הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017), שעה 11:00

1. נוכחות חברי הכנסת באירועים ממלכתיים, פניית חה"כ יואל חסון

2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז-2017 (פ/4378) הצעת חה''כ דוד ביטן

3. הארכת תוקף סמכות הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לדון בהצעות חוק.

4. תקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

רוברט אילטוב

דוד ביטן

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

יואל חסון

יוסי יונה

חיים ילין

שרה חיה דיסקינד - מרכזת תחום במטה הסברה לאומי, משרד ראש הממשלה

מיכל אלבז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל ראון - רמ"ד מבצעים אג"מ, המשרד לביטחון פנים

מושיק אביב - מנהל מרכז ההסברה, משרד התרבות והספורט

יונתן בייסקי - מנהל תחום בכיר פרויקטים, המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת

יוסף גריף - קצין הכנסת

אלון קיש - סמנכ"ל, ערוץ הכנסת החדש

ביאטה קרנץ - ראש מטה, ערוץ הכנסת החדש

מירי נאור-אליאס - ערוץ הכנסת החדש

אתי בנדלר

איתי עצמון

אתי בן יוסף

מוריה אביגד

1. נוכחות חברי הכנסת באירועים ממלכתיים, פניית חה"כ יואל חסון.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת בנושא נוכחות חברי הכנסת באירועים ממלכתיים, פניית חבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת יואל חסון כבר מגיע, אני אקריא בינתיים את מכתבו, שסביבו הדיון. מכתב חבר הכנסת יואל חסון: "הנדון: נוכחות ח״כים באירועים ממלכתיים – בקשה לדיון בוועדת הכנסת. ישנה חשיבות עצומה לנוכחות קבועה, מסודרת ומכובדת של ח״כים באירועים ממלכתיים. נוכחות כזאת מחזקת את האתוס הישראלי המשותף, מגבירה את האמון בין נבחרי הציבור לשולחיהם ומעמיקה את מעורבותנו והיכרותנו עם קהילות שונות בפסיפס הישראלי. לצערי, במהלך השנים האחרונות, במסגרת תפקידי כחבר כנסת, נחשפתי למספר בעיות בהקשר זה: ראשית, נראה שאין כללים ברורים ביחס לחובת נוכחות של ח״כים באירועים ממלכתיים" – זה משהו שבאמת היושב-ראש צריך להיות מעורב בו – "אני סבור שהגיעה העת - - -

קצין הכנסת מייצג את היושב-ראש.

אני אומר אוף דה-רקורד, זה לא חלק מהמכתב. הוא כתב כך: "אין כללים ברורים ביחס לחובת נוכחות של ח״כים באירועים ממלכתיים" - - -

אני הגשתי הצעת חוק.

אוקיי.

אין לך את הצעת החוק?

לא, אין. אני אשמח לראות אותה.

איך אין לכם את הצעת החוק שלי?

לא ראיתי שקיבלנו. בואו נמשיך, תן לי לסיים לקרוא את המכתב.

"אני סבור שהגיעה העת לבחון הסדרה של הנושא ולקבוע כללים מחייבים להשתתפות ח״כים באירועים ממלכתיים" – זה באמת משהו שחייב להיעשות גם עם היושב-ראש. "שנית, פעמים רבות כשח״כים כבר בוחרים להשתתף באירועים כאלה" – וזה הקטע שבגינו תיאמנו את הדיון ופה באמת תפקיד קצין הכנסת חשוב – "נוצרו קשיי תיאום לוגיסטיים בין גורמי הכנסת לגורמי הביטחון שפוגעים במהלך התקין של ההשתתפות ומכבידים על ההגעה/יציאה מהאירוע. לאור זאת, אבקשך לייחד דיון בוועדת הכנסת לנושא זה בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים". זה היה מכתבו של יואל.

אני התייחסתי לנציגי הממשלה אמנם אבל - - -

לגבי הממשלה זה נכון. לממשלה יש נהלים, נוהל "חבצלת" למשל , ושם יש הגדרה מי בממשלה.

תסתכל מה אני כתבתי.

הצעת חוק נציג ממשלה בהלוויה או בניחום אבלים של חלל כוחות הביטחון והצלה, זה החוק שלך.

כן. הממשלה לא רצתה להעביר את זה.

אז אני רגע רוצה לחדד את הדיון ואני אגיד לך מה נעשה. יש נושא באמת משמעותי של נוכחות נציג ממשלה בהלוויות.

היתה פשלה בסיפור שנהרגו ארבעה חיילים בארמון הנציב.

נכון, ועכשיו השאלה היא לגבינו, חברי כנסת. זה לא ממשלתי, אלא ייצוג של הכנסת באירועים, אתה עשית את זה ממשלתי.

בסדר, אתה יכול להקיש.

אני לא רוצה לדון בנושא הזה היום, יואב, מכיוון שאני חושב שהיושב-ראש, מן הסתם, ירצה להיות שותף לעניין הזה אם אנחנו מחילים חובה או איזשהו תהליך שבו חברי כנסת ישתתפו בלוויות או ניחום אבלים, צריך לערב בכך את היושב-ראש.

אני לא רואה טעם שישתתף גם נציג ממשלה וגם נציג כנסת, זה נראה לי קצת מיותר, לא?

מאה אחוז. בגלל זה אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. מטרת הדיון – ויעלה את זה יואל – כשבאמת כבר מגיע חבר כנסת לאירוע ממלכתי, מה הנוהל, איך מטפלים בו. הקראתי את המכתב שלך, יואל, אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי הדיון. הדיון היום יהיה דיון רגיל אבל במהלך הישיבה יהיה קטע בו נעשה הפסקה בת חמש דקות, נסגור את הדיון, נפתח אותו מחדש, והחלק השני יהיה סודי וסגור.

על איזה סעיף דנים כעת?

סעיף 1, נוכחות חברי כנסת באירועים ממלכתיים.

מה סודי כל כך?

יש פה נהלי ביטחון ושב"כ ולא רוצים שזה יהיה חשוף. אז נעשה הפסקה, נסגור את הדיון והשב"כ ידבר. אני אגיד מתי הדיון נסגר, אנחנו נתחיל קודם כל את בשלב הפתוח, ואני אתן לך, יואל, להציג את הנושא. בבקשה, יואל.

תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש, על קיום הדיון הזה בעניין נוכחות חברי כנסת באירועים ממלכתיים. אני רוצה להתחיל בסיפור: לפני כמה שנים, הנשיא קציר, עליו השלום, הלך לעולמו. קמנו בבוקר ושמענו שהוא הלך לעולמו. נקבעה לוויה ממלכתית כמובן במתחם הגבורה ברחובות, במכון, ואני זוכר שיום הלוויה היה יום שתוכנן אצלי מראש המון זמן קדימה, אבל שמעתי שהנשיא קציר נפטר, אמרתי: מה זאת אומרת, נשיא המדינה לשעבר – ביטלתי את כל הלו"ז, ביטלתי הכול והלכתי, אמרתי: חייבים להיות בלוויה. זה היה לפני חמש-שש שנים. אמרתי: אני חבר כנסת, אני חייב ללכת ללוויה, לכבד את נשיא המדינה לשעבר. אני מגיע לטקס, היו שני חברי כנסת ואני, זה מה שהיה. אני לא מדבר על הממשלה שהיו שם בקושי שני שרים. היה ראש הממשלה כמובן, נשיא המדינה וכולם, אבל שני שרים בקושי.

מי היה ראש הממשלה, אולמרט?

לא זוכר. ביבי אני חושב. הוא נפטר לדעתי לפני חמש-שש שנים אז ביבי כנראה.

ב-2009.

אז יכול להיות שזה היה עדיין אולמרט. אני הייתי בטוח שכל חברי הכנסת יגיעו, שרוב חברי הכנסת יגיעו ויכבדו, ולא היו. מה שכאב לי במיוחד היה שלא רק שלא היו חברי הכנסת - - -

הנאיביות שלך עבדה עוד פעם.

אני טיפוס נאיבי, מה לעשות. תמים מאוד. בכל אופן, כאב לי מאוד, גם הכיסאות הריקים שהיו שם, זה כאב לי מאוד. אבל אני אומר, הדוגמה הזאת של הלוויה של קציר היתה דוגמה מבישה והדוגמה הזאת רק מתרחבת.

סליחה שאני עוצר אותך, אני מיקדתי את הדיון לא בנהלי ההגעה, כי אני חושב שהיושב-ראש ירצה להיות מעורב גם בעניין הזה ומכיוון שהזימון נעשה בעיקר לנהלים, אז אתה יכול להגיד את זה כהערה אבל בוא לא ניכנס לדון בזה.

נגיע לזה גם. אני אומר, בעניין של נוכחות חברי הכנסת באירועים ממלכתיים, זה קודם כל המוטיבציה המרכזית. זה כמו שאני לא אוהב את המצב שיש בכנסת, במליאה, יום הרצל – הרצל, חוזה המדינה – ובמקרה הטוב שליש מליאה מלא ואולי שני שרים בממשלה. אני חושב שהכנסת צריכה לחייב שתהיה נוכחות מלאה, וגם הממשלה צריכה לחייב נוכחות מלאה, ובאירועים ממלכתיים מסוימים ראוי שתהיה נוכחות ח"כים גבוהה יותר.

חלק מהסיבות – ועל זה אני גם רוצה לדבר ואת זה אני רוצה לפתוח כאן – שחברי הכנסת משנה לשנה נמנעים מללכת לאירועים ממלכתיים הוא בין השאר בגלל הקושי בנגישות. בקושי בנגישות. אני אתן לכם דוגמה: היה עכשיו – וזה לא אירוע ממלכתי כמובן אבל אני בכוונה מתחיל אתו – את האירוע השנתי של שגרירות ארצות הברית, יום העצמאות האמריקאי. כל הרצליה סגורה, ניידות, משטרות. במקרה היינו שני חברי כנסת באותו רכב – אגב, זה פטנט חדש שחברי כנסת עושים, שפשוט נוסעים ביחד לכל מיני מקומות, זה קצת מקל כי גם ככה קשה להיכנס. מגיעים, עומדים במחסום במרחק קילומטר וחצי מהבית עצמו – ה"וויז" הראה 1.8 ק"מ אפילו – ורוצים לעבור למחסום לכיוון הבית. מראים תעודת חבר כנסת, השוטר אומר: תעודה יפה, נאה - - -

זיהו אותך גם, או שהיית צריך תעודה?

תכף אני אגיע לקטע של הזיהוי. תעודה נאה, מעוצבת יפה, אבל תלך בבקשה לשאטל, תלך לחניון. יש שם חניון ליד הים, תיסע לשם, יש שם שאטל, אני לא נותן לך לעבור. לא נותן לעבור. לא משנה שבמקביל אחרים עוברים, כל מיני פונקציונרים, מנכ"לי משרדי ממשלה עוברים. מנכ"לי משרדי ממשלה עוברים וחברי כנסת לא עוברים.

רק מילה אחת כי הרי בסוף אזרח רגיל צריך ללכת לנתיב הזה, אבל אני רוצה להבהיר: אנחנו, כחברי כנסת, לא הולכים לאירוע אחד, יש לנו באמת עשרות אירועים וזו פשוט חלק מהתפקיד וחלק מהעבודה, ולכן הגישה היא לא גישה מתנשאת על מה שאחרים.

אני אסביר את הטיעון.

יש מזל שאתה לא בא למירון בל"ג בעומר, היית רואה מה זה חבר כנסת, מאיפה אתה צריך ללכת.

אנחנו לא מתחרים בעניין של אזרחים מן השורה מכיוון, קודם כל, שמה שיחליטו לגבי אזרחים זה בסדר גמור כי יש שיקולי ביטחון. לדוגמה, כשאנחנו נכנסים לאירוע ממלכתי אנחנו לא נבדקים במגנומטר. אזרח מהשורה נבדק במגנומטר, אנחנו לא נבדקים שם, אז אני לא מדבר על העניין הזה. כשאתה אומר ושולח חבר כנסת לשאטל בשגרירות זה אומר שאתה תלוי בשאטל הזה. זה אומר שאתה הגעת לאירוע, אתה לא יכול לקבוע לעצמך מתי אתה יכול לצאת, מתי יש לך זמינות לצאת מבחירתך, אתה תלוי בשאטל, שאטל יגיע, שאטל לא יגיע.

אני לא מדבר רק על העניין הזה, אני מדבר על ההתנהגות והיחס לתעודת חבר הכנסת. שאלת על עניין הזיהוי, אני יחסית מבין חברי כנסת שמזהים אותם, יחסית. אני ראיתי סיטואציות – וזה הכי חמור בעיני – שהשוטרים מכניסים חברי כנסת לפי מי שמזהים, לא קשור לתעודה. חבר כנסת מוכר, מזוהה, נכנס. ואני אומר עוד פעם, אני יחסית מהמזוהים כי אני הרבה שנים פה. אז חברי כנסת יותר מזוהים, שמכירים אותם, השוטרים לא עומדים מולם, חבר כנסת לא מוכר – התעודה לא מספקת ולא מעניינת.

לאירוע של שגרירות ארצות הברית אתה לא חייב ללכת, אבל נגיד שהחלטת ללכת לאזכרה של ז'בוטינסקי לצורך העניין, לא חוסמים את הכבישים יותר מדי, אזכרה של ז'בוטינסקי. אתה מגיע לאזכרה, תעודת חבר כנסת לא מעניינת אף שוטר, אתה לא יכול להגיע לחניה. אם מחליטים שהחניה הזאת סגורה לגמרי ויש חניה שעושים לכולם – אין בעיה, בסדר גמור, אז חברי כנסת יהיו כמו כולם, יעלו ברגל מההתחלה. אבל לא יתכן שחברי הכנסת עולים ברגל ומנכ"לי משרדים נכנסים ופונקציונרים נכנסים - - -

בהלוויה של פרס מה היה?

