הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 232

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 13:39

דווח שר התפוצות נפתלי בנט, על פעולות משרדו, תכנית עבודתו ותקציבו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יוליה מלינובסקי

עליזה לביא

אלעזר שטרן

נחמן שי

סתיו שפיר

שר התפוצות נפתלי בנט

דביר כהנא - מנכ"ל, משרד התפוצות

איתי הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התפוצות

רעות מושונוב - יועצת מנכ"ל, משרד התפוצות - המטה למאבק באנטישמיות

חגי אליצור - ראש אגף בכיר, משרד התפוצות

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עליה, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

שמואל גרוסמן - רכז הפקה ואירועים, עובדי הכנסת

צח בן יהודה - רכז מחקר ומידע, עובדי הכנסת

שלמה עדיאל - מ"מ מנהל, לשכת הפרסום הממשלתית

נורית פיינמן - מפיקה, לשכת הפרסום הממשלתית

טליה לוינס - מנהלת מחלקת מדיה, לשכת הפרסום הממשלתית

יהושע שוורץ - מנכ"ל, הסוכנות היהודית

סיון פלג - עוזרת מזכ"ל, הסוכנות היהודית

נעמי מילר - JEWISH FEDERATION OF METRO DETROIT, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

עו"ד עינת הורוביץ - מנהלת IREP , הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית, התנועה המסורתית

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי העולמי

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

ג׳פרי דאובה - ראש הלשכה, ארגון ציוני אמריקה

דוד דנקר - קשרי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

ענת הורוביץ - הפדרציות היהודיות של צפון אפריקה

אלעד קפלן - מכון "עתים"

הרב שאול פרבר - מכון "עתים"

שירה פורסטנברג - נציגת התנועה המסורתית

שני אטלי - פעילה, המשמר החברתי

אינגה מנדורסקי - עוזרת פרלמנטרית, ח"כ קסניה סבטלובה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

דווח שר התפוצות נפתלי בנט, על פעולות משרדו, תכנית עבודתו ותקציבו

שלום לכולם. אנחנו היום נשמע סקירה מהשר לענייני תפוצות וגם שר התפוצות, השר נפתלי בנט. הוא יגיע בשעה 13:45 וידווח לנו. אנחנו מתחילים עם מנכ"ל המשרד שנמצא איתנו. אני מראש אומר שהשר בא לדווח וללכת, כי אתם מבינים את מצבנו. ב-14:00 יש קבינט והוא צריך להגיע לשם.

אז הוא בא ב-13:45 והולך ב-14:00? אברהם, תעשה לי טובה, שמור על כבודו של השר ותקבע לו מועד אחר. איך על פעילות משרדו הוא ידבר בין 13:45 ל-13:55? הנושא יותר חשוב של הקבינט, עם כל הכבוד, מהנושא של המשרד. חבל.

אבל - - - שלשר הקליטה אין מה לדבר 10 דקות על קליטה.

הוא לא שר הקליטה. הוא שר התפוצות.

חבריי חברי הכנסת, תנו לי לנהל את העניין. המנכ"ל כאן, השר יבוא וידווח, והמשך הדיון יהיה עם המנכ"ל ועם יתר צוות המשרד.

יש לי הצעה, אולי זה טוב גם למנכ"ל. יש לנו ניסיון עם הטכניקה הזאת. אולי כמו בכל דבר שכתוב פה "סקירת פעילות משרד התפוצות", אולי לפני זה תהיה סקירה של המצב בתפוצות שעליו צריך לעשות את הפעילות הזאת.

אני בעד שאנחנו נעשה, לא היום, אבל נקבע.

אבל זה הסדר. אם נגיד עכשיו יש מצב שהנוער בתפוצות מתרחק מאתנו, שהפדרציות לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם.

כמובן שהוא ייתן.

לא, אני יודע מה הם יעשו פה. יש לנו ניסיון. מה שאני אומר, כיון שהזמן שלך יקר, יכול להיות שכדאי להתחיל עם מה הם מתמודדים. לפני שיגידו לי מה הם עושים, שיגידו עם מה הם מתמודדים. איך נראות התפוצות היום שביחס לזה, משרד התפוצות עושה את מה שהוא עושה.

בהחלט אני מצפה שבדיווח כרגע, המנכ"ל ייתן גם את הדברים האלה ויציין, כי הוא צריך לציין את המצב ומה הם עושים כדי להתמודד עם המצב. בואו נשמע, בשביל זה המנכ"ל נמצא פה, הנה השר הגיע אפילו לפני הזמן.

שלום.

שלום לך ותודה רבה. אנחנו מברכים את בואו של השר שנמצא איתנו לדווח על פעילותו של המשרד, ולכן אנחנו נמשיך, לאחר שהשר עוזב, עם המנכ"ל. אנחנו ניתן כעת לשר להיכנס לעניין מחוסר הזמן שלנו. בבקשה.

צהריים טובים, תודה ליושב ראש הועדה חבר הכנסת נגוסה ולכל חברי הכנסת. קודם כל שאלה בסייסת שעומדת מול עינינו ואני לפחות הכרעתי בה , זה האם מדינת ישראל בכלל צריכה להקצות משאבים וכסף כדי לשמר את הקשר עם יהדות התפוצות, לא רק לצרכי עליה. כלומר לאורך כל השישים ומשהו שנים הראשונות של המדינה, אנחנו בגדול ראינו ביהדות התפוצות או מקור לגיוס לעליה או מקור לגיוס כספים. אם אתה לא מתכוון לעלות לארץ ואתה לא מתכוון לתרום, לא היה לנו בעבר יותר מדי עניין בדבר הזה, וצריך לזכור, מדינת ישראל הייתה מעין פרויקט של יהדות העולם, העסק מתהפך. היום מדינת ישראל במקום מאוד מאוד חזק, וזה צריך להתהפך.

בנימה אישית רגע אני רק אגיד שממש בימים אלה, לפני חמישים שנה בדיוק, זוג צעיר אמריקאי ששמם ג'יימס ז"ל ומירנה בנט שגדלו בסן פרנסיסקו במשפחה חילונית לחלוטין, נטולת קשר וזיקה למדינת ישראל וכמעט ליהדות, היום הזה לפני חמישים שנה הם עלו לארץ אחרי מלחמת ששת הימים, איזה שהוא זיק ניצת בהם, הם לא יודעים להסביר את זה עד היום, ובאמת הגיעו להתנדב בקיבוץ דפנה ואחר כך נשארו בארץ. לכן בפן האישי בוודאי גם יש לי.

הנזק נמשך.

הנזק לא נגמר. יום אחד אני אספר לך למה הם לא נשארו בקיבוץ דפנה.

אני לעולם לא אשכח שבשבעה שבאנו לנחם אותך, הספר של גליקל המל היה על השולחן, ואז סיפרת לנו ש- - - אז אולי שם התשובה.

נכון. אז מכל מקום, יש פה קודם כל הכרעה ערכית לא מובנת מאליה, שמדינת ישראל משקיעה כספים, כן, גם באותה נערה באוקלהומה ובאותו נער בליטא, שזה לא מובן מאליו. לא מובן מאליו, כי זה שקל שלא הולך לאופקים, אני בכוונה מקצין רגע, אבל זו דילמה שהייתה לנו בממשלה הקודמת ועמדנו על זה.

היום בעולם יש 14.5 מיליון יהודים, בפעם הראשונה מאז גלות בבל יש רוב יהודי, זאת אומרת לא רוב יהודי בארץ ישראל, המקבץ היהודי הגדול ביותר בעולם הוא בארץ ישראל, דבר שקשה להבין.

למה? ההתבוללות. זה לא רק בגלל שהצלחנו פה.

אני יודע, אני רק אומר, לא היה לנו את זה מאז ימי בית ראשון, מאז גלות בבל בעניין הזה. מה שמאיים עלינו בגדול זה הרבה מאוד התבוללות, גם בארצות הברית, גם במזרח אירופה, ונפילה דרסטית בעוצמת הזיקה בין הצעירים, בעיקר הדור הצעיר, לבין מדינת ישראל. ממש רואים, ויותר מאוחר יפרטו, אנחנו רואים שבקרב המבוגרים מעל גיל 65 הנושא היהודי והנושא הישראלי, ואני בכוונה מפריד ביניהם, הם לא אותו דבר, זה בעל משקל גדול. ככל שאנחנו יורדים בגיל אנחנו רואים ששני הנושאים האלה, גם הצד היהודי וגם הצד הישראלי הולך ונחלש, זה איום מהותי, זה מדיר שינה מעיני.

מבחינתי אם אני צריך להגדיר מה שלושת היעדים של מדינת ישראל בכלל, אחד – זה קיום המדינה, עצם קיום המדינה, שתיים – קיטוב בתוך המדינה והפערים החברתיים בתוך המדינה, ושלוש זה עתיד העם היהודי בתפוצות, עד כדי כך. למה? משני טעמים. טעם ראשון, ככה. כי זה ציווי קטיגורי שאנחנו צריכים לשמור על נצח ישראל. ו-BY FAR זו הסיבה העיקרית, למה מדינת ישראל תשקיע כסף בכזה דבר. הפן השני זה שאנחנו גם זקוקים מבחינה אסטרטגית לתפוצות חזקות.

מה פעולות המשרד, מה תכלס שלושת יעדי המשרד? היעד הראשון הוא חיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב יהודי התפוצות שהם פחות משויכים, מה שאנחנו קוראים ה-UN AFFILIATED. אנחנו פחות נתעסק באנשים שהם AFFILIATED כי שם זה כבר מטופל. הנושא השני שאני ארחיב בו פחות מטעמים מובנים, זה הנושא של מאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, רק להגיד שנעשים דברים באמת משמעותיים, אני חושב שחלקכם גם מכיר, לשמירה על בטחון היהודים בעולם במקומות בעייתיים ונעצור שם. והדבר השלישי שהוא מבחינתי יעד, זה חיבור בין הקהל הישראלי ליהדות התפוצות. הנושא של כמה אכפת לי כישראלי ממה שקורה בתפוצות, יחסית התשובה היא לא כל כך, לצערנו. ואחת המשימות שלנו זה להגביר בקרב הציבור הישראלי את האכפתיות מאחינו בגולה.

