הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 761

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ז (16 ביולי 2017), שעה 10:15

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז–2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

מיקי לוי

יו"ר הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - שמואל האוזר

ממונה שוק ההון, משרד האוצר - דניאלה שני

עו"ד, משרד האוצר - ינון גוטגליק

עו"ד, משרד האוצר - אסי יוסף מסינג

היועץ המשפטי-רנ"ע, משרד האוצר - אמיר וסרמן

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - עמיהוד שמלצר

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר - גיא גולדמן

מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - דודו לביא

סגנית מנהל מח' השקעות, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - שרה קנדלר

עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - חגי בן ארזה

יועצת משפטית מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - דורית גילת

מנהל יחידת תעודות סל, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - איציק זקן

עוזרת משפטית ליועמ"ש המחלקה, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - עדי לוי

מתמחה במשפטים בהשקעות, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - מורן טוביאן

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - סופי שרית פלבר

עו"ד, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

מרכז בכיר, אגף כלכלה ותשתיות, משרד רה"מ - רון אייפר

מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לש' המסחר - רונן סולומון

רואה חשבון, איגוד לשכות המסחר - דני מישקובסקי

מנכ"לית איגוד בתי השקעות - יוליה מרוז

יועמ"ש, בנק ישראל - ניצה נעמי שמיר

מוזמן/ת - אסף גרינלווד

מוזמן/ת - איילת זלדין

מוזמן/ת - מיקי קהן

מוזמן/ת - שארבל שחאדה

מוזמן/ת - רחל גדסי

מוזמן/ת - דרור פרופר

מוזמן/ת - קרלה גרסיה גרנדוס

מוזמן/ת - יוסי שניר

מוזמן/ת - מגי בראום

שדלן/ית - עידית שבתאי סידיס

אייל לב ארי

אורית ארז

רמי בן שמעון

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז–2016, מ/1103

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היינו צריכים להתחיל בדיון של העברת מיזם תמנע לירדן, אבל מנכ"ל משרד האוצר היה אמור להיות בתחילת הדיון, ובכדי שהוא יוכל להיות, שמנו את זה כסעיף ראשון. עכשיו הוא מודיע שהוא יגיע רק ב-11:00.

אנחנו נתחיל, ברשותכם, בהצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז–2016.

הגענו עד הוראות המעבר.

הקראנו את הכול, דנו בכול והגענו עד להוראות המעבר, נכון?

כן.

אתה יכול להסביר לי למה אני עושה גם ישיבות ביום ראשון? יש לך איזה הסבר לתופעה המשונה הזאת? הם שואלים אותי – הם לא מבינים. אני באמת לא יודע להסביר.

מילא ביום ראשון, אבל הוועדה הזאת דופקת גם את החופשים.

נכון. אבל למה אני עושה את זה? אז לא יהיה, אז נדחה קצת. ראית שגם הם לא ממהרים לשום מקום.

למה שנוח להם הם לא ממהרים. אני תמיד מגיע. אני לא מגיע רק אם קרה משהו.

עשינו את זה בהתחלה בגלל ששי באב"ד אמר שהוא מגיע ב-10:00. כנראה שיש משהו דחוף באוצר, אז הוא יגיע רק ב-11:00.

הדחופים באוצר לא נגמרים אף פעם.

את מקריאה?

חגי בן ארזה יקריא.

בסדר. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות, כפי שאמרתי. הגענו עד לסעיף 31, הוראות מעבר. בבקשה.

אומר כמה מילים לפני שאתחיל להקריא את הוראות המעבר. המטרה של הוראות המעבר היא לאפשר מעבר כמה שיותר חלק של תעודות הסל לתוך החוק שלנו, לתוך עולם הקרנות. המעבר הזה הוא גם מעבר שמבחינה תפעולית, מבחינת הבורסה, הוא מהלך לא פשוט.

לכן אנחנו עושים כאן משהו קצת חריג. אנחנו מכניסים את תעודות הסל לתוך החוק. זאת אומרת, מועד התחילה של החוק - - -

לפני שאתה אומר את הוראות המעבר והסיבה שמכניסים את זה, תגיד את מה שדיברנו עד היום על החוק עצמו.

המטרה של התיקון הזה היא להכניס את ענף תעודות הסל שהם מכשירים פיננסיים שנועדו להשקעה פסיבית ומאוגדים כיום כאג"ח, כתעודות התחייבות, כלומר כמוצר שיש בו התחייבות של המנפיק לשלם תשואה של נכס מעקב מסוים.

המוטיב הזה של התחייבות הוא מוטיב שיש בו הרבה מאוד סיכונים. גם סיכונים לגבי המנפיק וגם סיכונים כלליים לגבי המשק. סיכונים יציבותיים לגבי המשק כולו. זה מצב לא תקין. במקביל יש את ענף קרנות הנאמנות שהוא ענף לא מתחייב והוא מוסדר בחוק שלנו והוא הרבה יותר מתאים לפיקוח על מוצרים מהסיג הזה.

