הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 455

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 10:36

הצגת מסקנות ועדת המשנה לבחינת ימי הלימודים במערכת החינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

מסעוד גנאים

חיים ילין

עודד פורר

נורית קורן

עבד אל חכים חאג' יחיא

מנואל טרכטנברג

מוטי יוגב

איילת נחמיאס ורבין

דליה מזרחי - אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, משרד החינוך

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי של יחסי העבודה, משרד העבודה והשירותים החברתיים

אסף שירמן - מנהל תחום, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הדס אגמון - עורכת דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה דקו מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

שלמה ישי - סגן מזכ"לית הסתדרות המורים

אביבית ברקאי אהרונוף - עורכת דין, ארגון "בזכות"

אורי טורקיה שלס - עורכת דין, מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצו

רות לוי - נציגת חטיבת החינוך, הסתדרות המעו"ף

איילת דיין - עורכת דין, האגף לקידום זכויות, אלו"ט

משה אשכנזי - יו"ר נציגות הורים מוסדית, ארגוני הורים

רון סגל - פורום ועדי ההורים היישובים, ארגוני הורים

עינת גבריאלי - יו"ר ועד גנים בפורום ועדי ההורים היישוביים

מרים זלקינד - עורכת דין, מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

פז כהן - יו"ר ארגון הורים למערכת החינוך

מתן צדוק - לשכת הקשר של הסתדרות המורים בכנסת

אמנון מרגלית - פעיל

רומיה גבריאל - מורה

מייה מושקוביץ' שיש - רכזת אזרחות, מחנכת ומורה לאזרחות

יערה ישורון - יו"ר ארגון הורים עובדים לשינוי

ציפורה רוזנברג - מתנדבת

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עורכי דין), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

הצגת מסקנות ועדת המשנה לבחינת ימי הלימודים במערכת החינוך

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-18 ביולי 2017, כ"ד בתמוז תשע"ז. הנושא – הצגת מסקנות ועדת המשנה לבחינת ימי הלימודים במערכת החינוך.

כפי שידוע לכם, מליאת ועדת החינוך שאני עומד בראשה והכבוד הוא לי, החליטה להקים ועדת משנה שתשמע את הצדדים בסוגיית התאמת ימי הלימודים וימי החופשה, צרכי ההורים, צרכי המשק, צרכי החברה בישראל. אין ספק שהסוגיה הזו, עוד טרם שעלתה לדיון הציבורי בשנה האחרונה, היא תמיד ריחפה באוויר. זה היה נושא שמדברים עליו אבל יודעים שכמעט אין מה לעשות. יש הרבה הצעות, יש הרבה כיוונים. אין נוסחה אחת שהיא האופטימלית.

יכול להיות שמה שנוח לקבוצת הורים כזו לא יהיה נוח לקבוצת הורים אחרת. החברה הישראלית היא חברה רב תרבותית עם הרבה תפיסות, לכן מצאתי לנכון לא למצות את זה בדיון אחד של מליאת הוועדה. הקמנו ועדת משנה. אני הטלתי זאת ואני מודה לחבר הכנסת עודד פורר שהסכים לקחת אותה על עצמו. הוא קיים דיון אחד ועוד ארבעה שבועות עוד דיון אחד אבל הוא לקח את המשימה ברצינות, שבוע אחר שבוע. שמעתי גם שהחבר'ה שיתפו פעולה ומחויבים לנושא. א', אני מודה לך עודד ולכל החברים. אני מבין שהסוגיה הזו היא מאוד רגישה. א', יש בה עלות כספית. יש פה סוגיה של הסכמי עבודה והסכמי שכר שיש עם ציבור רחב ומכובד של ציבור המורים. אני מתחילת הדרך סברתי שיש לגעת בזה למרות הרגישות ואין מציאות כזו של כזה ראה וקדש ואסור לנו לדבר על זה כי היתה תפיסה כזו. אני שמח שלאחר שוועדת החינוך הציפה הזאת, אז גם שרים בממשלה קפצו. תחילה הם דחו זאת בשתי ידיים ולאחר מכן גם אימצו זאת בחום, לא בדרך. אנחנו עדיין לא יודעים מה התכנית של השרים אבל זה ששר האוצר מוכן לשים כבר כסף לטובת המתווה הזה וזה ששר החינוך רוצה להוביל את זה, אז אנחנו קודם כל מברכים ואין ספק שגם אם שר החינוך ירצה ליישם משהו, אני חושב שהמסמך הזה והדיונים שהיו בוועדת המשנה יסייעו בידיו רבות וכולנו מצפים.

היום היה לי דיון. אמנם זה דיון על ביצה שלא נולדה. היתה כתבה על יוזמתה של רשת אורט, זה קשור לנושא, לקיצור שנות הלימודים לאחת עשרה שנות לימודים, שזה אפילו לא קרם עוד וגידים לשלב של פיילוט. משרד החינוך התחיל בחינה ראשונית אבל למלא כתבה בדיו היה אפשר וכבר הקפיצה את הכנסת וחברי כנסת עשו דיון מהיר ונשיאות הכנסת אישרה דיון מהיר ואני מקיים דיון מהיר. אפשר לעשות בשתיים עשרה שנות הלימודים האלה עוד דברים נוספים ערכיים, חברתיים, פדגוגיים, להוסיף חדשנות למערכת החינוך הישראלית וזה קשור גם, לא רוצה לומר, למריחת ימי הלימודים וימי החופשה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחברי, יושב ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה.

תודה אדוני. ראשית, אני אפתח בתודות אולי. אני ראשית רוצה להודות לך גם על האמון וגם בעצם הקמת הוועדה. אתה שחית פה נגד הזרם. זה לא טריוויאלי וזה לא סטנדרטי שוועדת חינוך מאפשרת מהלך כזה וגם הרוח הגבית שאתה נתת לוועדה הורגשה לאורך כל הדרך מבחינת המחויבות של צוות הוועדה וגם מבחינת המחויבות שלך לאורך הדרך כשעדכנו אותך. אני חייב להודות ותסלחו לי שאני מציין שמות אבל אני כן אציין שמות של אנשים שלקחו חלק בדיונים הרצופים. מבחינת חברי הכנסת, גם חברי הוועדה שלקחו חלק פעיל, חבר הכנסת טרכטנברג, חבר הכנסת ילין, חברת הכנסת קורן, חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת מוטי יוגב, מכל סיעות הבית שממש לקחו חלק פעיל והשתתפו כמעט בכל דיוני הוועדות וכמובן חברי כנסת שאפילו לא חברים בוועדת המשנה באופן פורמלי אבל גם הם לקחו חלק פעיל: חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין וחבר הכנסת מאיר כהן שהיו דומיננטיים גם בדיונים וגם בדיונים שהתקיימו מחוץ לוועדה כי אנחנו קיימנו גם ישיבות של חברי הכנסת שלא במסגרת הוועדה כדי להעלות ולהוריד רעיונות.

אולי אפתח בזה שאני אעניק לך את ההמלצות ואת קובץ ההמלצות בצורה מסודרת. אני חושב שאנחנו עשינו פה גם עבודה מקיפה, רצינית. אני מאמין שאפשר יהיה ליישם אותה. אנחנו לא עשינו פה מסקנות שאי אפשר יהיה ליישם אותן או שאי אפשר יהיה להוביל אותן. חבל לי שחלק מהארגונים הוציאו כבר תגובות על ההמלצות בלי שהם שמעו את ההמלצות עצמן אלא רק את הפרסומים בתקשורת. אני חושב ששווה וחשוב ואני קורא פה גם להסתדרות המורים וגם לארגוני המורים, תתייחסו להמלצות עצמן בסיום הדיון הזה אחרי שתראו את כל ההמלצות כי הן לקחו בחשבון את העמדות של כל הצדדים. אנחנו הקפדנו לקחת בחשבון את העמדות של כל הצדדים. לצערי, עוד לפני שנכנסתי לדיון אני כבר שומע איומי שביתה עוד לפני שיודעים על מה בכלל הסיפור. אני באמת אומר עוד פעם, אני רואה בארגוני המורים שותפים כפי שראיתי בארגונים האחרים והם היו שותפים לאורך כל הדרך. אני מציע שנתחיל כבר עם המלצות והדיון ימשך משם.

בעצם אם אנחנו מדברים על מה הוביל להקמת הוועדה, אז זה כמובן הפער המתרחב בין ימי החופש במשק לבין ימי החופשה במערכת החינוך. אני יכול לומר שאם אנחנו מסתכלים על העלייה בשיעור ההשתתפות של אנשים בכוח העבודה, אז מנתוני למ"ס אנחנו רואים שבשנת 2014 השיעור של בנות 15 ומעלה היה 69.5 לעומת 44 אחוז ב-1990, ושיעור התעסוקה בקרב נשים בגילאי 25 עד 64 היה 57 אחוז כששיעור האימהות הנשואות שהשתתפו בכוח העבודה ב-2014 זה 74.6, זו עלייה דרמטית. זו עלייה דרמטית, ואגב, היא גבוהה מהממוצע. בעולם ישנה פריסה שונה של ימי החופשה בבתי הספר ובחלק מהמקומות במערב ראינו שבבתי הספר החופשות קצרות יותר, פרוסות בצורה שונה. למשל, בריטניה ואוסטרליה, חופשת הקיץ היא ששה שבועות.

נושא נוסף שהאיר את המחאה היה הזזה של ל"ג בעומר באופן חד צדדי, ביום. זה הראה עד כמה הלוח הזה הוא פלואידי ולא מבוסס.

אם אני מדבר על עבודת הוועדה, אז בעצם בדיוני הוועדה לקחו חלק ארגוני המורים, ההורים, משרדי הממשלה השונים, השלטון המקומי ואנחנו קראנו גם למורים וגם לגננים ולגננות, תפנו לוועדה, תציעו לנו הצעות. חלק מההצעות התקבלו. כולן בוודאי נשקלו. הן מופיעות גם במסמך שצירפנו. אנחנו ביקשנו גם התייחסות של ארגוני מעסיקים ועצמאיים במשק. אנחנו לא ראינו את העניין הזה במנותק. אי אפשר היה לבוא ולהגיד, תוסיפו ימי חופש להורים בלי שאתה לוקח בחשבון חצי מיליון עצמאים וכמובן את ארגוני המעסיקים שזה עולה להם כסף. גם אם הוספנו וכשהוספנו, לקחנו את העניין הזה בחשבון, איפה הם מרווחים במקום אחר. אנחנו פנינו למועצה הלאומית לכלכלה ולמשרד האוצר שהם יבואו ויציגו מה העלויות של הפעלת בתי הספר במתכונות השונות ומה ההיקף של הפגיעה המוערכת במשק על כל יום של חופשת בית ספר, זאת אומרת, אם אין חופשה מה המשק מרוויח מבחינת העלויות. המטרה שלנו היתה לבוא בראש פתוח ולבחון בשלב הראשון מבנה מיטבי וראוי במנותק מהסכמי שכר ומגבלות תקציב. כשאתה בא לתכנן תכנית אתה קודם אומר, אוקיי, אני שם בצד את הכל.

היום מציינים בכנסת 120 שנות ציונות. גם הרצל, כשהוא כתב את הספר "מדינת היהודים" וכשהוא כתב את התכנית שלו על איך ליישם את זה, הוא שם בצד רגע את המכשול ואמר, בואו נראה - - -

ציונות זה 2,000 שנה. 120 זה הקונגרס הציוני.

כן, בואו נראה מה האוטופיה שאנחנו רוצים לייצר. זו אותה אלטנוילנד שהוא כתב. השלב השני הוא לקחת את המצב האופטימלי שאנחנו חושבים שצריך להיות ולהתאים אותו באמת למצב הרצוי ולסיטואציה, שישנם הסכמי שכר, לסיטואציה שישנן מגבלות תקציביות ואיך אנחנו יכולים ליישם את זה.

