הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 764

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ז (16 ביולי 2017), שעה 13:25

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' [220]), התשע"ו-2016 - חלק מפיצול (למעט ס' 3 ו-4(ב))

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנהל תחום בכיר מפקח ארצי מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר - עופרי שליו

ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר - גיא גודלמן

מנהל אגף בכיר מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר - רולנד עם שלם

יועצת משפטית, לשכת רואי חשבון - עדי גרינבאום

יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי חשבון - ג'ק בלנגה

מתמחה, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ניצן מעין

אייל לב ארי

אילנה זינאתי

רמי בן שמעון

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' [220]), התשע"ו–2016 - חלק מפיצול (למעט ס' 3 ו-4(ב)), מ/1003

אני מחדש את הישיבה. אנחנו בסעיף האחרון בסדר-היום. אין לי הסבר למה אני עובד ביום ראשון ולמה אני מכנס פה את החברים. אני מתנצל בפניכם, אבל זה כנראה טבע שאני לא אתגבר עליו.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' [220]), התשע"ו–2016. דנו בחוק הזה. דובר על הנוסח שיובא לוועדה, שיהיה בהסכמה עם הגופים. מי מציג את החוק וההסכמות?

אכן הנוסח שהוגש בזמנו נוסח אחרי הסכמות.

זה הנוסח הזה?

כן. מאז עשו עוד כמה ישיבות כדי ללבן כמה דברים ויש לנו עוד כמה תיקונים קלים, אבל אני חושב שהגענו ברוך השם להסכמות, אז נוכל לקדם את הנושא.

בבקשה. מי מקריא?

"החלפת סעיף 64

1. במקום סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), יבוא:

"חברת בית 64. (א) בסעיף זה –

"הכנסה חייבת" – לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;

"זכות" – זכות בחבר בני אדם, כהגדרתה בסעיף 103;

"חברת בית" – חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שמתקיימים בה כל אלה:

(1) מספר בעלי המניות בה אינו עולה על 20; לעניין זה, היה תאגיד שקוף בעל מניות בחברה, יראו כל אחד מבעלי הזכויות בתאגיד השקוף כבעל מניות בחברה.".

אתה יכול בבקשה להסביר מה מטרת החוק, אחרי שדיברנו. אתה יכול להגדיר מה אנחנו רוצים בחוק הזה? בבקשה.

בפקודת מס הכנסה קיים סעיף 64 שמטפל בנושא שנקרא חברות בית שמאפשר, במקרים מסוימים, שהחברה תהיה שקופה לצרכי מס ומי שישלם את המס אלה בעלי המניות של אותה חברה. הסעיף מאוד ישן בפקודה הקיימת כרגע. בתיקון פה אנחנו מתקנים את הסעיף, להבהיר הרבה דברים ולסדר אותו, אבל לא משנים את התפיסה. תפיסה היא שיש אפשרות למי שרוצה, בהתאם לתנאים מסוימים, להפוך את החברה לשקופה לצרכי מס.

הסדרי המס דומים מאוד למה שנעשה לגבי חברה משפחתית בתיקון 197.

החוק עצמו הוא חוק ישן מאוד, כן?

הסעיף הקיים הוא מאוד לקוני. עושים סדר בבלגן. לא משנם את התפיסה.

במה זה שונה ממשפחתי?

אחד התנאים בזכאות בוא שבעלי המניות הם מאותה משפחה, הם קרובי משפחה. פה זה עולם אחר. פה בעלי המניות לא חייבים להיות קרובי משפחה. נדרש שהחברה תעסוק בנדל"ן, מחזיקה נדל"ן, משכירה נדל"ן, ואז מאפשרים להעלות את הרווחים או ההפסדים מהנדל"ן לחברה למעלה או לבעלי המניות לצורך הקיזוז הפנימי או לצורך המיסוי של הכנסות החברה.

חברה משפחתית היא רק לבעלי מניות שהם קרובי משפחה. פה אין חובה שבעלי המניות יהיו קרובי משפחה, החובה פה היא שהעיסוק של החברה יהיה בתחום הנדל"ן.

הדמיון הוא השקיפות. הייחוס של הכנסות החברה לבעלי המניות.