פעולות תכלס שעשינו לאור שלושת הדברים, אז בתחום חיזוק הזהות היהודית למעשה יצאנו לפרויקט שנקרא מוזאיק יונייטד, זה סדר גודל של 20,000 סטודנטים בקמפוסים שמקבלים מגע עם יהדות או על ידי הילל, שנדמה לי שזה הארגון הגדול ביותר, או על ידי חב"ד או על ידי עולמי והכל נמדד. הכל ממוחשב, אנחנו רוצים מגע משמעותי. זה אומר, אל תתפסו אותי במילה, נדמה לי שמונה מפגשים לפחות במהלך שנה און קמפוס, ב-445 מרכזים, ב-300 קמפוסים ברחבי העולם. נכון תמיד אנחנו מתלוננים, "אה, אבל אנחנו לא בקמפוסים", זה השתנה. אנחנו בקמפוסים אבל זה לא הסברה, זה לא מאבק ב-BDS. בעיני אין לך מה לדבר על הסברה אם בנאדם לא אכפת לו מישראל, אם לא אכפת לו מהיהדות של עצמו.

זה שני דברים שונים, אתה יודע, היהדות של עצמו וישראל, ברוב המקרים.

את צודקת לגמרי, נכון. זיקה ליהדות זה יכול להיות עקרונות של תיקון עולם, העקרונות המוסריים של היהדות, זיקה לישראל זו זיקה למדינת ישראל. ואני אגיד לך תובנה שלמדנו, ולא ידעתי בתחילת הדרך, הרבה יותר קשה הזיקה לישראל, כי ישראל היום זה לפעמים מותג מאוד בעייתי, אז הרבה יותר קל להגיע דרך, וכל אדם לפי עמדותיו הפוליטיות, כל סטודנט יחליט מה מתאים לו. יש כאלה שהולכים להלל, לא סוד שהילל מצוי ב - - -

מה הם עושים ב - - -

בעצם לומדים יהדות, פילוסופיה יהודית, היסטוריה וכל אחד לפי שיטותיו שלו. אנחנו לא מגדירים איך הם יעשו את זה, אנחנו עושים את זה על ידי שלושת הארגונים שתיארתי. זה בהיקפים מאוד גדולים, זה למעשה פרויקט דגל של ממש שקורה. זה במקביל להמשך - - -

רק מבחינת המבנה, זה ניצול של פלטפורמות קיימות, ואתה מעביר להם בעצם תקציב.

כן, אבל גם דורש מהם פעולות שהם לא עשו קודם. הילל קיים עוד הרבה לפנינו, חב"ד קיים עוד הרבה לפנינו, עולמי קיים עוד הרבה לפנינו. אני לא בעניין של המצאת הגלגל. אבל כן, אנחנו בעצם אומרים, אנחנו רוצים שאתם תייצרו מגע משמעותי, יחד איתם ישבנו, הגדרנו מה זה מגע משמעותי, שוב, נדמה לי שמונה מפגשים. ב-X מפגשים, ולפי זה הם מקבלים את התשלום. הכל ממוחשב ויש לנו דאטה בייס שהולך וניבנה.

אתה יכול לשתף אותנו בבחירה של שלושתם ולא אחרים?

תרשמו ודביר יענה. היה פתוח הדבר הזה.

הם ניגשו ל - - -

אני חושב שכן, תיכף נבדוק, אבל כפי שאת רואה זה שני ארגונים מאוד ותיקים בעניין.

אנחנו מכירים, אבל אנחנו מכירים עוד כמה. צריך לדעת על תהליך הבחירה.

מאה אחוז. פרישה גיאוגרפית של קמפוסים, 346 קמפוסים בצפון אמריקה, 15 בדרום אמריקה, 75 באירופה, 4 באסיה, 2 באוסטרליה, 3 באפריקה. זה דבר נוסף.

אנחנו כמובן ממשיכים עם תגלית ומסע, אני כן רוצה לשתף אתכם באחד הפרויקטים היפים שהגדלנו בצורה משמעותית, זה תגלית לאמהות. אתם שמעתם על זה?

מה זה שמענו? אנחנו מארחים. אני שמחה שהמשרד הצטרף.

נכון, אנחנו הצטרפנו אבל הגדלנו את ההיקף, זה שוס באמת מוצלח.

זו יוזמה של אישה אחת שהתחילה.

נכון. אישה מדהימה אחת. אני אסביר רק מה ההבדל, לטעמי האישי, ואנחנו נמדוד את זה. האפקט הוא יותר משמעותי מתגלית.

אני ממש רוצה לברך אותך על ההחלטה לצרף את המשרד, משום שזו באמת יוזמה שצמחה מהשטח.

שוב, אנחנו לא המצאנו את זה, אני לא בעניין של להמציא. אנחנו מזהים פרויקטים קצת כמו קרן הון סיכון שמזהה פרויקט מוצלח. בגדול, מה שהם עושים, לוקחים נשים UNAFFILIATED, העיקרון הוא שהן צריכות להיות אימהות לילדים שהם בבית והן UNAFFILIATED והן מאזור גיאוגרפי אחד פחות או יותר, זאת אומרת משכונה אחת, מעיר אחת, עיירה אחת, מביאים אותן לפה למעין תגלית לאימהות. קודם כל זו בגרות ברמה אחרת, זו התחברות ברמה אחרת, ואז יש להן שנה של FOLLOW UP שם בקהילה, והן בעצם יוצרות קהילה לפעמים כשאין. כי UNAFFILIATED בעצם בהגדרה הם לא שייכים לקהילה, אין להם בית כנסת מקומי, לא רפורמי, לא קונסרבטיבי, לא כלום. ואז הן יוצרות מעין קהילת אימהות בגיל רלבנטי, כמו שאמרתי, בערך 35-45.

ומה הן עושות, הן באות לארץ?

כן. הן באות לעשרה ימים.

השיא זה הביקור בארץ סטייל תגלית, אבל הן חוזרות ובאמריקה הן ממשיכות להיפגש פעם בחודש ולהיות, ואז גם בלעדינו הן ממשיכות לנהל יוזמות משלהן.

זה גם לאבות או רק לאמהות?

כרגע זה רק לאמהות.

כח נשי.

הכח הנשי.

ההבנה שבעצם החינוך בבית לאמהות, וברוב הבתים שהן מגיעות מהם הן לא כל כך מכירות, לא כל כך יודעות. חינוך ביתי מה שנקרא.

אנחנו גם רוצים אבות - - -

יש פיילוט.

יש כבר פיילוטים גם לאבות. אבל מצאנו, ובאמת שוב, אני מברך, לא אנחנו יזמנו את הדבר הזה, אבל בהחלט העצמנו את זה. עוד מרכיבים שבקנה זה סיפור של הישראלים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, בקנדה, בחלקים מאירופה, ודוברי רוסית בתפוצות, זו גם קהילה מאוד גדולה.

יש לי שאלה על זה, חיכיתי בסבלנות. יש פרויקט שנקרא "חפציבה" שזה חינוך פורמלי בתפוצות, ונודע לי לאחרונה שבעצם אדוני השר החליט לסגור את הפרויקט הזה או להוריד בתקציבו. זה הקשר ההדוק האולטימטיבי, שבעצם אנחנו משלמים עבור חינוך והילדים מקבלים שם את החינוך הישראלי והיהודי. ונודע לי שזה המצב, האם אתה יכול להתייחס.

אנחנו לא סוגרים את חפציבה, ויותר מאוחר נתייחס בצורה יותר - - -

אבל - - -

בואו ניתן לשר לדווח.

ומשום מה דברים טובים, דיברת קודם בהרחבה.

קודם כל לא רע לשמוע דברים טובים. אבל אני גם רוצה לומר שלגבי התגלית לאמהות, עד היום 12,000 נשים מ-26 מדינות.

ומה עם חפציבה?

אמרתי, אנחנו לא סוגרים את חפציבה. אני כן רוצה - - -

אתה מקצץ בתקציב.

שניה, אנחנו נגיע להכל, אני רוצה להסביר את העקרונות ואז המנכ"ל יענה על הכל. איך אנחנו עובדים? בסוף יש תקציב. אני עובד ככה גם במשרד החינוך. בעולם העסקי אתה עובד על ROI, שמעתם את הביטוי? Return On Investment, אתה שם 100 שקלים, מה יהיה ההחזר העסקי. אנחנו לא בעולם העסקי, אז אנחנו בונים בעצם מדד אפקט. מה יהיה האפקט, אם זה במשרד החינוך, האפקט החברתי החינוכי, אם זה במשרד התפוצות, אנחנו צריכים להיות מאוד קרים בעניין הזה. למשל אני באמת בנטייה שפרויקט "מומנטום" שעליזה מדברת על זה הרבה, זה פרויקט עם החזר מאוד גדול כי בסוף לעומת סטודנט אחד שמושפע פה משפחה שלמה, ולכן אנחנו ניטה להעביר יותר תקציבים למה שנותן יותר החזר. כך אני עובד על כל הפרויקטים. זה שמה שהוא היה לא אומר שהוא ימשיך, יכול להיות שכן יכול להיות שלו, לפי עוצמת האפקט.

בשיטה כזאת אולי אין טעם להשקיע למשל בנכים כי אין מהם תוצאה.

לא, לא קשור.

- - את האפקט אתה משקיע.

לפי הרבה פרמטרים בדיבור הזה. מכל מקום - - -

אם אתה יכול להגיד משהו בתשובה על כך?

אז אמרתי, חפציבה ממשיך.

באותו היקף?

לא רק שהוא ממשיך, אנחנו מגדילים את התקציב ואני אתייחס לזה אחר כך.

יופי. מצוין. שמחתי לשמוע.

לי יש שאלה אחת, אולי תצליח להתייחס לזה קודם. תראה, כל המחקרים האלה בארץ או בחוץ לארץ, לי יש תחושה לא סתם, כל פעם שיש אנשים שחוזרים מבחוץ, על פחות ופחות הזדהות עם מדינת ישראל, כמו שנאמר פה, ככל שיותר צעירים מזדהים פחות. חוץ מהפעילויות האלה, איך אנחנו מתמודדים באמת עם האתגר הזה? אני מבין למה נוח, מבחינה מסוימת הפעולות האלה זה מטבע מתחת לפנס. נוח לנו, יש לנו את תגלית, יותר טוב, פחות טוב, יש לי השגות גם לגבי תגלית בשנים האחרונות, לצערי הרב לא ראינו אותם ב-BDS כמו שחשבנו לראות אותם, אנחנו לצד ההצלחה של תגלית, היינו צריכים לראות לדעתי יותר הזדהות בקרב הצעירים עם מדינת ישראל, לפי מה שאני שומע, כולל השבת הזאת יש פחות, זה מטריד את ההורים, או את גילאי 60, 65, 70 שם זה מטריד מאוד.