הנושאים שבהם דנו במהלך דיוני הוועדה היו חופשת הקיץ וחגי תשרי במערכת חינוך, ימי החופשה בחינוך המיוחד. ייחדנו חלק מהדיון למשמעויות של החופשות בחינוך המיוחד. חופשת בתי הספר וגני הילדים בפסח ובחנוכה, חופשות בתי הספר וגני הילדים בימי אסרו חג. הגיע לפה אפילו נציג של הרב הראשי כדי לומר לנו באופן פורמלי שלרבנות הראשית אין שום התנגדות לכך שבאסרו חג זה יום רגיל ויום לימודים רגיל. בדקנו מהן העלויות של ימי החופשה למשק הישראלי ואותה מצגת שדיברנו עליה מבחינה כלכלית ואיזה הזדמנויות כלכליות אם נעשה רפורמה, הן טומנות עבור המשק הישראלי. מנכ"ל משרד התיירות הגיע לוועדת המשנה על מנת להציג את התכנית שלהם. ראש המטה של שר הכלכלה בא והציג את התכנית שלהם וכיצד הם רואים את האפשרויות וההזדמנויות וכמובן לקחנו בחשבון מה ההשלכות של ימי החופשה על ציבור העצמאים.

אני רוצה לפתוח ולתת בראשי פרקים את אומדני העלויות.

דיברנו גם על החרדים והערבים.

נכון. כשדנו בחופשת הקיץ וחגי תשרי במערכת החינוך, לקחנו בחשבון את מערכת החינוך החרדית כדוגמא.

אני רוצה לגשת לאומדני העלויות ולהתחיל מאומדן העלויות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הוא מבחינתנו זה שהתייחסנו אליו, שאומר שעלות יום הוראה בבתי הספר היסודיים, כ-60 מיליון שקל והעלות הממוצעת ליום הוראה בגני הילדים, ניקח את המרחיב, כ-20 מיליון שקל. צריך להבין, החישוב הזה נעשה לא על החישוב של יום שולי שאני מוסיף אותו למערכת, אלא לקח את כל העלות של ימי ההוראה, חילק אותם. זאת אומרת שהמחירים האלה הם יקרים בהרבה ממה שעולה אם עכשיו אני מוסיף יום במערכת החינוך וכמה זה יעלה בסופו של דבר לאוצר אבל אנחנו אמרנו, נהיה במחמירים.

באותו הקשר, גם המועצה הלאומית לכלכלה הציגה לנו שלושה מודלים: מודל אחד מצומצם, מודל אחד רחב יותר. המודל המצומצם מצביע על תועלת של 90 מיליון שקל ליום נטו, זאת אומרת זה אחרי שהם ניכו את אותן עלויות שמפורטות למעלה ובמודל מרחיב הם אפילו הגיעו ל-250 מיליון. אנחנו מתייחסים, עוד פעם, למודל המצומצם, הזהיר יותר, השמרן יותר של 90 מיליון. אם אנחנו נלך למה אומדן ההכנסות, זאת אומרת אם אנחנו עושים שינוי כזה, מה מרוויחה מדינת ישראל? מה היא יכולה להכניס? אז למדנו מחבר הכנסת טרכטנברג שהיה מישהו שהיה בצד השני של המועצה הלאומית לכלכלה פעם, אחד האומדנים שמשתמש בהם האוצר אומר שגידול בתוצר, 38 אחוז ממנו הולך להכנסות המדינה בסופו של דבר, זאת אומרת שאנחנו מדברים על גידול בהכנסות המדינה, על כל יום כזה, של בין 35-34 מיליון שקל ל-95 מיליון שקל גידול, זאת אומרת שגם אם ניקח את כל העלויות, יש כסף שאמור להיכנס חזרה ולפצות ואי אפשר לראות את זה רק דרך החור של הגרוש, זאת אומרת זה עולה לי 400 או 500 או 900 מיליון שקל, אז זה מה שזה עולה לי. לא, יהיה למדינה גם כסף שהיא תראה בצד ההכנסות.

אתה גם לא יכול לאמוד לגמרי את המספר.

לא יכול לאמוד לגמרי. אנחנו אבל כן נותנים איזושהי הערכה שמרנית.

עכשיו אני רוצה להתייחס לכמה נקודות והצעות שעלו במהלך הדיונים. ההצעה הראשונה היא כמובן הצמדת לוח השנה העברי ללוח החופשות. אנחנו מדברים על זה שכל לוח החופשות לאורך כל שנת הלימודים נוהג לפי הלוח העברי. לוח החופשות בקיץ נוהג לפי הלוח הלועזי. זה יוצר עיוות שהוא עיוות בנוי, מובנה, שחייבים להתגבר עליו. מה קורה? קורה שאנשים חוזרים מחופשת הקיץ ועובר שבוע והם יוצאים לחופשת ראש השנה. למשל, השנה ראש השנה נופל ב-24 בספטמבר. השנה כשנחזור ללימודים, שלושה שבועות אחר כך אנחנו כבר בראש השנה. בשנה הבאה ערב ראש השנה נופל ביום ראשון, 9 בספטמבר, זאת אומרת שבשנה הבאה אם המצב ימשיך, יחזרו, ילמדו שבוע אחד מראשון עד שישי ויצאו לחופש. זה בדיוק אותו עומס חופשות. עומס החופשות לא מורכב רק ממספר הימים. הוא מורכב גם מאיך אנחנו מפזרים אותם ולעיתים מבלי לפגוע בימי החופשה של המורים, מבלי לפגוע בהסכמי השכר, בניוד ימים אפשר לפעול אחרת. עלתה ההצעה להגדיר את א' באלול תמיד כיום ראשון ללימודים ולא על פי הלוח הלועזי.

ההצעה הנוספת שעלתה היא להוסיף ימי גשר במקום ימי חופשה, במהלך השנה. הרי אם כמו שקרה השנה, חופשת שבועות הסתיימה ביום חמישי. חלק נכבד של ההורים לא שלחו את הילדים בכלל ביום שישי. זה יום מבוזבז. למה לא להפוך אם אני יודע מראש שאלה הימים, את היום הזה ליום גשר ובתמורה לוותר על יום חופשה במקום אחר? זאת גם חשיבה פדגוגית. זאת גם חשיבה לטובת התלמידים כדי ליצור רצף לימודי ולא שהם באים לאיזה חצי יום וחוזרים. כנ"ל, גם עלה הנושא של ביטול חופשות באסרו חג, אותו חג שאף אחד לא מכיר. כאן כמובן לקחנו בחשבון שמתוך שלושת ימי האסרו חג, שבועות, סוכות ופסח, פסח זה גם ה"מימונה". שם זה למשל עלה גם בדיונים כיום שאמנם זה אסרו חג אבל יש בו משמעות אחרת גם לציבור הישראלי ולא בהכרח שם חייבים לבטל.

ימי בחירה למורים זה נושא שעלה כחוט השני לפחות מהשיחות שלנו עם המורים עצמם. לא תמיד הארגונים או לא תמיד משרד האוצר שמאוד חושש מהכיוון הזה, עלה על זה, אבל המורים עצמם העלו בעיה שלומר את האמת, מובילה את המורים לשקר. למורים יש ימי הצהרה שהם יכולים להצהיר שהם חולים. מה קורה למורה שלילד שלו יש בר מצווה והוא רוצה לעלות לכותל לעשות את בר המצווה? לא משנה מה, יש לו אירוע משפחתי שהוא רוצה לחגוג. הרי הוא יחגוג את האירוע המשפחתי. הוא מצהיר יום מחלה. הוא לא מוותר על האירוע המשפחתי שלו. המערכת מחנכת את המערכת לשקר. אנחנו אמרנו, יכול להיות שאפשר לאפשר עוד ימי בחירה למורים לנושאים אישיים ספציפיים מסוימים בצורה מצומצמת ואז נקל בימי חופשה במקומות אחרים.

בית הספר של החופש הגדול עלה כאחד הפתרונות. הוא קיים בחלק מהמקרים. יודגש, בכל הוועדה דובר על זה שזה יכול להיות חלק מהפתרון. זה לא הפתרון. ישנם הורים שלא שולחים את הילדים לבית הספר של החופש הגדול. יש שם המון בעיות, או מכפיה, שכופים בחלק מהמקרים על מורים לעבוד בתקופה הזאת או מכך שאין צוות ואז אתה שולח את הילד שלך לאיזושהי קייטנה עם צוות שהוא לא ראוי, לכן זה יכול להיות חלק מהפתרון. זה מקל, אין ספק, זה מקל על 400,000 ילדים שנמצאים היום בתוך המערכת הזו אבל עדיין ישנם ילדים שלא הולכים למערכת הזו וגם כאן צריך להחיל את זה במסגרת קייטנות בגני הילדים. אי אפשר להגיד, אני פותר את הבעיה לכיתות א'-ג' בלי לגעת בגני הילדים.

סיום שנת הלימודים, גם כאן עלה הנושא של החופש הגדול כחופש גדול מדי שאם נקצר אותו למשל לששה שבועות, נכניס בתוכם את שלושת השבועות של בית הספר של החופש הגדול, העומס שנשאר על ההורים הוא שלושה שבועות, הוא עומס הרבה יותר סביר ובמקביל כמובן אנחנו יכולים ליצור סופי שבוע ארוכים וגשרים.

עשינו דיון שייחדנו אותו לחינוך המיוחד. כאן עלתה הסוגיה גם של הארכת שנת הלימודים שהיום היא כאילו עד ה-15 באוגוסט אבל בפועל זו לא הארכה באמת, מה שמוביל לזה שאנשים בחינוך המיוחד מקבלים שירותים פחות טובים, הרבה פחות שעות, בלי סייעת, ועלה נושא נוסף על האפשרות שבחינוך משולב לאפשר לסייעות להשתתף גם בקייטנות שנערכות מחוץ לבית הספר כדי שלא יהיה איזשהו בידוד לאותו ילד שבמהלך השנה הוא עם סייעת משלבת ומה קורה איתו בחופשת הקיץ?

נושא נוסף שעלה הוא הביטוח של העובדים, המורים, הגננות, הגננים שמגיעים לבתי הספר או לגני הילדים בתקופת החופש. היא גננת שרוצה להשקיע. היא באה שבוע קודם. היא רוצה לסדר את השמות לילדים על המגרות, היא רוצה קצת להכין את הגן. למדנו שהן לא מבוטחות. נכון שיש פסיקה שאמרה, כן יש ביטוח, אבל העניין הזה חייב להיות מוסדר. אני לא חושב שמורה שהגיע לעבוד בימי החופשה שלו אחר כך צריך ללכת לבית משפט בשביל לקבל את הביטוח שמגיע לו. מכאן הגענו בעצם לאופציות לפתרון.

אנחנו מניחים בפני הוועדה שלוש אופציות ובכוונה שמנו שלוש אופציות שהן אפשרויות. חלקן מרחיבות יותר, חלקן מצמצמות יותר ובסוף מתוכן אנחנו גם נגיד מה האופציה המומלצת שלנו.

אז האופציה המורחבת יותר לפתרון, שאומרת, אנחנו הולכים על כל הקופה, מה שנקרא, ועושים ממש פתיחה לגמרי של החופשים, אומרת שאנחנו נקצץ את חופשת הקיץ לששה שבועות, ניתן גשר בין יום הכיפורים לסוכות. זה יחזיר שניים וחצי ימים בממוצע. נבטל את חופשת האסרו חג, ניתן בית ספר של החופש הגדול בחנוכה ובפסח, נבטל את החופשה בשושן פורים, נבטל את החופשה של ל"ג בעומר, נבטל את אסרו חג של שבועות ואת יום העצמאות, נקבע שתמיד יום העצמאות, הוא לא חל בדרך כלל ב-ה' באייר כי כשזה נופל ביום שבת או ביום שישי או ביום ראשון אי אפשר לחגוג את יום העצמאות, תמיד מזיזים אותו. נקבע שיום העצמאות יחול ביום חמישי בשבוע של ה' באייר וניתן גשר ביום שישי. זאת גם אחת ההצעות שעלו. אנחנו מדברים סך הכל על צמצום שניים עשר וחצי ימי הוראה.