החוק מאפשר לעשות השקעות במקרקעין על ידי אנשים שהם לא קרובי משפחה כאילו אין חברה, לצורך העניין. השינוי המהותי ביותר הוא שעד היום אפשר היה להיכנס ולצאת הזה באופן חופשי ותכנוני המס היו מאוד יצירתיים, וכרגע הם סוגרים את האפשרות הזאת. זה השינוי הכי מהותי בחוק.

זה בדומה למה שעשו בחברות המשפחתיות. הותרה פעם אחת כניסה או יציאה וזהו.

יש דברים שלא הגעתם עליהם להסכמה?

יש דברים שעדיין דורשים ליבון והובטח לי מרשות המיסים שזה - - -

אז תעיר כשנגיע לזה.

"לעניין זה יראו כבעל מניות אחד בחברה: (א) אדם וקרובו, כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);".

לבקשת הלשכות אנחנו משנים לפסקאות (1) ו-(2) בסעיף 88 לעניין הגדרת קרוב. זו בעצם הרחבה: כולל דודים ואחיינים.

"(ב) קיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש כהגדרתם בסעיף 54, או במושב שיתופי כמשמעותו בסעיף 61 או במושב עובדים כהגדרתו בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו–1995.".

שינינו פה מחברים לקיבוץ. הייתה פה טעות טכנית.

"(2) אין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו;".

מה זה תאגיד זר?

תאגיד שקוף.

זה נוסח קודם. המילה "זר" ירדה.

אנחנו קוראים עכשיו מהנוסח המעודכן.

אין לו אותו.

נמחק "זר". הלאה.

לגבי ההגדרה של מושב עובדים, צריך למצוא לזה פתרון כי לא מפנים להגדרה בתקנות בחקיקה ראשית.

נפנה לתקנות מכוח חוק.

רגע. אתם תצטרכו להגיד על איזה סעיף מדובר. הלאה לסעיף (3).

רגע. יש לנו פה תוספת לבקשת הלשכות, לשכת עורכי הדין שלדעתי אין לה פה נציג - - -

אני הנציג. לא צריך - - -

אז אני מקריא את התוספת שלבקשתם. הפסקה הזאת, פסקה (2): "אין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו;". ויש פה הקלה מסוימת, ואני מקריא אותה:

"ואולם פסקה זו לא תחול על אגודה שיתופית חקלאית כמשמעותה בסעיף 62 - -

רגע. אגודה שיתופית חקלאית?

כן. היא תאגיד שקוף.

תמשיך.

- - ובלבד שיודיע בכתב למנהל בתוך 30 יום ממועד הקמת חברת הבית - -

יש לי הצעה. הרי הנוסח הזה מודפס כבר, אפשר להדפיס לו אותו, חבל שהוא יכתוב.

אבל אני רוצה לדעת מה סוכם. תקריא, בבקשה.

יקריא, אבל שיהיה מולך.

הוא כותב, אבל תעביר את מה שהודפס.

- - או רכישתה על אחד משני אלה ולא תהיה רשאית לחזור בה מהודעתה:".

זה ממש ארוך?

זה עוד מעט נגמר. זה (א) ו(ב) קצרים.

למה לא הבאתם לנו קודם?

זה לבקשת לשכת עורכי הדין - - -

זה היה ביום חמישי בלילה.

"(א) בחירתה כדינה מתחילת שנת המס בה נתנה ההודעה ואילך, יהיה כדין שותפות;

(ב) בחירתה כדינה מתחילת שנת המס בה נתנה ההודעה ואילך, לא יהיה כדין שותפות.".

למה אי אפשר היה להכין את זה קודם? אנחנו מחכים עם החוק הזה כבר כמה חודשים. זה מקשה עלינו מאוד שמביאים את זה רק עכשיו.

זה בשביל להגיע להסכמות.

אדוני, הנוהג הוא, בדרך כלל, שכשאתה קובע את הישיבה אז אנחנו מתכנסים להסכמות.

בסדר. אבל אני לא יכול לקבוע ישיבה רק כדי שתתכנסו.

- - - אחרי הסכמות קודמות.

