הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 766
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 17/07/2017
חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017
פרוטוקול
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז-2017 (פ/2680/20) (כ/721)
אורלי לוי אבקסיס, מרב מיכאלי, משה גפני, שרן השכל, זהבה גלאון, איתן ברושי, יצחק וקנין, מיקי רוזנטל, עודד פורר, בצלאל סמוטריץ, דוד ביטן, מיקי לוי, מנואל טרכטנברג, רועי פולקמן, רחל עזריה, אחמד טיבי, מכלוף מיקי זוהר – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק וקנין
אחמד טיבי
מנואל טרכטנברג
רחל עזריה
רועי פולקמן
עודד פורר
מיקי רוזנטל
עבדאללה אבו מערוף
איל בן ראובן
דב חנין
שלי יחימוביץ
חיים ילין
אורלי לוי אבקסיס
מרב מיכאלי
מיכאל מלכיאלי
יפעת שאשא ביטון
לשכה משפטית, משרד האוצר - עפרי גופר
לשכה משפטית, משרד האוצר - אפרת פרוקציה
רפרנט, משרד האוצר - כפיר בטט
רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר - אלעד מסאסא
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי סומך
יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - אור רוזנמן
מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי - גבריאלה הילברון
מנהלת אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי - מרים שמלצר
ממונה בכירה אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי - עדנה ליימן
קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי - פנחס קבלו
יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת - מאירה בסוק
מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת - גלי עציון
מנהל חטיבת תקצוב ורגולציה, עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות - יאיר כוכב
ארגון שתי"ל, מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי
שדלן/ית - יהושע שלמה זוהר
טלי רם
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז-2017 (פ/2680/20) (כ/721)
אורלי לוי אבקסיס, מרב מיכאלי, משה גפני, שרן השכל, זהבה גלאון, איתן ברושי, יצחק וקנין, מיקי רוזנטל, עודד פורר, בצלאל סמוטריץ, דוד ביטן, מיקי לוי, מנואל טרכטנברג, רועי פולקמן, רחל עזריה, אחמד טיבי, מכלוף מיקי זוהר – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
אנחנו עוברים לסעיפים הבאים בסדר-היום. לפני שאנחנו עוברים לשלושת החוקים הבאים אני מבקש להודות לשר האוצר. יש לנו שלושה חוקים שהוועדה החליטה להתמודד איתם בדרך של חקיקה. הראשון זה גיל הפרישה, עם הבעיות, תכף אני אכנס לפרטים הללו. השני זה עוטף-עזה, והשלישי זה הטבות המס בהוראת השעה, שאנחנו כולנו הגענו למסקנה שאין מנוס מחקיקה.
היה ויכוח גדול בוועדת שרים לחקיקה ושר האוצר נתן לנו תמיכה, גם שרים נוספים, אני חייב לציין את זה – גם שרת המשפטים וגם השר להגנת הסביבה – אבל שר האוצר נתן תמיכה וזה חשוב. אגב, היה שם עוד חוק שהחלטנו פה, אבל הוא רק מובא לקריאה טרומית, לגבי איגוד החברות הציבוריות, זה יבוא ביום רביעי. אני רציתי להכניס את זה כהסתייגות אבל שגית אמרה לי שלא לעשות אלא בדרך המלך אז הלכנו בדרך המלך. אתמול ועדת שרים אישרה את זה וביום רביעי נביא את זה לקריאה טרומית.
אני מדבר על חוקים אחרים חוץ מהחוק הזה. מיקי רוזנטל הסתכל עלי שאולי אני לא מרגיש טוב שאני משבח את שר האוצר, אבל אני משבח את שר האוצר, הוא תמך בחוקים האלה, זאת עובדה. הוא לא היחיד, אבל הוא תמך בחוקים האלה ואני מודה לו על כך.
אנחנו מתחילים בהצעת חוק גיל הפרישה, אני אגיד את זה בקצרה, אני אבקש שהיועצת המשפטית תסביר קצת יותר בהרחבה, אבל קודם כול באופן עקרוני אנחנו נתקלנו במהלך הדיונים על גיל הפרישה – הדיונים שנוגעים לוועדת הכספים משום שיש דיונים שנוגעים לוועדת העבודה והרווחה שאנחנו לא נוגעים בעניין הזה – אבל בנושאים שנוגעים אלינו אין לנו מכתב של שר האוצר שעל-פי החוק הוא היה אמור בעקבות הקמת הוועדה המייעצת שלו, שהוא הקים אותה, הוא היה צריך לתת לנו המלצה מה הוא מציע שאנחנו נעשה ואז שלושה חודשים אנחנו אמורים לדון בהמלצה שלו.
הוא כתב מכתב - אמרתי את זה כאן ואמרתי את זה במליאת הכנסת - הוא כתב לי מכתב שהוא לא נותן את המלצתו, הוא מבקש שאנחנו נקיים את הדיון. הוא לא אומר את זה במפורש אבל זה כאילו הוא אומר, ההחלטה היא בידיכם.