עזוב את ההלוויה של פרס, דבר אתה על ההלוויה של פרס. כל מיני אנשים שקיבלו כל מיני תגים ואישורים, כל מיני פונקציונרים רלוונטיים או לא רלוונטיים, שגרירים זרים – שגרירים זרים נכנסים לחניונים המותאמים וחברי כנסת לא נכנסים לחניונים המותאמים. הכנסת, לפני כמה שנים, עלתה על רעיון בטקסים ממלכתיים גדולים ואמרה: נעשה הסעה מהכנסת, במקום שיהיה את כל העניין של הרכבים נעשה הסעה מהכנסת. אמרתי: מעולה, באמת פתרון טוב, מי צריך את כל הבלגן הזה. הדלקת המשואות האחרונה, הגענו, באמת נכנסנו והורידו אותנו בכניסה. כשיצאנו, צעדנו במשך 25 דקות למטה ברגל כי לא אישרו לאוטובוס של חברי הכנסת לעלות למעלה. לא אישרו. כולם היו שם – אני לא רוצה להיכנס לשמות ואני לא רוצה להגיד איזה אנשים היו שם עם המכוניות שלהם, איזה אנשים קיבלו גישה לכניסה ספציפית ואוטובוס של חברי כנסת לא עלה למעלה. לא עלה למעלה.

כי אנחנו לא נחשבים סגל א'.

סגל א'.

אנחנו סגל א'? על מה אתה מדבר?

איזה א'? מתחת לא'.

יבואו אנשים ויגידו: מה, חברי הכנסת רוצים יחס מועדף, זו תהיה האמירה הכוללת. מה, אתם רוצים יחס מועדף, אתם רוצים להיכנס – לא רוצים להיכנס. לא נלך לשום טקס ממלכתי, לא נלך לשום אירוע. לא נלך לשום מקום, מאה אחוז. זה בסדר גמור, זה גם אפשרי. זה גם אפשרי. אם מחליטים שכולם כמו כולם אז שכולם יהיו כמו כולם, אבל אם יש חניון סגל א' או אם יש חניון מיוחד אז חברי הכנסת, 120 נבחרי מדינת ישראל, לא יכולים להיכנס לחניון הזה? וזה בא לעוד הרבה מקומות, זה בא מול השוטרים.

עכשיו אני אגיד עוד דבר לגבי השב"כ – אני לא מדבר על משהו מסווג עכשיו, בדיון המסווג נפרט יותר – האינטראקציה עם אנשי השב"כ. כל אירוע שראש הממשלה מגיע, אותו דבר עם אנשי השב"כ.

אנחנו נכנסים חופשי.

במגנומטר, אבל עד שאתה מגיע למגנומטר.

זה תלוי כל אירוע ואירוע, אין אחידות, זה בדיוק העניין. יש אירועים שזה מטופל כמו שצריך ואתה מקבל סגל א' ויש אירועים שלא "סופרים" אותך באמת, הוא צודק.

לרוב זה לא מטופל.

אתה לא עובר בדיקה ביטחונית.

לא הבדיקה, הכניסה של הרכב.

הבדיקה אין בעיה, אמרתי כבר.

לרכב – אין.

על הרכב מדברים.

אז זה פחות או יותר העניין. אני חשבתי שוועדת הכנסת צריכה אחת ולתמיד, א', לפתוח את זה לדיון ולהגדיר את העניין הזה של סגל א'. אני אומר עוד פעם: תגידו אין סגל א', תגידו כולם חונים כמו כולם – מאה אחוז, אין לי בעיה עם זה. אבל לא יתכן שיש חניוני סגל א', לא יתכן שיש כניסות בדרג סגל א', וחברי הכנסת לא חלק מזה כי באופן רשמי אנחנו כן סגל א'.

אני עד עכשיו לא ידעתי שאנחנו סגל א'.

ודאי שאתה סגל א'. אם אתה לא תהיה סגל א', מי יהיה סגל א'?

אנחנו סגל א'? זה לא נראה ככה.

זה לא נראה ככה.

יש מצומצם ויש - - -

אנחנו לא במצומצם.

מצומצם זה נשיא, רוה"מ, יושב-ראש הקואליציה - - -

אני במצומצם?

מי במצומצם?

אפשר להוציא את זה. זה נשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון, יושב-ראש הכנסת - - -

זה סמלי שלטון.

נכון, זה סמלי שלטון, זה לא זה.

יש מצומצם.

חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה.

אני חושב שהדוגמה החיה באמת לזילות בחברי הכנסת היתה בהלוויה של שמעון פרס. אתה ראית בשורות הראשונות באמת אנשים, עם כל הכבוד, שאני מכיר אותם ולא הבנתי בדיוק מה הם עשו שם, ואותנו, חברי הכנסת, דחקו לשורה השנייה כמו אחד העם. ישבנו לידנו עמך ישראל, כך אני קורא לזה. ממש לא היו מקומות שמורים וכו' וראית חברי כנסת שדחפו את עצמם ונכנסו פנימה.

את זה ראינו גם באירועים אחרים, חברי כנסת שדוחפים את עצמם ונכנסים.

נכון.

כי אין כללים ואין נהלים. אם היו כללים ונהלים זה לא היה קורה.

בסדר, אבל ראית בשורה הראשונה, עם כל הכבוד – באמת עיני לא צרה באף אחד ואני מכבד את כולם – ראית פקידים מהכנסת, פקידים זוטרים, עוזרי מנכ"לים ודברים כאלה, שנמצאים שם בשורה הראשונה ואנחנו, כל חברי הכנסת, שם אחורה.

יתרה מכך, זה קורה לפעמים גם עם המשטרה, וצריך לחדד את זה, עם שרים. היתה תקרית בערב שבת של ל"ג בעומר, כשל"ג בעומר יצא מוצאי שבת, הגיע שר הפנים להיכנס במחסום משטרתי, יצא מספסופה להיכנס לכיוון מירון, עוצר אותו שוטר, אומר: אין לך אישור. הנהג יוצא, אומר לו: זה שר הפנים, הוא אומר: אין אישור. בסוף הגיע מאן דהוא לשוטר הזה, איזה קצין, וצעק עליו. שר הפנים הגיע למחסום השני, אותו דבר: אתה לא יכול לעלות, אין לך אישור. הוא אומר: הלו, זה שר הפנים, מה זה "אין לך אישור"? לא, אתה לא יכול לעלות. הוא הסתובב וחזר הביתה. בסוף מפקד המחוז בא, במוצאי שבת, אלף התנצלויות וכו', אבל המעשה נעשה, זה היה ביזיון שאין כדוגמתו. שר פנים לא מכניסים.

לא פורסם אפילו, לדעתי.

לא פורסם. מה, אנחנו עושים רעש מדברים כאלה? אנחנו לא עושים רעש מדברים כאלה.

אנחנו לא מפרסמים הרבה דברים. תאמין לי, היתה לי תקרית, אם הייתי מפרסם - - -

יואל צודק. אני אתן לכם דוגמה מיום שישי האחרון. ביום שישי האחרון היה פיגוע בהר הבית, אני, כדרכי כל יום שישי, נוסע לכותל. אני בא להיכנס במחסום שער יפו: אין כניסה. אני אומר לו: אני חבר כנסת – אין כניסה. לידי עוברות מכוניות, כל מיני, לא משנה, ונכנסות. אז אם זו עכשיו חסימה ביטחונית, עלא ראסי, אין בעיה, בסדר, הבנתי, אבל אם מכוניות אחרות נכנסות, אני כחבר כנסת לא יכול להיכנס באותו מחסום? לא משנה שאחר כך עירבתי את מי שעירבתי וכן נכנסתי בסוף, אבל אני חושב שהיחס הוא לא נכון, הוא לא ראוי וצריך לראות איך מטפלים בזה.

אני אשמח לשמוע את ההתייחסויות, ניתן לקצין הכנסת לדבר ראשון. אני רק יכול להגיד דבר אחד, שבאמת בסופו של דבר יש חשיבות גדולה, אני חושב, לנוכחות חברי כנסת בכל האירועים האלה. צריך להבין שזה חלק מהתפקיד. אף אחד לא בא פה ואומר: אנחנו ראויים מאדם או לא יודע מה, אבל בסוף כשמצפים מאתנו לבוא ולהגיע לעשרות אירועים אז לא יכול להיות שההתנהלות תהיה כל כך מוגבלת. זה נכון שבנושא המגנומטר אנחנו באמת תמיד פטורים, וזה נעשה כמו שצריך, את זה אני יכול להגיד גם לשב"כ בעניין הזה, אבל הבעיה העיקרית שאני מצביע עליה, ומה שאני מבין מהשיחות, היא הכניסה של הרכבים וכל הנושא של העוטף, הכניסה והיציאה לאירוע, זו נראית לי הבעיה המרכזית בעניין הזה. בבקשה, גריף.

אני חושב שחברי הכנסת שמעלים פה את הטענות בהחלט צודקים. יש לא מעט מקרים בהם אנחנו נתקלים ואני מטפל, שחברי הכנסת מגיעים לאירועים כאלה ואחרים ובאמת לא נותנים להם להיכנס, לא נותנים להם לעבור. חשוב לי לציין את העובדה שאירועים שבהם אנחנו מודעים – יוצאים מהכנסת או הכנסת מעורבת, כמו הלוויות למשל, טקס הר הרצל – אנחנו משתדלים לרכז את חברי הכנסת להסעה באוטובוס. דרך אגב, גם אם אנחנו עושים את זה, לא תמיד האוטובוס מלא.

נכון, לא כולם רוצים לבוא בהסעה הזו.

לא תמיד האוטובוס מלא ולא תמיד יש היענות לבוא באוטובוס, אבל אנחנו משתדלים לתאם את הדברים.

אבל צריכה להיות למשל אמירה. אם אומרים: יש אוטובוס והוא יכנס ושאר הרכבים לא יוכלו להיכנס, יש לזה משמעות.

אין אמירה כזאת אבל לנו - - -

אז אם יש אפשרות להיכנס עם הרכב אז עדיף - - -

העדפה שלנו היא, גם בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, זה שחברי הכנסת יבואו באופן מרוכז ויצאו באופן מרוכז. זו דוגמה. אבל יש לא מעט תקלות עם הנושא הזה של כניסת חברי כנסת לאירועים. הדוגמה של האירוע בבית השגריר בהרצליה, זה אירוע שהוא לא ניהול שלנו, אנחנו לא יודעים עליו. אם לא מיידעים אותנו ואם לא מבקשים את העזרה שלנו אז אני לא יודע עליו כדי לנהל את הדברים.

אבל אתם לא אמורים, כל פעם כשחברי כנסת, במיוחד כשמגיעים בקבוצה גדולה, גם אם זה לא אירוע שלכם, להיות באיזשהו מקום כן מעורבים, או מעודכנים לפחות?

להעביר מכתב למשטרה?

התפקיד שלנו הוא לתאם את הדברים. אני יכול להגיד לך שיש לא מעט יציאות של חברי כנסת, סיורים - - -

לא. אם פונה אליך חבר כנסת ואומר: אני יוצא לסיור, זה ברור, אבל מדברים על כך – בוא ניקח את אירוע יום העצמאות האמריקאי, שולחים לנו כחברי כנסת הזמנות אישיות, אנחנו לא מכירים נוהל להודיע לכם שאנחנו מתכוונים לצאת או לא לצאת.

אין נוהל כזה, הוא גם לא מחייב.

נכון, אז יכול להיות שאתה אפילו לא יודע שיש אירוע כזה.

יש לא מעט אירועים, אני מדבר אתך גם על הפגנות, שאני, בהחלטה שלי, שולח מאבטחים כדי לראות שחברי הכנסת מגיעים והכול מתואם.

אז אם העלית לדוגמה הפגנות – מצעד הגאווה בתל אביב, אתה רוצה להגיע למצעד הגאווה בתל אביב, אתה מגיע עם הרכב שלך, אף אחד לא נותן לך להגיע לשם. לא רק שלא נותנים לך להגיע, אני לא אומר לך ללכת קילומטר-קילומטר וחצי. אני הייתי ברחוב סלמה בתל אביב, ברחוב סלמה כבר לא נתנו לי לעבור, לא יכולתי להגיע למצעד.

יואל, חד-משמעית: חברי כנסת שמגיעים לאירועים כמו מצעד הגאווה, אנחנו מטפלים בהם באופן אישי, מאבטחים שלנו יוצאים - - -

פעם ראשונה שאני שומע את זה, לא שמעתי את זה אף פעם.

יוצאים מאבטחים שלנו.

נגיד כזה דבר, הייתי צריך להגיד לך שאני רוצה ללכת?

כן. אתה יוצא, אתה מגיע לשם, מקבלים אותך, מלווים אותך.

אבל אני לא יכול להגיע פיזית, חסמו אותי ברחוב סלמה בתל אביב.

אבל אני אומר לך שאנחנו מתואמים עם המשטרה והדברים מתבצעים.

אם אתה אומר לו.

הדברים מתבצעים.

אם אומרים לך.

אבל למה אין הנחיה כללית למשטרת ישראל שאדם שמציג תעודת חבר כנסת לא עוצרים במחסום, מפנים אותו לחניה מוסדרת?

זה כתוב לך בתעודה.

זה ברור, אני יודע.

יואל, אני קטונתי מלהנחות את המשטרה - - -

מה זה אתה לא יכול?

תכף נשמע את נציג המשטרה.

אני לא יכול להנחות את המשטרה, אני כן יכול לתאם עם המשטרה את ההגעה של חברי כנסת.