המטרה של התיקון היא להכניס את הענף של תעודות הסל לתוך עולם הקרנות ולהקים מוצר חדש שייקרא "קרן סל" שזה קרן נאמנות בעלת מאפיינים ייחודיים. את זה הקראנו עד עכשיו, את ההוראות של התיקון עצמו.

יש כמה תיקונים בחוק עצמו. תתחיל בהוראות המעבר.

המטרה של הוראות המעבר היא לעביר את תעודות הסל בצורה כמה שיותר קלה וחלקה לעולם הקרנות. במסגרת זה אנחנו מאפשרים תחילה מדורגת של הוראות החוק כדי שלא כל תעודות הסל, בערך 100 מיליארד שקל, יעברו ביחד לתוך עולם הקרנות, משהו בעייתי מבחינה תפעולית, אנחנו מעבירים את זה בכמה מנות במועדים קובעים שייקבעו על ידי שר האוצר.

בכבוד.

"הוראות מעבר

31. (א) בסעיף זה, "תעודות סל" – תעודות התחייבות כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, שמתקיימים בהן כל אלה:

(1) מטרתן השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת;

(2) מתקיים בהן אחד מאלה:

(א) הן מקנות למחזיק בהן זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים או ממחירן של סחורות;

(ב) הן מקנות למחזיק בהן זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והן מסוג שקבע השר לפי סעיף 2(א) לחוק כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה;

(3) הן הוחזקו בידי הציבור ערב יום התחילה.".

תסביר.

זו הגדרה שונה לתעודות סל שמתאימה לתעודות הקיימות כי הוראות התחולה חלות רק על תעודות קיימות כיום שמוחזקות בידי הציבור. ההגדרה של תעודות סל הותאמה למאפיינים של מה שנמצא כיום כבר בשוק.

"(ב) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי כתיקונו בסעיף 2 לחוק זה, ובסעיף 35א1 לחוק ניירות ערך, כנוסחו בסעיף 25 לחוק זה, ימשיכו לחול על תעודות סל, מיום התחילה עד למועד שיקבע שר האוצר, בצו (בסעיף זה – המועד הקובע), ההוראות שחלו לגביהן ערב יום התחילה; השר רשאי לקבוע כאמור מועדים שונים לגבי סוגים שונים של תעודות סל, ובלבד שהמועד המאוחר מבין אלו שיקבע השר לפי סעיף קטן זה לא יקדם לתום 75 ימים מיום התחילה; על אף האמור בסעיף 131(א) לחוק העיקרי, צו לפי סעיף קטן זה אינו טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.".

זה מה שאמרתי על התחילה המדורגת לפי מועדים קובעים. זו הדרך להתמודד עם הקושי התפעולי. מדובר בהוראות טכניות והן מחייבות גם מידה מסוימת של גמישות, ולכן ההצעה כאן היא לעשות את זה ללא אישור של ועדת הכספים של הכנסת כי זו לא הוראה נורמטיבית אלא רק עניין של צרכים תפעוליים.

בסופו של דבר, כל התעודות יעברו לחוק ויהפכו להיות קרנות. השאלה היא באיזה תאריך מדויק זה יקרה מבחינה תפעולית - - -

למה לא צריך אישור? זו פעם ראשונה שאני רואה סעיף כזה.

כי יש צורך בגמישות. אנחנו לא יכולים לדעת מתי זה יהיה.

אנחנו יותר גמישים מהשר.

זו הוראה ממש טכנית. כל התקנות לפי החוק הזה הן באישור ועדת כספים, אבל פה אנחנו מדברים על הבורסה שיש לה בעיה תפעולית להכניס ביום אחד את כל תעודות הסל - - -

למה השר כן?

אפשר גם לקבוע שהרשות. זו הייתה בקשה של משרד המשפטים שזה יהיה השר.

אז זה באישור ועדת הכספים. אם זה טכני והרשות עושה את זה, אני מבין. אבל אם השר עושה את זה, אז צריך בקרה.

מדובר פה במעבר של 700 מוצרים. אילו היו מעבירים את כל ה-700 באבחה אחת, לא היה צריך את הסיפור הזה.

אין לי טענה. אני לא רוצה לדבר במילים גבוהות, אבל יש צורת משטר אצלנו. אם אתם אומרים שזה טכני והרשות עושה את זה – בסדר, זה טכני, 700 מוצרים שצריך להעביר וכולי. אבל אם את המכנס את השר, אז במה אנחנו פחות גמישים מהשר?

אפשר להוריד את הסעיף.

משרד המשפטים אמר – מה זה, הלכה למשה מסיני? אמר, אז אני מקבל את זה. גם ועדת הכספים. תחליטו. מה ההחלטה?

הוא לא בטווח של חודשיים וחצי.

לא רלוונטי. אין מציאות כזאת.

