הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 456

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 12:13

לימודי השפה העברית בתפוצות - לציון 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יואב בן צור

אלעזר שטרן

נחמן שי

דליה אטרקצ'י - מנהלת אגף קשרי חוץ ואונסקו, משרד החינוך

שירן יהב - חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ

אורית אביטל - מנהלת יחידת שליחי הוראה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלי כהן - ההסתדרות הציונית העולמית

ערן ברקוביץ' - מנהל המחלקה לחינוך, ההסתדרות הציונית העולמית

סילביו חוסקוביץ' - ראש המחלקה לחינוך, ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל - סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

ד"ר אלכס קגן - חבר ההנהלה הציונית

כרמה פיינשטיין כהן - מ"מ יו"ר מועצה, ההסתדרות הציונית העולמית

הרב יחיאל וסרמן - חבר ההנהלה הציונית, ראש המערך לשירותים רוחניים

ג'ק קופפר - יו"ר עמית, ליכוד עולמי, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

אילן רוט - מנכ"ל לביא עולמי, הנהלה מורחבת, ההסתדרות הציונית העולמית

נילי נאהורי - חברת הנשיאות, ועד הפועל, ההסתדרות הציונית העולמית

מזל מזרחי - ההסתדרות הציונית העולמית

יואל מלצר - ההסתדרות הציונית העולמית

שלמה שדה - רכז הכשרות, ההסתדרות הציונית העולמית

מור רוסו - ההסתדרות הציונית העולמית

ענבל פריטל - רכזת חינוך ומנהלת פרויקטים, ההסתדרות הציונית העולמית

עדי דותן - ההסתדרות הציונית העולמית

שי איילון - ההסתדרות הציונית העולמית

סולי סאקס - מזרחי עולמי ונציג ההסתדרות הציונית העולמית

סרחיו אדלשטיין - מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות

ענבל בראל - מנהלת היחידה לעברית, המחלקה לחינוך, ההסתדרות הציונית העולמית

יצחק שטיגליץ - מנהל מערך לשירותים רוחניים בתפוצות

שמחה פילבר - ההסתדרות הציונית העולמית

איילה שטגמן - נציגת ציבור בוועדות קידום מעמד הילד ברמת גן, ציר בליכוד העולמי

כרמה פיינשטיין כהן - מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות

מורן ישראל - חבר הוועד הפועל הציוני וחבר ועדת הכספים

יונתן דובוב - חבר נשיאות הוועד הפועל הציוני וחבר ועדת כספים-מזרחי

רבקה גיל אור - נציגת חינוך, עיריית רמת גן, ליכוד

יפעת עובדיה לוסקי - מנכ"ל הליכוד העולמי

רינה אידו - פעילת ליכוד

צוקית אהרון - יו"ר סניף ליכוד

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

לימודי השפה העברית בתפוצות - לציון 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-18 ביולי 2017, כ"ד בתמוז תשע"ז. הנושא – לימוד השפה העברית בתפוצות לציון 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל.

באחד הדיונים מישהו אמר, 120 שנה לציונות. מייד תיקנו אותו, 2,000 שנה. אני אמרתי, מהיום שנולד העם היהודי הציונות קיימת. הדיוק הוא 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון באזל. אני שמח שהכנסת מציינת זאת ואני שמח שוועדת החינוך דנה בכך ואני שמח לארח כאן גם את הרב יחיאל וסרמן.

הרב יחיאל וסרמן, ראש המערך. 120 שנות ציונות, אז אני אתן דברי פתיחה לרב יחיאל וסרמן ולאחר מכן נפתח דיון סובב מימין לשמאל. בבקשה. יש מצגת, אני מבין.

אנחנו היום מציינים בכנסת 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל בחודש אוגוסט 1897. ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת אלי שטרן, חבר הכנסת יואב בן צור וראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית, ידידי סילביו חוסקוביץ', אני חושב שזה אירוע חשוב ואני מודה ליושב ראש הוועדה שמקדיש את השעה הזאת ואני משבח את היוזמים גם בהסתדרות הציונית העולמית וגם את המוצאים לפועל של התכנית שנשב פה ונדון בנושא של ההסתדרות הציונית העולמית.

הציוני הראשון היה אברהם אבינו שהקדוש ברוך הוא אמר לו, "לך לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך אל הארץ אשר אראך". לא אמר לו לאן והוא הלך והגיע לארץ ישראל. לאחר מכן המשיכו בזה. היתה תנועת חיבת ציון, חובבי ציון וב-1897 הכל התמזג להסתדרות הציונית העולמית ומאז היא פעלה בתחום המדיני, בתחום ההתיישבות, בתחום החינוך עד קום המדינה, עד החלטת מועצת האומות המאוחדות ב-1947 על שתי המדינות וב-1948, הקמת המדינה, אבל תפקידיה של ההסתדרות הציונית העולמית לא הסתיים ואנחנו ממשיכים בכל הפעילויות התרבותיות, החינוך, מתוך מטרה להבליט את מרכזיותה של מדינת ישראל וחיי העם היהודי בתפוצות ולהבליט את המימד הציוני של העם היהודי. אני אסתפק בדברים האלה. תודה רבה.

חבריי, חברי הכנסת, רוצים להתייחס עכשיו? בבקשה.

רבותיי, א', אנחנו שמחים על הדיון הזה פה. תנועת ש"ס היום היא חלק בלתי נפרד מההסתדרות הציונית, חלק קטן אמנם, אבל אין לי ספק שהוא ילך ויגדל.

אני רוצה לברך, א', את הרב יחיאל וסרמן שעוד לא הספקנו לעשות הרבה שיתופי פעולה אבל בטח נמשיך לעשות. עם סילביו אנחנו כבר עשינו ונמשיך לעשות שיתופי פעולה, ונכנס לפה עכשיו ממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית, יעקב חגואל.

