הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 451

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ז (16 ביולי 2017), שעה 12:38

הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017

הצעתן של חברות הכנסת איילת נחמיאס ורבין ועליזה לביא

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

הצעתן של חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, מירב בן ארי ונאוה בוקר

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

הצעתם של חברי הכנסת יעקב מרגי ויפעת שאשא ביטון

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים ציבוריים), התשע"ז-2017

הצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, עודד פורר, יעקב מרגי, יהודה גליק, יעקב פרי, דוד ביטן, יוסי יונה, מרדכי יוגב, איציק שמולי, אלי אלאלוף, איתן כבל, ניסן סלומינסקי, יואב קיש

הצעת חוק פיקוח על צהרונים, התשע"ה-2015

הצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, נחמן שי, רויטל סויד, דב חנין, חיים ילין, מיקי לוי, יעקב פרי, עפר שלח, יעל גרמן, תמר זנדברג, מיכל רוזין, קסניה סבטלובה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

חיים ילין

קארין אלהרר

יוליה מלינובסקי

יפעת שאשא ביטון

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

דודי כהן - מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך

אמיר שהרבני - סגן מנהל אכיפה, משרד החינוך

מיכל חורין - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

הדס אגמון
ליז

–
–

עו"ד, משרד המשפטים
עו"ד, משרד המשפטים

נעמי אבוטבול - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורדה מלכה - ממונה צהרונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחל סונגו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מסרט מספן - המשרד לביטחון פנים

מיכל גולדברג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - עו"ד, היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

שי חג'ג' - ראש מועצת מרחבים

גילה טרגרמן קמר - דוברת מועצה אזורית מרחבים

ישראל נדיבי - מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

רינת חכים - מנהלת תחום חינוך וקהילה, מרכז המועצות האזוריות

ד"ר גבי אסם - ראשת חינוך ומשימות, התנועה הקיבוצית

רחל זינגר - מנהלת גיל רך, התנועה הקיבוצית

סנדרה אדית קליירוף - אגף חינוך ומשימות, התנועה הקיבוצית

כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה לשלום הילד

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל ארגוני מורים

אינסה ליאחוביצקי - רכזת גני ילדים, ארגוני מורים

ענת הוכנר - יו"ר ועד הורים מרכזי, תל אביב-יפו

שיר דגן - מרכזת פורום יסודיים, ועד ההורים המרכזי

רון סגל - ועד ההורים היישוביים

ד"ר שולמית ביסמנובסקי - יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

נטע ליפשיץ - מזכירת ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

לירן בן הרוש - יועץ לארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

זהבה כהן - ארגון בני הילדים הפרטיים בישראל

אחז אגם - עו"ד, יו"ר פורום הגנים, ועד הורי תל אביב-יפו

ענת גבריאלי - יו"ר ועד גנים, פורום ועדי ההורים

שרון רוגוז'ינסקי - סגנית יושבת ראש ארגון גננות

אתי מבורך - ארגון גננות ומחנכות

ענבל אביב דגן - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

נורית גילדור - בעלת גן ילדים

רייצל פינק - בעלת גן ילדים

דן מיכאל קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

טובי קרוזר - רו"ח, מישור

רחל רביץ - רו"ח, מישור

מיכל לרנר קליין - עו"ד, משרד רז, מורג, טישלר

משה ורדי - מוזמן/ת

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד מורים עולים - איגום (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מעונות יום - נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חרות)

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017

הצעתן של חברות הכנסת איילת נחמיאס ורבין ועליזה לביא

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

הצעתן שלן חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, מירב בן ארי ונאוה בוקר

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

הצעתם של חברי הכנסת יעקב מרגי ויפעת שאשא ביטון

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים ציבוריים), התשע"ז-2017

הצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, עודד פורר, יעקב מרגי, יהודה גליק, יעקב פרי, דוד ביטן, יוסי יונה, מרדכי יוגב, איציק שמולי, אלי אלאלוף, איתן כבל, ניסן סלומינסקי, יואב קיש

הצעת חוק פיקוח על צהרונים, התשע"ה-2015

הצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, נחמן שי, רויטל סויד, דב חנין, חיים ילין, מיקי לוי, יעקב פרי, עפר שלח, יעל גרמן, תמר זנדברג, מיכל רוזין, קסניה סבטלובה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-16 ביולי 2017, כ"ב בתמוז התשע"ז. על סדר היום הצעות חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2017. חמש הצעות חוק בנושא פיקוח על צהרונים. החוק הזה עובר גלגול ועובר מישיבה לישיבה. אני יודע שאין חוק שיוצא מוועדה כפי שהוא נכנס אליה. אנחנו גם צריכים להיות ערים לכך שאנחנו – לא אומר בחיפזון – בלוחות זמנים מאז התקבלה ההחלטה לקדם את החקיקה ואנחנו צריכים להיות יותר מעשיים מאשר אמוציונאליים. לכן אנחנו נשמע היום את שיעורי הבית שנשלחו התלמידים לעשות ומה העלו בחכתם. לאחר מכן נשמע גם את האורחים וכאלה שכתבו לנו בסוגיות כאלה ואחרות שהחוק יכול להשפיע עליהם.