אני קיימתי דיון עם האנשים, אנחנו קיימנו כבר כמה פעמים דיונים עם האנשים במשרד האוצר, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד מבלי שאנחנו בטוחים בעניין, שגם בטבלאות של הביטוח הלאומי – כשאני לא מבין למה קרה הדבר הזה, זה מעניין איך קורה שגיל הפרישה לא עולה - אבל בביטוח הלאומי הם שולחים לנשים שמפסיקים להן את קצבת הזקנה. זה דבר שהתברר לנו כמצב שאי אפשר להשלים איתו, אי אפשר לקיים דיון כשזה קורה מאחורי גבנו, ובאו לפה בעיקר חברות כנסת שהביאו נתונים שאמרו להן שנשים קיבלו מכתבים מהביטוח הלאומי.
אז אנחנו מתקנים את זה בחוק הזה ואנחנו אומרים שהטבלאות של הביטוח הלאומי יותאמו לעניין של גיל הפרישה. גיל הפרישה עולה, הטבלאות הן בהתאם; גיל הפרישה לא עולה, הטבלאות נשארות כמות שהן ולא שולחים פתאום טבלאות אחרות. זה דבר אחד.
הדבר השני, לגבי גיל הפרישה, כשאין המלצה של שר האוצר והמציאות היא שלא התקיים דיון בעניין הזה, שהגיל לא יעלה, שלא נבוא בוקר אחד ובעצם יגידו לנו הגיל עלה.
אנחנו רוצים שזה יהיה בתוך החוק ואנחנו נמשיך לקיים דיונים יחד עם חברי הוועדה, בעיקר במקרה הזה גם חברות הוועדה שפעילות בעניין הזה, יחד עם משרד האוצר. יש בעיות עם העניין. שגית, בבקשה, אם את יכולה להוסיף לגבי נושא גיל הפרישה, מה שאנחנו מציעים כאן.
ההצעה בנויה בעצם משני נדבכים. הנדבך האחד זה מה שהסביר היושב-ראש, התאמה בין לוחות חוק הביטוח הלאומי ללוחות שמופיעים בחוק גיל פרישה, שכרגע בעצם המנגנון הקובע יהיה המנגנון שבחוק גיל הפרישה, והוא זה שהלוחות של חוק הביטוח הלאומי יצטרכו להיות מותאמים אליו.
הדבר השני זה המנגנון של חוק גיל פרישה. סעיף 9 לחוק גיל פרישה למעשה קובע ששר האוצר מקים ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה, היא מגישה לו המלצות. הוא, אחרי שהוא עובר על המלצותיה, מגיש המלצות לוועדת הכספים, המועד להגשת ההמלצות שהיה בחוק היה 30 באפריל 2017, כאשר לוועדת הכספים יש שלושה חודשים לדון בהמלצות שלו ולקבל החלטה לגביהן.
אם החלטת הוועדה, לפי המלצות שר האוצר, להעלות את גיל הפרישה אז גיל הפרישה עולה בהתאם או ללוחות שקיימים כרגע בחוק גיל פרישה או בהתאם להחלטה שתתקבל לפי ההמלצות, והמנגנון אומר שאם הוועדה לא החליטה למעשה גיל הפרישה יהיה הגיל שקבוע בלוחות שמופיעים בחוק גיל פרישה, כשהמשמעות של הלוחות האלה היא העלאת גיל הפרישה לגיל 64. אלה הלוחות שמופיעים כרגע בחוק, ואז נשאלה שאלה לגבי המנגנון הזה.
החוק הקיים אומר שאם היא לא החליטה, יהיה גיל הפרישה לפי הלוחות שבחוק גיל פרישה. הלוחות שבחוק גיל פרישה הם בעצם מדברים על העלאה לגיל 64.
לא. זה מה שאני עומדת לומר באמת. המחלוקת הייתה כזאת. נשאלה השאלה מה קורה אם השר לא מגיש המלצות, ואני סברתי שאם השר לא מגיש המלצות, אין מתכונת גם במנגנון הזה של קפיצה להעלאה אוטומטית של גיל הפרישה ל-64. אני לא בטוחה מה הייתה הפרשנות של משרד האוצר אבל נדמה לי שהם ניסו לומר אחרת, ובכל מקרה בעובדות המצב היה שעד ה-30 באפריל מה שהגיש השר לא היה המלצה כזאת שהוועדה יכלה לאשר אותה או לא לאשר אותה כיוון שהוא כתב ליושב-ראש הוועדה, אני מבקש שתקיים דיונים בנושא ובהתאמה נגיע להחלטות.
בעצם פה התיקון שמבקשת הוועדה להבהיר ולומר, וזה מה שעשיתם לפני הקריאה הראשונה, המטרה הייתה לבוא ולהפוך את בררת המחדל ולומר שעל השר להגיש המלצות לוועדת הכספים, ורק לאחר שהוא מגיש המלצות והוועדה ראתה את ההמלצות והיא לא מחליטה, זאת אומרת היא יושבת בשב ואל תעשה, אז הגיל יהיה כאמור בלוחות של חוק גיל פרישה, ובכל מצב אחר, הגיל נשאר בעצם 62, הגיל לא עולה, ואז זה נותן מענה לביטוח הלאומי שבינתיים הם לא צריכים להוציא את אותם מכתבים וזה נותן מענה בעצם גם למה שביקשתם.