אנחנו חושבים שאין יהודי בעולם, לא משנה באיזו דעה הוא נמצא או באיזו דרך הוא נמצא שהוא לא ציוני. ציון זו משאלת לב של כל היהודים בעולם. המשאלה הזאת מתממשת רגע רגע. בסופו של דבר גם כשאתה מדבר עם יהודים בגולה, בתפיסה שלהם הם רוצים באיזשהו שלב להגיע לישראל לפי 120 או אחרי 120 זה לא כל כך משנה, העיקר שהוא יגיע לאיזשהו מקום, אבל אנחנו יודעים שגם יהודי חוץ לארץ בתחיית המתים יתגלגלו במחילות לארץ ישראל, לכן כולנו ציונים איפה שנהיה בחיינו, בחיים או לאחר החיים, אנחנו כולנו ציונים. המשמעות של הציונות, כל אחד יכול לפרש אותה בדרכו הוא, אבל ציונים וציון שהציונות באה מציון וציון זה ירושלים וציון זה ארץ ישראל והפעולות החינוכיות שההסתדרות הציונית עושה, כמו כן הפעולות נגד האנטישמיות ונגד כל המלעיזים עלינו בכל העולם שלו הן פעולות חיוביות ואני רוצה לברך את האנשים ואת היום ואני חושב שזה ציון ואבן דרך הלאה. תודה.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

תודה. גם אני כמובן שמח על היום הזה. אני מברך את יושב ראש הוועדה ואת הרב יחיאל שכמו שהבנתם איך שהוא קורא לי, אז גם בשבת האחרונה התפללנו יחד ואמרנו דברי תורה יחד.

אני חושב שאנחנו, קצת אולי להבדיל ממה שאמר חברי, ציון זה לא רק ארץ ישראל וציון זה לא רק מאברהם אבינו. שלא נתבלבל, ציון זה מדינת ישראל. זה הביטוי של הציונות היום וזאת האחריות שלנו, בגלל שעל פניו אנשים שלא חס וחלילה הם האנשים שיושבים כאן באולם אבל יש אנשים שהיו יכולים להסתדר עם ההגדרה הזאת של אברהם אבינו והכמיהה לציון והכל ויגידו שעוד לא הגיע הזמן למרוד בגויים ולעלות בחומה. האנשים שיושבים פה חושבים אחרת. למה אני אומר את זה כאן? כיוון שהיום הזה זה באמת אחלה יום והוא חשוב, אבל הרוח הזאת של האחריות, של הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות שההסתדרות הציונית מגלמת אותה כל יום בעשייה הקבועה שלה, לצערי הרבה היא לא נחלתנו בבניין הזה לאורך כל השנה. מה שאני רוצה לומר, שהדיון של האחריות ההדדית שלנו כלפי התפוצות ושל התפוצות כלפי מדינת ישראל היא צריכה להיות נחלתם של המשרתים בבניין הזה לאורך כל השנה ולא רק ביום אחד ואני פונה למשתתפים כאן. אנחנו בסוף חברי כנסת שזה חשוב לנו. אני מצפה שגם הקול שאתם לוקחים מפה לשם אבל גם זה שאתם מחזירים משם לפה, הוא יהיה קול שיהיה לו הד בעשייה של כל אחד ואחד מאיתנו חברי הכנסת. שוב פעם, ברכות על הדיון ותודה.

סילביו חוסקוביץ'. הכתפיים שלך הן רחבות כי הממשק שלנו עם ההסתדרות הציונית הוא כמעט כולו חינוך ואני שמח שאתה פה. הבמה שלך.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, גבירותיי ורבותיי, מכובדי כולם. אנחנו מציינים השנה 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון כפי שציינו וגם כן אנחנו מציינים ותרשו לי לפתוח בזה, עשרים ושלוש שנים לפיגוע בבית הקהילה היהודית באמי"א בארגנטינה. הכותרות היו כאלה: נרצחו שמונים וחמישה אנשים יהודים וגם חפים מפשע. אלה היו הכותרות שהיו בעיתונות באותו יום של אותו פיגוע. מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית ודאי יכול לספר, הוא היה נציג של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית בזמן הפיגוע. ביחד עם תנועות הנוער הם דאגו להוציא את הגופות מהבניין ואנחנו היינו שם ויש לזה חשיבות גדולה מאוד כן לזכור את הפיגוע מכיוון שההסתדרות הציונית העולמית, יש לה יעוד מאוד ברור כפי שאתה אמרת, לחבק את הקהילות היהודיות בכל מקום ומקום, גם אלה שנמצאים במצוקה וגם במדינות שאין בהן מצוקה, להביא את המסר, ואני כל כך מתחבר לדבריך, אדוני חבר הכנסת מכיוון שהגיע הזמן שהבית הזה, שמדינת ישראל תיקח אחריות מלאה על הקהילות היהודיות שנמצאות בחוץ לארץ. אלה הם היו שתמכו לאותה מדינה שבדרך ועלינו להתייצב כדי לחזק את אותן הקהילות היהודיות.

ברשותך, אני אציג את הפעילות של המחלקה לחינוך ולאחר מכן הרב וסרמן יציג פעילויות נוספות וזה לא רק מה שאנחנו עושים בחו"ל אלא שבמסגרת ועדת החינוך אנחנו כן עושים את המצגת לגבי החינוך כי זה אחד מהדברים המרכזיים של ההסתדרות הציונית העולמית.

אנחנו לקחנו את תכנית ירושלים של ההסתדרות הציונית העולמית ואחד מהסעיפים שכתובים שם זה הבטחת עתידו וייחודו של העם היהודי על ידי קידום חינוך יהודי, עברי וציוני באמצעות טיפוח ערכי רוח ותרבות יהודים והנחלת הלשון העברית כשפת הלאום. המחלקה לחינוך שקמה בקונגרס הציוני האחרון לפני כשנה וחצי לקחה על עצמה את סעיף מספר 4 של תכנית ירושלים ואנחנו הצבנו לעצמנו מטרה אחת בלבד, להיות גורם מרכזי להתוויית דרך עבור העם היהודי בתחום החינוך היהודי הציוני. זה מה שאנחנו רוצים לקדם כהסתדרות הציונית העולמית. אנחנו רוצים להיות אלה שנמצאים עם כל קהילה וקהילה כפי שציינתי קודם.

היעדים והפעילויות ב-2017, אנחנו רוצים למצב את מעמדה של ההסתדרות הציונית העולמית כארגון חינוך ציוני משמעותי. אנחנו רוצים להעצים את הזהות היהודית ציונית והזיקה למדינת ישראל בקרב יהודים באמצעות השפה העברית. אנחנו נתייחס בהמשך לנושא של השפה העברית, כמה היא חשובה כדי שאנחנו נוכל להגיד שהשפה העברית למעשה זאת לא שפה שנייה אלא שזו תהיה שפה של העם היהודי, שזה את הגשר לעם היהודי באמצעות השפה העברית.

