הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 469
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 9:34
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2017
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון) (תיקון), התשע״ח-2017
פרוטוקול
סדר היום
תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון לפי תכנית מתאר - בבית ג'אן
מוזמנים
¶
מנחם סלוצקי - ראש אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
יסמין טלמון - מינהל התכנון, משרד הפנים
גליה כהן - ממונה מיסוי עירוני, משרד הפנים
איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים
רעות פרקש - עו"ד, משרד הפנים
ענת יציב - מנהלת אגף תכנון, רשות הטבע והגנים הלאומיים
ביאן קבלאן - ראש המועצה, מועצה מקומית בית ג'אן
קלאודיו מלול - מתכנן תכנית המתאר, מועצה מקומית בית ג'אן
רישום פרלמנטרי
¶
עופרה ארגס - חבר המתרגמים
תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון לפי תכנית מתאר - בבית ג'אן
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תיקון הכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תכנית מתאר בית ג'אן. בבקשה יסמין, תראו לנו את התשריט ותגידו מה אתם רוצים לגרוע ממה ונתקדם. תראי לנו רק את הקטע של הגריעה.
יסמין טלמון
¶
אנחנו מדברים על תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון, שגודלה כ-100,000 דונם לפי תכנית ג/20099 של בית ג'אן שהיא תכנית כוללת של הישוב, שהיעד שלה הוא עד 2040. מדובר פה על גריעה של 1,414 דונם מסך השמורה, כ-1,400 מתוך 100,000 בערך. מדובר על מספר מתחמים שאפשר לראות אותם בתכנית הזאת.
יסמין טלמון
¶
צמודי דופן לישוב, שמאפשרים הרחבה שלו, חלקם על שטחים בבעלות מדינה וחלקם על שטחים פרטיים. הכל בתוך השמורה, כי הישוב עצמו בעצם נמצא בלב השמורה.
קלאודיו מלול
¶
התכנית היא שתי יחידות דיור לדונם, על פי תכנית המתאר הקיימת שמספרה ג/685. זו תכנית המתאר בחלק הפנימי, אבל יש מגוון של צפיפויות שהוא מגיע ל-4 יחידות דיור לדונם, ועד 6 יחידות דיור לדונם.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כן, זו ההגדרה הנכונה. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות כל כך לארג'ים ולתת חצי דונם לכל אחד שמתיישב על גן לאומי, האם לא מן הראוי היה לצמצם את השטח שאנחנו מכריזים עליו, ובמקום שתי יחידות דיור לדונם או ארבע, או שש, לעשות שם בניה יותר צפופה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה בדיוק מה שרציתי לשאול. אני אומר, סוגיית הקרקע היא פחות רלבנטית, זאת אומרת ברגע שזה הצרכים של הישוב, זה בסדר. אבל האם ניצולת הקרקע לא צריכה להיות יותר בקטע של הציפוף? גם בסופו של דבר, גם בית ג'אן תיפגש איתם בעוד 40 שנה, 50 שנה, בסוף החבר'ה צריכים לגור שם בבניינים, זה לא יעזור. מדינת ישראל חייבת ללכת לשם, בגלל שהסיפור של הקרקע, זה המשאב היום שנצא הכי הרבה במחסור. למה אתם לא חושבים במסגרת תכנית המתאר לאפשר את זה? רק לאפשר. אחרי זה יעשו את התב"ע וכולי, ויכול להיות שכאן באמת במקרה הזה יתנו - - - צמוד קרקע וכולי, אבל לפחות שתכנית המתאר תאפשר את הטווח, מככה עד ככה, ואחרי זה מוסדות התכנון יחליטו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה פחות חשוב. אני משאיר את זה להם. זן שמורת טבע, שתזכור תמיד, שהישוב היה לפני שמורת הטבע. בית ג'אן היה לפני שמישהו הכריז שם משהו. ובוודאי שהישוב צריך לגדול, אני מניח שזה המחסנית שהם קבעו אותה, אני לא נכנס לזה. היא גם מפוזרת, בגלל שאני רואה שזה סביב הישוב, אתה צריך בכל מקום לתת טיפה.
