הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 454

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 9:35

קיצור מסלול הלימודים לאחת עשרה שנים - של חה"כ זועבי חנין

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

עבדאללה אבו מערוף

דב חנין

יעל כהן-פארן

דסי בארי - מנהלת אגף חינוך על יסודי, משרד החינוך

אנה לביא - ראש מדור תכנון כח אדם, משרד הביטחון

דנה דקו-מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז שלטון מקומי

אורי טורקיה שלס - עורכת דין, מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצו

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

עינת גבריאלי - יו"ר ועדת גנים בפורום ועדי ההורים היישוביים

מתן צדיק - לשכת הקשר של הסתדרות המורים בכנסת

רות לוי - הסתדרות המעו"ף

חאלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

גבי עטיה - מזכיר סניף, ארגוני מורים

אביבית אהרונוף - מת"ל-ו לזכויות הילד, הוועדה לזכויות הילד

מרים זלקינד - נציגת שדולת הנשים בישראל

רומיה גבריאל - מורה

מאיר אסרף - שלדן/ית (מאיר אסרף משרד עורכי דין), מייצג/ת את הסתדרות המורים

מרב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

קיצור מסלול הלימודים לאחת-עשרה שנים, של חה"כ זועבי חנין

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 18 ביולי 2017, כ"ד בתמוז תשע"ז. הנושא על סדר היום, קיצור מסלול הלימודים לאחת עשרה שנים, ביוזמתה של חברת הכנסת חנין זועבי. הבוקר קיימתי איתה שיחה. היא התנצלה כי צץ משהו דחוף. אני הבטחתי לה שאני לא מבטל את הדיון כי אני חושב שהנושא חשוב מאוד.

אני בכל זאת כיו"ר ועדת החינוך נחשפתי לרעיון הזה אם הוא קיים ולפיילוט הזה אם הוא קיים אחרי הפניה של חברת הכנסת חנין זועבי. אני לא רוצה לקבוע מסמרות לפני שאני שומע מה היוזמה, מה הרציונל, מי האוכלוסיה, אם זה עשוי להועיל ובמי זה עלול לפגוע. אני חושב שלכן במקרה הזה אנחנו לא נאמר דברי פתיחה כי באמת הנושא הוא פרסום שיצא ככה בחטף.

כולנו מכירים את חוק חינוך חובה שמחייב את המדינה ואת האזרח לחוק חינוך חובה חינם מגיל 3 עד סוף כיתה י"ב והנה יש פה יוזמה שר של החינוך, ככה כתוב, ורשת אורט לעשות איזה דיל כזה של קיצור חופשות וקיצור שנות הלימודים. מאחר ואני לא מכיר את זה וחבל שסתם נשפוך מלל, אני הייתי מציע במקרה הזה לשמוע את משרד החינוך, מה עומד אחרי היוזמה הזו. בבקשה.

טוב, אז בוקר טוב. שמי דסי בארי, אני מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך.

במדינת ישראל יש חוק חינוך חובה, חוק לימוד חובה של שתיים עשרה שנות לימוד וכרגע במסגרת החוק תלמידי ישראל לומדים שתיים עשרה שנים והחוק הזה תקף. אי אפשר לעבור אותו. יש כל מיני תכניות קיימות כבר כמה וכמה שנים שמייצרות, למשל תכנית טו"ב שקיימת אצלנו במשרד החינוך, שבה תלמידים מסיימים את הבגרות עד סוף כיתה י"א וממשיכים ללמוד עד י"ג כדי להשלים טכנאים והנדסאים. תכניות כאלה קיימות. ישנם כל מיני מסגרות שכאלה. אמנם רשת אורט הגישה לשר החינוך את ההצעה שלה, יוזמה שהיא יזמה לגבי אפשרות לחשוב מחדש על ארגון הלמידה. שר החינוך ראה את ההצעה ובהחלט הביע עניין בה. אגב, הצעות רבות מוגשות אלינו לא רק בנושא זה וכמדיניות אנחנו אוהבים שהשטח מגיש הצעות ושאנחנו אהובים לבחון אותם ולבדוק אותם. בשלב זה עדיין לא יוצאים לפיילוט מעשי. זה רק ברמת הצעה שהוגשה. החוק הוא חוק קובע ומלבד המסגרות כפי שתיארתי אותן, שבהן מסיימים באחת עשרה שנות לימוד וממשיכים ללמוד הרבה פעמים י"ב וי"ג בעיקר במסגרת תכנית טו"ב, אין בפועל פיילוט אחר.

