הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 773

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 13:00

קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, הצעתו של ח"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: אחמד טיבי – מ''מ היו"ר

מיכל בירן

עבד אל חכים חאג' יחיא

יעל גרמן

ג'מאל זחאלקה

אוסאמה סעדי

עיסאווי פריג'

מיכל רוזין

סתיו שפיר

אמי פלמור - עורכת דין, מנכ"לית משרד המשפטים

סמא צפורי - עוזר למנכ"לית, משרד המשפטים

דרור יוסף - יועץ, משרד המשפטים

הדיל חנס - עורך דין, משרד המשפטים

אימן סייף - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה

רועי דרור - ראש צוות ממשל, משרד ראש הממשלה

ג'נט שלום - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד המשפטים

הגר שחורי - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד המשפטים

ניצב ג'מאל חכרוש - ראש מנהלת שיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית, המשרד לביטחון הפנים

יצחק דניאל - רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

ישראל עוזר - סגן מנהל אגף משאבי אנוש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית גבאי - מנהלת אגף הון אנושי, משרד הבינוי והשיכון

יעל רוזנברג - סגנית מנהל אגף משאבי אנוש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אימאן טרביה-אלקאסם - משרד העבודה, הרווח והשירותים החברתיים

בלאל מוסא - נציבות שירות המדינה

רפי ברנדר - סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש, שירות התעסוקה

רחלי אדרי - מנכ"לית מעש לחידוש והתחדשות

ד"ר ת'אבת אבו ראס - מנכ"ל יוזמות קרן אברהם

יעקוב איברהים - דובר יוזמות קרן אברהם

דוניא אבו ליל - יוזמות קרן אברהם

נג'אה אבו אלהיגא - יוזמות קרן אברהם

נ'אנן חמד - יוזמות קרן אברהם

ראבעה אבו ראס - יוזמות קרן אברהם

סחר עותמאן - יוזמות קרן אברהם

רסול סעדה - יוזמות קרן אברהם

ענבל שביב - יוזמות קרן אברהם

תמרה קריימר - יוזמות קרן אברהם

גל זרביב - יוזמות קרן אברהם

ראבעה אבו ראס - יוזמות קרן אברהם

נגאח אבו אלהיגא - יוזמות קרן אברהם

עולא נז'מי - יוזמות קרן אברהם

דיעא דיאב אבו אלהיגיא - יוזמות קרן אברהם

טל שדה - אוניברסיטת תל אביב

שלומית פריבר - קבוצת מנהיגות מתקדמת עמותת כ"ן

אירית בר אל - קבוצת מנהיגות נשית, עמותת כ"ן

לילה מרגלית - המכון הישראלי לדמוקרטיה

סמאח אלחטב-איוב - רכזת מחקר, עמותת סיכוי

אמיר אעודה - מרכז מוסאווא

ירון שגיא - יו"ר הקרן להגנה מהבנקים

דוד אזולאי - שימור שטח, הקרן להגנה מהבנקים

שירלי הדר קרני צור - לקוחה, הקרן להגנה מהבנקים

תומר לוטן - מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח

נועה רוזנפלד - המרכז להעצמת האזרח

בדיע חוריה - צוערים לשירות המדינה

יהודית סטילמך - מוזמן/ת

אמיר שורני - אזרח

שגית אפיק

טמיר כהן

ר.כ., חבר תרגומים

קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, הצעתו של ח"כ אחמד טיבי

שלום לכולם. מרחבא לג'מיע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה רשמית של ועדת הכספים, שהנושא שלה הוא ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי.

אלף אני רוצה להודות על השותפים בקיום הכנס הזה, הישיבה הזאת, יוזמת קרן אברהם. ידידי ד"ר ת'באת אבו ראס וכל הצוות, תודה רבה. המרכז להעצמת האזרח ומע"ס לחיזוק ולהתחדשות השירות הציבורי. אני רוצה להודות לחברי - חברת הכנסת מיכל בירן, חברת הכנסת מיכל רוזין וחברת הכנסת יעל גרמן, שבינתיים לא נמצאת כאן - היוזמים של הכנס הזה.

אני רוצה להודות לחברי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שנמצא כאן ולחבר הכנסת עבדאל חכים חאג' יחיא, שניהם מהרשימה המשותפת. תודה שאתם כאן ולכלל האורחים ונציגי משרדי הממשלה, בעיקר למנכ"לית משרד המשפטים, עורכת הדין אמי פלמור; כמובן לחברת הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני – תודה שאת כאן.

נציג המשרד לשוויון חברתי הוא מר אימן סייף, אני מברך אותו, תודה שהגעת. אתה אורח חשוב. האמת היא שאני הזמנתי את השרה גילה גמליאל, שהיא השרה האחראית. הזמנתי אותה לפני חודש ואני לא אוהב את העובדה שהיא לא נמצאת כאן. מאד לא אוהב את העובדה, שהשרה שהיא אחראית על הנושא של שילוב ערבים, בוחרת לא להגיע לכנס מיוחד על האוכלוסייה הערבית, למרות שהודענו לה כמה שבועות לפני. אבל תודה לכל אלה שהגיעו.

שיעור הערבים באוכלוסייה הוא כ-20% מאוכלוסיית המדינה – 20.8%. הממשלה קיבלה בזמנו שתי החלטות – 2579 בשנת 2007 ו-4436 בשנת 2009 לגבי ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. בהחלטות נקבע יעד אז, לפיו לפחות 10% מעובדי המדינה יהיו מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית עד שנת 2012. רק בשנת 2016 הגיעה המדינה ליעד שהציבה אז לעצמה, באיחור ניכר.

אני חושב מלכתחילה שהיעד שהוצב לא היה יעד שאפתני ולא הלם את חלקם היחסי של האזרחים הערבים באוכלוסייה. עמדתי בראש ועדת חקירה פרלמנטארית שעבדה משך שנים רבות כאן בכנסת והצליחה למקד את אור הזרקורים וההתעניינות בנושא הזה של שילוב או אי שילוב ערבים בשירות הציבורי, חברות ממשלתיות וכדומה. כל השרים, כל מנכ"לי משרדי הממשלה, הפקידות הבכירה הופיעה בפני הוועדה, שבתחילת דרכה נדמה לי שיעור הערבים היה כ-4%-4.5% וחבל שבכנסת הזאת הוועדה הזאת לא המשיכה לתפקד, אבל הישיבות האלה שאנחנו מקיימים בוועדת הכספים הן ניסיון להמשיך את העבודה של הוועדה הזאת.

בנוסף הוחלט כי יש לגבש תכנית עבודה לכל אחד ממשרדי הממשלה ונקבעו יעדים מספריים הנוגעים למשרות ייעודיות לבני האוכלוסייה הערבית. לצורך מימוש ההחלטה נקבע כי יוקם צוות בין משרדי להסרת חסמים והחלטותיו יהיו את הבסיס להחלטת הממשלה הבאה בנושא. נדמה לי שמנכ"לית משרד המשפטים, עורכת הדין פלמור, הייתה האחראית על הוועדה הזאת, על הצוות הבין משרדי הזה להסרת חסמים.

ועדת השרים לענייני החברה הערבית הוקמה והייתה אחראית על ההתקדמות ביישום החלטות הממשלה והייתה אמורה להתכנס כל חצי שנה. הוועדה בקושי מתכנסת והיא לא התכנסה בכלל בשנת 2016.

הגיעו חברת הכנסת יעל גרמן, יוזמת, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, חבר הכנסת עמר בר-לב. אני מודה לכם שהגעתם.

לאחרונה הגשתי מספר שאילתות בנושא לשרי הממשלה ולהלן חלק מהמידע אותו ביקשתי. ביקשתי מידע לגבי שיעור הערבים במשרד האוצר – 3%. שיעור הערבים במשרד הבינוי – 4%. במשרד התחבורה – 4%. במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – 1.8%. במשרד לשוויון חברתי – 8 מתוך 9, כלומר 1% בקירוב. לא. סליחה, 10%. משרד החינוך – 8%, אבל כמעט אין מורים ערביים בבתי ספר יהודים. יש, אבל שיעור נמוך. אנחנו חושבים שאפשר לקלוט שם הרבה יותר מורים ערביים בבתי ספר יהודיים.

לכן החלטנו לקיים את הכנס הזה, שהוא גם מעין הסטת הזרקורים שוב ומעקב אחרי עבודת הממשלה וכל משרדי הממשלה בתחום זה.

אני רוצה לתת קודם לחברי הכנסת היוזמים, כל אחד בתורו, לומר את דבריו. אני מבקש בקצרה. אחר כך יהיה עוד סיבוב לחברי הכנסת.

חברת הכנסת בירן, בבקשה.

תודה רבה לך, אחמד, תודה לקרן אברהם ולכל היוזמים האחרים. אני חושבת שמאד מאד חשוב שאנחנו מקיימים את הכנס הזה. החוויה שממנה אני ניזונה היא דווקא של אמא שלי, כשהיא עוד התגוררה בליטא והיא רצתה להיות רופאה, אבל כשהיא באה להתקבל לאוניברסיטה, הסתבר שהמכסה של היהודים הסתיימה והיא לא התקבלה, וזה היה הרגע שבו היא, נערה בת 18, אמרה למשפחה שלה אין לנו עתיד כאן, אנחנו צריכים ללכת למקום אחר.

המחשבה של אדם שהעתיד שלו וההצלחה שלו והסיכויים שלו מוכתבים לפי איזו קבוצה בחברה הוא משתייך היא מזעזעת בעיני, היא מעקרת ממש את הליבה של חיים משותפים של אנשים ודבר שחשוב להגיד, מדובר בבעיות שלא נפתרות לבד. בגלל זה אני חושבת שהכנס והאופנים שבהם המדינה משנה את המצב באופן יזום והם ענייננו כאן בכנס הזה, הם קריטיים כי זה לא קורה לבד.

מצד שני שמעתי אנשים מתלוננים. שמעתי גם מתלוננים למשל על הבטחת ייצוג לנשים ברשימות פריימריז. אם זה מלאכותי, למה צריך את זה? אם אנשים מספיק טובים, למה הם לא מתקבלים לבד? אני חושבת, בטח כשמבינים פה על מה אנחנו מדברים לגבי החברה הערבית, על כ-20% מהחברה הישראלית, אבל כשמדברים על המכשולים של השפה, של מערכת החינוך ושל הגזענות בחברה הישראלית, מבינים שלבד זה לא ייפתר. ומה שמתחיל באופן מאולץ בהתחלה, משנה את המודלים, משנה את עולם הדימויים, פותח מערכות של קשרים וכישורים והדבר הזה לאורך זמן יכול להשתנות.

אני מברכת על ההישגים שנעשו, אבל מסכימה איתך שיש עוד המון המון מה לעשות ובשביל זה התכנסנו כאן היום.

תודה רבה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה.

תודה רבה. צהריים טובים לכולם. אני רוצה קודם כל לפתוח, בהמשך למה שאמרה חברתי, חברת הכנסת מיכל בירן בתודות לקרן אברהם, לך – חבר הכנסת טיבי – שאתם ממשיכים לעקוב אחרי הנכונות הבלתי מתפשרת לקידום ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במדינת ישראל.

היום יום הרצל בכנסת ואני רוצה להתחיל את דברי בציטוט מחוזה המדינה שלנו, שאחת האמירות הכי מפורסמות שלו ועל זה קמה מדינת ישראל, היא שאיננו מפלים בין אדם לאדם. איננו שואלים מה היא דתו של אדם ובן איזה גזע הוא. עליו להיות אדם ובכך אנחנו אומרים די. השוויון הזה הוא שמשמש להשגת ערכים בכלל במדינת ישראל, של צדק, של חירות, של זכות לקניין, זכות לחיים, זכות האדם לשליטה על גופו. כמובן כבוד האדם על חירותו ועוד ועוד.

כפי שאמרתם לפני, האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל סובלת מאפליה קשה בהרבה מאד תחומים, בעיקר בתחומים כמו חינוך, רווחה ובריאות ובוודאי בנושאים נוספים; ולכן המדינה כמדינה – וזה תואם את החלטות הממשלה – המדינה כמדינה החליטה שהיא צריכה לשמש מודל ודוגמה לשאר החברה. תמיד הכל צריך להתחיל במדינה. המדינה צריכה לשמש דוגמא אחר כך גם לשוק הפרטי ובאמת נושא ההעסקה הוא נושא חשוב ביותר.

אני מקצרת. אני מגיעה היום באמת לדיון מסויגת, כי מצד אחד אנחנו מגיעים לנתונים של 10%, אפילו למעלה מכך, של העסקה, וטוב שכך, למרות שמהנתונים שחבר הכנסת טיבי ציין לא ברור לי איפה בדיוק - - -

בגלל שני משרדים – הפנים והבריאות.

אז זאת השאלה. עדיין, אני חייבת לציין ששיעור התעסוקה של נשים בכלל ובוודאי בשירות המדינה, אבל בכלל של נשים ערביות, עומד על 20%-30%. זה שיעור מאד מאד נמוך, בטח כשב-20 שנה האחרונות יש יציבות בחברה היהודית בשיעור העסקה של גברים ונשים, למעלה מ-70% ופה אנחנו רואים כשל מערכתי רב.

אני מודה לך על המעקב. יש עוד דברים רבים שכדאי לדבר עליהם, כמו תכנית החומש וכדומה ואני מקווה שהכל יעלה היום בדיון. תודה לך.