אבל נגיד שאני רוצה לבוא להילולא במירון, אז אני צריך להגיד לך ואתה צריך לשלוח אתי ליווי?

אני לא שולח לשם אבל אני כן עוזר ומסייע לחברי הכנסת להגיע.

טיפלתם בהילולא?

כן, טיפלתי עם ישראל אייכלר, טיפלתי. כאשר מגיעים 200,000 ו-300,000 איש וצריך עכשיו לדעת איך לנווט את כולם ולרדת עד לפרט של השוטר למטה במחסום, אלה דברים שהם באחריות המשטרה והם עושים את זה. סך הכול, אני גם היום נשאלתי איך ההתנהלות שלנו מול המשטרה ואני מאוד מאוד מעריך, אני חושב שהמשטרה עושה את העבודה שלה בצורה טובה, לא תמיד הפרטים יורדים עד אחרון השוטרים.

אז מה עושים? את זה אני יודע, אתה לא צריך לספר לי את זה, אני יודע את זה.

זה התפקיד של כל גורמי הביטחון לדעת איך להוריד את הדברים למטה.

אבל הם לא יודעים, במבחן התוצאה זה לא עובד.

הנה, תראה מה קרה עם אריה דרעי.

יש תקלות, יש תקלות.

יש כל הזמן תקלות. אין תקלות – יש כל הזמן תקלות.

תחקרתם את הנושא למה האוטובוס חזור מטקס יום העצמאות לא נכנס?

כן.

ומה הסיבה?

תראה, בהר הרצל יש את הבעיה של התעבורה, של התנועה שם בתוך ההר. מושיק נמצא פה.

אנחנו עושים תחקורים ביחד. גם אחרי אירוע פרס היו טענות, אנחנו עושים הפקות לקחים על כל הדברים. במקרה הזה של הדלקת משואות – שבאמת הרעיון הזה והכוונה הזאת של לרכז ולהגיע יחד היא באמת לפנות את המקום – מה שקרה במהלך הטקס, בעקבות כניסה של קהל וסגירת ציר בגלל זיקוקים, שהיו שם ענייני בטיחות, עצרו בשער את האוטובוס, לא נתנו לו להיכנס. אנחנו לא התעסקנו בזה עד לרמת – גם המשטרה שם קבעה שלאור זה שיש סכנה שיש קהל, האוטובוס ימתין מחוץ למקום. זה באמת מצריך את האנשים ללכת לשם אבל היה פה עניין בטיחותי, במקרה הספציפי הזה.

אתה יודע כמה אוטובוסים נכנסו? על מה אתה מדבר?

לא, לא, להר הרצל לא נכנסו.

אני צילמתי, אתה רוצה שאני אראה לך מה צילמתי? אתה רוצה לראות תמונות? אתה יודע כמה אוטובוסים נכנסו חוץ מהאוטובוס של חברי הכנסת?

אתה יודע כמה מכוניות היו בחניון שם?

אתה יודע כמה מכוניות היו? אני צילמתי הכול, אני יכול להראות לך.

מכוניות היו בוודאי, אין ספק, אוטובוסים - - -

נכנסו ויצאו. אוטובוסים של הרקדנים והרקדניות, השחקנים והשחקניות, נכנסו. זה בסדר שבאו לקחת אותם, אבל הם יכולים להיכנס ואוטובוס של חברי הכנסת לא יכול להיכנס?

אם הם חנו קודם ונשארו שם - - -

אז השאלה למה הוציאו את האוטובוס של חברי הכנסת.

אין לי מושג, על זה אני לא יודע לענות לך.

זו השאלה. אתה צריך לשאול, קצין הכנסת, למה הוציאו את האוטובוס של הח"כים מלכתחילה. למה היו שם 20 אוטובוסים חונים במסודר ורק האוטובוס של חברי הכנסת לא היה שם.

אני חושב שגם האוטובוס של הרקדנים לא היה שם.

אם חס ושלום היה אירוע והיו צריכים לפנות את כל חברי הכנסת בעת ובעונה אחת, מה היו עושים אז?

אני חושב שזו היתה טעות להוציא את האוטובוס.

מי הוציא? מי נתן את ההוראה?

אני חושב שזו היתה טעות. מי שנתן את ההנחיה, אם זו המשטרה – זה לא השב"כ, אני דיברתי עם השב"כ, זה לא היה השב"כ – זו היתה טעות להוציא את האוטובוס.

פעם הוא יצא, להיכנס כבר אי אפשר היה, זה מה שאתה אומר.

ברור, זה היה ברור שהוא לא יכנס.

אסור היה להוציא.

להכניס אותו אחרי תום האירוע זה היה בלתי אפשרי.

אני רק רוצה לשאול שאלה קטנה: אם ככה, לפי דבריך, אם אנחנו הולכים לאיזשהם אירועים המוניים מכול סוג שהוא, אנחנו צריכים בעצם ליצור קשר עם לשכת קצין הכנסת, לתאם ואז אנחנו נקבל את השירות המתאים?

חד-משמעית.

אני רוצה לשמוע את המשטרה לגבי נושא כניסת חברי כנסת לאירועים.

ממלכתיים ולא ממלכתיים.

צהרים טובים. אני רמ"ד מבצעים במשטרת ישראל, אני נמצא כמעט בכל אישור תוכניות לגבי אירועים גדולים כמו שאתם מדברים עליהם, אם זה מירון, אם זה מצעד הגאווה, אם זה בהר הרצל ועוד אירועים גדולים, וטוב שאני שומע אתכם לפני שאני אדבר כי אני חושב שבסופו של יום כל מה שנאמר פה מתנקז לנקודה אחת של תיאום ואני אסביר גם למה. קודם כל, הדיון עצמו על כך שחברי כנסת צריכים להגיע לאירועים מסוימים, מבורך. אני חושב שזה דבר שנכון מאוד לעשות. לגבי המשטרה, צריך גם להבין איך זה עובד מבחינה אבטחתית. קודם כל, יש נוהל שב"כ-משטרת ישראל - - -

אנחנו נעשה את זה גם בדיון הסגור.

מאה אחוז, אז נדבר עליו בדיון הסגור. לגבי הסוגיות האלה, כל אישור תוכניות שממ"ז עושה יש סוגיית ח"כים, בכל דיון, האם מגיעים חברי כנסת, ואם כן מי מגיע, על מנת שדברים כמו שאתם עכשיו מתארים - - -

איך אתם יכולים לדעת את זה? מי מגיע, איך אתם יודעים?

מודיעים, אתם מודיעים. כמו במצעד הגאווה, דוגמה שנתן פה יואל, שהוא הגיע ולא יכול היה להיכנס, היו חברי כנסת שתיאמו מראש, שידעו באישור תוכניות - - -

טוב, היו כאלה שאיימו עליהם והיתה עליהם אבטחה אבל זה לא ה- .standard operation

לא, לא רק.

הם נכנסו בצורה חלקה ותואם אתם איפה הם נכנסים. אתם צריכים להבין, בסופו של יום, משטרת ישראל במצעד הגאווה – ואני לא צריך להרחיב – אמונה על הסדר, על הביטחון ואנחנו חייבים ליצור מעגלים שיתנו - - -

אבל , אייל, יש לי שאלה.

שניה, אני הקשבתי לך, לא דיברתי מילה, ישבתי בשקט עד הסוף. צריכים להבין שבסוגיה הזאת, האבטחתית, הדבר היחיד זה רק נושא תיאום. את משטרת ישראל לא מעניין בכלל – אנחנו מכבדים כל חבר כנסת באשר הוא, גם אם מכירים אותו וגם אם פחות מכירים אותו, אנחנו מכבדים את כולם, הנושא צריך להיות מתואם. לפי דעתי, צריך להיות פה בצורה מסודרת, דרך קצין הכנסת, ציר הידברות מסודר אל מול אירועים גדולים, בין קצין הכנסת, שאתם תגידו לו מי אמור להגיע לאירוע, זה יגיע לאישור תוכניות ממ"ז, הוא ידע בדיוק מי חברי הכנסת שאמורים להגיע והדברים יסתדרו.

יש לי שאלה אליך, הרי אתה לא עושה את אותו דבר גם מול כל דרג א', לראות מי מגיע, מי לא מגיע, איזה מנכ"ל משרד מגיע.

בטח שכן, מול כולם, אותו דבר. גם סגל א'. אין דבר כזה. אף אחד מחברי הכנסת - - -

עכשיו שגריר מסוים מגיע או לא מגיע, אתה יודע על זה מראש?

בטח. גם השביעיה, גם כשאנחנו נוגעים בנושא השביעייה - - -

איך קרה לשר הפנים שלא הצליח להיכנס למירון?

כי הוא לא תיאם.

מירון, הילולת מירון, אתם צריכים להבין, זה אירוע של מאות-אלפים באזור שמבחינה אבטחתית, מבחינת סדר, הוא מסוכן ביותר.

אייל, זה היה ביום שישי, לפני ההילולא.

גם ממ"זים אחרים לא יכלו להיכנס אם אין להם מדבקת אישור. אין מה לעשות, אנחנו מחויבים לזה. כל רכב שנכנס פנימה – היתה לו מדבקת אישור. אם היה תיאום מראש, לשר הפנים היתה מדבקה ואף אחד לא היה עוצר אותו עד הסוף.

אייל, אם קצין הכנסת רוצה עכשיו להתמודד עם זה שח"כים יצטרכו להודיע לו על כל מקום שהם מגיעים, בבקשה. אני חושב שזה לא כל כך הגיוני אבל אם זה מה שאתם רוצים, בבקשה. אני רק שואל שאלה פשוטה: אם החלטתי באופן ספונטני, קמתי בבוקר ביום שישי והחלטתי ללכת למצעד הגאווה או ללכת למירון, ולא תיאמתי - - -

או שיש הלוויה, שזה 24 שעות.

או שיש הלוויה, לא יודע מה. אני עכשיו מחזיק בידי תעודת חבר כנסת, למה כשאני מציג תעודת חבר כנסת – לא זיהו אותי, לא מכירים אותי, אני nobody, אני לא מזוהה, אבל הצגתי תעודת חבר כנסת – מדוע תעודת חבר כנסת לא גורמת לשוטר להבין שהוא יכול לתת לי לעבור?

קודם כל, תעודת חבר כנסת אפשר גם לזייף.

כל תעודה אפשר לזייף, מה זו האמירה הזו?

כל תעודה אפשר לזייף, בגלל זה אני חוזר ואומר - - -

תעשה עלי "גוגל" בשנייה ותדע אם אני חבר כנסת או לא.

לא יכול להיות שחבר כנסת יחליט בבוקר שבא לו להגיע למצעד הגאווה, זה לא יכול לעבוד ככה.

בטח שזה יכול לעבוד.

אייל, עם כל הכבוד, מה קורה לך? אתה כרגע מגביל לי את הפעילות, את יכולת הפעילות שלי.

אני לא מגביל, אני רק אומר - - -

בתעודת חבר כנסת כתוב במפורש שאתה לא יכול לעצור שום חבר כנסת לכל מקום שהוא אלא אם כן החליטו שזה מתקן סודי שהוא לא יכול להיכנס אליו.

אני עוצר את הדיון. אנחנו כבר נעשה הפסקה וניכנס לדיון של השב"כ, תישאר אתנו, אייל, אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד: נושא התיאום שהעלית הוא נושא חשוב, ראוי, יעזור, יקל, זה לא יכול לבוא במקום העניין של הצגת תעודה בשטח, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על אירועים שיכולים להיות גם תוך 24 שעות.

הלוויות זה משהו אחר.

"משהו אחר" – גם שם יגידו לך לתאם. אתם צריכים להבין במשטרה, עד הדרג הכי זוטר בסוף שנמצא במחסום, איך מתייחסים לח"כ והדבר הזה לא מוטמע. אני אומר לך, נכון, תיאום יכול לעזור, אבל לא מקובל עלי שאם ח"כ בבוקר החליט לשנות את התוכניות וללכת למצעד הגאווה הוא לא יוכל להיכנס לשם. אני סוגר את הדיון עכשיו, אנחנו עוברים לדיון המסווג. רק נציגי משרדים, רשויות וח"כים נשארים. נא לכבות את מכשירי ההקלטה, בבקשה. זה נוהל לפי סעיף 120, אני מבקש שכל מי שהוא לא נציג משרד או רשות ממשלתית ייצא החוצה.

(החלק החסוי של הדיון אינו כלול בפרוטוקול זה.)

2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז- 2017 (פ/4378) הצעת חה''כ דוד ביטן.

אני פותח את הישיבה. יש לנו שלושה נושאים על סדר-היום. אני מתחיל עם נושא קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז-2017. אני ממליץ להעביר את ההצעה לוועדת הפנים. מישהו רוצה להתייחס? לא. אני מעלה להצבעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז-2017, לוועדת הפנים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

העברת הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז-2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

ההצעה התקבלה פה אחד.

3. הארכת תוקף סמכות הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשויון חברתי לדון בהצעות חוק

אני עובר להארכת תוקף סמכות הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לדון בהצעות חוק. יש את הפנייה של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. יש לנו החלטה, אני מקריא אותה: "הצעת ועדת הכנסת בעניין תיקון סמכויותיה של הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. ביום י"ט בתמוז התשע"ו, 25 ביולי 2016, החליטה הכנסת להקים ועדה מיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת. הכנסת קבעה כי הוועדה המיוחדת תדון בהצעות חוק ואולם לא יועברו לוועדה הצעות חוק לאחר שחלפה שנה מיום הקמתה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לקבוע כי ניתן יהיה להעביר לוועדה המיוחדת הצעות חוק עד סוף כנס הקיץ הבא". למה להגביל את זה?