אין בפועל שום ניסיון לסיים את תקופת לימודיו של תלמיד לאחר אחד עשרה שנות לימוד?

יש הצעה שהוגשה על ידי רשת אורט. היא בהחלט מעניינת.

מאחר והדיון מתכנס לאותה יוזמה, מה ההצעה אומרת?

ההצעה, כולנו נחשפנו לפרטיה בתוך התקשורת. היא הציעה אפשרות לארגן מחדש את ימי הלמידה, לא לבטל ימי למידה ולא להפסיד ולא להפחית אותם עבור הלומד. לארגן מחדש את ימי הלמידה ואולי לנצל אחרת את שנת י"ב. ההצעה עצמה ביקשה לבטל אותה. יש הצעות אחרות שאומרות אולי להשאיר.

לארגן את ימי הלמידה אך ורק בי"ב, בשנה השמינית?

ההצעה המקורית שהגישה רשת אורט היתה לארגן את ימי הלמידה מחדש במסגרת אחת עשרה שנים. ישנן הצעות אחרות שאומרות, בואו נארגן את ימי הלמידה וניתן תוכן נוסף לשנת הי"ב. לא נבטל אותה אלא ניתן תוכן נוסף. כל ההצעות האלה הן מאוד מעניינות. אגב, אנחנו בעד הצעות ויוזמות. כרגע במבחן המעשה אין שום כוונה מיידית לשנות שום דבר לפני שיהיה תהליך מוסדר ומסודר כראוי ואם בכלל זה יצא באופן, אז זה אולי באופן אחר אל הפועל, אבל נכון להיום זה בעיקר ברמת הצעה. רשת אורט הציעה אותה. יש לנו תכנית יזמות בתוך מערכת החינוך שמאפשרת לבתי ספר ליזום יוזמות עצמיות. יש בית ספר שלפני כמה שנים יזם כבר יוזמה של לנסות ולעשות את שנת י"ב יותר לשנת התנדבות ולנסות לתת בה רק את ההשלמה של הבגרויות. זה לגיטימי כל עוד זה במסגרת.

לגיטימי כל עוד זה במסגרת. אנחנו מדברים רבות על כך שיש פזרנות, נאמר, בימי החופשה וימי הלימודים של התלמידים בפרט בשכבת הגיל של כיתות י"ב, אבל אף אחד לא חשב שנייעל את המערכת ונשחרר אותם כבר בגיל 17 לחברה הישראלית, להכנה, לכן זה הקפיץ את כל המערכת ובמיוחד שאנחנו, מה לעשות, רגישים. חלקנו לפחות רגישים לאותן אוכלוסיות שמאכלסות, נאמר, לצורך העניין את החינוך הטכנולוגי או את הרשתות. איפה שאורט פועלת זה לרוב בפריפריה ואנחנו חוששים שמא מישהו מצא לו דרך קלה ליישם חינוך טכנולוגי שאנחנו תומכים להחיות אותו מחדש, שוב, לא כמו שמשרד החינוך מגדיר. מרכזי חינוך טכנולוגיים זה מס שפתיים בלבד, שהמשק משווע לחינוך טכנולוגי. זה ודאי לא כפי שמשרד החינוך מגדיר. אין ספק שי"ג, י"ד זה דבר מבורך. בתפיסת העולם שלי, אם נייעל, שיתחילו מ-י וי"א וי"ב וי"ג וי"ד וימשיכו לתארים מתקדמים כל עוד זה בתוך מסגרת. לשם לא חששנו. זה לא דומה בכלל ליוזמה.

אני אתן לחבר הכנסת אבו מערוף לומר דברו ונמשיך לשמוע.

תודה רבה, בוקר טוב לכולם.