החשש שלי זה שאנחנו הולכים פה לקפצונים, לדברים קטנים, ולא מסתכלים על תמונת המקרו. ותמונת המקרו היא שיהודים בתפוצות, במיוחד במקומות כאלה שיש פחות מצוקה, או שיש להם אפשרויות אחרות, ההורים שלך זה סיפור, כאילו מבחינת הסיכוי שזה יקרה היום, הוא הרבה יותר נמוך. אני לא רוצה ללכת ישר לסוגיית הכותל והגיור, למרות שאין לי ספק שזה יושב שם. איפה אנחנו באמת מתמודדים עם האתגר הזה, למה יהדות ארצות הברית – בהנחה שזה נכון, אני לא עשיתי מחקר על זה אבל זה אנחנו שומעים כל הזמן, למה יהדות ארצות הברית, ככל שנהיים יותר צעירים מזדהים פחות עם מדינת ישראל? אני לא חושב שבכל אנחנו אשמים, זה העולם, התקשורת, לא משנה מה.

שטרן, הוא צריך ללכת וגם אנחנו רוצים לשאול.

אוקיי, בבקשה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת.

אולי נרכז את השאלות והוא יענה ביחד.

--- אני רואה שהיה כבר 14:00.

למה אתה נכנס?

אני שואל עד מתי.

בסדר, יש לו כמה זמן.

מה הלחץ?

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

השאלה שלי נוגעת באמת למשהו שהוא יותר אסטרטגי. הקרע בין הקהילות הגדולות, הקונסרבטיבית והרפורמית לבין מדינת ישראל. אתה תשקיע כמה שתשקיע בארגון א', בארגון ב', בארגון ג', זה עצים שלא רואים את היער. מה אנחנו עושים ומה אתה עושה, זה ממש השדה הישיר שלך, כדי לחבר את הקרעים האלה שנעשו עכשיו, זה בממשלה שאתה חבר בה, בוא לא נשכח את זה. מה אתה עושה כדי להחזיר את הדברים לקדמותם, אם בכלל?

תודה. חברת הכנסת עליזה לביא בבקשה.

אני שמחה שפתחת בסיפור האישי שלך ושל הוריך, ודווקא כמי שמכיר את המורכבות, את הרגישות, וגם אולי את הנתק רב השנים, האם באמת לא הגיע הזמן לפתח תכניות ייחודיות וגם נקודתיות, במיוחד אחרי שני האירועים האחרונים שבהם אנחנו שומעים את הכאב הגדול שעולה. "אין לכם מקום בשבילי בכותל, לקחתם לי אותו", סטודנטים בברנדייס מדברים על זה, סטודנטים במקומות אחרים. אז האם לבוא ולהשתמש בפלטפורמות הקיימות נותן את המענה לנזק שאנחנו כמדינה עושים, לא תמיד אנחנו חושבים על ההשלכות החמורות של חלק גדול מהדברים שאולי אפילו חלקנו לא מתכוון לכך, ובטח אדוני, שאתה מכיר את הסיפור באופן אישי.

נקודה שניה, אני רוצה לחזור על הבקשה שלי לבקש איך נעשה המיון שלכם, במי אתם תומכים, במי אתם לא תומכים, והאם אין פרופיל יותר מדי דומה במי שאתם תומכים וזה לא מכסה את המגוון שיש לנו גם בזרמים, אבל גם, אנחנו כולנו יודעים ש-85% הם UNAFFILIATE.

תודה. חברת הכנסת סתיו שפיר בבקשה.

תודה רבה. יש לי שאלה מאוד ספציפית. המשרד שלך מתקשר עם חברה בשם מוזאיק יונייטד, בסכום של 190 מיליון שקלים, כבר שנתיים וזה נעשה לאחר שהחלטת ממשלה שונתה במיוחד כדי להתאים את עצמה לחברה הזאת. אחד האישורים היה אישור חריג ממינהל תקין. רציתי לדעת גם, והתאריך - - - בקרוב, אז רציתי לדעת אם הם כבר כן עובדים לפי מינהל תקין. עורך הדין של החברה, עו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה, עורך הדין שלו, היום אנחנו יודעים איפה הוא נמצא. כן, הוא עורך דין של חברת מוזאיק וזה מסקרן עם החלטת הממשלה, איך שהיא קשורה בעניין הזה. התנאי הנוסף של ההתקשרות היה שהחברה תגייס בעצמה 380 מיליון שקלים הון עצמי. האם היא כבר הוכיחה עמידה ביעדים האלה? האם פורסמו איזה שהם הישגים של העבודה עם החברה הזאת? וגם מדוע חברה חיצונית, אין לנו גופים שהמדינה עובדת איתם ממילא בתחומים האלה, הסוכנות היהודית למשל או גופים אחרים שמדינת ישראל יכולה, ההסתדרות הציונית, שלמעשה היא יכולה להתקשר איתן? במה הם עוסקים? זה סכום אדיר של כסף.

אפשר שאלה אחרונה? איך הקשר עם התפוצות לפרסום בתנאים כמו שביעי בשבוע, מצב רוח, עולם קטן, שזה עלונים שמחולקים בבתי הכנסת? אני אתייחס לזה שבסך הכל סכום הפרסום במדינת ישראל, בתוך הארץ, לא בתפוצות, היה כמעט 6 מיליון שקל. החלוקה לא ברורה על סמך מה זה נעשה, מה היו השיקולים, והאם נכון להשקיע סכומים כאלה בתוך המדינה ובכלי תקשורת ישראליים, שאפילו שמענו שהסרטון שנעשה על ידי ערוץ 2, ישב פה נציג בישיבה הקודמת של הקהילות, וטען שהסרטון הזה פגע קשות בקהילות בארצות הברית. אבל אפשר להבין אולי רציונל, לקרב ישראלים לתפוצות, אבל איך זה קשור לאותם עלונים שמחולקים בבתי הכנסת?

תודה רבה. בבקשה כבוד השר.

אני אתייחס לדברים. השאלה של אלעזר שטרן היא לגבי שאלת המקרו של ירידת ההזדהות של היהודים הצעירים בעולם. קודם כל זו עובדה, יש ירידה וזה מאוד טורד את מנוחתי. ככל שאני מעמיק בעניין הזה, אני אגיד את הסדר של הדברים. אנחנו מאוד יזרעאל סנטריק פה, אנחנו חושבים שכל העולם סובב סביבנו, וזה לא נכון, העולם לא סובב סביבנו. קודם כל, הקרב הכי גדול שלנו זה לא הסוגיה הישראלית פלשתינית, שאני לא מבטל אותה כבעיה, היא בעיה, וזה לא סוגיית הרפורמים, קונסרבטיבים שאני לא מבטל אותה כבעיה, היא בעיה. אבל BY FAR הבעיה העיקרית זה האדישות. זה לא שעכשיו קמים בבוקר, ואני אומר את זה באמת על בסיס המון מגע, זה לא שעכשיו קמים בבוקר ואתה תתפוס איזה יהודי בארצות הברית בן 16 והוא יגיד לך "אני לא יכול, מה שהם עשו בכותל, הכיבוש וזה", הלוואי, אני אומר הלוואי שהיה אכפת לו מספיק כדי שיתלונן. הוא פשוט לא מתעסק בנו, אנחנו לא רלבנטיים. זו הבעיה.

הרחק אחורנית אני מאגד את שתי הסוגיות, ששוב כאמור אני לא מבטל, וזה כבר מוביל אותי באמת לנקודה של, ולכן הפעולות האלה הן מאוד משמעותיות. חבר'ה, זה לא פירורים. בתגלית אנחנו מגיעים לכמעט 50% משכבה של יהודים, זה המון.

50% שמה?

שמגיעים לישראל. משכבת גיל בארצות הברית, מגיעה לישראל.

תגלית זה לא שלנו. זה לא התחיל על ידינו.

לא אמרתי. מה זה לא התחיל? אני עכשיו יושב ראש תגלית.

גם המחקר על תגלית יושב לא בישראל. כלומר כל הנתונים וה- - -

לא הבנתי את השאלה. חברים - - -

אני רוצה שהוא יתייחס לשאלות שכבר נשאלו כי אין הרבה זמן.

אני נוקט בפתגם חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" יש פה בעיות עצומות, ותיכף אני אגע גם בהן. אני רק אומר, אז מה, לא נעשה את זה? לא נעשה מוזאיק, לא ניגע בסטודנטים?

מה זה מוזאיק, אולי אפשר.

הבהרתי קודם. הסברתי. לא הקשבתם, אני אסביר עוד פעם. זה דבר מדהים, זה הסטודנטים.

ניסיון - - - לתגלית באיזו שהיא דרך אחרת, לנושאים אחרים.

אדוני, כולנו לא הבנו.

אז אין בעיה אני אסביר. אני לא בסדר, אני אסביר. תראו, לגבי הסוגיה של הכותל וחוק הגיור. קודם כל אני אגיד פה, למי שעוד לא יודע, רחבת הכותל, רחבת ישראל שפתוחה גם ברגע זה, כל אחד יכול ללכת, אני הקמתי אותה, לפני ארבע שנים. אחרי שדיברו עליה שנים, הלכתי והקמתי רחבת כותל שזה נתן מזור במשך כמה שנים טובות, זו הייתה נקרא לה, הפשרה הבסיסית. וזה ממש הרגיע את המצב. אז יצרו באמת פשרה משודרגת, שבעצם היו שלושה הבדלים בין הפשרה הנוכחית. דבר ראשון, אפ גרייד, שבאיזה 18 מיליון שקל, פשוט לשפץ, הניראות, הכל. הדבר השני, שהכניסה תהיה מהכניסה המרכזית ולא מאותה כניסה צידית שקיימת היום, והדבר השלישי שיהיה ניהול משותף שיכלול גם את הזרמים.

מה שקרה, זה עבר בממשלה, ואחר כך הייתה נסיגה. אני חייב להגיד, אני גם הופתעתי. הייתי באותו זמן במל"ל, אפרופו משבר הקבינט הקודם, אני הופתעתי כמו כולכם, שמעתי מהחדשות ש- - - - וניסינו ככל האפשר להרגיע.

שלושה חודשים זה הוקפא, זה לא יושם. החלטת הממשלה הוקפאה.

בסדר. עכשיו אני רק רוצה לחדד איפה אנחנו עומדים. אנחנו עומדים כרגע, אני עומד, אני חלק מממשלה ואני גם צריך להיות נאמן לממשלה. אנחנו מקדמים את אותו שיפוץ ב-19 מיליון שקלים, שני המרכיבים השניים להערכתי לא יקרו, בעיקר לא הצליחו להסביר פה את הדבר המאוד פשוט, הכותל פתוח. תשאלו מאה אנשים ששמעו על הדבר הזה, מבחינתם ישראל סגרה את הכותל. כשאני הלכתי ופגשתי את הפדרציות, זה מה שאמרתי להם, "חבר'ה, הכותל פתוח" היה מעין מצב שכל אחד מלבה, ובסדר, זו דינמיקה פוליטית.