עקרונית, נתנו סמכויות חקיקה לוועדה למשך שנה, עכשיו הבקשה היא להאריך את זה עד תום הקדנציה.

אז למה ארבל כתבה עד סוף הכנס הבא? אתה ביקשת לדון עד תום כנס הקיץ הבא.

אני מתקן את הבקשה.

בדיוק.

כי הוא חושב שזה יהיה תום קדנציה.

מיקי, אני רוצה לתת לך את זה עד סוף הכנסת ה-20, יש לך בעיה עם זה?

לא, אני בעד.

אני מעלה להצבעה את בקשתו, עד תום כהונת הכנסת ה-20. הוועדה המיוחדת תהיה רשאית להמשיך ולדון בהצעות חוק עד תום הכנסת ה-20. מישהו רוצה להתייחס? לא. מי שבעד שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הארכת תוקף סמכות הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לדון בהצעות חוק נתקבלה.

ההצעה התקבלה, תודה רבה.

4. תקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון), התשע"ז-2017

אנחנו עוברים לנושא תקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון), התשע"ז-2017. פנתה אלי המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, יועצת משפטית וחברה בצוות התיאום בערוץ הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, התקנות האלה הן בעקבות השינויים שנעשו בחקיקה, אני אתן, בבקשה, ליועצת המשפטית לעבור עליהן ואנחנו נדון בהן.

תודה, אדוני. כזכור, יושב-ראש הכנסת הקים ועדה ציבורית בראשות השופטת שרה פריש שהגישה לו המלצות לעניין השידורים בערוץ הכנסת. היושב-ראש החליט לאמץ את רוב החלטות הוועדה הזאת, אימץ בשינויים. בעקבות כך, החוק תוקן במספר נקודות ועכשיו נשאר השלב האחרון של התאמת התקנות לתיקונים שנעשו בחוק ולהמלצות ואני אצלול ישר לתקנות עצמן. אני רק רוצה עוד להזכיר שאת התקנות לעניין ערוץ הכנסת, תקנות המדיניות, קובעת ועדת הכנסת בתוקף סמכותה לפי סעיף 4 לחוק, האומר ברישה: "ועדת הכנסת תקבע בתקנות מדיניות לעניין" וכאן יש שורה של נושאים שהיא רשאית לקבוע בקשר למדיניות. ובכן, אני אתחיל בקריאה:

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ו-11 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד–2003 (להלן – החוק), מתקינה ועדת הכנסת תקנות אלה:

תיקון שם התקנות 1. בתקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ו–2005, (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, במקום "טלוויזיה מהכנסת" יבוא "ערוץ הכנסת"."

התקנות היום קרויות "תקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת", כפי שהחוק נקרא בעבר – "חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת". עכשיו שינינו את זה ל"ערוץ הכנסת" משום שהשידורים כוללים שידורים הן בטלוויזיה והן באינטרנט.

זה ברור. אני חושב שיש נושאים שהם די ברורים ומוסכמים, כמו זה, אפשר לרוץ עליהם ונתעכב במקומות שבהם יש יותר תוכן ומשמעות.

אוקיי. אדוני רוצה לאשר את תקנה 1?

אני רוצה לאשר את תקנה 1. צריך להצביע עליה?

כן.

על כל תקנה נצביע עכשיו?

כן, בוודאי.

חשבתי שמצביעים על הכול אחרי שמתקנים את הכול.

עדיף תקנה-תקנה.

טוב. מי שבעד תקנה 1 שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 1 נתקבלה.

התקבל.

"תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "שידורי הכנסת", במקום "שידורי טלוויזיה" יבוא "שידור".

מי שבעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 2 נתקבלה.

התקבל.

תיקון תקנה 2 3. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א)(1), במקום "גם אם הוא אינו מצולם" יבוא "גם אם הגוף המשדר מצלם ומשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאת הכנסת".

לחוק הוסף סעיף 4א שאומר כדלקמן: "בעת צילום ושידור של ישיבות מליאת הכנסת, ישדר הגוף המשדר את מי שקיבל רשות דיבור מיושב ראש הישיבה או את יושב ראש הישיבה כשהוא הדובר; אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהגוף המשדר לצלם ולשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאת הכנסת, במהלך דברי הדובר". בהתאם לכך, החוק קובע שהמצלמה צריכה להיות ממוקדת בדובר ולא לסטות מהדובר – אני לא אכנס עכשיו לכל הטעמים האלה – אבל היא יכולה במקביל לצלם גם התרחשויות אחרות.

דיברנו על זה, בעצם אנחנו מתאימים את התקנות ללשון החוק.

נכון. כאן באים להדגיש שגם צריכים לשמוע את הדובר בכל מקרה, לא רק לצלם אותו אלא גם לשמוע אותו.

רק להבהיר: חבר כנסת אומר את דבריו ואז מתפתח איזשהו דיאלוג, לא בהכרח דיאלוג מתלהם וכו' - - -

הרעיון הוא להשאיר בועה, לעשות שידור מקביל.

בועה או מסך חצוי.

הרעיון היה להשאיר את הדובר.

הדובר בכל מקרה נשאר ואחר כך יש עוד מצלמה - - -

שאם מישהו מעלה קריאת ביניים או שואל שאלה?

בדיוק. כי חברי הכנסת התלוננו ואמרו: אנחנו נואמים וסתם מצלמים את ההוא מדבר בטלפון וכו'.

או אולם ריק.

או אולם ריק. אז אמרו, קודם כל שיראו את הדובר. אתם רוצים לעשות עוד משהו? – במקביל. זו התקנה. אני מעלה להצבעה את תיקון תקנה מס' 2, סעיף 3 להצעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 3 נתקבלה.

פה אחד. הלאה.

ברשותכם, אני רוצה להקדים מספר מילים לפני שאני קוראת את תקנה 4 ואת תקנה 5. החוק קובע שהגוף המשדר לא יקטע את שידורי המליאה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות. היום, התקנות כנוסחן מאפשרות לקטוע את שידורי המליאה בשתי נסיבות: בעת שידורי חירום, ובאופן שכיח יותר, לשם שידור מהדורת החדשות היומית, בהתאם לנוסח היום, בשעות הערב. אני אקרא לאחר מכן מה קובעת היום התקנה. בחוק, כפי שתוקן, נקבע בפירוש שאין לקטוע את שידורי המליאה, שהם ישודרו במלואם, ולכן היה צריך להתייחס לנושא של החדשות, מה יקרה בכל זאת עם החדשות.

ההמלצה של ועדת פריש היתה לחייב את הגוף המשדר להמתין עד שעה מסוימת – אינני זוכרת אם זו היתה שעה 23:00 או 24:00 – אם המליאה תסתיים עד אז, לשדר את מהדורת החדשות, אם לא אז הוא יהיה משוחרר מכך. היושב-ראש סירב לקבל את ההמלצה הזאת של ועדת פריש. הוא אמר שלא נכון לחייב את הגוף המשדר לשבת ולהמתין, להחזיק צוות שלם לצורך שידורי החדשות ולקבל את ההחלטה בשעה כל כך מאוחרת. לכן, ההחלטה היתה – ועכשיו אנחנו מנסים להביא את זה לידי ביטוי בתקנות –שאם בשעה שנקבעה לשידור מהדורת החדשות מתקיימת מליאה, הגוף המשדר לא חייב לשדר את מהדורת החדשות באותו יום. הוא יכול להחליט אם הוא רוצה כן - - -

אבל לא לעלות על המליאה.

את שידורי המליאה בכל מקרה לא קוטעים.

ולגבי שידורי חירום?

שידורי חירום עדיין נשאר, זה בתקנות, אני אקרא את התקנה הרלוונטית מיד.

לא צריך, אם זה קיים זה קיים, בסדר.

אבל, מצד שני, כדי שהצופים בערוץ לא יהיו מנותקים לגמרי מענייני החדשות, הן הפרלמנטריות והן הכלליות, היתה המלצה נוספת שבאה לידי ביטוי בתקנות המוצעות והיא לאפשר לגוף המשדר במהלך כל השידורים להעביר סקרולים עם עדכוני חדשות. כתוצאה מכך, מצד אחד מליאה אף פעם לא תיקטע, ודאי לא לצורך שידורי חדשות, ומצד שני, הצופה לא יברח כדי לצפות בחדשות בערוץ אחר. עכשיו, ברשותכם, אני רוצה לקרוא את התקנות.

לא שאני מתנגד אבל זה פוגע, כי כשיש לערוץ מהדורת חדשות יש אנשים שזה - - -

עוגן.

כן, זה העוגן ואנשים יודעים שב-20:00 ערוץ הכנסת משדר חדשות. משעה שזה טנטטיבי, זאת אומרת שבמקרים מסוימים זה לא יהיה, זה פוגע במעמד של הערוץ מול הצופה, שהוא אומר היום יש או אין.

התפיסה של המעמד מול הצופה בעניין הזה היא שקודם כל יש מליאה. אתה יודע שאתה מסתכל על ערוץ הכנסת כשיש מליאה, אתה תראה את המליאה.

ברור, אבל פעמים המליאה משעממת באופן משמעותי יותר מהחדשות, בואו נודה על האמת.

בשביל זה מי שלא רוצה לא צופה בערוץ הכנסת.

נכון, או שהוא יתעדכן באמצעות הסקרולים. ברשותכם, אני אקרא את התקנה:

"הוספת תקנה 3א 4. אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"שידורי חדשות בערוץ הכנסת 3א. (א) הגוף המשדר ישדר את חדשות הכנסת בימים ראשון עד חמישי, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה ברישיון; אולם, מתקיימים במליאת הכנסת דיונים בשעה שנקבעה לפי הרישיון לשידור חדשות הכנסת, לא תחול על הגוף המשדר חובה לשדר את חדשות הכנסת באותו יום.

(ב) הגוף המשדר ישלב בשידורי הכנסת ובמישדרים המוספים עדכונים כתובים בעניינים פרלמנטריים ובענייני היום בארץ ובעולם; עדכונים כאמור בשידורי הטלוויזיה יהיו בכתוביות רצות בתחתית המסך."

לגבי תקנת משנה (א), אני רוצה לומר שאנחנו עגנו כאן את הפרקטיקה והיא חיוב הגוף המשדר לשדר את חדשות הכנסת בימים א' עד ה' בהתאם להוראות שנקבעו ברישיון. עד היום החובה הזאת היתה מעוגנת אך ורק ברישיון וכשהיו דיונים בקשר לעניין הזה סברנו – "סברנו" זה היושב-ראש וצוות התיאום – שראוי שהחובה הזאת תעוגן בתקנות. הפרטים – אורך המהדורה, למשל, וכיו"ב – ייקבעו ברישיון. עכשיו יש הערות למועצה.

אנחנו רוצים להתייחס לשני הסעיפים האלה. אני רוצה לדקדק לעניין השעות. המפעיל הנוכחי של ערוץ הכנסת משדר את מהדורת החדשות בשעה 22:00. כלומר, המליאה צריכה להתארך עד אחרי השעה 22:00 בשביל לפטור אותו משידור מהדורת החדשות. הזוכה מהמכרז החדש של הערוץ, שייכנס לנעלים שבוע הבא, החליט, וזה יעוגן ברישיון שלו, לשדר את המהדורה בשעה 19:00, כך שהסעיף הזה אומר שהם יוכלו לא לשדר את מהדורת החדשות כל פעם כשהמליאה תתארך אחרי השעה 19:00 ולא אחרי 22:00.

אז מה אתה מציע?

לשיקול הוועדה אם היא רוצה לקבוע שעה שהיא מאוחרת יותר, נגיד 20:00 או 21:00, כי הכנסת משלמת על מהדורת החדשות הזאת. אם היא רוצה שתהיה שעה שאחריה בכל זאת זה ישודר.

מה שזה אומר פרקטית – שלפחות יומיים בשבוע שהכנסת מתכנסת לא יהיו חדשות.

שני ושלישי?

ביום שלישי זה מסתיים מוקדם.

שני זה לא יהיה.

בטוח.

בטוח, כי אתה לא מסיים לפני 19:00 בשני, אבל אתה יכול לגמור ב-20:00 ולא יהיו עדיין חדשות.

להבהיר שעורך הערוץ, גם אם המליאה מסתיימת ב-20:30, יכול לשדר את מהדורת החדשות, זו רק לא חובתו.

זה ברור, לא?

יכול – ודאי. הנוסח לא מונע ממנו לשדר.

זה לשיקולו.

הדבר היחידי הוא שבזמן מליאה יהיה אסור לקטוע לצורך שידור מהדורת החדשות ולאחר מכן זה לשיקול דעתו, אלא אם כן הוועדה מחליטה משהו אחר.

השיטה הזו שב-22:00 חותכים את המליאה ומעלים חדשות – לא אהבתי אותה, ובטח לא אם עכשיו זה ב-19:00. לא יכול להיות שב-19:00 חותכים את המליאה, שמים חדשות וממשיכים הלאה, זה לא הגיוני, בימים שיש מליאה. לכן אני אומר, אם המליאה עדיפה אז היא עדיפה, השאלה היא באמת למקומות שמצד אחד היושב-ראש אמר: אני לא יכול להכריח אותו בימים שבהם אני לא יודע מתי המליאה תסתיים לשדר בערב, מצד שני, יכול להיות שעד 21:00 אתה יכול להגיד – השאלה גם מה העלויות של אותו זכיין.