מבחינתי כן. אם אתם אומרים שזה טכני - - -

זה טכני. זה עניין של תקופה קצרה שצריך רק לחלק: כאלה מסוג מדד מסוים, ביום כזה; מדד אחר - - -

בסדר. אז תגידו שהרשות תאשר. זה בסדר גמור, אני לא מתווכח. אני סומך על שיקול דעתכם. אבל אם זה השר, אז זו ועדת כספים.

זו הייתה קביעת המועדים. אני מבין את הקושי של משרד המשפטים.

זו הוראת תחילה. זה בדרך כלל משהו שהשר קובע.

אנחנו מבררים בינתיים. אני מציע להתקדם.

בסדר. זה צריך להיות אחד מהשתיים: או שזה טכני וזה הרשות או שזה יותר מהותי ואז צריך גם את הוועדה.

נברר מול משרד המשפטים ונחזור.

לדעתי, בגלל שזו קביעה של המועדים וזו קביעה של השר, למרות שכללית זה ענין שנראה טכני, זו סמכות שנתונה לשר והוועדה צריכה להיות גם כן בתמונה.

בסדר. אז תישארו עם זה. הוא אומר שאם זה מהותי, אז זה צריך להיות השר והוועדה.

מוחקים את הסעיף הזה?

כן, מוחקים. איך מישהו חשב שיעבור משפט כזה כאן בוועדה?

לא היינו בטוחים.

מאחר שמדובר פה בתלות של צד שלישי, הבורסה זקוקה להתגמשות הזאת. מדובר פה בשינויים שאפשר שיקרו בזמן אמת. הוועדה לא - - -

מה תעשו בזמן אמת לפי ההצעה שלכם?

נשנה את הקבוצות.

מה תעשו? אתם צריכים אישור של השר. אם השר יהיה במסיבת עיתונאים, מה תעשו? אתה משכנע אותי שבזמן אמת – בזמן אמת אנחנו לא פה? נגמר, מבחינתי נגמר. היועץ המשפטי אמר שזה נושא מהותי זה יהיה באישור השר והוועדה. אם פעם יהיה צורך דחוף, תרים אלי טלפון ותגיד: גפני, אמרת שזה יהיה מיד. יהיה מיד, בעזרת השם.

"(ג) יושב ראש הרשות יעניק לחברה שהנפיקה ערב יום התחילה תעודות סל (בסעיף זה – החברה המנפיקה) או לחברה ששלטה ערב יום התחילה בחברה המנפיקה, או לחברה בשליטת חברה ששלטה בחברה המנפיקה כאמור על פי בקשתה, אישור לשמש מנהל קרן לפי סעיף 13 לחוק העיקרי, אם ראה שמתקיימים בה הוראות אותו סעיף, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א1) של הסעיף האמור; בקשה לאישור לפי סעיף קטן זה, ניתן להגיש ליושב ראש הרשות בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה; הגישה החברה בקשה לאישור כאמור, תוכל לפעול בתקופה שמהמועד הקובע עד להחלטת יושב ראש הרשות בבקשה האמורה, כמנהל קרן לעניין יחידות שהיו תעודות סל והפכו ליחידות לפי סעיף קטן (ה)(3), ויחולו עליה במהלך התקופה האמורה הוראות החוק העיקרי החלות על מנהל כאמור.

(ד) יושב ראש הרשות יעניק לחברה ששימשה ערב יום התחילה נאמן למחזיקים בתעודות סל, על פי בקשתה, אישור לשמש נאמן לקרן לפי סעיף 9 לחוק העיקרי, אם ראה שנתקיימו בה הוראות אותו סעיף, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א1) של הסעיף האמור; בקשה לאישור לפי סעיף קטן זה, ניתן להגיש ליושב ראש הרשות בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה; הגישה החברה בקשה לאישור כאמור, תוכל לפעול בתקופה שמהמועד הקובע עד להחלטת יושב ראש הרשות בבקשה האמורה, כנאמן לקרן שיחידותיה היו תעודות סל והפכו ליחידות לפי סעיף קטן (ה)(3), ויחולו לגביה במהלך התקופה האמורה הוראות החוק העיקרי החלות על נאמן כאמור.".

תסביר.

מדובר על רציפות של הפעילות של חברת תעודות הסל אחרי השינוי. זה אומר שהחברה שהנפיקה את התעודות או חברה בתוך הבית, כלומר חברה שקשורה אליה: או חברה אם או חברה אחות, תוכל לקבל אישור זמני לשמש כמנהל קרן.

מהרגע שבו היא מגישה בקשה לשמש כמנהל קרן ועד למועד שבו מתקבלת החלטה, במהלך תקופת הביניים הזאת היא תוכל להמשיך לפעול כמנהל הקרן ויחולו עליה הוראות שחלות על מנהל קרן.

אותו דבר חל גם נאמן. המטרה היא להמשיך את הפעילות בלי שתהיה הפסקה שתוכל לסכל את המשך הפעילות של המוצר בתקופת הביניים.

תמשיך לקרוא.