תודה רבה. חברת הכנסת גרמן, היוזמת, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש. אני רואה את הכנס הזה כחלק מהמאבק שלנו בהדרה של החברה הערבית ואמרה חברתי מיכל ואני מסכימה איתה, בגזענות.

אני חושבת שאנחנו נמצאים בעידן ובתקופה שבה כשמדברים על שוויון זכויות, אז רבים לדאבוני הרב מדברים על שוויון זכויות לאוכלוסייה היהודית ומדירים את האוכלוסייה ואת החברה הערבית. חלק יודו בזה, חלק לא יודו בזה. חלק זה מעל פני השטח וחלק זה מתחת לפני השטח, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לשים את זה כאן על השולחן והכנס הזה צריך להיות חלק.

עכשיו תרשו לי, אני רוצה לספר סיפור קטן. לא ייקח הרבה זמן. אני רוצה לספר את הסיפור של אפרים סידון – אוזו ומוזו מכפר קקרוזו.

הייתי עושה על זה פעולות בתנועה.

כן, אני מאד אוהבת לספר את זה לילדים. על כל פנים אוזו ומוזו היו שני אחים, מאד אהבו אחד את השני וחיו בשלום ויום אחד הם נכנסו לוויכוח איך יושבים – האם רגל ימין על רגל שמאל או רגל שמאל על רגל ימין – ויכוח מאד מאד קריטי וחשוב, שבסופו הם לא דיברו אחד עם השני והקימו חומה באמצע הבית. וככה גם הנכדים ובני הנכדים ובני-בני הנכדים גרו, כאשר בכל משפחה סיפרו שמעבר לחומה גרה מפלצת ואסור לעבור את החומה.

יום אחד ילד קטן טיפס על החומה וראה מהעבר השני ילדה קטנה וחמודה. הוא אמר לה תזהרי, חיה שם מפלצת, והיא אמרה לו – לא, תיזהר אתה, אצלך חיה מפלצת. וכמובן שהילדה עברה את החווה והם התאהבו והתחתנו.

רוצה לומר, כדי לשבור חומות, צריך להסתכל אחד על השני. צריך לחיות אחד עם השני וצריך לדבר אחד עם השני. ולכן להערכתי כל המאבק הזה על שילוב האוכלוסייה הערבית בתוך מקומות העבודה, זו הדרך שלנו להכיר את האוכלוסייה, להסיר את החומות, את החומות של דעות קדומות ושל גזענות.

תודה רבה. בנוסף לממצאים שאמרתי בהתחלה, בשלושת הדרגים הבכירים, הגבוהים בשירות הציבורי, כמעט, כמעט ואין ערבים. כמעט ואין ערבים. זה מעגל קסמים ולכן יש צורך גם בשילוב ערבים מבחינה מספרית, אבל גם בשילוב איכותי בדרגים גבוהים של מקבלי החלטות.

יתרה מזאת יש בעיה בשילוב נשים ערביות, שסובלות פעמיים – הרי המשפט הזה מוכר – גם בגלל שהן נשים, גם בגלל שהן ערביות.

אני רוצה לתת לד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל קרן אברהם, השותפה בקיום הכנס הזה, את הבמה. בבקשה, ת'אבת.

תודה רבה חבר הכנסת אחמד טיבי. תודה רבה לכל השותפים, לחברות הכנסת השותפות. האמת זה כנס מאד מאד חשוב והיינו מאד רוצים שכנסים כאלה יתקיימו ממש כל שנה, כל שנתיים, לעקוב אחרי התקדמות ואני רוצה להגיד לכם שיש התקדמות. יש התקדמות ולא רק בנושא של העבודה של הערבים במגזר הציבורי.

אתמול אימן סייף ואני היינו חלק מקבוצה שנפגשה עם נשיא המדינה, בנושא שהוא מאד מקביל – העסקת הערבים במגזר הפרטי. המעסיקים הם נציגי הממשלה, הם גם כן נציגי החברה האזרחית ובודקים ממש כמה ערבים משתלבים במגזר הפרטי. יש מאמצים רבים שהנשיא, תחת המטריה שלו, דוחף לנושא הזה. אני חושב שגם חשוב שנעשה את זה מדי פעם גם כאן.

חבר הכנסת טיבי הזכיר את הנושא של איכות התפקידים האלה. אני רוצה גם כן להצביע בנוסף לזה על משרדים ממשלתיים מסוימים, שממש כמעט ואין ערבים שם. אז אם נסתכל על המספרים ועוד נדבר על הדו"ח כאן, נמצא שיש משרדים שממש יש להגיד להם כל הכבוד, כמו משרד המשפטים, שדם יש התקדמות אדירה. באמת תודה רבה. מגיע לנו כאזרחים, אבל יש משרדים, במיוחד כואב שיש משרדים שעובדים ישירות עם האוכלוסייה הערבית.

תארו לעצמכם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כאשר 75% מהאוכלוסייה הערבית גרה בגליל או בנגב, אתם מוצאים פחות מ-2% מהעובדים שם שהם ערבים. לכן זה דבר מאד מאד חשוב. הגיוון התעסוקתי מאד מאד חשוב.

נקודה אחרונה, חשוב גם לא רק לקבל צעירים וצעירות ערבים לעבודה, אלא צריך להטמיע את התרבות הערבית גם כן. צריך להתייחס לאווירה הכללית בתוך המשרדים, הפנים ארגונים בתוך המשרדים, התנהלות המשרדים. יפה שמשרד המשפטים או כל משרד אחר ויכול להיות שכבר עושים את זה, מוציא ברכה ברמדאן לעובדים הערבים למשל או לוקחים את הרמדאן בחשבון. הקליטה של העובד היא מאד מאד חשובה.

נקודה אחרונה-אחרונה היא, חברים, שהאווירה הכללית בארץ היא לא טובה. יש אווירה של הסתה וגזענות נגד האוכלוסייה הערבית. הערבים לא יבואו לעבודה לא בירושלים ולא במקומות אחרים, כל עוד אנחנו כולנו, אבל כולנו – יהודים וערבים – לא נעבוד על מנת לשפר את האווירה הכללית.

אחריות הממשלה היא אחריות ראשונה ממש לעבוד ולעשות משהו נגד הסתה וגזענות נגד האוכלוסייה הערבית. תודה.

תודה. תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. אחר כך רחלי, אחר כך הבמה תהיה למנכ"לית משרד המשפטים.

תודה. שלום לכולם. שמי תומר, אני מייצג את המרכז להעצמת האזרח, שהיה שותף עם ארגונים נוספים ביצירת הדו"ח שנמצא מול העיניים שלכם.

אני רוצה, תרשו לי לנוע לפסים, נקרא לזה מאד אינסטרומנטליים, כי אני חושב שיש הסכמה סביב השולחן הזה, של כל מי שיושב כאן, גם על חשיבות העניין, גם על חשיבות הנושא וגם על הצורך לקדם מדיניות. רק התקבלה מדיניות בנושא הזה ואני חושב שכולנו יכולים להסתכל בעצם בפועל מה התרחש עם שתי החלטות ממשלה – לא אחת – שתי החלטות ממשלה שהתקבלו פה בטווח של 7 ו-8 ו-9 שנים אחורה ולבדוק מה קרה איתן.

אנחנו נעבור על זה, אני מניח, בהמשך הכנס, אבל אני כן רוצה לומר את השורות התחתונות. אחת, החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא של ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה הן החלטות שמשתמשות בכלים מיושנים. אני חושב שאין עוררין בקרב אנשי המקצוע ואני מקווה שיסכימו איתי פה גם אנשי הנציבות וגם אנשי המשרדים, שהכלים שנכתבו באותן החלטות ממשלה ישנות הם כלים מיושנים.

הם כלים של צביעת משרות, שהם כלים שנותנים בסופו של דבר תמריץ למשרדים לעשות פעולה מאד צרה. לסמן משרות, בדרך כלל משרות זוטרות, בדרך כלל משרות לא מעניינות או פחות חשובות ואנחנו רואים גם באמת מהנתונים איך בסוף הגדילה בשיעור הערבים המועסקים נמצאת באזורים מאד מאד שוליים בתוך השירות הציבורי ולא באזורי ליבה.

שנית, וזו נקודה חשובה, כשבוחנים מה קרה בנושא ייצוג הולם בשנים האחרונות לאוכלוסיות אחרות – נשים לדוגמא, חרדים, החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שנה וחצי, אנחנו רואים שכשהממשלה רוצה היא מאמצת דפוסים מתקדמים יותר של קידום אוכלוסיות. זה לא רק לצבוע משרות. זה לעבוד מול האוכלוסיות, זה לייצר תהליכי עתודה. זה לייצר עבודה מול השוק, מול הביקוש, כדי להגביר אנשים שיוכלו להשתלב בפנים. זה לטפל במסלול לאורך כל הדרך.

אני חושב שהמסקנה שצריכה לעלות מהיום הזה, לפחות מבחינתי, היא שעם הפנים קדימה ובהתבסס על הניסיון שנרכש במשרדי הממשלה בשנים האחרונות ובטח אמי עוד מעט תציג את משרד המשפטים כדוגמא טובה לתהליך מתקדם יותר ואחר, אני חושב שאין מנוס מיצירת מדיניות חדשה, אפילו החלטת ממשלה חדשה, עם קריאה שתצא מהוועדה הזו, שבעצם תאמץ או תלמד מהכשלים שבמימוש של ההחלטות הקודמות ויש רבים כאלה. אתם יכולים להסתכל בשורה התחתונה, ובסופו של דבר להניע את הממשלה ביצירה של מדיניות מחודשת, רלבנטית, עם יעדים חדשים ובעיקר פרקטיקות מתקדמות של ייצור הולם ויש כאלה בממשלה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, צריך גם להסתכל גם על השיח הציבורי, כפי שנאמר פה קודם ולהודות על האמת. גם הכנסת, גם התקשורת וגם הארגונים, כולנו, קצת הזנחנו קצת את הנושא של טיפול בייצוג הולם לערבים בשירות המדינה בשנים האחרונות. אני חושב שזה היה נושא שהיה מאד חזק בתקופת הוועדה הפרלמנטארית וזה נושא שהיה בכותרות במשך שנים, ואיך שהוא בשנים האחרונות נושאים אחרים של ייצוג הולם תפסו את התדר.

אני חושב שהזנחנו, אני אומר בלשון רבים, את האנרגיה, את התשומות שלנו סביב העניין הזה ובמובן הזה אני חושב שהכנס הזה הוא - - -

אחת מהמפלגות הקואליציוניות שמה תנאי במשא ומתן הקואליציוני לא להקים את הוועדה הפרלמנטארית.

זאת שהצטרפה בסוף.

אז הנה לנו עוד דוגמא מהצד הפוליטי.

נכון. ישראל ביתנו.

בקיצור, שורה תחתונה שאני אומר, לצד הפרקטיקות המקצועיות, הממשלתיות שאני חושב שאנחנו צריכים לייצר אותן כאן, אנחנו בעצם צריכים ואני חושב שזה מה שאנחנו עושים כאן היום, לחדש את המאמץ הציבורי, הפרלמנטארי, התקשורתי והפוליטי, סביב הנושא החשוב הזה.

תודה רבה. רחלי אדרי, מנכ"לית מעש.

כן, שלום. באמת תודה לכולם על הדיון הזה, הוא באמת מאד חשוב. אנחנו מודים לכל מי שהגיע. אני באמת יכולה בעיקר להצטרף למה שאמר תומר. בתור ארגון שפועל בעיקר לחיזוק המגזר הציבורי, שוב, לכולם ברור כמה חשוב הגיוון וכמה הוא משמעותי לאיכות השירות.

אני רוצה לדבר על נקודה קצרה שתומר גם הזכיר. אנחנו באמת מכירים את הדו"ח הזה בצורה מאד טובה, את החלטות הממשלה ובסופו של דבר יש פה באמת מדיניות שהיא גם ישנה וגם צריך לתת ארגז כלים חדש למשרדים, כי באמת מה שעולה מאד חזק זה שעם מספרים אפשר לשחק. זה כמו שגם רואים בנתונים שלנו. אז המדינה לכאורה, לא לכאורה, המדינה הגיעה לאותם 10%, אבל יש משרדים שמפצים ויש יחידות שמפצות כמו משרד הבריאות, שוודאי שרת הבריאות לשעבר מכירה את הנושא ואת משרד הפנים, שמפצה על משרדים אחרים; ובאמת במשרדי ליבה נקרא לזה – אם זה משרד האוצר, אם זה משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון אפילו לא ברשימה - מקומות שאין שום ייצוג באחוזים טובים בכלל.

מעבר לזה זה איכות המשרות. אני חושבת שאיכות המשרות זה הדגש הכי חשוב, שאולי אפשר אפילו לזנוח את עניין האחוזים ולדבר על איכות המשרות ועל מי יושב באותן ועדות שבוחרות את האנשים שמתקבלים לשירות המדינה. לדעתי המקצועית השינוי יגיע כשנבחר אנשים טובים למשרות בכירות, שיסללו את הדרכים לאנשים חדשים שאמורים להצטרף לשירות.

תודה רבה. עורכת דין אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, בבקשה.

שלום לכולם. אני שמחה להיות פה. כשחבר הכנסת טיבי ביקש ממני לבוא, סיפרתי לו שכבר הוזמנתי ולא העליתי על דעתי שהדיון הזה יתקיים בלעדינו. אז אני שמחה שהדיון מתקיים.

מי שירצה יקבל ויוכל לקחת דו"ח שאנחנו מפרסמים כל שנה, על מה שמשרד המשפטים עושה בכלל בנושא של גיוון בתעסוקה ואני חושבת שהדו"ח הזה הוא המפתח לשינוי בכל משרדי הממשלה.

