הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 468
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2017
מימון אבטחת רב העיר קרית גת
פרוטוקול
סדר היום
מימון אבטחת רב העיר קרית גת
מוזמנים
¶
עודד פלוס - עורך דין, המנהל הכללי, המשרד לשירותי דת
שירלי אוליאל - ראש אגף ביטחון וחירום, המשרד לשירותי דת
דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת
עמית קצין - המשרד לשירותי דת
רפ"ק עופר שבתאי - ראש תחום אבטחת מאוימים, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק איתן רבה - קצין מאוימים מחוז דרום, המשרד לביטחון פנים
שבתאי גרברצ'יק - מלווה חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
יובל טלר - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד אוצר
איגי פז - עורך דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יגאל-עם פז - עורך דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שלמה תנעמי - ממונה מועצה דתית, ארגון המועצות הדתיות
הרב משה הבלין - הרב של קריית גת
שלמה אושרי - ראש המועצה הדתית קריית גת
מאיר ואזנה - נציג הציבור בעירייה
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מימון אבטחת רב העיר קריית גת. דרך אגב, כבוד הרב, אנחנו בדרך כלל נוהגים להתחיל בזמן. גם אם מעכבים אותך פה לפני כן, בפעם הבאה תבוא יותר מוקדם. קח את זה בחשבון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין בעיה, אני רק אומר. מבחינתנו הזמן שלנו הוא קצוב ואנחנו רצים מישיבה לישיבה, ככה שפספסנו כבר רבע שעה סתם.
אני קיבלתי מכתב ששלחתם לחבר הכנסת בנימין בגין - זה מה שרשום פה - לגבי הנושא הזה. רשם לי את זה מר שלמה אושרי, מי זה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראש המועצה. אז בואו תעברו ישר לעניין. בואו תספרו לנו מה קורה. כבוד הרב, בוא תספר לנו אתה מה קורה איתך ואחרי זה נשאל את ראש המועצה מה קורה איתו בהיבטים של ההבטחה ושאר הגורמים יתייחסו.
בבקשה.
משה הבלין
¶
כן. גם שדרות, ממלא מקום. ראש ישיבת חב"ד בקריית גת. חבר בית דין רבני חב"ד בארץ. במסגרת תפקידי כרגע ישיבה וחבר בית הדין הרבני חב"ד, עשיתי משא ומתן עם הצבא בנוגע לגיוס של בחורי ישיבה של חב"ד. זה היה משא ומתן ממושך, עד שהגענו להסכמה בדבר מסוים, שזה יאפשר את הגיוס של התלמידים בשלב מסוים. בגלל זה יצא קצף עלי מכל מיני קנאים מחוגים קנאים וכדומה ופרצו אלי לבית ביום אחד בהיר, בלי לשאול ועשו דחיפות. אשתי התעלפה. הייתה בטר"ם, הייתה בבית חולים.
משה הבלין
¶
כן. איום שש היה לי. עד לפני שבועיים שלושה הייתי באיום שש. הייתי צמוד לשמירה גם בבית, גם איפה שאני זז. אני לא ידעתי מאיפה זה מגיע, מה יהיה, מי הציע את השמירה, בסדר, קיבלתי הכל. בסוף מתברר, אני גם רב העיר קריית גת, התפקיד שלי בתור רב קריית גת זה לדאוג לדת בקריית גת ולדאוג לשירותי הדת בקריית גת וזה אחד התפקידים הכי חשובים שלי. בגלל זה נבחרתי, בגלל זה גם שומרים עלי, כי אני איש ציבור.
מתברר שכל הכסף של המועצה הדתית הולך על השמירה שלי. מעל 1.1 מיליון שקלים היה שמירה ולכן צריכים לסגור מקוואות וצריכים לסגור כל מיני דברים. אני כאיש ציבור מרגיש שמצד אחד אני פה חוטא לכל מטרתי. אני פה עשיתי באמת הסכם טוב עם המדינה והמדינה מבסוטית והצבא וכו', אבל מצד שני, כל תפקידי כרב העיר, שאני צריך לדאוג לשירותי הדת בעיר, הכל קורס. מקוואות נסגרים וכל הדברים והכל על המצפון שלי. אז אני לא מוכן בצורה כזאת להמשיך.
אז אני פניתי לידידי, חבר הכנסת בני בגין, שעוזר וכדומה. גם פניתי, אני זוכר, הבאתי לך גם מכתב פעם, כשהיית בבר מצווה של חב"ד לפני פסח.
משה הבלין
¶
של היתומים, כן. וברוך השם, אני מקווה שהישיבה, ועבר למשל ירד האיום לחמש. אז כל פעם שאני יוצא מהעיר אני צריך שמירה. אני אומר לכם את האמת, אני לא מדווח, אני ממעט לצאת מהעיר כמעט בגלל הסיפור הזה, כי אני יודע שזה יעלה על התקציב של המועצה הדתית. אני לא מדווח וגם לפעמים כשיש כל מיני דברים ומגיעים אימיילים וכל מיני הפחדות, אני לא יודע מאיפה זה מגיע, אני כבר לא מדווח למשטרה כי אני פוחד שיעלו לי את הדרגה ואז שוב. אני ממש מרגיש מצד אחד שעשיתי משהו טוב למדינה, עשיתי משהו טוב לדבר והייתי בסדר, קיבלתי הפגנות, קיבלתי הכל. אבל גם את מה שאני צריך לייצג בעיר, אני גם כן ממוטט? אנשים באים אלי, אז באים ואין תקציב לזה ואין תקציב לזה. אה, בגללך, בגלל השמירה שלך. בגלל השמירה שלך. זה לא צריך להיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה כבוד הרב, הבנו. שלמה, תגיד לנו מה העלויות ואיך התגלגל האירוע. מי פנה אליך בכלל שתשלם את השמירה לגבי הרב?