יצירת שיתופי פעולה עם ממשלת ישראל וקידום הפעלת פרוייקטים ציוניים חינוכיים. אנחנו מקיימים מספר פרוייקטים יחד עם מדינת ישראל, יחד עם אנשי מקצוע של המשרדים הממשלתיים כדי לקדם פרוייקטים חינוכיים בכל רחבי העולם. אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית במערכות החינוך, גם פורמליות וגם בלתי פורמליות. יש לזה חשיבות עליונה לנושא של החינוך הבלתי פורמלי ואנחנו רוצים יצירה והפקה לכלים חינוכיים עדכניים, טכנולוגיים וחדשניים בחינוך הציוני. היום אנחנו לא מצליחים בגוגל הכל כך מפותח למצוא את החומרים הנכונים, היהודיים הציוניים. אנחנו רוצים כן להדגיש את הנושא של אמצעים טכנולוגיים. אנחנו החלטנו שאנחנו נקדם במהלך הקדנציה הזאת, במהלך השנים האחרונות את הנושא הטכנולוגי כדי שנוכל לתת לאותם המחנכים היהודיים הציוניים שבתפוצות את הכלים הנכונים לטובת החינוך היהודי הציוני.

אנחנו עוסקים בנושאים מגוונים כאשר יש לנו שני עמודים מרכזיים בתוך המחלקה לחינוך. יש לנו את המורים השליחים. אנחנו השנה מוציאים שלושים אחוז יותר מורים שליחים ממה שהוצאנו שנה שעברה. בקיץ הקרוב יהיו ב-187 בתי ספר בעולם 240 מורים שליחים שיוצאים מישראל וחוזרים לישראל כדי להביא את המסר היהודי הציוני, ללמד עברית וללמד על ישראל. גידול של שלושים אחוז, גידול שהוא משמעותי ביותר. אני רואה פה סביב השולחן אנשי מקצוע של משרד החינוך.

סילביו, אני מסתובב במשלחות. גם כשר היו לי שיתופי פעולה עם ההסתדרות הציונית ואתה שומע את זה פעם אחר פעם, איך מגדילים את הכמות. הם מכירים בערך המוסף של השליחים האלה. איך אנחנו גוררים את הממשלה לחשיבה? בכל זאת ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית. אלה מוסדות חזקים. לא יתכן שלא תהיה להם אמירה. אם אתה שואל אותי, הגיע הזמן אחרי שבעים שנה שהמדינה תשקיע בקהילות היהודיות, לפחות בקהילות היהודיות הקטנות, החלשות, הרחוקות.

אני יכול רק להסכים איתך. נמצאת פה ד"ר דלית אטרקצ'י ממשרד החינוך. אנחנו עושים פרוייקט משותף עם קשרי חוץ של משרד החינוך ואנחנו נמצאים בפיילוט של עשרים מורים שליחים יחד עם משרד החינוך. אני מקווה מאוד שלאחר הפיילוט הזה אנחנו נוכל לרפד, אם תרשה לי במונח הזה, את העם היהודי במורים שליחים טובים, מצוינים. אנחנו עומדים על העמודה הזאת של מורים שליחים, כפי שאמרתי, 240 מורים שליחים בקיץ הקרוב, הם יהיו בתפוצות.

הדבר השני זה הנושא של העברית. העברית הוא נושא שמגשר בין העם היהודי לבין מדינת ישראל לבין החלקים של העם היהודי, האם נמצאים באוסטרליה או בצ'ילי מארצות הברית עד ארגנטינה. בהמשך אנחנו נשמע בשידור חי שתי מורות שעוסקות בלימוד עברית, אחת מאוסטרליה והשנייה מאנגליה, אז אלה שני העמודים המרכזיים שהמחלקה לחינוך פועלת לטובת הנושאים האלה.

יש לנו ימי עיון למורים כי אנחנו מבינים שעד שאנחנו נשלח כמויות אדירות של מורים שליחים אנחנו צריכים לעסוק בהכשרת המורים המקומיים, אותם המורים שאין להם את ההכשרה במקום. אנחנו צריכים לקחת אחריות על אותה הכשרה של אותם המורים ואנחנו עושים את הכל כדי שנוכל לסייע להם באמצעות סמינרים, ימי עיון. עשינו סמינרים בארצות הברית, עשינו סמינרים בצרפת. אנחנו עושים בעוד חודשיים סמינר בארגנטינה. אנחנו עושים את המקסימום כדי שנוכל להביא את המסר הזה לכל עם ישראל, הנושא של החינוך, הנושא של העברית.

אמרתי, העברית היא לא רק שפה שנייה. אנחנו לא לומדים אותה כדי להתעסק בלימוד שפה שנייה. זה בית, זה גשר, זה בסיס משותף, זה לתקשר, להבין ולאהוב. זהות, תרבות בתחושת שייכות. זה מה שאנחנו רוצים.

אנחנו נעשה סקירה לגבי הנושאים עם אנשים נפלאים בהסתדרות הציונית העולמית שעוסקים בנושא, אז אני רוצה פשוט לציין כמה נקודות שאנחנו עסקנו השנה. אנחנו יצרנו קשר עם תיאטרון אורנה פורת. אתם רואים את הרצל באמצע המצגת. תרגמנו את ההצגה של הרצל לחלום שהתגשם ואנחנו קידמנו את הנושא של ההצגה והבאנו אותה לצפון אמריקה וגם לונצואלה, קרקס. אם דיברנו ארגנטינה, אז ונצואלה, קרקס שאין קשרים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין ונצואלה, אנחנו הבאנו את אותה הצגה לקרקס.

שליחות הוראה – אנחנו עשינו כנסים. יש לנו כנס בקרוב של חמש מאות משתתפים, בדצמבר בארצות הברית. אנחנו מנסים ואנחנו גם מצליחים לחזק את הנושא של לימוד העברית, את הנושא של המורים שליחים. יש לנו את הנושאים שקשורים להעצמת הזהות היהודית ציונית והזיקה למדינת ישראל בקרב יהודים בישראל ובתפוצות באמצעות השפה העברית. אנחנו נשמע אנשי מקצוע שיוכלו לעסוק בזה. אולי כקוריוז אחד, עשינו מפגש בקיימברידג' באנגליה ואז הם שאלו אותנו האם הם מרשים לנו לשים את הלוגו של קיימברידג' ליד הלוגו של ההסתדרות הציונית העולמית, אז אני אמרתי שאנחנו נשקול את זה ובסוף אנחנו יצאנו עם פעילות משותפת לנושא של העברית עם קיימברידג' ואנחנו פשוט על המפה ואנחנו נחזק ונתחזק יחד עם כל היהודים בעולם.