אתה יכול לשים איזה גג. אם אתה אומר: היה והמליאה מסתיימת עד – תקבע שעה, נניח 20:00 – אז יחויב הערוץ לשדר, כי זה לא יהיה ב-23:00 או ב-24:00. שיהיה איזשהו גג – למה? כי סביר מאוד להניח - - -

הוא לא יודע מתי המליאה תסתיים. מתחיל יום שני, הוא לא יודע מתי המליאה תסתיים. אם הוא היה יודע שהמליאה מסתיימת בשעה סבירה והוא צריך להכין חדשות, אין בעיה, אבל אם עכשיו הוא בא למליאה והוא לא יודע מה קורה, ועכשיו הוא מחזיק את כל האנשים שלו במשמרת לילה עד 22:00 – אני לא מספיק מכיר את עבודת הערוץ בשביל להכתיב את העניין הזה. יש לך איזושהי התייחסות לזה?

יושבים פה נציגי הזכיין במכרז.

בואו נשמע מה אתם אומרים.

אנחנו בכל מקרה מתכוונים לשדר את החדשות בשעה יותר מאוחרת מהשעה 19:00. השעה שנכתבה במכרז היתה מנוגדת למה שהיה כתוב או שהיה ניסיון לשנות, אבל אם תהיה החלטה - - -

מה, היתה שעה? כתבו במכרז? או שאתם כתבתם?

במכרז באמת היתה כוונה, בשביל להעלות את הרייטינג למהדורת חדשות הכנסת, לשדר אותה לפני המהדורות הרגילות, לפני המהדורות של השעה 20:00. מתוך הדיון שעולה פה אנחנו מבינים שאולי שווה להעביר את המהדורה לשעה 21:00. כשצריך, להעביר אותה לשעה 21:00. אנחנו באמת מאמינים באיזשהו רצף, כמו שאמר חבר הכנסת יונה קודם, אנחנו מאמינים שצריכה להיות שעה קבועה ולכן לא מאמינים לשדר אותה פעם אחת ב-19:00 ופעם שנייה ב-21:00. אם נקבע שהיא תהיה ב-21:00 אז היא תהיה ב-21:00 לאורך כל הימים, פרט לימים בהם יש מליאה מאוחרת, נניח ימי שני.

הוועדה כרגע קובעת מדיניות אז היא לא יכולה לקבוע את השעה המדויקת של שידור החדשות. ברור שזה צריך להיקבע ברישיון ובקשר לנושא הזה אתם צריכים לעמוד בקשר עם המועצה, אם היא מוכנה בכלל לשנות את השעה שאתם הצעתם, אינני יודעת, יכול להיות שיש לזה השלכה בכלל על לוח השידורים שאתם הצעתם.

כל שינוי מהצעת המכרז שרוצים שיעוגן ברישיון, ודאי שצריך לעבור דרכנו.

מה שכן, עלתה כאן הצעה שבקשר אליה אני מבינה שחברי הכנסת מבקשים - - -

אני חושב שהיום הבעייתי העיקרי יהיה יום שני כי ביום רביעי כמעט לא קורה – לפעמים, נדיר – שהמליאה מסתיימת לפני 21:00, ויום שלישי היא גם מסתיימם באזור 19:00-20:00.

אי אפשר לדעת.

נכון, אי אפשר לדעת, אבל ביום שני בטוח יש לנו בעיה. השאלה היא עד איזו שעה, אם אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שאתם תעמדו בשידור חדשות, אפשר בלי לייצר איזושהי מהפכה בעלויות. יום שני, מתחילים מליאה, רואים ש-19:00 אין סיכוי. אם נגיד שעד 21:00, במידה והמליאה תסתיים עד 21:00, תהיו מחויבים לשדר חדשות – זה משהו שאתם מסוגלים לעמוד בו? אתם מסוגלים לעמוד בו, השאלה היא האם זה משהו שיכול לפגוע בכם?

יש גם המשך של לוח שידורים, שגם שם יש איזשהו רצף. אם זה פוגע בהמשך לוח שידורים ברצף אחר - - -

אבל את לא יודעת מתי המליאה מסתיימת ביום שני בהגדרה.

נכון, אבל אם יש תוכנית אחרת שמתוכננת לשעה 21:00, שהיא תוכנית קבועה - - -

את לא יכולה ביום שני ב-21:00 תוכנית קבועה - - -

לוח השידורים הוא - - -

הבנתי. אתם אומרים: תהיה מליאה, ברגע שהמליאה מסתיימת אתם משתלבים עם לוח השידורים הרגיל.

משהו שיהיה קשה מאוד לעשות אותו.

אני לא רוצה להיכנס לזה באמת.

יש לי הצעה – אני חושב שסביר יהיה לקבוע את השעה 21:00. על ידי כך אנחנו מבטיחים, לפחות בסבירות מאוד מאוד גדולה, שיום שלישי ורביעי יש חדשות, והיום היחיד שהוא טנטטיבי זה רק יום שני. אני חושב שגם לטובתם – אפרופו גם הציון הזה של עניין הרייטינג – האינטרס שלהם שיהיה רצף ורצף קבוע בזמנים, זה מהותי לערוץ שרוצה חיוניות וחיות למול הציבור לדעתי.

זאת אומרת, אם המליאה מסתיימת עד השעה 21:00 הם צריכים לשדר חדשות באותו יום.

אני אומר, בוא נתחיל עם שלישי-רביעי, סביר להניח בשלישי ורביעי, אם אתה אומר 21:00, אין סתירת זמנים.

אז אתה אומר לוותר על יום שני ולהגדיר שחוץ מיום שני צריכות להיות משודרות החדשות אלא אם המליאה חוצה את השעה 21:00?

בדיוק, ועכשיו גם הם יכולים להתכוונן לשעה 21:00, היה וזה נסגר לפני שיעשו גם יום שני, אבל יש לך לפחות ביטחון לגבי ראשון - - -

לא, את שני אנחנו מחריגים להם.

נכון. יש לך את ראשון, שלישי, רביעי, חמישי – זו כבר יציבות של 21:00. ארבעה ימים מתוך חמישה יש שידורים ויש לך רק יום אחד שהוא קצת בעייתי כי אתה לא יודע מתי תסתיים המליאה.

אני אקרא אולי את התוספת, אם זה מה שמתגבש. הנוסח יהיה כפי שמופיע להלן עם תוספת, אני אקרא את הכול: "הגוף המשדר ישדר את חדשות הכנסת בימים ראשון עד חמישי, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה ברישיון; אולם, מתקיימים במליאה דיונים בשעה שנקבעה לפי הרישיון לשידור חדשות הכנסת, לא תחול על הגוף המשדר חובה לשדר את חדשות הכנסת באותו יום, ובלבד שישיבת הכנסת לא הסתיימה עד שעה 21:00". זו המשמעות.

אני רוצה לשמוע גם את ההתייחסות שלכם וגם את התייחסות המועצה, קודם כל המועצה.

אנחנו חושבים ש-21:00 זו שעה טובה מהטעם שזו שעה שאפשר לתפוס את אלה שפספסו את המהדורות של ערוצי הברודקאסט בשעה 20:00. אנחנו מאפשרים להם עוד מהדורת חדשות במקרה והם הגיעו הביתה יותר מאוחר ואפשר לתפוס את הצופים.

כאן לא משנים את השעה הקבועה של שידורי החדשות אלא רק בימים שהמליאה המשיכה בשעה 19:00 והסתיימה לפני 21:00.

אני מדבר על יום שני. גם אם זה יהיה רק ביום שני 21:00 זו שעה טובה כי אפשר לתפוס את אלה שפספסו את המהדורות של ערוצי הברודקאסט.

הרעיון הוא שאם המליאה מתארכת אחרי 21:00 הם לא מחויבים בחדשות.

אחרי 21:00, מי שצופה בערוץ הכנסת בהכרח מחפש את המליאה, הוא לא מחפש לראות מהדורת חדשות.

הרוב, אי אפשר להגיד על כולם. אז לך אין התנגדות לזה?

לא.

בואו נשמע את הזכיינים.

הבעיה העקרונית היא שאם אנחנו באמת מתכננים מהדורה יומית בשעה 19:00 והתקנות מחייבות אותנו להשאיר צוות קבוע עד השעה 21:00, זה משהו שההיערכות אליו היא קצת בעייתית.

זה מה שאני רוצה להבין.

אתה משלם לאנשים, אתה לוקח אולפן, צוות ואנשים שאתה אומר להם: אתם עובדים להכין מהדורת חדשות, כשזה לא משהו שקורה בשעה וחצי שעה. האנשים האלה עובדים משמרת לפני כן, 10 שעות, הם יודעים שהם מסיימים לעבוד בשעה 20:00 ובעצם עכשיו אני אומרת להם: לא, אתם צריכים להיות בהיכון עד השעה 22:00. יש לזה היערכות, זה לא משהו שאפשר באופן קבוע ושיטתי להחליט שכך יהיה.

לא היתה לזה התייחסות בזיכיון?

הכנסת משלמת על המהדורה הזאת. בתקציב של ערוץ הכנסת מדי שנה מגולמת מהדורת חדשות יומית.

בוודאי, אבל אנשים שעובדים משמרת, שהם יודעים שהם משדרים תוכנית בשעה 19:00, הם נערכים לזה 10 שעות אחורה, 8 שעות, כמה שעות שמשמרת נחשבת, וברגע שבאופן קבוע כל יום הם יצטרכו עכשיו לדעת שאולי הם עובדים שעתיים נוספות, אני חושבת שזה קצת בעייתי גם מבחינת האנשים וכוח האדם שאתה מעסיק.

אני רוצה להתייחס לזה בשני אופנים: א', אני אקרא את הנוסח של תקנה 4א, שעדיין לא הגענו אליה: "על אף הוראות סעיף 11(א) לחוק" – זה הסעיף שאין לקטוע את שידורי המליאה אלא במקרים שנקבעו בתקנות – "רשאי ערוץ הכנסת לקטוע את השידור של דיוני מליאת הכנסת, המועבר בשידור חי, בכל אחד מאלה: (1) למשך 20 דקות לכל היותר, פעם אחת ביום, בשעה שיוחדה לכך בשעות הערב לא לפני שעה 20:00, לצורך שידור חדשות הכנסת, ובלבד שבתום שידור חדשות הכנסת יימשך שידור הדיונים, אם לא הסתיימו;". דהיינו, בהתאם למצב החוקי הקיים, שההצעה שלכם ודאי לא יכולה לסתור אותו, במקרה של התמשכות דיוני המליאה אחרי שעה 19:00, הייתם אמורים לחכות לשעה 20:00 כי אסור היה לכם לקטוע בשעה 19:00. זה אחד, זה המצב החוקי היום.

מעבר לכך, בעיקרי הרישיון, כפי שפורסמו בעת הגשת ההצעה למכרז, נאמר מפורשת: יובהר כי על פי התקנות בנוסחן הנוכחי רשאי בעל הרישיון לקטוע את השידור של דיוני מליאת הכנסת המועבר בשידור חי לצורך שידור חדשות הכנסת, ואולם לא שודרה מהדורת חדשות הכנסת עקב התארכות דיוני המליאה מעבר לשעה 23:00, לא יהיה חייב בעל הרישיון לשדר את המהדורה באותו יום, אך יראו את המהדורה כאילו שודרה לצורך העמידה בהוראות כך וכך. זאת אומרת, אנחנו יצאנו מתוך נקודת הנחה שעד השעה 23:00 זה מה שהודיעו לכם העיקרי הרישיון, והוספנו שיובהר כי יתכן שוועדת הכנסת תחליט על תיקון התקנות כי ידענו כבר שהנושא הזה מתבשל, כך שבעל הרישיון לא יהיה רשאי לקטוע את שידור דיוני המליאה לשם שידור מהדורת חדשות הכנסת.

נכון, אנחנו מכירים את זה. זה נכון ומכיוון שאנחנו עכשיו מתקנים את התקנות ושואלים איזה בעיות יכולות לצוץ, אנחנו מעלים את זה. אנחנו מבקשים שאם אכן זה הנוסח שיקבע בסוף, תהיה לנו אפשרות מול המועצה לשנות את השעה שהחלטנו. רצינו להעביר את זה לשעה 19:00, היינו מודעים לכך שלפי התקנות זה צריך להיות מאוחר יותר, המועצה העלתה את הבעייתיות הזאת של השעה 19:00, אם היא תסכים שאנחנו נבדוק אפשרות לשנות את זה לשעה 23:00, למרות שאנחנו מחויבים לרישיון כפי שהצענו במכרז, אז יהיה לנו יותר קל לעמוד בתקנה. מכיוון שהדברים עולים ואנחנו כן - - -

אבל מה נכון לצופים לדעתכם המקצועית?

בדקנו את זה גם אחרי ההצעה, כתבנו 19:00 כי באמת חשבנו שזה טוב אבל אנחנו די שוקלים ומתלבטים בינינו ובין עצמנו שאולי כן להשאיר את זה בשעה 21:00. ככל שהתקנות ישקלו - - -

לא קיבלתי תשובה: מה עדיף מקצועית, 19:00 או 21:00?

אני אשמח שהסמנכ"ל יענה על כך.

בבקשה.

אני פשוט הייתי הבן אדם שכתב את לוח השידורים והמחשבה הראשונית היתה באמת לשדר את מהדורת החדשות ב-19:00 כדי לא להתחרות במהדורה של 20:00. בנוסף, בשעה 21:00, בזמן המושב, יש תוכנית שקוראים לה "הזירה" – שם זמני, השם עוד ישתנה – אבל בסופו של דבר זו תוכנית שאמורה להיות אינטראקטיבית בשיתוף חברי הכנסת. לאחר מחשבה, כשהתחלנו את ההכנות, הבנו שיכול להיות שעדיף לעשות שיפטינג בין שתי התוכניות, שבעצם מהדורת החדשות תעבור - - -

הכול כפוף לאישור.