"(ה) נחתם הסכם קרן לפי הוראות סעיף 5 לחוק העיקרי, לגבי תעודת סל, יחולו, החל במועד הקובע, הוראות אלה:

(1) יפקע תוקפו של שטר הנאמנות שנחתם לגבי תעודת הסל לפי הוראות פרק ה'1 לחוק ניירות ערך בלא שתידרש לצורך כך הסכמת המחזיקים בתעודה, ככל שהיא נדרשת לפי דין, ולא יראו בביטול התחייבויות החברה המנפיקה או הנאמן למחזיקים בתעודות הסל, שהיו בתוקף ערב המועד הקובע, או בשינוין, משום פגיעה בזכויות המחזיקים בתעודות הסל; ואולם, אין בפקיעת תוקפו של שטר הנאמנות כדי לגרוע מתוקפה של זכות תביעה שהייתה קיימת למחזיק בתעודת סל כלפי הנאמן, ערב מועד הקובע;".

המטרה כאן היא להגן על המחזיקים בתעודות ולשמור שהנאמן לא יצטרך לאשר כל שינוי.

"(2) יראו את נכסי החברה המנפיקה, בגובה התחייבויותיה למחזיקים בתעודות הסל ערב המועד הקובע, כנכסי הקרן;

(3) (א) כל תעודת סל תהיה ליחידה של קרן סל או ליחידה של קרן פתוחה בהתאם להודעת החברה המנפיקה כאמור בסעיף קטן (ח), בדרך שתקבע הרשות, אם מתקיימים לגביה תנאים שקבעה הרשות לעניין הפיכה ליחידה באותו סוג של קרן, ואם מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין השינוי בהיתר מן הרשות לפי סעיף קטן (יג);

(ב) תעודות סל שהיו ליחידות של קרן סל לפי הוראות פסקת משנה (א), ואשר ערב המועד הקובע היו, בהתאם לתשקיף ההנפקה, תעודות רדומות, יהיו ליחידות רדומות כמשמעותן בסעיף 57(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה.

(ו) הסכם כאמור בסעיף קטן (ה) ייחתם בין מנהל הקרן, או חברה שהגישה בקשה לשמש כמנהל קרן לפי סעיף קטן (ג), לבין החברה ששימשה ערב המועד הקובע נאמן לתעודות הסל שלגביהן נחתם ההסכם, אלא אם כן הודיעה החברה האמורה למנהל הקרן כי אינה מעוניינת להתקשר בהסכם כאמור.

(ז) הבורסה, מסלקת הבורסה, מפיץ, חברת רישומים וכל גורם אחר המנהל רישום של תעודות סל יעדכנו את רישומן של תעודות סל שהיו ליחידות של קרן סל או קרן פתוחה, לפי הוראות סעיף קטן (ה)(3).

(ח) החברה המנפיקה תודיע לרשות ולבורסה, 60 ימים לפני מועד חתימת הסכם כאמור בסעיף קטן (ה), לפחות, על כוונתה שתעודת הסל תהיה ליחידה של קרן פתוחה או ליחידה של קרן סל, כאמור בפסקה (3)(א) של אותו סעיף קטן.

(ט) החברה המנפיקה לא תנכה עמלת המרה בעד המרת תעודת סל, שלושים ימים לפני המועד הקובע.

(י) לא נחתם הסכם קרן לגבי תעודת סל עד המועד הקובע, תיפדה התעודה בהתאם לתנאי הפדיון הכפוי שבתשקיף ותמורת הפדיון תשולם למחזיק בה ללא שתיגבה עמלת המרה.

(יא) על אף הוראות סעיף 13(ג) לחוק העיקרי, עובד של חברה מנפיקה , שערב יום פרסום חוק זה השתתף בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק ההשקעות של תעודת סל, ואינו בעל רישיון מנהל תיקים לפי חוק הייעוץ –

(1) רשאי להוסיף לעשות כן אצל אותה חברה שהגישה בקשה לפי סעיף קטן (ג) או אצל חברה קשורה לאותה חברה אשר הגישה בקשה לפי סעיף קטן (ג) או אצל מנהל קרן שהוא חברה קשורה לאותה חברה; לעניין זה, "חברה קשורה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(2) רשאי להוסיף לעשות כן אצל כל מנהל קרן ביחס לניהול תיק השקעות של קרן מחקה, אם השתתף בקבלת החלטות כאמור בחברה במשך 12 חודשים במהלך שלוש השנים שקדמו ליום התחילה.

(יב) בתקופה שמיום התחילה עד למועד הקובע האחרון שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) -

(1) לא תיתן הרשות היתר לפרסום תשקיף להצעת יחידות של קרן סל;

(2) לא תיתן הרשות היתר לפרסום תשקיף להנפקת תעודות סל ולא יפורסם דוח הצעת מדף לרבות לשם הרחבה של סדרת תעודות סל.

(יג) הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין תשקיף הצעת יחידות של קרן ודוח שיידרש מנהל הקרן להגיש בשל הפיכת תעודות סל ליחידות של קרן, כאמור בסעיף קטן (ה)(3), ולעניין פרטים שייכללו בתשקיף ובדוח כאמור.