שלמה אושרי
¶
קודם כל בוקר טוב לכולם. אני שמח - - - ראוי. המשטרה פשוט דרשה ממני. כתוב במפורש בחוות הדעת המקצועית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, לא, מעניין אותי, אני רוצה לשמוע. המקרה הספציפי הזה מקבל משנה תוקף. לא מצאת את המכתב?
שלמה אושרי
¶
בעיקרון, בחוות הדעת המקצועית של המשטרה – הנה, יש לי אותה פה – נאמר מה מוטל על המועצה הדתית.
שלמה אושרי
¶
על המועצה הדתית יהיה למשל פה, בחוות דעת מיום-. אני אקריא לכם את הראשונה קודם. חוות הדעת הראשונה הייתה דרגת 4. היא מיום 14 בספטמבר. כתוב שם – אחריות המשטרה וזה לא מעניין. אחריות המועצה הדתית: התקנת טמ"ס בביתו וחיבורה למוקד העירוני.
שלמה אושרי
¶
טמ"ס זה טלוויזיה במעגל סגור. בחוות הדעת שבאה כמה ימים אחריה, זה כבר הועלה לדרגת איום שש.
שלמה אושרי
¶
אחריות המשטרה: סיורי ניידות. שניים בבוקר, שניים בצהריים, שלושה, לילה בביתו. סנ"ח, אני לא יודע מה ראשי התיבות.
שלמה אושרי
¶
באחריות קצין חבלה לכיש. הכנת תיק שטח באחריות תחנת קריית גת. מיצוי תיק חקירה, עדכון מערכת מוקדים למתן עדיפות בקריאות. תדרוך המאוים להתנהגות מונעת. אחריות המועצה הדתית: מאבטח צמוד בתנועותיו, עם הכשרה מסוימת, שקיבל הכשרה, שהמאבטח הזה של ריכוז קהל, 31 יום. זקיף בביתו, הכשרת מאבטח במתקן מתקדם ב-8 ימים. טמ"ס בביתו ובלשכתו וחיבורה למוקד העירוני.
כלומר זה אומר – מאבטח צמוד בתנועותיו – הרי רב העיר הוא לא יושב בבית. בתפקידו כרב העיר אין ערב שהוא לא מוזמן לקהילה ולהכל. בכל התנועות האלה שהוא מחוץ לביתו יש לו מאבטח צמוד. היה לו מאבטח צמוד. ובבית יש לו זקיף 24 שעות.
שלמה אושרי
¶
בחודש, כן. אני יכול לומר לכם שבאחד בנובמבר הייתה עוד הערכת מצב, הורדה לדרגה חמש, אבל שוב, אחרי חצי שעה איומים ושוב העלו לדרגה שש. כלומר אפילו לא - - -. מה שכן, ב-28 ביוני הדרגה הורדה לדרגה חמש. זה אומר שאני חייב בכל האירועים הפומביים שהרב יוצא, אנחנו חייבים עדיין לתת לו את השמירה, את האבטחה.
עופר שבתאי
¶
אני עופר ממדור מאוימים ונמצא פה גם איתן מהמחוז הדרומי, שמחוז דרומי בעצם מגדיר את הרב, כי זה באזור דרום.
באופן עקרוני משטרת ישראל, מתוקף תפקידה, מגדירה רמת איום וסל הבטחה. מי שאחראי למימוש סל האבטחה זה אותו גוף ציבורי. זה על פי החלטת ממשלה. הנושא של מאיפה התקציב - - -
עופר שבתאי
¶
זו 4833 א' ו-ב' וגם החוק להסדרת הביטחון. על משטרת ישראל מוטלת האחריות לרישוי, תיאום והנחיה מקצועית של גופים נוספים. אנחנו מנחים. אנחנו כמשטרת ישראל אחראים על כל עובדי הציבור במדינת ישראל. ברגע שיש איום, אנחנו קובעים להם, עושים הערכת מצב.
עופר שבתאי
¶
לפרסונה, כן. זה סעיף 4 ב'. בהתחלה היא גם עושה הפרדה בין שב"כ למשטרת ישראל ואז נותנת למשטרת ישראל את האחריות להנחות גופים אחרים. כאשר יש לנו עובד ציבור שמאוים או שוטר, אנחנו עושים הערכת מצב. ברמה המחוזית סממ"ז זה האישיות שאחראית על המצב הזה. הוא עושה הערכת מצב עם כל החקירות והמודיעין וקובע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, זה כולל את כל סוגי ההבטחות לגבי כל האישים? אם נניח עכשיו יש איזה שהוא איום על ראש הממשלה, זה - - -
עופר שבתאי
¶
זה מה שאני אומר, יש מה שנקרא ממשלת ישראל הסדירה את תחומי האחריות בין שב"כ למשטרת ישראל. שב"כ מקבל את האחריות על שבעה סמלי שלטון, אז בזמנו גם על שרי הממשלה. היום יחידת מגן אחראית על שרי הממשלה. שאר עובדי הציבור – שוטרים, אנחנו גם מתעסקים בעדים – באחריות משטרת ישראל להגדיר רמת איום וסל אבטחה. יש מה שנקרא בנוהל מסודר רמות איום ויש סל אבטחה מותאם.
ברגע שהיה איום על כבוד הרב עשו הערכת מצב במחוז הדרומי. תיכף איתן יגע בזה. הייתה הערכת מצב, הוחלט להגדיר אותו ברמה כזו או אחרת ולכל רמת איום יש סל אבטחה. ברגע שנקבע הדבר הזה, אם זה שוטר כמובן, אני, כאיש משטרה נותן לו אבטחה צמודה אם צריך, נותן לו זקיף, נותן לו טמ"ס, סנ"ח, הכל. אם זה עובד ציבור, אני מנחה את אותו גוף ציבורי, אומר לו זו ההחלטה של משטרת ישראל, אתה אמור לממש את סל האבטחה.