אנחנו חיכינו לנוסח. הנוסח הגיע, שמנו אותו על סדר-היום, לא חשוב מה שהיה בדרך. תשתדלו להביא את זה קודם. אנחנו רוצים ללמוד את זה ואנחנו רוצים שזה יהיה על השולחן. אחרי זה משרד האוצר בבג"ץ אומר שמקבלים מאיתנו נוסחים ברגע האחרון.

אדוני, יש מספר שינויים כאלה. הם קטנים.

אני חוזר על בקשתי. אם אפשר, אלא אם מדובר על זה שאנחנו עושים פה חקיקה בבליץ, יכול להיות פעם אחת שאנחנו עושים חוק שצריך לעבור מהר. אבל זו חקיקה רגילה. הלאה. תקרא את (3).

"(3) החברה עוסקת רק בהחזקה, במישרין, או בעקיפין, כאמור בפסקה (4)(ב)-(ג), של בניינים או קרקע אשר הושלמה בניית בניין עליה בתוך ארבע שנים - -

חמש.

הסכמנו - - -

כן, כן.

- - בתוך חמש שנים ממועד תחילת החזקת החברה בקרקע - -

אם הייתי יועץ משפטי בוועדה הייתי אומר ליושב-ראש לעצור את הדיון. אבל אתה איש עדין.

- - לעניין זה-"השלמת בניה" – השלמת בניית מבנים ששטחם הכולל 70% - -

- - - לפני חודשים היה את הדיון הזה - - -

אני גם לא מבין.

שאלתי, לפני ששמתי את זה בסדר-היום: האם יש נוסח. אמרתם לי שכן. פתאום מתברר שאין.

היו בקשות, אדוני.

אין לי טענות. אני בא בטענות רק לעצמי. אני קובע סדר-יום אחרי שאני מברר שהנוסח קיים - - -

אני בא בטענות לעצמי עכשיו לאחר הערת היושב-ראש.

אתה לא צריך לבוא בטענות, אני נושא באחריות. אני הייתי צריך לא לקבוע את זה. לחכות עד שיהיה נוסח מלא. לא חשוב, הלאה.

- - "לעניין זה-"השלמת בניה" – השלמת בניית מבנים ששטחם הכולל 70% לפחות מהשטח הניתן לבניה לפי התכנית החלה עליהם.".

לפי האינטונציה אני מבין שיש שינוי.

לא משמעותי.

תגיד. אם יש שינוי, תגיד. אני לא רוצה - - -

ברור. כרגע אין שינוי, אני מתחיל להקריא את (4).

בסדר.

"(4) כל נכסיה הם אחד או יותר מאלו:

(א) בניינים או קרקעות כאמור בפסקה (3), או מזומנים המשמשים אותה לרכישת בניינים, ובלבד שלא יוחזקו המזומנים בחברה תקופה העולה על 12 חודשים מתום שנת המס בה הושקעו או נוצרו בחברה;".

לבקשת לשכת רואי החשבון אנחנו מוסיפים תוספת: "וכן מזומנים בשל רווחים שאם חולקו, היה חל עליהם האמור בסעיף קטן - - -

לא הבנתי מה זה.

תסביר, ג'ק.

אם נשאר כסף בחברה מדמי שכירות, הוא לא יפריע לה להיות חברת בית. רשות המיסים מבקשת בחוק הזה שכל הנכסים יהיו רק נדל"ן, אז קבענו מנגנונים שאם יש מזומן שעומד, תוך כמה זמן צריך להשקיע אותו. הוסכם בנוסף שאם יש דמי שכירות שנתקבלו, למרות שלא משקיעים אותם בנדל"ן, הם לא יפריעו לחברה להישאר חברת בית.

מתעלמים מהם.

בגלל שזה דמי שכירות.

אלה מזומנים שכבר מוסו לפי הסעיף הזה והם תמיד לא יפריעו. זו התוספת הזו.

יש בזה היגיון.

"וכן מזומנים בשל רווחים שאם חולקו, היה חל עליהם האמור בסעיף קטן (ב)(1) להגדרה.".

לסעיף. לא ל הגדרה.

זו בעצם פסקה.

אנחנו בתוך הגדרת חברת בית.

הסעיף האומר שאם המזומנים האלה מחולקים, בעצם הם לא חייבים במס. אין לזה משמעות.

הלאה.

