הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 85

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום חמישי, כ"ו בתמוז התשע"ז (20 ביולי 2017), שעה 15:30

סיור ומפגש עם בני הקהילה האתיופית בשכונת "יפו" בתל-אביב

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אברהם נגוסה

אסמרה אקלה - מנהל מוקד הקליטה בתל אביב-יפו

קבדה מזגבו - יו"ר הקהילה האתיופית, תל אביב

אהרון מדואל - חבר מועצת העיר תל אביב-יפו

מלי קהתי - רכזת נוער, תל אביב-יפו

זיוה מקונן - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר תרגומים

סיור ומפגש עם בני הקהילה האתיופית בשכונת "יפו" בתל-אביב

ברוכים הבאים למוקד הקליטה לקליטת עולי אתיופיה בעיריית תל אביב-יפו. שמי אסמרה, אני מנהל מוקד הקליטה. אתם רוצים לעשות סיור בשכונות, אנחנו לא ניקח אתכם לשכונות היותר רחוקות, האזור הזה נקרא נווה גולן ויפו ג' דרום, אנחנו נעשה סיור קצר ונחזור לפה, נעשה ישיבה, אנחנו ניתן לכם סקירה כללית.

בסדר גמור.

בגלל שחם קצת אני לא אתיש אתכם, ניקח אתכם למקומות יותר מרוכזים. למעשה 50% גרים ביפו ד', 50% באזור שמפוזר בנווה גולן ויפו ג' הדרום, יש גם בלב יפו. נעשה סיור בשכונות כאן ונחזור לפה.

(בסיור)

זה גם בתכניות, יש קבלנים, יש - - - שבאים בנושא פינוי בינוי.

גם פה יש?

כן, ממש נכנסו באופן מסיבי. הם גם מחתימים את העולים בלי ידיעתם, אז אנחנו כרגע עושים מאמץ הסברתי על מנת שלא יחתמו לקבלנים ויזמים בלי בדיקה מעמיקה שלנו. כל יזם היום הפך להיות משהו, איך אומרים? התחום פרוץ. זה מקום שרוצים, יפו עכשיו, לפני כן הדירות היו עולות - - -

רק הערה חשובה, אתמול היה דיון בוועדת התכנון והבנייה של תל אביב, מדיניות לשיכוני דרום יפו. האזור הזה כלול בתכנית והם באו עם תכנית מוכנה, הצוות המקצועי, של מגדלים וסיפורים והם סיפרו שהם עשו פה שיתוף ציבור והדריכו את האנשים. אני שאלתי אותם, 'אם הדרכתם את האנשים ועשיתם שיתוף ציבור למה אני לא רואה פה אף אחד בקהל', זה דיון פתוח, 'שבא מיפו?' כשיש תכנית מדיניות לרמת אביב אתה רואה 100 איש מגיעים, בין אם הסכימו ובין אם לא הסכימו. הם באים לשמור. לכן הורדנו את האישור מסדר היום, לא קיבלו וצריך להיות שיתוף ציבור חדש.

מה שחשוב להגיד עוד, הרבה מאוד יזמים מגיעים לפה - - -

אני יודע, הם עושים הרס בשכונות האלה.

הם מחתימים, לא רק את הדיירים, אלא - - - מה שכן, תסתכלי על ההבדלים בין ה - - -

בעשור האחרון כמה תושבים הגיעו לפה?

מ-2005 העולים הגיעו לכאן, יש כ-2,700 נפש.

2,700 נפש, בתוך 12 שנים.

אנחנו רואים היום גם יציאה.

האזור הזה בנוהל?

כן, זה הנוהל, בדיוק. את מבינה, תוך 12 שנים פתאום 2,700 נפש. זה לא הגיוני. נלך לשכונות אחרות בתל אביב, אנחנו לא נמצא את יוצאי אתיופיה, אלא אם כן עצמאית מישהו שקנה - - -

עקרונית רע להם באזור הזה?

הנה, הוא אומר לך.

יש בתכנית ביפו ד' - - - שאנשים חזקים ייכנסו והחלשים - - -

הכניסו את הילדים שלהם לגנים מעורבים עם ערבים. הפעילות שלי התחילה פה לפני ארבע שנים, כשלא היה להם אפילו גן ממלכתי דתי בשכונה.

- - - קבלנים יזמים שעושים את התהליך הזה. באזור הזה לדעתי יהיה תמ"א 38, לא יהיה פינוי בינוי. פינוי בינוי יהיה ביפו ד'. ביפו ד' יש שתי שכונות, ממש שני בניינים, או שלושה בניינים, שיוצאי אתיופיה גרים בהם. זה אזור שהוא מאוד בעייתי, שגם - - -

אסמרה, אני זוכרת שלפני ארבע שנים, כשישבנו פה, סיפרת לנו שאישה שלקחה דירה, שנכנסו לדירה לקומה רביעית, בחורף פשוט הגשם מוטט להם את התקרה.

נכון. היום באזור יפת, אני לא אקח אתכם בחום הזה, אבל ברחוב יפת יש בניין מאוד מאוד ישן, בחורף המים - - - כפי שאמרתי, העירייה הבינה עכשיו שהנושא הזה מאוד דחוף, גם לתושבים. כמו שאמרתי, הנושא של תמ"א 38 וחיזוק מבנים וכל מה שיוצא בזה, עכשיו הם הכניסו תכניות מאוד מאוד מסיביות. יש גם כרגע שילוטים שמכוונים מתי זה ייצא, איך זה יהיה. כמובן התהליך של תמ"א 38 יכול לקחת חמש שנים, שש שנים וארבע שנים.

מה עם בתי ספר, יש פה בתי ספר טובים?

יש שני בתי ספר ממלכתיים יסודיים, אין לנו בית ספר ממלכתי דתי פה. כל התלמידים יוצאי אתיופיה מוסעים לבתי הספר השונים. יש לנו יפה נוף.