הטיפול המשלים – שזה סיורי ניידות, סנ"ח חבלה – שזה סינון נגד חבלה, מערכת מוקדים וכמובן הטיפול החקירתי והמודיעיני, שנותנים לזה עדיפות במשטרת ישראל – באחריות משטרת ישראל. שאר סל האבטחה אמור להיות ממומש על ידי הגוף הציבורי וכמובן אנחנו כגוף מנחה עושים בקרות ותרגילים, בקשר כל הזמן עם אותם מאוימים, עם אותם קב"טים. זה ככה בכללי. אם יש לכם עוד משהו - - -
שלמה אושרי
¶
סליחה, אני לא אמרתי פה דבר שהוא מאד חשוב לי. אני אשמח אם תאפשרו לי לומר אותו. יש כאילו איזו הנחיה ואני שומע שהגוף הציבורי צריך לממן, אבל אני חוזר ואומר, הרב מאוים לא על ה - - -
איתן רבה
¶
בוקר טוב, אני קצין מאוימים של המחוז הדרומי, מטפל בכל מאוימי ציבור, שוטרים, עדי מדינה וכדומה.
איתן רבה
¶
לא, לא, זה מהגלישה בים. אני מכיר את הרב כבר תקופה ארוכה. אנחנו נפגשנו לא מעט וליוויתי אותו בכמה מקרים ובכמה פגישות בינינו. הוא לא סיפר על הרבה אירועים שהתרחשו סביבו. גם הכניסה האלימה אליו הביתה, גם כמה מקרים שהמאבטח הצמוד חילץ אותו בשן ובעין, זאת אומרת לרכב. הם מילטו מהמקום בזכות המאבטח הצמוד ובמקרים שהגיעו אליו הביתה להפגנות והתלהמות והמשטרה הגיעה וביצעה מעצרים.
אני יכול לספר שנפתחו 28 תיקי חקירה בעניינו, גם על איומים, גם על הטרדות וגם על כל מיני מקרים ש - - -
איתן רבה
¶
יש לנו תיק אחד שהוגש כתב אישום וכבר יש הרשעה וגזר דין. יש שלושה שהורשעו בתיק. אני לא יודע עדיין, אבל יתכן שגם יוגש - - - -
איתן רבה
¶
שלושה מאלה שפרצו אליו הביתה, בהתפרצות האלימה אליו הביתה. הם נתפסו וישבו במעצר כמה חודשים טובים.
איתן רבה
¶
אנחנו כרגע עושים פעולות חקירה של התיקים הנותרים. יש לנו תיק שעדיין בפרקליטות, בדיון נוסף ואנחנו עדיין בקשר קבוע איתו. אנחנו הנחינו שבכל אירוע פומבי שהוא יוצא, שיעדכן אותנו. זה לא שיש אבטחה אוטומטית. הוא צריך לעדכן אותנו. אנחנו עושים בדיקה, הערכת מצב, בודקים מודיעינית לאן הוא הולך, מי האנשים שמוזמנים. בודקים את כל הנושאים מאחורי הקלעים ומעדכנים אם צריך או לא צריך אבטחה. זה לא שלא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני שואל, אז איך יכול להיות? אני אומר עוד פעם, הרי העסק הוא לא מתוחכם. מדובר באנשים שבאים, אתה רואה אותם. לא מדובר באיזה שהם כוחות מיוחדים שבאים להתקיף את הרב באמצע הלילה עם כל מיני מסוקים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנשים שאתם מזהים אותם. הם די פרימיטיביים בהתנהלות שלהם. אני לא מצליח להבין איך אתם לא עוצרים אותם.
איתן רבה
¶
אתה יודע, הם באים ועושים את מה שהם עושים והם לא מחכים שהמשטרה תבוא והם נמצאים בתוך אזורים שלנו קשה מאד, צריך הרבה מאד מאמץ כדי להגיע לשם. אני לא אחראי על תיק החקירה ואני לא אחראי על נושא המודיעיני. אני אחראי על המאוימים ואני מעדכן את סגן מפקד המחוז בכל הפעולות שנעשות סביבו. אני יכול להגיד לך שאנחנו משקיעים המון מאמץ.
איתן רבה
¶
וניתנת לזה עדיפות גם בפן החקירתי וראייה לכך שאנחנו לא ויתרנו ואנחנו ניגשנו עם התיק הזה עד הסוף ולא ויתרנו בתיק הזה.
איתן רבה
¶
ברור לנו. בכל פעם שהיה איזה שהוא אירוע ושיש לנו איזה משהו מודיעיני שנכנס, ובכל אירוע אנחנו עושים הערכת מצב ודנים בו. כשיש אפשרות להקל, ואנחנו עשינו את זה בצורה הדרגתית, וכשהייתה אפשרות להקל אנחנו הורדנו את רמת האיום וכשראינו שיש איזו שהיא עלייה ברמת האיום והלך הרוח הוא שוב פעם כנגדו, אז אנחנו פועלים. אנחנו בסך הכל לשלומו, אין לנו שום דבר - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בכל הנושא של הפייסבוק, כל האיומים שהוא מקבל, הרי אתם יכולים לתפוס את זה בשנייה. זה הטלפון שלו.