יש לי עוד דקה. בסדר. אז זה המצב כרגע. האם נגרם נזק? כן, נגרם נזק משמעותי.

ומה אנחנו עושים?

בסדר, עושים מה שעושים במצב כזה. מדברים, יוצרים תקשורת, כמה שיותר מדברים, זה לא סוד, ההרכב הקואליציוני. אנחנו יודעים את המגבלות. אגב, אני מבטיח לכם שגם אם מחר אתם תהיו בממשלה בהרכב כזה, אנחנו מכירים את המגבלות, יש מגבלות קואליציוניות.

אבל ההסברה לסטודנטים - - -

עכשיו הדבר השני. לגבי השאלה של מוזאיק. סתיו, שאלת מרכיבים טכניים שעוד מעט דביר יענה כשאני אצא, אבל למרכיבים של ההישגים ולמה חברות חיצוניות – ככה, אחד, ההישג המרכזי זה ש-20,000 סטודנטים בארצות הברית בשנה החולפת קיבלו מגע רציף ומשמעותי או עם הלל או עם חב"ד או עם עולמי, אחד משלושת הארגונים המפעילים. למה ארגונים מפעילים ולא הסוכנות ולא אנחנו? כי אלה הארגונים שכבר מצליחים בשטח. הם יותר טובים מאיתנו. אני לא חושב שאנחנו כממשלה מבינים יותר טוב מהאמריקאים - - -

למה לתת לארגונים כסף? למה צריך להקים חברה נוספת בשביל להעביר לארגונים שגם ככה מטפלים - - -

זה אותו מודל של תגלית. זה מודל הרבה יותר ורסטילי, הרבה יותר מהיר, אנחנו יוצרים מבנה מצ'ינג, וכן, גייסנו את סכום המצ'ינג, וזה נורא מוצלח.

גייסתם 390 מיליון שקל?

חברה שמעבירה כסף - - -

כמה גייסנו? כן, כן.

חברה שמעבירה את הכסף?

אבל מה תגלית עושה? זה בדיוק מודל תגלית. איך זה עובד? אני רוצה להסביר לכם. קודם כל אני עומד מאחורי זה, אני חושב שזה הכי אפקטיבי. אתם מקדשים את הסוכנות, להגיד לכם שזה שיא היעילות הממשלתית? אני לא חושב. פה זה מעין סטארט אפ, שהכל חשוף, אין לנו שום בעיה, אני גאה בעניין הזה.

תקשיבו מה הרעיון, הרעיון הוא, יש ארגונים מפעילים, אנחנו קובעים סטנדרטים שהם צריכים לעמוד, אנחנו יוצרים גם את הסטנדרטיזציה, גם את הבקרה.

אבל לא כללי מינהל תקין. היא מוחרגת מכללי מינהל תקין.

בסדר, על פי מינהל תקין היא מוחרגת לתקופה. על פי חוק. אנחנו לא משחקים משחקים.

החלטת ממשלה.

שניה, נורא נכנסים בלחפש. יש פה דבר מדהים שלא עשינו עשרות שנים, אנחנו סוף סוף, החגיגה היא שאנחנו סוף סוף בקמפוסים ואני גאה בזה, ואנחנו נעמוד מאחורי זה.

אז בוא תסביר לי, אני לא מצליחה להבין. אם אתה אומר שאתה עובד דרך ארגונים קיימים, מה הבנפיט של ה- - -

שאנחנו עובדים עם מצ'ינג במבנה הזה. חבר'ה, זה בדיוק תגלית. גם תגלית מעבירה. היא בעצם גוף ניהול שמעבירה לעשרות מפעילים.

מוזאיק מביאים משלחות לארץ?

לא, מוזאיק - - -

לא, זה לימודים - - -

אתה הבנת? אני לא הבנתי. אם הכסף מועבר לארגונים קיימים בארצות הברית, למה צריך את מוזאיק?

כי זה ארגון ניהול בקרה. איך את רוצה לעשות את זה? סתם ככה? הרי אני אשב פה ואת תגידי לי, איך אתה יודע שבאמת הם עשו שמונה מפגשים? איך אתה יודע שהם עושים סטנדרטים? זה ארגון בקרה וניהול.

הוא המינהלת.

זה המינהלת. זה בעצם ארגון מינהלת. ולגבי הפרסומים בארץ, ואז אני אשיב לגבי השאלה של יוליה. יש לנו יעד שלישי. אמרתי לכם, יעד ראשון לחזק את הקשר של יהדות העולם אלינו ואל היהדות, שתיים, לדאוג לביטחון קהילות ושלוש, לחזק את הזיקה של ישראלים ליהדות התפוצות, דבר שלא כל כך מעניין את הישראלי המצוי, שאנחנו עושים פה קמפיינים, אנחנו מוציאים משלחות לחו"ל שנחשפות, אנשים שבחיים לא חשבו שזה מעניין אותם, בעיקר מעולם ההשפעה, וכן, גם אנחנו עושים תקשורת שיווקית יותר מוצלחת, פחות מוצלחת, לא כל דבר שאנחנו עושים מצליח, למרות שהרוב כן. אם יש ביקורת, אנחנו נתקן. תודה רבה.

השר נפתלי בנט יוצא מהישיבה.

תודה רבה. אנחנו נמשיך עם המנכ"ל.

שאלתי אם דוד שמרון, - - - החלטת הממשלה.

בבקשה, אנחנו ממשיכים. המנכ"ל מציג, יש לו מצגת. הוא מציג לנו וכל שאלה אנחנו יכולים לשאול גם את המנכ"ל. המנכ"ל יענה.

200 מיליון זה רק ההשקעה של ישראל ועוד 300 ומשהו זה המצ'ינג, 380. ואני שאלתי גם איך דוד שמרון היה מעורב בהחלטת הממשלה הזאת.

הוא עבר בסביבה, ונפל עליה.

ונפלה עליו החלטת ממשלה.

אתה פה ולא הגבת על מה שאמרו על הסוכנות? לא ראיתי אותך.

בבקשה. אנחנו רוצים שהוא יציג את פעילות המשרד. השר עשה את זה בראשי פרקים אז הוא ייכנס יותר בפירוט. אם יהיו שאלות שהוא יכול להשלים, הוא ישלים במובן המקצועי.

יש לנו ישיבת סיעה, אז נצטרך לעזוב עוד 10 דקות.

אוקיי.

אני גם - - - לישיבת סיעה.

בסדר. אנחנו נמשיך.

אני אשמח בהזדמנות, אני נורא מצטער. אתה יודע שאני מאוד רוצה לדעת.

שלום לכולם. צהריים טובים. ברשותכם אני אתן סקירה קצרה כפי שחבר הכנסת שטרן ביקש, ניתן קודם כל בקצרה את הרקע, שהוא בעצם בסיס העבודה והפעילות שאנחנו מבצעים. בגדול אנחנו מנתחים קטסטרופה היסטורית שמתרחשת בימים אלה בעולם, היא מתרחשת בדור האחרון. אנחנו רואים תמונת מצב של כ-8 מיליון יהודים מחוץ לגבולות ישראל, ורוב רובם של היהודים בעולם בוחרים מרצון, זאת אומרת אין פעולות כפיה, והם לא מצאו חלק ונחלה לא במדינת ישראל כמרכז העם היהודי ולא ביהדות שלהם כמרכיב משמעותי יום יומי בחייהם.

האתגר הוא אדיר, אנחנו רואים מחויבות עמוקה של ממשלת ישראל לעסוק בתחום, אנחנו לא מתנדבים, זה לא FOUNDATION של הממשלה שאמורה להתייחס לפעולה ספציפית - - -

כשאתה אומר 8 מיליון יהודים, לפי איזו הגדרה אתה קובע את זה? חוק השבות, לא חוק השבות?

אנחנו לא מדברים פה, זכאי שבות יש עוד כמה מיליונים. אנחנו מדברים, אם נספור גם את זכאי השבות, אנחנו מדברים על עוד כמה מיליוני אנשים.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אז אם כך, אנחנו - - -

יש לי שאלה לפני הנתונים. האמירה הזאת שהשר פתח בה, רוב העם היהודי בארצו. שאנחנו רואים בזה בדרך כלל סיבה לחגיגה. אני חושב שנכון לכל אמירה כזאת לצרף שזה לא רק בזכות עליה. וזה לא קשור לממשלה הזאת או לממשלה אחרת, זה לגודל האתגר שמונח לפתחי כולנו. זאת אומרת זו התבוללות לאורך שנים שמביאה לכך שהעם היהודי, המספר שלו אולי נשאר קבוע ואז רוב העם היהודי בארצו.

אנחנו בוודאי לא חוגגים, אנחנו נמצאים כפי שאמרתי בתחילת דבריי בקטסטרופה היסטורית. אנחנו נמצאים בתחושת דחיפות ושליחות לתופעה שמעולם לא התמודדנו מולה, כעם. כן? אין אינקוויזיציה, אף אחד לא כופה את צעירי העם היהודי - - -

האמירה הזאת שלך כשאתה יושב עם מקביליך בעולם היהודי, הם גם רואים את זה כקטסטרופה או שהם רואים את זה כהצלחה של הטמעה?

קודם כל השאלה היא עם מי אתה יושב ובאיזו מדינה ועם מי אתה מדבר. יש פה עולם ענק, עולם יהודי זה לא אורגן אחד כמובן.

הארגונים שאתם בחרתם לעבוד - -

אני אגיד כך, שהעולם היהודי המאורגן, שלצערי הרב הוא מייצג היום את המיעוט של העולם היהודי, הוא בוודאי רואה את זה כך. אם תשאלי צעיר לא משויך או ארגון שעסוק בפעילות אחרת, יכול להיות שיענה תשובות אחרות, אבל בוודאי יש קונצנזוס רחב בקרב מה שנקרא העולם היהודי שפועל בתחום הזה, שזה קרנות ופדרציות, שזה האתגר הענק שלנו, של כולנו, וכולנו מכוונים לאותו אתגר.

אני רק אעבור ממש בקצרה על הרקע, ואגיד שבאמת, כמו שאנחנו יודעים, הנושא של נישואי תערובת והתבוללות זו תופעה מדאיגה ביותר, היא לא תופעה שהתחילה בעשור האחרון, זו מגמה כבר באמת של שנים רבות, והשאלה הגדולה היא מה עושים.