זה חדש.

הבניינים ישנים, אתם יכולים לראות, לא צריך להסביר לכם הרבה, אבל מה שכן, הערך של הדירות פה - - -

כבר התחיל לעלות.

לכן יוצאי אתיופיה עכשיו מוכרים את הדירות שלהם ויוצאים החוצה, לכיוון של קרית גת, אשקלון, פתח תקווה ומקומות אחרים.

עכשיו יש להם חופש בחירה, זה לא ממרכז הקליטה.

מצד אחד, נכון, השכונה היא בעייתית, אני לא מסתיר מכם שום דבר, אנחנו מתמודדים יום יום גם בנושא של הביטחון האישי, לאדם שיש לו ילדים קטנים, הוא כל הזמן חושש מה יקרה לבן שלו כשהוא יורד למטה, לגינות, אבל מה שכן, יש רווח היום, מי שקנה לפני חמש שנים ב-400,000 שקל היום הדירה שלו היא פי שלושה, פי ארבעה.

(בישיבה)

סקירה מהירה. טוב, ברוכים הבאים, שוב, למוקד הקליטה העירוני של יוצאי אתיופיה. שמי אסמרה אקלה, אני מנהל מוקד הקליטה מזה שבע שנים פה בתל אביב-יפו, לפני כן הייתי גם מנהל מוקד הקליטה בפתח תקווה, מי שמכיר את המוקד בפתח תקווה. שבע שנים אני כאן והתובנות שלי, אם תשאלו אותי אחר מה אני עושה כאן בדיוק, מה האתגרים שעומדים בפנינו, מה עשינו עד היום, אז קצת אני אתן לכם סקירה כללית ואם תשאלו אותי שאלות אנחנו נשמח גם לענות.

מוקד הקליטה הוקם ב-2008 ומאז ועד היום הוא נותן מענים כאלה ואחרים. כמובן לא רק מוקד הקליטה נותן את המענה, יש הרבה מאוד גופים, גם גופים ממשלתיים, גופים עירוניים, ביחד אנחנו מנסים לתת לקהילת עולי אתיופיה כמה שאפשר.

המבנה של המוקד, המבנה הארגוני, מנהל המוקד, יש מזכירה, יש רכזים, רכזת נוער, רכז תעסוקה, רכז סמים, נקלט גם, מדריך חברתי, בת שירות לאומי שנמצאת כאן, יש לנו גם רכזת קשישים, שהיא דרך עמותה אחרת, דרך הרווחה. זה כוח האדם שיש במוקד הקליטה, למעשה כמעט כולם דוברי אמהרית, תיכף אני אומר למה בדיוק כולם דוברי אמהרית.

החזון של המוקד, שילוב, מיזוג, איך שלא תקראו לזה, בסופו של דבר מוקד הקליטה לא צריך להתקיים. זאת תפיסת העולם שלי, תפיסת העולם שאנחנו מנחילים לכולם. למעשה בשלב זה אנחנו המגשרים, אנחנו אלה שמתווכים בין העולים לאוכלוסייה הכללית, זה מה שאנחנו עושים.

העולים הגיעו לאזור מ-2005 ועד היום נקלטו בערך כ-600 בתי אב, בנפשות יש כ-2,700 נפש. יש לנו כ-900 תלמידים מפוזרים בבתי הספר השונים. הסיבות, אין לנו הרבה בתי ספר יסודיים, גם תיכון אין לנו ביפו, התלמידים רוצים בתי ספר ממלכתיים דתיים ולכן מוסעים, אפילו מכיתה א', לבתי הספר השונים בתוך העיר עצמה. אין דרך אחרת אז הרישומים פתוחים להיקלט בבתי ספר אחרים.

כמו שאמרתי קודם, הפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסייה, קודם היינו שם, זה נווה גולן, האזור הזה שאנחנו יושבים, ויש יפו ג' דרום, יפו ד' ולב יפו. רוב האוכלוסייה בעיקרה נמצאת ביפו ד', יפו ד' היא שכונה מאוד מאוד בעייתית, הייתי אומר יותר בעייתית מהאזור שראינו כרגע.

מבחינת התעסוקה, כ-90%-95% בגילאי עבודה מועסקים. כמובן האתגר שלנו הוא שדרוג תעסוקתי והכוונה שלהם לעבודה יותר איכותית. למעשה כל מי שמחפש היום תעסוקה אין לו בעיה של תעסוקה, כמובן העבודות יכולות להיות פשוטות, בעיקר ניקיון וסידורים כאלה ואחרים, אבל המטרה שלנו היא להוציא אותם לקורסים כאלה ואחרים. אני יכול לציין כמה קורסים שהעברנו, למשל הנושא של משאיות, נהגי אוטובוסים, מלגזה, מטפל לגיל הרך וגם טבחות. זה הנושא שאנחנו מטפלים בו.

מה עם אקדמיה?

הנושא של אקדמיה, יש לנו כאלה שרוצים ללכת, ההכוונה והכול גם נעשים דרכנו.

אחת הבעיות שלי זה שאני נמצא בתחושה, אני מקווה שאני טועה, שאין מספיק הכוונה של אוכלוסייה אתיופית לאקדמיה. אגב, הכוונה לאקדמיה לא מתחילה בגיל 18 בתום הלימודים, היא צריכה להתחיל מכיתה ז' לפחות, אחרי בית ספר יסודי, ששם צריך ליווי אישי לילד מכיתה ז' עד כיתה י"ב, שהוא באמת ממצה את היכולת שלו להוציא בגרות מלאה שאיתה אתה יכול אחרי זה לאקדמיה ואז ליווי מסוים בתהליך צבאי, לראות באמת שהדברים מסתדרים בצבא ומשם הוא יכול ללכת לאקדמיה. יש ארגונים שעוסקים בזה, ארגונים מעולים, שכל חונך לוקח נגיד עשרה חבר'ה כאלה, הוא מטפח אותם מכיתה ז'. זו העבודה שלו, עשרה אנשים מכיתה ז' עד האקדמיה ואלה דברים שלדעתי הם קריטיים.