קלאודיו מלול
¶
תכנית המתאר באמת קובעת אזורים שונים, חלקם בצפיפות יותר גבוהה בחלקים הפנימיים יותר, וחלקם בצפיפות יותר נמוכה בשוליים יותר. כל הסידור הזה הוא סידור שתואם ביחד עם רשות שמורות הטבע שהייתה שותפה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת לא השאלה ששאלתי. אני אגיד לך, שמורות הטבע וכל הירוקים, הרי בסך הכל כשאתה הולך ובונה בהר, אז בוודאי שאתה הולך עם ה -, הקטע המדורג והנמוך מתבקש. הרי אחרת, זה כל מתכנן, במבוא לתכנון אומרים לו את זה. הבעיה היא שכרגע במקומות מהסוג הזה אתה חייב להתחיל לחשוב קדימה. זה כבר לא בגלל שזה יפה לנו בעין. יש פה בעיה אמיתית. עזוב את בית ג'אן עכשיו, עזוב ב-20 שנה הקרובות. הרי נבוא לכאן, יהיו כאן אנשים אחרים בעוד 30 שנה, הישוב כבר יגדל בעוד 50%, 70%. איפה ישימו את האנשים?
אז אני לא אומר שכאן תסמן כל כתם בדיוק, אבל לפחות במסגרת תכנית המתאר, שאחרי זה קשה לשנות אותה, הרי אתה לא יכול לפעול אחרי זה בניגוד ל- - - התכנון, אתה יכול תמיד להקטין. גם אם אתה נותן לו פה 700 אחוזי בינוי, אם בסוף התכנית, ואפשר להביא שם ל-100%, אז הוא יבנה 100%, הוא לא יכול לבנות יותר. פחות תמיד אפשר.
אני מציע לבנות משהו יותר גמיש, כדי שאם הוא יפנה לוועדות התכנון בעתיד, הרי הוא יצטרך לעשות תב"ע, ואחרי זה תכניות מפורטות, אז שם זה נותן להם יותר גמישות במשחק. אז יהיה מקום אחד שהוא יגיד "אתה יודע מה, על ההר למעלה אני לא רוצה לראות בניינים מרחוק, לא יפה. אבל מלמטה אנחנו יכולים להגיד בבירור שזה באמת, בסופו של דבר הילדים ירצו להישאר שם וצריך לתת להם פתרונות, וזה הדבר שהכי מעיק עליהם. זה אני אומר לך.
נשמע את ראש המועצה. בבקשה.
ביאן קבלאן
¶
דבר שני, אנחנו גם מבקשים בניה לגובה. דוגמה, ב-ג/685 מותר לנו שתי קומות, לקומה שלישית אתה צריך תכנית מפורטת. והייתה התנגדות בהתחלה, עכשיו הבנתי שהולכים להסיר את ההתנגדות הזאת, ואז אפשר לפתור את הבעיה ולאפשר לנו גם בניה לגובה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה יודע מה, קח את מהדי. הוא גר בבניין שתי קומות. הילדים שלו התחתנו, אז - - - תבנה עוד קומה למעלה, עכשיו הוא לא יכול. למה? מגבילים אותו בגובה. ומה עושים? עכשיו חייל משוחרר משתחרר, צריך לתת לו חצי דונם. ראינו שם. הרי הבעיה הכי קשה שלכם זה שלחיילים המשוחררים אין איפה לבנות. הם מתחתנים, אין להם איפה ללכת. זה מייצר פתרונות. זה גם יותר זול. אני מסכים איתך, כל הקרקעות שם כמעט, הרוב המוחלט הוא קרקעות פרטיות, אבל זה לא משנה. גם בקרקע פרטית אנשים מסדירים את החיים. גם הם רוצים, גם טוב להם.
ביאן קבלאן
¶
נכון, מסדירים את החיים, אבל 20% יש להם קרקע פרטית בתוך המתאר. אנחנו ישוב של 12,000 תושבים, זה לא נותן מענה לכולם. לדוגמה, מ-1994 עד היום לא חולקו חלקות לחיילים משוחררים ולזוגות צעירים.