אני אתחיל מזה: באמת בלי לעשות פעולות פרו-אקטיביות, השינוי לא יכול להתרחש ואני אגיד – השאלה היא לא רק שאלה של כמה משרות יש או מה ההזדמנויות, אלא האם יש בכלל אמון מצד המתמודדים הפוטנציאליים בייתכנות של להתקבל. כי אחד הדברים שבחנו ביחס לעצמנו, זה כמה מועמדים יש בכלל על כל משרה. אם על משרה ממוצעת של פרקליט יש בין 350 ל-500 מתמודדים, כשהמשרה הייתה משרה מיועדת לפרקליט או משפטן ערבי, היה סדר גודל של חמישה מתמודדים.

אז אנחנו מבינים מהדבר הזה, אנחנו אמורים ללמוד מהדבר הזה, שקודם כל ההנחה והציפייה שיש טעם להתמודד מצד אחד וגם הרצון לבוא ולקחת חלק מהצד השני, שזה משהו שבעיני הוא גם באחריות חברי הכנסת, היו נמוכים מאד. חלק ממה שאני עשיתי במשרד היה בעצם לצאת ולקרוא לציבור לבוא ולהתמודד על תפקידים במשרד.

אני אגיד משהו על מספרים. מאחר שאנחנו מודדים את עצמנו, אני אוכל להגיד שבשלוש השנים האחרונות עלינו כל שנה באחוז בכמות הערבים שעובדים במשרד שלנו. אני מדברת במספרים אבסולוטיים יש לנו היום 4,269 עובדים, מתוכם 482 הם בני החברה הערבית. זה 11.3%. הדו"ח הזה שמדבר על דצמבר דיבר על 10.3%. ויש לי עוד הפתעה בשבילכם. בשנה האחרונה כבר לא עשיתי שום דבר. כלומר עשינו More of the same, אבל התמקדתי בשנה האחרונה בשילוב של יוצאי אתיופיה ובשילוב של אנשים עם מוגבלות, שזה אתגר מאד מאד גדול.

הגאווה הגדולה שלי השנה זה לבוא ולהגיד לכם שלא רק שהמספרים ממשיכים לעלות, אלא - - -

זה נכנס לאינהרציה - - -

אלא שהיום קרוב ל-30% התקבלו לא במשרות מיועדות. הם כבר באו והתמודדו על משרות רגילות והתקבלו על בסיס היכולות האישיות וגם על בסיס ההבנה של החשיבות, מצד המנהלים שלנו, שאלה יהיו העובדים.

כמה מהם במשרות בכירות?

אז זהו - - -

מה החלוקה של ה-420 ומשהו שציינת, פחות או יותר?

מאה אחוז. מה שנקרא לא תצליחו להפתיע אותנו בשום שאלה היום, אני מבטיחה לכם. אחד הדברים שאנחנו מפרסמים בדו"ח הזה, קודם כל יש לנו קרוב ל-40 יחידות שונות ואני גם מפרסמת כל יחידה במספרים נומינאליים ובאחוזים - מה ההרכב של היחידה, גם כדי לייצר סוג של תחרות ומודעות בין היחידות השונות, בין אם זה פרקליטות המדינה או השמאי הממשלתי או רשות הפטנטים או הסנגוריה הציבורית.

יש היום ולאחר הרשימה הזאת, רשימה של בעלי התפקידים הבכירים. גם כדי להראות את רמות המשרה וגם כדי להראות את התפקידים. יש קודם כל קרוב ל-5% שהם 5% מכלל הדרגים הבכירים במשרד, שהם בני החברה הערבית. המספר המהותי - - -

כשאת אומרת 'ערבית' את מכלילה דרוזים?

בהחלט. וגם - - -

לא, זה חשוב לפרוטוקול, שהדרוזים הם ערבים.

כן. אנחנו לא עושים הבחנה בהקשר הזה.

זה מאד חשוב. אנחנו רוצים שלא יעשו הבחנה. דרוזים הם ערבים.

תאמין לי, כבר יש פה הבדל בין הדורות. המבוגרים רוצים ככה, הצעירים רוצים ככה. כל אחד מושך לכיוון שלו. מה שחשוב להגיד לגבי משרות בכירות, שמנהלת אגף משאבי אנוש אצלנו ערבייה. הדבר הזה יש לו משמעות הרבה מעבר לשאלה של דירוג ודרגה, אלא יש משמעות לנוכחות ולהשפעה של התפקיד הזה.

יש לנו מנהלי מחלקות בפרקליטות, בסנגוריה הציבורית. בוחני פטנטים. דיין בבתי הדין לעררים. שמאי הממשלתי. באמת, מגוון מאד רחב, אבל אני רוצה דווקא לדבר בזכות משרות זוטרות, כדי לדבר משהו על התהליך. כשאני מזהה ש-86% מכלל הפרקליטים האם כאלה שהיו בעבר מתמחים בפרקליטות, אני מסיקה מזה שיש חשיבות עצמה בלגדל דור של סטודנטים ומתמחים מהקבוצות שרוצות להשתלב בעתיד בפרקליטות. ובסוף התהליך מעיד על כך שאם התחלת את הדרך שלך אצלנו, ההמשך גם הוא פתוח בפניך.

עכשיו צריך לדבר על סדרה של תהליכים שהמשרד עושה, בין אם זה כנסים, בין אם זה הדרכה לדרג שמראיין מועמדים לעבודה. מאות אנשים במשרד המשפטים עברו סדנאות לריאיון רב תרבותי שקו משווה הציגו בפנינו ואם מישהו חושב שזה שרת רק את בני החברה הערבית, ריאיון רב תרבותי שירת את החרדים שמתמודדים, את יוצאי אתיופיה שמתמודדים וכל אדם שיש לו, יש איזה שהוא צורך לחשוב אחרת כשמראיינים אותו. כמו שאמרתי, היום התהליך הזה הוא תהליך שהוטמע.

חשוב לי להגיד, אמנם חבר הכנסת טיבי עושה את זה מתוך דאגה חשובה ורלבנטית לחברה הערבית, אני מאמינה ומשוכנעת ומדברת על זה בכל מקום, שזה צורך שלנו, של משרדי הממשלה, שיהיו בקרב עובדי המדינה כל אזרחי מדינת ישראל, נקודה. אנחנו משרתים את כל אזרחי המדינה.

כולנו.

אנחנו משרתים את כל אזרחי המדינה. אנחנו רוצים לייצר אמון בשירות שאנחנו נותנים. כולנו מבינים שכשאתה רואה אדם שאתה מאיזו שהיא סיבה מרגיש סוג של קרבה אליו, זה מייצר אמון. וזה נוגע לכל הקבוצות בחברה הישראלית ואפשר לנתח את זה אחד לאחד.

אני אגיד דבר נוסף שהוא חשוב. בסוף זה בא לידי ביטוי, מישהו הזכיר את הרמדאן. אני אגיד שלמשל בשנים האחרונות הבנו שהרמדאן צריך להיות חלק מלוח השנה שלנו, אז לא עושים כנסים במהלך הרמדאן, כי הדבר הזה מקשה על מנהלים ועל עובדים לקחת חלק בכנסים. או פתאום הגיעה פנייה של עובדים, שאי אפשר לדווח על כוננויות בתקופת הרמדאן, כי זו תקופה שבה העובדים יוצאים מוקדם יותר והגענו להסדר עם נציבות שירות המדינה, שיאפשרו דיווח על כוננויות לבני החברה הערבית במהלך חודש הרמדאן. הדבר הזה משרת לא רק את עובדי משרד המשפטים, אלא את כל העובדים הערבים בשירות הציבורי.

מה שחשוב לי להגיד מעבר לזה, זה שיש לנו היום במשרה מלאה את גברת סמא צפורי, שאחראית על גיוון במשרד המשפטים. התפקיד שלה הוא לא רק לראות שיש גיוון בכל היחידות, אלא לסייע בשימור של כוח האדם ועם זה אני אסיים.

בסוף רוב משרדי הממשלה נמצאים בירושלים. לנו יש פריבילגיה שאנחנו פרושים ב-70 אתרים ברחבי הארץ. לא פשוט לבוא ולעבוד בירושלים מכל מיני סיבות, בוודאי כשמרכז החיים שלך הוא בצפון או בדרום ואנחנו רואים שאנשים שמחזיקים מעמד עד החתונה ולפעמים בגילאי הגן של הילדים שנולדים, ברגע שמתחיל עניין של בית ספר, אפילו אימן לדעתי עזב את ירושלים בשלב בית הספר, מתחילים לעזוב. אז צריך לחשוב על האתגר הזה, איך באמת הופכים את הדבר הזה לכדאי.

אני אגיד שני דברים שצריך להבין אותם. קודם כל כל השירות הציבורי צריך להתחיל להבין שהעבודה לא מתבצעת רק בתוך ארבעה קירות בירושלים. יש היום דרך לעבוד מרחוק. לא חייבים לנסוע כל יום. לא חייבים להעתיק את המגורים לירושלים. יש לנו מודלים של העסקה, למשל ברשות הפטנטים, שבה עובדים חצי שבוע בירושלים וחצי שבוע בבית. זה אומר שיש שבועות שאנשים מגיעים רק פעמיים בשבוע לירושלים ושבועות של שלוש פעמים. זה משרת מאד את האוכלוסייה שחיה בפריפריה. כמובן גם את החברה הערבית, ויש לנו בוחני פטנטים ערבים שגרים בצפון וככה הם עובדים.

גם בתפקידים אחרים שבהם חשוב לנו להביא אדם מתאים, אנחנו יכולים לאפשר עבודה מרחוק, ואני קוראת לנציבות, במסגרת הכלים שצריך לפתח והחשיבה מחוץ לקופסא, להתחיל לפתח את הכלים האלה. זה ישרת אנשים עם מוגבלות שלא רוצים להיות על הכבישים. זה ישרת - - -

נשים.

הורים בכלל.

ערכים של סביבה, של עולם ירוק, שלא צריך כל היום לנסוע. זה יקדים את ההתפתחות של תחבורה. אנחנו יודעים שבלי תחבורה קשה מאד להגיע למקום עבודה וגם הדבר הזה הוא מאפיין של האוכלוסייה הערבית. 50% מהעובדים הערבים שלנו הן נשים ערביות. אנחנו מאד מאד גאים בדבר הזה. זה אומר משהו על סביבת עבודה שהיא ידידותית למשפחה והיא ידידותית לנשים, אבל הקשיים התחבורתיים ביציאה מכל מיני אזורים בארץ, היא חסם שצריך להתמודד איתו, לא רק ביצירת תשתיות תחבורה, גם בתפיסה אחרת של צורת ההעסקה בשירות הציבורי. זהו.

תודה רבה. חברת הכנסת סתיו שפיר. יצאה. אני רוצה לברך את חבר הכנסת עיסאווי פריג' שהגיע ואת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. תודה רבה.

עכשיו נציג את הדו"ח ואחר כך אימן סייף יגיב עליו ואנשים אחרים שיבקשו להגיב. מי יציג את דו"ח המעקב?

אני.

יישום החלטות הממשלה לייצוג הולם עבור האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה. בבקשה, תציגי את עצמך.

שלום. שמי נועז רוזנפלד, אני מהמרכז להעצמת האזרח ואנחנו עקבנו בשנה האחרונה, יחד עם יוזמות קרן אברהם וארגון מעש, אחרי יישום החלטות הממשלה ב-2007 ו-2009 ליצירת ייצוג הולם.

אלה שתי החלטות הממשלה האחרונות שהתקבלו בנושא הזה. כלומר אין מדיניות עדכנית יותר לעקוב אחריה ולכן מה שאתם רואים כאן זה מעין צילום רנטגן של מה שקורה כרגע עם ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה.

אז הבשורה הראשונה היא שהמדינה עמדה ביעד שהיא הציבה לעצמה. היא הגיעה ל-10% ייצוג הולם, אבל היא עשתה את זה באיחור של 4 שנים. דיברה פה מנכ"לית משרד המשפטים, אבל לצערי משרד המשפטים הוא יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.

בשנת 2016 הגיעו ל-10% ייצוג הולם, מה שהיו אמורים לעשות בשנת 2012. כמובן, דיברו על זה כבר, ברגע שנכנסים למספרים, אז רואים שמשרד הפנים, משרד הבריאות ויחידות משרד הבריאות מושכים למעלה את הממוצע עבור כל משרדי הממשלה. כשהולכים ליחידת המטה הרגילה, בוא נקרא לזה ככה, ובדו"ח שמוצג בפניכם גם נמצאים המספרים, אז מתגלה האמת והיא שבהנהלת בתי המשפט יש 3.5, במשרד ראש הממשלה יש 1.9, ברשות המיסים יש 4.2 וכן הלאה. אלה המספרים.

הנציבות אומרת שבשנה האחרונה יש עלייה במספרים, שאנחנו עדיין לא רואים אותה, אבל למען האמת העלייה הזאת נובעת מהקליטה של 1,500 עובדי קבלן בבתי החולים הממשלתיים, שהם עובדי ניקיון. כך ש - - -

כשהיא מבורכת לכשעצמה, אבל זה פשוט לא - - -

שהיא מבורכת, אין ספק, אבל - - -

זה לא עונה על המטרה שלשמה התכנסנו.

אבל אם אנחנו מדברים על ייצוג הולם, איכותי, בדרגי ניהול, עתודות וכן הלאה, אז לא זו הייתה כוונת המשורר. לא רק משם היינו רוצים לראות את העלייה.