את פסקה (ד) אנחנו מורידים, בעצם מאחדים אותה עם (ב) ומפשטים את (ב). אנחנו מקצרים את (ב).

איזה (ד) הורדתם?

בהמשך.

- - - הוא יורד, נכנס בשינוי נוסח לתוך (ב).

"(ב) מניות, בחברה שמיום התאגדותה מתקיימים בה כל התנאים להגדרה "חברת בית" בחוק זה.

(ג) מניות, אשר נרכשו באיגוד מקרקעין, כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ובלבד שהרכישה הביאה להחזקה של יותר מ-50% מאמצעי השליטה, כהגדרתם בסעיף 88, באיגוד.".

מיום התאגדותה זה לא מה שהוסכם.

אתה חוזר ל-(ב)?

כן. כי ברגע שאיחדת, אז מניות בחברה שמתקיימים בה כל התנאים להגדרת חברת בית בחוק זה, לא מיום התאגדותה. נניח שיש לי חברה שלפני 5 שנים התחילה להיות חברת בית, אז הוצאת אותה החוצה. אז לא מיום התאגדותה.

חברה שמתקיימים בה כל התנאים להגדרת חברת בית.

אז מה התשובה למה שהוא אומר?

אתה מתכוון על חברות בית לפני תיקון החוק? הוותיקות?

נניח שמישהו מחזיק היום חברה שהתחילה רק לפני 5 שנים להיות חברת בית, אז היא כרגע בחוץ.

הכוונה שרכשת - - -

אני מדבר על (ב). לא על (ג).

הכוונה היא שרכשת אותה כחברת בית, לאו דווקא אם היא הייתה מאז ומתמיד, גם בידי מי שמכר לך, כחברת בית - - -

זה ב-(ג). אני מסתכל על (ב) כרגע. כתוב: "מניות בחברה שמיום התאגדותה מתקיימים בה כל התנאים להגדרת חברת בית". אז צריך לא מיום התאגדותה.

יש שתי סיטואציות: או שאתה הקמת את החברה ויכול להיות שאתה רכשת.

יכול להיות שהקמתי חברה רגילה לפני 30 שנה, ולפני 5 שנים הפכתי להיות חברת בית. אז עכשיו הוצאת החוצה. בית שמחזיקה בבית, הוצאת אותה החוצה עכשיו.

לא הבנתי. מלפני 30 שנה יש לך חברה - - -

חברה רגילה. החוק פעם אפשר להיכנס לחברת בית בשלים יותר מאוחרים. עכשיו סוכם שאם הבית, וגם הבית בית, אז זה יתאפשר. כרגע הנוסח השאיר רק את אלה שנולדו ככאלה ולא מי שהפכו לכאלה. אנחנו חושבים שגם אלה שהפכו עד היום, צריך להשאיר אותם.

מה אתם אומרים?

אם אתה בנוסח הישן, בהוראת המעבר התנאי הזה לא חל עליך.

אתה נהנה מההסדר הישן.

בלי המגבלות האלה.

בהסדר הישן לא ברור אם חברת בת - - -

איפה זה כתוב?

בהוראות מעבר בסוף הנוסח.

בהוראות המעבר לא ברורות חגבי חברות בנות אם הן בפנים או לא.

בחוץ. היום, כל האחזקה שלך בבניינים במישרין.

אני מבין. אז מה קורה עם חברה שלא מיום התאגדותה היא כזאת וב-5השנים האחרונות היא כזאת?

מה אתה רוצה? שביום הרכישה היא חברת בית?

אני חושב שצריך להוריד את עניין "התאגדותה" כאן. ברגע שמתקיימים כל התנאים, אז מה זה משנה?

תבדקו את זה. אני לא יכול להחזיק את כל חברי הוועדה להקשיב לדיון הזה.

סיימנו עם (ג) ואת (ד) מחקנו.

יש הערה לגבי הנושא הזה. תצטרכו לתת תשובה ולישיבה הבא להביא נוסח.

"(5) לגבי חברה תושבת חוץ, היא תאגיד שקוף גם במדינה או במדינות בהן היא תושבת;

(6) על החברה לא חל חוק לעידוד השקעות הון, ואולם פרק שביעי 1 לחוק האמור יכול שיחול עליה;".

זה השכירויות.