איתן רבה
¶
האיומים לגביו הם דרך פשקווילים שמפורסמים בבית שמש ובירושלים, באמצעות הטרדות טלפוניות ושיחות אנונימיות. גם מחו"ל הגיעו אליו כל מיני שיחות אנונימיות ועשינו מעקבים ועשינו כל מיני פעילויות ואנחנו עדיין עושים. יש תיקים שעדיין פתוחים ומתנהלים. זה לא שהתיקים סגורים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. עצם העניין שהם מטרידים את הרב עד היום זה אומר דרשני. זה לא אירוע שלטעמי, להבנתי ואני לא קצין משטרה, אבל האירוע הוא די פשוט לטיפול לטעמי. רק אם מחליטים שרוצים לטפל בו בנחישות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מניח שאם זה היה איזה פרסונה קצת יותר מפורסמת, זה היה נגמר במהירות, בגלל שהמשטרה לא הייתה יכולה לתת לזה להתגלגל ככה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, האנשים האלה אנחנו מכירים. אמרנו. אתה מזהה אותם. הם באים, הם בכלל לא מקומיים, באים מירושלים, אתה רואה אותם. אתה מזהה אותם גם בלבוש, גם בצורה, הכל ואין שום בעיה לטפל בזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כל, אבל אתה יודע כשמאיימים-. לא חשוב. אני לא רואה את זה כאירוע שדורש כלי חקירה מיוחדים כדי לפצח אותו, כדי שהרב יטייל בבטחה בעיר שלו.
עודד, אני רוצה להבין. תגיד, מה קורה בסיפור הזה? הרי זה סיפור שני שלנו.
עודד פלוס
¶
אני אסביר. יש לנו הסבר לכל. קודם כל אני רוצה להגיד שאני שמח שאדוני יושב הראש הלך לשאלה העקרונית, כי אני חושב שהשאלה העקרונית היא מעניינת בעיקר את חברי הכנסת שנמצאים פה.
עודד פלוס
¶
ועולה שאלה אם היה מדובר באדם פרטי, אז לא היה גוף מוסדי שהיה מממן את השמירה עליו והמשטרה הייתה נושאת בעלות. פה מנצלים את העובדה שמדובר פה באיש ציבור ומפילים את העלות על הגוף שבו הוא עובד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שהוא התכוון, נניח שהיה מדובר בעבריין שעלולים לחסל אותו, או מישהו אחר, הייתם מאבטחים את העבריין?
עודד פלוס
¶
אצלנו לשמחתנו מדובר בשני מקרים בתקופה שאני נמצא, שנתיים, שמדובר על ראשי ערים. זה מספרים הרבה הרבה יותר גדולים. אנחנו למעשה באמת במקרה של תל רגב יצרנו את מערכת היחסים בינינו לבין המועצה הדתית במקרה הזה ויחד עם האוצר בנינו. אנחנו עובדים לפי עקרונות שהמשרד קבע.
עודד פלוס
¶
ושם מדובר על מנגנון כזה. העלות מתחלקת בין שלושה גורמים. אנחנו נושאים ב-35% מההוצאה. משרד האוצר ב-35% מההוצאה, בסך הכל 70% והרשות המקומית או במקרה הזה המועצה הדתית, ב-30%. יש לזה גם עניין, שברגע שאני נושא בכל העלות אז האינטרס שלהם לנהל משא ומתן ולהקטין עלויות הוא קטן יותר ולכן אני חושב שיש היגיון בחלוקה הזאת.
אנחנו ליווינו ונמצאת פה שירלי, מנהלת אגף ביטחון וחירום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עם המשטרה, בגלל שכשזה חינם, אז הם יכולים לתת איזה סל שהם רוצים, אבל כשהם משלמים אז הם מתחילים לחשוב כמה פעמים מה צריך באמת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא משנה. תן להם את השקלים מפה, תיקח אותם מפה, אבל לדעתי הם צריכים להיות חלק מזה.
עודד פלוס
¶
פה אנחנו מדברים על הסדר שנקבע בשעתו. בגלל כל הבעיה שהייתה בשלטון המקומי הלכו ועשו הסדר רוחבי וקבעו במקרה הזה זה 30%. זה תלוי גם במצב הסוציו אקונומי של הרשות.
עודד פלוס
¶
אנחנו מיפינו את כל התהליך. יושבת פה שירלי, מנהלת אגף ביטחון וחירום. היא הייתה בקשר כל הזמן עם המשטרה כדי באמת לבדוק ולא להשאיר רק את המועצה הדתית לבד במלחמה הזאת. על פי ההרכב הזה אנחנו מדברים בסך הכל שעד היום היה 1,151,000 שקלים עד סוף השנה. אנחנו כבר יודעים מה יהיו העלויות עד סוף השנה.
לפי החלוקה הזאת אנחנו ומשרד האוצר נושאים ב-806,000 שקלים והמועצה הדתית באזור ה-300,000 שקלים. זאת אומרת זאת החלוקה, זה ה-30-70. עד היום, מתוך ה-806,000 שקלים הועברו אליהם, על ידינו, 273,000 שקלים. יש פנייה שנמצאת כרגע בוועדת כספים במסגרת הפניות שלנו, שהאוצר העביר, לעוד 409,000 שקלים. ואנחנו ממש בימים הקרובים הולכים לפרסם רזרבות שר, שמתוכן הם יקבלו השלמה של 124,000 שקלים.
זאת אומרת אנחנו יודעים. אם כל הפניות שלנו היו עוברות בוועדת כספים, המועצה הייתה מקבלת עוד את כל ההשלמה. זאת אומרת אנחנו יודעים איך להחזיר להם, שבסופו של יום כל ה-806,000 שקלים שאנחנו אחראים עליהם, המועצה הדתית תקבל. נכון, זה לוקח זמן, הפרוצדורות האלה של ועדת הכספים וכל הדברים האלה שכולכם מכירים. זה מה שקצת יצר את אותה בעיה זמנית, אבל בעיקרון אנחנו לא נטשנו אותו.
עודד פלוס
¶
זו הסכמה בינינו. את ההסכמה בינינו גיבשנו במקרה של תל רגב ואז ברגע שהיה לנו את המקרה הזה כבר הייתה לנו תבנית עבודה שלא היינו צריכים לפנות בכלל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. יובל, ההסכמה היא ביניכם לגבי משרד הדתות, אני מבין, אבל בסוף העסק הוא קצת יותר רחב. לדעתי עם ראשי ערים זה הרבה יותר מסובך. אז אני שואל אם יש סידור של המדינה, או שזה סידורים פנימיים. אני ואתה הסתדרנו, או שצריך לבנות פה איזה שהוא נוהל מדינתי.