בדיון הזה ביקשו ממשרד האוצר להוסיף תאריכים להמלצות השר כיוון שהמועד חלף, והתאריכים שנבחרו לקריאה הראשונה היו שבמקום 30 באפריל יהיה לשר 30 בספטמבר, ולוועדה שלושה חודשים לאחר מכן בעצם. זה מצב הקריאה הראשונה.
הם מבקשים הארכה של המועד, שמא השר בסופו של דבר יחליט שהוא כן נותן המלצה. אם הוא לא נו תן המלצה, הגיל נשאר 62. זה מה שכתוב.
יש מישהו מחברי הוועדה שמבקש להתייחס לעניין הזה, בבקשה. אם לא אז אנחנו נקריא. יאיר כוכב, קרנות הפנסיה הוותיקות.
לא, כי היינו בדיון הקודם ואמרת את זה, הבנו, ולמרות זאת אנחנו מקדמים את החוק.
ברשותך, אדוני, תודה על הזכות לדבר. זר קרנות הפנסיה הוותיקות בשנים 2003–2004 עשה כמה צעדים שהמטרה שלהם הייתה לסדר את הדבר הזה שקוראים לו קרן פנסיה ותיקה ואת הגירעון האקטוארי. הצעדים האלה כללו מינוי מנהל מיוחד, תקנון אחיד, סיוע ממשלתי, ואחד הצעדים המרכזיים היה העלאת גיל פרישה. רצו להעלות את גיל הפרישה בזמנו – אני רק מציין, בלי עמדה לדעתנו מה צריך להיות גיל הפרישה – רצו להעלות את גיל הפרישה כצעד לסידור המנגנון האקטוארי, ל-67.
באיזשהו שלב, ההשהיה הזאת של הפרישה לנשים מ-60 ל-67 היא השהיה שקורית כבר כמה פעמים. בהתחלה העלו בקצב יותר איטי מ-60 ל-62, ובשנים האחרונות אתם ודאי מכירים את זה והצעת החוק הזאת מצטרפת למגמה הזאת של השארה על גיל 62. לדברים האלה יש עלויות אקטואריות. מה שיותר חמור בעלויות האקטואריות זה ששינוי בררת המחדל כפי שציינה היועצת המשפטית של הוועדה וגם דיברתם אתם, שינוי בררת המחדל מחייב את קרנות הפנסיה הוותיקות - - -
יש לי מספרים, אני עכשיו אומר את המספרים. אם חסרים מספרים אני אגיד לך, אני מקווה מידית, ואם לא, נברר.
אבל היית אמור לברר ולהביא לנו דברים כתובים וממוסמכים כי אין לנו אלא להישען על האמירה הכללית שיש גירעון אקטוארי ושמי שישלם את הגירעון האקטוארי זה אותן נשים עניות וחלשות.
רבותי, גברתי, תני לו רק משפט, ביקשתי ממנו, ואחרי כן נבקש ממנו מסמכים. הרי זה יהיה אבן הדיון שנקיים.
בואו נעשה סדר ואני אבקש ממך. נתתי לך רשות דיבור ואני אאפשר לך. אני רוצה שנעשה סדר בעניין.
החקיקה הזאת, כפי שהסבירה היועצת המשפטית של הוועדה, החקיקה הזאת משמרת את הסטטוס קוו. משמרת. זה לא משנה עכשיו מה הוא יאמר, מה הוא לא יאמר. יש לנו זמן ואני מודיע שאנחנו נקיים דיונים עם חברי הוועדה ועם משרד האוצר על העלאת גיל פרישה. נקיים דיונים.
אנחנו יודעים ואנחנו לא נפקיר את אותן נשים, שבעצם ייזרקו לרחוב. הן יהיו בלי לחם מכיוון שלא תהיה להן עבודה ולא תהיה להן קצבת זקנה, ואנחנו נצטרך למצוא פתרון.
ולא פנסיה, שום דבר. הן יישארו בלי כלום. ולכן, אנחנו נצטרך בדיונים למצוא לנושא הזה פתרונות. יכול להיות שלא נגיע לפתרונות. מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו משמרים את הסטטוס קוו ואומרים, מכאן ואילך - - -
לא הר הבית, אנחנו מדברים על סטטוס קוו בהעלאת גיל הפרישה. סטטוס קוו, משתמשים אתו, אתה יודע, עכשיו בדיונים בין-לאומיים.
אין עד. מקיימים דיונים. מסיימים את החוק הזה, מקיימים דיונים עם משרד האוצר להגיע לפתרון. תכף תשמעו אותו, את מה שהוא אמר גם בישיבה הקודמת. אם לא מעלים את גיל הפרישה אז אנחנו צריכים לקחת על עצמנו את האחריות - -
נכון, זאת גם אפשרות. מה שהוא אומר או לא אומר, לא משנה עכשיו לגבי החוק הזה. החוק הזה משמר את המצב הקיים, לא מוציא את הביטוח הלאומי, שאנחנו או אתן תקבלנה כל הזמן מכתבים מנשים שפתאום הביטוח הלאומי שלח להן שמפסיקים לקבל את קצבת הזקנה, ולכן החוק הזה משמר את המצב הקיים.