נכון, זה השכירויות. אנחנו מוסיפים פה לעניין הטבות מס הניתנות גם ליחיד כיוון שהטבות שניתנות רק לחברה זה לא רלוונטי לגביה.

מה אתה רוצה לכתוב, על יחיד?

לא. יכול שזה יחול עליה לעניין הטבות מס הניתנות גם ליחיד. הרי חברת בית ממוסה כיחיד.

"(7) החברה ביקשה להיחשב כחברת בית, בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה ושנמסרה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום התאגדות החברה;

"רווחי חברת בית" – רווחים שמקורם בהכנסה החייבת של חברת הבית בשנות ההטבה, בתוספת הכנסתה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברת הבית בשנות ההטבה ובהפחתת המס החל על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם;

"שנות ההטבה" – שנות המס שבהן החברה היא חברת בית;

"תאגיד שקוף" – חבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו.

(ב) הכנסתה החייבת והפסדיה של חברת בית יחשבו, מיום התאגדותה, כהכנסתם החייבת והפסדיהם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקם בזכויות לרווחי חברת הבית, ויחולו הוראות אלה:

(1) רווחי חברת הבית שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה וחולקו, בין בתקופה שבה החברה הייתה חברת בית ובין לאחר שחדלה להיות חברה כאמור, יראו אותם כאילו לא חולקו;

(2) לעניין מקדמות של בעל מניות, כאמור בסעיף 175, יצורף חלקו היחסי הכנסתה החייבת של חברת הבית למחזור המהווה בסיס למקדמות;

(3) ניתן לגבות את המס על הכנסת חברת הבית, לרבות המקדמות, הן מחברת הבית והן מבעלי המניות, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של חברת הבית;

(4) הפסדים שהיו לבעל מניות לפני שנות ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסתה של חברת הבית;".

צריך להיות פה "הכנסתה החייבת".

"(5) במכירת מניה של חברת בית או של חברה שהיתה חברת בית יחולו הוראות אלה:".

או חוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין.

אמרנו שלא.

בהכנסה חייבת - - -

לא, לא. זה מכירת המניות.

בסעיף הקודם, הכנסה חייבת זה לאחר קיזוז הפסדים. אז הפסדים שהיו לבעל המניות לפני שנות ההטבה אינם - - -

- - - הכנסה חייבת של חברת הבית. לחברת הבית יש הכנסה חייבת, ואז היא עולה – אני מבין את הבעיה, אבל יש הכנסה חייבת בתאגיד קודם. זו לא הכנסה בכל מקרה.

בסדר.

אתה הבנת מה שהם מדברים?

אני הבנתי את החייבת של - - -

לא. מה עכשיו - - -

אנחנו עדיין ב-(4).

עדיין ב-(4)?

כן. הוא חזר לזה. הוא רצה להוריד את החייבת. השארנו את החייבת. אנחנו ב-(5), פה אמרנו להוסיף את חוק מיסוי מקרקעין.

בסוף אמרנו שלא צריך.

איפה אתה, ג'ק? זה איגוד?

זה איגוד, כן.

אם זה איגוד, חל בעצם 88. עם כל ההוראות - - -

לא יפחת מהתמורה - - -

סעיף 7א לחוק מיסוי מקרקעין שולח אותך - - - לפקודה - - -

בסדר. אנחנו מקבלים את מה שאתה אומר. אם יש בעיה – אבל לפי מה שאתה אומר, אז אין בעיה.

"(5) במכירת מניה של חברת בית או של חברה שהיתה חברת בית יחולו הוראות אלה:

(א) לעניין סעיף 88, יופחת מהתמורה לגבי מוכר המניה ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק הרווחים שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה, שהצטברו בחברה ולא חולקו עד למועד מכירת המניה, שיחסו לכלל הרווחים שחויבו והצטברו כאמור הוא כיחס חלקה של המניה הנמכרת בזכויות לרווחי חברת הבית שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה לכלל הזכויות לרווחיה שחויבו בשיעורי המס כאמור; לעניין זה, "רוכש" – לרבות מי שרכש מניות מחברת הבית;".

לבקשת לשכת רואי החשבון אנחנו מוסיפים: "או שהוקצו לו מניות על ידי חברת הבית". אנחנו גם נתקן את זה במקביל בחברה המשפחתית, סעיף 64א(א)(7)(א).