אני אומר לכם שהיום, כפי שאמרתי, אם לא יהיו הפתעות שהן מהותיות, מהותיות, מהותיות - אנחנו נסיים את החקיקה לקריאה ראשונה. אם יהיו דברים שמעקרים את החוק ולא מאפשרים לפחות את הליבה של הרציונל של המחוקקים, נתייעץ בינינו.

אנחנו יכולים להעביר את זה בכל מקרה. יש לנו כאן רוב.

יועצים משפטיים. מירב, תתחילי את.

אני אזכיר מה היה. משרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי התבקשו להידבר ביניהם ולהביא איזשהו נוסח שמוסכם על כלל הגורמים וגם שנותן מענה לשאלות שעלו בישיבה הקודמת.

מה הן השאלות שעלו?

אני אזכיר שהיה עניין המתווה המשפטי, כי אין יותר פיקוח כמו שהיה בהצעת החוק המקורית. יש הסדר אחר - ועוד מעט אני אתן למשרדי הממשלה להסביר אותו – במקום הפיקוח וכל הדברים הנלווים לכך. גם הדברים שאמרנו שיהיו בחוק לעומת דברים שיהיו בתקנות. ניסחנו גם את סעיף ההסמכה לתקנות בצורה יותר מפורטת.

בואי נלך מהכבד לקל. קודם כל, סטנדרטיזציה עליה דיברנו שהולכת להיכנס בחוק. מה סוכם ואיך היא נכנסת?

אנחנו נקריא כמובן ויהיו הפרטים, אבל המסגרת הכללית של התנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו, סעיף 3, השר יקבע את התנאים בתקנות. יש דברים מסוימים שנקבעו בחוק כפי שהוחלט בישיבה הקודמת כמו הנושא של העבירות הפליליות, הנושא של התזונה והתשלומים. הדברים שהם ברמת החקיקה הראשית.

התקנות יתוקנו מיד עם החקיקה כפי שאמרנו?

את זה אני אשאיר לממשלה לענות.

זאת למעשה הסטנדרטיזציה. המתווה, איך שזה יחול, אולי כשנקרא, נסביר, וגם אולי ניתן למשרדי הממשלה לתאר באופן כללי.

הייתה עוד מטלה. הגדרה של מוסד פרטי.

נכון. שוב, משרדי הממשלה יסבירו כי גם היה לי דיון אתם על הנושא הזה ובעיני הוא עדיין דורש הסבר. כרגע, החלטת משרדי הממשלה והתיאום שנעשה הוא שזה יחול על כל צהרון שפועל במקרקעין של מוסד חינוך. זאת ההחלטה. מוסד חינוך שיש לו סמל ושהוא פועל בבוקר כמוסד חינוך. צהרון שפועל במקרקעין האלה, בעצם בהמשך ליום הלימודים, זה הצהרון שעליו יחול החוק.

בהחרגה הזו, מישהו יודע לומר לי כמה תלמידים נכנסים לחוק הפיקוח? משרד החינוך.

לא יכולה להיות הערכה כזאת.

למה?

מכיוון שבשלב הזה אי אפשר לדעת. אנחנו לא יודעים האם כתוצאה מאותה החרגה תהיה לנו קפיצה על העגלה של אי אילו מפעילים שיעדיפו לקיים צהרונים בתוך אותם מבני ציבור שאינם מבני חינוך על מנת להחריג את עצמם במידה מסוימת מהוראות החוק והרגולציה המחייבת על פיו או לא. אז לקבל את המספרים של היום, לא בהכרח יהווה אינדיקציה מה גם שממילא החוק הזה יחול על החינוך המוכר, כך או אחרת. לכן כל אינדיקציה למספרים של מה יכול להיות אילו, לא תהיה רלוונטית בשלב הזה. אלה יהיו ספקולציות.

הערה. יש לי כאן שאלה מהותית. שטח מוסד חינוך, מתנ"ס.

לא. מתנ"ס חייב להיות בפנים.

זו שאלה ראשונה. דבר שני שאני שואלת ומבקשת הסבר. יש גן פרטי שיושב במבנה פרטי. משלם שכירות. או שהוא יושב במבנה, למשל בחולון יש חברה כלכלית שמחזיקה מבנים ציבוריים ומשכירה אותם לאנשים פרטיים. הבן שלי היה בגן כזה. כל חודש, 16 אלף שקלים הגברת משלמת. היא נכנסה לתכנית של טרכטנברג לשעות בוקר, עד שעה וחצי. אני מדגישה שהיא משלמת שכירות. היא לא קיבלה הקצאת חינם. זאת לא עמותה כמו ויצ"ו או נעמ"ת.