אני מסכים איתך.

כי לעבוד בעבודות כפיים, זה לא הגיוני שהאתיופים יעבדו רק בעבודות כפיים, הם צריכים ללכת לאקדמיה.

אין ספק, אתה מעלה נקודה מאוד חשובה, אנחנו גם ערים לנושא הזה כי זה חשוב, נושא הלימודים, אם אין לך תשתית ראויה וטובה אתה לא יכול להגיע למכללות ולאוניברסיטאות, כי זה הבסיס.

מכיתות א'.

אם היום אנחנו מסתכלים, לאחרונה גם - - -

הוא נחשף לכל השטויות ונחשף לבילויים ונחשף ל - - -

אבל, מיקי, השאלה אם יש להם תיכון עיוני. בדרום תל אביב אין תיכון עיוני. אני משערת שגם ביפו אין תיכון עיוני.

זה הקיפוח שהוועדה שלי טוענת לו כל הזמן, מכווינים אנשים מסוימים למקצוע ולדברים מסוימים. המדינה הזו עוד לא הבינה איך אנחנו נותנים לכל אחד הזדמנות שווה. יש אוכלוסיות מסוימות, שולחים אותם לקו מסוים. יש אנשים שגרים בשכונה מסוימת, הם ייצאו משהו מסוים.

והכוונה לחינוך מיוחד, ילדים רק מדרום העיר ומיפו מוכוונים לחינוך מיוחד מיסודי.

איפה, פה?

בתל אביב, כן. אם תשאל את מינהל החינוך, וזה מה ששאלנו, הייתה לי ועדה לצמצום פערים בעיריית תל אביב, כששאלנו את מי שאחראית על חינוך מיוחד בעיריית תל אביב, שאלנו אותה מי הילדים, היא לא הייתה יכולה להגיד לנו אתיופים, מזרחיים, אבל היא אמרה מדרום תל אביב ומיפו. זה ברור.

כן, השאלה נשאלה על ידי זיוה גם בוועדה הקודמת, אנחנו בדקנו את הנושא הזה. אני לא מתעלם מהנושא של חינוך מיוחד, אני מאוד רגיש, אני גם בא מהתחום, אני מאבחן דיסקלקוליה, ליקויים בחשבון. אני לא רוצה להגיד כמה תארים יש לי, אני לא בא עכשיו להשוויץ ולהגיד אוקיי, אני עם זה ו - - - אבל מה שאני רוצה להגיד, האזור של החינוך המיוחד, אני בחנתי את העניין הזה על פי בקשתה של זיוה, בוועדה שהייתה, יש כאלה שמגיעים מחולון ובת ים, אבל אם מסתכלים, כמעט כולם יוצאי אתיופיה. יחסית ההפניה של תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך מיוחד, אני מדבר איתך ברמה הארצית, יחסית נמוך ליוצאי אתיופיה שלנו פה באזור. אנחנו גם עוקבים אחרי זה.

יחסית נמוך למי?

לכלל האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה שנמצאים במקומות אחרים.

בסדר, אז מדכאים את האתיופים בתל אביב.

- - - מביאים אותם לבתי ספר לחינוך מיוחד בתל אביב, מביאים אותם מאור יהודה ומכל מיני. אז יש פה בתי ספר לחינוך מיוחד שהרוב הוא ילדים ממוצא אתיופי.

אני מדבר על מה שאני אחראי, על הקהילה האתיופית שנמצאים פה, אני עוקב אחרי זה, בודק כמה תלמידים יש, גם עם אנשי מקצוע, איך יכול להיות הילד הזה שאולי לא קיבל מענה כזה או אחר, אז אני עושה לו אבחנה, בין לקויי למידה לקשיי למידה אין הבחנה ברורה ואז באופן אוטומטי שולחים אותו לחינוך המיוחד. לכן אנחנו מתווכחים בעניין הזה. ילד, שאנחנו מקבלים פנייה כזאת, אנחנו גם מדריכים את ההורים, לפעמים כן לחתום או לא לחתום, יש סיבה שלפעמים אנחנו מתלבטים עליה, אבל יש לנו הרבה מאוד ויכוחים עם אנשי המקצוע. אבל בסך הכול אתה צודק, לכן גם ארגונים נוספים שנכנסו עכשיו, לאחרונה גם ספייס, של הפרויקט הלאומי שנכנס עכשיו, אם נלך בלב יפו, כ-90 תלמידים לומדים מרתון במקצועות אנגלית ומתמטיקה, הם לומדים כרגע בלב יפו. זה מה שעושים, לתגבר אותם, לצמצם פערים לימודיים.

יפה מאוד.

אני מדבר על הפניות. באופן כללי אנחנו מקבלים לשנה כ-7,000 פניות. פניות בכל מיני נושאים. יכול להיות ששמתם היום בתא שלהם איזה שהוא פרסום, הם יכולים לבוא שאנחנו נסביר להם. יכול להיות שבאים בנושא של ארנונה, בנושא של ביטוח לאומי, בנושא הבאת כל המשפחה, בנושא של תעסוקה, אלה נושאים שכל מה שהעולה צריך. התיווך הזה, יש להם בעיה בקריאה וכתיבה, אז הקריאה, שאנחנו צריכים להסביר להם את המכתב, זו הכתובת, המקום נותן מענה לאוכלוסייה. לא הכול מושלם, יש דברים שאנחנו נותנים להם מענים, אז אנחנו גם מתוסכלים בעצמנו ואנחנו לוקחים את הבעיות שלהם הביתה, אבל אנחנו משתדלים לתת להם את המענה. כמובן, כמו שאמרתי, לא רק אנחנו, אלא כל הגופים הרלוונטיים, גם רווחה, חינוך ותעסוקה.