אפשר לעבור ממש בקצרה, אני לא אקריא כל שקף כי אחרת אני חושש שאשאר לבד פה בסוף הדיון. אני אעבור בקצרה, אפשר לקרוא תוך כדי על המסך, מי שמעוניין, לראות קצת נתונים מסקרים ומחקרים שנעשים בקרב יהדות העולם, ובאמת יש פה מצד אחד מקום שמעורר דאגה אדירה, ומצד שני אנחנו גם מזהים הזדמנות ובשקף הבא תראו שיש הזדמנות להשפיע. למה? כי המותג "להיות יהודי" הוא מותג מאוד מאוד אהוד. על רוב האוהדים של אותו מותג, זה לא מדבר אליהם כהוא זה, זה לא רלבנטי עבורם בחיי היום יום. אבל עדיין בוודאי בצפון אמריקה, גם במקומות אחרים יש הרבה מאוד מה לעשות, הפעולה המרכזית היא לגעת להם בלב, וכדי לגעת להם בלב אנחנו צריכים לדבר היום בחזית אחת על זהות יהודית משמעותית שישראל נמצאת במרכזה. זו תפיסתנו. זאת אומרת, אם נדבר רק על ישראל או אם נדבר רק על זהות יהודית, אנחנו מדברים על שתי רגליים שלא עומדות בפני עצמן. וצריך לדבר על זה יחד, זו תשובה אחת עם מרכיבים שונים. בוודאי יש פה אפשרויות רבות ומגוונות כיצד לחבר אותם בזהות יהודית משמעותית וקשר לישראל, והרעיון שלנו שעומד בבסיס הפעילות, זה שיהיה היצע מאוד רחב של פעילויות, וכיון שישנם מיליונים רבים של לקוחות פוטנציאלים, כל אחד יבחר את הטעם שבו הוא חפץ, ודרך אותה פעילות יתחבר אל המטרה.

אני אגיד ממש בכמה מילים, לא נוכל לסקור פה את כל פעולות המשרד, אבל ננסה לתת את הפעולות המשמעותיות ואני אשמח מאוד גם לענות בסוף על שאלות. באמת דיברנו על הפלטפורמה הראשונה, ופה אני רוצה רגע להסביר מה זה אותה מוזאיק יונייטד, ומי שמעוניין תמיד לתקוף, תמיד ימצא גם על מה אפשר לתקוף ולכן לא מזה אני מודאג, אני אנסה להסביר לכם בתום לב וברצינות רבה על התשתית שקמה כאן בימים אלו, ממש אחרי שנת פעילות ראשונה, הגיעה להישגים גדולים, ויש פה עוד חזון אדיר שצריך לממש אותו.

בגדול, באה ממשלת ישראל ואמרה "אני מקימה שותפות חדשה עם יהדות העולם כדי לבצע עשרה פרויקטים מרכזיים". הפרויקטים הללו מופו בתהליך הקשבה ותכנון של כשנה, את כולם שמענו מפי הבסט פרופשינאלס בעולם היהודי ליי לידרס, שום דבר לא המצאנו במשרד.

בעצם ניסינו לבוא ולהגיד שיש פה חידוש שבא להתמודד עם שלושה אתגרים. אתגר אחד שיקום גוף אחד מתוך מאות ואלפי גופים קיימים בעולם היהודי וייקח אחריות על הרצף. הכוונה כרגע למקד את הפעילות בין גיל 12, 13 לגיל 30-35 ולהגיד, המנהל של אותה שותפות, ועוד פעם – זו איננה פטרונות ישראלית, שאנחנו הישראלים נסביר להם איך להיות יהודים. מדובר בשותפות שהיא שליש ממשלת ישראל, שני שליש פילנתרופיה יהודית. אותה התארגנות תקום בבוקר ותגיד "אני אחראית לתת את הדין למה אחרי 15 שנה מאז שהעם היהודי הקים את תגלית כפרויקט מרכזי או כ-הפרויקט המרכזי שגם אנחנו מושקעים בו כממשלה וגם כמובן הפילנתרופיה היהודית, איך יכול להיות שלא עשינו בעצם פעולת המשך, מאורגנת ומתוכננת.

זאת אומרת אנחנו כביכול נמצאים במקום שפתחנו את הפתח לשיח ליותר מחצי מיליון משתתפים, ולא המשכנו את השיח הזה שבוודאי זה לא דבר שעומד בפני עצמו כי ביקור של עשרה ימים בישראל משנה את כל אורחות חייו של האדם.

תגלית זה חלק מזה?

בתפיסה בוודאי. בעצם, אנחנו מדברים דבר ראשון לקחת אחריות ואותה שותפות שממשלת ישראל היא בסך הכל שחקן די חדש בגזרה, השאלה ששאלנו את עצמנו הרבה זה מה הערך המוסף שלנו כממשלה, שנכנסת סביב אותו שולחן עגול, כשנמצאת פה נציגות העולם היהודי על כל גווניה ורבדיה, פועלת במשך שנים, ומחזיקה כמובן גם את חצי הכוס המלאה, שאנחנו הרבה פעמים לא מדגישים אותה וראוי להדגיש אותה, כי קורים גם דברים מדהימים.

אז באמת אנחנו אומרים, אל תוך השותפות הזאת, עקרון אחד משמעותי שנבוא ונסתכל על הרצף ולא על פרויקט. פרויקט לא עובד לבד. הרבה פרויקטים שמחוברים מתוך תפיסה אסטרטגית שהיא תפיסת TOP DOWN, זה בעצם מוזאיק שבאו לקחת אחריות על הרצף.

היא מוחקת את הסוכנות?

חס וחלילה. קודם כל ג'וש ידידי יושב פה ויש הערכה גדולה לסוכנות.

תיכף נשאל את ג'וש שנמצא פה, והוא יענה.

אתה מפקח עליהם, איך זה עובד?

אני אגיד לך ממש על רגל אחת. בעצם יש פה שותפות שמתבטאת בוועדת היגוי משותפת שיושבים בה שליש נציגי ממשלה ושני שליש נציגי פילנתרופים.

שזה מוזאיק? שליש נציגי ממשלה ושני שליש פילנתרופים?

נכון. זה מוזאיק.

מי עומד בראש מוזאיק?

בעצם ועדת ההיגוי, אותה ועדת היגוי שתיארתי לך.

ומי בראש הועדה?

אין יושב ראש רשמי, יש בעצם החלטות.

מי אחראי? יש בעיה, נמצא משהו לא - - -

אז יש ועדת היגוי, כל ההחלטות הן בהסכמה. יש אדווייזרי בורד מאוד רחב.

ועדת היגוי משותפת?

משותפת. כן. שיושבים בה גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה, החשב הכללי וגם אנשי מקצוע מטעם המשרד, ומנגד יושבים פילנתרופיה יהודית. יש אדווייזרי בורד מאוד רחב גם של ישראלים.

מי מזמן פגישה אם אין יושב ראש?

יש מנכ"ל. כרגע אין, מנכ"לית התפטרה, אבל יש תהליך מינוי מנכ"ל חדש או מנכ"לית שימנו לארגון, יש אקזקיוטיב בתוך ועדת היגוי שהיו"ר שלו זה יהודי מדטרויט בשם גרי טוגו שהוא יושב בצוות שלישיה שבה אני יושב, הוא יושב ודיויד שפירו מפיטסבורג מי שמכיר, שהוא גם פילנתרופ גדול בעולם היהודי, ואנחנו בעצם צוות, נקרא לזה הניהול השוטף, אבל בעצם יש ועדת היגוי רחבה, יש אדווייזרי בורד מאוד רחב, גם נציגים ישראליים וגם נציגים מהעולים היהודי שהם גם יושבים פעמיים –שלוש בשנה ורואים את הפעילות.

בגדול, התפיסה שמוזאיק היא מינהלת, היא לא יודעת לבצע שום דבר בעצמה. היא התערבה עד היום בעולם הקמפוסים, בשנה הקרובה אנחנו מקווים שהיא תתערב בעוד שני פילרים או פלטפורמות, התפיסה שמוזאיק היא בונה שדות ומייצרת מדידה והערכה. השדה הנוסף שאנחנו מקווים שהיא תיבנה השנה זה גלובל סרביס, אנחנו רוצים להקים מעין חיל שלום יהודי. זאת אומרת, זו פלטפורמה שבה את כל נושא ההתנדבות, בין אם בישראל, בין אם בקהילה יהודית מקומית, קהילה מקומית נצרכת, או במדינת עולם מתפתח, יש מינהלת אחת, זה בעצם עוד פילר של מוזאיק - - -

יש לי ישיבת סיעה. למרות שהייתי ממש רוצה להשאר. תודה רבה.

בדרך כלל בשעות האלה כמעט לכל סיעה יש ישיבה. אנחנו ממשיכים.

מצוין. בעצם כפי שהסברתי, מוזאיק היא כן מינהלת שבאה לעסוק בעשרה פרויקטים. הפרויקטים האלה הם בעצם תכנית רב שנתית שהיא נספח לחוזה בין הממשלה לבין מוזאיק. מוזאיק פיתחה עד עכשיו את הפרויקט הראשון שהוא הפלטפורמה שעוסקת בנושא הקמפוסים. בשנה הקרובה, כפי שהתחלתי לתאר, אנחנו מקווים מאוד שמוזאיק תשיק את נושא הגלובל סרביס, ותשיק במקביל פעולה שהם עובדים על התכנון שלה רבות, זה בעצם קהילה דיגיטלית. הרעיון הוא שבאופן מרוכז, כפי שאמרנו, מישהו קם בבוקר אחראי על הרצף ולא רק על פרויקט. הרעיון הוא לייצר כעין ביג דאטה. זה לא הממשלה, זה השותפות, זה הכוח של השותפות, זה לא האח הגדול בממשלה שיושב ועוקב אחרי יהודים בכל העולם אלא באמת בתוך השותפות הזאת אנחנו בונים פלטפורמה שהיא בעצם שימוש בכלים טכנולוגיים רבים שכבר פותחו והיא רוצה להציע למשתתף או לכח הפוטנציאלי - אנחנו קוראים לו, גם פעילות מקומית, זאת אומרת הרעיון שנדע לטרגט מי בן 16 במיד טאון שיקאגו, ואיזו פעילות מגניבה יש לו השבת, ומה ניתן להציע לו, ואז להגיד לו צרך לא צרך, אהב לא אהב, איזו פעילות אפשר להציע לו ולשלוח אליו לשבוע הבא.