יובל טלר
¶
אז אני לא מתעסק. אני רפרנט. לפרוטוקול, שמי יובל טלר-חסון, רפרנט שיכון באגף התקציבים. אני לא מתעסק בענייני פנים, אני מתעסק בענייני שיכון ודתות ולכן ההסכמה שלי עם משרד הדתות היא מבוססת על הסכמות דומות שיש עם משרד הפנים. במשרד הפנים יש קצת שונות שקשורה למצב הסוציו אקונומי של הרשות וליכולת הכלכלית שלה, בגלל שאנחנו מדברים על מועצות דתיות, שבהן היכולות הכלכליות הן יותר מוגבלות. לכן זאת ההסכמה שהגענו ביחד עם המשרד, באופן רוחבי לגבי המאוימים שהם עובדי ציבור, שהמשרד מכיר בהם.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
בינתיים חלפו תשעה, עשרה חודשים. אומר ראש המועצה שפעולותיו הן משותקות למעשה. יכולתו לפעול קטנה מאד או שותקה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
איך אנחנו דואגים לזה שמתוך ידיעה שהחשבון ייסגר מתי שהוא, בכל זאת הם יוכלו לפעול בהרשאה להתחייב. איזה שהוא הסדר שלא ישתק את הפעולה היומיומית.
עודד פלוס
¶
כמו שאמרתי, מתוך ה-806,000 שקלים אנחנו העברנו להם כבר 273,000, קרוב ל-300,000 שקלים. זאת אומרת נשאר פער של 500,000 שקלים. אני חושב שיובל יוכל לעדכן בדיוק מתי ועדת הכספים תאשר, אבל זה ממש בזמן הקרוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, לא צריך. כולנו. רק קחו לתשומת ליבכם את מה שמעיר חבר הכנסת בגין. בסוף הם גם צריכים, אתה יודע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרי אני אסביר לכם מה קורה כאן. הוא אמר שהתקציב שלו הוא כ-8 מיליון שקלים. בערך כ-6.5 מליון שקלים, תקן אותי, זה משכורות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
השאר זה מה שנקרא פעילות. בדרך כלל אתה מחבר את הכסף הזה עם כוח האדם, אתה מייצר את הפעילות. הדבר דומה לזה שקנית F16, אבל אין לך כסף לדלק. זה מה שקורה פה עכשיו. אז עכשיו יש פה אנשים שמקבלים משכורות, אבל מה, אין להם כלי עבודה. אז מה הוא יעשה? אז לכן צריך לשדך את זה. ההפסד הוא לא רק המיליון שקלים, אלא ככל שאנחנו מתעכבים, אנחנו בעצם לא מנצלים את כוח האדם הנכון שאנחנו משלמים עבורו בכסף מלא.
איגי, רציתי לשאול אותך. תגיד, במשרד הפנים אתם לא חושבים שצריך להסדיר את זה ברמת המדינה? בכלל, את כל הנושא?
היו"ר דוד אמסלם
¶
משרד המשפטים הכוונה, כן. לבוא ולהסדיר ולהגיד רבותי, זה לא בעיה של עירייה, זה בכלל לא בעיה בוודאי של מועצה. זה גם לא בעיה של משרד כזה או אחר. זו בעיית מדינה. אני מניח שזה לא הפתיע אותך שבפעם הראשונה שמעת על מאוים. אני רואה את זה בראשי ערים. כשזה בא ממדינה, הכל מסתדר בשנייה. מבטיח.
אני שואל שאלה. האם לא נראה לך סביר שצריך לקחת את הנושא, לשבת ולבנות נוהל מדינתי, שהמדינה בעצם נושאת בכל העלות בגלל שהסיפור הוא בגלל המדינה. הרי אנשים לא באו אליו ברמה האישית, אלא בגלל שהוא ברמה העקרונית הוא כרגע סמל שלטוני. בגלל זה תוקפים אותו.
איגי פז
¶
ברור שצריכה להיות דיפרנציאליות בין גוף כזה לגוף אחר, אבל מה שכן אני אוכל להגיד, אני לא מטפל בכל הנושא הזה של אבטחה. אני אוכל כן להציף את זה בפני הגורמים הרלבנטיים אצלנו במשרד, כדי שיבחנו את הנושא הזה – האם לא נכון להסדיר איזה שהוא נוהל - - -
עופר שבתאי
¶
אני אגיד לכם משהו לגבי זה, רק כדי לסבר לכם את האוזן. אצל ראשי רשויות, מועצות, ברגע שיש ראש עיר מאוים לצורך העניין ויש בעיה תקציבית, אני יודע, שוב פעם, זה לא לפתחנו, אבל הם פונים למשרד הפנים ויש תקציב. משרד הפנים לפי היכולות הסוציו אקונומיות של אותה מועצה, מקצה כסף לאבטחה לאותה מועצה. קחו את זה בחשבון. הדבר הזה כבר קיים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תראו, אתה מחדד לי את הדבר שהם כבר אמרו. אז זה בסדר גמור מה שאתה אומר לי לגבי נושאים אחרים. אני בכל אופן חושב שהנושא הזה צריך להיות מטופל ברמת המדינה בכל הזוויות. יש פה אירוע דרמטי, תבינו, רבותי. יש פה רב, ראש עיר, שמאוים בדרך כלל על ידי גורמים עבריינים בגלל שהוא מקיים את החוק. הרי על מה מאיימים עליו? זה לא איזה סכסוך עסקי על איזו חנות שהוא משכיר או משהו.