אירועים כלליים, שאנחנו מנסים בשנים האחרונות, אירוע מאוד חשוב, ליל סדר שאנחנו עושים כבר שש שנים, כ-1,700 אנשים. יושב ראש הקהילה האתיופית יושב פה, מזגבו, יחד איתו אנחנו עושים את האירוע הזה, יחד עם העמותה שנקראת 'אביב התורה', אנחנו עושים את האירוע הזה.

יום הזיכרון לנספים. לא רק הנספים בסודן, עושים אותו גם פה, שיכירו גם קבוצות אחרות את הסבל ואת הקשיים שעולי אתיופיה, שלא זכו להגיע לארץ. אנחנו עושים גם את זה.

שאר החגים, חג הסיגד. בארבע השנים האחרונות אנחנו עושים אירוע של בת מצווה/בר מצווה. הרבה מאוד אנשים, כשיש בר מצווה, אז יש הרבה אנשים שמגיעים, אז אנחנו אומרים להם שיפחיתו, צמצום העלויות וההוצאות, לכן אנחנו עושים בקבוצות. אני חושב שזו תופעה מדהימה וטובה, אנחנו רואים את ההיענות. במקום שאני אדבר, יש סרטון קטן, יכול להיות שזה קצת חזרה על מה שאמרתי, אבל הסרטון ידבר בעד עצמו על כל מה שאנחנו עושים.

(הקרנת סרטון).

מה התקציב השנתי פה? בכלל, כמה התקציב שלכם לשנה?

יש כמיליון שקל בערך לפעולות של המוקד.

את כל הפעולות האלה עשית במיליון שקל?

לא, יש גם שיתופי פעולה, אנחנו עושים גם מצ'ינג עם הגופים העירוניים והממשלתיים ועמותות.

אז מה ההוצאה הכוללת?

ההוצאה הכוללת שלנו זה כמיליון שקל בערך, פעולות.

תשמע מה אני אומר לך, בכל עיר במדינת ישראל צריך דבר כזה בדיוק. במיליון שקל בשנה, בתקציב שאתה גייסת לקהילה האתיופית, להקצות לדבר הזה, סתם דוגמה, העירייה תשמח להשתתף ולתמוך בחצי, נניח אתה לוקח 200 רשויות, שם בכל רשות חצי מיליון שקל, זה 100 מיליון שקל, ועוד חצי מיליון הרשות משתתפת, זה המצ'ינג שלה, כי זה בסופו של דבר משרת את האזרחים שלה, אין דבר, לדעתי לפחות, גדול יותר מ - - -

חבר הכנסת, אני חושבת שהסיפור המשמעותי זה שמוקד הקליטה נותן שירות והוא צריך לתת שירות משמעותי ורחב.

מה שראיתי פה עכשיו

נכון. הוא עושה את זה עם מצ'ינג - - -

זה ממש מעט. במעט כסף, אבל הוא עושה דבר מדהים.

אז צריך להגדיל את התקציב. כדי לתת שירות קהילתי משמעותי - - -

אני רוצה את זה בכל רשות בארץ. זה צריך להיות בכל רשות בארץ.

יש הרבה יותר.

כזה דבר?

כן. תלוי ברשות העיר.

נכון. מתי הפכתם להיות עובדים של הרשות המקומית?

לא ראיתי את זה ברשויות אחרות, אין דברים כאלה.

כי הם מקבלים את התקציב ולא משקיעים, זה ההבדל.

אז איך אנחנו מוודאים שקורים דברים כאלה? תראו איזה יופי.

ביום שני אני קיימתי דיון והזמנתי את כל משרדי הממשלה במסגרת המעקב ליישום התכנית של ועדת השרים, התקציב. יש משרדים שהתחילו, יש משרדים שעדיין מדשדשים, יש משרדים שקיבלו את הכסף ויושבים.

זו הבעיה.

אנחנו נעשה דיון משותף.

אצלנו, אני רוצה לשבח את העירייה, אין הרבה מאוד כוחות, כי הרבה מאוד דברים שאתה נותן, כי מה לעשות? ה - - - משחק תפקיד מאוד בעייתי, כי לפעמים הרבה מאוד אנשים, אם אתה לא שם את הלוגו שלהם למחרת כבר אין לך תקציב. אם אתה לא שם את הלוגו שלהם, אם אתה לא קורא את השם שלהם, כל אחד - - - אבל פה יש באמת רשות שמתגייסת שיש לה חוק. אני לא אומר שהכול מושלם, יש דברים שאנחנו כל הזמן מבקשים, גם כוח אדם, גם תקציבים. זה לא מספיק, התקציב, אם יהיה עוד תקציב ננסה למנף עוד יותר.

אבל מה שראיתי שהוא עשה זה יפה.

אבל הוא עושה את זה בשיתוף עם עמותות שבהם - - -

אבל צריך לעשות את זה כלל ארצי.

אבל העמותות, קודם כל היסטורית מוקדי הקליטה, מי שהקים אותם זה משרד הקליטה, רוב הרשויות לא לקחו כמו עיריית תל אביב, שאמרה 'האחריות שלי', שלקחה לפני ארבע שנים את התקציב שלה - - -

זו הבעיה, שהרשויות לא עושות את העבודה.

בדיוק, הרשויות צריכות לקחת פה אחריות.

בהתחלה היו לנו בעיות קשות גם בתל אביב, אני יודע כמה זה - - -

נכון.

אבל זה לדעתי מרכז אידיאלי. ככה זה נראה לי.