הבנו.

לדעתי זה לא הוגן להכניס אותה לאותם כללים כי זה לא שוויוני מול אותו מוסד שלא משלם שכירות.

ברור. תודה.

כבוד היושב ראש, אנחנו דיברנו על זה גם בדיון הקודם ואני חוזרת ומדגישה. יש כאן ניסיון למצוא פרצה בחוק. בוא נודה על האמת, אנחנו אלופים, היהודים אלופים במציאת פרצות בחוק.

לא רק היהודים.

איך אנחנו משחקים בין הטיפות. סליחה שאני אומרת את זה בצורה בוטה, אבל אני מתחילה להרגיש שאם אנחנו לא נגיד את הדברים כמו שהם על השולחן, אנחנו לא נתקדם לשום מקום. מתנ"ס לא היה מעולם ולא יהיה מעולם גוף פרטי. הם לא גוף פרטי. הם חלק מהשירות החברתי קהילתי שאנחנו נותנים במדינת ישראל. כל ניסיון להחריג אותו אומר שלא כמה ינצלו את ההזדמנות לקפוץ על העגלה אלא כולם יקפצו על העגלה ויהפכו את עצמם לצהרונים פרטיים.

שוב אני חוזרת ואומרת שאנחנו לא היינו יושבים כאן כבר כמה דיונים אם לא הייתה זעקה רבתי בחוץ של ההורים שאמרו, די, נמאס מהעושק ומהגזל הזה. אנחנו שינסנו מותניים והגענו לכאן כדי לעשות את הכול כדי שזה יסיים הכי מהר שאפשר ויתחיל כבר בספטמבר הקרוב.

אני מודיעה לכל מי שיושב כאן סביב השולחן שאם יש למישהו איזושהי כוונה פעם אחת לטרפד את זה ופעם שנייה לנסות לדחות את זה – זה לא יקרה. כבוד היושב ראש, יש לנו כאן רוב, אנחנו חברי הכנסת, הגיע הזמן שאנחנו ננהל את מה שאנחנו רוצים ולא כמה בעלי עניין ואינטרס יבואו וינסו לנהל אותנו. תודה רבה.

תודה. יש עוד סוגיה. אני רוצה להתחבר לאמירה. הרי לא קמנו בבוקר וחלמנו חלום לחוקק את סוגיית הצהרונים. כמה סערה, מחאה ציבורית שכולנו מכירים אותה וזוכרים אותה. ישבנו בשולחנות עגולים והבנו. דודי, אני רוצה שתקשיב כי אתה האקטיביסט בקטע הזה. אם הקושי להיערכות לפיקוח בתהליך ההטמעה, אנחנו מוכנים להיות קשובים ולתת את המדרג. אם זה לבוא ולומר במישור העקרוני, לא, וגם בעתיד לא – בעדינות ובזהירות אני אומר, גם בצניעות, שלא צריך להיוועץ בינינו, אנחנו המחוקקים, אם בכלל כדאי לחוקק את החוק הזה. יש את שר האוצר ששם כסף גדול, שיפרסם קול קורא, יש את מה שאתם יודעים לעשות ב- 1, 2, 3, טוב, לא טוב, מפוקח, לא מפוקח, תשאירו את האנרכיה ואת הבלגן. אין בעיה. אתם משרדי הממשלה שומעים, ובמיוחד משרד החינוך, את התחושות של חברי הכנסת המחוקקים. לכן אני רוצה לשמוע מכם.

עוד בעיה שעלתה תוך כדי שאני רוצה שהמשפטנים במשרד החינוך יתייחסו וגם השלטון המקומי יתייחס. לא דין הרשויות המקומיות כדין המועצות האזוריות. רוב המועצות האזוריות, מוסדות החינוך שלהן נמצאים במרכזי חינוך אזוריים שהן הקימו ויש מערך היסעים. אם הן יצטרכו להוסיף עוד סיבוב של היסעים בשעות הצהרים, זה מייקר, זאת עלות גבוהה.

אבל יש לזה פתרון.

לכן צריך לייצר להן חלופות והחרגות. צריך לחשוב על כך.

משרד החינוך ומשרד המשפטים, בבקשה. למה מתנ"סים לא.

צהרים טובים. אני רוצה להזכיר שמטרת החוק הייתה בעצם לייצר מסגרות המשך לילדים לצהרונים. אנחנו חושבים שמסגרות המשך, כמו שאנחנו מייצרים, כמו שמכניסים כאן לתוך החוק, בעצם עומדות ברציונל הזה.