ביאן קבלאן
¶
כן. עכשיו בתכנית המוצעת יש פתרון חלקי. יש כ-700 חיילים משוחררים שמחכים לפתרון, יש לי שכונה ל-240 בסך הכל, פותרים 40% מהבעיה.
ביאן קבלאן
¶
אין לי בעיה, שיתנו לנו גם לבנות בניה ציבורית, שהמדינה תבנה גם אצלנו בניה ציבורית, ותשקיע כפי שהיא משקיעה בכל הערים והישובים בארץ, תשקיע גם אצלנו והגיע הזמן שיעשו את זה, ולצערי זה לא נעשה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מציע כזה דבר, אנחנו מדברים כרגע על תכנון של המתאר. אחרי זה אני גם אציע, שאם באמת אלה יהיו ההיקפים, נשב עם המדינה לגבי הנושא, יכול להיות שצריך הסכם גג וכולי.
ביאן קבלאן
¶
קודם כל התכנית עם כל מה שנשמע כאן, שהיא גדולה, ביחס לגודל, יש לנו בעיה של קרקע פרטית. הבעלות, אנשים לא מוכרים.
ביאן קבלאן
¶
אתה מבין? אנשים מחפשים פתרון ואנשים רוצים לחיות ולבנות. אז לא יכול להיות שעשר שנים לוקח לאשר תכנית מתאר. אני קדנציה שניה ראש רשות, מטפל בתכנית מתאר כבר תשע שנים, ועדיין אתם רואים באיזה מצב אנחנו נמצאים. זו ממש פגיעה, וזה מביא אותנו לבניה בלתי חוקית ואחר כך להרבה בעיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה לשאול את המתכנן, הרי בסופו של דבר אתם שומעים מראש המועצה שבסך הכל יש בישוב כ-700 חיילים משוחררים, אני מניח שעד שנאשר את התכנית יהיו כבר 1,000. השאלה אם אתם מייצרים, אתם מתכננים 250, אני מניח שזה יקל קצת על הבעיה, אבל אתם מבינים שזה לא יפתור את הבעיה. אני שואל את המתכנן.
ביאן קבלאן
¶
אני יכול לענות לך. אני כבר ישבתי, שר השיכון היה אצלנו לפני שבועיים, הוא כבר הנחה את המשרד להתחיל לתכנן עוד שכונה במסגרת תכנית המתאר הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ביאן, כמה יחידות דיור לחבר'ה הצעירים יש כאן בתכנית? עזוב עכשיו של מי הקרקע, בגדול אני שואל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
למה ששם לא תהיה בניה רוויה? הרי מה הרעיון? הרעיון שחייל יישאר בתוך הישוב, לא ילך לישוב אחר. הוא רוצה לגור בסביבה שהוא גדל בה. אבל מצד שני לא צריך לתת לו וילה עם בריכות, בגלל שיש עוד חבר'ה, וגם הם צריכים לחיות שם. אין לכולם. אז למה לא לצופף את הדיור, ולעשות למשל בניין בן ארבע קומות, ולאפשר ליותר חבר'ה לגור שם? תראה, אני אגיד לך, לדעתי בטווח הארוך, ביאן, אנחנו לא נצליח לפתור את העסק הזה.
ביאן קבלאן
¶
התכנית נמצאת כבר בטיפול בוועדה המחוזית והיא הוחזרה בשביל להוסיף בדיוק מה שאתה מבקש. ככה שאנחנו גם מעוניינים, כי אנחנו רוצים לתת פתרון.
יסמין טלמון
¶
אני רוצה להוסיף משהו לגבי הצפיפות או לדייק משהו שבעצם מהשכתוב בהוראות התכנית, שהצפיפות היא בין 2 ל-6 יחידות דיור לדונם. זה לא 2, זה בין 2 ל-6.