יישר כוח לאסמרה, מאז שהוא הגיע, וגם - - -

אני חייב להגיד, אסמרה, יעשו לך הסבה - - -

יושב לידי מזגבו, יושב ראש הקהילה האתיופית.

אני יודע, מזגבו, הוא היה מהתחלה.

יש נושא מאוד חשוב להבין אותו, לפעמים גם הכוחות בתוך הקהילה עצמה הם לא - - - אני חושב שהייחודיות שלנו בזה שכולם משתפים פעולה ולכן היה חשוב - - -

אבל יש לי רעיון בשבילך, יעשו לך הסבה מקצועית, להקים מרכזים בארץ במקום לעבוד פה.

המרכזים קיימים, השאלה האם השירותים שהם נותנים הם שירותים קהילתיים בראייה רחבה.

והוא יילך לטפל במרכזים. אתה מוותר עליו, אתה מסכים לוותר עליו?

אני ומזגבו יש לנו מובילות אחרת שאנחנו מנסים - - -

חברים, אנחנו צריכים לסכם כבר.

שלושה דברים. אחד, הנושא של המועדון של הקהילה האתיופית, שמנסה באופן מסיבי לתת מענה. כיום יש כ-8 מיליון שקל שגויסו על ידי העירייה, לתת להם מרכז קהילתי. זה תהליך שלוקח, הבנייה, הוא ייבנה אוטוטו בשנת 2018, בפברואר אנחנו נקבל אותו מוכן והכול. כמובן, כמו שאמרתי, גם חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, שפעל בזמנו יחד איתנו מול ראש העיר וטיפלנו בנושא הזה. אני מאוד מקווה שבפברואר נגזור את הסרט.

דבר שני, גם זיהינו את הפוטנציאל של ילדים ונוער. יושבת פה רכזת נוער, המון ילדים שיש להם יכולת, הם - - - מה לעשות, יש גם בטבעיות, ספורט. את יכולה לספר מה היה לפני יומיים-שלושה במכבייה, או גם בפולין?

זה פרויקט שהתחיל פה בשכונה והיום הם הצלחה באמת ברמה בינלאומית. קודם כל יש לנו ארבעה זוכים במכבייה, גם בזהב, גם בכסף וגם בעוד זהב. יש לנו חבר'ה שחוזרים, אחד חוזר מאליפות אירופה בפולין, הונגריה, באמת זה משהו שמתחיל ככה.

אפשר גם לעשות השתלמויות לראשי מרכזים.

יש לנו גם כדורגל.

משחקים בליגות?

לא, אבל הוא רוקד, מחול, אתה יכול לספר להם. זה גם פורץ דרך.

יש כאלה שהלכו לכיוון הלא נכון ואנחנו מנסים להחזיר אותם למסלול החיים.

חשוב גם לדבר על הדברים הלא פשוטים שקיימים בשכונה הזו.

התכנית נותנת - - - יש גם כאלה שהלכו לכיוון הלא נכון, אנחנו מחזירים אותם למסלול החיים, כמו שאמרתי. הילדים האלה הם ילדים נורמטיביים כמעט, אפשר להגיד, ילדים מאוד טובים, פשוט מזלם שהלכו לכיוון - - -

זה יכול לקרות לכל אחד.

היום ההצלחה של הפרויקט הזה היא מאוד טובה, מלי הובילה אותו, היום אדנה, מובילים תכנית שנקראת מיל"ה. אני יכול להגיד לכם, הטקס היה לפני חצי שנה עם מפכ"ל המשטרה כאן, במקום הזה, הצלחה גדולה מאוד, הילדים היום, אנחנו רואים אותם, הם עושים בגרויות, הולכים לצבא, מוחקים להם את התיקים הפליליים ואנחנו מחזירים אותם.

הנושא ששאלת אותי, נושא הכדורגל. יש לנו כמה מגרשים, אם אתם ראיתם. יש לנו כ-25 בני נוער משולבים פה במכבי קביליו, יש כ-30 בני נוער משולבים בבני יפו בכדורגל ויש גם חוגים כאלה ואחרים. אני לא יכול לפרט את כל מה שאנחנו עושים, אבל סך הכול יש לנו הרבה מה לעשות, אבל יש לנו גם הרבה מאוד אתגרים. יפו היא מורכבת בנושא של הביטחון האישי. זה נושא שמטריד אותנו וזה נושא שלפעמים אין לנו מענה, אבל אנחנו עובדים עם המשטרה באופן מסיבי. בשלוש השנים האחרונות אני עובד איתם בצורה טובה, אני לא מתקשר ל-100, יש לנו מש"ק, אדנה, שכבר נכנס פה, כל הפניות מתרכזות אצלו. עם המשטרה, המפקדים יושבים פה, פעם בחודש אנחנו יושבים ביחד ומתכננים.

ומה עם התיקים שראינו, בדיקת התיקים פה בתל אביב יפו, שהיא יותר חריגה מהרבה מקומות? שתיים, אנחנו גם יודעים על הביטחון של הבנות, לפחות הצעירות, הן ממש מרגישות חסרות ביטחון להסתובב פה, כי יש הטרדות, מכל מיני. אני לא רוצה להגיד מי האוכלוסיות שמטרידות.

מעובדים זרים?

בדיוק.

פעם אמרתי למפקד המרחב, הוא אמר 'מה יש לך פה?' אז אמרתי לו, 'תשמע, יש לנו בעיה עם המיעוטים', אז הוא אומר לי 'אתה המיעוט פה, לא הם המיעוטים'. לכן המושג מיעוטים - - - אז הבנתי באמת שאני המיעוט, אבל - - -

אתה מיעוט בתוך מיעוט.