אז מה שהיה צריך לקרות כפועל יוצא מהחלטת הממשלה, זה שתיכתב תכנית חמש שנתית עבור כל אחד מהמשרדים ותובא לאישור אצל הנציבות וזה לא קורה. אין דבר כזה. המשרדים באים לאשר אצל הנציבות כל שנה את התכנית השנתית שלהם, אבל אין ראייה הוליסטית כזאת ותכנית שזזה קדימה. מה שקורה היום זה ש-30% מהמשרות שיוצאות החוצה הן משרות ייעודיות. אחת מכל שלוש משרות היא משרה לערבי, בדואי, דרוזי או צ'רקסי. אז אם החלטת הממשלה דיברה על זה ש-30% מהמשרות ייעודו רק למגזר הערבי, אם עושים את החשבון הזה, שכל משרה, כלומר ש-30% מהמשרות הן משרות ייעודיות ורק אחת משלוש ממנה היא משרה שמגיעה לאוכלוסייה הערבית, בוודאי שלא עומדים ב-30% שהיא מיועדת רק לאוכלוסייה הזאת.

אבל על פי מה שאת אומרת, בתהליך החקיקה שהיה בשנה האחרונה, שאני ראיתי, תמיד דאגתם לחלק דרוזי, בדואי, ערבי. למה שאתם נותנים את הנתונים כאן, אנחנו לא רואים - - -

- - - אני לא הנציבות.

אתה מבין? אני רוצה לראות את זה בעין, כי אתם הקפדתם לאורך תהליך החקיקה בממשלה הזאת, תמיד - - -

לא היא.

לא היא, סליחה.

אלה שעמדו מאחורי החקיקה.

הבלטתם את החלוקה הזו והחלוקה הזו הייתה חשובה לכם.

תיכף תשאל את - - -

אז למה שאנחנו באים לתוך המספרים, אני לא רואה את החלוקה הזו? זה מבלבל אותי.

תודה, חבר הכנסת פריג'. בבקשה, תמשיכי.

אוקיי, אני מתקדמת. הייתה בתוך החלטת הממשלה - - -

מי שרוצה לדבר שישלח לי הערה, כדי להירשם.

כיוון שיש את הנושא הגיאוגרפי, בתוך החלטת הממשלה הפעילו כלי של סיוע בשכר דירה ובהחזר הוצאות נסיעה לאנשים שייסעו או שיעתיקו את מקום מגוריהם לאזור שבו יש יותר משרדי ממשלה. כלומר קרי ירושלים. אין מדידה של הכלי הזה. כלומר אנחנו שאלנו עד כמה משתמשים בזה, זה כן אפקטיבי, זה לא אפקטיבי. הכסף שניתן זה מספיק, זה לא מספיק, אבל כשלא מודדים את טיב השימוש בכלי, אז אי אפשר לומר האם הוא טוב או רע או כדאי להגדיל אותו או להרחיב אותו. אז למעשה זה נשאר חסר, העניין הזה.

הפסיקו בשנת 2012 לצבוע משרות של סטודנטים ערבים ונכון להיום 5.6% מהסטודנטים בשירות המדינה הם סטודנטים ערבים, כך שגם שם אין ייצוג הולם לערבים בקרב הסטודנטים.

בנוגע לנגישות ומידע. אתר נציבות שירות המדינה הוא לא בשפה הערבית. משרות לא מתפרסמות בשפה הערבית. בשנת 2014 הנציבות עשתה מעין פיילוט כזה עם קו משווה, יצאה להתקשרות - - -

אצלנו זה מתפרסם בערבית.

אצלנו זה כלל שאינו מעיד על הכלל.

שיתרבו כאלה.

שירבו.

שירבו.

זה לא בערבית. שילוב נציגים ערבים כחברים בוועדת בוחנים – דיברה פה רחלי על העניין הזה של מי בוחר. העניין הזה הוא לא מעוגן ונעול באופן טוטאלי. תמונת המצב היא עמומה בעניין הזה ולגבי הדיווח, התקדמות החלטת הממשלה, אין דיווח, כי גם ועדת השרים בעניין הזה לא מתכנסת, אז מין הסתם בשנים 2015 ו-2015 היא לא קיבלה דיווחים. אז זו תמונת המצב.

תודה רבה. אימן, בבקשה, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי. בבקשה אדוני.

טוב, אז אני כידוע לכם לא עובד הנציבות ולא בא לענות בשום הנציבות, היא צריכה לענות בשם - - -

יש כאן נציג של הנציבות?

כן, יש פה נציגים של הנציבות ושל משרד ראש הממשלה, הם יענו על מה שצריך.

אז אני ברשותכם אתייחס לנושא בכמה היבטים. אז כמובן אני מברך על הכינוס, ד"ר טיבי ואני חושב שזה מאד מאד חשוב לכנס את הוועדה הזאת ולהמשיך ולדון בנושא הזה, כי לדעתי בשנתיים-שלוש האחרונות הנושא הזה ירד לצערי הרב מסדר היום.

אנחנו כמובן, כרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי, אחראים על הנושא של שילוב כלכלי, פתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים ועושים המון פעילות במטרה להגיע בעצם ליעדים שהממשלה קבעה לנו; וכמובן דגש על שוק העבודה.

בנושא של שוק העבודה אז אנחנו כמובן פועלים בכמה מישורים על מנת להגדיל את שיעור האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. אז כמובן שהמגזר הציבורי הוא אחד מהם, אבל לא רק. המגזר העסקי ודובר כאן על זה, יש לנו פרויקט באמת מדהים, קולקטיב אימפקט, ששם אנחנו ממש עובדים עם כל תאגיד ותאגיד ויחד איתו בונים תכנית עבודה רב שנתית להכניס בעצם עובדים ערבים ל - - -

איזה תמריצים הם מקבלים?

הם לא מקבלים תמריצים, הם מקבלים פשוט רק עבודה וליווי ומודל עסקי. המטרה שלנו דרך אגב, גם במגזר העסקי וגם פה במשרדי הממשלה, אני חושב שמה שאמי אמרה כאן זה הדבר האמיתי. זה שהגיוס של העובדים הערבים יהיה חלק מה-DNA של משרדי הממשלה. שלא צריך לא תמריצים ולא תכניות ייעודיות בשביל לקלוט ערבים. לא בממשלה וגם לא במגזר העסקי. זה בעצם היעד שלנו.

מתוך הבנת הערך.

חד משמעית. ולכן יש לנו כאן סדרה של פרויקטים ופעולות שאנחנו עושים. אני לא אלאה אתכם בכל הדברים האלה, אבל אנחנו עוסקים באמת המון בנושאים האלה.

התוצאות שאנחנו רואים בעצם בשנים האחרונות הן שיש עלייה בשיעור התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, דגש על האוכלוסייה של נשים ערביות. נכון, אנחנו עדיין ב-30% ויש פער גדול מול האוכלוסייה היהודית, אבל זו בהחלט עלייה יפה. יש באמת מהפכה, הייתי אומר, במגזר הערבי בכל מה שקשור לנושא של ההשכלה הגבוהה, בדגש על נשים ערביות. תסתכלו כאן על הגרפים. הנשים הערביות - 14% מהן עם תואר אקדמי ולכן זה חשוב מאד. האוכלוסייה הערבית רוצה להיכנס לשוק העבודה, חייבים לתת להם אופק תעסוקתי, אם זה בממשלה ואם זה במגזר העסקי.

זה עלה כאן כמובן בדו"ח, יש עלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית שנכנסת למשרדי הממשלה. אני כאחד שנכנס למשרד הכלכלה בשנת 1994, הייתי בין הכלכלנים הערבים הראשונים שנכנסו לממשלה בשנת 1994. אני מאד שמח לראות את השינוי שחל במשרדי הממשלה וצריך להגיד את זה. גם הדו"ח דיבר על זה. יש גידול בכ-88% של עובדים ערבים שנכנסו לשירות המדינה בין שנת 2007 לשנת 2015 לעומת 19% עובדים חדשים שנכנסו לשירות המדינה בשנים האלה. אז יש כאן באמת מגמה מבורכת בהקשר הזה.

החסמים שגם הדו"ח העלה אותם וגם כן בוועדה להסרת חסמים שאמי עמדה בראשה, זיהינו את החסמים האלה. מדברים על החסם הגיאוגרפי כחסם מרכזי, הדרישה לניסיון במכרזים והקטע של חוסר הידע בקרב האוכלוסייה הערבית. אלה בעצם החסמים שזיהינו. גם חוסר אמון בקרב האוכלוסייה הערבית לתהליך שקורה בתוך משרדי הממשלה – תפור, לא תפור וכל הדברים שאנחנו בעצם מכירים.

חייבים גם להגיד, בחלק ממשרדי הממשלה ולצערי הרב אני חייב להגיד בחלק גדול ממשרדי הממשלה, הם לא מאמינים בסוגיה של שילוב ערבים בתוך משרדי הממשלה. הדוגמא של אמי כאן באמת היא יוצאת מן הכלל והלוואי והיו לנו עוד מנכ"לים של משרדי ממשלה ושרים שמאמינים, כפי שאמי והמשרד שלה בעצם מאמינים בסיפור הזה. אם היה לנו באמת את האמונה הזאת ואת הרתימה של הנהלת המשרד ואת הגיוס של העובדים הערבים, אני חושב שהמספרים היו הרבה יותר טובים.

ולכן מה שעשינו בשנים האחרונות, וזה השקף האחרון, ובזה אני מסיים, אני אעבור על זה, אדלג על זה, כי עשינו קמפיין גם בקרב האוכלוסייה הערבית כתוצאה מהדברים האלה, אבל מה שעשינו זה גיבשנו. יש טיוטה של החלטת ממשלה, ד"ר טיבי. יחד עם אמי ועם הצוות שלה ישבנו ובאמת חקרנו מה צריך לעשות על מנת להתקדם. לצערי הרב לא קיבלנו שיתוף פעולה ממשרד האוצר בנושא הזה וגם נציבות שירות המדינה - והם יגידו כאן - לא מאמינה שצריך בעצם לקדם החלטת ממשלה חדשה.

אנחנו חושבים באופן מקצועי ביותר שצריך החלטת ממשלה חדשה. צריך לקבוע יעד חדש לנושא הזה. הסוגיה של מספר המשרות המיועדות, גם עם הדבר הזה צריך להמשיך, אין מה לעשות, צריך אפליה מתקנת.

הסוגיה של ההסברה מול האוכלוסייה הערבית והריצ'ינג האוט שדיברה עליו אמי, הוא קריטי בנושא הזה. הקמת מאגר מועמדים, תכניות עתידים בשירות המדינה. אתם יודעים, יש היום כניסה של צעירים צוערים יהודים בעיקר לשירות המדינה. אז חשוב שנעשה גם תכנית של צוערים לאוכלוסייה הערבית, להכניס אותם לשירות המדינה.

כלים לעבודה בירושלים, בתל אביב – אני מאד מסכים עם אמי – שגם עבודה מהבית, בעיקר גם כן לנשים ערביות שייכנסו לתוך הסיפור הזה. והכי הכי חשוב, ובזה לא הצלחנו, זה בעצם לחייב את משרדי הממשלה לגבש תכניות עבודה חמש שנתיות עם יעדים מדידים, על מנת בעצם להגיע ליעד הנכסף הזה. אין לנו את התכניות האלה ואני מניח שנציבות שירות המדינה תענה על זה. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול שאלה.

הערה, חברת הכנסת גרמן.

לא הערה, שאלה. איזה אחוז מהבוגרים עובדים באמת במקצוע שהם סיימו?

כי אנחנו יודעים למשל על המון נשים שלומדות הוראה ובסוף עובדות בספרות.

נכון, אבל לא רק, גם מהנדסים ועורכי דין.

נכון, יש אחוז גבוה, אני מסכים איתך.

כי הם הולכים להיות מורים. הם לא מתקבלים להנדסה, הם הולכים להיות מורים ומי שלמד הוראה הולך ל - - -

בתחום ההייטק למשל זה מאד בולט. יש לנו המון בוגרים שלמדו את מקצועות ההייטק, שהם מועסקים היום כמורים ומורות ו - - -

יש לך נתונים לגבי האחוזים, איזה אחוז עובדים במקצוע שסיימנו ואיזה לא?

יש לנו את הנתונים האלה, אני לא זוכר. אימאן, אולי לך יש כמשרד העבודה?

אנחנו נוכל לשלוח את זה באופן מסודר, אבל יש לי נתונים על תחום האקדמאים, אני אשמח להציג.

תודה. בינתיים אני רוצה שנציב שירות המדינה ידבר, או מי מטעמו.

יש מצגת.

מצגת, בבקשה.

עתירי מצגות אנחנו.

לא, זה יהיה קצר, חברת הכנסת.

היא לא אמרה את זה לרעה, ההיפך.

לא, אני דווקא מעודדת מצגות קצרות, הן הכי אפקטיביות.

קודם כל תודה רבה על הכנס. אני חושב שהנושא הוא נושא חשוב. אני רועי, אני ראש צוות ממשל במשרד ראש הממשלה ויושב איתי פה בלאל, מהנציבות. שנינו חברים בוועדה שבעצם קובעת יעדים דיפרנציאלים ביחד עם משרדי הממשלה לכלל האוכלוסיות. יש העתקים על השולחנות. נדבר ממש בקצרה על הנתונים כדי שנתחדד רגע על הבעיות, על ההתקדמות לעומת אי ההתקדמות ונתייחס להערות שעלו פה עד עכשיו.