אם אני מוסיף את ימי החופשה לעומת המשק, זה אומר שאני צמצמתי פה, כשאני מוסיף את בית הספר של החופש הגדול, עשרים ושלושה וחצי ימי חופש. זה יותר משלושה שבועות שהורדתי מהעומס. זה משמעותי. אמרנו, בואו נלך רגע לפתרון מצומצם שהוא כמעט ללא עלויות, שלא פוגע ולו במקצת בציבור המורים, בימי החופש שלהם ושמנו אופציה שנייה של פתרון מצומצם שאומרת, לא נקצר לששה שבועות את חופשת הקיץ, נקצר אותה לשבעה שבועות, ניתן את אותו גשר בין יום הכיפורים לסוכות, נבטל את האסרו חג של סוכות ושבועות, בית הספר של החופש הגדול בפסח ובחנוכה. לא נעשה שינוי בפורים, לא נעשה שינוי בל"ג בעומר וניתן ארבעה סופי שבוע ארוכים במסגרת אותה חקיקה שעברה כבר בקריאה טרומית, של חבר הכנסת אלי כהן, שר הכלכלה היום. נחזיר עוד ארבעה ימים למורים. אני מגדיל בעוד ארבעה ימים את ימי החופש גם של ההורים. את זה גם צריך לזכור. אנחנו מגיעים בעצם לזה שפגעתי בממוצע בחצי יום הוראה במורים, זאת אומרת אין פה פגיעה מבחינת מספר הימים של המורים וצמצמתי את ימי החופשה לעומת המשק כשאני מוסיף את בית הספר של החופש הגדול ב-אחד עשרה וחצי ואת הפער בכלל בחמש עשרה וחצי כי צריך להוסיף את אותם סופי שבוע ארוכים שנוספו למורים.

הפתרון השלישי שאנחנו מציעים הוא פתרון שמשלב בין שתי ההצעות, שעדיין מקצר את החופש הגדול לששה שבועות, עדיין נותן את אותם גשרים שדיברנו עליהם. אנחנו כן מבטלים את חופשת ל"ג בעומר, אנחנו כן נותנים שלושה ימי בחירה למורים ואנחנו כן נותנים עוד ארבעה סופי שבוע במהלך השנה, סופי שבוע ארוכים שיפוזרו במהלך השנת הלימודים בהתאם ללוח השנה הרלוונטי.

אני חייב לגעת בנקודה הזו של סופי השבוע הארוכים. אלה ארבעה ימים שאני התנגדתי אליהם כשהם באו כחקיקה לבד, זאת אומרת כשחבר כנסת כהן הביא את החקיקה שלו על ששה סופי שבוע ארוכים, מנותקת מקיצור חופשות, אמרתי, אני לא מוכן לזה. לא יכול להיות שיהיה ציבור עצמאיים שלא יצא לחופש וציבור שכירים שיהיה בחופש. בפועל כשאנחנו עושים את זה כמכלול ואני דיברתי עם חלק מארגוני העצמאיים, עם לה"ב. דיברתי עם נשיא לשכת יועצי המס שבירך על התכנית הזו. אמרתי, תראו, אתם תרוויחו כי העובדים שלכם שבאים שבועיים יבואו שבועיים פחות עם הילדים לעבודה. הורה שבא עם הילד לעבודה לא עובד. הפריון שלו הוא אפס. הוא לא קיים. הוא פוגע לעיתים גם בפריון של עובדים אחרים שם, כי אין מה לעשות, זה מעסיק את כל המשרד, את מקום העבודה, לכן כשאתה בא לארגוני העצמאיים ואתה אומר להם, חברים, יהיו סופי שבוע ארוכים, הסוחרים שביניכם ירוויחו מזה כי יהיה מסחר ער. מי שעוסק בתיירות ירוויח מזה וגם מי שלא, ירוויח מזה כי אני מקצץ את החופשה של המורים בחופש הגדול. זה נותן תמונה יותר מאוזנת. כאן אנחנו מדברים על ארבעה וחצי ימי הוראה וצמצום של חמש עשרה וחצי ימים לעומת המשק. אם אני מוסיף את אותם ארבעה סופי שבוע ארוכים אנחנו מגיעים לעשרים ימים שצמצמנו את הפער. במקום שישים וששה ימים פער יהיה פער של ארבעים וששה ימים בין החופשה של ההורים למורים. אני חושב שזה דרמטי וזה עם עלויות שהן יחסית מינימליות. על הבסיס הזה אני רוצה להגיע ולהקריא את המלצות הוועדה.

הוועדה ממליצה לממשלה להצמיד את לוח השנה במערכת החינוך ללוח השנה העברי. הוועדה ממליצה לממשלה לקבוע ששנת הלימודים בתחל ב-א' באלול ותסתיים בט"ו בתמוז ובבתי הספר התיכון עשרה ימים קודם. חשוב להדגיש, מבחינתנו אין נגיעה במספר ימי החופש בתיכונים אלא רק בפיזור שלהם, זאת אומרת התיכונים, אנחנו כן נקצר שם את החופש הגדול.

הם יקבלו את זה חזרה במהלך השנה. אנחנו לא נוגעים במספר הימים בתיכונים. הוועדה ממליצה כן להצמיד את ימי החופש של התיכונים לשאר בתי הספר, זאת אומרת לא יכול להיות שבתי הספר התיכוניים יתחילו ללמוד ב-1 בספטמבר והיסודיים וגני הילדים ב-א' באלול. זה משהו שהוא לא ישמע. הוועדה ממליצה לממשלה לאפשר למורים שלושה ימי בחירה כימי חופש במהלך השנת הלימודים, שיוגדרו לטובת אירועים אישיים, זאת אומרת הוא לא יוכל לקחת את זה כי הוא מצא דיל טוב לקפריסין או ליוון. הוא יוכל לקחת את זה כי יש לו אירוע אישי שהוא היה לוקח אותו בסיבה אחרת. היה מה שנקרא מרמה את המערכת שיודעת שמרמים אותה. הוועדה ממליצה לממשלה שבמסגרת אימוץ לוח החופשות מקוצר כמצורף בהמשך תאומץ גם תכנית שתפזר חמישה ימי חופשה לטובת סופי שבוע ארוכים. מועדי סוף השבוע יקבעו על ידי ועדת מנכ"לים. אנחנו חושבים שצריכה להיות ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד החינוך, כלכלה, פנים, אוצר ותיירות. הם ישבו בסביבות חודש אדר, מרץ, יגבשו איך נראים אותם חמישה סופי שבוע ארוכים כי גם זה צריך להיות מותאם ללוח השנה העברי, כמו שציינתי איפה שבועות נופל, איפה ט"ו בשבט, איפה ל"ג בעומר. ההמלצה הזו עם כל לוח החופשות תבוא לאישור ועדת החינוך מהסיבה הפשוטה, שאנחנו לא חושבים שכל תזוזה כזו צריכה להיות בלי שאיזושהי ביקורת ציבורית רואה אותה. הוועדה ממליצה לקבוע כי בחופשות חנוכה וטרום פסח יינתן לילדי גני הילדים, בתי הספר היסודיים, כיתות א' עד ד' פתרון של קייטנה ובית הספר של החופש הגדול.

הוועדה ממליצה שהממשלה תקבע שתוספת ימי הלימודים שניתנו לחינוך המיוחד יוגדרו כהארכת שנת לימודים ויינתו בהם כל התוספות והסיוע הניתנים במהלך כל השנה. הוועדה מבקשת לקבוע בנוסף כי המורים והגננות ייהנו מביטוח גם בחופשות במידה והם מגיעים למקום העבודה. אני כן אוסיף להמלצה לגבי החינוך המיוחד גם מה שאמרתי קודם, שסייעת שיוצאת בחינוך משולב תוכל להגיע לכל מקום. אין לזה אפילו עליות. יש לזה פשוט את הפתרון הבירוקרטי. הוועדה ממליצה למליאת ועדת החינוך וליו"ר ועדת החינוך לקבוע שהמלצה זו תוגש לממשלה בדרישה שהיא תהווה קווי יסוד למשא ומתן מול ארגוני המורים על מנת שיינתן פיצוי ראוי למורים ולגננות בגין קיצוץ ימי החופשה שלהם. אם אנחנו באים ואומרים, תקצצו ארבעה וחצי ימי חופש מימי החופש של המורים, אנחנו חושבים שמגיע להם פיצוי.

צריך להיכנס איתם למשא ומתן על הבסיס הזה. הוועדה ממליצה לקבוע כי היה והממשלה לא תיגע בהמלצות האלה, לא תקדם אותם ולא תיכנס באמת לאותו מתווה, אנחנו נבקש לקבוע את זה בהליך של חקיקה ואנחנו מבקשים לקבוע כי כל שינוי בלוח החופשות ידרוש אישור של ועדת החינוך של הכנסת כדי למנוע את הפארסה שראינו בל"ג בעומר. אנחנו נוסיף את הטבלה האחרונה שהיא בסוף הטבלה המסכמת והיא הטבלה המומלצת שאנחנו מגישים. על מה שציינתי קודם לגבי יום העצמאות, היתה בקשה גם חבר כנסת יוגב אחרי שהוא התייעץ עם אנשים שנוגעים בדבר. הוא אמר, תשמעו, לא כזה פשוט הנושא של ה' באייר עם יום העצמאות. ישנם אנשים שסבורים שלא צריך לגעת בזה. החלטנו לא להיכנס לאיזשהו עימות על הסיפור הזה. לא נגענו בחקיקה ביום העצמאות. הוא יישאר וימשיך להיות כפי שהוא ונתנו פשוט חמישה סופי שבוע ארוכים שאותה ועדת מנכ"לים תחליט איך לפזר אותם.

לא השארתם את זה אפילו לבחינה?

אפשרתי את זה לבחינה. אני לא בא ואומר, חבר'ה, זו המלצה שאנחנו חושבים שצריך ללכת איתה עד הסוף וצריך אותה בחקיקה. צריך לבחון אותה.

היא נכונה בלי שום קשר לבחינת סוגיית ימי החופשה.

נכון. אנחנו חושבים שצריכים להיות חמישה סופי שבוע ארוכים. אם תיתן אותו ביום העצמאות, אז ארבעה סופי שבוע ארוכים אחרים. ככה הגענו למתווה שאומר, בסך הכל כל הפגיעה בהסתדרות המורים לגבי מורים בבתי הספר היסודיים וגני הילדים, אני לא חושב שזאת עילה להשבתת המשק. אני חושבת שזאת עילה לכניסה למשא ומתן לתוך העניין הזה, מה הפיצוי שצריך להינתן למורים ואיזה צמצום אנחנו נעשה. אנחנו גם קבענו מתווה יישום. אנחנו ממליצים ליישם את התכנית הזאת בצורה הדרגתית. הוועדה ממליצה על החלה הדרגתית כך שכבר בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בית הספר של החופש הגדול בצורה המורחבת שלו ויקוזזו ימי האסרו חג ובמקומם ינתנו שני סופי שבוע ארוכים כבר בשנת הלימודים הקרובה. בנוסף, בשנת הלימודים הבאה, תשע"ט ינתנו עוד שני סופי שבוע ארוכים ועוד שני ימי בחירה למורים והשנה הזו תסתיים ב-ח' בתמוז כלומר ב-11 ביולי. שנת הלימודים שאחריה, שנת הלימודים תשע"ט/ע"פ נפל לנו כנראה שיש לנו איזה שהם סימנים גם משמיים. ה-1 בספטמבר הוא א' באלול ואנחנו ביקשנו לקבוע שזאת תהיה השנה שממנה תתחיל הרפורמה באופן מלא. עשינו שנתיים של הסתגלות גם מבחינת העלויות והפריסה.