כבוד היושב ראש, זה לא עניין של יוזמה. המחשבה והיוזמה, אכן זה טוב מאוד. נכון שנראה שזה דבר קשה, יש הרבה פרדוקסים, עניין סוציאלי, עניין חברתי, עניין כלכלי, תרבותי, אבל אם נסתכל בעולם, הרי יש הרבה מדינות שהן אחת עשרה שנות לימוד ואני מכיר את זה טוב. חיים שם שבעים שנה והם מוצלחים מאוד. יש תכניות בהתאם. לא קשור לצמצם את ימי החופשות או לא. זה לא העניין. אם אנחנו נדבר על לצמצם או לפצות מכאן ומכאן, אז אנחנו נחטיא את המטרה. המחשבה והעניין הוא חשוב מאוד והוא טוב מאוד. יכול להיות שיש לו השלכות נגדיות אבל בגדול לפי מה שאני רואה וחשבתי על זה יותר משנתיים אפילו, לפני עשר שנים, אני רופא במקצוע, עניין החינוך מעניין אותי מאוד. יש הרבה דברים. דווקא במערכת החינוך בישראל, מתאים לה. אני רואה תלמידי י"ב. כמעט ואת הבגרות שלהם מסיימים בי"א והם כמעט לא עושים כלום. זה בכל בתי הספר, נכון?

אני חושבת שיש בתי ספר שעובדים בהם קשה מאוד גם בכיתה י"ב.

היה דיון על זה בפריסה של זה. מנהלי בתי ספר מושכים את זה לאזורי הנוחות. י"ב לא מנוצלת במלואה, זה ידוע.

הנושא חשוב מאוד. הוא כבד מאוד וצריך התייחסות לעומק.

אם הוא מוטה אקדמיה אנחנו תומכים אבל אם זה מוטה להוציא אותם למוסכים, למפעלי התעשייה וזה בגיל מוקדם, זה צריך להדליק נורה אדומה.

כרגע המשרד תומך רק במה שנותן לימודים המשכיים בהמשך כי הוא רואה בזה ערך.

אם יש המשך.

בדיוק.

אני חושב שגם היוזמת, חברת הכנסת חנין זועבי, כל זה מוטה המשך לימודים ומסגרות כאלה ואחרות, תכניות. כמובן שצריך לחשוב על הקטע הזה של חיבור בין מוסדות חינוך למוסדות אקדמיים כדי לתת להם את האווירה האקדמית. החשש הגדול נובע מכך שאורט, פריפריה, אחת עשרה שנות לימוד זה יכול ליצור מצב שהתפטרו ממנו ולא רוצים לחזור - - -

זו לא צריכה להיות יוזמה של אורט. לא חשוב מי יזם. צריך להתייחס לזה ברצינות. זה צריך דיון מעמיק, זה לא ככה ברגל אחת. בגדול, זה טוב מאוד. יש לו השלכות טובות על החברה בכלל, על הלימודים, על האקדמיה, על הכלכלה. אני אומר עוד פעם, פיילוט, לא פיילוט, אני חושב שזה יעזור. עוד פעם אני אומר ושלא תיבהלו מזה. אפשר לבדוק את זה טוב. ברית המועצות עד עכשיו אפילו, למרות שאין עכשיו ברית המועצות ואין משטר סוציאליסטי, הם ראו שזה היה נכון ואני יודע, אפשר לדבר עם סוציולוגים, עם אנשי חינוך ולראות את הניסיון ואני חושב שזה ראוי. לא רק לשקול את זה, אכן להתחיל לראות איך זה יתבצע. זה יכול להיות ראיה אסטרטגית אכן איך בישראל יהיו אחת עשרה שנות לימוד.

תודה. זאב גולדבלט, בבקשה.

זאב גולדבלט, מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישובים.

המטרה כפי שהוצגה כאן על ידי דסי, אני רואה אותה מאוד בוסרית, אנסח את זה בצורה כזאת מעודכנת.

גם היא אמרה שהיא בוסרית. היא בשלבי אפילו טרום בוסרית.