אז קודם כל השקף הראשון מראה שהממשלה משקיעה בשלוש השנים האחרונות, עושה קידום משמעותי בתחום הייצוג ההולם. כלומר היינו בפער גדול מהיעד וסגרנו אותו בזמן יחסית קצת ממה שהיה קודם. כלומר ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות - - -

זה ערבים, מה יש לך לעשות כאן? אני שואל.

אז אני אגיד, בשקף שמוצג אנחנו רואים שבשלוש השנים האחרונות הממשלה סוגרת את הפער באופן יחסית יותר מהיר בכלל משרדי הממשלה, לא רק במשרדי הבריאות והפנים כפי שהיה בעבר. במשרדים בהם יש ייצוג מועט על גבול ההזוי, מוקפאת אצלם הקליטה עד אשר שתיים מתוך שלוש משרות מסומנות או אחת מתוך שתיים. כלומר גם משרד ראש הממשלה לדוגמא ונציבות שירות המדינה צריכים לסמן שתיים מתוך שלוש משרות לייצוג לאוכלוסיות שבהן הם לא עומדים ביעדים.

כשיוצג השקף הראשון אנחנו נגיד שאנחנו גם רואים עלייה יוצאת דופן בכמות המועמדים למכרזים. זה לא מספיק, כלומר הגענו בשנת 2016 ל-14%. כלומר יש כניסה יותר גבוהה ממה שהיה בעבר, שהיינו על 7%-8% מכלל המועמדים. אנחנו כבר ב-14% ואנחנו רוצים לעלות במועמדים, שזה הרבה יותר חשוב מסימון משרה כזו או אחרת, וזה לא רק משרד המשפטים.

לגבי השקף השני, מה שאתם רואים למטה ולא ברור, זה שאנחנו רואים שהבעיה שלנו גדלה ככל שאנחנו עולים בדרגות. בדרגות של חוזי בכירים אנחנו נמצאים על 3.2% ואחת מתחת אנחנו נמצאים ב-5.3%. גם זה עולה בשנתיים האחרונות, אבל רחוק מהיעד הכללי שהצבנו לנו כממשלה. יש גם חלוקה לאיזה משרדים עומדים ואיזה לא. איזה רחוקים מהיעד. אנחנו עובדים עם כל משרד ומשרד - לא עם משרד המשפטים - שלא עומד ביעד ובונים איתו תכנית עבודה מפורטת לאוכלוסיות המגוונות שלא עומדות ביעדים.

עוד שקף, יש התפלגות שעושה הבחנה בין האוכלוסייה הכלכלית ואיזה דירוגים היא נמצאת לבין האוכלוסייה הערבית. אגב, בדו"ח של הנציבות מהשנה האחרונה מופיעה הפרדה בין המגזר הבדואי, סליחה הדרוזי, אני אדייק, בלאל. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בדו"ח האחרון של נציבות שירות המדינה יש הבחנה בין דרוזים - - -

אנחנו יכולים לקבל את זה עכשיו לראות?

כן. זה נמצא באתר אינטרנט. אנחנו תיכף נשלח את זה.

אני רוצה שתנטרל את זה בחלוקת האחוזים. כשאני הסתכלתי על הטבלה של החברים כאן, זה מבלבל אותנו.

אז יש את אותה טבלה באינטרנט על שנת 2015. היא בחלוקה גם לאוכלוסייה הדרוזית. אנחנו רואים ששתי האוכלוסיות סובלות מבעיות דומות. תיכף נדבר שנייה על החסמים. גם האחוזים מתפצלים באופן יחסי די דומה. כלומר יחסי לאוכלוסייה ואנחנו נדבר על זה עוד דקה.

בסוף, בשקף האחרון שלא רואים בכלל כלום, כדי שלא תראו איפה עומד משרד ראש הממשלה, אז מופיע בעצם בכל משרד כמה עובדים יש, כמה בני מיעוטים - - -

אולי תעמוד על משרד הפנים, זה ה - - -

לא, לא, גם ש - - -

זה הכי גבוה. לפי הדעת שלנו כולם שם.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', כשאנחנו מוציאים את אנשי הדת שנמצאים במשרד הפנים, עדיין הממשלה עומדת ביעד. אני אפסיק את הדיון הזה על הנושא של משרד הפנים כי הוא מיותר והוא גם פוגע במהות הדיון. גם אם אתם מוציאים את אנשי הדת במשרד הפנים החוצה, עדיין הממשלה עומדת ביעד של 10%.

אני רוצה שנייה ל - - -

אבל עם בתי חולים ממשלתיים.

רגע, קודם כל בוא שנייה נראה. שירות המדינה מונה 74,500 עובדים. העובדים האלה הם עובדי שירות המדינה ומי שנותן שירות בבית חולים – אשתי מתמחה בהדסה, אבל היא לא במערכת הציבורית – אבל אני חושב שמי שנותן שירות בבית חולים ממשלתי חשוב לא פחות אם הוא ראש צוות ממשל כזה או אחר. גם אם מנתחים, העלייה באחוז המועמדים ובאחוז האיוש בסופו של דבר, היא מופרדת, היא נמצאת גם במשרדי הממשלה הכלליים וגם בבתי החולים. השינוי בשלוש השנים האחרונות הוא שינוי משמעותי לחיוב. אני לא אומר ורק שנייה אני אתייחס למה שאמרו מנכ"לית משרד המשפטים וחברי אימן סייף.

לגבי הרשימה הזאת, אני לא מצליח לראות מרחוק, למרות שזה כל כך גדול. כמה ערבים יש ברשות לפיתוח הבדואים?

שניים.

יש שניים.

אני מבקש שהוא יענה.

שניים.

מסך?

כ-90. אני אעזור לך, 90.

הם שלושה אחוז מכלל ה - - -

רוב הבדואים הם יהודים או?

תלוי מי סופר.

חבר הכנסת, אני לא - - -

לא, האמת שצריך לשאול האם הבדואים רוצים להיות חלק ממנהלת הבדואים? זאת שאלה לא הוגנת.

בכלל לא רוצים להיות.

זאת שאלה לא הוגנת.

לא, אבל אני אתייחס למשרד - - -

אני מסכים עם הגברת.

אגב, זה לא מתנגש עם האמירה שלמרות שהבדואים לא רוצים, שמים עליהם גוף של 90 איש, שהם אומרים שהוא גוף עוין.

חבר הכנסת טיבי, אני רוצה להתייחס. תראה, בוא נסתכל על המשרדים העיקריים. זה חשוב מאד שנראה את המטרה המשותפת שיש לנו כאן, שיהיה יותר ייצוג, אמי ציינה את זה, שיותר מועמדים ייגשו לא רק למשרות של ייצוג הולם, אלא לכלל המשרות ויש לנו דרך ארוכה.

תראה, זה לא בשביל להקניט, אבל הבנת המצב לאשורו עוזרת לשרטט דרכים.

אין בעיה. לא, אבל המצב לאשורו הוא שיש משרדים שמצטיינים, שעושים מאמץ ניכר, שעושים הבנה שלקלוט את האוכלוסייה הערבית זה חלק מה-DNA שלהם ויש כאלה שעוד לא הפנימו, ואנחנו התחלנו בשלוש השנים האחרונות לכפות כלים מאד משמעותיים ולא נעימים לאלה שלא הפנימו את השינוי הנדרש. לצד זאת יש חסמים משמעותיים שלא נפתרו וצריך לפתור אותם מהצד שלנו, כממשלה.

לצד הנגישות למשרות צריך להיפתר ותומר ציין דו"ח שמשרד ראש הממשלה והנציבות ועוד משרדים אחרים היו שותפים לייצוג לאוכלוסייה החרדית. שמנו כלים אחרים לנושא הנגישות. אני חושב שרגע לפני שמעבירים לכם את המקל לעודד אנשים לגשת למכרזים, אנחנו צריכים בסופו של דבר לעשות את הכלים הפשוטים כדי שאנשים יגיעו למכרזים. אנחנו עובדים על זה. הנושא של נגישות צריך להיפתר. זו סוגיה אחת וזה חסם ראשון מצד הממשלה.

אני אשמח שתגיד על זה רק בעוד מילים, מה צריך לקרות כדי שזה יקרה?

אני אתן דוגמא מה צריך לקרות. לפרסם במקומות שאנשים מהאוכלוסייה קוראים. כלומר לפעמים כדי להגיע לבן אדם אחד שנבחר במכרז צריך בן אדם אחד ואם אמא של מועמד קוראת את העיתון שלה בשפה הערבית, אז היא צריכה לקרוא כדי להתקשר ולהגיד תקשיב, שמעתי על משרה מעניינת כזאת וכזאת, תיגש. אמא שלו, הוא, לא משנה. הדרכים שבהם אתה מקבל, זה בסוף איזה שהוא עולם שלם של צירוף מקרים מרגש ואנחנו רוצים שאנשים יהיו מודעים למשרות ולאו דווקא המשרות של ייצוג הולם, אלא כלל המשרות. אנחנו מפרסמים 3,000 מכרזים פומביים בשנה. זה די הרבה. זה נתח חשוב, שחשוב שנשמש דוגמא אישית בנגישות. זה נושא אחד.

עשינו את זה נניח עם האוכלוסייה החרדית, לפרסם משרות כלליות בעיתונות החרדית.

אנחנו פשוט עושים קידום ממומן בפייסבוק, שמכוון לאוכלוסייה הערבית. זה נראה לי הכי אפקטיבי.

אז אני חושב שהדוגמא של משרד המשפטים היא דוגמא טובה שניתן להרחיב אותה. יש עוד אמצעים. צריך להרחיב במספר רק של אמצעים את הנגישות. זה דבר אחד.

הדבר השני שאמי ציינה והוא חשוב ויש לנו רשימה של חסמים שמתרחשים באזור הגן של הילדים. אנחנו מגייסים הון אנושי מצוין מקרב האוכלוסייה הערבית וכמוני, שיש לי שתי ילדות בגן, שחבר טוב שלי בויצ"ו יש לו גם שני ילדים והוא יעזור לצפון בגלל המסגרת החינוכית וגם התמיכה החינוכית ורשת הביטחון. אמי ציינה כמה פתרונות שאנחנו עובדים עליהם, עבודה מהבית, דפוסי העסקה אחרים.

כרגע הפתרונות האלה לא מייצרים את נקודת האיזון שתהיה משתלמת לבן האוכלוסייה הערבית להישאר בשימור בשירות המדינה, ואנחנו מאבדים אנשים מאד מאד טובים, שמתחילים בשירות המדינה, צומחים בשירות המדינה ובסופו של דבר הולכים ולכן הם גם לא מגיעים לסגל הבכיר. כלומר הבעיה בכניסה מצטמצמת. אנחנו רואים אותה מצטמצמת. יש משרדים כמו המשרד שאני מייצג, שצריך להפעיל עליו כלים משמעותיים ואנחנו מפעילים כמשרד ראש הממשלה, כנציבות וכמשרד האוצר, שיושב פה. הם שותפים לנושא הזה. מצד שני עוד לא מצאנו פתרונות לחסמים לקידום האוכלוסייה הערבית ואני חושב שזה כיוון שאנחנו צריכים לשקול.

הדבר האחרון שאני אסיים בו, אני חושב שאנחנו צריכים להגיד שהתהליכים הם הוגנים. הם הוגנים היום יותר מבעבר ואנחנו צריכים לעשות הסברה שהתהליכים הם הוגנים ויש סיכוי לזכות, ומצד שני אנחנו צריכים לרתום שותפים שיעזרו לנו לעודד את האוכלוסייה להביע אמון בתהליך. בסופו של דבר התהליכים בשירות המדינה הם תהליכים הוגנים. הם גם מתקצרים בלוחות הזמנים הכל הזמן ואנחנו רוצים שיהיו יותר מועמדים. בשביל שיהיו יותר מועמדים לא מספיקה הממשלה.

אני מודה גם לשרת המשפטים וגם למנכ"לית משרד המשפט שעושים האוט-ריץ' מאד משמעותי ואנחנו רואים שזה נושא פירות, אבל אנחנו צריכים שעוד אנשים בממשלה יעשו האוט-ריץ'. ברגע שזה יקרה והחברה האזרחית תסייע, אני חושב שיהיו לנו יותר מועמדים.

אני חושב שצריך לעמוד ביעד של 10% בכל משרד ממשלתי, וזה ההבדל בינינו לבין הרשות. אנחנו רוצים להקפיד שלא משרד מצטיין יגיע ל-20%, אלא שכלל המשרדים יפנימו את זה בתוך ה-DNA שלהם לפני שהממשלה עוברת הלאה ומכניסה עוד 12%, אבל באותם מקומות שקל לנו, אלא מתמודדים במקומות שקשה לנו ולהגיע ליעד בכלל השירות הציבורי זה נראה לי המקום הנכון יותר להיות.

תודה רבה. כן, הערה.

אני רוצה לומר הערה לנציבות. שני רעיונות מיידיים לביצוע. אחד, שתחייבו כל משרד לפרסם דו"ח בסוף כל שנה, כי יש משהו במודעות ובשקיפות, שמייצר שינוי תודעה.

ובשיימינג.

לא. את רואה, אני לא הולכת לשיימינג, אבל אני חושבת שברגע שאתה רואה - - -

זה התפקיד שלי.

אגב אני אגיד לך לגבי עצמי. מאחר שהדו"ח הזה משקף את כל הקבוצות, אז הוא הראה לי מיד איפה אני חלשה וזה חייב אותי לחזק את עצמי.