אני מעביר את השרביט לענבל בראל שהיא האחראית על הנושא של העברית בתוך ההסתדרות הציונית העולמית. ענבל, בבקשה.

תודה רבה סילביו.

בקצרה.

בקצרה, אבל אני בכל זאת רוצה להתחיל במדרש שם קצר על השפה העברית.

לפני שאנחנו נעשה סקירה מאוד קצרה של מצב העברית בתפוצות, בואו נתבונן רגע במילה המיוחדת הזאת שנקראת עברית. עברית מתחילה ב-ע', מסתיימת ב-ת', כלומר תחומה במילה "עת". עת, שזו התחלה של עתיק והתחלה של עתיד בדיוק כפי שהשפה העברית הינה, גשר בין עבר וגשר בין העתיד. כמו שאנחנו רואים, העבר והעבר נמצא בתוכה פנימה. אם אנחנו מסתכלים אפילו יותר מקרוב, נמצא בה עוד שתי מילים סמליות, בית וברית וזה אולי המהות של השפה הזו. העברית הוא קורת הגג שמאחדת את כולנו כאן בארץ, את אזרחי ישראל והיא גם הברית שיוצרת קשר עמוק, מהותי, תחושה של זהות, תחושה של שייכות ושיתוף בינינו לבין התפוצות.

כדי שנבין את זה אני חושבת שכדאי לשמוע באמת מקרוב את האחים והאחיות שלנו בתפוצות ואנחנו ננסה לשוחח עם הללי קמחי. אנחנו רואים אותה פה. אתם תיכף תראו אותן גם על המסך הגדול. הללי קמחי, מנהלת מרכז הבית באוסטרליה, במלבורן. הנה הללי, הג'ינג'ית עם התלתלים וסמנתה שנמצאת בנסיעה והיא מנהלת טייג'ס, ארגון המורים לעברית בבריטניה.

הללי? סמנתה?

אנחנו שומעות.

שלום, יופי. סמנתה, בוקר טוב. הללי, ערב טוב. מה שלומכן?

כמו שאתם רואים אנחנו בשעות שונות, הבדלי זמן גיאוגרפיים וגם דיליי בתגובה. קודם כל תודה שהצטרפתן אלינו. אני רוצה לשאול אתכן, אתן שתיכן נמצאות בקצוות שונים של העולם ובכל זאת שתיכן פעילות מאוד בשפה העברית. אתן יכולות לספר לנו ממש בקצרה, לתת לנו טעימה מהפעילות שלכן? הללי?

הבית חוגג ממש החודש ארבע שנים יום הולדת, אז הוועדה הזאת לא יכלה להוות את הטיימינג יותר טוב מזה. התחלנו עם חדר ריק ללא תוכן וללא ציוד וללא כלום והיום הבית עוסק בכמה דברים בתחום העברית. דבר ראשון זה התחום של פעילות למבוגרים. יש המון אנשים בקהילה היהודית במלבורן שרוצים לדעת עברית בכל מיני רמות. התחלנו עם שיעורי יום, עברנו גם לשיעורי לילה. בזמן הזה ממש, בדיוק עכשיו מתקיימים בבית חמישה שיעורי עברית במקביל, ברמות שונות, בכל מיני דרכים שונות ללימוד בעברית, בין אם זה עברית מדוברת ובין אם זה עברית של קרוא וכתוב. הכל מתנהל ברגע זה ממש ומתקיימים עוד כארבעה שיעורים במשך היום. ביום יש תשעה שיעורים שבועיים שאליהם מגיעים בין שבעים לשמונים איש ברמות שונות וכל יום מתקיימות פעילויות חדשות. כמעט כל יום אני מדברת עם אנשים חדשים שמעוניינים ללמוד את השפה העברית ולחזק את הקשר שלהם אל ישראל ולתרבות הישראלית. אני חייבת לציין, בבית הם לא שיעורים ללימוד השפה העברית. זה מן שיעורים ללימוד התרבות הישראלית ולהבין מה זה ישראל, עם מה ישראל מתמודדת ומה קורה בה לא בקטע של פוליטיקה או לא פוליטיקה, גם בקטע של ישראל, גם בקטע של תרבות, בין אם לראות תכניות טלוויזיה או קליפים מעניינים שיכולים לתת להם קצת אור על מה זה בעצם ישראל.

הללי, שלום לך, מדבר סילביו. מה שלומך?

שלום סילביו.

רציתי לשאול אותך למה חשובה העברית?

אתה היית בחוץ. היא אמרה.

למה חשובה העברית? קודם כל, הרבה מאוד מהתלמידים שלי, האמת שעשיתי על זה פעם, אחד מהשיעורים היה שכל אחד יספר למה בעצם הוא רוצה ללמוד. יש כל מיני סוגים של משפחות והקשרים משפחתיים. יש למשל המון יהודים שנולדו באוסטרליה והילדים שלהם בחרו לעשות עלייה והם רוצים להבין אותם, להבין את הנכדים. הם רוצים להבין את הילדים, הם רוצים להיות חלק. הם רוצים שיהיה להם קשר.

הללי, חכי שנייה, אנחנו עוברים לסמנתה כי אנחנו לא שומעים אותך.

סמנתה, שלום לך.

אני מזמינה אתכם לראות בערוץ היוטיוב של המחלקה לחינוך. יש קטעים מתוך "מצייצים עברית", המושב שאנחנו עשינו בכנס השפה העברית בראשון לציון עם מורים מהתפוצות, מורות מהתפוצות ואתם תוכלו לשמוע שם הרבה עדויות.

אנחנו נודה רגע לסמנתה והללי בשלב זה, נכון.