היו"ר דוד אמסלם
¶
קודם כל היום אדם שבונה לעצמו בית פרטי, הוא בונה אותו על 250 מטר. היום בעיר, בנה ביתך. אז שם את אומרת לי לשניים, חצי דונם. חצי דונם זה בית פלוס בריכה פלוס איזה בוסתן. החבר'ה אומרים "אין לנו מקום לחבר'ה שלנו, הצעירים, מתחתנים ואין לנו איפה לשים ואתם", אז בוא נגיד, נחלק פה עכשיו ל-500 חבר'ה. מה יהיה עם ה-1,000 הבאים? מה נספר להם? ואלה ראו מה אלה קיבלו יגידו "רק שניה, למה אני לא מקבל אותו דבר"?
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אני מציע כזה דבר, אני מציע שבמסגרת התכנית שהטווח יהיה יותר גדול, של האופציה של הבינוי, ואז בתכנון המפורט בסופו של דבר אני מניח שלאט לאט יבינו שצריך להקים שם בניינים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כן, ולא לסמן את המגורים א', הרוב פה מגורים א', הרוב צהוב, זה שתי יחידות, זה לא מתקבל על הדעת. תסמנו את הכל ותשאירו גמישות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני נתתי דוגמה, הייתי בבית ג'אן כמה פעמים. הרי הבתים שם הם בתים של או קומה אחת או שתיים ברובם, משפחות שיש להם ילדים, אז גם הפתרון, חלק מהפתרונות יהיו שההורים יגידו לילדים "תבנו עוד קומה, תגור מעליי". זה יהיה גם פתרון כלכלי יותר נוח, גם פתרון של דיור, שאתה לא צריך לייצר לו קרקע, וכולם מרוויחים מזה. אני רואה רק רווחים. לכן אני חושב שגם אם אתה מייצר מצב קיים, אתה רוצה במצב קיים, לדעתי תיתן הנחיות קצת יותר, תרווח אותן גם במצב הקיים. מקסימום תיתן הגדרות, נניח אתה לא רוצה את זה בקו רכס, שם את אומר "אני רוצה לשמור שם בעין שלא יבלטו יותר מדי" אבל רוב הישוב הוא במורד, אז אני חושב שכולם ישמחו. ההורים יוכלו לפתור את הבעיות של חלק מהילדים שלהם גם בעלויות יחסית נמוכות, ואני חושב שלשאר האנשים יהיה גם קרקע לעתיד. אתה מייצר אופק מעשי, של החבר'ה, אתה יודע מה, אנשים שעכשיו בכיתה ט'-י', או-טו-טו הוא כבר מתחתן ואין לך בשבילו כלום. בבקשה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני דווקא רוצה לשאול מכיוון הפוך. יש 100,000 דונם בשמורה. אופק התכנון 2040, 2035. אני אשתמש בלשון הירוקה של הירוקים. מהם האיומים שאתם רואים עד 2040 מבחינת השמורה, מה עוד צפוי, איזה עוד נגיסות לצרכים טובים, חשובים, חיילים משוחררים. בעצם למה לך, אתה יכול לפתור את הבעיה אם הם לא ישתחררו, נכון? שישרתו בקבע עוד עשר שנים.
מנחם סלוצקי
¶
אני איש המשרד להגנת הסביבה ומשמש גם כיושב ראש מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע. הסוגיה הזאת שכרגע עלתה כאן, ואני מצטרף אליה, עלתה בצורה מאוד עמוקה ורצינית גם בדיון של מועצת גנים וגם קיבלה ביטוי בהחלטה לפניה למוסדות התכנון, להגדיל את הצפיפויות של התכנית. אבל לשאלתך, ותיכף אחזור לזה. שמורת הטבע היא 100,000 דונם אבל יש בה כמה ישובים. היום אנחנו דנים בבית ג'אן, עוד מעט והדבר הזה נמצא בדרך, תגיע התכנית של חורפיש שגם שם יש תכנית מתאר חדשה וגם היא נדונה במועצת גנים וגם שם יש החלטה לביטול הכרזה על למעלה מ-1,000 דונם, 1,100 דונם. אז אם תצרף אחד לעוד אחד, אתה תראה שאנחנו כבר מדברים על שטחים מאוד משמעותיים.