אי אפשר להגדיר כמטרה את צמצום שנות הלימוד. אני חושב שצריכים להגדיר יעדים ברי השגה שיעצימו את בוגרי מערכת החינוך. אם מערכת החינוך תגדיר כיעד השלמת תואר ראשון לפני יציאה לשירות צבאי או אזרחי, אני בכוונה אומר או זה או זה כי שתי החלופות הן לגיטימיות, אנחנו בעד. אני חושב שהדיון כפי שהוא חייב לעבור עוד הרבה עבודת הכנה, מחקר.

בהומור אני אומר, מי שצריך לעשות שיעורי בית כאן זו התקשורת שלקחה ביצה שלא נולדה ורצה קדימה והקפיצה את כולנו.

אנחנו הרמנו את זה והתייחסנו אליה.

בסדר. זה מראה רגישות של הכנסת.

כן. בקיצור, שווה באמת לעשות עבודת מחקר רצינית לראות את המשמעויות ואת ההשלכות של זה. למשל, אולי התוצאה של זה תהיה באמת הרחבת תקופת הלימוד וגיוס מאוחר יותר, אז יש לזה השלכה גם על הגיוס לצבא וכן הלאה וכן הלאה. מצד שני הצבא יקבל אנשים הרבה יותר משכילים והרבה יותר רחבי אופקים, כך שיש בזה הרבה מאוד יתרונות בראייתי.

יש מישהו שרוצה להתייחס? צה"ל.

אני אשמח להתייחסות. אני אנה, אני ראש מדור תכנון כוח אדם באגף כוח אדם בצה"ל.

לפני כשלושה שבועות הגיעו אלינו מרשת אורט נציגים עם ההצעה הזו, אכן מאוד בוסרית. הם רוצים לסמן תיכון בצפון שבמסגרתו הם יעשו את התכנית הזאת אכן לתכנית טו"ב, טכנאי ובגרות כפי שמתקיימת היום. יש לנו כמה דברים שהבהרנו להם, האחד, שחוק גיוס במדינת ישראל הוא חוק גיוס בגיל 18. זו גם אמנה בין לאומית ואי אפשר להקדים את הגיוס. אם הילד אכן ירצה להמשיך לימודי עתודה טכנולוגית שאנחנו מעודדים אותה מאוד, זה צריך להיעשות במסגרת המכסות הקיימות היום, זאת אומרת אני לא יכולה לתת לכל ילד שיחפוץ בכך, ללמוד, הרי שאני לא יכולה לעשות פיצוי לכולם ואני לא רוצה לעשות עוול לילד שלמד הנדסאי בניין ולבסוף אני לא צריכה את כולם הנדסאי בניין. אני צריכה קודם כל לוחמים ובוודאי מקצועות אחרים. כיום צה"ל מעניק 4,600 מכסות לדחיית גיוס עבור י"ג-י"ד ללימודים טכנולוגיים, גם במשרד הכלכלה וגם במשרד החינוך. האופציה השנייה היא שיש לנו כ-5,700 מכסות למכינות לשנות שירות שגם אותן ניתן לעשות בגיל 18 אם והיוזמה הזאת אי פעם תצא לפועל.

עם מכסות לעתודות.

בוודאי.

יש מישהו שרוצה להתייחס סביב השולחן? חבר הכנסת דב חנין רוצה להתבטא.

תודה אדוני. אני רוצה לומר ברמה הכללית שאנחנו צריכים לחשוב על צורתה של מערכת החינוך שלנו בעין יותר פתוחה לשינויים. אני מתכוון לא רק ליוזמה של הבדיקה. אני חושב שחשוב שתיעשה, של קיצור משך שנות הלימוד במוסדות חינוך פורמליים, אלא גם לצורתה ולדמותה של שנת הלימודים עצמה. יש תחושה שמערכת החינוך שלנו נראית מבחינת הזמנים שלה כפי שהיא נראית, לא מתוך איזשהו ניתוח הגיוני אלא רק מתוך הסיבה שזה מה שהיה נהוג תמיד, ארגוני המורים רגילים, ההורים רגילים. ההורים רגילים ולפעמים סובלים, הילדים רגילים, כולם רגילים ולכן המערכת בנויה בצורה הזו. לכן אני חושב שלמרות שאולי הדיון הזה הוא דיון ראשוני ואולי הוא עדיין לא בשל עד הסוף, אני חושב שעצם הדיון הוא דיון חשוב, כי חשוב לבחון מה אנחנו בעצם רוצים ממערכת החינוך ולמה באמת אנחנו צריכים את הילדים ולכמה זמן, האם אנחנו באמת צריכים אותם לכל השנים האלה? האם אנחנו צריכים אותם לכל הימים ולכל החודשים האלה? האם לא נכון לחשוב מחדש על מערכת החינוך לא רק מבחינת לוח החופשות שאני יודע שזו עבודה שנעשית היום במשרד החינוך, אלא מבחינת בכלל דמותה של המערכת, כמה שנים אנחנו רוצים וכדומה.