ואז אנחנו נכנסים לדיונים, שבין היתר יהיו הדיונים האלה. ולכן, אני מאפשר לך להגיד – ניירות מסודרים – לפני החוק הזה אני לא רוצה לקיים דיון מסודר. אני לא עובד אם אקדח לרקה. שומרים את הסטטוס קוו, מעבירים את זה בקריאה שנייה ושלישית, מתחילים את הדיונים, ואז אנחנו נראה עם ניירות שאני אבקש שאתה תעביר לנו מה הולך לקרות בתקופה הקרובה עם גיל הפרישה.
המספרים הם חמישה מיליארד שקלים. השהיית גיל הפרישה על 62 לתמיד עולה לקרנות הפנסיה הוותיקות 4.8 מיליארד שקלים.
תקבלו תשובה מלאה. אם אתם תשהו לתמיד את גיל הפרישה ל-62 – לתמיד, מעכשיו לדיראון עולם – חמישה מיליארד שקל.
כמו חכירה לדורות. כמה זה? 40 שנה בדקתם? החמישה מיליארד האלה זה למאה שנה הלאה? מה זה לתמיד?
נורא נחמד שאתם מייחסים לי המון דברים שאני רוצה או לא רוצה. אני רוצה רק להגיד לכם את המספרים.
יש סדר גודל של כ-500,000 נשים בקרנות הפנסיה הוותיקות, מהן כ-100,000 ותיקות, עוד כ-100,000 שהן לפני גיל פרישה, בערך. סדר גודל, האוכלוסייה שאתם מדברים עליה, מדברים על בין 200 ל-300 ומשהו אלף, אפשר כמובן להוציא מספרים מדויקים.
תקשיב, אדוני, לא ככה מוסרים נתונים. באמת. מה זה בין 200 ל-300? אתה יודע מה ההבדל בין 200,000 ל-300,000? מה, אתה עושה מאתנו צחוק?
חבר'ה, אני מתנצל. תקבלו איזה נייר שאתם רוצים, אני אשם שלא הבאתי, הכול בסדר. תנו לי להגיד את הדברים הכי חשובים.
תנו לי להגיד שניים-שלושה דברים שהם בוודאות ואתם לא יכולים לקבול עליהם. אם תשאירו את זה לתמיד – לתמיד זה אומר שגיל הפרישה לא יעלה - - -
לא. 500,000 יש בכלל בקרנות. כמה מהן הן בעצם לקראת גיל פרישה וכמה מהן כבר לא עובדות?
ההשהיה הזאת של שנה, ועדת הכספים הנוכחית דנה בשנה האחרונה בעניין זה, זה עלה 250 מיליון. אתם דיברתם בשנה האחרונה, דחיתם בהתחלה בשבעה חודשים ועכשיו אתם דוחים – אני מבין לפי הצעת החוק – בעוד חמישה חודשים. זה עלה 250 מיליון, גמרנו. נשים שלא הפרישו דמי גמולים ופרשו בגלל זה בגיל 62 יותר מוקדם, זה עלה כבר 250 מיליון.
קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, בשונה מהביטוח הלאומי, זו מערכת סגורה. מה שיש, זה מה שיש לשלם לעמיתים.
אבל ברשותכם, מה שחשוב זה המספר – אני מתנצל שאין לי אותו, לא זוכר אותו בעל-פה – של נשים לפני גיל פרישה.
כל פעם מחדש הם באים עם תסריטי האימה, אבל זה דיון לא ענייני ולא רציני, הם לא מביאים פתרונות, ובעיקר הדיון הזה, עם כל הכבוד אדוני, הוא לא נועד לזה. הוא נועד לוודא שכל זמן שהשר לא מביא המלצה, אנחנו לא מקיימים את הדיון הזה ואנחנו מוודאות עכשיו - - -
זה מה שביקשנו בדיון הקודם. אני ביקשתי, שלי ביקשה, ביקשנו במפורש נתונים.
כי אומרים לנו צוללת צוללת וגונבים 50 מיליון שקל בצד. ככה. אנחנו לא רוצים לדעת על הצוללת, אנחנו רוצים לדעת מי גנב את הכסף.
באמת, אני מרגישה שאתה מאפשר לעשות פה כל פעם מחדש הצגה ממש מיותרת לגמרי ולא ראויה. אז ברשותך, בוא נצביע על החוק - -
- - נוודא שעד ששר האוצר לא מביא החלטה אחרת, או המלצה ליתר דיוק אחרת, אנחנו לא מקיימים את הדיון הזה, הנשים לא נפגעות, וקדימה. ואז, אחרי שנעביר את החוק שיבואו להגיד מה שהם רוצים להגיד.
אני מבקש שתקשיב. אני, יחד אתכם, אני מוביל את המהלך הזה ואם מישהו חושב שמדובר במהלך קל, פשוט טועה. אתם גם יודעים שזה לא מהלך קל - -
- - עם ויכוחים קשים עם האוצר ועם ויכוחים קשים על דברים נוספים. הגענו לזה שאנחנו הולכים להעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית, לא רלוונטי מה יהיה בקרנות הוותיקות ולא רלוונטי מה יהיה במקומות אחרים, אנחנו את החוק הזה מבקשים להעביר, בסוף הדיון הזה תהיה הצבעה.