בוודאי, אין פה בכלל שאלה. כאשר בעצם התוכנית תוקדם - - -

למה אתה חושב שזה יותר טוב?

מכמה טעמים: א', השאלה בין 19:00 ל-21:00 היא יחסית שאלה שההבדל בה לא גדול. אנחנו לא רוצים להתחרות במהדורות המרכזיות בערוצים המרכזיים, ולכן 19:00 או 21:00 זה היינו הך מהבחינה הזאת. היתרון יכול להיות ב-21:00 מבחינת מהדורת החדשות בעיקר בקיץ, כשיש שעון קיץ, מחשיך יותר מאוחר ואז הקהל באופן די מסורתי מגיע יותר מאוחר הביתה, הצפייה מתחילה יותר מאוחר בטלוויזיה. בנוסף, הבנו שהתוכנית שנקראת "הזירה" – שוב, שם זמני – מאוד זקוקה להתרחשות בכנסת וב-21:00 - - -

אין כלום לפעמים.

בדיוק.

אלא אם יש מליאה.

אלא אם יש מליאה.

ואז אתם לא עולים.

יפה, אבל ב-19:00 הסיכוי יותר סביר שחברי הכנסת יהיו ובחדשות אנחנו פחות זקוקים לחברי הכנסת לעומת "הזירה", ששם - - -

אז בהנחה שתקבלו את אישור המועצה להחלפה הזאת אין לכם בעיה גם עם הנושא של התקנות ולא מדובר פה בעלויות מיוחדות או משהו כזה.

כמובן שאנחנו נקבל את התקנות בכל מקרה מכיוון שזה היה גם קודם לכן, אנחנו מכירים את זה ומודעים לזה.

שלא תהיה לכם דרישה כספית עקב זה.

לא. היות ואנחנו כבר מדברים אז כן היינו מבקשים שהמועצה תהיה מודעת לדברים שלנו.

אני רק רוצה לומר, הוועדה מתבקשת לאשר תקנות והיא תחליט באיזה נוסח לאשר את התקנות. אין באישור התקנות, בנוסח זה או אחר, כדי לחייב את המועצה לקבל כל בקשה שלכם בעניין הזה. מה שבסמכות המועצה יישאר בסמכות המועצה.

בוודאי.

אני לא רואה איזושהי בעיה. אני לא חושב שתפקיד של רגולטור לקבוע ליין-אפ של איזשהו ערוץ. ככל שהם רוצים לשנות והאינטרס שלהם הוא להגדיל את מספר הצופים בערוץ, אני חושב שזה דבר שהוא טוב ונכון לעשות. כמובן, צריך להתייעץ על זה עם הצוות המקצועי ולקבל את האישורים המתאימים אבל אני לא צופה בעיה מיוחדת. אז אפשר במקרה הזה לקבוע, כפי שעו"ד בנדלר הציעה קודם, שלא תשודר מהדורת החדשות ככל שהמליאה מתארכת אחרי השעה 21:00.

זה לא מותנה אחד בשני, יונתן, זה מה שניסיתי להבהיר.

בוודאי. גם אם הם ישאירו את המהדורה בשעה 19:00 היא תוכל לא להיות משודרת, אלא אם המליאה תתארך אחרי השעה 21:00. רק אם המליאה תתארך אחרי השעה 21:00.

מבחינת לוח הזמנים או ליין-אפ של התוכניות, אני חושב – אני לא יודע אם אני מבטא פה רצון כללי של חברות וחברי הכנסת אבל כן לי יש אינטרס שיהיה מצב אופטימלי שבו הערוץ הזה, עד כמה שניתן, ישדר כל יום מהדורת חדשות, בלי לקבוע את הליין-אפ. מבחינתי, זה דבר נכון גם ציבורית שלערוץ הכנסת יש מהדורת חדשות, ולכן העניין של להעביר את מהדורת החדשות ל-21:00 מבטיח לטעמי סבירות גדולה יותר לשידור.

חוץ מימי שני כנראה.

בדיוק, ואז נשאר לנו רק יום שני שהוא טנטטיבי. אבל אם יש לנו ערוץ כנסת שמשדר עכשיו לפחות ארבע מהדורות חדשות בשבוע, זה דבר שאני חושב שהוא משרת את האינטרס הציבורי.

היינו אפילו קוטעים את המליאה בשביל השידור ב-22:00, את זה אנחנו לא רוצים לעשות אז אני חושב שהסיפור הזה של 21:00 – אתה צודק שבעקרון אנחנו לא תלויים, אתם לא בנו ואנחנו לא בכם, בערוץ, אבל אני חושב שיש פה אווירה שאפשר יהיה להגיע להבנות בעניין הזה. איפה אתם יכולים כן, במירכאות, לפעול תחת שינוי – זה אם בסוף במועצה לא יסכימו להחלפה שאתם רוצים ואז אתם תצטרכו לחכות את השעתיים מ-19:00 עד 21:00.

אם זה כך, ניערך.

אני גם רוצה לומר, ברוב המקרים – אי אפשר להבטיח את זה אבל יש איזשהו צפי – יודעים אם המליאה עומדת להסתיים בתוך חצי שעה, שעה או משהו כזה. זה לא לגמרי נעלם ברוב המקרים.

אני אגיד גם יותר מזה – בכל מקרה אנחנו נערכים לחדשות. כלומר, גם אם אנחנו לא יכולים לדעת, אנחנו לא יכולים לחכות לרגע האחרון. חדשות זה משהו שמתחילים לעבוד עליו מהבוקר. כלומר, בכל מקרה אנחנו נערכים לשידור. זה לא משהו שאנחנו יודעים שביום שני הסיכוי קלוש אז אנחנו - - -

ברור. טוב, קראנו את זה עם התוספת כפי שהגדרת. לפרוטוקול אני מבהיר, כדי שיהיה ברור לכולם ואם צריך לעשות שינוי אחרי זה, שהכוונה היא שלא קוטעים מליאה לטובת חדשות ותהיה חובה לערוץ לשדר חדשות כל יום שבו המליאה הסתיימה עד 21:00.

אפשר להתייחס לעניין הסקרולים?

בבקשה.

לעניין הסקרולים אנחנו לא חושבים שזה נכון משני טעמים: הטעם הראשון, אנחנו מפחדים שערוץ הכנסת קצת יאבד מהאופי הפרלמנטרי שלו ויראה כמו ערוץ החדשות, כמו MSNBC, שכל הזמן יש שם סקרולים שרצים למטה. דבר שני, זה מאוד מעמיס על המסך. ידמיין היושב-ראש, יש מליאה, יש name job לדובר, יש פירוט של הצעת החוק שמדברים עליה ולפעמים גם פירוט של מה מדברים, מתחת לזה עוד סקרולים שרצים, סמליל של הערוץ למעלה, ועוד בנוסף, בהתאם למה שאושר פה בשנה שעברה, יכול להיות מצב של מסך מפוצל בין דובר והתרחשויות אחרות במליאה. זה מסך שהוא מאוד מאוד עמוס ולדעתנו קצת יכול לפגוע בחוויה של הצופה. לכן אנחנו ממליצים במליאה וועדות שלא יהיו סקרולים. סקרולים מתאימים לתוכניות מוספות, כמו תוכנית הבוקר, אולפן פתוח ומהדורת חדשות הכנסת. עם זה אין לנו בעיה. במליאה וועדות אנחנו מאמינים שזה לא נכון.

מעניין אותי מה דעת הזכיין, טכנית, מקצועית.

אני מסכים, זה נורא בתלוי בתוכניות כי לצורך העניין יש בלוח השידורים תוכניות - - -

השאלה אם אנחנו יוצאים פה בתקנה שאומרת שבזמן מליאה או בזמן ועדות אנחנו לא מאשרים סקרולים.

בכל מקרה, בזמן מליאה ובזמן ועדות אמור לעלות מה שנקרא "פלאף" על המסך, שגם כך מתאר את מה שמתרחש, אז הסקרול לא באמת מוסיף יותר מדי - - -

אני חושב שברמה המקצועית אנחנו לא צריכים להתעסק עם זה בחקיקה בכלל, זה שיקול מקצועי שלכם ושלהם.

זה שיקול דעת מקצועי של עורך התוכנית.

למה זה מגיע אלינו לחקיקה בעצם? למה לתקנות? למה אני מחייב אותם לעשות את זה?

אני אגיד לך מדוע, אדוני, משום שזו היתה אחת השאלות שנדונו בעת תיקון החוק ובפירוש ההגדרה של מישדרים נוספים תוקנה כך שבסופה יבוא "או עדכונים כתובים בענייני היום בארץ ובעולם שישודרו בהתאם לתקנות לפי סעיף 4". זה בחוק עצמו. ובסעיף 4(6) לחוק: "4. ועדת הכנסת תקבע בתקנות מדיניות לענין – (6) סוגי המישדרים שרשאי הגוף המשדר לכלול במסגרת המישדרים המוספים" – הוסף לכאן: "ובכלל זה הוראות לעניין שידור עדכונים כתובים בעניינים פרלמנטריים ובענייני היום בארץ ובעולם".

השאלה שלי היא למה אני מכריח אותם. הגוף המשדר ישלב, אני לא רוצה להכריח. אני רוצה לפי שיקולו, אם הוא לא רוצה לשלב - - -

אין לנו התנגדות שזה יהיה לשיקול הגוף המשדר.

בסופו של דבר הם אנשי מקצוע, הם רואים את המסך. למה אני מכריח אותם כשהמסך מלא להריץ סקרולים? זו השאלה.

קודם כל, באופן כללי אתה מכריח אותם לשלב בשידורים עדכונים כי אחת המטרות היתה – כך היתה המחשבה, אני משקפת כאן רק את המחשבה – שכדי שהערוץ יהיה מספיק אטרקטיבי ולא יברחו ממנו הצופים כל אימת ששומעים שיש איזושהי התרחשות מעניינת בארץ או בעולם ויעביר את השלט לערוץ אחר, לאפשר עדכונים רצים. היקף העדכונים, באיזה שעות הם ישודרו וכו' – התקנות לא נכנסו לעניין הזה. יכול להיות – אני חושבת שזה מיותר כי זה ברור אבל יכול להיות – שצריך להסמיך במפורש את המועצה לקבוע כללים בעניין הזה. הוועדה הציבורית והיושב-ראש לא סברו שיש להגביל אותם, כי אם יש נניח חס וחלילה פיגוע במהלך שידורי מליאה, אמנם נכון שלא - - -

לא, את לא הבנת אותי, אני לא מדבר על להגביל, אני מדבר למה להכריח.

רשאי לשדר, ולא חייב לשדר.

בדיוק, רשאי לשדר, למה לחייב? זו השאלה.

אז אני אגיד לכם מדוע. קודם כל, כי יש לזה עלויות וכל דבר תומחר. אז עכשיו אתה מצד אחד תמחרת, מצד שני אתה משאיר את זה לשיקול הדעת, אני לא יודעת אם זה נכון. זה דבר אחד. דבר שני, לנו יש עניין ככנסת שהערוץ יהיה אטרקטיבי, השאלה ההיקף והאם נכון בכלל במהלך שידורי מליאה או ועדות להעביר סקרולים. אם תשאל אותי – באמת רק על עניינים שהם מאוד קרדינליים. לא הייתי מפריעה כדי לעדכן שאדם מסוים נפגש עם אדם אחר. אבל כאן זה באמת הפעלת שיקול דעת ויכול להיות שהמועצה יכולה לקבוע הוראות לעניין הזה.

אתי אומרת שהיא חוששת מזה שאם זה לשיקול הדעת של המפעיל הוא ייקח שיקול דעת כלכלי ויגיד: אני לא עושה סקרולים וזהו, מה אכפת לי. זה מה שהיא אומרת. מצד שני, אני לא רוצה לחייב אותו לעשות משהו שהוא לא נכון מקצועית.

אני לא חושבת שנאמר שזה לא נכון מקצועית.

לעשות במליאה, כשיש לך גם ככה את הצעת החוק וכו', אומר לך נציג המועצה שזה נראה לא טוב, זה לא נכון.

תראה, הנקודה שמדריכה אותנו היא לא עלויות או לא עלויות, אלא מהו האינטרס הציבורי. זה העיקרון המדריך כאן. אז אם יש הסתייגויות והשגות זה מה שעומד מול עינינו. אם האינטרס הציבורי עולה בקנה אחד שהם יחסכו כמה גרושים, מה אכפת לי?

אבל המערכת קיימת בכל מקרה, המערכת שם כי אנחנו - - -

את ההשקעה הם עשו. להביא את המערכת ואת ההשקעה הם עשו בכל מקרה ואז הם נשארים רק עם השיקול המקצועי. אני לא רוצה להיכנס לשיקול המקצועי. אני לא רוצה להכתיב להם אם כן או לא כי יכול להיות שאני אגיד להם לא בזמן מליאה ודווקא אז יהיה משהו מאוד חשוב שהם כן ירצו להעביר.

גם לגוף המשדר יש אינטרס שיהיו כמה שיותר צופים ושלא יינטשו אותו ברגע שקורה משהו.

שאם יש משהו חשוב אז אנחנו מעדכנים ואנחנו בעניינים.

אני רוצה לומר, התקנה כפי שהיא מנוסחת עכשיו לא מדברת בכלל על המינון ולא מדברת על מתי. אני קוראת שוב:

"(ב) הגוף המשדר ישלב בשידורי הכנסת ובמישדרים המוספים עדכונים כתובים בעניינים פרלמנטריים ובענייני היום בארץ ובעולם; עדכונים כאמור בשידורי הטלוויזיה יהיו בכתוביות רצות בתחתית המסך."