אני רק רוצה לומר בהקשר הזה שבארצות אחרות אנחנו יודעים על הסדרים אחרים. אנחנו יודעים על מדינות שבהן מתחילים ללמוד לא בגיל 6 אלא בגיל 7. אפשר לבחון את הדברים באופן השוואתי. אולי גם אנחנו בכנסת נבקש מחקר השוואתי ממרכז המחקר והמידע על מנגנונים וצורות שונות בארצות שונות מבחינת שנות הלימוד כדי שבאמת בנושא הזה תתקבל החלטה מושכלת שאיננה רק היסטורית אלא היא גם לוגית.

גברת דסי, תראי, אמנם הדיון בעטיו של כפי שאמרתי ביצה שלא נולדה, כתבה שכנראה הקדימה את זמנה. אין ספק שזו יוזמה של אורט, הצעה של אורט שלא קרמה עור וגידים במשרד החינוך אבל לפי הכתבה כאילו זה כבר יצא בפיילוט.

סביב השולחן הזה לא אחת עולה התחושה מאנשי מקצוע וגם קביעה, לא רק תחושה, שמשהו לא מנוצל כמו שצריך במערכת החינוך הישראלית. יש השקעה רבה והתחושה היא שניתן להפיק יותר למרות כל ההישגים והשיפורים וההתקדמות, הרפורמות שנעשות והכל, שלא נעשתה עבודה, חשיבה מעמיקה לראות היכן אנחנו מנצלים את שתיים עשרה שנות הלימוד של התלמיד באופן מיטבי, לתת לו יותר, להכין אותו יותר, אם זה לאקדמיה, לתת לו אפילו כפי שאמרנו, אם אנחנו יודעים בשנים האחרונות לפחות ששנת י"ב, בעדינות אני אומר, שליש ממנה מנוצל והשאר זה מתפזר - - -

פחות מרבע מנוצל.

לא נכון.

בסדר, זו דעתך. אני אסיים, תוכלי לומר את דעתך.

הכל בסדר. לא, כי הוא אמר רבע.

בסדר, לא משנה. גם אם הוא אמר, זה לא רק אם אני. כדאי להקשיב אחד לשני.

סליחה.

אולי צריך לחשוב על איזה קורסים בתאום עם המל"ג, בתאום עם ההשכלה הגבוהה שלעתיד לבוא יתנו קרדיטציה. אנחנו מכירים את העומס הרב שיש על הסטודנטים במדינת ישראל. חלקם הגדול בא אחרי שירות צבאי עם נטל כלכלי כבד, משלבים עבודה. אנחנו מכירים את הלחץ ואת העומס. הרוב לא רוצים לשחרר בגיל 17. יש דעות לכאן ולכאן אבל לפחות שבשנה הזו יהיה ניצול מרבי, תהיה דחיפה. אני יודע שיש יוזמות ויש שיתופי פעולה בין האקדמיה למערכת החינוך בתיכונים. יש תיכונים ספציפיים להרחיב את זה. אני חושב שסביבה אקדמית בתיכונים, מדברים על זה רבות ואנחנו שואפים להרחבה בקטע הזה. זה נחיתה רכה של הבוגר לתוך המוסדות האקדמיים. השאלה אם נעשתה חשיבה, אם יש תכנית חשיבה, תכנית שמתגבשת, כי זה חוזר על עצמו כמעט כל דיון ודיון.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על השאלה. כמי שמלווה את העשייה במערכת החינוך אני חושבת שגם אתה מכיר הרבה מאוד עבודה שאנחנו עושים בתחום הזה. אני מסכימה איתך, גם עם הדברים שאמר חבר הכנסת חנין, שהחשיבה התמידית על העובדה שהילדים נמצאים ברשותנו כמערכת החינוך עומדת לנגד עינינו איך אנחנו נותנים להם את הזמן היעיל ביותר, הטוב ביותר, המצמיח ביותר, גם את ההיבטים הפנימיים שלהם, המוסריים, הערכיים וגם את היבטי ההשכלה שלהם. אני חושבת שכל היציאה לתכנית הלמידה המשמעותית הגיעה מתוך מקום שצריך לייצר תהליכים יותר מעמיקים בתוך תהליכי הלמידה ולא רק לגשת לקראת בחינה ולסיים אותה.