כן. הסיפורים באוסטרליה ובבריטניה ואתם תוכלו כמובן לשמוע בשידורים שלנו בערוץ היוטיוב סיפורים ממקומות נוספים, הסיפורים שלהן הן שתי דוגמאות מיני רבות למצב העברית בכלל בעולם. הסיפור של העברית בארגנטינה והסיפור של העברית באוסטרליה והסיפור של העברית במרוקו והסיפור של העברית בגרמניה הוא שונה. לכל קהילה יש את המאפיינים שלה, את המוטיבציות שבגללן הם רוצים ללמד עברית. יש קהילות שמדגישות יותר את העברית כשפת הקודש. יש מקומות שמדגישים יותר את העברית בשפה מדוברת ובכל זאת - - -

אם אנחנו מדברים על העברית, אנחנו, אני חושב, ההסתדרות הציונית צריכה לתת את הדגש על הצורך שלנו כמדינה וכעם היהודי למה צריך לתת להם את העברית עוד כשהם שם גם אם אין להם תכניות לעלות. אני חושב ניסיון של קהילות אחרות איפה שהיו קהילות פעילות שלמדו בעברית ועשו פעילות יהודית בעברית, במידה והם באו לארץ או שהילדים באו רק ללמוד כאן בארץ, תהליכי הקליטה היו קלים יותר, ההסתגלות היתה קלה יותר ואני חושב שזה win win בכל המובנים, לכן מבחינתי כחבר כנסת, כיו"ר ועדת החינוך, כמדינת ישראל שצריכה לראות בזה ערך גדול מאוד. חלק מתהליך של מערכת החינוך אפילו הישראלית. זה צריך להיות אחד האתגרים שלה להביא את השפה העברית לקהילות היהודיות. זה תורם. זה win win מכל הבחינות.

אתה צודק לחלוטין. זה גם אחד הדברים שאנחנו עושים דרך המורים השליחים שלמעשה מביאים את הקשר והגשר למדינת ישראל דרך העברית.

זה חשוב שתבינו את תמונת המצב בגדול פה לגבי העברית, שאם אנחנו כן מסכמים במילה אחת מה המכנה המשותף, המכנה המשותף הוא ירידה. ירידה, גם הידיעה של השפה העברית, גם במוטיבציה ללמוד אותה, גם במספר שעות הלימוד וגם באיכות ההוראה. מרבית המורים הם מורים שלא הוכשרו ללמד עברית, שעות הלימוד הן מצומצמות מאוד וזה למרות שמצד שני יש שפע גדול של תכניות לימוד ושל עמותות עצמאיות שנפתחות ואפליקציות. איך מסבירים את הפרדוקס הזה? פשוט מאוד. יש תחושה של חרדה לגורל העברית, שהיא נמצאת בעצם במשבר. יורים לכל הכיוונים כדי לנסות ולהציל אותה וכאן אנחנו באמת נכנסים לתמונה. אנחנו פועלים גם, א', ארגז כלים, פיתוח של חומרים. ב', בית. תחושה של זהות משותפת סביב העברית דרך כנסים, דרך סמינרים בארץ, דרך ההבאה של ישראל לשם, גשר לתרבות ולחברה הישראלית והכשרת מורים, דלת לפיתוח אקדמי כדי שבעצם נוכל להצמיח גם את הדור הבא של המורים לעברית ולא ניתקע עם זה. החזון הוא להפוך את החץ מירידה לעליה. עליה משמעותית גם בידיעת השפה, גם במוטיבציה וברצון ובאהבה לשפה, שיהודי התפוצות ולעיתים גם אנשים פה בישראל יכירו בחשיבות ובמשמעות של השפה הזו לא רק כשפה אלא כחיבור בין כולם. תודה רבה.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני חייב התנצלות. הרי ציינת שיצאתי החוצה. יצאתי החוצה לקבל את פני המנהיגות של ונצואלה. הם נמצאים פה, אנבלה, אוסקר, נשיא הקהילה.

אנחנו פה לצידך, כולנו.

אני יודע. שתדע, ביום העצמאות כשכל הקהילה חוגגת, שמים כיסא ריק עם השם של שגריר ישראל בונצואלה ומצלמים. אנחנו פשוט מקבלים את פניהם של אנשים יפים שרוצים וממשיכים להתחבר למדינת ישראל באמצעות ההסתדרות הציונית העולמית.

תודה רבה לך אדוני. כבוד הוא לנו. יעקב חגואל.

תודה רבה. לי קוראים יעקב חגואל ואני חבר של סילביו בהנהלה הציונית וחבר של הרב וסרמן בהנהלה הציונית וראיתי פה גם את דינה האן, נראה לי, מההנהלה הציונית וסרחיו ואביעד פה אני רואה גם, אלי כהן, דובי. נראה לי שלא פספסתי את חברי ההנהלה הציונית.

אני שמח אדוני היושב ראש על הדיון הזה. אני שמח בכלל ואני רוצה להודות גם פה ליושב ראש הכנסת שהוא נאות לייחד יום לציון 120 שנים לקונגרס הציוני הראשון בבאזל. אין לנו ספק שאנחנו עושים הרבה מאוד דברים פה עם הבית הזה ורוב חברי הכנסת כאן. הרוב המכריע של חברי הכנסת כאן הם שותפים אמיתיים של ההסתדרות הציונית העולמית ואנחנו שמחים ומברכים על כך.

אנחנו מאוד מודאגים ממה שקורה היום גם בהתגברות האנטישמיות ועם קשר לזה ויש לזה פועל יוצא, זה כל נושא ההתבוללות. אין ספק שהמחלקה לחינוך שעומד בראשה סילביו חוסקוביץ' עושים הרבה מאוד לחיזוק הזהות היהודית והגאווה היהודית. אני חושב שהגיע הזמן לחזק גם את העניינים התקציביים ואני חושב שהוועדה שאתה עומד בראשה אדוני, יכולה באמת לייחד דיון על זה, מה ממשלת ישראל משקיעה למען יהודי התפוצות. אין ספק שהעלייה זה הדבר הכי חשוב אבל גם צריך לחזק ולהעצים את הזהות היהודית ואת הגאווה היהודית. אני מברך את העולים במלאכה. המשיכו כך.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. שלום לכל האורחים החשובים שלנו ובעיקר לחברי הטוב סילביו שהוא גם הנציג שלנו בתוך המוסדות - - -

כולנו.

הוא בא מהמחנה שלי. מה לעשות, אנחנו בעולם פוליטי ואנחנו יודעים להעריך את זה, אבל כמובן כל אחד מחברי ההנהלה האחרים פה הם חברים והם גם עוסקים בעבודה שבעיניי היא עובדת קודש מבחינת החשיבות שלה.