כשנגיע - - -

"(ב) הוראות סעיף 94ב לפקודה זו וסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו לגבי רווחים שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה;".

אנחנו נבקש להוסיף פסקה. את מה שרואים עכשיו כ-(ג), נהפוך לפסקה (1). אני מקריא:

"(1) לעניין חישוב רווח ההון, ייווסף לתמורה של המוכר סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר בשנות ההטבה; בסעיף קטן זה, "הפסדים" – סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה למוכר המניה בניכוי הפסדים שיוחסו לו בשנות ההטבה, ובלבד שהוא סכום שלילי;".

עכשיו אנחנו מוסיפים פסקה מספר (2).

מה זה מספר (2)?

אמרתי שסעיף קטן (ג) - - -

"(2) הפסדים שטרם קודדו על ידי המוכר עובר למועד מכירת המניה – רשאי המוכר לקזזם כנגד רווח ההון בשל מכירת המניה.".

גם בחברה משפחתית אנחנו נתקן את זה.

רווח ההון הריאלי?

"(1) על אף הוראות פקודה זו, יחולו לעניין שומה, השגה וערעור, הוראות אלה:

(א) נקבעה לחברת בית שומה, רשאי פקיד השומה, על אף הוראות פקודה זו, לקבוע את שומתו של בעל מניות או לתקנה בהתאם לשומת חברת הבית, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתו של בעל המניות, לפי המאוחר;".

פה ביקשנו תוך שנה. כדי שלא ייווצר מצב שמגיעים ל-7-6 שנים.

לא בתוך שנתיים?

אנחנו ביקשנו תוך שנה וזה עדיין נשאר פתו.

מה אתם אומרים?

שנה זה זמן קצר מדי.

שנה זה זמן קצר מדי, ושנתיים זה זמן ארוך מדי – אז שנה וחצי. כך עשינו בחוק הקודם.

גם ככה כמעט שנתיים. זה שוטף פלוס שנתיים כרגע. זה כמעט להגיע ל-7-6 שנים.

שנה וחצי.

שנתיים זה לבחון את ההשלכות של השומה.

הבנתי. יש לך שומה. שנה וחודשיים לא מספיק?

זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את ההערה הזאת. כל מה שביקשת, התחשבנו.

אמרתי את זה בארוחת הבוקר.

אפשר להשאיר את זה שנתיים. זה עוזר לנו - - -

אני חושב שזה ארוך מאוד.

אתה יודע שאת רוב התיקונים - - -

הצעתי פשרה. תדברו ביניכם ובישיבה הבאה תגידו בדיוק. הלאה.

יש ישיבה נוספת, כבוד?

אתה רוצה שאני אצביע על מה שאני לא יודע?

מה אתה לא יודע? אפשר - - -

לא יודע כלום. אין לי נוסח מסודר. גיא, עם כל הכבוד, אמרו לי שיש נוסח מוסכם. אם היה נוסח מוסכם, הייתי מצביע. אנחנו לא הולכים לשום מקום. אין תכנית להחליף אותי כיושב-ראש הוועדה בטווח הנראה לעין. חוץ מזה יש פה דברים שאתם צריכים גם להשלים.

זה לא קשור לשנתיים?

השנתיים היינו חותכים עכשיו. אם היה נוסח רגיל והייתה מחלוקת אז היינו - - -

ברור.

אני דווקא חושב שאתם צודקים בעניין של השנתיים אבל הצעתי פשרה. אם זה היה הנושא, היינו עכשיו דנים על השנתיים וגם הוא היה רוצה לסיים את זה עכשיו. אבל אנחנו לא שם.

אמרנו בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתו של בעל המניות, לפי המאוחר.

"(ב) חברת הבית רשאית להשיג או לערער על השומה שנקבעה לה בהתאם להוראות סעיפים 150 או 153, לפי העניין; בעל המניות רשאי להשיג או לערער על ייחוס הכנסתה החייבת או הפסדיה של חברת הבית ועל השפעת השומה שנקבעה לחברת הבית על הכנסתו, אך לא על השומה שנקבעה לחברת הבית;

(7) הוראות חלק ה'2, למעט הוראות סעיפים 104, 104א, 104ב(א) עד (ג) ו-104ד עד 104ז, לא יחולו על חברת בית.