אני אסכם רק ואומר שלפי החשבון שלנו ארבעה וחצי ימי חופש כפול אותם 80 מיליון שזה 60 מיליון בתי ספר יסודיים ו-20 מיליון בגני הילדים זה 360 מיליון שקל. נוסיף לזה את ה-400 מיליון שקל על עשרה-אחד עשר ימי בית הספר של החופש הגדול שאנחנו מעריכים אותם בעלות של 40 מיליון שקל, הגענו לעלות של כל התכנית הזו, 900 מיליון שקל כעלות ישירה, מורחבת, הכי גדולה כפי שאנחנו רואים אותה, שכמובן היא תצטמצם עם אומדן ההכנסות כפי שראינו שוב.

אני רוצה שוב להודות לך ולחברי הוועדה ולומר לסיום. יש כאן רוח גבית מהציבור. הציבור רוצה תכנית רחבה, רוצה תכנית שרואה את הכל ואני חושב שיהיה נכון אם שרי החינוך והאוצר לא יחששו להיכנס כאן למשא ומתן מול הארגונים ולראות איך מיישמים את התכנית הזו במהרה בימנו. תודה.

תודה רבה לך. אין ספק, כפי שחשבנו ואמרנו, עבודה יסודית. אני חושב שיש פה בסיס רחב שממנו השרים יכולים לקחת והממשלה יכולה לקחת וליישם. אני חושב שעשיתם עבודה מקיפה, נגעתם בכל הנקודות שבאמת כל ההצעות נגעו בהן. אני שמח שגם התייחסתם לסוגיה הזו ונאמרה אמירה, להיכנס למשא ומתן עם המורים. אם מישהו רצה לקחת את זה כצעד כוחני, אז לא היה פה צעד כוחני. ההיפך הוא הנכון. זה כוח חלוץ לפני המחנה, לתת חומר רקע. אני מתכונן כמליאת הוועדה, א', לאשר את ההמלצות היום, להגיש אותן גם לממשלה, לראש הממשלה וכן לשר החינוך.

התכוונת לשר החינוך ושר האוצר.

לא, ראש הממשלה, שר האוצר, שר החינוך. תודה על התיקון. נעשה את זה במעמד אישי. חברי ועדת המשנה ימסרו את זה. נקבע את התאריכים. נעשה את זה כמה שאפשר יותר מוקדם. אני חושב שזה מסמך עבודה שיכול לשמש את כל תהליך קבלת ההחלטות סביב מערכת החינוך והחופשות.

אני אתן התייחסויות לחברי הכנסת ולאחר מכן נשמע גם את משרד החינוך, גם את נציגות ההורים ואורחים נוספים.

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. ראשית, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת פורר, שאפו, כל הכבוד. אני בהרבה ועדות משנה וועדות שונות ועשית כאן עבודה נהדרת, עמוקה.

עשינו, עשינו.

בסדר, עשיתם. תן לי רגע להגיד עליך משהו. אל תדאג, אני אגיד על השאר. באמת לקחת כאן נושא ומה שנקרא עשית עבודת עומק ומגיע לך, וכן, גם חברי הכנסת החברים, גם הוועדה, גם חברי הוועדה, גם איילת נחמיאס ורבין שהיא לא חברת ועדה ופעילה מהיום הראשון.

מחויבת לנושא.

יפה, אז אני אפרגן.

עכשיו אני קצת אהרוס את המסיבה כי בכל זאת אני מה שקוראים נציגת שר האוצר פה, אפשר לומר. קודם כל צריך להבין משהו אחד. המתווה, מה שנמצא פה זה המלצות כמובן. בסופו של דבר ההחלטה תהיה של שר האוצר ושר החינוך כאשר מדובר על עלות שכבר נבדקה, של 400 מיליון שקל ששר האוצר צריך למצוא מקורות תקציביים. נכון, זה לא כסף של אבא שלו, זה כסף של המדינה וצריך למצוא מקורות תקציביים.

מירב, אמר לי מנכ"ל משרד החינוך, יעקב, כל ישיבה שלך עולה לנו עשרות מיליונים, לפעמים מאות מיליונים.

נכון.

לרחל עזריה הוא מצא 230 מיליון שקל נורא מהר.

257 מיליון ובפעם הראשונה שבדקתי רחל עזריה לא היתה בהיריון אלא אני, ואני לא נהניתי מזה. בוא נגיד שאלפי נשים במדינה ייהנו, דווקא לא רחל עזריה ואפילו לא אני.

ולא הזכרנו את הצהרונים ב-900 מיליון שקל.

ואת נקודות הזיכוי שכולם קיבלו ביולי, אבל אני לא רוצה להיכנס לכל ההבטחות של שר האוצר. זה נשאיר לפעם אחת.

אני רוצה להתייחס לגופו של עניין. 300-400 מיליון שקל של התכנית שמתווים שני המשרדים, זה העלויות שלה, שלהם צריך למצוא מקורות תקציביים, למה? כי זה לא בתוך ה-60 מיליארד שקל תקציב משרד החינוך אלא זה תקציב אקסטרה שצריך למצוא לו מקורות וכרגע כמו ששמעתם את שר האוצר רק לפני שבוע, מי שראה את הריאיון ב"פגוש", מחפשים את המקורות האלה, אז לכן צריך לחכות.

דבר שני שאני חייבת לומר, אישור כזה לתכנית כזו ולא משנה, אני מניחה שאם שר החינוך באמת יקח את מה שפורר והצוות באמת ישבו וכתבו, וכתבנו אני יכולה להגיד, צריך לקחת משם דברים, אין ספק, ויעשה בשכל אם יקח, אבל צריך להבין משהו אחד. בסוף, ומי ששמע גם היום את שמואל אבוהב בגלי צה"ל, יודע שלא תהיה פגיעה. לא יהיה שינוי בחופש הגדול ולא תהיה פגיעה במורים וזה חייבים להבין. אני רק אומרת ממה שישבתי בשיחות עם שר האוצר. אני אומרת את זה בזהירות רבה כי בסוף אני ישבתי מול שר האוצר בשלושה מפגשים ובזהירות רבה אני אומרת שצריך לשים לב לדברים האלה. גם אני אומרת על החופש הגדול, גם אני אומרת על שלא תהיה פגיעה במורים, גם אני אומרת על המקורות התקציביים שצריך למצוא אותם. גם יש לי עוד דבר אחד לומר, שהתחלתי להגיד אותו עכשיו. אישור של מתווה כזה צריך להיות באישורה של הכנסת. הכנסת, להזכירכם, מסיימת בשבוע הבא את המושב, זאת אומרת שאישור של מתווה כזה יכול להיות רק במושב הבא. אגב, שימו לב שהחופשה הראשונה שאנחנו מדברים עליה היא בחנוכה לכן זה יכול להסתדר, אבל חשוב לומר שכל האישור הזה יהיה רק במושב הבא שאני מאוד מקווה שנהיה פה כולנו. אמרתי את הכל בזהירות.

תודה. דברים שאנחנו לא יודעים או מה?

אני רק קוראת עיתון כל בוקר.

מקסימום נעשה בית ספר בצוללת.

אם את אמרת צוללות, אני רק אמרתי שאני מאוד מקווה.

לסכם. תודה.

רגע, משפט אחרון אני רוצה להגיד. כל מה שאני אומרת הם דברי טעם, תאמין לי.

כמו תמיד.

תודה. הדבר האחרון שחשוב. החוק או הסידור או המתווה או איך שתקראו לזה צריך להתחיל בגנים שכפופים למשרד החינוך ולהיות לבתי הספר היסודיים. עם כל הכבוד, התיכוניים לא צריכים להיות בסיפור הזה. מי שצריך להיות פה, ואם אנחנו הולכים לגייס לזה תקציב ותקציב גדול, צריך להיות על בתי הספר היסודיים ועל הגנים. התיכוניים צריכים את הימים האלה לבגרויות. אני וחבר הכנסת מרגי סיירנו בתיכונים. שמענו את החבר'ה, ראינו וחד משמעית נאמר לנו גם על ידי המורים, גם על ידי התלמידים עצמם שהם צריכים עוד יותר ימים ובטח שלא שיורידו להם ימים.

תודה.

פרופ' מנואל טרכטנברג, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל ברכות לך שיזמת את הקמת ועדת המשנה ולקחת אחריות על הנושא החשוב הזה וכמובן ברכות חמות מאוד לידידי חבר הכנסת עודד פורר על עבודה מצוינת. לי יש ניסיון לא קטן בוועדות למיניהן. אני רוצה להגיד לך שעשית עבודה טובה ועוד בניהול הוועדה והבאתה לסיור תוך פרק זמן קצר. אפשר גם להקים ועדה וגם להביא תוצאות בפרק זמן סביר. לא רק מותר, אפשר.

תרשו לי שנייה לשים את הדברים בקונטקסט יותר רחב. יש מדינה ויש חברה בישראל. אנחנו התברכנו בכך שיש לנו הרבה ילדים ואנחנו עובדים מאוד קשה, גם גברים וגם נשים, אלא מה, שיש שלושה דברים שלא מסתדרים במדינה הזאת: הורות, חינוך ותעסוקה לא הולכים ביחד, למה? כי מדינת ישראל לאורך זמן לא לקחה אחריות על כך שהורים יוכלו גם לגדל ילדים, גם להביא אותם לקו הסיום במערכת החינוך וגם להתפרנס ולקיים קריירות בכבוד. מדינת ישראל עד היום לא לקחה אחריות מלאה על הדברים האלה ולא מסתכלת בצורה מערכתית על הדברים האלה ולכן הדיונים הם תמיד נקודתיים, אולי נזיז את ל"ג בעומר לפה. זו הבעיה? איפה אנחנו חיים?

אבל ל"ג בעומר תרתי משמע הצית את המחאה.

נכון, בסדר גמור, אז פעם זו מחאת העגלות ופעם זה הקוטג'. צריך הסתכלות מערכתית ולקחת אחריות על המכלול וזו פעם ראשונה שנושא שאין הורה במדינת ישראל שלא מתמודד עם הבעיה הזאת וזועם על הדבר הזה לפחות חמש פעמים בשנה ומדינת ישראל ממשיכה בדרכה כאילו שום דבר לא קורה, אז פעם ראשונה שיש פה הסתכלות מערכתית. אני אומר לכם, אוי לנו אם גורלו של הדוח הזה יהיה שטוב, פה ניקח משהו קטנצ'יק כזה שירצה את ההוא ולא את ההיא ונמשיך לטמון את הראש בחול. זה לא בבית ספרנו.

המדינה גם תשלם הרבה והשינוי לא יהיה משמעותי.

נכון מאוד. אני רוצה להגיד עכשיו ככלכלן, תרשו לי רגע. העובדה שהורות ותעסוקה איכותית לא הולכים ביחד במדינת ישראל פוגעת קשות במשק. מי שרוצה לחסוך לעצמו 100 מיליון שקל מפה ולגרום לפגיעה של מיליארדים במשק בגלל פריון העבודה הנמוך של מדינת ישראל, שזו הקללה מספר 1 בתחום הכלכלי ושר האוצר בצדק וגם המנכ"ל שלו מדברים על זה, אז לא יודע מה הוא עושה. בסוף אתה יכול לחסוך בקטן ולפגוע בגדול ולכן הכל מסתדר כאן. מה שאנחנו צריכים זה לעשות סדר בעניין הזה, סדר מערכתי וזה מה שבא הדוח הזה ועושה ואני עומד מאחורי ההמלצות האלה במאתיים אחוז, לא במאה אחוז כי יש פה תועלות שמעבר לתועלות להורים. יש תועלות פדגוגיות. לא יכול להיות באמת שאתה חוזר מהחופש הגדול ושבוע אחר כך עוד פעם. איפה נברא דבר כזה מבחינה פדגוגית? לא יכול להיות דבר כזה, לא חשוב מה. יש במערכת הקיימת, כאמור, פגיעה כלכלית קשה מאוד למשק ולכן אנחנו צריכים לשנות את זה מהיסוד.