זאת אומרת, יש כאן חובה לשלב, לא מדובר על מינון, לא מדובר כל כמה זמן והמועצה רשאית לקבוע כללים בקשר לעניין הזה.

אז אני לא צריך להגיד לכם מה כן ומה לא, אני לא צריך לשפוט אם נושא החלפת שלטון במצרים מצדיק לעלות במליאה או לא מצדיק, את זה אתם תעשו, אבל מצד שני, גם לא מחייב אתכם בזמן מליאה להריץ כל הזמן: הפועל 1-0 נגד בית"ר.

יואב, אני רוצה להעיר הערה. הרי אמרנו שהשידורים הרציפים יכולים להיות מופסקים אם יש איזשהו אירוע חירום. זאת אומרת, זה לא שיהיה מצב שבו קרה אירוע דרמטי ונחסך מהציבור המידע.

זה לא נכון. אירוע חירום זה לא אירוע דרמטי. אירוע חירום זה אירוע ביטחוני, חירום, אירוע דרמטי יכול להיות התנקשות בחיי נשיא הונגריה, חס וחלילה.

אבל יכול להיות למשל ניסיון התנקשות ומי שניסה נתפס.

אבל נניח יום שני לדוגמה, שיש מצב שבו אין חדשות משום שיש מליאה אל תוך הלילה, אז יש צורך בפיצול על ידי הסקרולים. זה נניח מצב שהוא סביר כי אין לנו חדשות. אלה מקרים ספציפיים שזה נכון לעשות את זה. אתה טוען לדוגמה שאם אתה תשים סקרולים אז אתה יכול לפגוע בקשב של הצופה.

בנראות של המסך.

יש תוכניות שהן אינן אקטואליות, יש את האולפן הפתוח לצורך העניין בצהריים, סביר להניח ששם יש סקרול כי זה גם משהו נורא חדשותי, אבל יש נגיד תוכנית שקוראים לה "ראיון הפוך", שבה חבר כנסת נפגש עם אדם מהציבור לפגישה אישית, חבר הכנסת מראיין את האזרח והאזרח מראיין את חבר הכנסת, זו תוכנית שהיא בידורית נקרא לה, להעלות סקרול בכזאת תוכנית זו טעות, אתה יותר מושך את תשומת לבו של הצופה למקום הלא נכון. לשים בתוכנית כזו סקרול זו טעות.

אני חושבת שזו טעות. הדיון הרי הוא דיון מקצועי שלכם מול המועצה בעניין הזה, שהמועצה תתכבד ותקבע כללים. לא מצפים הרי - - -

אם הניסוח לא מחייב ולא מונע - - -

הוא מחייב באופן עקרוני, הוא לא קובע את המינון ולא מתי.

לתשומת לבה של המועצה.

בדיוק.

אני אציע לשלב את זה בשלוש תוכניות, שזה תוכנית הבוקר - - -

לא, זה לא לעכשיו. אתה תעשה את זה. הנוסח מקובל.

אני רק רוצה לומר שההבנה של הוועדה הציבורית שמינה היושב-ראש ושל היושב-ראש היא שכשיש אירועים דרמטיים, משמעותיים, ירוץ סקרול גם בעת שידורי המליאה והוועדות, חד-משמעית.

ולכן אני מבקשת המועצה לא תקבע תוכניות ספציפיות שיגבילו אותנו כי אנחנו מכירים את זה שאם רוצים אחר כך לעשות משהו אחר או שונה צריך לקבל את אישור המועצה ואנחנו יודעים שזה מאוד קשה מהרגע להרגע.

אני בכלל בעד לכתוב "רשאי לשלב", אני לא חושב שצריך להיכנס לזה מבחינתנו.

בסדר. אני מעלה להצבעה את תקנה מס' 4, שהיא הוספת תקנה 3א עם שני סעיפים, כפי שהקראנו: סעיף (א), עם התוספת של השעה 21:00, כפי שדיברנו קודם, וסעיף (ב), שדנו בו עכשיו. מי שבעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 4 נתקבלה.

ההצעה התקבלה. בואו נמשיך.

תיקון תקנה 4. כפי שאמרתי, תקנה 4 בנוסחה הנוכחי – קראתי אותה – מתייחסת לקטיעה של מליאת הכנסת בלבד בשני מקרים: מהדורת החדשות היומית, שקראתי, ובשעת חירום לצורך שידור הודעות חירום בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 5(ב)(3). הנוסח הנוכחי של תקנה 5, שעניינה תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות, הוא התאמה של התיקון שעשינו בתקנה הקודמת. אני אקרא את זה:

"תיקון תקנה 4 5. בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) ערוץ הכנסת רשאי לקטוע את דיוני מליאת הכנסת בשעת חירום, לצורך שידור הודעות חירום, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 5(ב)(3) לחוק.";

(2) בתקנת משנה (ב), המילים "בעת שידור חדשות הכנסת או" – יימחקו".

זה נותן ביטוי לשינויים שנעשו.

בסדר, אין פה משהו מיוחד. מי שבעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 5 התקבלה.

התקבל.

"תיקון תקנה 6 6. בתקנה 6 לתקנות העיקריות, אחרי "ישודרו" יבוא "בטלוויזיה" ובמקום "או בשידור" יבוא "ובשידור".

כאן מדובר על ההחלטה של לוח השידורים של הוועדות שדיוניהן ישודרו. אז כאן מוצע להדגיש, מאחר והשידורים מתייחסים גם לשידורים באינטרנט, שאנחנו מדברים בפירוש על השידורים בטלוויזיה.

או מה ששידור חי או שידור ראשון שאיננו שידור חי.

נכון, גם וגם.

מישהו רוצה להתייחס? לא. מי שבעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 6 נתקבלה.

פה אחד.

תקנה 8 לתקנות העיקריות, עניינה בליווי השידורים בכתוביות ותרגום. התקנה הזאת קבעה את המכסה של השידורים שיש ללוות אותם בתרגום, בעיקר אלה שסובלים מהגבלות בשמיעה. עוד לפני שהתקנות האלה תוקנו נחקק חוק הכתוביות, שקובע בדיוק את צורת ליווי משדרי טלוויזיה בכתוביות למוגבלים, אבל התחילה של זה היתה מאוחרת. כדי לוודא שבתקופה שבין כניסת חוק הכתוביות לתוקפו לבין - - -

לא יהיה פספוס. היום חוק הכתוביות בתוקפו כבר ויש פה כפילות מיותרת.

היום חוק הכתוביות בתוקפו ולכן התקנה הזאת בעצם לא רלוונטית. אני רוצה אבל להבהיר דבר מסוים: אנחנו מצד אחד מציעים למחוק מהתקנות את ההתייחסות לליווי שידורים בכתוביות ותרגום בגלל שחוק הכתוביות כאמור בתוקפו - - -

ובתיקון האחרון הסעיף המסמיך לעניין הזה בוטל, בחוק שידורי ערוצי הכנסת.

נכון. אבל בחוק הכתוביות יש סעיף שמדבר על תקופה של תחילת פעילות של גוף משדר, שבאותה תקופה לא יחולו עליו החובות לפי החוק. העובדה שאנחנו מוחקים כרגע את החובה הזאת מהתקנות בגלל קיומו של חוק הכתוביות, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהגוף המשדר החדש, זאת אומרת, בעל הרישיון החדש, לא יטען שמגיע לו הפטור הזה. הליווי בכתוביות בהתאם לחוק הכתוביות בהיקף המלא תומחר בהצעה, זה בא לידי ביטוי בהסכם ואני מבהירה כאן את הכוונה ואני גם רוצה לשמוע מכם הצהרה שאתם לא תטענו לתחולת הסעיף המקל הזה.

לדחייה המקלה. בואו נשמע רק את המועצה קודם.

הזוכה במכרז התחייב בפני המועצה לעמוד במלוא החובות שמטיל החוק מהיום הראשון.

ללא הקלות.

ללא מנגנון ההקלות.

אנחנו יכולנו לבקש עדיין, למרות - - -

כן, אבל זה תומחר.

אבל אנחנו נעמוד בזה.

בואו נעשה את זה לפרוטוקול: החל מהיום הראשון יהיו כתוביות.

אנחנו נשדר בהתאם לחוק שפת הסימנים והכתוביות.

מלוא החובות הקבועות בחוק.

אוקיי, אז אני בעד לבטל את הסעיף ולאשר את תקנה 7, שמבטלת את תקנה 8 לתקנות העיקריות. מי שבעד שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7 נתקבלה.

ההצבעה התקבלה. יש לנו עוד שתי תקנות.

אני רוצה לקרוא את תקנה 9 בנוסחה הנוכחי לפני התיקון המוצע בתקנה 8 לתקנות המוצעות:

"ערוץ הכנסת, לאחר שמסר דיווח על כך לצוות התיאום, יתיר לגורמי שידור לשדר תכנית שהופקה במסגרת המשדרים המוספים על ידי הערוץ או בעבורו, מעת שידורה בערוץ הכנסת, תוך הבטחת שוויון הזדמנות בין גורמי השידור השונים המעוניינים בשידור תכנית כאמור, בתנאי ששידור כאמור ילווה במזכה בולט לעין בדבר היות התכנית מופקת על ידי ערוץ הכנסת; בתקנת משנה זו, "גורם שידור" – מי שמשדר בישראל שידורי טלוויזיה לציבור לפי דין."

התקנה הזאת אפשרה לערוץ הכנסת להיכנס להסכמים בדבר שיתוף פעולה עם גורמי שידור טלוויזיה בארץ כדי שהתוכניות שהופקו בערוץ הכנסת ישודרו גם בערוצים האחרים שמשודרים על פי דין בארץ. הרעיון היה שלנו, של הכנסת, שאנחנו מעוניינים להפיץ את שידורי ערוץ הכנסת בתפוצה רחבה ככל האפשר, להגיע לקהל רחב ככל האפשר, גם אם הצופים לא יצפו בזה דווקא בערוץ הכנסת אלא בערוץ 2, ובלבד שיש שם את הקרדיט לערוץ הכנסת. אבל בשלב של חתימת הסכם עם ערוץ הכנסת הקודם אנחנו דרשנו בהסכם שהם יקבלו את אישור צוות התיאום ולא רק יודיעו, כי אנחנו שמנו לב שיכול להיות שהאכסניה שיבקשו לשדר בה תוכניות מסוימות או קטעים מתוכניות מסוימות תהיה אכסניה שלא בדיוק תביא כבוד לכנסת. למשל, ערוץ למבוגרים, לא בטוחה שלכנסת יש עניין - - -

זה כנראה לא יקרה אבל בסדר.

זה כנראה לא יקרה אבל זו היתה היתה הסיבה שבהסכם אנחנו החמרנו לעומת הכתוב בתקנות. עכשיו מוצע תיקון לתקנה ואני מבקשת לקרוא אותו. במקום התקנה שקראתי אנחנו מציעים כדלקמן:

"(ב) ערוץ הכנסת יתיר לגורם המעוניין בכך לשדר תכנית שהופקה במסגרת המשדרים המוספים על ידי הערוץ או בעבורו, מעת שידורה בערוץ הכנסת, תוך הבטחת שוויון הזדמנויות בין הגורמים המעוניינים בשידור תכנית כאמור, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) ערוץ הכנסת יביא כל התקשרות מתמשכת בעניין שידור כאמור, טרם סיכומה, לאישור צוות התיאום, ולעניין בקשה חד-פעמית לשידור תכנית כאמור – ידווח לצוות התיאום טרם סיכומה של ההתקשרות; צוות התיאום רשאי לאשר התקשרות שעניינה בקשה חד-פעמית כאמור, לאשרה בתנאים או שלא להתערב באותה התקשרות;

(2) שידור התכנית ילווה במזכה בולט לעין בדבר היות התכנית מופקת על ידי ערוץ הכנסת."

ובכן, מוצעים כאן שני תיקונים למעשה: א', מוצע לעשות הבחנה בין התקשרות חד-פעמית – בנושא הזה רק תודיעו לנו - - -

אבל עדיין כתבת שאת רשאית לאשר.

מודיעים לנו ואז אנחנו יכולים להתערב ויכולים לא לעשות שום דבר.

אז הם כפופים לאישור. נכון שאם לא נתת אישור – דינו כאישור, אבל את יכולה עדיין למנוע מהם גם התקשרות חד-פעמית.

נכון, אם אני חושבת שיש בזה משהו שעלול לפגוע, כן.

אבל המילה "להודיע" היא בעייתית, ממנה יכול לעלות שחובת היידוע בלבד.

לא, בשביל זה כתוב בפירוש "ידווח".

זה קצת מטעה, זה לא לדווח. האמת שזה יבקש אישור ואם לא יתקבל אישור רשאי להמשיך.

סוג של. ברירת המחדל היא שונה מאשר מה שמוצע ברישה לגבי התקשרויות מתמשכות, שתמיד צריכים לקבל את אישור צוות התיאום.

רק להבין, אסור להם לגבות כסף על זה מצד שלישי.

רק אם זה עולה כסף להעביר את זה מבחינה טכנית

את עלויות ההפצה לצורך העניין, אבל לא על ההפקה.

לא.

ההפקה שייכת לנו. כל הזכויות בתוכניות שהופקו על ידי ערוץ הכנסת הן של הכנסת.

מה זאת אומרת לא גובים? אתם לא מוכרים את זה?

לא. מי שרוצה שייקח. הציבור שילם על כך.

רואים את זה כשידור ציבורי מאחר וזה מופק מכספי משלם המסים. זה גם היה במכרז הקודם.

אתי, סיימת את ההתייחסות?

כן. המועצה רוצה להגיד מילה?

לא.

משרד המשפטים, בבקשה.