אז השכבה הראשונה היא שכבת הפעילות המקומית, היא בעצם לסייע לאלפי ארגונים יהודיים שמקיימים פעילות יהודית בכלל הקהילות היהודיות בעולם. השכבה השניה היא שכבה שבה אנחנו ננגיש תוכן און ליין. זאת אומרת עוד פעם, אנחנו מנוע הפצה חינמי לעשרות ארגונים יהודים שעושים היום תוכן און ליין מדהים, רק אין להם יכולת להגיע, לטרגט את הלקוח ולדעת באופן, כמובן זה בנוי על אלגוריתם, זה לא פעולה ידנית, היא פעולה שבה אנחנו יודעים לשלוח את התוכן הנכון לאדם הנכון ולוודא האם הוא צרך את התוכן אהב אותו, ובעצם לנסות לקדם אותו על אותה ספירלה תכנית ולקדם אותו.

התחום השלישי שבו אנחנו רוצים לעסוק בפלטפורמה הדיגיטלית, היא בעצם לייצר תמריצים. היא אולי ל-SUPER USERS, אבל היא בעצם באה ואומרת "אם תשתתף ב-X פעילויות ניתן לך הנחה למחנה הקיץ הבא". אנחנו רוצים לוודא באמצעות התמריצים שאדם עובר מגיל תיכון לגיל הקמפוסים, יודע להגיע לסניף המקומי של הלל לדוגמה, ויודע להיכנס אליו לפעילות. התפרים שבין הגילאים הללו זה אחד מהכלים האסטרטגיים שניתן לייצר באמצעות אותה קהילה דיגיטלית.

תיארתי שתי פעולות, אני אתאר בקצרה עוד שתי פעולות שאנחנו מצפים ממוזאיק לעשות בתקופה הקרובה, יכול להיות שזה ייקח, אני מקווה ומייחל שזה ייקח עד הרבעון הראשון של 2018, יכול להיות שייגרר לרבעון השני של 2018, וזה בעצם לייצר פעילות שהיא חוצה את ה-JEWISH LIFE CYCLE עבור שני קהלים שאין להם קהילה. האחד זה דוברי רוסית בעולם, או אפשר יהיה שקוראים להם חושבי רוסית, זה בעצם קהילה שיש לה מאפיינים תרבותיים שונים, ולרוב לצערנו הרב זה לא נטמע ונדבק בקהילה היהודית המקומית, ואותו דבר הקהילה הישראלית בתפוצות, אנחנו מדברים על סדר גודל של לפחות מיליון ישראלים ובני ישראלים שמפוזרים ברחבי העולם, ולצערנו הרב גם כן זה קהל שאין לו מנגנון קהילתי. אנחנו רוצים באמצעים כאלה ואחרים, זה נמצא היום על שולחן התכנון, כיצד לייצר התערבות שבה אנחנו יוצרים תמריץ לשוק.

אז עוד פעם, מוזאיק הרעיון שלה זה להוות מינהלת. היא מייצרת שולחנות תכנון, בתוך אותו שולחן עגול יושבים המומחים העולמיים שמתעסקים באותו שדה. אז אם זה גלובל סרביס או אם זה דיגיטל, אם או זה ישראלים או אם זה חושבי רוסית ואם בעתיד זה יהיה מחנות הקיץ, ואם בעתיד יהיה סיורים בגיל תיכון לישראל. וכל הפעולות הללו דורשות מחשבה, זה לוקח חודשים לבחון מה עובד בשוק, מה פחות עובד, איך לייצר התערבות נכונה, איך למדוד הצלחה וכולי וכולי. כל השאלות הללו צריכות להיות מגובשות בסופו של דבר בתכנית, אנחנו קוראים לזה תכנית עסקית לכל שדה. אז בעצם הניסיון בתוך מוזאיק הוא לבנות את ה- JEWISH LIFE CYCLEבתוך התערבות של שדות של פילרים, של פלטפורמות, ולא בהשקעה בפרויקטים בודדים. זה העיקרון של מוזאיק ואנחנו מקווים מאוד בתקופה הקרובה, אנחנו מוציאים מכרז גדול להערכה ומדידה מטעם המשרד, ובין כלל הפעילות גם הפעילות הזו וגם הפעילויות האחרות שאני אתאר לכם, אותו JROI שהשר בנט הזכיר, אנחנו רוצים באמת בא ופן שיטתי, לא ארגון מודד את עצמו, כי עד היום כל המחקרים שראיתי, כולם מוצלחים בדרך כלל, לא ראיתי ארגון ששכר מחקר והתוצאות היו גרועות, ולכן צריך איזו שהיא הסתכלות רחבה, במדדים ופרמטרים אחידים למדוד את כלל הפעילות דרך המשרד.

זה על רגל אחת, פעילות בלתי פורמלית או היוזמה הבלתי פורמלית, מה שאנחנו קוראים מוזאיק. אני אדלג קצת על הפירוט, השר בנט הזכיר את פעילות הקמפוסים, הזכיר את הפרישה, ועבר גם על תכנית, על השקף הבא שבו תיאר לכם פרויקט אחד שהשקענו בו רבות של מומנטום, של JWOP, תגלית לאמהות. אני כן אזכיר עוד ממש מספר פרויקטים מעטים שנמצאים על שולחן התכנון שלנו, אחד זה קהילות קטנות ובינוניות, בקהילות קטנות ובינוניות אנחנו חושבים הרבה, בגדול הפעילות שלנו מגיעה לריכוזים, למסות, וישנה סוגיה שאפשר היה לראות אותה גם בארצות הברית וגם בדרום אמריקה וגם באירופה, שישנם הרבה מאוד מוקדים קטנים עם הרבה מאוד יהודים, הרבה יהודים, זה מספרים שונים בין אירופה ודרום אמריקה לבין ארצות הברית כי עיר מאוד גדולה באירופה זה כמו עיירה מאוד קטנה בצפון אמריקה, ויחד עם זאת אנחנו לא מגיעים או העולם היהודי פחות מגיע לקהילות קטנות ובינוניות, על שולחן התכנון אנחנו חושבים היום כיצד להגיע באופן שיטתי ומאורגן, לפעילות רציפה עם קהילות קטנות ובינוניות.

פעולה שניה שתיארתי לכם, מכרז למדידה והערכה, ופעולה שלישית שאנחנו עמלים יחד עם הסוכנות היהודית להגדיל בצורה מסיבית את בתי הספר התאומים, זו פעולה משותפת שלנו עם משרד החינוך, ואנחנו רוצים להתקשר בקרוב בגמר עבודת המטה עם הסוכנות היהודית ולתכנית חומש, איך בעצם יותר ממשלשים את מספר בתי הספר בישראל, כמובן עם תאומים שנמצאים בתפוצות. איך מגדלים את המעגל של ההשפעה, לא רק על הכיתה שמשתתפת בפעילות, גם על כלל בית הספר, כלל התלמידים, וגם על מעגל ההורים שיכול ונצרך שיהיו חלק מהפעילות הזאת. באמת הסוכנות היהודית עשתה כבר מספר שנים בשיתוף משרד החינוך פעילות מאוד מרשימה בתחום הזה ואנחנו רוצים להגדיל אותה.

זה על רגל אחת, הפעילות הבלתי פורמלית. אנחנו עכשיו עוברים לתשתית שבנינו לחינוך פורמלי. הרעיון בגדול הוא בא ואומר, שמחוץ לארצות הברית, ואני מדגיש מחוץ לארצות הברית, ישנם קהלים גדולים מאוד שהם פחות משויכים והם הולכים ל-JEWISH DAY SCHOOL. לחלק מהישראלים זה לא נשמע, אבל זה ככה. זאת אומרת, החינוך היהודי בעולם, ישנם בתי ספר מעולים וצריך מאוד מאוד להיזהר לא להכליל, ישנן מדינות שחינוך בהן ברמה מאוד גבוהה וגם אל המדינות הללו אנחנו לא ניכנס בשלב ראשון, דוגמה למדינות הללו אפשר למנות את אוסטרליה ודרום אפריקה, ואפילו אנגליה, אבל יחד עם זאת גם במזרח ובמערב אירופה וגם בדרום אמריקה, ישנם אלפי ילדים יהודים שהולכים ל- JEWISH DAY SCHOOL. חלק מהמחקרים מראים שאין הבדל משמעותי באימפקט היהודי, באותו JROI, על ילד שהלך ל- JEWISH DAY SCHOOLוילד שלא הלך. מכיוון שפתאום ראינו שזה תופעה, זה לא בית ספר אחד שיש פה כשל, יש פה איזו שהיא תופעה נרחבת. אנחנו מדברים על עשרות בתי ספר, שאין בהם אימפקט משמעותי על הזהות היהודית והקשר לישראל, וכאילו העם היהודי משקיע הרבה מאוד משאבים, והילד בסופו של דבר לא יוצא עם זהות ועם קשר לישראל.

חשבנו הרבה כיצד להתערב, בנינו פה פלטפורמה או יוזמה - - -

אבל את התוצאה לא רואים יותר מאוחר?

כשאנחנו מודדים את התוצאה יותר מאוחר, אם זה נמצא בנישואי תערובת או בהתבוללות תרבותית או בקשר לקהילה המקומית, או בקשר לישראל כמובן גם בשהייה פה של תקופה משמעותית, אולי בתכנית מסע או בתכנית אחרת, או כמובן בעליה, אנחנו רואים את כל הפרמטרים האלה כחלק מהאימפקט היהודי ואנחנו רואים פה מקום שנכון לייצר התערבות שיטתית, התערבות מערכתית.

הצורה שבה בנינו את התשתית, עוד פעם, אמרנו שמוזאיק זה תשתית הבלתי פורמלית, כרגע פה אנחנו בנינו תשתית לסיוע והתערבות בחינוך הפורמלי ומה שכרגע אנחנו נמצאים בשלבים הראשוניים של ההקמה והיישום, משרד החינוך, משרד התפוצות התקשר עם מט"ח ותחת מט"ח בנינו מינהלת ישראלית שהיא מאוד מאוד רזה, היא תכלול כשלושה עד ארבעה עובדים, ותחת המינהלת הראשית הזאת בנינו מרכזים אזוריים או שותפויות אזוריות. כרגע ניבנו בצרפת, במערב אירופה.

תנסה להתקדם כדי לתת לאנשים לדבר.

בסדר גמור. במערב אירופה, בדרום אמריקה, והרעיון על רגל אחת הוא לייצר קודם כל שותפות עם בית ספר, לבוא בגובה העיניים, לא לבוא עם תפיסה עוד פעם ישראלית שבאה ואומרת להם "אני אסביר לכם איך ללמד", אלא מתוך אותה הקשבה ושותפות לייצר חזון שבה הקהילה המקומית, לא רק מנהל בית הספר, המנהל עם הקהילה ואומר "לאן אני רוצה להגיע בעוד 15 שנה". וכשעובדים על חזון אפשר לבנות תכנית חומש וכשיש תכנית חומש שהוא יצר, אנחנו מביאים אל השולחן בעצם מומחים פדגוגיים שמסייעים לכתוב את התהליך, מסייעים לתכנן את התהליך, ברגע שיש תכנית חומש אנחנו בעצם משקיעים סל שירותים שנתי, סדר גודל של השקעה כ-150,000 דולר לכל בית ספר בכל שנה, שבית הספר לא מקבל כסף אלא מקבל סל שירותים בשווי הכסף הזה. שווי הכסף או סל השירותים כולל כתיבת תכניות לימודים, הכשרת מורים וכולי. זה לגבי היוזמה לחינוך פורמלי.