זאת הכנסת השלישית, התחלנו בכנסת ה-18, עכשיו אנחנו בכנסת ה-20 שיש לנו שדולה לחיזוק העם היהודי, שדולה גדולה שהקמנו אותה בשיתוף פעולה עם הסוכנות ועם המזכ"לים, עם ג'ו שוורץ ואנחנו נמצאים במהלך של שילוב חברי הכנסת בנושא של תפוצות ושל העם היהודי גם בעבודה פה בתוך הארץ וגם בקהילות בתפוצות. מה לעשות שהעם היהודי וחלקו הגדול נמצא בתפוצות. יש מה לעשות אבל זאת המציאות כרגע. אנחנו נחשפנו לפערים גדולים של הבנה לגבי התפוצות בכלל והקשר החיוני, האסטרטגי בין התפוצות לבין מדינת ישראל. אני רואה בזה אחד המפתחות הכי חשובים לקיומה של מדינת ישראל ואני שמח שבאמצעות השדולה שהיא השדולה הגדולה ביותר בכנסת, שמקיימת פעילויות מפעם לפעם, הפעם האחרונה שהיא התכנסה זה היה בנסיבות של מחאה חריפה על החלטות הממשלה בעניין הגיור והכותל. כל אחד בחדר יכול לחשוב מה שהוא רוצה על ההחלטות האלה אבל אין ספק שהן גרמו לנזק ולמשבר עמוק שאני מקווה שנוכל, אני אומר את זה לא כאיש פוליטי אלא כיהודי, לחבר מהר מאוד את הקהילות הללו ואת הזרמים השונים למדינת ישראל. אסור בשום פנים ואופן שקרע כזה או משבר כזה יתקיים.

אני חושב שאנחנו מובילים תהליך חשוב שבו חברי כנסת, מנהיגי ציבור, מעצבי דעת קהל יעסקו ויובילו את הנושאים היהודיים בתוך הכנסת ואחר כך גם בתפקידים אחרים אם הם עוברים לשרים ואם הם יוצאים ועוברים לרשויות והם סתם מתפזרים בתוך הציבור הישראלי שלדעתי גם שם יש פערי מידע מאוד עמוקים לגבי התפוצות והחשיבות שלהם.

בהקשר הזה אני שמח גם על היום הזה וגם על הדיון הזה אצלך, יעקב. השאלה של השפה היא שאלת המפתח, אין בכלל ספק בכך. השפה היא סמל אבל היא גם כלי עבודה. כשאדם לומד את השפה או דובר את השפה הוא הגדיר בעצם את הזהות שלו, לכן לימוד השפה הוא הדבר הכי מחבר את התפוצות לישראל ואת ישראל לתפוצות. לא רק שנוצרת "שפה משותפת" שזה באמת נכון, אבל זה הרבה יותר אם אפשר לומר, מהשפה עצמה. אני שמח שבדיוק נגענו בלב העניין.

מה שאתם סיפרתם זה קומץ שאינו משביע את הארי. זה כלום. מי שמסתובב ויצא לנו לא פעם להיות בקהילות יהודיות בארצות הברית, אנחנו רואים את ההיקפים של הקהילות מול המעט מאוד של החינוך היהודי, אז אני מקווה ויודע שיש גם כאלה שלומדים את השפה שלא במסגרת החינוך היהודי, אבל זה כבר לא אותו דבר כי זה שעות בודדות וזה מתפזר לתוך פעילות אחרת וזה הולך לאיבוד. יש לנו את בתי הספר עכשיו שבהם מותר ללמד את השפה העברית. זה חידוש גדול, שהם יכולים לבחור שפה נוספת על אנגלית. אני לא יודע כמה בתי ספר - - -

שבעה.

שבעה כאלה יש. מייקל שטיינהרט נדמה לי יש איזה - - - , אבל זה ממש ההתחלה שבהתחלה וזה אולי סנונית חדשה כי בעבר בתי הספר הציבוריים אסרו - - -

בפלורידה יש בית ספר, פאבליק, שהוא גם מוכר.

כן, הוא אחד מהם. במיאמי.

זה חדש מאוד. אגב, ארצות הברית תמיד הפרידו בין בתי ספר, אז זו עכשיו התחלה ולנו זה חשוב מאוד בגלל שאפשר יהיה לעודד צעירים וצעירות ישראלים ללמוד - - -

היינו בספרד גם כן, משלחת הכנסת בבית ספר במדריד.

אבן גבירול.

זה בית ספר ציבורי?

כן, מוכר. עבודה נפלאה.

אז זה כמובן להכניס את זה למסגרת של בתי ספר. זה הדבר העיקרי אבל אם נתחיל בשבעה בתי ספר, אני לא יודע מתי נגיע. בינתיים יברחו לנו מאות אלפי צעירים שלעולם לא יגיעו לזה, אז אני אומר, שבעה בתי ספר, אנחנו לא יכולים אבל השפה, אין ספק שהמפתח ולכן כל מה שאתם עושים הוא חשוב מאוד אבל הכמות קובעת בעניין הזה, עם כל הכבוד.

מילה אחרונה לדברים שגם אמר יעקב לפני. המדינה חייבת לקחת אחריות לנושא הזה. זו לא בכלל אופציה יותר. זו מחויבות. זה לא אם המדינה רוצה או לא רוצה. בשביל זה היא המדינה של העם היהודי וכל מה שהמדינה משקיעה היום זה קצה שבקצה. זה גם אחריות ערכית אבל גם אחריות לפעילויות בחוץ לארץ כי כך המדינה עוזרת לעצמה ומבטיחה את אותו עורף אסטרטגי שכל כך חשוב לה, וגם כאן אני רואה ניצנים, התחלות ואני באמת מכיר את הנושא הזה לאורך הרבה שנים. אני רואה התחלה. אני רוצה שקצת מהשרים מבינים. ראש הממשלה מבין את זה ללא ספק, שר החינוך מבין את זה. זה גם חשוב, אבל אנחנו עדיין לא רואים את ההשקעות הכבדות כדי שמדינת ישראל תבנה לעצמה את העתיד שלה לא רק בארץ אלא בקרב התפוצות וכאן כולנו נצטרך לשנס מותניים ולעבוד ביחד כדי לגרום לכך שהמדינה תבין שבין האחריות שלה כמדינה, מדינת העם היהודי, הוא גם להזין את התפוצות ולסייע להם כי לא כולן לפחות יכולות לעשות את זה בעצמן. הן זקוקות למדינת ישראל.

תודה. משרד החינוך נמצא איתנו, נכון? בבקשה.

ד"ר דלית אטרקצ'י, אני מנהלת את האגף לקשרי חוץ במשרד החינוך ותוך זה גם את הפרוייקטים הנוגעים לחינוך יהודי בתפוצות.