הדבר השני, לממשלה אין מושג מה היא עצמה מממנת. אני יכולה להגיד שכשאנחנו התעכבנו עם מכרז לפרקליטות, שיש בו באמת מאות מועמדים, אני הנחיתי את אגף כוח האדם שלנו - כי באמת אין אמון בתהליכים האלה - להוציא מכתב פנייה אישי למועמדים הערבים, קודם כל להסביר למה יש עיכוב, שהעיכוב לא קשור אליהם. והדבר השני שאנחנו ממליצים להם, הוא להתכונן למבחני הנציבות ושמרכזי ריאן נותנים אפשרות להתכונן בחינם למבחני הנציבות.

הדבר הזה הוא לא בידיעת – אני לא רוצה להגיד, זה לא שהוא לא בידיעת המועמדים, הוא לא בידיעת הממשלה. כי כשאני עמדתי בראש הוועדה להסרת חסמים, ישבו נציגים של משרד הכלכלה ואף אחד אפילו לא טרח. זה לא את, אז זה בסדר. לא טרחו אפילו להביא לידיעתי שיש דבר כזה.אני דיברתי על זה שזה חסם מאד רציני, המבחנים הם קשים. אנחנו רואים שיש לנו בוגרי הרווארד שחוזרים לארץ ונכשלים במבחני הנציבות, אבל הם לא נעלבים, הם ניגשים פעם נוספת, כי הם יודעים שהמבחנים האלה הם בעייתיים ולא בהכרח משקפים באמת יכולת של אדם.

אז אם בתור התחלה הנציבות הייתה כותבת מכתב סטנדרטי לכל מועמד וכותבת לו את זה עם הגשת המועמדות – דע לך, כדאי להתכונן, דע לך, אפשר להתכונן כך וכך, דע לך, התהליך הוא כזה וכזה וגם קח בחשבון שיש X מועמדים על כל משרה. זה שהגעת מקום שני או שלישי מתוך 100, זה עדיין מדהים וזה לא אומר שאתה צריך להתייאש ולא להתמודד על המשרה הבאה בשירות הציבורי, כי זה התהליך. יש משהו בידיעה שעושה את ההבדל.

שזה אגב ההבדל, כי מי שיש לו הרבה חברים שנמצאים, אז את מה שאת אומרת הוא לא צריך במכתב. מישהו מהחברים שלו יגיד לו אה, ניסיתי שלוש פעמים ובסוף-. זה בדיוק ההבדל בין ההון התרבותי הזה.

אני רוצה להגיד לך שאני עשיתי מחקר על הסיפור הזה של מבחני הנציבות. רוב האנשים שגמרו תואר ראשון וחלקם בציונים גבוהים, שנכשלים במבחני הנציבות, כל כך מתביישים שלא בא להם לדבר על זה עם אף אחד אחר. הם פשוט מסבירים שהם החליטו להתעניין בתפקיד אחר ובעבודה אחרת. אז זה לא נושא לדיון. ולכן המכתב הזה - - -

היה צריך להעביר את חברי הכנסת את המבחן הזה.

עדיף שלא. המכתב הפשוט הזה, שמייצר ידיעה - - -

ככה היא רוצה לרסק את הליכוד.

אני אגיד דבר נוסף, שכשהנציבות עושה את זה, היא גם מייצרת יחסי אמון כלפיה, כי היא מראה שאכפת לה, שהיא באמת רוצה את המועמדים האלה ובאמת קוראת להם להתמודד על תפקידים בשירות הציבורי.

את כל כך צודקת שאני נתקל - - -

תודה רבה. לפני שאני עובר לחברי כנסת, האמת היא שאני יכול להבין למשל למה ברבנות הראשית אין אף ערבי. זה סביר. אפס מתוך 81, אבל למה בלשכת הפרסום הממשלתית, לפ"מ, אין ערבים? למרות שהיא עוסקת בעיתונות הערבית, היא עוסקת ועושקת, גם וגם.

חבר הכנסת עבדל חכים חאג' יחיא, בבקשה.

אני אתחיל בזה, כבוד יושב הראש, שקודם כל אני מברך על המפגש הזה, אותך וגם את החברות. העניין שהייתה החלטת ממשלה שציינה את דרכה. גם אימן דיבר על זה, אבל ההחלטה שאנחנו צריכים לקבל אותה היא לא עוד שלב. היא צריכה להיות השלב שבו נסגור את הפער ונגיע לשוויון, אפילו אם פרק הזמן יימשך עוד קצת, אבל יהיה יעד מוגדר והיעד צריך להגדיר לא הגדרה כללית, שיכולה להיות מוטעית. של כל משרדי הממשלה או העבודה בשירות הציבורי לא כוללת, אלא לדעת גם משרד משרד ומקום מקום מה צריך לקבל.

אני אתן דוגמא. כשאנחנו מדברים על סך הכל, אנחנו יודעים שבחינוך המורים שלנו והמנהלים הם ערבים בכל בתי הספר שלנו, כמעט ואין ערבים וגם יש מחסור של מורים בבתי ספר יהודים ויש חלק ממורים ערבים שנכנסים לשם.

זה חשוב להסביר רגע. ה-74,000 לא מתייחס למורים. זו טעות.

סליחה, יכול להיות.

לא, אני רק אומרת.

איך יכול להיות?

אז אני אדבר על הפנים. הפנים למשל, כל עובדי הדת, האימאמים והמואזינים, הם נמצאים עובדי משרד הפנים. אז ברור שלא יבואו יהודים להיות אימאמים בתוך המסגדים שלנו ולא מואזינים. אז ברור שזה - - -

ברור שזה אחוז גבוה מהמואזינים והאימאמים הם מוסלמים.

כמו שאומרים, סעודיה היא המדינה הטובה ביותר בארגון החאג' עד כה.

כי אין מקום אחר.

אין מקום אחר, כן.

המשמעות של זה זה לא במקומות שזה מובן מאליו, כמו העניין של בתי החולים. יש לנו אינפלציה במספר הרופאים, כי יש לנו הרבה שלומדים בחו"ל וגם בשנים האחרונות אנחנו רואים מאות בכל שנה. אז ברור שהם יקלטו בבתי החולים, אבל זה לא אמור לתת תשובה על מחסור, כאילו שמשרדים אחרים יהיו באחוזים נמוכים ונמוכים ביותר.

איך אנחנו עושים? יש את הנקודה שגם אימן התייחס אליה וגם כבוד המנכ"לית, אמי, העניין של כמה ניגשים ואיך לטפל בזה. דיברת על חמישה מתוך כמה מאות.

היום כבר יש 100.

כן, עכשיו מה אנחנו צריכים? אנחנו צריכים את הקמפיין והקמפיין הנכון. מה הקמפיין הנכון הזה? לא יביאו מודעה ותראו ותראה את זה בעיתון, אלא שאימן סייף למשל יהיה חלק מקמפיין. יעמוד ויגיד תשמעו, אני אזרח ערבי. אני למדתי כך וכך, היכולות שלי הן כך וכך והמעמד שלי ואני הגעתי למשרד ואני - - -

חבל שלא הבאתי להקרין לך את הסרט שעשיתי על העובדים הערבים שלנו.

טוב, אז יכול להיות שזה במשרד שלך, אבל אני מדבר על הכלל.

תקשיבי, את פשוט טובה מדי ומשלמים לנו בשביל להתלונן. תשאירו לנו קצת.

אמי, קיבלת מחמאות מאחרים וגם אני מצטרף לאלה שנותנים את המחמאות, אבל זה לא רק אצלך. זה העניין, שאני רוצה שבכלל, כי לא כולם עורכי דין שיתנו את העבודה במשרד המשפטים. את יודעת מה, יש גם מהנדסים, שאני מסתכל על משרד התחבורה, מה הם עושים? כמה? יש מהנדסים שיש להם מקום שהם צריכים להיות שם. במשרד השיכון כמה מהנדסים? אני מדבר על הכלל. לכן זה חלק מהעבודה שאנחנו צריכים לעשות.

מיכל, המקרה של אמא שלך נגע לליבי, אבל ההבדל, שאנחנו לא נחפש מקום אחר לחיות בו, אלא נמשיך להיות פה ואנחנו נאבק ואנחנו רואים בך ובאחרים גם שותפים למאבק.

תודה רבה, חבר הכנסת חאג' יחיא. אני רוצה לתת לאימן. אגב, חילקנו הרבה מחמאות לאמי ובצדק, אבל מגיע גם לאימן מחמאות על עבודה ממושכת, נחושה כל השנים האלה. אני מכיר אותו מאז שהקמתי את הוועדה והוא תמיד נכח, תמיד דחף ומגיעה לו תודה.

תפדל, אימן.

אני מופתע. תודה רבה. פשוט יש לי ישיבה באוצר ואני חייב לצאת. אבל סמא נמצאת כאן והיא תחליף אותי להמשך הדיון. אני כן חושב, דוקטור, שכן צריכה להיות החלטת ממשלה עם המרכיבים שדיבר עליהם רועי, מנציבות שירות המדינה ומה שאמי דיברה עליהם, עם הכלים החדשים, אבל חייבת להיות החלטת ממשלה לחמש השנים הקרובות עם הכלים המגוונים האלה, על מנת להגיע ובאמת לעשות את קפיצת המדרגה.

אני בעד יעד דיפרנציאלי למשרדים, לא יעד אחיד לכל משרדי הממשלה.

תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

שלום וברכות על הדיון ועל הנתונים. חברים, אני רוצה להתייחס לזה מנקודת מבט חיובית ועם תקווה לעתיד. אני קודם כל אתייחס לזה ברמת איך זה ערוך מבחינתכם.

קח למשל את בתי הדין הרבניים, שזה אפס. זה צריך להיות מקביל להם בתי דין שרעיים, אבל בתי הדין השרעיים נכנסו במשרד המשפטים, אז זה עיוות את התוצאה. קח את משרד הדתות, מופיע בנפרד, שזה יהודים, רבנים, ידוע. צריך להיות מקבילה אצל הערבים ואין מקבילה כזו. זה הופיע במשרד הפנים, אז זה עיוות את התוצאה. אז העריכה הזו מעוותת את איך שאתה רואה את הדברים. השאלה היא האם זה במתכוון או שזה נפל ככה?

אז אני מבקש, בכדי שיהיו לנו כלים נכונים איך להתייחס לזה, תעשו את החלוקה באופן עקבי.

הנקודה השנייה לגבי שני דברים, וכאן אמי, אני רוצה שתקשיבי לי. קיבלת ברכות ובצדק, לפי הנתונים, אבל יש שני דברים בכל משרד. יש מטה ויש שטח. אני גם רוצה להיות ולראות שברמת המטה זה מקבל ביטוי, לא רק ברמת השטח. שאפילו אצלכם במשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, שזה המטה בעצם - - -

זה לא אנחנו. לא, לא, אתה מבלבל. זה לא אנחנו. הנהלת בתי המשפט זה גוף נפרד שהוא תחת שרת המשפטים.

אה, זה לא משרד המשפטים?

לא, לא. ובהנהלה שלי - - -

לא משנה. אני חוזר בי, זה לא משרד המשפטים?

לא.

יפה. טוב, שנדע.

זה משרד המשפטים תחת השרה, זה לא משרד המשפטים - - -

הנהלת בתי המשפט זה תחת גוף אחר.

כן.

אז ההערה שרציתי בקטע הזה היא ברמת שטח, ברמת מטה, שאם אני מתמקד במשרד הבריאות, נתונים מאד מאד מרשימים ברמת השטח, אבל ברמת המטה – אין. וקבלת ההחלטות וכל המדיניות מאיפה נופלת? נופלת מלמעלה. זה ברור.

יש מנהלי בתי חולים.

אני מסתכל, מתרגם את הנתונים שאני רואה בעין.

לא, אתה מדבר על המטה של משרד הבריאות, אבל אם בתוך משרד הבריאות אתה לוקח גם את בתי החולים, אז יש לנו מנהלי בתי חולים.

כן, אבל כשאני רואה בית חולים רמב"ם, בית חולים בלינסון ואני מסתכל על האחוזים, זה מופרד באופן טוטאלי - - -

כן, אבל למשרד הבריאות יש 13% במטה.

במטה עצמו.

לא, לא, זה 2 - - -

זה 2%. אתה רואה? בשביל מה? אני לא נכנס לוויכוחים. 3.54 - - -

אה, הבנתי מה הבנת.

רועי, אני מברך על - - -

הבנתי. להוציא את הלשכות החוצה.

כן. אני מברך על העבודה שלכם. יש אור בקצה המנהרה. אני לא רוצה את כל העדר. שוויה-שוויה.

ברור.

אני מתקדם. נדחף כמה ואני מסתכל בחיוב, לא לרעה, אבל עיקר הדברים, עיקר הנקודה מה שאמי התייחסה, חברים - - -

נא לשאוף לסיים.

אני שואף לסיים בנקודה הזאת. אני חמש שנים חבר כנסת, כמעט זה חוזר וחוזר על עצמו, חוסר מיצוי זכויות וניצולן בקרב הצעירים הערבים, כי אין נגישות. אין נגישות ואין, אין, אנשים לא יודעים. פשוט לא יודעים. רק אם מתמזל מזלך ואתה מכיר מישהו מסביבך, מהמערכת, זכית. ברמת המלגות, ברמת התעסוקה, בכל הרמות זה קיים. חייבים למצוא פתרון.

אמי זרקה פתרון, ככה בשליפה, שהוא קטלני – סוגית הפייסבוק. הצעיר היום יושב כל הזמן על הדבר הזה וזה אמצעי נגישות מעולה, מעולה, מעולה, מעולה.