לכן המיעוטים עושים למיעוטים הרבה מאוד - - -

חברים, אני אסכם פה את הסיור ואני אומר ככה, קודם כל, אני לא יודע אם אנשים יודעים את החיבור שלי לקהילה האתיופית, אבל החיבור שלי לקהילה האתיופית מתחיל מיום תחילת עשייתי הציבורית, כשעוד הייתי בן 24, הייתי תומך נלהב של ראש עיריית קרית גת, הוא נבחר והתפקיד הראשון שלי הציבורי היה יועץ ראש העיר לענייני הקהילה האתיופית. זה התפקיד הראשון שלי, עשיתי את זה כמובן בהתנדבות מלאה, כי הייתה לי מערכת יחסים חזקה עם הקהילה האתיופית. אני מכיר את האופי שלהם, אני מכיר את היתרונות, אני מכיר את החסרונות, לכן יותר קל לי להתמודד איתם.

זה היה התפקיד הראשון, אחר כך העברתי את המושכות לאישה, שאתם בטח מכירים אותה, קוראים לה שולמית סהלו, היא הכירה אותי דרך המקצוע שלי, אני הייתי מתעסק בנדל"ן והיא קנתה אצלי דירה ואז נהיינו חברים טובים, ואז לקחתי אותה לראש העיר ואמרתי לו 'תשמע, יש פה בחורה שאני מאמין בה, קח אותה, תקדם אותה'. היום היא סגנית ראש העיר שמה ואתם יכולים לשאול אותה, היא תגיד לכם שאת הפוליטיקה אני הכרתי לה. משם החיבור מגיע.

מה אני אומר לכם לגבי הקהילה האתיופית? זה דבר אחד, אני חושב שהיא אולי מהקהילות הנפלאות שיש לנו במדינת ישראל. אם זה בנאמנות לארץ הזאת, אין לזה אח ורע, הלוואי שכל אזרחי ישראל היו נאמנים לארץ הזאת ואוהבים את הארץ הזאת כמו שהקהילה האתיופית אוהבת את הארץ הזאת, כי הם עברו כל כך הרבה תלאות כדי להגיע לכאן שהם יודעים להעריך מה זו המדינה הזאת. אגב, אותו דבר גם אבותינו, הסבים שלי והסבתות שלי ידעו להעריך את הארץ הזאת, כי הם באו ממקום שלא היה להם מה שיש להם בישראל. כשהם הגיעו ארצה והם ראו מה היה להם במדינות ערב ומה יש להם פה בארץ הזאת, אז הם יודעים להעריך. אותו כנ"ל גם הקהילה האתיופית, הם יודעים להעריך את מה שיש בארץ הזאת.

הנאמנות והשירות בצבא והתרומה לחברה והצניעות והדברים המיוחדים שאין את זה לכל אחד. לכן התפקיד שלי, לפחות אני מרגיש, כיושב ראש הוועדה, זה לעסוק גם בתחומים האלה. למזלנו הרב ולשמחתי הרבה זכינו בכנסת מטעם הליכוד בחבר כנסת יוצא הקהילה האתיופית, אברהם נגוסה, ששנים ארוכות כבר פועל למען הקהילה, עוד מיום מה שנקרא היווסדו. אני חושב שזה לא בכדי שדווקא בליכוד יש לנו נציג של הקהילה האתיופית ואנחנו נוודא שגם בקדנציה הבאה יהיה לנו בכנסת נציג מהקהילה האתיופית, כי אנחנו צריכים לזכור שמי שהביא את האוכלוסייה האתיופית ארצה זה הליכוד. כל ממשלות הליכוד תמיד דאגו להביא את האוכלוסייה האתיופית ארצה כי הם האמינו באוכלוסייה הזאת. הם גם ממשיכים להביא אותה ונמשיך להביא אותה, כי זו האוכלוסייה שהיא באמת אולי מהטובות והמיוחדות שיש לנו והיא יכולה גם לתרום לחברה הישראלית והם אוהבי הארץ והם יהודים גאים. תתפלאו, יש גם יהודים שהם לא גאים ואנחנו רוצים דווקא את היהודים שגאים ביהדות שלהם. ככה לפחות אני מרגיש.

לגבי מה שראינו פה וגם ראינו בסיור הקודם. תראו, יש הרבה מאוד עבודה, אבל יש אפשרות לומר שיש כלים לפתור את הבעיות. קודם כל החלטת הממשלה שנגוסה הוביל ביחד עם ראש הממשלה היא החלטה מאוד מאוד קריטית, שאיתה אפשר לעשות הרבה פעילויות למען הקהילה האתיופית, זה פעם אחת. פעם שנייה, הרבה מאוד פעולות שהן לא יותר משבירת מחסומי הבירוקרטיה. לא צריך יותר מדי להיות חכמים, אפשר לבוא ולהילחם בתופעות בירוקרטיות שפוגעות ברצון טוב וחיובי של הממשלה לעזור לקהילה האתיופית להיטמע ולהיקלט בחברה הישראלית. ראינו את זה גם במרכזי הקליטה וגם בסיפור של מבשרת וגם בדיונים שעשינו על מענקים של יוצאי הקהילה, הרחבת המענקים וכדומה.

אני יכול להגיד לכם, קודם כל מאוד נהניתי בסיור, אבל דבר אחד אני יכול לומר לכם, אנחנו נמשיך לעסוק בסוגיות האלה, נמשיך להילחם בצמצום פערים בחברה הישראלית, נמשיך להילחם בצמצום פערים בין הקהילה האתיופית ליתר החברה. הקהילה האתיופית בסופו של דבר חייבת להיות שוות זכויות ושוות הזדמנויות ושוות חובות כמו כל אזרחי ישראל. אף אחד לא יכול לחלוק שהקהילה האתיופית, את חובותיה ממלאת על הצד הטוב ביותר. הם מתגייסים לצבא, שומרים נאמנות לארץ הזאת, יהודים גאים, עושים את כל מה שנדרש מהם, משלמים מסים, עושים בדיוק מה שכל אזרח אחר עושה, על כן הם גם צריכים לקבל את הזכויות שלהם בצורה הכי טובה והכי אידיאלית ועל זה אנחנו ניאבק. כמובן אני יחד עם חברי, אברהם נגוסה, שאנחנו באמת משתפים פעולה, אפשר לומר, בהרבה מאוד נושאים שקשורים לקהילה האתיופית, וטוב שכך, ואני אשמח שאדוני גם יאמר כמה מילים לסיכום, שנוכל לנעול את ישיבת הוועדה.