באמת כדי לנצל נכון יותר את הזמן ולתת אפשרות עמוקה יותר גם להתבוננות בחומר הנלמד ולהרחבת ההשכלה, אבל גם לפיתוח האדם הלומד תוך כדי תהליך הלמידה, גם הכנסת כל סוגיית המעורבות החברתית שהיא באמת הצלחה מאוד גדולה שהתרחשה בשלוש השנים האחרונות, נותנת נופך נוסף לזמן הלמידה ואומרת לתלמיד, אתה לא רק יושב כלומד, בוודאי שלא כלומד פאסיבי אלא גם עושה ותורם. כל סוגיית האקדמיה שהעלית אותה כאן מאוד מאוד התרחבה בשנים האחרונות. היום כל בית ספר בארץ שמעוניין יכול להיכנס לקורסים ממירי בגרות במסגרת הערכה החלופית שלו. יש לנו הסכם עם חלק מן האוניברסיטאות על כך וילדים יכולים לצבור קרדיט בשנתיים האחרונות הרחבנו משמעותית את כמות התלמידים שיוכלו לעשות עבודת גמר בהיקף של 5 יחידות לימוד, שהיא ברמה אקדמאית מונחית על ידי איש אקדמיה ונותנת להם התנסות אקדמאית שהיא ממש מיטבית.

יש עוד תכניות רבות, אני לא אמנה אותן כאן כרוכל שמונה את סחורתו, אבל אני מסכימה ואני גם רוצה להעיד בזאת שמשרד החינוך לא יושב לרגע בלי לחשוב איך אני הופך את הזמן הזה גם פדגוגית מבחינת תכניות הלימודים ותהליכי הלמידה, גם חברתית וגם ערכית. יש לנו גם חובה לעסוק בשאלות של החברה ומדינת ישראל ושאלות של ערכים והתנגשויות ערכיות וכו'.

יעל, רוצה לומר?

תודה. אני מתנצלת על ההערה שלי מקודם.

תראו, אני הגעתי לדיון בהפתעה מוחלטת של שאלה מי העלה בכלל את השאלה הזאת של לעבור לאחת עשרה שנות לימוד. תמיד מעניין לאתגר ולחשוב מחוץ לקופסה ולאתגר רעיונית את המערכת, אבל אני באמת תוהה אם יש פה איזשהו בסיס בכלל של עבודה שנעשתה, של בחינה. אנחנו רוצים ללכת לכיוון של מערכת חינוך טובה יותר שעבירה ערכים, אפשרות חברות חברתית וכמובן יכולת לימוד והכנה לחיים. האם אחת עשרה שנות לימוד זאת אחת התשובות? אז אני באמת באתי לשמוע. אני חווה את מערכת החינוך גם כאם לשלוש בנות במערכת החינוך, גם כאישה לאיש שהוא במערכת החינוך, מורה, מחנך, מרכז מקצוע. יש לי המון מה להגיד. לא נתחיל עכשיו אבל אני חושבת שקודם כל מה שצריך להיות נר לרגלנו זה איך משפרים את מערכת החינוך. אם אחת עשרה שנות לימוד? אני באמת באתי לשמוע אם זה בא מתוך איזו חשיבה של חסכון כספי, להוריד שנה ממערכת שהיא מאוד עמוסה ואולי ככה נעשה אותה יותר טובה כי יהיו יותר משאבים לחלק לאחת עשרה שנים במקום לשתיים עשרה? אולי, אבל שוב, אני באמת תוהה ורוצה לשמוע איפה עבודת המטה כאן. תודה.