לכן הנושא, הסיפור הוא לא נושא מקומית בכלל. הוא תופס תהודה ציבורית שיש לה משמעויות הרבה יותר מאשר הקטע המקומי ואנחנו מדברים כרגע על איש ציבור שבא ובעצם, כפי שאמרתי קודם, בדרך כלל הוא מוביל קו מסוים שלא מסתדר לכל מיני אנשים ולכן הם מאיימים עליו וזה בדרך כלל גורמים עבריינים. בן אדם רגיל לא מאיים על ראש עיר או על רב. ואני חושב שזו פגיעה חמורה בדמוקרטיה. אני רואה את זה בדיוק כמו שמישהו מאיים על ראש הממשלה. זה בכלל לא שונה. מישהו מאיים על איזה שר?
עכשיו, למה אתה מאבטח אותו? אתה לא מאבטח את הבן אדם פרסונאלית, זה לא מעניין אותך. מעניין אותך התפקיד, מה הוא מסמל. ואנחנו במדינת ישראל, חשוב לנו להגן בוודאי כמדינה. זה בכלל לא סיפור של מועצה מקומית או איזה מושב או איזו עיר. זאת בעיית מדינה. אנשים בעצם מאיימים על האנשים האלה בגלל שהם באיזה שהוא מקום מייצגים את הדמוקרטיה, הם הפרונט של הדמוקרטיה מולם.
לכן אני חושב, איגי, שמשרד המשפטים צריך קודם כל, בראש ובראשונה להסדיר את הנושא. אלף לשבת, לקרוא למשטרה, לקרוא למשרדים הרלבנטיים, לעשות דיון. להגיד להם רבותי, בואו נראה את היקף הבעיה. דרך אגב, לא כל יום מאיימים על בן אדם, אבל כאשר מאיימים, אז התגובה צריכה להיות מהירה וחריפה, גם בהיבט של המשטרה. אתם צריכים להנחות את המשטרה מה עומק החקירה שהם הולכים לשם, מה האמצעים שהם הולכים על הדבר הזה, בגלל שהם חייבים לסגור את זה ומהר, בגלל שיש לזה תהודה ציבורית.
תראה, רב קריית גת מסתובב שנה בעיר, אני מניח כל ערב הוא הולך לחתונה, פוגש באולם בין 300 ל-1,000 איש והוא בא עם איזה בן אדם והם שואלים אותו, האנשים מסביב, תגיד, מי זה הבן אדם? הוא אומר חברה, מאיימים עלי. הציבור לא מצליח לקבל את זה. אני כאזרח לא מסוגל לקבל את זה. למה שיאיימו עליו? איפה המשטרה? 35,000 שוטרים יש במדינת ישראל, מה, והרב צריך לקחת אבטחה? משהו שלא מסתדר.
כולם מבינים שמאיימים על הרב כפי שאמרתי, לא בגלל שיש לו סכסוך עסקי עם מאן דהוא. מאיימים עליו ובמקרה הזה זה הרבה יותר חמור, בגלל שהוא פועל כדי לקדם אינטרס עצום של מדינת ישראל. הרי אם הוא היה יושב בית, שותק, לא עושה כלום, היו שולחים לו איזה משלוח מנות בפורים.
אז לכן אני באמת מבקש מכם שתפנה את הבקשה שלנו. אני גם אוציא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שאתם צריכים לדון בנושא הזה, לקבוע נהלים גם למשטרה וגם למשרדים איך לנהוג במקרים מהסוג הזה. אני לא אומר לכם איך, אבל בוודאי הדברים האלה צריכים להיות חתוכים, חבל על הזמן, על ידי מדינת ישראל, בדיוק איך עושים את זה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני מבקש לשאול את המשטרה לגבי העניין המיוחד שבגללו יצא קצף על כבוד הרב. האיומים האלה הם חלק מבעיה כללית שאנחנו מתמודדים איתה, אמורים להתמודד איתה לגבי האיומים על מגויסים, אלה שכבר התגייסו, אלה שמועמדים לגיוס בתוך הקהילה החרדית ואלה שקרובים לגיוס. אז האם אתם לוקחים בחשבון – ויכול להיות שאין לכם תשובה לשאלה כמות שהיא, אבל אני חושב שכדאי לראות את המקרה המיוחד הזה כחלק מן ההוויה הכוללת, מן הבעייתיות הכוללת שלנו בעניין הגיוס, שהוא, כמו שאמר יושב הראש, בבחינת אינטרס ציבורי כולל.
זה מעבר למועצה הדתית ומעבר למחוז דרום, ולכן לדעתי צריך להציף זאת באותה רמה שעוסקת במכלול הבעיה, מכלול האיומים, מה היא דרך הטיפול. מדי פעם נכנסים לשכונה ומוציאים אנשים וכן הלאה, אבל צריך להעלות את זה לדעתי במסגרת היותר רחבה מאשר עוד רב שמאוים.
שלמה אושרי
¶
אני חושב שמקרה תל רגב לא דומה למקרה של מועצה דתית רגילה. כי תל רגב בכל זאת זה בית קברות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עשינו את הדיון הזה, אני מכיר את הכל. אני יודע שתל רגב זה בית קברות ואני יודע איך מתנהל בית קברות ואני יודע שאתה מועצה דתית, בקרית גת גם. כבר אני אתן לך.
רק רציתי לשאול, הצבא בכלל הוא מהאו"ם פה בסיפור הזה? הצבא לא רואה את זה כבעיה שלו גם?
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי, אני עכשיו עליתי עוד קומה למעלה. אני מסכים עם חבר הכנסת בגין. בסופו של דבר גם אתם, המשטרה, צריכים להציף את זה למעלה. הרי הבעיה היא לא רק אצלכם. היא הייתה גם בירושלים, ולכן מישהו למעלה צריך לראות את התמונה ולהחליט איך הוא פועל. ולכן בתמונה הרחבה למעלה, הצבא נמצא גם. הרי גם הוא שותף מרכזי בסיפור הזה. זה בגללו. אז הוא לא – חברה, זה לא קשור אלי.