אני אמרתי לאנשי משרד האוצר וגם אתם אמרתם כאן, אנחנו נקיים דיון על העלאת גיל הפרישה. וזה משנה מאוד הנייר שהוא יביא מכיוון שהעלאת גיל הפרישה, הטענה המרכזית של האוצר זה הקרנות הוותיקות. זאת הטענה המרכזית.
יש נשים שאנחנו דואגים להן היום ואנחנו מעבירים עבורן חוק שגיל הפרישה לא יעלה בשום מקרה בלי שיהיה הסדר לאחר מכן. הנושא של הנייר של כוכב הוא משמעותי.
אז בעקבות העניין הזה, יכול להיות שאני טעיתי. אני, מה שהיה לי בראש בדיון הקודם זה היה להעביר את החוק הזה, היינו לפני קריאה ראשונה. אתם רוצים שאני אגיד לכם מה היה בדיונים, אני אגיד לכם מה היה בדיונים. זה לא סיפור של מה בכך, במיוחד שבוועדת שרים לא כולם זה אנשי משרד האוצר, יש עוד אנשים שם – כשהם שומעים שאני מביא חוק אז הם נגד – אבל לא חשוב.
על כל פנים, אני מבקש ממך. אני מתנצל, אני לא זוכר שביקשתי ממך נייר. אומרים חברים פה שהם ביקשו, וזה כנראה נכון, אנשים לא אומרים סתם.
זה לא משנה עכשיו. עכשיו זה מתחיל. ברגע שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת – ואנחנו נעשה מאמץ שזה יגיע כמה שיותר מהר למליאה – הנייר שלך הופך להיות קריטי והוא צריך להיות מדויק על כל נתוניו.
זה לא רק נשים, זה גם גברים. אף אחד לא קבע, זה גם לא ניתן למשה בסיני שבפגיעה בקרנות הוותיקות ייפגעו רק נשים. גם הגברים נמצאים בקרנות הוותיקות. כמה נשים מדובר? כמה גברים מדובר? כמה לפני גיל פרישה? כמה אחרי גיל פרישה?
אני שומע נתונים, אז אני מחפש נתונים. אז לפי מה שאני מצאתי כאן, הנתונים הם לא תואמים מה שאתה אמרת. נתון אחד כן. 200 ומשהו אלף גמלאים, זה אנחנו מסכימים.
כן. וכ-145,000 פעילים, כלומר לפני יציאה. 145,000 גם גברים וגם נשים. זה לא תואם את המספר.
הייתי באמצע המשפט. כל הנתונים האלה, לפרטיהם ממש, צריכים להיות, המסמך שלך הופך להיות מסמך משפטי, אנחנו גם נבדוק את זה באפשרויות שלנו לבדוק את זה, ואנחנו על זה נקיים דיונים. אינו דומה דיון עם שר האוצר על 100 מיליון שקל או על מיליארד, זה משהו אחר לגמרי. הכמות עושה פה את האיכות, ולכן הנתונים שלך הם נתונים קריטיים.
אם אנחנו מנכים מהנשים האלה שאנחנו מעלים להן את גיל הפרישה, אם אנחנו לא מעלים את גיל הפרישה לקבוצות ספציפיות שמסתכמות סך הכול לכל היותר ב-15,000 איש לפי הנתונים של האוצר – זה כולל גם מקצועות שוחקים, גם נשים שלא עובדות – מה המשמעות האקטוארית של זה?
אז נגיד בניכוי 15,000 נשים. אם אנחנו מעלים את גיל הפרישה רק לחלק מהנשים, ולאחרות, שמישהו אחר יגדיר.
אבל אתה יודע איזה נשים כבר לא עובדות, נכון? שהן לא מפרישות. אז לפחות לגביהן אתה יכול לתת נתונים?
גפני, המרחק שלהן מגיל הפנסיה הוא מאוד משמעותי כי אותן נשים, אנחנו צריכים לדעת כמה שנים הן לקראת גיל הפנסיה כבר לא בשוק התעסוקה, כמה נשאר להן. אלה נתונים שאנחנו צריכים להתבסס עליהם.
כפיר בטט, משרד האוצר. הוא לא יוכל לדעת אילו נשים לא עובדות, הוא יוכל לדעת אילו נשים לא פעילות בקרן.
לא, זה ממש לא נכון. יש נשים שעבדו במקצועות שהיו בקרן, הזכויות הפנסיוניות שלהן נשמרות ויכול מאוד להיות שהן עובדות בעבודה אחרת.
תן להסביר, הם לא כל כך הבינו. שלי, יש שלושה מצבים אפשריים. אחד, שהאישה באמת הפסיקה לעבוד והיא לא מפרישה לפנסיה, ואז הקרן מקפיאה. זה מצב אחד. מצב שני, הנשים האלה פרשו והמדינה משלמת להן פנסיית גישור. המדינה. למשל, מורים.
