, אוטומטית הוא אומר לו - - -

הוא לא צריך להגיד לו. יש תהליך שהוא עושה לכולם והוא יכול לשאול אותו שאלות שהוא צריך לשאול אותו. הוא מסווג את הסיווג ובסופו של דבר, אם החשבון מסווג ברמת סיכון גבוהה, זה אומר שצריך לעשות בקרות יותר מוגברות בחשבון. ממילא, חבר בורסה נדרש לפי סעיף 11 לעשות בקרות על פעילות בחשבון.

פעילות בחשבון אני מבין.

שאלת אותי מה התוצאה, וזאת התוצאה. תוצאה אחרת היא שאם באמת מדובר בסיכון גבוה, הוא מבקש בתור חבר בורסה מנושא משרה בכירה אישור לפתוח את החשבון, פשוט כדי להעלות את הרמה של הגורם שמאפשר בתור חבר הבורסה לפתוח את החשבון. כמו שאמרנו, במקרים האלה גם לשאול את השאלה לגבי מקור משאביו הפיננסיים.

זה נראה סביר.

ואתם אומרים שזה קיים בעולם?

אלה הדרישות הבינלאומיות.

כשמדובר על איש ציבור, זה לא איש ציבור שבא לאנגליה מבחוץ אלא איש ציבור באנגליה.

איש ציבור מקומי ולא רק איש ציבור שבא מבחוץ.

זאת אומרת שגם המלכה נמצאת שם ושואלים אותה על הרכוש שלה.

למה אתם לא מרחיבים את זה? אוקיי, אתם נדרשים לאיש ציבור, אבל צריך להרחיב את זה. זה מה שצריך.

התוספת שהצענו כללה עוד קבוצות.

טייקון הוא איש ציבור?

יש לו סקציה נפרדת.

הוא בהחלט יכול להיות חשבון בסיכון גבוה. אין ספק.

יש שימוש באנשי קש וכל מיני דברים כאלה.

מי שיש לו כסף במדינת ישראל הוא ברמת סיכון. זאת המציאות.

לקוחות מהסוג הזה יסווגו גם כלקוחות בסיכון גבוה.

זה בא לידי ביטוי פה?

לא בהגדרת איש ציבור, אבל לאורך כל הצו בהחלט כן.

הדרישה היא לפי מידת הסיכון.

ואנחנו נדרשים לעשות את זה גם בישראל. זה לא בסדר, זה טירוף.

מסתבר שזה לא תענוג כזה גדול להיות איש ציבור. למה כולם רצים לכאן?

את שמה על כל אנשי הציבור איזו מין עננה.

יש מחיר.

למה צריך להיות מחיר?

אם אנשים הם ישרים אין בעיה. מה הבעיה? אני לא רואה בזה משהו... לי באופן אישי זה לא מפריע.

למה הוא צריך לבוא ואיש הבורסה ישאל אותו מה הרכוש שלו? למה?

אני מניחה שבדרך כלל הוא יעשה איזשהו שאלון, אפילו כללי, לכל אחד. לא כל אחד בא ומבקש שיפתחו לו חשבון בבורסה.

מה פירוש?

ישאלו אותו את השאלות המתבקשות.

הרבה מאוד אנשים שהם לא אנשי ציבור פותחים חשבון, ולא שואלים אותם את אותן שאלות שעכשיו ישאלו את איש הציבור.

אנחנו מתייחסים לזה קצת כאל חידוש, אבל צריך להבין שבבנקים זה נעשה ואם כבר אנחנו מדברים על חברי בורסה לעומת בנקים, הרי שכמעט לכל אחד יש חשבון בנק, לא לכל אחד יש חשבון בורסה. בנוהל בנקאי תקין, 411, כל הנושא של חשבונות בסיכון ואנשי ציבור, איך מסווגים אותם ומתי מסווגים אותם כסיכון גבוה ואיזה חובות יש על הבנק לעשות במקרה הזה, מאוד מאוד מאוד מפורטים ב-411. זאת אומרת, יש לנו כבר את כל ההסדר הזה שאפשר ללמוד ממנו.

הוא לא בצו ולצערנו, 411 לא מגיע לאישור הוועדה.

לגבי אנשי ציבור, החלופה השנייה שלנו מבוססת בחלקה באמת על 411, איך קובעים שמישהו בסיכון. לגבי שאלות היושב-ראש איזה פרמטרים יש, אפשר ללמוד על כך מנוהל 411 על המצב הזה. איך הבנק קובע שאיש ציבור מקומי הוא בסיכון גבוה? יש פה שורות של פרמטרים ששואלים אותו. זה כבר נעשה. אני מסכימה שבצווי איסור הלבנת הון שלנו זה עדיין לא בא לידי ביטוי, אבל זה לא חידוש במובן המהותי כלפי אנשי ציבור מקומיים.

את אומרת שבבנקים זה די דומה ולמרות הכול, בישראל אין חשדות ואין כלום והכול מתנהל יפה והכול מסתדר. לא היה לכם שום רעיון נוסף על הגדרה של אנשי ציבור או על תחליף או משהו? אם נמשוך את זה עוד, זה לא יביא ישועה, נכון?

לא, אתה צריך לגמור את זה מהר כדי שיהיה לך זמן לחוק שלי.

טוב, נלך למהדורה הראשונה אם כבר. יש מה שנקרא "תחת מחאה"?

כן, מאשר תחת מחאה.

זה מופיע בפרוטוקול. יהיה כתוב שאתה מוחה.

ברשומות יהיה כתוב שזה אושר תחת מחאה.

מאשר תחת מחאה ובגלל האח הגדול – האח הגדול זה מילת קסם – שלא נהיה, חס ושלום, חריגים ברשות להלבנת הון של אירופה וכולי. בסדר, נעשה את זה. מה אני אעשה? איך אנחנו עושים? אנחנו מאשרים את הצו?

כן, להצביע ולאשר.

זה הצו הראשון, בלי השינויים.

אנחנו נצביע על צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), (תיקון מס' 2), התשע"ז-2017. מי בעד ומי נגד.

הצבעה

בעד הבקשה לאישור הצו – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לאישור צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), (תיקון מס' 2), התשע"ז-2017, נתקבלה.

אושר פה אחד, תחת מחאה, אני אומר. שיהיה לכם בהצלחה אבל שזה יעזור.

הישיבה ננעלה בשעה 09:35.