בבקשה, חברת הכנסת יעל גרמן.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כן, תודה רבה. ראשית אני חייבת להביע זעזוע על המקרה עצמו. אי אפשר ככה לעבור על זה לסדר היום וישר לקפוץ לעקרונות ואין ספק שמגיעה לך, כבוד הרב, הגנה ושזה לא יעלה על הדעת שזה יהיה מהתקציב הכל כך קטן של המועצה הדתית.
אני כן רוצה לדבר על העיקרון בגדול כראש עירייה במשך 14.5 שנים – 10 שנים מתוך ה-14.5 שנים הייתי מאוימת. לא הגעתי לדרגה 6, אבל הייתי 5 שנים רבות ו-4. מי שנשא למעשה בעול השמירה עלי, על פי ההוראות של המשטרה כמובן, הייתה העירייה שלנו. העירייה שלנו היא עירייה חזקה והיא יכלה לשאת בזה, אפשר היה לעשות כך ואחרת. אני גם ויתרתי בשלב מסוים על השמירה הצמודה אל אחריותי, אבל זה לא יכול להיות.
כשאנחנו מדברים על איומים או על סחיטה, דרך אגב, זה איום על שלטון החוק והסדר וזה לא משנה. אצלי זה היה משפחת פשע שאיימה עלי מפני שניסתי להשליט את הסדר בחוף הים ולסגור את הפיצוציות ובתי הקפה הלא חוקיים וגם לסגור להם עסק למחזור בקבוקים. אצל הרב זה מפני שהוא בעד גיוס לצה"ל ובבית הקברות זה בגלל סכסוך כזה או אחר על רקע ציבור. אבל זאת פגיעה בשלטון החוק ומי שממונה על שמירת החוק והסדר זה אתם, המשטרה.
להערכתי אדוני יושב הראש, זה לא תקין ולא נכון שיהיה הסדר כזה לגבי מועצות דתיות וכל ענייני הדת ויהיה הסדר אחר יחד עם מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים לגבי חברי מועצה וראשי עיר. מי שצריך לשאת בזה זו המשטרה. יכול להיות שבהחלט שהיא צריכה תוספת תקציבים, אבל מכיוון שאני מבינה שממילא ישנם תקציבים, אז אולי צריך לאגם את התקציבים מפה ומשם, להעביר אותם למשטרה.
דרך אגב, אתה אמרת משהו בהערת סוגריים, אבל אני חושבת שזה מאד נכון. קל מאד לשבת מהצד ולבוא ולומר שנשים סביבנו חומת מגן ואני לא יודעת מה עוד, כשיושבים מהצד וכל אחד – אני לא יודעת אם זה כסת"ח או לא כסת"ח - אבל בוודאי שלבוא ולומר את המקסימום זה תמיד הדבר הטוב ביותר, שלא יבואו אחר כך בטענות למה לא עשיתם את זה וזה. זה משהו אחר כאשר אתה גם צריך להוציא מהכיס את הכסף עבור אותה המלצה.
לכן להערכתי ההמלצה שלנו צריכה להיות שכל שמירה בגין תפקיד כלשהו, תפקיד ציבורי כמובן, לא משנה מה הוא, צריכה להיות במשטרה. כמובן מגובה בתקציב מתאים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לגבי מה שחברת הכנסת גרמן אמרה, אני אתן לך את הדוגמא המעשית שקרתה לי. אני הייתי הרבה שנים מנהל אגף שיפור פני העיר בירושלים. יום אחד אמרו לי תשמע דודי, בוא תיקח על עצמך גם לתלות דגלים באגף. אמרתי מה זה קשור אלינו? אמרו תתלה. הרי כל יום עכשיו בא נשיא לירושלים – נשיא מדינה כזה, ראש ממשלה כזה. כל היום אני מוצא את עצמי שולח את החברה שלי – תעזבו את הכבישים, תלכו תתלו דגלים.
יום אחד נמאס לי ואז הם אומרים לי תדגלו את הרחוב הזה, הזה, הזה. יום אחד נמאס לי, באתי, אמרתי חברה נגמר, נגמרו הקלמנטינות, מה שנקרא. מעכשיו מי שרוצה להזמין – שישלם. הפלא ופלא, אתם לא תאמינו, היו מבקשים ממני ארבעה דגלים. כשזה חינם – אז תמיד יבקשו את המקסימום, מה איכפת לו? זה לא בא מחוסר זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מגיעים, אבל ארבעה דגלים. אתם רואים היום רק בכניסה לעיר. זה כמו השקיות בסופר. כשאתה משלם 10 אגורות אז השקיות, אני אומר לכם, ירדו בכמעט 80%.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, כן, אבל זה קטע פסיכולוגי, זה עובד על אנשים. לכן אני משוכנע לחלוטין שאם המשטרה תשלם את זה היא תעשה את הקצאת המשאבים יותר מדויק. זה טבעי. כל בן אדם זה ככה. גם אם אני אקצה את זה ואני אשלם, אז אתה תראה שאני אעשה את זה קצת יותר מסודר מאשר אני אגיד יאללה, תשלח, לא חשוב.
איתן רבה
¶
כן, אבל אנחנו רואים את הפן התוצאתי, שמאז שיש לו את המאבטח הצמוד, אז יש מי שמגן עליו וסיכל פעמיים לפחות איומים פיזיים נגדו לפגוע בו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. לא הבנת, בוודאי. בסדר. אתה הבנת אותנו. אנחנו הבנו אותך, הכל בסדר, לא התכוונו להעליב. זה בסדר, אתם עושים את העבודה שלכם, הכל בסדר. אנחנו רק חושבים שזה צריך להיות מה שנקרא אחוד, אחוד. שאתה גם שולח את הניידת וגם השוטר שלך וגם הניידת שלך, וגם אתה, כל המעגל הוא שלך. אז זה יותר נכון.