היו מורות. הן פרשו מטעמי שחיקה וכאלה, והמדינה משלמת להן פנסיית מעבר דרך הקרן, אבל זה לא נחשב כספים של הקרן, זה המדינה משלמת.
אבל מיקי, כל מה שאנחנו רוצים זה מה שיש לו, הוותיקות, זה הכול. בלי כל הדברים מסביב.
זה חשוב להבין באיזה סטטוס הנשים האלה נמצאות, זה קריטי. תאמיני לי, לכן אני אומר לך את זה. זה כן קריטי, ויש להם את הנתונים. להם יש את הנתונים.
אתה רואה איזה מורא יש מפני העברת הנתונים - זה ככה וזה מסובך והם לא יודעים.
אם יאיר כוכב ייתן את הנתונים המלאים שהוא יודע, שאנחנו גם נבדוק אותם ברשותך, שנראה שבאמת תמונת המצב היא פחות או יותר תואמת את מה שקורה בפועל, אנחנו נקבל תמונת מצב. יכול להיות שיהיו נתונים ספציפיים שהוא לא יכול לספק אותם, אנחנו נוכל גם לבדוק אותם בעצמנו, אנחנו נצטרך לעשות את זה כשאנחנו נתדיין יחד עם האוצר.
כן, קודם כול שהוא יעביר את הנייר ואז נדע תמונת מצב על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים. עכשיו אנחנו לא יודעים.
כשאנחנו באים למשרד האוצר ומשרד האוצר אומר לי שהולכת להיות פה פשיטת רגל – הוא לא אומר את זה ככה אבל משתמע מהדבר שהולכת להיות פשיטת רגל, המדינה תצטרך להשקיע פה המון כסף - אם יתברר שהנתונים הם לא נוראים כאלה, אז כל השיח שלנו הופך להיות שיח אחר.
לכן, הפרטים המדויקים האלה והאחרים הם חשובים, אנחנו נבדוק אותם גם בעצמנו. הוא לא יכול לתת את כל הנתונים אבל הוא יכול לתת תמונת מצב מדויקת מכיוון שאצלו הנתונים קיימים. יאיר כוכב, כמה זמן אתה צריך בשביל זה?
שלושה שבועות. מסמך מפורט עם הכול, ואנחנו נשב על המסמך הזה יחד עם חלק מהחברים. בסדר?
יש פה הרבה מהקואליציה. אני חושבת שנתון שאנחנו צריכים לקבל להקשר הזה זה לראות האם יש שינוי בשיעור תעסוקת הנשים בירידה בגיל, ואני חושבת שאז אנחנו גם נדע עד כמה יש השפעה ארוכת טווח וכמה אנחנו בעצם מדברים על איזשהו אירוע - - -
יש שינוי. כבר בלי החוק. בלי החוק אנחנו רואים עלייה מתמדת בשיעור הנשים המועסקות אחרי גיל הפרישה.
שאנחנו בעצם רוצים להעלות את גיל הפרישה, לראות. אם אני מכירה נכון את הנתונים, בעצם שיעור הנשים המועסקות הצעירות יותר עולה על שיעור הנשים המבוגרות יותר. אנחנו מדברים על כמה שנים בודדות שנשים, יש להן את היציאה לגיל פרישה וזה האירוע שאנחנו מדברים עליו.
אני רק אשלים את החידוד הזה. זה חשוב כי אתם מבקשים ממנו נתונים, צריך להבין מה הוא יכול לתת ומה הוא לא יכול לתת.
לגבי הנתונים אילו נשים עובדות לפני גיל פרישה, על סך הכול האוכלוסייה – גם לא סקר, נתוני אמת, הראינו לכם כמה פעמים פה, נתוני הביטוח הלאומי, זה מופיע בדוח ואנחנו נשמח להציג את זה כל פעם שאנחנו נידרש - אנחנו יודעים בדיוק אילו נשים עובדות רגע לפני גיל פרישה, אילו עובדות אחרי ואילו מקבלות גם קצבאות תחליפיות, זה כל הנתונים שאנחנו יכולים לתת לכם.
מה שיאיר כוכב יכול לתת לכם מהקרנות הוותיקות זה אילו נשים עובדות ואילו נשים מוקפאות, זאת אומרת שהן משמרות את הזכויות שלהן לעתיד, שזה לא אומר שאינן עובדות בעבודה אחרת, מפרישות לפנסיה צוברת בעבודה אחרת.
אדוני, ברשותך תוספת. הייתה אמירה שלך קודם, ברשותך, אני חושב שצריך לדייק אותה. אתה אמרת שאתם משמרים את הסטטוס קוו. אני חושב שהשינוי של בררת המחדל, שהפרשנות שלנו הייתה כמו הפרשנות שאתם דיברתם עליה שזה מתחיל לעלות ב-64 אם אתם לא תחליטו, שינוי של בררת המחדל שבו זה נשאר 62 מחייב אותנו להניח כבר היום שזה יישאר לתמיד ל-62, משום שכל המהות של קרן פנסיה - - -
זה לא מגיע לשני מיליארד. אין דבר כזה, אין חיה כזאת. עשינו פה חשבונות, היינו לארג'ים. אין מצב.