בנוסף לזה, כפי שאנחנו חיים כולנו בעידן המודרני, פעם לא היו דרכים, היו דרכים אבל דרכי עפר שהתאימו להליכה ברגל או לבעלי חיים. היום כולם נוסעים במכוניות ויש גם כבישים שחוצים את השמורה ויש דרך שמקשרת בין בית שאן לחורפיש, שגם לה יש מקום לצרכים של התושבים כדי שהם לא ייסעו מרחק של נסיעה, 10 דקות, שלא ייסעו למעלה מחצי שעה.
בנוסף לזה, השמורה מלכתחילה כללה הרבה מאוד שטחים פרטיים, אבל הם גם חקלאיים. פעם העיבוד היה עיבוד מסורתי, חקלאות מסורתית שבאמת הייתה מאוד מינימליסטית, ובמידה רבה התאימה גם לכל המרחב הטבעי הסובב. היום, כפי שכולנו יודעים, כבר לא מעבדים את הקרקע ולא חורשים אותה עם חמור ומחרשה אלא עם כלים כבדים, וכמובן יש שינוי. יחד עם זה, אם תשימו לב, חלק מתכנית המתאר כוללת גם את השטחים החקלאיים שנמצאים מסביב, ויש כאן מידה רבה של איזון ובאפר בין צרכי הקהילה, הישוב שצריך להתקיים, לבין צרכי השמורה.
מנחם סלוצקי
¶
כמובן שיש כאן איזה שהוא מצב שהוא לא מבחינה טהורה של שמורת הטבע שאני מייצג אותה, היא לא אידיאלית. אבל צריך כאן לראות איך חיים כאן בצורה של איזון נכון. יש היום גם - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
יש לכם תכנית עד 2030? מתווה? ראייה כוללת שאיתה אתם באים לוועדה המחוזית, שתהיה איזו תשומה רצינית שלכם, אחרת זה יינגס ויינגס כי הצרכים הם - - -
מנחם סלוצקי
¶
אני אענה משפט אחד. גם במקרה של בית ג'אן וגם במקרה של חורפיש, אנחנו הסתכלנו במבט קדימה, ולכן הגריעה הזאת שהיא גריעה מאוד משמעותית, כמו ששמענו את ראש המועצה הוא חושב שזה לא מספיק, אבל זה אמור לתת את הפתרון, במיוחד עם מה שכאן עלה על ידי היושב ראש, הגדלת הצפיפויות, גם לעתיד לבוא. זה נותן את הפתרון.
במגזר היהודי יש כאן OVER של שטח, אבל בגלל משטר הבעלות על הקרקע, שזה הקרקע הפרטית, שזה הרבה יותר קשה לתכנן וזה שונה לגמרי ממה שאנחנו מתכננים פרוגרמות בישובים יהודיים, יצטרכו כאן לשנות את התפיסה ולהגדיל את ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר, אין קשר בין הדברים, אבל אני רוצה להתקדם. מה שהוא אומר לך בגדול, זה האילוץ, זה החיים. אתה צודק.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני לא בונה בניה ציבורית כמו חריש, אני מרים שש קומות. גם לא כל כך מהר יקרה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יש לי רק עוד הערה אחת. נכנסנו ישר לצפיפויות ולי אין ספק שזו תכנית מאוד בזבזנית. קודם כל אני חייבת לומר לראש המועצה שאין לי ספק שצריך לדאוג לכל החברה הערבית ולדרוזים אולי באמת הראשונים, שמשרתים בצה"ל, ואין לי בכלל ספק. אבל אפשר לדאוג גם לא בבזבזנות כזאת. יש פה דרך אגב שטחים לתיירות, שאני גם לא יודעת למה צריך שטחים כל כך גדולים לתיירות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני כרגע מבקש לא ל - - - חברת הכנסת גרמן בבקשה, הערה. תאמרי את ההערה, אנחנו לא דנים לגופה של תכנית.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ההערה היא שבנוסף לצפיפות מה שמדאיג אותי זה עצם הרעיון שאנחנו פה בלית ברירה, אנחנו גורעים משמורת טבע. בעיני זה שטח ציבורי פתוח. הייתי רוצה שבהחלטה תהיה איזו שהיא הצדקה שתבהיר שזה באמת מקרה יוצא דופן, שזה בדלית ברירה, שזה לא ישמש איזה שהוא תקדים לאחר מכן בכל מקום שליד הישוב יש איזה שהוא שטח. יגידו "רגע, בבית ג'אן ובחורפיש עשו, אז למה לא לעשות גם", בסביון, לא יודעת איפה, בכל מיני מקומות. צריכה להיות פה איזו שהיא הצדקה שתבהיר שזה באמת יוצא דופן ולא דבר שביום יום.