חבל באמת שרשת אורט לא נמצאת בדיון כאן כי היא יוזמת הרעיון.

היא יוזמת הרעיון?

הם הטילו את הפצצה והלכו.

כנראה הם זרקו את זה על התקשורת ובזה הסתיימה העבודה.

האם הכוונה היא להתחיל בגיל 7 ולסיים בגיל 18 או לסיים בגיל 17? זאת השאלה.

יש כל מיני דעות. אנחנו כמדינה חייבים לדאוג לכך שלפחות בזמן שהילד שוהה במערכת החינוך הוא צריך לקבל את המוצר הטוב ביותר, לנצל את הזמן מבחינה ערכית, חברתית, חינוכית. שוב, אני זהיר בלשוני ואני אומר, התחושות כשאתה רואה שהבן לא הולך ללמוד וי"ב נמרחת ועוד יום ועוד יום ועוד יום והשכנים והחברים ואתה רואה שזה לא אחד, זה כמעט כל השכבה, וקיימנו דיון כאן. קיימנו דיון והתאחרה אצלנו גברת דסי בארי. הדיון נסב על עומס הבחינות בי"א. משרד החינוך הציג את הרפורמה בנושא הזה והוכיח לנו שבאמת, א', צומצמו בחינות. ב', הוא נתן אפשרות.

אחת המסקנות היתה שגם מנהלי בתי ספר לא מנצלים את הרפורמה שמשרד החינוך נתן להם ועדיין דוחסים בשנה אחת. הם יכולים לפרוס את זה. יש שיקולים חיוביים לתת אפשרויות גם לתלמידים לעתיד אבל צריך לחשוב. האמת לא נמצאת בגישה אחת. צריך לראות איך עושים את הכל בצורה מיטבית. אני תמיד אומר את זה ואני אחזור על זה. אני במרחק ארבעים שנה מהשנה שהייתי בה תלמיד י"א והיום הבן שלי גמר י"א ואני רואה את מערכת השעות שלו ואני זוכר את מערכת השעות שלי. כמעט אפשר לשים אותה אחת על השנייה, כמעט זהות. אני אומר, ארבעים שנה. יכול להיות שהיינו צריכים לייצר משהו אחר. נכון, יש שינויים, יש כיוונים, יש שיטות אחרות, אבל עדיין זה אותו מבנה. אנחנו לא חדשניים. 5 יחידות זה מבורך. אנחנו לא חדשניים ואני אומר לך למה. זו התחושה. יכול להיות שאני טועה. אני לא מומחה לחינוך.

אולי תזמין אותנו אם אני אוכל לבקש, יום אחד, להציג את כל המודלים החדשניים לדעתי בחלקם - - -

אני אסביר לך למה התכוונתי כשאמרתי חדשניים. המדינה מובילה, מתפארת שאנחנו חדשניים. אותם פיתוחים שאנחנו יודעים לעשות אותם בדברים אחרים, אנחנו צריכים גם לייצר אותם במערכת החינוך. אנחנו יודעים להפיק דברים באיכות גבוהה יותר. אני אומר לך, הכלה שלי לומדת עכשיו להוראה ואני מלווה בן שהוא תלמיד ואני שומע פה תלמידים. לא אחת החברים פה שומעים, אל תתפלא, אנחנו בולעים, בולעים, מקיאים, שוכחים. איך שבאקדמיה צריכים לחזור על הכל כמעט מחדש. למה? אני שמח על התהליכים שהצגתם, למידה משמעות, חווייתית יותר. אנחנו בכל זאת אופן לא מרגישים את החדשנות במערכת החינוך.

יש מישהו שרוצה להוסיף לפני שאני מסכם את הדיון? ברוך הבא אדוני. בבקשה.

תודה רבה. לא שמעתי את כולם.

אבל תאמר. אנחנו נהיה סלחניים אם תחזור על הדברים.

אני לא אחזור כי אני לא שמעתי.