מר כוכב, אל תתערב בעניין הזה, ברשותך. אתה ראית, גם מה שאתה מוסמך, גם שם אתה לא במצב הכי טוב. תטפל רק בבעיות שלך. אנחנו את הנושא שלך לוקחים בחשבון. מה שנחליט לגבי העניין הזה, נראה.
צריך לזכור שמי שצריך לתת את ההמלצה זה שר האוצר, יכול להיות שהוא ייתן. אז בבקשה ממך, בזה אל תתערב. אנחנו לוקחים בחשבון את הקרנות הוותיקות, אחרת לא היינו דנים בכלל. אנחנו לוקחים את זה בחשבון, אנחנו לוקחים בחשבון המלצות של שר האוצר, תהיינה או לא תהיינה. אנחנו נערכים לכל העניין הזה.
שר האוצר אפשר לנו לקיים את הדיונים האלה. אנחנו מקיימים. אנחנו מודים ואני אמרתי בתחילת הישיבה, אנחנו מודים לשר האוצר שהוא מאפשר לנו בכל החוקים האלה לעשות, כפי שזה עבר בוועדת שרים. אני מניח שגם יש כסף לעניין הזה, זה לא דבר שאין כסף. לפי דעתי עד ינואר בכלל אין דיון מי יודע מה, אבל אני לא נכנס לעניין הזה.
לגבי הקרנות הוותיקות, עוד לפני הנתונים, זה חשוב מאוד להבין שבמידה שיבואו ויגידו שצריך איזון באיזשהו מספר, כל עוד איזון כזה לא יתקיים, הנטל בעצם נגרר קדימה והוא יהיה גדול יותר על הגמלאים העתידיים.
כבר הבנו את זה, אנחנו רק מבקשים מספרים. תראו לנו איך הגעתם לחישוב הזה, זה הכול.
לא נכון. מה זה לא מפריש? מה, אתה אומר לי מה אני עושה? אני מפריש לקרן מקפת, קרן ותיקה. אין לי פנסיה תקציבית, יש לי פנסיה צוברת.
בטט, אנחנו הולכים לבלות עכשיו כמה חודשים יחד, אז בבקשה, תן לי לסיים ונדבר אחר כך. היועצת המשפטית, בבקשה, אם אפשר להקריא.
כוכב, בהתחלה רציתי להגיד לך, תחפף ככה בנתונים. עכשיו אני אומר לך, תדייק עד האחרון שבהם. יש לנו פה אנשים שמיד יעבירו עליך ביקורת אם יהיה משהו לא מדויק.
"הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017
תיקון סעיף 6
1.
בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(3), במקום "אוגוסט 1955" יבוא "ינואר 1956".
תיקון סעיף 9
2.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "ד' באייר התשע"ז (30 באפריל 2017)" יבוא "כ"ו בחשוון התשע"ח (15 בנובמבר 2017)";"
זה בעצם המועד להגשת ההמלצות על-ידי שר האוצר. המועד שעשינו בקריאה הראשונה הוא 30 בספטמבר 2017. השאלה אם זה מועד ריאלי לאור זה שאנחנו כבר בסוף יולי.
בפסקה (1), במקום 30 בספטמבר יהיה 15 בנובמבר להגשת המלצות השר, ואז בהתאמה, בסעיף קטן (ג), במקום ח' באב התשע"ז, 31 ביולי 2017, אנחנו נכתוב 15 בפברואר 2018, שזה נותן שלושה חודשים לוועדת הכספים.
"
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "ח' באב התשע"ז (31 ביולי 2017)" יבוא "ל' בשבט התשע"ח (15 בפברואר 2018)";"
אם יש לוועדה שלושה חודשים על-פי החוק המקורי, אם הוועדה מחליטה קודם, זה נכנס לתוקף קודם?
יש לך עד שלושה חודשים, כן.
"
(3) בסעיף קטן (ד), המילים "ואת חלק א' בלוח א'1 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995," – יימחקו;"
סעיף קטן (ד) עוסק בזה שאם ניתן אישור ועדת הכספים להמלצות של השר, וההמלצות מחייבות את שינוי החלק בתוספת, צריך לשנות גם את זה וגם את הביטוח הלאומי. כיוון שאנחנו מתאימים עכשיו את הביטוח הלאומי אז אין צורך לכתוב את זה כאן.
"
(4) בסעיף קטן (ה), במקום "לא החליטה" יבוא "הביא השר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא החליטה..."
משהו יותר קונקרטי. לא הביא השר לאישור ועדת הכספים את המלצותיו לעניין העלאת גיל הפרישה, יהיה גיל הפרישה 62 למי שנולד בשנה זאת וזאת.
נשאיר את מה שיש ונוסיף את זה בסיפה. אני אקריא איך זה יצא: הביא השר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו לאישור כאמור בסעיף קטן (ב) ולא החליטה ועדת הכספים של הכנסת כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה גיל הפרישה על אף האמור בסעיף 3 הגיל הקבוע לגביה בהתאם לחודש לידתה בחלק ב' לתוספת. ואז תבוא התוספת שאת מציעה: לא הביא השר את המלצותיו - -
- - לוועדת הכספים של הכנסת, גיל הפרישה לאישה יהיה 62, זאת אומרת להגיד את זה ברחל בתך הקטנה.