יש כמה עקרונות שנאמרו כאן והם צריכים להיות לנגד עינינו כל הזמן. א', בשום פנים ואופן הכוונה היא לא לבוא ולהאשים מגזר זה או אחר, בטח לא את המורים ולהגיד, אה, אתם אשמים במצב הזה. לא. המורים הם חלק אינטגרלי ממערכת שמתנהלת ככה מסיבות היסטוריות בצורה כזאת. אלה בוודאי לא האשמים ואסור לנו בשום פנים ואופן לפגוע בהם וצריך לנהוג בהידברות, בדרכי נועם ולהגיע להסכמות. חד וחלק ואמרת את זה ואני מחזק את העניין הזה עד הסוף. זה פעם ראשונה. פעם שנייה, הדרגתיות. תראו, אנחנו יוצאים לאקספרימנט עם הדבר הזה. התזוזות האלו, יש להן השלכות אדירות. אתה מזיז את לוח החופשות מהלוח הקלנדרי ללוח העברי. אתה יודע מי ידון בזה? הדירקטוריון של חברות התעופה בעולם. אני לא צוחק. יש לזה השלכות אדירות לדברים האלה, שאתה לא יכול לחשוב בראש, לכן הדרגתיות.

נוביל את ה-OECD.

כן. זה העיקרון השני שצריך להוביל אותנו בעניין הזה, הידברות והדרגתיות.

עכשיו הפן התקציבי. שמענו דברים. קודם כל אני חושב שזה יקרה ונראה אולי בעזרת השם שלטים "נטו חופשות". זה יכול לקרות. למה לא?

את כל הקרדיט של הוועדה אני מנדב.

נכון, לגמרי, רק שזה יקרה.

עשינו קצת חישובים ואני אומר לכם שאם פורסים את זה על שלוש שנים התוספת התקציבית שתידרש כתוצאה מזה בהחלט אפשרית במסגרת התקציבית הקיימת, לאמור, הקיימת. אני מתכוון כאשר אנחנו יודעים כיום על תקציב המדינה עד ל-2019 ובהתאם ליכולת של המשק להגדיל תקציבים החל מ-2019. זה אפשרי. אני לעולם לא המלצתי על משהו שהוא לא אחראי מבחינה תקציבית ואתם זוכרים את זה היטב מהמחאה, כמה שאני חטפתי על זה שאני אחראי מבחינה תקציבית. לא הייתי נותן יד להמלצות האלו אילולא זאת.

יש עוד משהו שאני חייב להגיד. אני חושב שבמדינת ישראל ראוי שלוח החופשות יהיה על פי הלוח העברי. גם זה לא רע.

תודה רבה. איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

קודם כל תודה רבה לך חבר הכנסת מרגי, כי כשאני הרגשתי קצת קול קורא במדבר לפני שנה וחצי אתה היית היחיד שנתן לי פה פלטפורמה, שני דיונים. פנינו למשרד החינוך, קיבלנו אפס התייחסות, צריך לומר בקול רם בבוקר הזה. ממש אפס התייחסות כששאלנו על מה מתבסס לוח החופשות, ואתם יודעים, לפעמים בחיים מאבק ציבורי, בסוף הכוכבים מתיישרים באיזושהי צורה כי יושבים כאן הורים עובדים לשינוי ופז כהן, אנשים ששותפים למחאה הזאת הרבה מאוד שנים.

פורום ועדי ההורים.

פורום ועדי ההורים, סליחה. אני באמת הרגשתי כשנתקבלה ההחלטה להקים את ועדת המשנה, שבועיים לדעתי אחרי שאני הגשתי את הבג"צ למשרד החינוך, אמרתי, באמת הכוכבים מתיישרים בצורה כזאת, ועודד, עשית עבודה בעיניי פשוט נהדרת עם קשב מאוד גדול לכל השותפים בשולחן. לטעמי חלק גדול מהבעיה היה נעוץ, ויושב כאן עורך דין אסרף, חלק גדול מהבעיה היה שהסתדרות המורים לא נאותה לקריאות שוב ושוב שלנו לבוא לשיח אמיתי, פתוח.

הם היו בכל הדיונים, זה כן.

הם היו בכל הדיונים ואני מאוד מעריכה את עורך דין אסרף אבל אני מרגישה שיש פה גם עניינים פוליטיים משמעותיים ואנחנו הרגשנו צורך מאוד חזק לחזור ולומר, ואני אומר את זה גם הבוקר. המורות והמורים הם בעיניי קודש הקודשים של מערכת החינוך במדינת ישראל וככאלה חייבים להיות שותפים גם לדיונים המורכבים יותר, הקשים ביותר ואנחנו ציטטנו פה כל הזמן מורים ומורות וגם את תנועת המורים שהיא העבירה אגב גם את התכנית של מעבר ל-א' באלול, התכנית שלהם. אנחנו רואים בכם שותפים. שום דבר בעיניי לא משתנה היום כשהמסקנות מונחות על השולחן. עדיין הקריאה היא אותה קריאה. המורות והמורים חייבים להיות שותפים למהלך הזה. הבחירה לא לעשות את זה היא בעיניי בחירה לא נכונה.

שאלת הסמכות, חבר הכנסת מרגי, נותרת בעינה, איך משרד החינוך בכלל קבוע את לוח החופשות הזה? כנראה שמשרד החינוך יתן את התשובה ב-23 ביולי כשהוא יצטרך לתת את התשובה לבג"צ ואז מה הוא יבוא ויגיד? אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת מרגי, הם יבואו ויגידו, תראו, בכנסת בדיוק הונחו מסקנות, בדיוק הונחה חקיקה, בדיוק עשו ככה, תנו לנו הזדמנות. אני נורא מקווה שזו לא תהיה איזו הימלטות מדיון אמיתי, ראוי ואיכותי במסקנות שיש כאן.

עכשיו אני רוצה לומר שלושה דברים נוספים ואחרונים. אחד, אני מרגישה שיש עדיין דברים שיכולנו להניח בתוך ההמלצות, בין אם מדובר בדיון על מעבר לחמישה ימי לימוד ועבודה, בין אם מדובר עם שילוב הנושא של חלופת ימי שישי שהיא חלופה בעיניי מאוד חשובה וצריכה להיות מונחת על השולחן. בעיניי היא גם חוצת מגזרים ואני חושבת שיש לה חשיבות. הדבר הנוסף שזה לא היה מתפקידה של הוועדה אבל אני מרגישה שהוא מאוד נכון, זה כל הנושא של תמריצים למקומות עבודה, לקייטנות במקומות עבודה ותמריצים להקמת מעונות יום במקומות עבודה, נושא שאני מנהלת עליו שיח פתוח עם השר אלי כהן, כי בעיניי זה מאוד חשוב כי אני חושבת שרק אם אנחנו באמת נתחיל למצוא את הדרך לעבוד מכל הכיוונים, באמת אותו מעמד ביניים שבשבילו לטעמי כל חברי הכנסת שיושבים כאן היום עובדים מאוד קשה. מעמד הביניים הוא באמת אותו המעמד שנשחק ונשחק ונשחק ואנחנו אנשים שמדברים גם על מעמד הביניים וגם על שוויון הזדמנויות חברתי. אלה אותם אנשים שנשחקים ובשבילם אנחנו נמצאים כאן גם במאבק החופשות, גם בצהרונים, גם בקייטנות, באמת בכל ההיבטים. שוב, תודה רבה על הדיון החשוב הזה שלא הגיע לסיומו היום אבל הגיע לשלב מאוד חשוב שלו.

תודה רבה. מסעוד גנאים.

אני מצטרף לברכות ועל יוזמה על קיצור החופש הגדול או ארגון כל העניין של החופשים. אני לא קראתי עדיין את הדוח. אני מניח שבחינוך הערבי הם יארגנו את החופשות לפי מועדי החגים המוסלמים והנוצרים.

אנחנו נתבקשנו להכניס את זה גם לתוך העניין והבנו שזה עלול גם להפוך את הוועדה למאבק פוליטי כי עלו גם מכיוון של האוכלוסיה הנוצרית שלומדת בבתי ספר מוסלמים. זה בהחלט נושא שצריך לדון בו בנפרד. הוא לא נמצא פה בדוח. זה משהו שיצטרך להיות כנלווה.

הכוונה, את השבועיים או אחד עשר ימים שהם נגזלו מהחופש הגדול, שהם פנימה יפוזרו.

בוודאי.

והם גם יקחו בחשבון להוסיף לכל הדברים האלה.

המורים לפי דעתי הם הדינמו, הם העניין המרכזי בכל העשייה החינוכית. אני חושב שכל דבר שהוא לטובת החינוך של הילדים שלנו, צריכים לברך עליו. תודה.

מוטי יוגב. חוץ מיום העצמאות שלא קיבלנו את הצעתך, בוא נשמע.

קצר מאוד. א', כחבר ועדת המשנה אני באמת גם מתפעל מהיושב ראש, מהעבודה שנעשתה בזמן קצר עם תפוקה שאני חושב שהיא משמעותית מאוד וגם לך אדוני היושב ראש, ואני אומר תודה פה לעוד שתי נשים שאחת אני רואה ואחת שעוררו אותי, זו יערה ישורון מארגוני ההורים.

אני מזהה פה שש צלעות שאני לפחות לקחתי אותן בחשבון ובצלע השישית אני שמתי את מה שאתה אמרת ואני חושב שיש צורך בהחלט לעשות המשך לפעולה, זה ההורים. זה ועדי ההורים בתוך זה. זה המורים, זה הילדים, זה גם איגודי המורים שאתה נגעת בהם וזה המשק שהזכיר אותו בעיקר פרופ' טרכטנברג בראיה הכוללת. אני אומר, המדינה ואני כולל בה גם את ההיבטים הנוספים שצריך בהחלט לדון בהם, ואני חושב שמה שהוועדה עשתה ולכן אני מציע גם למשרד החינוך, אם יש גורמים שלו ודיברתי על זה גם עם השר, שהשתדלה ואתה הזכרת את זה בדבריך, פרופ' טרכטנברג, לבוא בהידברות ולחפש את ההסכמות וללכת גם בהדרגתיות. לא להגיד אנחנו הופכים פה כרגע את המדינה אלא מתוך זה לראות גם הסתכלות מערכתית מחד אבל גם מתוך ההסתכלות המערכתית, מגמות, ומהמגמות האלה לגזור את המעט ולבחון ולא מהיום למחר בבוקר אלא לעוד שנה ולעוד שנתיים איך זה עובד ואם זה יהיה מצוין אז לראות אם לוקחים מזה עוד או נשארים באיזון הזה. הבחינה הזאת שהיא נעשית ככה, אז אני ממש ממליץ לכל הגורמים לקחת את הדבר ולעשות את הניסוי הזה ולראות אם הוא תורם לכולם. לא להיבהל ממנו אלא ללכת איתו, עם הצד הכספי שנדרש וזה היה המפתח מתוך רצון טוב, מתוך win win כמו שאומרים, לכולם, ואני מקווה שהוא אכן יתן את פריו, וכשותף אומר גם תודה.

תודה רבה. חיים ילין, בבקשה. אחרון חברי הכנסת לדיון הזה.