(יד) תחילתן של הוראות סעיף 67(א)(1) לחוק העיקרי על בעל שליטה בנאמן לקרן סל או חברה בשליטת בעל שליטה בנאמן כאמור שהם תאגיד בנקאי או חברה בשליטת תאגיד בנקאי, שנתיים מיום התחילה.

(טו) הוראות סעיף 69 לחוק העיקרי יחולו על מנהל קרן לגבי קרן מחקה שבניהולו שהייתה ערב המועד הקובע תעודת סל, בחלוף שישה חודשים מהמועד הקובע, ובלבד ששיעור העמלות שישולמו מנכסי קרן כאמור בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, לא יעלה על שיעור העמלות שמשלם עושה השוק כהגדרתו בסעיף 82(א)(6), עימו התקשר מנהל הקרן בהסכם בקשר עם אותה קרן, עבור ביצוע עסקאות לצורך מילוי התחייבויותיו לפי אותו הסכם, ואם לא מונה לה עושה שוק – עושה שוק ביחידות קרן סל אחרת שבניהול מנהל הקרן.

(טז) הוראות סעיף 104א(ה) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 24(2) לחוק זה, יחולו על קרן שיחידותיה היו ליחידות של קרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה)(3)(א), בשינוי זה: יראו את המועד שבו הפכו יחידות הקרן ליחידות של קרן סל כאמור, כמועד שבו יחידותיה הוצעו לראשונה לציבור.

(יז) שונו מועדי ההמרה של תעודת סל לא תידרש לצורך כך הסכמת המחזיקים בתעודה, ולא יראו בשינוי התנאי כאמור משום פגיעה בזכויות המחזיקים בתעודה האמורה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) השינוי נועד כדי שלא להיחשב הסדר שהחוק העיקרי חל עליו לפי ההוראות שקבע השר לפי סעיף 2(א) לחוק כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה;

(2) החברה המנפיקה הודיעה על השינוי שלושים ימים בטרם שינוי שטר הנאמנות;

(3) בתקופה שמהודעתה של החברה המנפיקה כאמור ועד למועד השינוי לא תיגבה עמלת המרה בשל המרת התעודה.

(יח) על אף האמור בהוראות חוק זה, בתקופה שמיום התחילה ועד יום כ"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2018) (בסעיף זה – תקופת המעבר), יראו לעניין פקודת מס הכנסה (בסעיף זה - הפקודה), סכומים ששולמו מקרן סל לבעל יחידה בקרן הסל, כאילו שולמו מאת חברה מנפיקה, למחזיק בתעודת סל שהונפקה על ידי החברה המנפיקה.

(יט) על אף האמור בפקודה נחתם הסכם כאמור בסעיף קטן (ה) לגבי קרן סל, ונקבע בהסכם הקרן כי קרן הסל תהיה קרן נאמנות פטורה, יחולו הוראות אלה:

(1) הפיכתה של תעודת סל ליחידה של קרן כאמור בסעיף קטן (ה)(3)(א), לא תחשב למכירה; לעניין חישוב רווח ההון בידי מחזיק ביחידה כאמור, יראו את המחיר המקורי ויום הרכישה של היחידה, כמחיר המקורי ויום הרכישה של תעודת הסל שהפכה לאותה יחידה.

(2) הקניית נכסי החברה המנפיקה, לקרן, כאמור בסעיף קטן (ה)(2), לא תחשב למכירה;

(3) לא יראו ביטול התחייבות של החברה המנפיקה, בעקבות פקיעת תוקפו של שטר הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (ה)(1), כהכנסה בידי אותה חברה;

(4) יתרת הוצאות ההנפקה תותר בניכוי בתקופת ההפחתה הנותרת לצורך בירור ההכנסה החייבת של מנהל הקרן, גם אם מנהל הקרן אינו החברה המנפיקה; יתרת הוצאות ההנפקה לא תותר בניכוי כאמור לצורך בירור ההכנסה החייבת של החברה המנפיקה, אם אינה מנהל הקרן;

(5) בסעיף קטן זה –

"הכנסה" ו-"הכנסה חייבת" – כהגדרתן בפקודה;

"הוצאות ההנפקה" - הוצאות שהוצאו לצורך הנפקת תעודות הסל, אשר הפכו ליחידות בקרן כאמור בסעיף קטן (ה)(3)(1);

"יום רכישה", "מכירה", "מחיר מקורי", ו-"קרן נאמנות פטורה" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;

"יתרת הוצאות ההנפקה" – הוצאות ההנפקה אשר טרם הובאו בחשבון לצורך חישוב ההכנסה החייבת של החברה המנפיקה בהתאם לפקודה;

"תקופת ההפחתה הנותרת" – התקופה שנותרה להפחתת יתרת הוצאות ההנפקה לצורך בירור ההכנסה החייבת של מנהל הקרן בהתאם להוראות הפקודה.".