אני רק רוצה להעלות איזושהי שאלה שאולי ראוי שהיא תהיה בפני הוועדה לפני ההצבעה. השיקול שהעלתה היועצת המשפטית של כבוד הכנסת, של האכסניה המתאימה, הוא שיקול שהאופי שלו הוא רגולטורי, שהוא לא כתוב בתקנות אבל מדברי ההסבר עולה שזאת הסיבה שצריך אישור ולא מסתפקים רק בדיווח, כפי שהיה עד היום.

לא היה עד היום. היום היה אישור לפי ההסכם, זה מה שאמרתי.

היה דיווח.

לפי ההסכם ולא לפי התקנות.

בקודם כתוב "לאחר שמסר דיווח".

אמרתי שנוסח התקנות היה כזה ולמרות זאת בהסכם אנחנו החמרנו, בהסכם עם חברת "חדשות 2", והם נדרשו - - -

אוקיי.

צוות התיאום זה צוות שמורכב מעובדי הכנסת, שכמובן אין שום ספק ביכולת שלהם לבצע את התפקיד, אבל המטרה של צוות התיאום הוא תיאום באמת בין המועצה לבין הכנסת והוא לא בדיוק גורם רגולטורי, אז השאלה מדוע דווקא מתאים שהצוות הזה הוא זה שישקול את השיקולים.

אז מה את מציעה?

אין לי הצעה, אני פשוט מבקשת - - -

מדובר, כפי שאמרנו, בתוכניות שהן קניין הכנסת, וכשמדובר בקניין הכנסת ורוצים להפיץ אותן אז סברנו – ואפשר בהחלט לסבור אחרת – שראוי לאפשר לנו להגיד: בקניין שלנו אנחנו לא רוצים שיעשו שימוש במקום מסוים, כשאני אומרת מראש שהמגמה שלנו היא להפיץ את זה ככל האפשר.

הנקודה שהיא מציגה כאן היא באמת האם הצוות המתאם לצורך העניין מוגדר כגוף רגולטורי.

לא.

אבל הלכה למעשה, אישור או מניעת אישור זו פונקציה של גוף רגולטורי והיא רק מעלה את זה לתשומת לבנו.

כן.

לא. אני לא בטוחה שבהקשר הזה מדובר בסמכויות ברורות של גוף רגולטורי. אגב, צוות התיאום לפי החוק הוא צוות שמתאם בין הכנסת לבין המועצה. אני לא רוצה לחזור למושכלות יסוד בנושא הזה אבל לכאורה בין הכנסת לבין המועצה אולי זה היה ראוי שזה יהיה יושב-ראש הכנסת וכו', הוחלט דווקא שזה יהיה צוות עובדים כדי שהשיקולים יהיו מנוטרלים משיקולים פוליטיים וגם צוות שמתאם עם הערוץ.

שאלתי אותך אם יש לך הצעה אחרת – יש לך הצעה אחרת? את רוצה ששר התקשורת יחליט? מי את רוצה? אני שואל ברצינות.

אני חושבת שאולי הפתרון הוא אצלנו, אצל הגוף המשדר, כמי שאחראי וכמי - - -

רגע, עוד לא נתנו לכם להתייחס לעניין באופן עקרוני.

אנחנו רוצים להתייחס לעניין של השידור החד-פעמי. כמובן שבתוכניות שנדרש להן אישור מתמשך אין שום בעיה לפנות לוועדת התיאום וזה גם נשמע לי הגיוני שהאישור יהיה שלכם כי מדובר על משהו קבוע, הזכויות הן של הכנסת ולכנסת יש כמובן - - -

ברור. וחד-פעמי?

חד-פעמי – יכולה להיות עם זה בעיה. אנחנו מכירים את זה, היום אנחנו מפעילים ערוץ ואנחנו רואים מה קורה בערוצים אחרים, המון פעמים פונים אחד לשני גופי שידור שמבקשים קטעים מסוימים מכול מיני תוכניות כדי להשתמש בהם גם לצורך תוכניות סאטירה. זה מחזיר אותנו לשאלה מה נחשב לשימוש הולם או שימוש ראוי לעומת שימוש מבזה, כי אם נאמר פונים אלינו היום מ"ארץ נהדרת" ומבקשים לקבל איזשהו קטע וברור לנו שהם יעשו מזה איזשהו קטע סאטירי, אני לא יודעת מראש אם זה יהיה מבזה או לא. מצד שני, כפי שאמרת, יש לנו אינטרס שהתוכניות יופצו כמה שיותר ולפעמים גם יחסי ציבור רעים, במירכאות, הם גם יחסי ציבור. זאת אומרת, אם יהיה לזה עכשיו 30% רייטינג ב"ארץ נהדרת" לא בהכרח זה משהו רע, גם אם הקטע עצמו אולי היה קטע פחות מפרגן. כך שהשיקול פה, א', להגדיר אותו בסד זמנים קצר בעייתי כי לפעמים האישור נדרש מעכשיו לעכשיו ואנחנו לא יודעים אם נוכל לקבל את האישור - - -

אני הייתי מציע פה משהו כזה: לגבי החד-פעמי גם אני לא ראיתי את הצורך באישור, בגלל זה קצת התעכבתי על זה. אני הייתי מציע לגבי החד-פעמי לעשות דיווח ולציין שבמידה ובדיעבד המסירה לא היתה על דעת צוות התיאום יוכל להנחות צוות התיאום לא להעביר יותר תוכניות לאותו גורם שהועבר אליו חד-פעמי.

אני לא יכולה לשאיר את זה בלא תגובה. אני לא יכולה להתחייב בשם צוות התיאום לדורותיו וכפי שיהיה בעתיד, אבל בפירוש המגמה עד כה היתה לא למנוע, לא סאטירה ולא ביקורת - - -

מה שהיא אומרת, שאת לא צריכה לחכות לאישור. את מדווחת ורצה עם זה קדימה. אם הם יחליטו לעצור - - -

זה לא השיקול של צוות התיאום, ממש ממש ממש לא.

מבחינתי זה בסדר, אם זה כך. אני רק רוצה לחדד כי קודם נאמר שאנחנו מדווחים וכן צוות התיאום יכול גם להגיד לנו לא, ולכן, עד מתי נחכה?

לא לחכות. דיווחתם ולא לחכות.

דיווחנו והעברנו, ואם אחר כך הם יגידו שהם לא מוכנים - - -

אז כבר העברנו.

הכול צריך להיעשות בתום לב, שימוש בסמכויות צריך להיעשות בתום לב. אם מבקשים תוכנית כדי לשדר אותה היום אז אתם צריכים להודיע שהתוכנית מיועדת לשידור עוד היום כדי שצוות התיאום יידע, ואם זה בעוד חודש אז תציינו גם את זה. כל דבר בתוך זמן סביר לפי נסיבות העניין.

המציאות מוכיחה שזה בדרך כלל דברים שקורים לא היום אלא בעוד חצי שעה, יש לנו תוכנית, ראינו שהיה היום משהו ואנחנו רוצים להשתמש בו, תנו לנו אישור. אני גם אגיד שלפעמים הם משדרים גם בלי לקבל אישור, צריך לקחת גם את זה בחשבון. לפעמים לוקחים אחד מהשני קטעים גם בלי אישור. אבל אם כן יפנו אלינו לקבלת אישור אנחנו נצטרך די מהר להגיב.

אז אני מציע שפשוט בנוהל שלהם תודיעו על דיווח.

בדיוק. אם השורה התחתונה היא שמספיק שנדווח אז אנחנו - - -

זה מה שכתוב. אחר כך יש סמכויות לצוות התיאום להגיד "סטופ": "צוות התיאום רשאי לאשר את התקשרות - - -

לא, אז לא "לאשר". זה צריך להיות: "צוות התיאום רשאי שלא לאשר את ההתקשרות".

אי אישור בדיעבד?

זה דיווח, התחלנו עם דיווח. הם מדווחים לפני זה. עכשיו, כשאתם קיבלתם דיווח כזה, אתם יכולים לעשות אחד מהשניים: או לא להגיב בכלל, או לא לאשר. אני לא צריך לכתוב פה לא להגיב. אם הם לא קיבלו אישור אז אין אישור. הם לא צריכים אישור. זה מה שבלבל אותי בכל הדבר הזה.

אם אני מבינה נכון זה יהיה כך: "ידווח לצוות התיאום טרם סיכומה של ההתקשרות; צוות התיאום רשאי לא לאשר התקשרות שעניינה - - -

"רשאי שלא להתערב באותה התקשרות או לאשרה בתנאים מסוימים".

או לא לאשר.

או לא לאשר, כן.

אז הוא רשאי לא לאשר התקשרות שעניינה בקשה חד-פעמית כאמור, או שלא להתערב באותה התקשרות.

בדיוק.

פשוט למחוק את "לאשרה בתנאים", זה ההבדל?

כן, זה לא הגיוני. גם פה הוספת את ה"לא", זה לא סתם. התחלנו עם "רשאי לאשר". פה, משתמע מזה שהם צריכים לקבל אישור להתקשרות הזאת.

לא.

אם את כותבת "צוות התיאום רשאי לאשר", למעשה אין לך אישור להתקשרות, אין לך שום אישור התקשרות.

רק בדיעבד אתה מתכוון?

אם זה יהיה בדיעבד – בדיעבד; אם זה לא בדיעבד – אז לא בדיעבד.

"רשאי להודיע לערוץ הכנסת כי הוא מתנגד להתקשרות כאמור, שעניינה בקשה חד-פעמית", או "שלא להתערב באותה התקשרות".

נכון. מה שבלבל פה, שזה הדיווח ואחרי זה כתוב, אחרי הדיווח, "רשאי לאשר". אין אישור למעשה. יש דיווח. אין אישור. או שלא מתערבים ואז הדיווח הוא דיווח, או, אם יש בעיה מאיזושהי סיבה, אז הם יוציאו לכם התייחסות. אם זה כבר רטרואקטיבי כי עברה חצי שעה אז זה יטופל במקרים הבאים, אם זה לפני אז זה יהיה רלוונטי ללפני.

אבל אתם צריכים לעשות מאמץ סביר לדווח במועד. אם כך, ההחלטה הזאת היא רק לעניין התקשורת חד-פעמית או גם לענייני התקשרות - - - ?

חד-פעמית. לרב-פעמית יש יותר משמעות.

אז: "ולעניין בקשה חד-פעמית לשידור תכנית כאמור – ידווח לצוות התיאום" – אני לא צריכה להגיד "טרם סיכומה של ההתקשרות" אם כך כי יכול להיות שהם כבר העבירו – "ידווח על כך לצוות התיאום שרשאי להודיע לערוץ הכנסת כי הוא מתנגד להתקשרות שעניינה בקשה חד-פעמית כאמור או שלא להתערב באותה התקשרות;".

נכון.

אבל אם התנגדנו וזה כבר שודר?

מה לעשות? אז לפעם הבאה. אתה לא תעצור אותם. הודיעו לך: עוד שעה אנחנו שולחים קטע למשהו שלא רצית, למחרת אמרת להם: אני מתנגד, אז אסור להם פעם הבאה לעשות את אותו דבר לאותה תוכנית.

"ידווח על כך לצוות התיאום בהקדם האפשרי".

אתה נותן בהם אמון.

תמשיכי את ההקראה.

האינטרס הוא גם שלנו כמובן שבקטעים האלה לא יעשה שום דבר מבזה.

אבל אני רוצה לחזור ולומר, אנחנו לא מנסים למנוע שימוש בשידורי הערוץ, לא לצורך סאטירה, לא לצורך ביקורת ולא לשום דבר כיוצא באלה.

מבן שזו לא הכוונה, זה פשוט עלול להשאיר פתח בהמשך לצוותים אחרים, כמובן שלא כך את משתמשת - - -

אז מה את רוצה – שזה ייאמר ברחל בתך הקטנה?

לא, ממש לא, לא הטלתי דופי.

חברים, מיצינו את העניין. למשרד המשפטים אין הצעה אופרטיבית אז שמענו את הדברים ותודה רבה. מי שבעד התקנה בשינויים שהוצגו שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 8 נתקבלה.

התקבל פה אחד. תקנה אחרונה.

"תחולה 9. תקנות אלה יחולו על הגוף המשדר שקיבל רישיון לשידורים בערוץ הכנסת לאחר יום תחילתן."

אני רק לא יודעת מתי יש כוונה לתת את הרישיון, אני רוצה לוודא שהם יחולו על בעל הרישיון הזה, שלא יסתבר שאתם נותנים את הרישיון עוד לפני שפרסמנו את התקנות ואז זה לא יחול עליהם.

ההחלפה בין המפעילים נקבעה ל-27 ביולי 2017, שזה בשבוע הבא.

אז את רוצה לכתוב 25?

אנחנו מקווים לקבל את הרישיון הרבה לפני כן – אם אפשר להשתמש במושג" הרבה" – בהקדם האפשרי, אז אולי כדאי לשנות את הנוסח כדי שלא ניכנס פה לפינות מיותרות.

אני מעדכן את הוועדה שיש כרגע שתי עתירות לבג"ץ מצד שני גופים שלא זכו במכרז.

רעיון מצוין של איתי: "תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיון פרסומן". פחות מ-30 יום אפילו. אנחנו רוצים בעצם ב-25 - - -

אפשר לקבוע 15 יום לאחר תאריך ההחלפה מאחר ואנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בשבוע הבא.

חברים, סליחה שאני עוצר אתכם. אני אומר לפרוטוקול: על הזכיין הבא, על המפעיל הבא, חובה לעמוד בתקנות האלה, את הניסוח המשפטי נא תסגרו, זה הרעיון. מי שבעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 9 נתקבלה.

פה אחד. תמצאו את הניסוח ואם יש בעיה תחזרו אלינו. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.