אנחנו עובדים עם התפוצות כבר מספר שנים לא קטן ברבדים שונים ובתכניות מגוונות ובאזורים שונים בעולם בממשקים עם קהילות יהודיות מאוד שונות ומגוונות בעיקר מול בתי הספר כי זהו המנדט שלנו. כרגע אנחנו בתהליך עבודה של הקמה של אגף לחינוך יהודי בתפוצות שיעסוק אך ורק בנושאים האלה כשדגש מאוד חזק יהיה על הוראת העברית.

התחרות שלא דומה בהסתדרות. שלא תריבו ביניכם.

להיפך, אנחנו עובדים איתם כדי שלא נריב וכדי שהם לא יתלוננו עלינו כי זה מה שהם אוהבים לעשות החלטנו לעבוד יחד איתם. לא רק איתם, אנחנו בממשקים אחרים עובדים עם הסוכנות היהודית, כל מקום והתפוקות שנצרכות ממנו. אני לגמרי מסכימה עם מה שחבר הכנסת שי אמר לגבי האחריות של מדינת ישראל לגבי יהדות התפוצות ובנוסף לכל אלה בנינו תכנית עבודה משותפת עם משרד התפוצות כדי לקדם את כל הנושא הזה של קשר עם הקהילות היהודיות ועם בתי הספר היהודיים באשר הם.

תודה רבה לך.

שמי יגאל סתרי, אני מנהל הארכיון הציוני.

איפה הארכיון הציוני?

הארכיון הציוני הוקם ב-1919 בברלין. בעוד שנה וחצי יחגוג מאה שנה להיווסדו. הוא הוקם כדי לתעד את הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית והמוסדות הלאומיים. הארכיון שמכיל חומרים חשובים ורבים החל מהמניפסטים של הרצל והלאה, שם לו למטרה בשנים האחרונות והוסיף את זה למטרות הארכיון, להיות שותף פעיל בחיזוק הזהות והזיקה הציונית של בני העם והארץ ובשביל זה אנחנו הקמנו לאחרונה יחידה לחינוך שפועלת עם הגופים האחרים בהסתדרות הציונית. כרגע מדברים על יהודי התפוצות. אנחנו כבר אירחנו קבוצות שהגיעו מחו"ל לביקורים אצלנו ואנחנו קוראים לכל מי שעוסק בתחום הזה, בין בהסתדרות הציונית ובין מחוץ להסתדרות הציונית, ליצור איתנו קשר. אנחנו לא גוף פעיל שיכול לייצר חינוך אלא להעמיד את הכלים שיש לנו לטובתם. הזמנו את ועדת החינוך לבקר בארכיון הציוני. יהודית כבר קיבלה את ההזמנה. אני מבקש ממך גם לכבד את הבקשה.

תודה. בשנתיים זה הדיון ה-456. זה הדיון השלישי היום, רבותיי. אם אני אתחיל לטייל במוסדות חינוך, במוסדות אקדמאיים, במעונות, בגנים, אני אתן לאלה שאוהבים לטייל. אנחנו נביא אתכם לכאן ותאמרו את דברכם.

אני סומך על חבר הכנסת שי שידאג לזה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני אתן לכם לעשות סיכום אבל בקצרה, דקה-שתיים. סכמו. לא חייב מצגת. סילביו, רוצים להוסיף משהו לסיכום לפני שאני נותן לרב וסרמן? בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף. הכנו מצגת. אנחנו משאירים אותה בצד.

היא תיכנס כולה לפרוטוקול.

אנחנו פשוט נמצאים כאן בגלל שיש לנו מסר אחד בלבד, לחזק את הזהות היהודית הציונית של העם היהודי. בזה אנחנו פועלים. אולי אם אתם מסתכלים בקצה השני של השולחן, שלושה נערים מפרו ומקוסטה ריקה, חברים.

ברוכים הבאים.

הם רצו להיות כאן כי הם מאמינים שאנחנו עם אחד, שאנחנו למעשה צריכים להעביר להם את המקל והם צריכים לרוץ והריצה היא לא ארבעה ומאה. זה אין סופי כפי שאמר הרצל, שהציונות היא אידיאל אין סופי. אנחנו פשוט מתחברים לנושא הזה.

אני מודה לך מאוד אדוני יושב ראש הועדה, חבר הכנסת מרגי, על ההיענות ועל הפתיחות ועל האפשרות שנתת לנו להציג את קצה הקרחון של הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית. תודה רבה לך.

תודה רבה לך על העשייה ביום יום. זה יום ציון ואנחנו מוקירים.

אני אומר לכם תחושה אישית. כשאני פעלתי קצת עם ההסתדרות ויצאתי לשם, הייתי בבואנוס איירס בארגנטינה בקהילה היהודית עם בית הסטודנט, נפגשתי עם סטודנטים שעד שלא נכנסו לפעילות הזו באמצעות ההסתדרות הציונית, של זהות יהודית, הם אמרו לי בזו הלשון, מדינת ישראל בשבילי היתה נטל. הייתי צריך להסביר כל הזמן והייתי רק סובל. אחד מהם אמר לי, אני מתבייש להגיד לך, אני גם הפגנתי. הייתי מגיע לישראל להפגנות בגדר, בנעלין. אמר, אתה לא יודע כמה חשובה הפעילות הזו שנקראת זהות יהודית בגולה. זה לא מובן מאליו. אנחנו חושבים שזה מובן מאליו. זה לא מובן מאליו וכל פעילות, אפילו שהיא קטנה, נגיעה, נותנת חשיפה, יש לה משמעות. אתם משרד החוץ שלנו.

לא אמרתי את זה בגלל שזה 120 שנה וזה אירוע חגיגי ואני רוצה להחמיא לכם על העשייה. מדברים על גיור. יש ויכוח. הכל לגיטימי. אמרתי על תהליך קליטה? זה גם מונע התבוללות, זה מונע התנתקות מהעם היהודי, זה עושה חיבור עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, כל פעילות, כל שכן השפה היא עוגן ואני אומר לכם, לא להרפות. יש לכם כוח. צריך להביא תכנית עבודה, נייר עמדה לממשלת ישראל באמצעות יושב ראש הסוכנות, באמצעות ההסתדרות הציונית, להגיע לכך שהממשלה תקיים דיון. אני הייתי מוכן לנדב את היום הזה בכנסת לישיבת ממשלה סביב הנושא הזה, ששם מקבלים את ההחלטות. אנחנו יכולים לבקש, להמליץ, לדחוף, לבקר. ממשלת ישראל יכולה. זה לא כסף גדול. בכסף לא גדול יכולה לעשות עבודה חשובה בקרב הקהילות היהודיות בשיתוף פעולה אתכם. לסייע בידכם. יש לזה תועלת רבה ואני מודה לכם על מה שאתם עושים כל השנה. מודה לכם גם על הדיון הזה.