קודם כל אני מאוד מברך על הסיור והדיון שאתה מוביל כראש הוועדה. אני חושב שזה סיור חשוב מאוד וראינו מה שקורה ברמת אליהו, זה פשט לא יאומן, אנשים במצב כזה, הם חיים בפחד וחרדה כל כך והרשויות לא אכפת להם. אני אגיד בפורום המתאים מה שאני צריך להגיד, אי אפשר לקבל את המציאות הזו.

מה שאנחנו ראינו פה, אני מכיר את המקום הזה מהתחלה, הבן אדם הזה היה מהראשונים שהגיעו לפה והקהילה בחרה בו כראש וכל השנים, מאז שהוא פה, הוא יושב ראש, 11 שנה, מאחד את כל זה. לא סתם אמרתי קודם, היו לנו הרבה הרבה בעיות פה עד שהעירייה לקחה את הנושא הזה ברצינות. היו לנו פגישות קשות בעיר ואני חייב להגיד שגם מסלאוי וגם ארנון עשו באמת הרבה.

מסלאוי היה אמור להגיע היום.

גם אתה. באמת עזרתם לנו עם ראש העיר, שתהיה שפה משותפת ואז באמת הכול התהפך. יישר כוח גם לאסמרה, מאז שהוא בא, התיאום עם כל המערכת. תראו, קליטת עלייה היא מערכתית, לא רק גוף אחד יכול להצליח. מה שאסמרה עשה, הוא הביא את כל המערכות ביחד סביב השולחן והיום אתה ראית את התוצאה. כך אנחנו רוצים גם בכל עיר.

בעזרת ה', זאת השאיפה שלנו.

זה לא אומר שאין מוקד קליטה, זה לא אומר שאין תקציב, יש, אבל זה תלוי בראש העיר, תלוי במנגנון של רשות העיר. יש ראשי ערים שמקבלים את התקציב ועושים את התקציב לכיוון אחר, בריחת תקציבים, להסיט את התקציב למטרה, הכסף יוצא בשם הקהילה והקהילה נשארת עם הבעיות.

יש הרבה ואני, כמי שמכיר אותך, כשאתה לוקח נושא אתה הולך עד הסוף ואני שמח, היום באמת לקחת את הסיור הזה ואנחנו נעשה שינוי במצב הזה. זה לא בעיה של כסף, הממשלה הקציבה כסף, השאלה האם הכסף הזה מגיע ליעד שלו, למטרה שלו.

גם אדנה וגם אנשים אחרים פה, רכזים במוקד הקליטה, אתם עושים עבודה טובה ומה שבאמת שונה מכל הרשויות האחרות, לדעתי, זה גם המפתח, זה האחדות של הקהילה. פה הקהילה מאוד מאוחדת, היא הגיעה באותו זמן, ביחד, ויש להם מנהיגים וזה גם סוד ההצלחה. תודה.

יפה מאוד. תודה לך. זיוה.

ראשית תודה רבה על היוזמה, על ההתארגנות בזמן קצר. באמת, אריאלה, אני רוצה להגיד לך תודה ואני מעריכה, על ההתגייסות ועל - - - היא עבדה מאוד קשה כדי ששני הסיורים יתבצעו.

אנחנו מציפים את הסוגיות האלה בכנסת והרבה דיונים מתקיימים וחבר הכנסת נגוסה באמת עושה את העבודה בצורה יוצאת מן הכלל, לדעתי אין שבוע שאתה לא מקיים דיון בנושא של יוצאי אתיופיה, כי הוא עוקב ועושה. וחבר כנסת, זה לא מובן מאליו, מבחינתי לפחות, שאתה, כיושב ראש הוועדה לצדק חברתי, אתה בא ואומר 'אני לוקח את הנושא', וזה לא הנושא רק שלו, אלא של הכנסת כולה והוועדות הרלוונטיות צריכות לעשות.

אז ברכות לשניכם באמת על כל העבודה שאתם עושים. בשביל זה אתם שם, בחרנו בכם כדי שתעשו את העבודה הזאת - - -

בעלך בחר, את לא בטוח, אבל בעלך בחר. סתם סתם, בדיחה.

אני אשם בזה.

אמרתי כל חברי הכנסת. אבל הסוגיות בשטח הן לא פשוטות ובשביל זה יצאתם לשטח וראיתם. הרשויות המקומיות, ב-22 רשויות מקומיות משרד הקליטה הקים מוקדי קליטה וראינו שהוא זורק 600,000 שקל ואומר להם 'תעשו מה שאתם צריכים לעשות'. מה אפשר לעשות ב-600,000 שקל? איזה פעילויות ואיזה עבודה אפשר לעשות? משרד הקליטה רוצה רק לצאת ידי חובה, ראשי הרשויות הסירו אחריות, כאילו הקהילה הזאת לא משלמת ארנונה, כאילו הם לא האזרחים שלהם, הם הסירו אחריות. המאבקים של כולם השפיעו, שמשרד הקליטה עכשיו יצא והרשויות המקומיות לוקחות אחריות. הרשות העירונית, אני לא מכירה את עיריית תל אביב, אבל היא לקחה על עצמה לפני ארבע שנים, לפני שמשרד הקליטה בכלל בא ואמר 'אני מוותר', היא לוקחת ועושה עבודה.