לירון אדלר
¶
הכרזת גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, שמורת טבע הר מירון, תיקון תשע"ז 2017. מתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26.ב לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה תשמ"ח 1998, בהסכמת השר להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה המקומית בית ג'אן ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אני מכריז לאמר - - -
תומר רוזנר
¶
רק לצורך העניין אני אודיע לפרוטוקול שנמצאים במזכירות הוועדה כל האישורים וההסכמות מכל הגופים שמצוינים.
לירון אדלר
¶
תיקון סעיף 1: בסעיף 1 להכרזת גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, שמורת טבע הר מירון, תשכ"ו 1965, להלן ההכרזה העיקרית, אחרי ס"ק יג' יבוא: יד. הוראות ס"ק א. לא יחולו על השטח המתואר בתוספת המקווקו בקווים אלכסוניים דקים בצבע שחור ומוקף בקו שחור דק, תשריט מס' ש/24/1/יד המסומן לפי תכנית ג/20099 בקנה מידה 1:2500, החתום ביד שר האוצר.
לירון אדלר
¶
החלפת סעיף 2: במקום סעיף 2 להכרזה העיקרית יבוא: תיקים מהתסריטים האמורים בסעיף 1 מופקדים במשרדי מינהל התכנון בירושלים, ובמשרדי לשכת התכנון המחוזית למחוז הצפון בנצרת עלית ובמשרדי הועדות המקומיות לתכנון ובניה מעלה נפתלי, מרום הגליל, הגליל העליון והוועדה המקומית לתכנון ובניה צפת, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל.
3. הוספת תוספת אחרי סעיף 2 להכרזה העיקרית יבוא התוספת כאן מפרטים את הגושים והחלקות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לגבי הנושא של הצפיפות, אתם רוצים לעשות שינוי בתכנית המתאר? אתם רוצים שנתערב בעניין?
יסמין טלמון
¶
זה יצטרך לחזור לוועדה המחוזית שתתקן את החלטה הקודמת שלה. העניין הוא שברגע שהתכנית מאושרת, - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אני אומר, אנחנו כאן דנים על הגריעה, לא קשור לתכנית, הגודל שלה. אבל אני חושב שבהזדמנות הזאת תאפשרו להם יותר אופציות בתכנית המתאר, תתנו להם את האופציה, כפי שאמרנו. אז תרשמו בפניכם לתקן את תכנית המתאר שאתם מגישים אותה, זה חלק מהתכנית הרי. להגדיל את הצפיפויות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
וודאי. להגדיל את הצפיפות גם באזורים הישנים, המבונים, וגם באזורים החדשים. ותעשו את זה בתיאום עם הרשות המקומית.