(ג) חדל להתקיים בחברת בית, בתוך שנת המס, תנאי אחד או יותר מהתנאים המנויים בהגדרה "חברת בית" שבסעיף קטן (א), תחדל החברה מלהיות חברת בית מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור, לעניין זה לא יראו כאילו חדלו התנאים כאמור בפסקאות (3) ו- (4) להתקיים, או כאילו לא התקיימו, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים הבאים:

(1) אם מכרה חברת הבית בניינים במהלך שנת המס ועד תום השנה לא היו ברשותה בניינים או מזומנים כאמור בפסקה (4) ובמהלך שנת המס העוקבת, רכשה בניינים כאמור בפסקה (4)(א) או נכסים המפורטים בפסקאות (4)(ב)-(ג).

(2) אם מכרה חברת הבית בניינים במהלך שנת המס ועד תום השנה לא היו ברשותה בניינים או מזומנים כאמור בפסקה (4) ובמהלך שנת המס העוקבת התפרקה החברה.".

כן.

את הפסקה השלישית אנחנו מוחקים לבקשת הלשכות.

מוחקים את (3)? טוב.

מי ביקש למחוק את זה?

בתיאום עם לשכת עורכי הדין.

למה? אצלי זה לא מחוק.

תבדוק אתם. אני חייב לסיים. תבדוק אתם, בינתיים מחקנו אלא אם תבוא בשמם. דבר אתם. אתם נעתרתם לבקשת לשכת עורכי הדין, אתם מוחקים.

כן, בתיאום. הייתה פגישה ביום חמישי.

בסדר. הוא לא מבין למה, אז הוא ידבר אתם.

אפשר את כל השינויים להפוך.

אם אפשר להגיע להסכמה, עדיף. אם אי אפשר להגי על הסכמה, אנחנו נכריע בישיבה הבאה.

"(ד) חברת בית רשאית להודיע לפקיד השומה, לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב חברת בית;".

פה ביקשתי שזה יהיה בחתימה של כל בעלי המניות, כמו בכניסה.

מה זאת אומרת?

בשביל להיכנס לחוק, צריכים כל בעלי המניות לחתום. אז אמרתי שביציאה גם שיידעו את כל בעלי המניות. זה לא מצב - - -

אם אחד לא מסכים?

אז אי אפשר לצאת מחברת בית כי אולי הוא נכנס להשקעה שזה התנאי, שהיא חברת בית.

מה אתם אומרים?

אדוני, אם בכל מקרה אתה שולח אותנו לדיונים נוספים עם הלשכות - - -

אני לא שולח אתכם. מצדי אל תדונו אתם.

מבחינתנו הגענו להסכמות בנוסח שמונח קרוב לשנתיים על שולחן הוועדה. שנה וחצי. אז אם אנחנו שומעים פה הערות חדשות - - -

מתי הגיע הנוסח?

שנה.

לפני שנה.

תחזור על ההערה של ג'ק. ג'ק, מה רצית? אני רוצה להתקדם.

הוא בסדר. במקום לדבר ציוניות, הוא מדבר על הסעיף.

חברת בית רשאית להודיע לפקיד השומה – מה רצית?

כמו בכניסה: בחתימה של כל בעלי מניותיה.

אין בעיה.

טוב. ככה מתקדמים. הנוסח שלהם מוכן שנה?

שנה. עבר קריאה ראשונה בינואר 2016 - - -

לא, לא - - -

תגיד לי את האמת, אני רוצה לדעת, היה נוסח לפני שנה - - -

אני לא אגיד דבר - - -

אני רוצה שתגיד את הכול. היה נוסח לפני שנה.

הנוסח המעודכן שנמצא בפני הוועדה הובא לוועדה לפני שנה, בשעות הלילה לפני הדיון, ואז התקיים דיון.

חרי זה התקיים דיון. מה קרה אחרי זה? אני עצרתי את הדיונים? מה היה?

אז נעצרו הדיונים.

בסדר. אני אשם.

אתה לא אשם. אתה קובע את סדר-היום.

אז קבעתי את סדר-היום באופן כזה שהחוק הזה נדחה. אני רוצה לסיים אותו.