התחום הנוסף, ואני אעבור עליו ממש בקצרה, זה תחום המאבק באנטישמיות. הקמנו מערכת ניטור עם טכנולוגיה שפותחה בעולם המודיעין הישראלי ויצרנו לה הסבה ופיתוח כדי לנטר אנטישמיות ברשת. מערכת מאוד מוצלחת, היא עדיין לא פועלת בכל השפות, אבל היא בעצם מנטרת און ליין היום שלוש שפות ברשת, זה בעצם דבר שבחודשים הקרובים אנחנו ננגיש אותו והוא יהיה פתוח לציבור הרחב, אנחנו חושבים שגם לחוקרים וגם לעיתונאים וגם למדינאים, ולהרבה מאוד קבוצות המידע מה מתרחש זה כוח אדיר. אני רוצה לחשוף לקרני השמש באמצעות מדדים, שזה צוות אקדמי שבנה, איך משווים את גרמניה לאנגליה, אבל בעצם שנמדוד את אותו דבר, אנחנו נוכל להגיד מי יותר אנטישמי ברמה של מדינות ברמה של ערים, ברמה של שכונות, ברמה של מי הם עשרת האנטישמים הגדולים היום, באיזה אזור, הדברים הללו בעצם ייחשפו ויהיו פתוחים און ליין לציבור הרחב, וכך אנחנו חושבים שנוכל בצורה מסוימת, אנחנו לא מדברים פה על פעולה שהיא בלעדית ויכולה לסיים את האנטישמיות העולמית, אבל באנטישמיות ברשת היא יכולה לייצר תשתית משמעותית מאוד שעל גבה נוכל לבנות פרויקטים נוספים.

אני אקצר את נושא המאבק באנטישמיות, אני אעבור לתחום האחרון שבאמת השר בנט גם קצת דיבר על חיבור הקהל הישראלי ליהדות העולם. באמת יש פה חוסר הבנה מעמיק בקרב אזרחי ישראל, יצרנו סקרים, גם הפצנו אותם לחברי הועדה. בעצם אנחנו מלווים את הפעילות שלנו בסקר שכל הזמן בוחן האם המדד השתנה, ואנחנו יודעים פר פעולה, ישנן פעולות מאוד מוצלחות וישנן פעולות פחות מוצלחות שאנחנו צריכים לראות שכל פעולה משפיעה על המדד. הרעיון הוא שיש פה סוגיה מרתקת שאין לה ימין ושמאל בישראל. שיש פה באמת ציבור שמבין לעומק את האתגר, שהקיום של העם היהודי בעולם, אנחנו אחראים לו. אנחנו חלק מהדבר הזה, יש פה משהו שהוא לא חד סטרי, שהם תמכו בנו ואנחנו עכשיו נתמוך בהם, יש פה משהו דו סטרי שיש לנו הרבה מה לתרום ויש לנו הרבה מה לקבל. יש לנו הרבה מה לתת ויש לנו הרבה מה ללמוד מהם. והפעולה הזאת צריכה להיות קונצנזוס בקרב הציבור הישראלי, ואיך להגיע לקונצנזוס הזה אנחנו עובדים במספר תחומים גם בקרב החינוך הפורמלי, קרי עם המפמ"רים השונים בכתיבת תכניות לימוד והשכרת מנהלים ומורים, גם בקרב מעצבי דעה עם שיתוף פעולה עם גשר שבו אנחנו עושים קורס למעצבי דעה ובסוף הקורס אנחנו לוקחים אותם לראות מה זו קהילה יהודית על כל רבדיה. גם בקרב החינוך הבלתי פורמלי, לדוגמה תנועות הנוער, לדוגמה מכינות קדם צבאיות חילוניות ודתיות ועוד ועוד וגם כמובן קמפיין במדיה, שמשום מה חברי הכנסת בחרו להתמקד רק בו.

אני רוצה דווקא בעניין זה שתבהיר, לא רק חברי כנסת, גם היו נציגי הקהילות היהודיות בחו"ל, שהיו פה בדיון הקודם ואמרו שהקמפיין שאתם יזמתם דווקא פגע בקהילה. אז השאלה האם אתם עשיתם לפני זה מחקר, RND, בקרב הקהילות, האם זה טוב או לא טוב, מה היתרון ומה החסרון.

אני אתייחס לזה. קודם כל השותפים שלנו בכלל הפעילות בקמפיין המדיה, כפי שנהוג בכלל משרדי הממשלה זה לפ"מ, יושבים פה ידידינו מלפ"מ, ובאמת התבצעה פה פעולה מרשימה מאוד, איכותית מאוד של לפ"מ, יצרנו איזה שהוא בנצ'מרק, לפני שנכנסנו לפעילות בוצעה פה פעולה של כתיבת אסטרטגיה. בוצעה פה פעולה של התערבות במספר תחומים מאוד מאוד מגוונים. פעולה אחת שאתה מציין היא פעולה שבוצעה אחת מני רבות שבוצעה בשיתוף פעולה עם "קשת", זה לא כלל שיתוף הפעולה, זו פעולה אחת מתוך שיתוף הפעולה עם "קשת", והפעולה הזאת באמת מצד אחד הייתה מוצלחת מאוד בקרב האימפקט על הציבור הישראלי.

איך אתה מודד את זה?

באמצעות סקרים ומדדים. אנחנו לא רק מסתכלים מה הרייטינג וכמה אנשים ראו את זה, אני חושב שגם הצגנו פה את החומרים, תוכלו לראות, בעצם מתבצע סקר מלווה בכלל הפעילות התקשורתית וגם לכל פעולה נקודתית ואנחנו יכולים לראות איך הציבור, האם הוא קלט את סט סל המסרים שאותו אנחנו רוצים להעביר.

אמנם אתה צודק שהיו מספר ראשי פדרציות שראו את הסרט הזה ונעלבו, ופה צריך להגיד שני דברים: אחד – אנחנו לא יוצרי התוכן. היה פה שת"פ בין הממשלה ל"קשת", עדיין יש להם חופש עיתונאי, אנחנו לא יודעים להנחות אותם, אנחנו לא מורים להם מה בדיוק להגיד, אנחנו מייצרים שיתוף פעולה באמצעות תוכן שיווקי ומוגבל. אז יש פה חופש עיתונאי של העיתונאי יואב לימור שהוא עצמו ביצע, אני לא מנחה אותו ואני לא מצנזר אותו. אין לי סמכות כזו. שתיים נבוא ונגיד, יש פה מצב מורכב, המסר מורכב. כי בעצם כשהוא בא לתת אגרוף בבטן הישראלית ולהגיד "יהדות העולם במצוקה גדולה", וזה דבר שיש לו בסיס ויש לו נתונים, ומאידך, אם הוא לא מדגיש את חצי הכוס המלאה, והוא בחר שלא להדגיש, זה העליב את יהדות ארצות הברית המאורגנת שבאה ואמרה "רגע, יש גם חצי כוס מלאה".

אז יש פה פעולה עיתונאית, האם היא פעלה על הציבור הישראלי? צריך להגיד כן, היא יצרה, כי בעצם הייתה פה איזו שהיא פעולה מאוד ממוקדת שבחר אותו עיתונאי לייצר מסרים מאוד ממוקדים. לצערנו בפעולה הזאת הוא לא הדגיש את חצי הכוס המלאה, מזה הם נעלבו, התנצלנו, ואנחנו גם יושבים איתם ביום יום, בקשר שוטף איתם והם הבינו מדוע הפעולה הזאת נעשתה, ואני חושב שכבר הכעס שלהם הוסר מעל השולחן.

זה לא רק הכעס. הסרט הזה בעצם הזים את הטענה ש- - -

רגע, הוא מהפדרציות.

שמי דוד דנקר מהפדרציות היהודיות בצפון אמריקה.

הוא יסיים ואני אתן לך את רשות הדיבור. תעשה את זה בצורה יותר טובה.

אם כך אנחנו באמת עושים, כולם מבינים שכדי ממשלת ישראל תשקיע מאות מיליונים כפי שהיא משקיעה היום, אנחנו מדברים על סך השקעה בכלל משרדי הממשלה, בנושא עתיד העם היהודי כ-900 מיליון שקלים בשנה. ואותה פעולה שמגובה בפעילות מסיבית שלנו היום, של השקעה חסרת תקדים במגוון פרויקטים, היא זקוקה לקונצנזוס ישראלי. אם כל ממשלה, ולא משנה מי שר התפוצות ומי ראש הממשלה, לא יחושו שהציבור הישראלי אכפת לו מהנעשה, מרגיש את אותה ערבות הדדית, את אותה מחויבות, את אותה הבנה שהוא חלק, וחייב לקחת חלק מהמסים שלו ולשלוח אותם גם אם אין לזה החזר מיידי לכלכלה הישראלית, הפעולה הזאת חייבת להתגבש כקונצנזוס ישראלי.