מישהו עוד רוצה לומר משהו? שלמה, יש לך עוד משהו?
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
רק לשאול מבחינת המודיעין. אמרת שהם מחוץ לעיר, המאיימים. הזכרת את בית שמש. אז אתם עושים שם איזו שהיא פעולת מניעה, זיהוי? שיחות מקדימות? הקבוצה ידועה, אבל האנשים ידועים מראש, או איך זה?
איתן רבה
¶
יש לנו עבודה. המודיעין שלנו עובד במשותף ברמה הארצית. יש לנו צי"ח שאנחנו מוציאים כל יציאה שלו. אנחנו עובדים איתם בהיבט של מי האנשים, איפה הם נמצאים, מתי הם יוצאים מהאזור שלהם, שאנחנו כן יכולים - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
ואחר כך מבחינת הטיפול. יש לך מודיעין, אדון זה וזה, אז כמו שלפעמים אדם מקבל שיחה מהמשטרה, הוא מקבל שיחות משב"כ – דע לך, אנחנו יודעים מה אתה עושה או עומד לעשות ותיזהר. אתם שם?
שלמה אושרי
¶
עוד כמה באו מקריית גת, אני לא היחיד, אבל דבר ראשון אני אומר – מה ההיגיון בזה שהוא לא מאוים בגלל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. דרך אגב, אתה רוצה שאני אצא החוצה, אכנס עוד פעם, אתחיל את הדיון? פתחנו בזה.
כבוד הרב, אתה רוצה להגיד משהו?
משה הבלין
¶
יש, אבל המצב, הוא באמת-. אני הייתי פונה לצבא, אמרו לי לך למשטרה. פונה למשטרה, לך לזה, לך לזה. ממש, הייתה תקופה שאני ואשתי היינו בצורה שאני לא מרגיש איש ציבור, ועשיתי משהו, באמת משהו חשוב למדינה ולא הרגשתי שבאמת. אני לא אומר, המשטרה עושה מעל ומעבר, אני גם אומר, אבל הרגשתי שכאילו דוחים אותי מפה, לשם. גם עד שהגעתי, ברוך השם, שחבר הכנסת בני בגין דאג, זה ממש לא כך.
אפילו גם כתבתי לשופט מכתב והשופט אמר שהוא לא רוצה לתת לו קנס כספי, בגלל שיש לו משפחה מרובת ילדים והילדים יסבלו. אבל השופט לא יודע שעל כל הפגנה – המשטרה יודעת את זה – על כל הפגנה יש מחיר. אם אתה מקבל מכות, אתה מקבל עוד כמה מאות דולר ועל כל חודש בבית סוהר מקבלים כסף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, בכלל, אני לא ידעתי שזה ככה. עכשיו אתה מטריד אותי. אתה אומר שיש משפחות שלמות שמתפרנסות עליך. אז עכשיו מה יהיה איתן?
משה הבלין
¶
כן, כן. יש לי אחיין עורך דין שהוא עובד איתם והוא אמר לי שאחד סיפר לו שהוא עשה רבע מיליון שקלים רק עלי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
טוב, אני לא יודע להגיב על הדבר הזה. אז יש להם אינטרס באמת לעשות, כבוד הרב. אז נשתף אותם גם בעלות האבטחה. הם עוד גוף שנשתף אותו בעלויות. וואלה.
רבותי, בואו נסכם את זה. כפי שאמרתי קודם אני אוציא שני מכתבים, אחד אני אוציא למפכ"ל המשטרה. אני אבקש ממנו לקיים דיון בנושא הזה עם הגורמים הבכירים בצה"ל, בכלל על כל הנושא המערכתי של אבטחה, גם של חיילי צה"ל וגם של דמויות ציבוריות שהן בעצם תומכות בחיילים עצמם.
כמובן כבוד הרב, שלך אני מודה באופן אישי בשם עם ישראל, על הפעולה שאתה עושה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יישר כוח באמת וכל הכבוד לך.
המכתב השני שאנחנו נוציא, אני אוציא לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, שאני אבקש מהם לכנס בדחיפות צוות שיגבש הצעת חוק או נוהלי עבודה מאד מאד ברורים, ברמת מי קובע מה, מה האחריות של מי וגם מי מתקצב.
אני באמת מסכים עם מה שאמרה חברת הכנסת גרמן. אני מאמין בזה. אני מאמין בווקטור אחד. אני מאמין ברגע שיש שני אנשים שאחראים על האירוע, זו בעיה. אני מאמין באחריות אחת. האחריות לא מתחלקת. עכשיו אני מאמין שהמשטרה צריכה לעשות את זה בגלל שהיא יודעת לעשות את זה. היא יודעת להפעיל את המערכות האלה. מה שיישאר זה שהיא צריכה כסף. זה משהו אחר. אז במקום לתת את הכסף למועצה הדתית, שהיא תשכור מאבטח, שאתם תתנו את ההנחיות איזה סוג מאבטח, אז עדיף שאתם כבר תעשו את זה ותקבלו ישר את הכסף. פשוט. זה נראה לי יותר הגיוני.
המשטרה יודעת לעשות את זה. היא עושה את זה אפילו בכותל. את זה אני מספר לכם. כן, באמצעות האוט-סורסינג. זה לא שוטרים. זו חברה חיצונית.
אז לכן אני חושב שזה הכיוון שנשמע לי מאד סביר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כמובן, בלי קשר לזה, היות ושלמה צריך לעשות משהו והרב הולך בתחושה לא טובה בעיר, התושבים אומרים לו תשמע, בגלל גם אין לנו סידורים בבית הכנסת, אז זה לא הוגן. אז בואו תנסו גם אתם, תראו איך אתם יכולים להעביר להם את הכסף כמה שיותר מהר, בסדר?
אז רבותי, אני מאחל לכולם המשך יום טוב ולך, הרב, חזק וברוך והרבה בריאות והצלחה.