תודה אדוני היושב ראש. אני קודם כל רוצה לברך אותך. אני כל כך גאה שאתה בא מהדרום, מהשכונה שלנו. אמנם מייצג את כל מדינת ישראל אבל לקחת כל נושא, לא לפחד ממנו ובאמת לשרת את העם, שאתה עושה את זה בצורה בלתי רגילה ונתת לעודד להוביל עם גיבוי מלא עם כל הלחצים. חבר'ה, אני יודע מה זה לחץ. אני אומר לכם, הלחצים שמרגי עמד בהם, ואני אומר לכם, לא קטנים, וידע לעמוד ולגבות את הוועדה זה קודם כל אבן יסוד של כל ועדה שבאמת רוצה להגיע למסקנות, כי אם כל הזמן היינו מפחדים פוליטית, לא ככה, כן ככה וזה ככה וזה ככה, לא היה יוצא דוח כזה בפרק זמן כל כך קצר, ועודד שאין פה מה לעשות, הוא שיתף לאורך כל הדרך את כולם וכל אחד הרגיש שהוא שותף. אתם יודעים, בסנהדרין הגדולה היא להקשיב לכולם, לנסות לשכנע ולשים כל מילה של כל בן אדם, אז אם כל אחד מוציא את המילה שלו פה בפנים אז זה סימן שנעשתה עבודה טובה על ידי עודד וזה אני חושב דבר שהוא מנצח תמיד.

מה יכול להפיל את הבעיה הזאת, מה שכתוב פה או את הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? פוליטיקה. אגו. זה שני דברים שיכולים להפיל.

וכסף ותקציב.

כל אחד מאיתנו, יש לו את הנטיות שלו הניהוליות. מנו הביא את מה שהוא מביא מבחינת כלכלן ומישהו אחר כרשות מקומית. כל אחד הביא משהו ממנו בתוך השיח הזה, אז אני בטוח שיש פה אחריות מה שנקרא, קהילתית חברתית של כל מה שכל אחד מייצג. זו הגדולה של דוח כזה.

אני חייב להגיד את הסיכום שלי. ברגע שאנחנו הוצאנו את הדוח, הדוח לא שייך לנו. הדוח שייך לכם. הדוח שייך לשר האוצר ולשר החינוך. זה שייך להם. אנחנו את עבודתנו עשינו. אין אגו פה שאנחנו רוצים את הקרדיט. התוצאה, אם נראה אותה לפי הדוח או עם שינויים קלים, אנחנו את שלנו עשינו ואנחנו גאים בזה שמישהו לקח את ההמלצות ויישם אותן, לכן אני מציע גם לשר החינוך ולשר האוצר לחלק את השטח של השלטים שלהם שווה בשווה. אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו אפילו לא צריכים שירשמו אותנו באותיות הקטנות. אני חושב נטו זה שירות לעם. זה מה שאנחנו עשינו פה ואני מאוד מקווה שההמלצות האלה לא יטורפדו פוליטית ולא בגלל אגו. אני אומר, מי שימציא את הכדור נגד אגו לפוליטיקאים, לדעתי פרס נובל יקבל ואני אפילו אתמוך בסטארט אפ הזה.

תודה. פז כהן, בבקשה.

פז כהן, יושב ראש פורום ועדי ההורים היישובים.

אני רוצה להגיד ראשית תודה לחברי הכנסת שלקחו את הנושא הזה ברצינות רבה. תודה מיוחדת לעודד וגם ליולי מלינובסקי שהיתה מאחורי הקלעים, עזרה לפני כן ואיילת שלוקחת את זה המון זמן קדימה ומירב וכולכם ישבתם איתנו. גם מוטי. ישבתם איתנו גם בצורה אישית וקיבלתם מאיתנו אינפוטים. כל מי שפה דיבר איתנו. זה היה מאוד חשוב ומשמעותי לנו ואני אומר על זה המון תודה. תודה מיוחדת לך, יושב ראש, כי זו לא פעם ראשונה שאתה מוביל מהלך. אמרתם עכשיו אגו. אתה שם את האגו בצד ואתה לוקח את הדברים קדימה ואנחנו מאוד גאים בדבר הזה ואני אומר את זה לא סתם. זו תחושה באמת נרחבת של כל האנשים שפעילים בתחום החינוך, שאתה לוקח את הדברים קדימה ומסתכל עניינית.

עכשיו לגבי הנושא של המסקנות. קודם כל יש גיבוי מלא שלנו ברמה הציבורית על המסקנות. התקשרו אלינו וחיפשו איפה אפשר למצוא פה לוקשים. עודד ישב, שיתף אותי אמש בדוח המתגבש. אין לנו ביקורת על המסקנות. זה יופי של עבודה שנעשתה, עבודה מעמיקה ואנחנו רוצים לקחת אותה קדימה.

אני פונה להסתדרות המורים ומבקש מכם, אל תפחדו. אין לכם ממה לפחד. בואו כשותפים עם כוח. אנחנו רוצים לעזור לכם. אנחנו רוצים לעשות את הדבר הזה ביחד. אנחנו לא דואגים לעצמנו בלבד, אנחנו דואגים לכולנו יחד. אמרנו, כל דיוני הוועדה נפתחו בהערכה גדולה ובהתרפסות בפני ארגוני המורים כי יש כל הזמן איום כזה ברקע של הסתדרות המורים. אין מה לאיים. אנחנו ביחד שווי כוחות. המורים חשובים לנו. נמשיך לתת למורים פרחים, נמשיך לעשות יום הכרה למורים והמורים חלק גם מהפתרון הזה של נושא החופשות. זה מאוד חשוב שזה יהיה.

אני אומר לך, מירב, את הזכרת מקודם שאת נציגתו של שר האוצר.

לא, אני אמרתי את זה על שאלה, לא באמת.

אבל בסוף המסקנות האלה, צריך לפתוח ראש. הדבר הזה שנעשה פה, גם מנו היה פה ואמר את זה. גם עודד, גם מרגי. זה דברים שהם הגיוניים. יש פה גם היגיון כלכלי.

ברור. מזה זה מתחיל.

גם זה, גם תשלומי הורים. הנושאים שאנחנו מביאים לפה הם לא נושאים שבאים ואומרים, הנה צעקה ציבורית. אנחנו לא מחפשים עכשיו שיתנו לנו פלסטר של בית ספר של החופש הגדול. יש פה רגע משהו. אנחנו לא יודעים איך לפרוץ אותו. זה קשה. שמישהו יבוא ובאמת יקשיב למסקנות האלה ויבין מה המשמעות.

פז, הנושא ברור ובימים הקרובים יצא מתווה של שר החינוך ושר האוצר. לא אמרתי שזה לא יהיה, כי זה יקרה.

כל דבר שנותנים לנו אנחנו אומרים תודה. הנושא של שר האוצר ושר החינוך, אנחנו מכירים.

עשיתם כאן עבודה נהדרת וגם יערה שאני לא הזכרתי אותך. עשיתם עבודה נהדרת ויהיו לה תוצאות. מה שקיבלתם כאן זו רוח גבית מהכנסת אבל אנחנו לא שוכחים שהגברת, כמה שנים? תשע שנים?

היא עוד מעט תדבר.

לא, אבל אנחנו רוצים לפרגן לה גם כי אני לא אמרתי את זה.

קחו רגע את מה שנעשה פה בוועדה, את המסקנות. תפתחו אותן שנייה. אנחנו מכירים את התכנית של משרד החינוך. אני חושב שיש פה הרבה מאוד דברים שאפשר לקחת ויש מה לעשות. הם לא יעלו לנו כסף.

החשש הוא שהמדינה הולכת לשים הרבה כסף על המתווה שר האוצר ושר החינוך מבלי לרדת לרזולוציות שירדו בוועדת החינוך.

נכון. יש לך גורמים מקצועיים, זה השרים.

אנחנו לא באים להחליף את הגורמים המקצועיים. אני שמח שהמסקנות הוגשו למליאת הוועדה מוקדם כדי שהם יונחו בפני השרים. לי אין ספק שבדיעבד המסמך הזה יהווה בשבילם נייר עבודה וגם להסתדרות המורים, נייר עבודה מכונן בסוגיה הזו. אני אופטימי. מניסיון שלנו בשנתיים האחרונות עם הדיונים על מחאת הצפיפות בכיתות, מה שנקרא "מחאת הסרדינים", עם הסייעת השנייה, ואני אומר לכם שיש הקשבה.

ברור.

למרות שזה הדיון ה-455 בשנתיים שאנחנו מכהנים, אני רוצה לומר לכם, אני עוקב אחר הסיכומים. לא על הכל יש תשובות, לא על הכל יש פתרונות אבל בכל אופן יש התייחסות מלאה לכל פרוטוקול, לכל סיכום ואנחנו רואים שגם המשרד קשוב ואנחנו ערים לכך שאי אפשר לעשות הכל. החוכמה לא נמצאת במקום אחד אבל זה נותן לך עוד רוח גבית, עוד כוח, עוד מוטיבציה לשנות, להיאבק, לרדת לעומקם של דברים כי אתה רואה שיש הקשבה, ולא לחינם יש שיתופי פעולה עם ארגוני ההורים, פורום ועדי ההורים היישובים והמורים ומשרד החינוך וועדת החינוך בכנסת, לכן אני אופטימי למרות כל ההצהרות. מה לעשות, זו דרכה של פוליטיקה וזו דרכם של שרים שהם אוהבים להחליט במשרדיהם וזה לגיטימי. תפקידנו להניח בפניהם ניירות עבודה וניירות עמדה.

עוד שלושה משפטים. אני רק אגיד שתי נקודות שלא קיבלנו פתרון בוועדה, נושא של ההסכמים שדיברו עליהם בנושא של לוח החופשות. מה שהציג משרד החינוך לא עומד בקנה אחד במה שקורה בפועל, על 220 ימים בשנה. אמרו שיש הסכמים ושיחשפו אותם בשלוש ועדות.

זה בבג"צ.

בסדר, אבל הכנסת ביקשה את ההסכמים ולא ראינו את ההסכמים האלה. אנחנו עדיין עומדים על דרישתנו שצריך לעגן את לוח החופשות בחקיקה ראשית.

אני רוצה להגיד תודה גם לחברי פורום ועדי ההורים היישובים כי לא נמצאים פה כולם. יש פה חלק אבל המון אנשים שעובדים על הנושא הזה בצורה שוטפת ובאמת יש פה ציבור שזה מעניין אותו מאוד.

דבר אחרון, המסקנות של הוועדה מבחינתנו זו לא תרופת הרגעה אלא זה גורם ממריץ. מבחינתנו עכשיו לקחת את זה ולרוץ עם זה קדימה כי אנחנו לא מתכוונים עכשיו להירדם מזה שהמסקנות האלה מונחות על השולחן אלא להיפך, ללכת ולעזור ולקדם אותן.

תודה. יערה, בבקשה.

תודה רבה. אני פשוט חייבת ללכת לעבודה. אני רק רוצה להגיד תודה רבה. אין לי מילים. אני חושבת שהמסקנות מדהימות. ההתרגשות שלי מאוד גדולה לראות פה את כל מגוון חברי הכנסת האלה שכולם, ברור להם שזו בעיה שהבית הזה צריך לפתור וזה נכון לפתור אותו באופן הוליסטי. אנחנו לא רואים פה הפרדה כמו שהיינו רגילים. אנחנו רואים איזושהי התייחסות לכל המערכת הזאת ביחד, גם התוספת של החופשות להורים העובדים, גם העצמאיים, ההתייחסות לכל מגזר בנפרד, כמובן ההתייחסות לילדים, ההתייחסות למורים. זה מרגש, זה מדהים, זה ממש לראות בעיניים חלום שמתגשם. תודה רבה לכם.

תודה לך.

מרים זלקינד, בבקשה.

שדולת הנשים. אנחנו הגשנו נייר עמדה ואני אשמח אם תעיינו בו.