הרב יחיאל וסרמן, סיכום ואני אקריא את הסיכום שכתבתי.

בצד העבודה היפה שעושה סילביו עם כל המחלקה שלו בנושא של חינוך, המערך לשירותים רוחניים בתפוצות ממשיך באותו קו ועוסק עם אוכלוסיות אחרות בשביל להשיג את אותן מטרות. ביחד איתי יושב פה גם יצחק שטיגליץ שהוא מנהל המחלקה. אנחנו ראינו את היעדים המרכזיים שהם שלושה וכולם רואים את זה, זה חיזוק הקשר לעם היהודי, מורשת ישראל וחיזוק הזהות היהודית-ציונית, טיפוח הזיקה למדינת ישראל. בנוסף, גם הבלטת מרכזיותה בחיי העם בתפוצות. הדבר שצריכים גם לעשות את זה בייחוד כשיש רשתות חברתיות וכולנו נהיים כפר קטן אחד, זה להעלות את הנושא היהודי-ציוני לשיח הקהילתי ולרשתות החברתיות. בכדי להשיג את היעדים האלה יש לנו מגוון של פעילויות. לא אתחיל לפרט אותן, רק אומר לכם למשל שברגע זה חמישים מנהיגים וגם מנהיגות רוחניים מארצות הברית מסיירים באזור גוש עציון, אז הם מבקרים ביישובים, שמעו סקירה גיאו פוליטית מפי עודד רביבי, ראש מועצת אפרת וגם מבקרים במוזיאון וכמובן אני מקווה שהביקור הזה הוא צעד אחד בכדי להבליט ולהשיג את המטרות שאותם השגתי.

יש מגוון של פעילויות, זה כנסים וסמינרים, זה שליחויות, זה פרסומים, זה ערכות לפעולות ייחודיות בכדי להשיג את המטרה. פעם בשנה מביאים לפה כמאה וחמישים רבנים שרובם לא באים לארץ, מכל מיני קהילות נידחות. בירושלים יש כנס שגם שומעים סקירות ביטחוניות, סקירות כלכליות, מתוודעים לחיים פה והם חוזרים עמוסי רשמים וחוויות, אבל החשוב ביותר, כשהם מגיעים לקהילה הם מביאים את המסר הזה לקהילה, שרובה של הקהילה כמעט לא שמע על זה. הם ביקרו בגבעת התחמושת, תמונה שראיתם מקודם. תעברו על התמונות הלאה. לא נתעכב על התמונות. שמעו את גיבורי מלחמת ששת הימים שלחמו בגבעת התחמושת וכך אנחנו משיגים את המטרה הזאת.

בנוסף גם עושים כנסים של רבנים אזוריים בכדי גם להשיג את המטרה ואנחנו מקימים עכשיו איגוד רבנים ציוניים. לא פשוט. לא ניכנס למפה של העם היהודי בתפוצות אבל מי שמבין את הערך ואת החשיבות של זה, הקמנו באירופה, הקמנו גם בדרום אמריקה, הקמנו בבריטניה. יושב פה שמחה פילבר שהיה הנציג המצוין שלנו בצרפת ויודע שעמלנו קשה להקים שם גם את איחוד הרבנים הציוניים. לא הצלחנו עד עכשיו לא בגללנו, בגלל נסיבות אובייקטיביות. רבני גרמניה הקמנו. הנה אתם רואים שבכנסים של הרבנים האזוריים מנסים להביא את המסר. נעבור הלאה לתמונות בכדי לא לעשות את זה קצר ולהגיע גם לדברים אחרים.

שליחויות. שבתונים. תעבור הלאה בבקשה. שליחי בן עמי אלה שליחים בקהילות קטנות שהם הנציגים היחידים של הציונות. אני לא מדבר על היהדות הציונית, של הציונות. באותם מקומות כמעט ואין. בגטבורג בשבדיה או במלטה או בכל מיני מקומות שאתם רואים פה. יושב בחור בודד, שליח בן עמי. הוא מביא את המסר היהודי-ציוני. נעבור הלאה. זה תמונות שכדי להשיג את המטרה. הם מגיעים לארץ, הם מגיעים לאולם ויצמן. שליחויות קצרות בחגי תשרי, בפסח, ביום העצמאות, ביום ירושלים להביא גם את המסר היהודי-ציוני לקהילות האלה.

הדבר האחרון שאני רוצה להדגיש אחרי השליחויות הקצרות זה אותן ערכות לשליחויות קצרות עם כל התמונות, הפרסומים והערכות. הפקנו לוח שנה, 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, בעברית, באנגלית, בצרפתית ובספרדית. הפקנו בעברית אלף עותקים. היינו צריכים לעשות מהדורה נוספת. הגיעה דרישה מאנגליה, מארצות הברית, מגרמניה, מהמדינות דוברות גרמנית, מהמדינות דוברות ספרדית להגדות לפסח לילדים בשפות שונות. אולי זה הדבר היחידי שהם רואים או סדר ט"ו בשבט, אסופת מאמרים ליום העצמאות, גם כרזות וכל מיני פרסומים בכדי להשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו ואותם פירטתי בתחילת הדיון.

אני מודה לך מאוד, יושב ראש הוועדה, מודה לכל החברים. מאחל לכולנו הצלחה.

אני אומר את הסיכום.

הוועדה מברכת את חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, את האורחים הרבים שהגיעו ובראשם חברי הנהלת ההסתדרות הציונית על תרומתם לדיון. הוועדה שמעה סקירה נרחבת מראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית מר סילביו חוסקוביץ' על האתגרים בלימוד השפה העברית בתפוצות. הוועדה רואה חשיבות רבה בפעולות אלו ומבקשת ממשלת ישראל וממשרד החינוך להגדיל ולהעצים את המחלקה המטפלת בשליחת מורים ושליחים להוראת השפה העברית בגולה. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לקיים ישיבה מיוחדת לציון 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון. בישיבה זו יתקבלו החלטות לטובת העם היהודי בגולה. הוועדה קוראת לממשלת ישראל להכין תכנית משימה מיוחדת לחיזוק הזהות היהודית בגולה וחיזוק הזיקה למדינת ישראל.

תודה רבה, הישיבה נעולה. ברוכים הבאים. תמשיכו ליהנות ממדינת ישראל, לאלה שבאו מהגולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:11.