לא. זה של כאן. ההנחה שלכם היא – אני רק מחדדת את זה – שמה שהביא השר זה לא המלצות, זאת אומרת ברגע שהשר לא נותן המלצה קונקרטית, זה לא המלצות, ואז הגיל יהיה 62.
רק יהיה מצב קצת לא נעים מבחינתי. יהיה מצב שאני אקבל החלטה כשהשר לא מקבל החלטה, ואני אעלה את גיל הפרישה. אם מגיעים להסכמה אז מגיעים להסכמה עם כולם. אני מסכים למה שאתם אומרים.
בסדר, אני לא צריך את זה בחוק, זה אני יכול לעשות בכל מקרה. אני אהיה במצב מאוד לא נעים.
אבל אם בחוק זה מתנה בזה שהוא ייתן את ההמלצה ורק אז אתם מתדיינים, לא תוכלו לדון גם אם הוא לא נותן. השאלה אם - - -
למה? אתם מנסים לפטור את השר מלומר איזו מילה בנושא כדי לא להביך אותו? אז גפני, אתה לוקח את תפקיד המובך? מה הסיפור פה?
אתם מנסים להגן כאן ולשמור על שר האוצר כדי שלא יאמר את דעתו, זה אבסורד. אתם פקידי אוצר, אתם לא דרג פוליטי. למה אתם מגינים עליו?
הכנסת וועדותיה סוברניות לדון במה שהן רוצות. הן לא צריכות הסמכה בחוק בשביל לדון בכל דבר שהוא. הנקודה היא המלצתו של גיל האוצר כמשהו שמחולל או לא מחולל את השינוי, זה הכול.
אם אתם רוצים להוציא את השר יש לנו הרבה חוקים שאפשר להוציא את השר מהם. הרבה מאוד החלטות שנשמח להוציא בחוק את החלטתו של השר או את הסמכות של השר, אפילו ברמת להתקין תקנות אבל בטח ובטח לקבל החלטות. אם עכשיו פתאום אנחנו רוצים לבטל את סמכותו של שר האוצר, בואו, למה רק בגיל פרישה?
מבקש משרד האוצר שבמידה ושר האוצר לא מביא המלצה, שתהיה לנו אפשרות לקבל החלטה. כל עוד אנחנו לא מקבלים החלטה והשר לא מקבל החלטה, נשאר 62.
וההחלטה היא לא רק אוטומטית העלאה או לא, אלא דיפרנציאציה יכולה להיות חלק מההחלטות שאנחנו נקבל.
אז אני מציעה, בסיפה נכתוב: לא הביא השר את המלצותיו לוועדת הכספים, רשאית הוועדה לקבוע את גיל הפרישה ואם לא קבעה אחרת, גיל הפרישה יהיה 62.
אורלי, אנחנו לא נקבל החלטה על העלאת גיל פרישה בלי שיהיה פתרון לנשים. מה יש פה לדבר, זה ברור, כולם יודעים את זה אגב. בבקשה, הלאה.
"תיקון התוספת
3.
בתוספת לחוק העיקרי, בחלק ב', במקום הקטע החל במילים:
"מאי 1947 עד יולי 1955
"דצמבר 1958 ואילך
64"יבוא:
"מאי 1947 עד דצמבר 1955
62ינואר 1956 עד אוגוסט 1956
62 ו-4 חודשיםספטמבר 1956 עד אפריל 1957
62 ו-8 חודשיםמאי 1957 עד דצמבר 1957
63ינואר 1958 עד אוגוסט 1958
63 ו-4 חודשיםספטמבר 1958 עד אפריל 1959
63 ו-8 חודשיםמאי 1959 ואילך
64".
תיקון חוק הביטוח הלאומי
4.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה ""גיל הפרישה"" יבוא:
""גיל הפרישה" –
(1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו בחלק א' בלוח א'1;
(2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי חלק א' בלוח א'1, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004;";
(2) בסעיף 406(1), במקום "לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק א' בלוח א'1" יבוא "לגביה";
(3) בלוח א'1, בחלק א', תחת הכותרת "לאישה", במקום הקטע החל במילים:
"מאי 1947 עד יולי 1955
יידרשו התאמות לחודשים. ככל שצריך להזיז את המועדים אנחנו פשוט נעשה את ההתאמה הזאת של השלושה חודשים – פחות משלושה חודשים – מה שהוספנו בעצם, חודשיים וחצי.
מאה אחוז. מי בעד הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
אני מחליפה את אראל מרגלית.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017, נתקבלה לקריאה שנייה ושלישית.
הערה קטנה. כדי למנוע את הפיאסקו שהיה בסיבוב הקודם, שמיד אחרי שהחוק הזה יאושר, יתוקן גם התקנון האחיד בהתאמה כדי שנשים לא תמצאנה את עצמן רצות אחרי הזנב של עצמן ולא מקבלות קצבה.
כפיר, אתם תדאגו לזה מול אגף שוק ההון, זה בסמכות של דורית סלינגר וזה באישור ועדת העבודה והרווחה. זאת הערה נכונה. כפיר, הוועדה באמת מבקשת שתשימו - - -