אני חושב שהעניין לא עניין של השנים אלא עניין מה טיב החינוך הזה וזה קשור איזה בוגר אנחנו רוצים למה אנחנו מכינים אותו, אז העניין של השנים הוא כלי לפי דעתי שהוא בא כדי להקנות לתלמיד או לבוגר את מה שהוא צריך שיהיה מצויד בו. למה אנחנו מכינים אותו? אם מכינים אותו רק לבגרות, אני חושב והוא צריך יותר אולי שנים משום שיש מורים לא מספיקים את כל החומר, אבל אם מכינים אותו לחיים ורוצים איכות של חינוך, אני חושב שכן יכולים לקצר את שנות הלימוד אבל השאלה במה? מה התכניות? זה קשור בהרבה דברים אבל לתת לתלמיד או לבוגר את המטרה הנכונה של החינוך שזה לפי דעתי כאיש חינוך לשעבר וכמורה לשעבר שזה לא הבחינות ולא כל העניינים האלה הם מטרה אלא הם רק אמצעי וכלי כדי למדוד מה יש לו. אנחנו צריכים לבנות אותו כאדם ולהכין אותו לחיים.

תודה. אין ספק. אני אסכם אבל משפט אחרון שאני רוצה לומר אלא אם כן מישהו רוצה להוסיף.

גם אם הנושא הזה יבחן וגם אם נגיע למסקנה שאפשר, ואני חושב שאפשר לייעל את מערכת סך שנות הלמוד, אני חושב היתרה צריכה להיות מופנית לתגבורים לאותם בוגרים כי לא חכמה להוציא אותם עם תעודה, אבל עם תגבורים שהיו חסרים להם והמערכת יודעת שהיא לוקחת תלמיד באופן אינדיבידואלי, לקחת אותו, לתגבר אותו, לתת לו את הלימוד המשמעותי, האישי, לכן אני אומר, זה לא יבוא על זה שאנחנו נצמצם את שנות הלימוד, המדינה תייעל את עצמה ואנחנו נשחרר את הבוגר. זה יכול להיות או לאקדמיה או ללימודי תעודה אבל איכותיים, לתת לו את המשמעויות של החיים, להכין אותו מכל הבחינות לאזרחות סביב כל הנושאים שדנה הוועדה הזו, והכנה לחיים. לא ליצור עוד פעם התייעלות שהיא לטובת המערכת ולא לטובת התלמיד והבוגר.

תודה רבה, אני אסכם בקצרה.

הוועדה מודה לחברת הכנסת חנין זועבי על יוזמתה על קיום דיון סביב הצעת רשת אורט לקיצור שנות הלימודים משתיים עשרה לאחת עשרה. הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תכנית שתרחיב את שיתופי הפעולה של בתי הספר העל יסודיים עם האקדמיה הישראלית. הוועדה שמחה לדעת שיוזמתה של רשת אורט נבחנת על ידי משרד החינוך והיא עדיין בשלבי בחינה ראשוניים ולא הגיעה לבשלות, לא לביצוע ולא למצב של פיילוט. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך במידה וההצעה הזו תגיע לשלב בשלות או לפיילוט או ליישום כלשהו בישובים, להביא את זה לדיון בוועדה כי אני חושב שיש פה השלכות פריפריאליות, חברתיות שצריך לדון בהן.

אז הוועדה רואה בחיוב את הרעיון בכלל.

אם זה יביא לייעול ולטובת התלמיד, ודאי שהוועדה רואה את זה.

את רוצה משהו?

אני רוצה לשאול שאלה.

תאמרי מי את לפני שאני נועל.

אני מורה. אני רוצה לשאול למה תמיד בפריפריות עושים את כל הניסיונות האלה? אנחנו חושבים על הילדים שהולכים לאקדמיה ואנחנו צופים שרובם ילכו לאקדמיה. מה עושים עם הילדים שיגמרו נניח בכיתה י"א, לפני הצבא? תהיה להם שנה. כל הילדים האלה, המוחלשים יותר, החלשים יותר - - -

בדברים שלי אמרתי, גם אם זה ייבחן וגם לאלה שלא הולכים לאקדמיה תיוותר שנה, בשנה הזו צריך להפנות את כל כולה לטובת הבוגר, בהעצמתו, בתגבורים שהוא יקבל והכנתו לחיים. זה לא יהיה ואקום שהמדינה תרוויח אותו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:06.