יש בעיות, היועץ המשפטי?

לא.

כן. לגבי סעיף (יח), קודם כל, לגבי התחולה. אנחנו רוצים שהתחולה תתחיל מכניסתם לתוקף ולא מה-1 בינואר, כמו שחברינו מהרשות לניירות ערך אמרו שיש פה תהליך תפעולי, זה יכול לקחת חצי שנה.

מתי אתם רוצים?

מהרגע שזה נכנס לתוקף, לא מ-1 בינואר. זאת אומרת, ברגע שהם הופכות להיות בפועל - - -

כרגע זה יום התחילה, זה לא - - -

דבר נוסף, אנחנו - - -

לא. לא דבר נוסף. נושא-נושא. אתם קבעתם 31 בדצמבר? על מה הוא מדבר?

אנמי לא יודעת כי זה מיום התחילה.

תסביר את עצמך יותר כדי שכולנו נבין. אם זה לא קריטי, אז לא צריך להעלות את זה.

סעיף (יח), זה ההסדר המיסויי - - -

מה אתם מבקשים?

שיתחיל מיום התחולה. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, יהיו לו 6 חודשים - - -

1 בינואר של איזו שנה?

2018. תהיה לו חצי שנה של היערכות מסוף חצי שנה של היערכות כדי להתחיל.

מה אתם מציעים?

מיום התחילה של החוק.

אנחנו רוצים שזה יהיה למשך 3 שנים ולא לשנה אחת. למעשה, יש פה מצב של כפל מס למחזיקים בתעודות הזרות ולכן אנחנו מבקשים לפחות לשמר את זה לשלוש שנים כדי שמנפיקי תעודות הסל שיהיו קרנות סל, יוכלו להיערך בהתאם.

מנגנון ההגנה הוסדר בהסדר המס מול רשות המיסים. אנחנו מבקשים, גם לאור שינוי החקיקה החלים בארצות הברית של מה שנקרא 871Act , שזה יימשך 3 שנים כדי שנוכל להיערך בהתאם.

הגענו לכאן עם כוונה להסכים לשוטף פלוס שנה. ממילא אי אפשר לשנות את אופן המיסוי באמצע שנת מס. אנחנו נסכים לשוטף פלוס שנה. לאור הבקשה של חברנו פה, אנחנו מוכנים גם לשוטף פלוס שנתיים. זאת אומרת, עד תום שנת המס שלאחר - - -

אז זה לא שנתיים.

יש את השנה בה חל יום התחילה מסוף השנה הזאת נספור עוד שתי שנות מס.

בסדר?

על איזו שנה אתה מדבר?

אם יום התחילה יחול ב-1 בפברואר 2018, אנחנו מדברים מ-31 בדצמבר2018 עוד שנתיים. אם יום התחילה יחול ב-2017, אנחנו מדברים על עוד שנתיים מסוף 2017, תלוי מתי יחול יום התחילה.

יום התחילה הוא מ-1 בינואר.

הוא לפי התקנות.

תראו את סעיף 30, סעיף התחילה. יום כניסתן לתוקף של תקנות מכוח סעיף 57א לחוק העיקרי או 1 באוקטובר 2017, לפי המאוחר.

בדיוק. זה יכול להיות או ב-2017 או ב-2018. אנחנו מציעים שוטף פלוס שנתיים. זה ההסדר הראוי.

בסדר? מה עוד?

יש לי כמה הערות, יותר הבהרות – הרי הגענו להסכמה עם הרשות לגבי הצעת החוק – נקרא לזה הבהרות לפרוטוקול. נושא ראשון, כל הפעילות בסוופים, אני ארצה שהרשות תבהיר שהיא אכן תמשיך להתקיים כמו שהיא מתקיימת כיום.

יש בעיה עם זה?

במסגרת השיח המוקדם שקיימנו עם אגוד מנהלי תעודות הסל הבהרנו להם שבמסגרת ההוראות שיקבעו את כללי ההשקעה שיחולו על קרנות הנאמנות ביום שלאחר, יהיה הסדר שיאפשר לקרנות הנאמנות, לרבות קרנות הסל, תעודות הסל לשעבר, להשקיע בסוופים בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות ובהוראות שתקבע הרשות לעניין זה.

אבל את העיקרון שלו אתם מקבלים?

כן.

הבהרה שנייה בנוגע להבטחת בטוחות אצל חברי בורסה. אנחנו רוצים הבהרה שתותר לנו הפקדה של בטוחות אצל חברי בורסה, אחרת פשוט לא ניתן יהיה לעבוד עם חבר בורסה שאינו בנק.

כרגע אנחנו מדברים על הסדרה של חקיקה ראשית. ההסדרה הפרטנית תיקבע במסגרת תקנות - - -

מקובל?

שיוצהר לפרוטוקול.