אני רוצה להגיד תודה על העבודה המעמיקה והחשובה של הוועדה שבאמת נותנת מענה למצוקה מאוד גדולה שקיימת בחברה הישראלית ושבעיקר משפיעה על נשים ועל אימהות. יחד עם זאת אני רוצה לומר שפתרון אחד, חבל שחבר הכנסת טרכטנברג לא נמצא כי רציתי להצטרף לדברים שהוא אמר. הוא אמר, יש כאן פתרונות מקודדים וצריך להביא בצורה כוללת יותר. במובן הזה אני רוצה להגיד שיש כאן שני דברים. ראשית, מערכת החינוך בישראל היא מערכת חינוך שנותנת פתרונות חלקיים בלבד. מי שמשלמות על זה את המחיר הכבד ביותר הן נשים, גם בגלל שאין פתרונות טובים לילדים.

לא רק הנשים. אני אוהב לדייק.

אמרתי בעיקר, נכון?

זה בעיקר נשים. אין מה לעשות. זו המציאות.

בעיקר נשים משלמות את המחיר הכבד ביותר על זה שאין פתרונות מערכתיים לילדים בגילאי לידה עד 3. לאחר מכן גם בגילאי 3 ומעלה המערכת מספקת פתרונות מאוד חלקיים, לא חינוך אלא שירותי שמרטפות וזה דבר בעייתי ואי אפשר לפתור את הנושא של התאמה בין ימי החופשה לימי הלימודים בלי להתייחס גם לזה.

הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה ריבוי שעות העבודה במשק. מחצית מהאבות לילדים קטנים בישראל עובדים מעל חמישים שעות בשבוע, הרבה יותר מאשר במדינות המערביות האחרות. ב-OECD הממוצע הוא שארבעים ואחת שעות עבודה וזה אומר שהורים, גם גברים וגם נשים בקושי רואים את ילדיהם, ושוב, מי שמשלמות כאן את המחיר הכבד ביותר הן נשים. הן לא מקבלות קידום, השכר שלהן לא עולה וכל ילד שנולד בעצם פוגע להן בשכר.

רצוף תעסוקתי.

כמובן. ברור שמה שנעשה כאן בוועדה זה דבר חשוב ואנחנו מברכות עליו. עם זאת, אנחנו חושבות שצריך כאן מהלך הרבה יותר מקיף, הרבה יותר כולל שייתן את הצעדים המשלימים שבלעדיהם לא יהיה באמת שינוי אמיתי באיזון של שוק עבודה ושל משפחה.

מילה אחרונה. שמעתי כאן כמה פעמים את ההורים בנוגע למעמדם של המורות והמורים ויש לומר שזה בעיקר מורות. אי אפשר לפתור עוולה אחת באמצעות יצירת עוולה אחרת ולכן אני חושבת וזה נאמר ואני שמחה שזה נאמר - - -

אני חושב שזה נאמר. זה עבר כחוט השני בין כל הדוברים.

בהחלט, ואני לכן מצטרפת בחום.

לכן הייתי חייב לחדד, שלא ישמע אפילו למי שהצטרף לדיון שעכשיו כאילו נאמר אחרת.

בהחלט, ואני חושבת שלמורים ובעיקר למורות יש שכר נמוך מאוד, תנאים שוחקים מאוד ולכן הכל - - -

רק תשתדלו כשאתם אומרים מורים, שימו סלש, גננות.

עובדי הוראה.

גננות, מורות. כולם במקצועות שוחקים מאוד, מתגמלים בצורה מועטה וצריך לעשות הכל בהידברות.

תודה. מייה מושקוביץ' שיש. בבקשה, גבירתי.

אני רכזת אזרחות, מורה לאזרחות, מחנכת בתיכון. אני חברה גם בארגון המורים ואני לא רואה פה אף ייצוג.

אל תמהרי לקבוע. יש.

לא. של ארגון המורים.

הסתדרות יש.

לא, אבל רן ארז גם היה בשבוע שעבר.

אוקיי.

כל מה שאני שומע זה לא. אפילו לא אפשרות מה כן. אומרים לא. כל שינוי זה לא. מה כן?

רגע, לא שמעת אותה.

אני אומר לא מה שהיא אומרת. מה שאמר רן ארז. הנציגים שלך, אני אומר לך מה הם אומרים.

את רואה על איזה מוקש עלית? תאמרי את העמדה שלך.

אז אני רוצה להתייחס קודם כל למה שהיא אמרה. אנחנו מתחילת השנה ואנחנו בפתחה של שנת הלימודים הקרובים ועדיין יש עובדי הוראה, וכן אני אתייחס לעובדי הוראה כי זה חוצה מהגננות והגננים עד למורים בעל יסודי, שעדיין השכר שלהם לא משולם כמו שצריך ובזמן ולכן אני גם אמרתי, יש פה איזושהי פגיעה באמון. כשבאים למהלך כזה, יפה ככל שיראה לכם ולציבור ההורים ואני בעצמי אימא ולפני שהייתי מורה אז עבדתי בסוכנות היהודית, אז אני מכירה את הצד השני במתרס מבחינת כמות ימי החופשה. יש הרבה בעיות שצריך להתייחס אליהן, וכן, זו פריסה מחדש שכוללת בתוכה הפחתה של ימי חופשה ואין מה להתייפייף. זו פגיעה בימי החופשה.

את היית בדיון מתחילתו?

בוודאי.

ראית את המצגת היום, כולה?

בטח. גם צילמתי.

אני שומע ממך חששות.

בוודאי שיש חששות.

המתווה נותן מענה לזה?

לא, כי אם לוקחים את המדינות כמו בריטניה וגם היה פה את זה באמצעות המרכז והמחקר של הכנסת והציגו חמש מדינות שבהן ימי החופשה, חופשת הקיץ היא פחות מחודשיים ובריטניה היא בתוך חמשת המדינות האלה, עדיין יש פריסה אחרת ולא הפחתה והפתרון שלא היה פה לאורך כל הוועדה - - -

בבריטניה יש פחות ימי חופש מאשר במדינת ישראל במערכת החינוך.

הם גם לומדים פחות.

הפתרון שאנחנו אמרנו צריך להיות כל הזמן הגדלת ימי החופשה במשק, סבסוד של קייטנות, קייטנות איכותיות שיהיו תכנית של העשרה ולא עוד לימודים לתלמידים ביסודי כי זה לא ריאלי. זה באמת איזשהו פלסטר ואין שם איזה משהו שהוא באמת בעל ערך מוסף כי יש קושי גם מבחינת, וזה התייחס יושב ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת פורר, לדברים שאני גם אמרתי לו, שבאמת יש איומים כלפי מורים. יש את צרכי המערכת אז בואו קחו חלק בבית ספר החופש הגדול. אנחנו מכירים את זה. אולי גם ההסתדרות יוכלו להאיר את הנקודה הזאת. השאלה שלי, איפה עובר קו הגבול. יושב פה פז ואומר, זה גורם ממריץ, אז אנחנו מדברים עכשיו על שבועיים ואז איפה? אז כל שנייה תהיה חקיקה? אתם מדברים פה על איזשהו ניסוי. ניסוי לא עושים בפדגוגיה.

אני לא רוצה להישמע או להיראות קצר רוח. ישבו פה שעה ורבע, מציגים את הנושא כהמלצות, חלק מההמלצות. את באה בגישה שכביכול עכשיו מישהו הלך בצעד דורסני, כוחני, חוקק, מחר מיושם. גבירתי, את היית חלק מהדיון.

זה מה שנאמר.

אוקיי, תסכמי. אני רק אומר לך מה התחושה.

זה המלצות. מההמלצות האלה יש לנו חשש.

מותר. גם אני חושש מהן. מחששות נשב פאסיביים? תודה. אביבית, בבקשה.

תודה רבה. אביבית ברקאי אהרונוף מארגון "בזכות".

אני כמובן מברכת על התייחסות הוועדה בנושא של ילדי החינוך המיוחד, גם בנושא של ילדים שלומדים במסגרות נפרדות, כי שינוי טרמינולוגיה בוודאי יש לו שינוי מהותי לעניין הזכויות שלהם במהלך התקופה הזאת וגם בנוגע לילדי השילוב לגבי המשך מימוש זכות לסייעת.

הערה נוספת רק אם אפשר. חשוב להבין שהנושא של החופשות זה מרכיב מאוד משמעותי בשיקולי ההורים בבחירת סוג המסגרת החינוכית, כי בעוד שילדים עם מוגבלות לומדים במסגרת נפרדות, שנת הלימודים עד ה-15 באוגוסט, ילדים שמשולבים, שנת הלימודים מסתיימת כמו כל הילדים ולמעשה אין פתרון, אז הסייעת נותנת איזשהו פתרון

מה שעלה כהמלצת ועדה, למה להלין עליו? חבל על הזמן. המלצנו, אמרנו, דיברנו וזה בעקבות השתתפות שלכם, אז למה? יש לנו זמן קצר ורוצים עוד להתקדם.

תודה רבה.

תודה לך. חברת הכנסת נורית קורן.

אדוני היושב ראש, שלום לכולכם. אני מתנצלת שאני גם אצא. הוועדה שהקמת זו ועדה חשובה. חבר הכנסת עודד פורר עשה דיונים והביא המלצות. אני רוצה לומר לך שאפו, באמת להביא המלצות כאלה. הדבר הזה של חופשות משפיע גם על יוקר המחיה, משפיע על ההורים כמו שכולם דיברו פה. אני חושבת שהגיע העת באמת לשנות. אני מאוד מעריכה את כל מי שטרח ועשה, ואתם ההורים. לולא ההורים היו באים ובאמת דוחקים בנו, אז זה לא היה יוצא. אני מאוד מקווה שגם שר האוצר וגם שר החינוך יקחו את ההמלצות האלה ובאמת יביאו לנו חופשה שתהיה מתאימה גם להורים על מנת שנוכל להוציא כמה שפחות כסף ושהחינוך יעלה גם דרגה וגם נדאג למורים, שגם המורים לא יפגעו פה וגם יכול להיות שגם השכר שלהם יעלה בתקווה שזה באמת יהיה משהו הוליסטי. תודה רבה.

תודה. רות לוי. לאחר מכן חבר הכנסת חאג' יחיא.

אני ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעו"ף.

הסתכלתי על המצגת בשקיקה רבה. אני לא יכולה להגיד לך שאהבתי או לא אהבתי, אבל חיפשתי בין השורות איפה ההתייחסות לתומכי החינוך, לסייעות, כאשר הובטחה לי בוועדה הזאת והייתי כאן כל פעם. הצגתי את אותה בעיה. אני מבקשת לא לשכוח אותנו, ולא מצאתי אותם, וגם להן משנים את לוח החופשות והן צריכות פתאום לעבוד בימים שהן בבית.

עד כמה שהבנתי מכם הסייעות לא נמצאות בחופש של חודשיים. הן ממשיכות להיות מועסקות על ידי העירייה ופשוט מנוידות.

לא, הן לא מנוידות לשום מקום. הן מועסקות על ידי העירייה. בפגרות החגים הן עובדות ביום הראשון וביום האחרון למעט אם יש גינת ירק שצריכים להשקות אותה, ופתאום הן צריכות לעבוד יותר. התנאים שלהן משתנים. החופשה האמיתית שלהן, חופשת הקיץ, היא בחופש הגדול. למשל, חינוך מיוחד. חינוך מיוחד קל לא עובד כשאין ילדים, כשהילדים בבית ופתאום יש ילדים בבית ספר אז צריכים לעבוד. איפה הן מתוגמלות? חינוך מיוחד קשה, מתוגמלות על כל שעה שהן עובדות בחופשים ובפגרות. אני חושבת שאיפשהו שכחנו אותן ואני מבקשת מהוועדה שהבטיחה לי שהיא לא תשכח אותן.