ענת יציב
¶
אני רוצה להעיר משהו, חייבים גם לחשוב על הצד השני שזה העניין של הניצפות. כי למשל שכונת חיילים משוחררים נצפית מצומת גולני.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אמרתי, אני עכשיו לא נכנס, אנחנו כרגע מאפשרים את האופציה איפה זה אפשר. לכן הם ישבו עם הרשות המקומית, הם יגידו "רבותיי, באזור הזה לא שייך, באזור הזה אפשרי, באזור הזה אנחנו לא מאפשרים כלום", אבל לפחות יש את האופציה למשחק הזה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, שיהיה ברור שזה בדלית ברירה, שזה יוצא דופן. שלא יבואו אלינו מחר מהרצליה, מרעננה, אני לא יודעת מאיפה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך, אני שמעתי את ההערה שלך, אני לא מקבל אותה. אני אסביר, תראי, בסופו של דבר כל תכנית מהסוג הזה באה לכנסת בגלל שהיא אילוץ. יש את האילוץ של החיים, קודם כל אנשים חיים שם, ולכן הישובים הם גדלים בהתאם לגידול הטבעי שלהם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא יבוא. כשאנחנו בנינו את הר חומה, זה היה הר, היה לו יער יפהפה. אבל העיר הייתה צריכה להתפתח, אז הורדנו את היער. כל תכנית מתאר ירושלים, כל ואדי מוגדרת כשטח ירוק by definition של התכנית. כל פעם שאנחנו יורדים ב- - - אנחנו גורעים אותו והופכים אותו למגורים, אבל אלה החיים האורבניים, כך מתקיימת עיר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל זהby definition בהחלטה. מדינת ישראל הגדירה את זה כשמורת טבע. למה? אני אספר לך למה. היא אמרה שלא יקרה מצב שמישהו רוצה לבנות ויבנה מה שהוא רוצה. אם הוא ירצה, הוא יבוא לכנסת, נעשה דיון ציבורי, וזה בהגדרה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. בגלל שאנחנו רצינו מעל המצוקים כאן שרצינו לעשות בגיא בן הינום, רצינו לעשות שם בינוי, אז החרגנו את השמורה. גם שם. הרי זה הרעיון של שמורת טבע. הרי אין שם כלום. אתה אומר באזורים שאתה רוצה, אתה יכול לעשות אותם ירוקים ואז אתה יודע שהם לא באים לכנסת, זה בדרגה יותר נמוכה. כשאתה מגדיר שמורת טבע, אתה רוצה שהכנסת תתערב, זה הסיפור.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל אדוני היושב ראש, אם אנחנו באים ואומרים שבעינינו שמירה על שטחים ירוקים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כמובן, תרשמו את זה שהכנסת בוודאי רואה בשמירה על ערכים והשטחים הירוקים ועל ערכי הטבע כדבר חשוב מאד, וכמובן שאנחנו צריכים לפגוע במינימום האפשרי ורק במקרים של בלית ברירה, על מנת לקדם ערך אחר, בעיקר ערך של מגורים.
תומר רוזנר
¶
שתי הערות שאני מציע לכם להוסיף להחלטה, בנוסף לפניה לוועדה המחוזית לתקן את התכנית. אחד זה לוח זמנים, לבקש מהמתכנן להגיש לוועדה המחוזית הצעה להגדלת הצפיפות בתוך 3 חודשים, ומהוועדה המחוזית לאשר אותה, בתוך תקופה של לא יתר מחצי שנה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא יהיה כרוך באישור. אני מאוד מבקש שהדברים המפוזרים שהם לא לעניין ולא אובייקטיביים, אני אדם ששומר על הטבע ועל הגנים, אנחנו לא - - -
תומר רוזנר
¶
הדבר השני שאני מציע לכם, בעקבות הערתו של חבר הכנסת בגין, לפנות למועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, לקיים דיון כולל בשמורת הר מירון על כל האיומים, כפי שהוא קרא להם, שיש עליה, ולקבל איזו שהיא החלטה אסטרטגית בעניין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עבדאללה, הכל בסדר. אל תתנגד לכלום. הכל בסדר. לגבי הנושא של ההערה הראשונה של תומר, תרשמו את זה בפרוטוקול, כי אנחנו מבקשים בלוח הזמנים שהוא אמר לבוא ולהסדיר את תכנית המתאר, במובן זה שיתנו אופציה לישוב, כפי שאמרתי קודם, שיהיה לו את האופציה איפה שהוא יחליט שאפשר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותיי, אני רוצה להביא את זה להצבעה. מי בעד גריעה כפי שהקראנו שירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
בקשת הגריעה נתקבלה.
תודה רבה. הדיון הסתיים.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10.