חלק מהדברים הם דברים שהתגבשו תוך כדי תנועה. יש מספר סוגיות שעדיין טעונות הבהרות, גם מצדם של מנהלי תעודות הסל. ברוח התיאום והגמישות שהרשות גילתה בשיח המוקדם, אנחנו נמשיך לפעול על מנת - -

גם במסגרת התקנות.

- - לאפשר לקרנות הסל לפעול באופן יעיל, תוך איזון בין האינטרסים של ציבור המשקיעים לבין האינטרסים של - - -

מקובל.

רונן, אין לנו את כל הזמן שבעולם.

מכיוון שדודו נגע קודם בנושא של התקנות שאמורות בהמשך להסדיר את הדברים שלא מוסדרים כרגע בחקיקה הראשית וגם בהמשך לדיון הקודם בתיקון הזה שבו נאמר שהחקיקה הזאת באה אחרי הסכמה ואחרי דין ודברים בין רשות לניירות ערך לגופים בתעשייה, יש נקודה חשובה אחת שאני רוצה לציין שגם היא אמורה להיות מוסדרת בשלב התקנות אבל היא נשארה כנושא פתוח והוא נושא קריטי שיש לו משמעות קריטית במאזן הזה של כל ההבנות וההסכמות שאיתן התעשייה נכנסה לתיקון הזה יחד עם הרשות, וזה נושא האגרות.

נושא האגרות שישולמו על ידי קרנות הסל, כשהם יהפכו לקרנות סל, לרשות, זה נושא שעדיין נמצא על הפרק, נושא שעדיין נצא בדיונים בין הגופים לרשות והוא לא סגור עדיין וצריך לתת עליו את הדעת.

האגרות יבואו לוועדת הכספים ואתם, כמו תמיד, תוזמנו. רוח הדברים היא רוח שאני משבח אותה של השיח שמתנהל ביניכם לפני שזה מגיע לוועדה וזה בסדר גמור. גם בעניין הזה יהיה שיח ביניכם. בסופו של דבר, האגרות מגיעות לכאן, אז הדיון הזה מיותר מכיוון שהוא יידון כשהוא יבוא לפה.

היה לנו חשוב לציין במכלול הדברים שהתייחסנו אליהם בדיון הקודם שהכול בהסכמה והכול בהבנה. זאת נקדה שהיא קריטית לסגירה, אבל עדיין לא סגורה.

תודה רבה. תודה.

מה יש לנו קודם?

אנחנו צריכים עכשיו להקריא מספר תיקונים של עשינו בישיבה הקודמת.

טוב. ואתה תגיד במה הם לא נענו לבקשתי.

אחרי תיקון סעיף 25, סעיף 5 בנוסח, אנחנו רוצים להוסיף תיקון לסעיף 26.

"תיקון סעיף 26

6. בסעיף 26 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה."."

יש שני סעיפים שנוגעים לגילוי של קרן נאמנות. אחד זה מסמך ההצעה, זה התשקיף, והשני הוא הדיווחים השוטפים. לגבי הדיווחים השוטפים כבר קיימת בנוסח הסמכה לרשות לקבוע דוחות נוספים. אנחנו רוצים שזה יהיה מקביל לתשקיף.

בסדר, הלאה.

תיקון סעיף 32 הוא לגבי הערה של אדוני היושב-ראש בדיון הקודם שההסמכה רחבה מדי, אז אנחנו מתקנים את הסעיף.

"7. בסעיף 32(א) לחוק העיקרי –

(א) בפסקה (1), אחרי "בקרן פתוחה" יבוא "ובקרן סל";

(ב) בפסקה (2), אחרי בקרן פתוחה" יבוא "ובקרן סל";

(ג) בפסקה (3), אחרי "בקרן סגורה" יבוא "שאינה קרן סל".".

בתיקון סעיף 50, בפסקה (2) אנחנו רוצים לקן את סעיף (ג) שאנחנו מחליפים. אני אקרא את כולו.

"8. (2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן, ותנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.".".

כאן אנחנו רוצים שהסמכות תהיה מנדטורית ולא תהיה תלויה בשיקול הדעת של מנהל הקרן כיוון שזאת עמלה שאמורה לפצות את בעלי היחידות הקיימים. אנחנו לא רוצים שזה יהיה חלק מהשיקולים של מנהל הקרן. אנחנו רוצים שהשר יקבע את השיעורים.

אחרי הסעיף הזה אנחנו רוצים להוסיף תיקון לסעיף 53: "בסעיף 53(ג) לחוק העיקרי, המילים "באמצעות המסלקה בדרך שקבע שר האוצר," יימחקו.".

בסדר. זה נמחק?

זה נמחק כי זה פשוט כבר לא רלוונטי. זה עניין טכני.

הלאה.

בתיקון סעיף 56, 11 לפי המספור הנוכחי, אנחנו רוצים למחוק את פסקה (3). זאת סמכות שרצינו לתת לרשות ואנחנו חושבים שהיא לא נחוצה. אנחנו מבקשים למחוק אותה.