אם חבר הכנסת מרגי ירשה לי, אני אגיד מה אני מציעה. קודם כל זה באמת תומכות לחימה מאוד משמעותיות.

לחימה זו היתה המילה הנכונה.

נכון. רק מבקשת מכם, תעבירו לנו נייר מסודר.

נייר עמדה מסודר.

חבר הכנסת פורר וחבר הכנסת מרגי מייד הסכימו להוסיף את זה.

תודה רבה.

חבר הכנסת חאג' יחיא.

כבוד היושב ראש, השאלה אם יש ממשרד החינוך גם מישהו מהאחראים על החינוך הערבי?

כן, אבל אתה לא יכול לבוא אחרי שעה וחצי שנגמר הדיון.

הוא יכול לבוא אחרי שעה וחצי.

אבל יש פה לפני דקה גנאים ועשה את אותו דבר.

ברשותך, את לא מנהלת את הישיבה. קצת כבוד לעצמך, לא אחרים.

לי יש הרבה כבוד. לבוא אחרי שעה וחצי זו קצת בעיה.

אם יש לך, תשמרי עליו. את לא תנהלי את הישיבה ולא תקבעי לי מה להגיד. אני מחזיק פה המלצה שלא מתייחסת - - -

אבל אתה צודק.

חבר הכנסת חאג' יחיא, תשאל את השאלה כמו שמסעוד גנאים שאל את שאלה וקיבל עליה תשובה.

אנחנו לא מזמן היינו בחודש הרמדאן. חודש הרמדאן לפי הדיווחים שאני קיבלתי, יש כיתות שהיו חמישה תלמידים בכיתה באותו יום, שניים, עשר, שבע. הילדים כמעט ולא הגיעו לבתי הספר. זו עובדה. חודש הרמדאן, אם אנחנו משנים את ימי החופש, אם לא יקחו אותו בחשבון, פשוט אנחנו מאבדים חודש לימודים. זה אחד. שניים, החופשות עצמן, צריכים להתאים אותן. למשל, אני רואה פה שמקצרים את חנוכה בכמה ימים. זו אחת האופציות. יש לנו ב-24 בדצמבר את החופש של השליש הראשון. זה קבוע. השאלה אם אנחנו גם יכולים להתחשב בזה, כי גם אצלנו העובדים הם עובדים באותם מקומות שגם ההורים היהודים עובדים. איך מתאימים את זה? האם יש לכם בוועדה יועצים לחינוך הערבי?

יש התייחסות.

אז אני רוצה לשמוע את ההתייחסות.

עודד ייתן התייחסות ממש בקצרה. אני לא פותח את זה לדיון כי אני לקראת סוף הדיון.

עודד נתן.

מה שאמרנו גם לחבר הכנסת גנאים. יש בתוך השונות הזו במגזר הערבי, גם עלו בקשות מהמגזר הנוצרי לגבי התאמת לוח החופשות שלהם וכו'. אמרנו, תראו, אנחנו לא נכנסים. זה מה שנקרא חלק בתוך חלק בתוך חלק. בהחלט המגזר הערבי יצטרך להיגזר מהעניין הזה עם ההתאמות המיוחדות ואנחנו ניקח את זה בחשבון אבל זה לא ברמת ההשלכה הכוללת. זה בהחלט חלק מהעניין אבל לא רצינו להיכנס כדי לא להפוך את זה לויכוח עכשיו בין מגזר ערבי, מוסלמי, נוצרי, יהודי.

אני רק שואל, לקחתם את זה בחשבון?

כן.

יש לכם יועצים?

יש. אני אגיד משהו שאולי לא נאמר. יש מה שנקרא ימי בחירה שהם בעצם מעין - - -

נאמר גם על ימי הבחירה.

זה לא רק ימי הבחירה.

תודה.

משפט לאותו בירור. נגיע לאותו מספר ימי חופשה?

חאג' יחיא, זה המלצות שהוגשו.

המלצות צריכות לכסות את כל האזרחים.

חאג' יחיא, אני אגיד לך שזה מכסה את כל האזרחים. בגלל המורכבות בתוך החברה הערבית והפיצולים השונים, כדי לרדת לרזולוציה היתה התייחסות שבתהליך היישום יצטרכו לתת את הדעת למגזר הערבי בנפרד.

אני שאלתי שאלה. סך הכל ימי החופש - - -

לא יודע.

אני רוצה תשובה.

לא יודע. תודה. משרד החינוך, בבקשה.

שמי דליה מזרחי, אני סגנית של מנהלת אגף כוח בהוראה במשרד החינוך.

מי זו המנהלת?

סוניה פרץ. כרגע מתגבשת התכנית במשרד החינוך. כמובן שאנחנו ניקח את כל המסקנות שהוסקו כאן בצורה חיובית ביותר. כמובן תהיה הידברות עם כל הגורמים, החברים שלנו. אנחנו רוצים ללכת באמת למהלך חיובי ולמהלך שייסע לכולם.

את יכולה להחליף אותי בכייף, תאמיני לי.

עזוב, למה לעשות לה את זה? היא קיבלה מנדט. זה המנדט שהיא קיבלה.

ליטפת את כולם וכולם מרוצים.

גברת דליה עשתה את זה בחכמה ומי שנתן לך את המנדט, אני חושב שזה נכון. זו הצהרה לא פשוטה. אם היינו רוצים אותה בשנה שעברה, לא היינו מקבלים אותה ואנחנו מברכים אותך שזו הבשורה שבאת איתה ממשרד החינוך. תודה. הסתדרות המורים, בבקשה.

שמי מאיר אסרף, אני מייצג את הסתדרות המורים. נמצא איתי מר שלמה ישי שהוא סגן מזכ"לית הסתדרות המורים. הוא גם השתתף בדיונים הקודמים של ועדת המשנה.

אנחנו קיבלנו את ההמלצות וצר לי, אנחנו לא מברכים על ההמלצות, והסיבה לכך היא העובדה שההמלצות האלה להשקפתנו פוגעות בתנאי העבודה של עובדי ההוראה. אנחנו שבעי רצון שהכוונה היא לא לאיים בחקיקה שכופה את השינוי הזה אלא התוויית דרך לניהול משא ומתן. לנהל משא ומתן עם משרד החינוך ומשרד האוצר אנחנו תמיד עושים. יחד עם זאת, המתווה שמוצע הוא מתווה מאוד בעייתי כי הוא מפחית את ימי החופשה. הוא משנה מבחינתנו את סדרי העולם. אתם דיברתם קודם על רעידת אדמה. כן, יש כאן רעידת אדמה. יש כאן מבחינת תנאי העבודה של עובדי ההוראה רעידת אדמה ואנחנו לא יכולים לאיים בזה ולהסכים לזה באופן כזה.

אנחנו הצענו הצעה של הרחבת בית הספר של החופש הגדול. המתווה הזה נכנס באופן חלקי להמלצות של הוועדה ולא באופן מלא.

אתה יודע למה אין משא ומתן מדיני בין מדינת ישראל לפלשתינים? כי כל אחד רוצה בתחילת המשא ומתן את הפתרון המלא. בבקשה.

משא ומתן של יחסי עבודה הוא משא ומתן מטבעו שהוא משא ומתן חופשי בין שני צדדים שיושבים כשווים לנהל משא ומתן.

השאלה אם אתם אומרים, אנחנו מוכנים למשא ומתן באופן פתוח? אתם אומרים, אנחנו מוכנים לעשות לא על א', ב', ג'.

זה לא משא ומתן רגיל.

בבקשה.

אני רק אגיד לחבר הכנסת פורר שלנהל משא ומתן, המשמעות היא לנהל משא ומתן על כל נושא שאחד מהצדדים חפץ. אנחנו מנהלים משא ומתן כמו שמשרד האוצר נדרש ומצווה לנהל משא ומתן על כל נושא שאנחנו מבקשים. להציב תנאים מקדימים, מבחינתנו - - -

אין כאן תנאים מקדימים. יש פה נייר עמדה שמוגש.

לא, אני שמח שלהם אין תנאים מקדימים. זאת היתה השאלה.

בתום לב אתה מנהל משא ומתן מול הצדדים ליחסי עבודה. מאוד מכעיס אותי העובדה שוועדי ההורים היישובים פתאום בא ודורש לעיין בהסכמי העבודה של עובדי ההוראה. בכל הכבוד, זו לא ועדת חקירה. אנחנו עמדנו על טיב הוועדה וסמכותה והמקום להציג את הסכמי העבודה ואת תנאי העבודה - - -

הסכמי עבודה זה דבר חשוף, עורך דין אסרף.

משפט סיכום כי אני לפני סיום הדיון.

רק אני רוצה לשמוע את שלמה ישי.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

שלמה ישי. אני רק רוצה להעיר הערה אחת. הוזכר כאן הנושא של ארבעה ימי הצהרה שכולנו מסכימים שמורים עושים מה שעושים. אני הצעתי כבר כמה פעמים ואמרתי את זה גם בוועדת המשנה, הבעיה של ארבעת הימים האלה שהם מוגבלים לבעיות רפואיות. המורה צריך להצהיר שהוא מסיבות רפואיות לא בא לבית הספר. מה שאני מבקש, אם כבר אנחנו רוצים לדבר על זה, לאפשר שלא תהיה מגבלה של בעיות רפואיות וזה עוזר לפתור את הבעיה.

זה סביר, אבל זה כתוב.

לא, לא, אני מדבר על ארבעת הימים האלה - - -

תודה. אני שמח שמה שטוב לך, אתה לוקח. תודה רבה. אני חושב שלסכם את עמדת הסתדרות המורים, מה שאתם נותנים לי אני מקבל ועל השאר לא רוצה לדבר. תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון.

מליאת ועדת החינוך קיבלה בברכה את המלצות ועדת המשנה שהוגשו לה לבחינת ימי הלימוד במערכת החינוך. כפי שציינו בתחילה, אנחנו מודים ליושב ראש הוועדה ולחברי ועדת המשנה על עבודה יסודית שנעשתה, עבודה ממצה. אני חושב שהמסמך הזה הוא מסמך חשוב שיהווה אבן דרך חשובה לשרים ולממשלה לקבל החלטות סביב סוגיה שהחברה בישראל הציפה ודורשת שיינתן מענה. אני חושב שאין כאן מהלך כוחני. קודם כל המסקנות נעשו סביב שולחן עגול שכל מי שרצה יכול היה להגיש את עמדו, לדבר. אנחנו קראנו גם בהמלצות, יושב ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת פורר קרא להחיל את אחד המתווים שיאומצו על ידי הממשלה, א', בהידברות עם המורים וההורים והילדים שהגישו נייר עמדה ואילו זה לא היה בתפר של סיום, משמר יוצא של מועצת התלמידים והנוער הארצי לבין המשמר הנכנס, אז הם היו כאן ואומרים את דעתם. הם היו בדיון. לכן אני אומר, זה יהיה מהלך שיעשה. ההמלצות קוראות להחיל את ההמלצות האלה בהדרגה ובהסכמה ובמשא ומתן עם ההסתדרות וארגון המורים, לכן אני מבין את הצורך של הארגונים להביע עמדה קצת נוקשה בתחילת הדרך כי זו דרכו של משא ומתן. לי אין ספק שבסוף השכל יגבר ונשלב ידיים כולנו. אפשר להוביל מהלך של win win. אף אחד לא יפסיד מזה. גם המורים ירוויחו מזה והחברה תרוויח והמשק ירוויח. המלצות של הוועדה שיוגשו בסיכום הן מילה במילה כפי שנאמר בעמוד 17 של ההמלצות שהן המלצות הוועדה. אדוני יושב ראש הוועדה, אני מודה לך. אנחנו מאמצים במלואן את כל המלצות ועדת המשנה. תודה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:03.