זו לא שאלה של אשמה. זו שאלה של סמכות ושאלה של - - -

אני חושב שהדברים שנשארו הם דברים קטנים מאוד ואפשר לעשות הצבעה היום אם תרצה.

אני לא אסכים לזה. אני לא אסכים באופן עקרוני, לא שיש לי בעיה עם החוק – החוק בסדר. אני רוצה לשנות בו כמה דברים, אבל החוק בסדר. אבל תשמע, זה יום ראשון, אין פה את חברי הוועדה. בכל אופן זה חוק חשוב, אז אם היה נוסח והכול היה מוסכם וחברים היו רואים את הנוסח, אז אפילו אם הפ לא כאן אני מצביע.

אין נוסח. תביאו נוסח מוסכם. אין לי טענות. אני היום אתכם. תביאו נוסח ואני אצביע. אני לא אסכים לרטרואקטיבי, אגב. אתם יודעים את זה. אבל אני אצביע על זה.

גם עם זה אפשר להתקדם. אנחנו לא רואים - - -

בסדר גמור. אני לא נכנס לזה בגלל שאני רוצה לסיים פה בסעיף 64א. אני רוצה שתביאו נוסח לישיבה הבאה ואנחנו, בעזרת השם, נצביע עליו אם אין בעיות. את הרטרואקטיבי תורידו.

מוכנים להוריד.

תורידו. תבואו עם נוסח - - -

שהנוסח יהיה מחוק.

אני אסביר ברחל בתך הקטנה. אתם לא חייבים לקבל את מה שהגופים אומרים. אני אף פעם לא אמרתי את זה. אני אמרתי שתגיעו אתם להסכמות. אם יהיה צורך להכריע במשהו, אני לא רואה פה חילוקי דעות מהותיים. אני מבקש שתביאו בלי הרטרואקטיבי. אם תביאו עם זה, יתחיל דיון על זה. דיון כזה יכול להיות ארוך ומיותר.

אם אתם מגיעים להסכמה, להביא נוסח שאנחנו רק מצביעים עליו. מקריאים את התיקונים ומצביעים. לשם אני חותר להגיע. אין לנו נוסח עכשיו, יש לנו עדיין דיבורים, אמנם על דברים קטנים, מלבד הרטרואקטיבי שזה באמת כבר אז היה נראה לי לא טוב. תביאו נוסח ונצביע עליו. בעזרת השם.

"(ה) חברה שחדלה להיות חברת בית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברת בית.".

מה זה?

זאת אומרת שאי אפשר לזגזג. חברה שחדלה להיות לא תוכל לשוב - - -

לא יכולה לחזור חזרה.

זה מעשה אחד בכניסה ומעשה אחד ביציאה.

התקבלה דעתו שכל אלה שנמצאים בכניסה צריכים להיות - - -

חתימת כל בעלי המניות. באותה דרך שהם נכנסו, באותה דרך שייצאו.

נסכם כדלהלן. אני לא מכריח אתכם, אני אף פעם לא הכרחתי לשבת עם הגופים. אבל אם לא יושבים עם הגופים ולא מגיעים אתם להסכמה, מתחיל פה הדיון. אם מתחיל פה הדיון, אז כמובן חלק נשמע למה שהם אומרים, חלק נשמע למה שאתם אומרים.

זה שאתם יושבים יחד זה מאפשר לסיים את החקיקה במהירות רבה יותר וכל מה שנלווה לזה. להוציא את מה שאני אמרתי. תגיעו להסכמה אתם, הנה מה טוב. לא תגיעו להסכמה, אני מניח שתגיע, אבל אם לא תגיעו – תביאו את חילוקי הדעות לפה ונכריע בהם.

אני מקווה שלא נגיע לזה. אני מקוו שתבואו עם נוסח שנצביע עליו, להקריא את השינויים שנעשו בעקבות הדיון הזה ונצביע על הנוסח הזה. זאת המטרה.

אני רוצה בהזדמנות הזו, כבוד היושב-ראש, להודות לג'ק על הממלכתיות.

כן, גם בשמי.

על ההבנה ועל שיתוף הפעולה.

הנה, אתה רואה?

תודה רבה. זה הדדי.

כל הכבוד.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.