תודה רבה עיסאווי.

ואחרון, ברשותך, אדוני, סוגית המבחן שאת מדברת עליו. אני פעם ראשונה יודע שיש אפשרות לעשות את זה בריאן. לא ידעתי. אני חבר כנסת ולא ידעתי. ולא ידעתי. אתה כאן שומר את הילד אצלך. אני לא ידעתי וכל הסביבה שלי גם לא ידעה, שאנחנו מדברים על זה. מה זה שווה שיש לכם את האמצעי הזה ורמת השטח והאנשים לא יודעים מזה?

ריאן עובד בכפר קאסם, עובד בכל מקרום.

לא משנה. ידידי, לא יודעים ואני בן אדם שמחובר על השטח. אז חברים, חייבים לתת מענה לנקודות האלה בכדי להגיע ליותר ואפשר. תודה אדוני.

תודה רבה. אימאן טרביה-אלקאסם, משרד הרווחה.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני רק רוצה להגיד שכל מי שמגיע לוועדות שומע ושומע טוב ומכיר טוב את מרכזי ריאן. אני אשמח להסביר בפורום אחר, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אתה צריך להגיע יותר לוועדות.

אני בכלכלה, לא ברווחה, מה לעשות?

בכל מקרה, הוא לא בדיוק לגמרי קהל היעד. איך שהוא הציבור צריך לדעת.

ברשותכם, אני רוצה כמה דקות.

בבקשה. זכות הדיבור שלך.

אני ממשרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים. תחום התעסוקה עבר ממשרד הכלכלה, מה שאמי התחילה לספר. אנחנו בעצם מנהלים את מערך מרכזי ריאן להכוון תעסוקתי בשטח, שנמצאים ב-22 מרכזים ברחבי הארץ ומשרתים כ-64 יישובים.

במרכזי ריאן קיימת תכנית שנקראת אימתאז – אימתאז זו הצטיינות בעברית, שמטרתה זה הסבה והשמת אקדמאים בשוק העבודה באופן כללי ואחת המטרות שלה זה השמה בשירות הציבורי בכלל. אני יכולה רק להגיד לכם נתונים – רק בשנה האחרונה, חבר הכנסת עיסוואי פריג', נשלחו יותר מ-100 משתתפים למשרות בשירות המדינה במשרדי הממשלה.

קיימים כנסים ברוב היישובים שמקבלים שירות על ידי מרכזי ריאן, ברמת הנגשה וברמת מצגת של האתר של נציבות שירות המדינה.

סליחה, אמרת 100?

כמה עברו מתוכם?

100 נשלחו, כמה עברו?

104 משתתפים נשלחו למכרזי משרדי הממשלה. יש חסמים, אני יכולה להגיד לכם.

מתוך המספרים שמופיעים במצגת זה מאד נמוך.

וזה נמוך. אני אומרת, שנה אחרונה אני צופה לעוד גדילה של מספר המשתתפים, כי שמים את זה כיעד אישי. אני רק יכולה להגיד לך שבתכנית בדואים צפון שמנו לנו יעד של 50 מוסלמים בשירות המדינה. יש לנו איזה 4 השמות עד עכשיו.

מטרת התכנית זה הכנה למבחנים. המשתתף הערבי מתמודד גם עם המבחנים הלא קלים וגם עם סוגית השפה כחסם בכניסה לשוק העבודה.

יש לכם דו"ח שנתי לגבי הפעילות וההישגים?

אני אשלח לך הכל, רק תן לי לסיים בבקשה. אני אשלח לך הכל.

אני אשלח אותך שאלות, כי אני לא רוצה להביך אותך - - -

אבל תן לה לסיים.

אל תדאג, אף אחד לא מביך אותי.

אני לא הייתי רוצה להביך אותך.

תן לי לסיים בבקשה, אני אענה לך על כל מה שאתה רוצה. התכנית מפתחת פיתוח של נט-וורקינג. דיברתם על חבר מביא חבר, אנחנו רוצים לחזק את האקדמאים הערבים דרך נט-וורקינג, דרך לבוא ולשכנע אותם. לחזק את האמון בממשלה, שלא כל המכרזים תפורים ושיגישו גם למשרות שהן לא ייעודיות לערבים.

אחד הדברים שאנחנו עכשיו עובדים עליו זה העתודות לשירות המדינה. העתודות גם בתחום הכלכלנים וגם האקדמאים הרגילים. בחודש נובמבר השנה אנחנו מקימים מועדון סטודנטים שיהווה פלטפורמה ומסגרת לסטודנטים הערבים.

אנחנו מתמקדים בעיר ירושלים, היות ורוב המטות נמצאים בעיר ירושלים. אנחנו נתפוס את הסטודנטים הערבים שנמצאים בכל המוסדות שיש בירושלים בשנים ג'-ד' ונכניס אותם למאגר של נציבות שירות המדינה; ואנחנו גם מנסים להכניס אותם למשרות סטודנטים, כדי שיחוו את השירות הציבורי, כדי לא להתייאש מהר ויחזרו בסוף, כולם חוזרים לכפרים ולערים שלהם, אז אנחנו רוצים להתמקד בסטודנטים שנמצאים כאן והחסימה נעשית ברמה היישובית.

נא לסיים בבקשה.

תודה. אני פנויה עכשיו.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

תודה רבה. הערות קצרות. אנחנו - - -

סליחה - - -

נכון, אתה ביקשת.

ד"ר טיבי, ברשותך, רק משפט אחרון.

- - - חבר הכנסת ג'מעה קודם.

קודם כל אני מברך על הדיון באמת. אין בעיה עם החלטות ממשלה. תמיד היו החלטות ממשלה, הבעיה היא ביישום של החלטות הממשלה והאפליה קיימת לא רק בעניין של משרות, אני חושב שזה במשאבים, בעניין של הקרקעות. ניקח את משרד הרישוי בבאר שבע, אולי מתקבלים שם 700-800 אנשים ביום, יש עובדת אחת ערבייה.

החתירה שלנו, אני חושב שצריך להגיע למצב כזה של לחייב את המשרדים הממשלתיים לחתור להגיע למספר האחוזים שלנו באוכלוסייה, חוץ ממערכת הביטחון. אנחנו 20%, אני חושב שצריך להיות 20% במשרד הפנים וההחלטות, עוד פעם, אין בעיה עם ההחלטות. ההחלטות קיימות. הבעיה עם יישום ההחלטות.

ד"ר אחמד טיבי, אתה העלית את העניין של הרשות להתיישבות הבדואים. יש איזה 200 ומשהו עובדים שם, יש שני עובדים, לא שאנחנו מתים להיות שם במקום הזה, אבל אם אתה לוקח את הרשות, את יושב הראש של הרשות להתיישבות הבדואים, אחד כמו המנכ"ל, יושב ראש, תקרא לזה מה שאתה רוצה, הוא - - -

יהיו חילופי שלטון זמניים בין ת"ע לבין בל"ד, אני חוזר על זה.

אני מתנצלת, זה ממש לא אישי, אני יוצאת להלוויה. סליחה.

אז ברשות הזאת יש שני עובדים. הוא אמר שיש שני עובדים, אני חושב שאתה אמרת.

כן.

שני עובדים. אני יודע שיש עובד אחד. אולי יש אחד ש - - -

אחד מתחבא, יש שניים.

אולי חדש. יש שניים.

אתה רוצה לצאת בקריאה לציבור הבדואי לבוא ולעבוד - - -

יש שניים, אבל אם אחד כמו יאיר מעיין, יושב ראש ההתיישבות אומר שיש לו הצהרות והוא כבר יש לו דעה קדומה, גזענית על אוכלוסייה כביכול שהוא אמור לטפל בה, זה אומר דרשני. זה אומר דרשני.

הנתון שהביא הבחור לגבי משרד ראש הממשלה, כמה אחוזים נגיד עובדים ב - - -

פחות משני אחוזים.

פחות מאחוז.

לא, לא, פחות משני אחוזים.

פחות משני אחוזים, זה הפונקציה או התפקיד הבכיר ביותר במדינה והוא פונקציה מייצגת כביכול. ראש הממשלה צריך לראות את כל האוכלוסיות מאותו מרחק. זאת אומרת אם ראש הממשלה לא רואה את זה ככה זה אומר הכל לדעתי. הבעיה שלנו בעיקר הייתה החלטות ממשלה גם בעניין של משרות בכירות ובמשאבים והמשאבים זה יותר חשוב מהכל וזה לא מתבצע.

זה מה שאני חושב שצריך. הדוגמא היא והגברת אמי הגיעה במשרד המשפטים לכמה? אתם 10% היום במשרות לערבים?

11.3%.

11.3% זה יפה, אבל זה עדיין לא הגיע אפילו לאחוז האוכלוסייה שאנחנו חותרים להגיע.

עוד דבר שאני חושב שצריך לעשות אותו, צריך לחייב אולי בהחלטת ממשלה שתהיה, אם תהיה ואני חושב שהיא חייבת להיות, כמו שאמר אימן לפני שהוא עזב, צריך לחייב את המשרדים לחתור להגיע ל-20%. זה מה שאני חושב. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. סמאח איוב מעמותת סיכוי, בבקשה.

קודם כל אני מברכת את כל יוזמי היום, חברי כנסת וקולגות וכנ"ל גם את מנכ"לית משרד המשפטים וכל הנציגות הממשלתית ואת הקולגות מהחברה האזרחית.

מסביב לשולחן הזה כולם יושבים פה וכולנו יודעים מה מתבקש. תכלס צריך לקדם החלטת ממשלה עדכנית. אני חושבת שזו הצפייה שלנו מהסיכום של דיון הוועדה היום. צריכה להיות החלטת ממשלה שתנקוב ביעד מספרי ולא שתקום עוד ועדה, כי רצו כמה טיוטות. מחליטים שדיברו על הקמת ועדה שתבחן וכו' וכו'. אנחנו מדברים והצפייה שלנו היא שהחלטת הממשלה תנקוב ביעד עדכני.

היעד צריך להיות כמו שאמרו פה, כגודל האוכלוסייה, כי ככה גם מתייחסים ליתר הקבוצות באוכלוסייה; וגם הנושא של ייצוג הולם לדרך בכיר וגם נושא ייצוג הולם של נשים ערביות, כשמדברים על קידום תעסוקת נשים ערביות. זה אחד.

שנית, אני חושבת שהדיון הזה גם צריך להתייחס לנושא של הטבות הוליסטיות. כשהנציגות הממשלתית דיברה פה על נושא של חסמים של גנים ונושא של ריחוק גיאוגרפי ואחד הדברים שאימצה מנכ"לית משרד המשפטים, העניין של עבודה מהבית וגם חלק מעבודה מהקריה הממשלתית בצפון, אז אני חושבת שזה דברים שצריכים יתר המשרדים לקחת אותם ולאמץ אותם.

מה שמאד חשוב לי וצרם לי כיום וחסר לי בדיון, זה נושא של הדו"ח השנתי שיוצא כל שנה מנציבות שירות המדינה, ששם הרי כולם מדברים פה, ואחת הטענות שמועלות כלפי חסמים בקרב החברה הערבית זה מיעוט נרשמים. אם אתם מסתכלים על הדו"ח השנתי האחרון של נציבות שירות המדינה של השנה האחרונה, כי בינתיים אוטוטו הוא צריך לצאת עכשיו, אני חושבת.

נכון.

נציבות הפסיקה שירות המדינה לפרסם את הנתון הזה. אם אנחנו מסתכלים חמש שנים אחורה, ראינו תמיד עלייה מתמדת במספר הנרשמים הערבים ופתאום הנציבות משכה את הנתון הזה. אם יש לנציבות הסבר, אני אשמח לקבל אותו. זה נתון שפשוט הודף את הטענה של מיעוט נרשמים ערבים לנושא המכרזים.

בתור משרד ראש הממשלה והנציבות, אנחנו נפרסם את זה. אין שום כוונה להסתיר שום נתון. הנתונים האלה יהיו גלויים. יש עלייה - - -

כן, כן, פשוט לא הבנתי.

יש עלייה, אנחנו לא צריכים להתבייש בה וזה מצוין.

נכון. עכשיו שתי הערות אחרונות. הנושא של מכרזים ייעודיים. מכרזים ייעודיים היה כלי נהדר לקליטת החברה הערבית בתוך השירות הציבורי ובתוך שירות המדינה. את המכרזים הייעודים היו צריכים לבדוק וזה גם משהו שצריך לעמוד על שולחנה של נציבות שירות המדינה, כמי שמובילה את הנושא הזה – המכרז הייעודי – האם הוא חסם או כלי של מוביליות של החברה הערבית בתוך משרדי הממשלה, כי ראינו שזה כלי מצוין לקליטה, אבל האם עצם זה שמישהו נכנס דרך מכרז ייעודי, זה חסם אותו במכרזים פנימיים להתמודד.

תודה רבה.

רק רגע.

משפט אחרון.

אז גם כל הכבוד, באמת, למנכ"לית משרד המשפטים, לפרסום שלך, של הדו"ח הוולונטרי, שאת לא חייבת מבחינה חוקית לפרסם אותו.

שאתם הצעתם לי לפרסם אותו.

כן, תודה רבה לך.

אני בדרך כלל נותנת לכם קרדיט.

תודה רבה לך וממש מעל הבמה הזאת, אני חושבת שמשרד המשפטים צריך להיות מגדלור ליתר המשרדים בנושא הזה.