בתיקון סעיף 57 – 12 לפי המספור הנוכחי – בסעיף (ב) שאנחנו להוסיף, אנחנו רוצים לשנות בסיפה את הנוסח: "קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתפדה, לא תבוטל בידי מנהל הקרן.". זה עניין יותר ניסוחי. יצא שבעצם רק יחידה שהוקצתה לקרן יהיה אפשר לא לבטל אותה. בעצם זה רלוונטי לכל היחידות שנפדו. אחרי יחידה שהוקצתה להוסיף: "לקרן". זה גם עניין ניסוחי.

"הגבלה על הזמנת יחידות

58ב. מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.".".

זו גם הערה שאדוני היושב-ראש העיר בדיון הקודם ואנחנו תיקנו את זה בהתאם להערה.

בסדר.

בתיקון סעיף 65ב, גם הערה של אדוני היושב-ראש מהדיון הקודם, בפסקה (ג): "הודעה על פקיעת תוקפה של הוראה תפורסם באתר הרשות.". זו הערה שעלתה בדיון הקודם.

היושב-ראש גם ביקש שתשקלו גם שההוראה תהיה שנה ועוד שנה.

אנחנו חושבים שזו תקופה קצרה מדי מכיוון שיש לנו צורך בתקופה הזאת גם, קודם כל, לבחון את האפקט של ההוראה הזמנית על השוק - - -

שנה ועוד שנה זה מעט מדי, ושנתיים זה הרבה מדי. אז זה יהיה שנה וחצי. הלאה.

בתיקון סעיף 67 – 15 במספור הנוכחי – בסיפה אנחנו רוצים לשנות: "אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.". זה תיקון ניסוחי. זה פשוט יצר איזשהו בלבול ואנחנו מבהירים את זה בתיקון.

בתיקון סעיף 72 – 16 במספור הנוכחי – אנחנו רוצים לשנות במקום שמנהל קרן סל ונאמן של קרן כאמור, אנחנו רוצים לשנות את המשפט כך שייאמר בו: "שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה, לאור מאפייניה הייחודיים של קרן כאמור וכן פרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.".

אז כן צריך את "המחקה"?

כן. אבל אנחנו רוצים להבהיר שמדובר על הוראות לגבי קרן מחקה שקשורות למאפיינים הייחודיים של קרן הסל כקרן מחקה.

אחרי תיקון סעיף 73 – סעיף 18 – אנחנו רוצים לתקן את סעיף 77 לחוק העיקרי.

"תיקון סעיף 77

18. בסעיף 77 לחוק העיקרי –

(א) סעיף קטן (א1) – יימחק;

(ב) בסעיף קטן (ב2)(1), במקום "באסיפה הכללית" יבוא "באסיפת המחזיקים".".

מדובר בתיקון של טעות סופר למעשה בתיקון קודם של החוק, בתיקון 23, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לתקן אותה.

בתיקון סעיף 104א אנחנו רוצים להוסיף בסוף פסקה (2): "ובסופו יבוא "ולא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.".".

מדובר בהחרגה של קרנות ה-short. קרנות שאמורות לתת תוצאות הפוכות מנכס הייחוס שלה מהסעיף הזה כי זה לא רלוונטי לעניין קרן בעלת שווי נמוך.

תיקון בהוספת סעיף 107א, גם זו הערה של אדוני היושב-ראש מהדיון הקודם. אנחנו רוצים לתקן את הסעיף: "שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים בסעיפים 106 ו-107(ב), וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.". הסמכות הזאת רק לגבי קיצור של מועדים ולא הארכתם.

טוב.

אנחנו רוצים לתקן בתיקון העקיף לחוק ניירות ערך את סעיף 28, להוסיף פסקה (3):

"(3) בסעיף 50ג(ה) לחוק העיקרי, במקום האמור בו יבוא:

"בסעיף זה, "כללי מסלקה" – כהגדרתם בסעיף 50א(א).".".

זה בעצם גם תיקון של טעות שנפלה בתיקון קודם של חוק ניירות ערך.

זה תיקון שנדרש בגלל העירוב של - - - 61 ו-63 לחוק ניירות ערך שבסוף, מה שהונח כתיקון 63 עבר לפני תיקון 61 והיה צריך פשוט להביא את תיקון 61 שוב לאישור המליאה ואז נוצר בעצם דיסוננס בין ההוראות שהיו אמורות להיות משלימות אם הן היו עוברות לפי הסדר שהיה אמור לעבור לבין מה שיצא בסוף, ולכן התיקון בא שוב - - - כללי המסלקה ומה שהיה בין ההוראות של סופיות הסליקה לבין ההוראות של השינוי המבני בבורסה.

עוד משהו?

זהו.

אנחנו נעבור להצבעה.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס') (קרנות סל), התשע"ז-2017 עם כל התיקונים שנעשו במהלך הישיבות שקיימנו בעניין הזה, ככולל הישיבה של היום עם השינויים שנעשו. מי בעד אישור הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז–2016, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה. שיהיה לכם בהצלחה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.