אני חושבת שמיליון שקל זה לא כסף, באמת. אי אפשר לעשות עבודה משמעותית עם 600 משפחות בתוך השכונה הזאת אם רוצים לעשות מהפכה. ומהפכה, אי אפשר לתת לחצי - - - לא זוכרת את - - -

קדימה.

העמותה הזאת, שתעשה את המועדוניות. לא, צריך לעשות פה מהפכה. כמו שבצפון תל אביב ההורים שלהם משקיעים ולוקחים אותם לאבחונים ונותנים להם את הפתרונות הפרטיים, כי יש להם את המשאבים האלה, שיעשו פה כדי שהילדים האלה יקבלו את ההזדמנות השווה. זה השינוי וזו המהפכה שצריכה להיות. זו שכונה כזאת שעכשיו כאילו קולטת, שכונה שהייתה חלשה, קולטת אוכלוסייה ללא משאב כלכלי, בסופו של דבר יוצא שהם גם נשאבים ונהיים מצוקתיים. זה לא מה שאנחנו רוצים, לכן צריך לבטל את הנוהל הזה שמסליל קודם כל לשכונות האלה. צריך לבטל את הנוהל הזה.

אנחנו בעניין הזה - - - זה חד משמעי.

שתיים, כל רשות מקומית, שתיקח אחריות ותקצה משאבים כדי לעשות שינוי משמעותי. בתוך השכונה הזאת, אני יכולה לתת עשרות דוגמאות, על נערות שמנוצלות, על סמים וכו' וכו', אני יכולה לתת הרבה דברים קשים. כדי לעשות את המהפכה הזאת כל המערכות, גם משטרת ישראל שהכניסה עכשיו שוטרים קהילתיים וכו', ויש לי ביקורת חריפה על זה, צריכים לקחת פה אחריות כדי לטפל בכל הסוגיות כדי שהילדים האלה שגדלים פה יהיו המנהיגים של העיר הזאת.

אני רוצה להגיד שאת מזגבו אני מכירה לפני חמש-שש שנים. הוא פנה אלינו כי לא היה גן ילדים יהודי ממלכתי דתי במקום הזה. לא היה להם גן. הילדים שלהם נשלחו לגנים המעורבים והם אמרו שהם לא רוצים שהילדים שלנו יילכו לגנים מעורבים. 'אביב התורה', העמותה הזאת, באה ואמרה 'אנחנו מוצאים פתרון' והתחלנו את השילוב שיש, העבודה המשותפת שיש, שהקהילה אומרת 'יש לי אחריות ואני מפעילה לחצים', זה מאוד מאוד משמעותי. העבודה הזאת, המרכזית, שנותנת מענה קהילתי, ורשות מקומית שלוקחת אחריות זה שילוב שהוא מאוד משמעותי כדי לעשות מהפכה.

תודה רבה לכולם.

יש לנו בעיה. ביקשנו ממשרד החינוך, מפה ילדים יורדים לתחנה המרכזית ברגל, זה מסכן את הילדים.

- - - תחבורה ציבורית?

אין בית ספר בשכונה. הילדים צריכים לנסוע מפה לתחנה המרכזית ומתחנה מרכזית לבית הספר.

זו סכנה גם לחיים שלהם, שהם עוברים את הכביש.

אתם מדברים על בית ספר צייטלין?

למה אין הסעה?

אנחנו הובלנו, אני אתן פה את רשות הדיבור לחברת המועצה, שהיא יו"ר הקשת המזרחית, שולה אסייג

בתחנה המרכזית, יש עובדים זרים, סודנים.

יש הרבה סכנות.

זה אומר ש - - -

אני פעם ראיתי באיילון בנות עם תיק על הגב, ככה, כדי לעבור באיילון.

כמה ילדים יש בתיכון בראשית?

30.

למה אין הסעה?

קודם כל בתיכונים אין הסעות. הסוגיה גם עלתה לפני שבוע, בפגישתנו עם ראש העיר, אנחנו העלינו כבר מספר פעמים את הנושא הזה.

צריך לבדוק את זה. אני ממשיך הלאה, אנחנו נבדוק את הסוגיה הזאת ואנחנו נבקש גם את חברי המועצה - - -

כשעשינו סיור בדיון בעירייה הבטיחו לנו לטפל בנושא.

אני רוצה לומר לכם שבדרום תל אביב יש אלפי תלמידים שלומדים בצפון העיר, העירייה הייתה עושה הסעות עד כיתה י', הפסיקה את ההסעות בשנה האחרונה והיא נותנת, כמו שאמרת, כרטיסיות רב קו. גם ילדי הצפון. אנחנו בעד. השאיפה שלנו היא, במזרח העיר יש שני תיכונים גדולים, עירוני ט' וסיגלובסקי, ויש תיכון בראשית ממלכתי, יעל בן יפת הובילה מהלך לבניית תיכון עיוני בדרום העיר, אנחנו דורשים שיהיה פה בית ספר תיכון. אני מקווה שבקרוב מאוד התכניות כבר ייצאו לפועל, באזור פנחס לבון בית צבי יוקם תיכון עירוני.

אתה מדבר על הבנייה, בוא נעזוב את זה. עכשיו, מחר בבוקר הילדים בסכנה כשהם הולכים - - -

אתה צודק, התחנה המרכזית - - -

הפתרון, לדעתי, זו הסעה מאורגנת.

יש פה רגישות מיוחדת.

צריך להוריד את הכרטיסיות לילדי דרום תל אביב ולהחזיר אותם - - -

כן, הסעה מאורגנת.

אני אדבר עם ראש העירייה לגבי החזרת ההסעה בגלל הסיכון, יש סיכון מיוחד לקהילה האתיופית במעבר דרך התחנה המרכזית. אני מודע לרגישות הזאת.

זה חשוב.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.