אני חושבת שיש שני דברים שיכולים להאיץ את הסיפור של קליטת העובדים הערבים בתוך השירות הציבורי, כולל משפטים, זה שני דברים. הדו"ח הזה, אם מפרסמים אותו בערבית ועושים לו פרסום בתוך יישוב ערבי, גם הנושא של דרג בכיר – שיהיה בדו"ח הזה פירוט כמה ערבים יש מכלל הדרגים הבכירים בתוך משרד המשפטים – זה משהו שגם ידרבן את מנהלי האגפים בתוך המשרד וגם את החברה הערבית כולה.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

מדובר בנושא חשוב ולא רק בעניין הכנסה ותעסוקה לאנשים, אלא בהשפעה על קבלת החלטות. כלומר, כשיש במשרד מסוים, רוצים לקבל החלטה מסוימת ויש שם עובדים או עובדות ערביות, זה משפיע על ההחלטה. הוא יביא את הצרכים של החברה שלו וזה ישפיע וזה מעצים את החשיבות של זה. אי אפשר למדוד את זה, אמת. כלומר זה לא מדיד ובדרך כלל בחשיבה המודרנית כל דבר שלא מדיד זורקים אותו כדבר לא חשוב. לפעמים דברים לא מדידים הם לא פחות חשובים מדברים מדידים. המתמטיקה זה לא חזות הכל ולכן צריך לקחת את זה בחשבון.

לכן חשוב מאד העניין הזה – באיזה דרג נמצא הפקיד ובאיזה דרג לא רק הכנסתו, שהוא מקבל יותר כסף, אלא יש לו יותר השפעה. ואם אני רוצה לחשב באופן פשטני את ההשפעה, אפשר לעקוף את המדידה של ההשפעה גופא, במדידה של המשפיעים. ואם אני מחשב את ההשפעה בנתונים שיש לנו, זה לא 10%, זה הרבה פחות. למה הרבה פחות? כי יש משקל גדול יותר ככל שהמשרה גבוהה יותר. ואם אנחנו במשרות הגבוהות פחות מ-3%, שהן מקבלות ההחלטות האסטרטגיות ובמשרה הבינונית זה 5% ובמשרות הרגילות בסביבות ה-10% או ה-12%, אז השפעתנו על קבלת ההחלטות, ונניח שנותנים לכולם את מלוא השפעתם, אז זה בפחות מ-5%. פחות, פחות.

אני אמצא מישהו, איזה מנהל, אני לא בא מעולם הניהול, אבל אגיד לך שהשפעתו של איש במשרה גבוהה תהיה הרבה יותר גבוהה מהשפעה במשרה נמוכה.

שתי הערות מהירות אחרות. אחת, חסר לי אחוז הנשים העובדות, שזה גם חשוב מאד מאד. זה לא עוד נתון וצריך לשים לב שיש היום אקדמיות ערביות, הן יותר מ-60%, צריך לראות מה קורה. חסר לי הנתון של במשרות חלקיות משרה, כי לפעמים מסבנים אותנו בנתונים, אומרים לנו נקלטו 50 ומסתבר-. שנייה אחת, אני רק אומר. יכול להיות שתגידי אחרת. גם האחוזים בתעסוקת נשים ערביות, חלק גדול מזה זה משרה חלקית ולא משרה מלאה. אחוז מחשיד - - -

כולן הנשים.

לא, אבל פה זה קצת יותר אפילו, כלומר האחוזים האלה מחשידים. זהו, אז שני העניינים האלה.

אני חושב ששלושת העניינים האלה הם החשובים.

תודה רב חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

כן, אדוני יושב הראש, אני מברך אותך ואת חברותי היוזמות – יעל גרמן, מיכל בירן ומיכל רוזין. אתה כבר שנים על גבי שנים עוקב ודוחף את הנושא הזה, מאז ועדת החקירה הפרלמנטרית שאני זוכר. אני חייב גם לברך את אמי פלמור, שבאמת היא עובדת והיא יוזמת ודוחפת את הנושא הזה של ייצוג הולם גם לחברה הערבית, אבל גם לשאר המיעוטים. אמרת גם על אתיופים, על בעלי מוגבלות. אנחנו גם חוקקנו חוק חדש בעניין בעלי המוגבלות.

כמובן כל התודות לקרן אברהם ולחברי, ד"ר ת'אבת אבו ראס ושאר הארגונים שגם עוקבים ודוחפים ויוזמים את הנושא הזה של ייצוג הולם, שהוא באמת נושא חשוב.

אנחנו מכירים את הנתונים. זה חשוב מאד גם שסוף סוף, אדוני יושב הראש, באיחור כה רב הגענו ליעד של 10%, כבר 11% - - -

שש שנים איחור.

שש שנים באיחור, אבל תבינו, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אומרים את זה. אני שואל ואני חושב שמהכנס החשוב הזה צריך גם לצאת מסר והמסר הוא שאנחנו רוצים כן עוד יעד ואני לא מבין למה הממשלה מתנגדת. עובדה שאחרי שהצבנו את היעד הזה, אז אמנם הגענו באיחור, אבל אלמלא כל הזמן אמרנו יש החלטה וצריך ליישם אותה, כאשר אין עוד יעד ואין עוד החלטה, אז זה יישאר ככה באוויר.

בעיקר כשאנחנו מבינים שחלק מהמשרדים לא רוצים ובלי אמצעים יותר קשוחים - - -

בדיוק. ולכן, אמי, את יודעת שבאמת כשיש מכרזים ייעודיים אז זה עזר וזה חלק מהעניין הזה, שבאמת אנחנו הגענו ליעד הזה, שהצבתם מכרזים ייעודיים למגזר הערבי ולכן חשוב מאד – אדוני יושב הראש – שמכאן תצא החלטה שאנחנו כן קוראים לממשלה להציב יעד חדש, ואני לא מבין למה נציבות שירות המדינה מתנגדת. אני לא מבין את זה. תודה לכם.

תודה רבה. מי זה ירון שגיא? אין ירון שגיא. ג'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות.

כן, שלום רב. שמי ג'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. קודם כל אני רוצה לברך על הדיון. אני חושבת שכשמסתכלים על הנתונים ושמים מראה, זו הזדמנות להסתכל קדימה ולהתקדם.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה יושבת במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ואנחנו עושות אכיפה אזרחית על כל חקיקת השוויון. זה כולל החקיקה של ייצוג הולם. מעבר ליכולות שלנו באכיפה, יש לנו גם זרוע הסברה והדרכה, ששם אנחנו יכולות לספק גם למשרדי הממשלה כלים להגיע ליעדים של הייצוג ההולם שהם חייבים בהם.

אז אני עכשיו שמה על השולחן, שכלל משרדי הממשלה יכולים לפנות אלינו ולקבל ליווי שכולל גם ייעוץ ארגוני איך להגיע ליותר אוכלוסייה מגוונת, שכוללת גם ערבים.

לגבי האכיפה, אני מודה שלגבי ייצוג הולם זה קצת יותר מסובך מאשר אפליה, כי לגבי שירות המדינה אנחנו היום יכולות לתבוע, שלא כמו פעם, אבל אנחנו עדיין צריכים פונים. אנחנו לא יכולות לתבוע כגוף, המדינה לא יכולה לתבוע את המדינה בעצמה, אבל אם אני מייצגת מישהו אני יכולה לתבוע; ובנושא של ייצוג הולם מאד קשה למצוא פונים, שלא כמו בנושא של אפליה, ששם הייתה לנו התקדמות מאד גדולה – 10% מהפניות שלנו היום הן על רקע לאום.

אצלי כרגע בנציבות של הדרום ושל ירושלים יש שלושה תיקים שאני מייצגת שהם על רקע לאום. בנושא של ייצוג הולם הרהב יותר קשה למצוא אנשים שירצו לתבוע או שירגישו שהם לא קיבלו את מה שמגיע להם מהמשרדים. ולכן אנחנו מאמינות בתחום הזה שההדרכה וההסברה עובדות יותר טוב ואנחנו באמת מזמינות את כל המשרדים לפנות אלינו ולקבל את הייעוץ. תודה.

תודה רבה. יש סרטון קצר של משרד המשפטים, שאמי ביקשה להציג, בבקשה.

כן, קצת אופטימיות בתוך הדיון הזה, לא יזיק.

(מוצג סרטון)

סרטון מלפני שנתיים וחצי, ובינתיים יש גרסאות. אני רק אגיד שאנחנו מקרינים סרטים מהסוג הזה בכנסים שאנחנו עושים, גם כדי להראות שיש מגוון רחב של אפשרויות. אתה לא חייב להיות פרקליט. אם אתה רוצה להיות בסיוע המשפטי ולתבוע את המדינה, זה גם אופציה; וגם בניסיון להביא סנגורית מהקהילה הבדואית, פרקליט דרוזי – שבינתיים נהיה מנהל המחלקה הפיסקאלית והוא - - - שופט מחוזי, כמיל עאטילה.

גם ערבים נוצרים, גם ערבים מוסלמים, באמת כדי לנסות ולתת את התחושה. גם במדינה כזאת קטנה תמיד מישהו מכיר מישהו, שבעצם יש אנשים שאתם מכירים שנמצאים בתפקידים האלה ובתפקידים מאד מגוונים והנה, זה אפשרי והדבר הזה הוכיח את עצמו.

תודה רבה.

באמת סיום מתוק.

כן. אנחנו מסיימים את הישיבה הזאת וברשותכם אני רוצה לקרוא הצעות לסיכום:

אלף אני שב ומודה לכל השותפים, לחברי, חברות הכנסת, חברותי, לד"ר ת'אבת אבו ראס, קרן אברהם ולתומר ורחלי.

יש לשאוף ליעד חדש. אני רוצה שהיעד יהיה 20%, אבל גם אם ידובר על 15% עד שנת 2020, זאת תהיה התקדמות בכיוון הנכון.

צריך להיזהר מעיסוק רק במספרים, כי זה מביא איתו בעיות חדשות. צריך לשים לב לדרג, לא רק לכמות. איכות היא דבר חשוב. שילוב איכותי של ערבים וערביות, נשים ערביות בממשלה, שילוב בדרגים גבוהים.

התייחסתי ואני תמיד מתייחס להעדר ערבים כמעט בשלושת הדרגים הבכירים בשירות הציבורי.

והפיזור בין המשרדים.

תיכף. הצבת יעדים ייחודיים לכל משרד ורשות באופן נפרד. הממוצע משקר. יש גופים ללא ערבים כלל – משרדי ממשלה וגופים נוספים, לצד גופים עם אחוזים די גבוהים. גם במקרים האלה יש דגש על כמות ולא על איכות.

אנחנו ממליצים לחייב כל משרד לפרסם דו"ח שנתי על ייצוג ושילוב הערבים והתקדמות או אי התקדמות שילוב הערבים במשרד.

יש לבחון את החסמים בקרב האוכלוסייה הערבים – אמון, שייכות, שירות ושליחות וכן החסמים הפיזיים – מרחק תרבותי וגיאוגרפי.

שלישית, גיבוש מדיניות עדכנית לטובת יצירת ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה. מדיניות שתכלול גיוס וחיפוש אקטיביים. לא רק לפרסם מכרזים, אלא לעשות פעולה פרו-אקטיבית כדי להגיע אל האנשים, אל המועמדים המתאימים.

אפילו בתכניות שירה כבר עושים את זה.

נכון. התמקדות באיכות והבאת ערבים לדרגי ניהול ולסגל הבכיר. גיבוש מדיניות ייעודית לנשים ערביות, וזו נקודה שרוב הדוברים התייחסו אליה. הערכה ומדידה באופן קבוע, יצירת איזונים חוזרים במידת הצורך. הנגשה שפתית ותרבותית באתר הנציבות, בפרסומים, במכרזים, ברשתות החברתיות ושיתופי פעולה עם גורמי המגזר השלישי. טיפוח אקלים פנים ארגוני המעודד סביבה מכילה ומקבלת לתרבותו ומנהגיו של העובד הערבי.

רביעית, איגום סטטוטורי של מטה צוות מקצועי ליישום, מעקב ובקרה בנושא ייצוג הולם לערבים בנציבות שירות המדינה.

חמישית, החלטות ממשלה שהיו עד כה ושדיברנו עליהן הן מיושנות, בעיקר בהיבט של משרות צבועות, שאנחנו מגלים שפעמים זה יוצר יותר נזק מתועלת. למרות שמבחינתי ומבחינת רבים שדיברו כאן יש עדיין חשיבות במשרות ייעודיות לערבים, כי ערבים ניגשים למשרות ייעודיות יותר מאשר למשרות כלליות.

צריך להתבונן על החלטות הממשלה בנוגע לאוכלוסייה החרדית, שם פותחו כלים ומנגנונים חדשים ולשלב כאלה גם בהחלטת הממשלה החדשה שאנחנו תובעים בישיבה הזאת של ועדת הכספים – החלטה חדשה של ממשלת ישראל בכל מה שקשור לייצוג הולם וקליטת ערבים ושילוב ערבים מהחברה הערבית במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות.

הוועדה ממליצה היום לשקול מחדש בכנסת – שהייצוג של עובדים ערבים בה הוא אחד הנמוכים בכנסת – שכחתי לומר, בכנסת – שהיא כאילו ייצוג של משטר דמוקרטי – 2% או 2.4% מהעובדים הם עובדים ערבים. זה שיעור מביך של פרלמנט. מביך. נדמה לי שבקונגו ברזוויל, אחוז המיעוטים גדול יותר מאשר בכנסת ישראל.

לכן הוועדה הזאת ממליצה להקים מחדש את ועדת החקירה הפרלמנטרית לקליטת ערבים בשירות הציבורי.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.