הסקרים מראים שיש היום כ-35% שהם, נקרא לזה הבייס. הבייס הזה בנוי מהרבה עולים, הוא בנוי מהרבה שליחי סוכנות ואחרים שבילו תקופה משמעותית והבינו מה זה יהדות העולם וחזרו לארץ, הוא מורכב לאנשים שהתרוממו מעל היום יום ואמרו "לא אני רק המרכז ואני צריך לקבל, אלא אני צריך גם לתת" אנחנו רואים בפעולות הללו בעצם פעולה מתמשכת כדי לייצר קונצנזוס בציבור הישראלי שיתמוך בפעולה שבה ממשלת ישראל שותפה לארגונים רבים ופעולות רבות בקיום העתיד של העם היהודי.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע מהמשתתפים. קודם כל ג'וש שוורץ, סמנכ"ל הסוכנות היהודית. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל כגוף הגדול ביותר שמשקיע בכל הנושא של קשר בין ישראל לתפוצות וחיזוק הזהות היהודית, אנחנו מברכים על כל פעולה שמטרתה היא לחזק את הזהות היהודית והזיקה לישראל. לסוכנות יש תקציב, דביר הזכיר פה 900 מיליון שקל שהממשלה כולה משקיעה בעניין התפוצות, התקציב של הסוכנות השנה הוא 380 מיליון דולר, שזה בחישוב גס משהו כמו 1.3 מיליארד שקל. ורוב הכסף אכן הולך גם לעליה וגם לחיזוק הקשר וגם לחיזוק הזיקה לישראל. אנחנו עושים המון פעילות, אגב, חלק גדול מה-900 מיליון שקל הוא בשיתוף איתנו, אנחנו שותפים ב"תגלית", אנחנו 50% מ"מסע", "חפציבה" ביחד איתנו, אז המון פעילות שמתוך ה-900 הוא בוודאי מהסוכנות, ונשאלו פה שאלות על ידי חברי הכנסת איזה דברים איתנו או לא איתנו, אז קודם כל יש המון שיתוף פעולה בין משרד התפוצות לבין הסוכנות היהודית, דביר הזכיר כמה פרויקטים, בתי הספר התאומים, נבחנים עוד דברים בימים אלה, יש צוותים שעובדים ביחד, אני חושב שזה סופר חשוב שיהיה את הקשר הזה בין הסוכנות לבין משרד התפוצות. יש אפילו פרויקט לפי החלטת ממשלה שדביר ואני מתפעלים ביחד, מה שקשור לקשר בין מדינת ישראל והקהילות, אז יש פה המון דברים מבורכים.

אני רוצה אבל להתמקד בדבר אחד. כל הפעילות שאנחנו עושים היא פעילות חיונית ומבורכת, כמו שהשר אמר והמנכ"ל, אנחנו עומדים בפני תהום שאנחנו פשוט מאבדים יהודים ומאבדים קהילות ויש התבוללות ונישואי תערובת. אבל אי אפשר לנתק את כל הדברים הטובים שאנחנו עושים מהמשבר הענק והעמוק שקורה כרגע בקהילה היהודית הגדולה בעולם, יהדות צפון אמריקה זה 85% מיהדות העולם ביחד, ו-85% מיהדות ארצות הברית הם רפורמים וקונסרבטיבים.

אני באופן אישי מברך על כך שגם השר וגם שרת המשפטים וגם דביר היו שותפים ולקחו הובלה בהידברות שהייתה פה לפני חודש סביב הכותל והגיור, אבל אני חושב שחשוב מאוד שמשרד התפוצות יהיה חוד החנית במאמצים של הממשלה להידברות עם יהדות צפון אמריקה ולהגיע למקום שחלק גדול מהקהילה הגדולה בארצות הברית מרגישה שייכת למדינת ישראל, ואי אפשר לעשות את כל הפעילות החיונית שאנחנו עושים, גם אתם, גם אנחנו וגם כל הארגונים ולא לטפל בעניין הזה, ואני קורא למשרד התפוצות להיות בחוד החנית של המאמצים של הממשלה בעניין הזה.

תודה רבה לך. נשמע את דוד דנקר מהפדרציות היהודיות.

תודה חבר הכנסת נגוסה. אני רק רוצה להגיד מילה אחת, זה לא חשוב אם נעלבנו או לא מהסרטון, אני חושב שהסרטון שיצא בסוף השנה שעברה הזים את הטענה בקרב החברה הישראלית שזה לא חשוב להשקיע בעידוד התפוצות ולא חשוב להשקיע בקשר בין ישראל לתפוצות ואנחנו כן, בעיקר עכשיו בעידן של משבר, אנחנו רוצים לגשר על הפערים בין הקהילות, שכן אנחנו רוצים להיות חכמים ולעבוד בסרטונים הבאים, שזה מודל מאוד מאוד חשוב, לחזק את הקשרים ולעבוד יותר חכמים, ולא להיות בסטריאוטיפים הישראליים הטיפוסיים ולעבוד יותר חכמים, ואנחנו נשמח לשתף פעולה גם עם הסוכנות וגם עם משרד התפוצות, וגם עם שאר משרדי הממשלה. לחזק את הקשר בצורה אמיתית ונכונה וחכמה.

אני לא ראיתי את הסרט, את הקמפיין שאתם מדברים עליו, אבל אם המטרה של הקמפיין והסרט לחזק ולחנך את החברה הישראלית על הקהילות היהודיות בתפוצות, המטרה היא לחזק, מה רמת הפגיעה? אני מבין את העניין העיתונאי, עיתונאי יכול לכתוב לפי מה שבא לו, אנחנו באים בטענה כיון שמדובר פה במשרד ממשלתי, לכן איפה הפספוס, למה לא נעשה תיאום עם הפדרציות? האם יש לך הצעות לעתיד שהדבר הזה לא יקרה עוד פעם?

אנחנו עם הסתכלות מאוד צרה אני חושב בחברה היהודית האמריקאית, בעיקר בקליפורניה, בעיקר בכמה בתי ספר מאוד מאוד ספציפיים, בכמה קהילות מאוד ספציפיות ולא בצורה מאוד רחבה. אני חושב שגם המטרה היא מאוד חשובה, וצריכים לחשוף את הקהל הישראלי ליהדות התפוצות דרך סרטונים, דרך להשקיע כסף, אנחנו מאוד מברכים על היוזמה הזאת, ואנחנו גם כן עושים דברים דומים אבל צריכים להציג תמונה יותר מורכבת. אנחנו לא צריכים להגזים על רמת הפגיעה, וזה חשוב, אנחנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה יותר עמוק עם המשרד.

אני מנהלת תחום התוכן והפקה בלפ"מ, לשכת הפרסום הממשלתית. קודם כל תודה על ההערה, חשוב אבל שנתייחס כדי לראות את כל התמונה, את כל הפאזל. כמו שנאמר כאן נעשתה הרבה מאוד פעילות הסברה ומידע לציבור, צריך לראות את כל התמונה, רוב התוכן דווקא הדגיש את היהדות השיתופית, את הדמויות שכן משתייכות לישראל, כן לחיזוק הקשר והזיקה ליהדות פה על כל גווניה, אנחנו משתמשים ולוקחים מרכיב אחד שבאמת היה מאוד חזק כי הוא באמת הציף בעיה שהישראלים לא היו מודעים לה. הנושא של ה-UNAFFILIATED JEWS אני חושבת שהוא היה חדש לכולם, לא סתם הוא תפס כותרות.

בלי קשר, אנחנו רק מה שנקרא, בתחילת הדרך, אני חושבת שהמצגת שהשר ודביר הציגו היא מרתקת, היא מעלה לדיון נושא שהציבור צמא לדעת, אני חושבת שאתה טועה לגבי הפרשנות של הסקר, כי הסקר עשה טוב מבחינתכם להבין שהקשר של היהדות בישראל של הישראלים על כל גווניהם, חילוניים, דתיים, לא משנה מאיזה זרם, צריכים לחזק את הקשר עם יהדות העולם, ולהמשך הפעילות אני חושבת שבהחלט זו תהיה הזדמנות להרים את הכפפה ולבחון גם את ההיבט הנוסף.

חשוב גם שתראו את כלל הסרטונים שנעשו מני רבים, ומי שלא צפה מוזמן לצפות, שבאמת נעשו פה פעולות רבות ומגוונות, שהביאו קולות של קהילות יהודיות שונות, בין אם זה זוגות, בין אם זה בודדים, בין אם במסגרת דקה לשמונה דקות כחשיפה בכלל הערוצים לפני החדשות, בין אם במסגרת של קמפיין בסושיאל שהיה מאוד מאוד מוצלח, בחודשים האחרונים, שהצגנו מספר פרקים על מספר דמויות שמייצגות קהילות יהודיות שונות בעולם. זה זכה לחשיפה של מאות אלפי צופים בישראל, ואנחנו גם משתפרים וגם לומדים ונמשיך ונעשה טוב.

הסקר מראה, לשמחתנו, שזה באמת אחד הנושאים שהציבור רוצה ומבקש לדעת עוד. זאת אומרת, יש צמא בציבור. זה לא כזה מובן מאליו, זה משהו שצריך רק לדעת איך למנף אותו כדי שהמשרד יצליח במטרות שהוא הציב לעצמו.

תודה. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

תודה. אני מהמשמר החברתי. רציתי לשאול שאלה, אני רוצה לשאול מה הסכום שהוקדש עד עכשיו לפעילות של מוזאיק.

הפעילות של מוזאיק עד עכשיו כוללת סכום התקשרות שמתואר גם אם אני זוכר נכון בהחלטת הממשלה ובנספח שלה, על כ-190 מיליון שקלים שמהווים שליש מתקציב מוזאיק. זאת אומרת מוזאיק צריכה לגייס שני שליש על כל שקל ממשלתי.

אתה מתכוון למצ'ינג. הבנתי. תודה. האם יש מישהו שרוצה לשתף אותנו לפני שאני סוגר את הדיון? אוקיי, אנחנו נסכם את הדיון.

אני מאוד מודה לשר וגם למנכ"ל על הדיווח המפורט ממש על פעילות המשרד שהם הציגו לנו. זה משרד חשוב לנו, צריך לחזק אותו כי התפוצות, אם זה באירופה אם זה באמריקה, כולן חשובות לנו. הקשר בין התפוצות למדינת ישראל הוא נכס לשני הצדדים. מדינת ישראל היא נכס לתפוצות והתפוצות גם נכס בשביל מדינת ישראל. אנחנו אותו עם, ואת הקשר צריך לחזק.

אני מקווה, ממה שהשר אמר לנו קודם גם ומה שקרה בזמן האחרון יש גם אי הבנות, ממה שאני הבנתי מהשר, אני מקווה שנציגי הפדרציות והסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, תעשו עבודה יחד עם משרד התפוצות של הסברה בקרב הקהילות כדי להבין ולמצוא פתרון איך אנחנו מחזקים, איך אנחנו מחזירים את המצב לקדמותו, איך אנחנו מתקנים את הנזק שנגרם, וזה חשוב לנו.

אנחנו יודעים את תרומתן של קהילות התפוצות בחו"ל בתחום העלייה, בתחום הקליטה, אנחנו יודעים את התרומה האדירה שהם עושים פה בתחומים האלה ולכן חשוב לנו לחזק את הקשר, וחשוב שהמשרד הזה מטעם ממשלת ישראל כמחזק הקשר הזה. לכן יישר כוח על מה שאתם עושים. נמשיך בעוד דיון כי התבקשתי גם על ידי חברי הכנסת שהזמן היה מתאים לשר, אבל לא כל כך מתאים לכמה חברי הכנסת, שאז כולם היו נשארים עד הסוף, כי יש ישיבות סיעה בימי שני.

אנחנו נמצא בתיאום איתכם זמן נכון כדי לדון בנושאים שונים שקשורים לפעילות המשרד שלכם. תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:56.