לא. התחלת לא טוב. הרציונל - המחוקקות והמחוקקים נמצאים כאן ואפשר לשאול לפיהם. לא צריך להישען על פרשנויות בעתיד. הרציונל נוצר כדי לתת מענה של פיקוח מחירים פחות או יותר. מעבר לזה, אמרנו שאם כבר נכנסים לסוגיה הזאת, גם יוצקים תכנים פדגוגיים לתוכה ואפשרנו פעילות אחת, פעילות שנייה והלאה למי שירצה. גררנו את משרד החינוך – סליחה שאני אומר כך – למרכז המעגל כדי שיהיה לו SAY ויהיה לו מה לומר בנושא הצהרונים. שוב, אני מצהיר ואומר שזאת רק תחילת הדרך בסוגיה הזאת של היפוך הפירמידה והחינוך לגיל הרך, חינוך מלידה והלאה. עוד לא הגענו לזה ואני מקווה שנגיע בהמשך אבל זה הרציונל.

אם מישהו יאמר לי שהחוק הזה יתמקד בפיקוח על מחירים בלבד ונאפשר למי שרוצה פרטים מעבר לזה, תודה רבה, לכו תחוקקו, לכו תמשיכו, זה לא זה. זו לא הכוונה.

עכשיו תמשיכי את הסקירה שלך.

רציתי לומר שהפתרון שאנחנו מייצרים בגרירה או לא בגרירה, הפתרון שאנחנו מייצרים כאן הוא בעצם שילדים שמגיעים בבוקר לבית הספר, מסיימים את מסגרת החינוך וממשיכים.

ונשארים.

נשארים באותו מבנה שמתוקצב בבוקר, שיש לו רישיון.

נכיר בזה.

גם אלה שעוברים למרכז הקהילתי הסמוך.

ברציונל היה פיקוח כללי על הכול. קמו הורים שחושבים כך שאמרו מה אתם כופים עלינו? אנחנו רוצים לשלם יותר. הסכמנו. אמרנו ששלחנו אתכם לשבת ושמחתי שישבתם. חשבתי שתגיעו למוצר מוגמר. תגדירו מהו מוסד פרטי. פתאום נכנס לי המתנ"ס. ברגע שאתם מכניסים את המתנ"ס, לא לשווא שואלת אתכם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון למה מתנ"ס לא. ברגע שאתה מאפשר במתנ"סים לא, אנחנו נייצר – ואני סמכתי על התשובה המתפרצת של גברת נועה בן אריה שאמרה שהיא לא יכולה לתת לי היום מספרים. אנחנו נייצר כאן חוק אנמי שרוב רובם של הילדים ימצאו את עצמם במסגרות לא מפוקחות אנחנו לא שם.

אני במיוחד, אני לא יודע לגבי חבריי, לא להוט לעוד וי בחקיקה. יש לי סבלנות. אנחנו רצים למרחקים ארוכים.

למה מתנ"ס לא?

אני רוצה להתייחס לשלושה היבטים.

השאלה שלי בתוך שלושת ההיבטים?

חד משמעית.

כי אני מנסה כבר כמה פעמים.

אם לא, תגיד לי ואני כמובן אתייחס.

מי האדון?

מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. יש כאן שלושה היבטים. ראשית, עמוד השדרה של מערכת החינוך הם בתי הספר וגני הילדים. באמת התפיסה שלנו, גם מבחינת הבקרה והפיקוח וגם מבחינת מודל ההפעלה, מושתת על הפלטפורמה הזו, על התשתיות. לכן זה גם היבט של פשטות תפעולית אבל זה גם היבט, אם אני מנסה לחשוב על העלות שתהיה, ותהיה לכך עלות, של לפקח על אותן מסגרות. אלה לא רק המתנ"סים. אנחנו מדברים בעצם על כל מסגרת חינוכית שפועלת אחר הצהרים, שפועלת במקרקעין של הרשות המקומית. אלה מתנ"סים, זאת הדוגמה שכולנו מכירים בשליפה, אבל יש עוד הרבה מסגרות. דיברנו על מועצות אזוריות. יכול להיות שיש המון פרמטרים אחרים.

אין המון.

כולם מופעלים היום.

אני מוכן לדון במתנ"סים בלבד. כל מה שלא, עזוב את ההגדרה הכוללנית האומרת מקרקעין של רשות מקומית שיכולה להכיל בתוכה עוד. עזוב. אני הולך אתך. מתנ"סים מייצרים כאן מצב. לו יצויר והייתי יכול, אלא שהזמן דוחק ולא ירדנו לעומקם של דברים, הייתי אומר לך שהרציונל החינוכי, לא להעביר ילד בשעה 1:00 לאיזה מתקן אחר. אתה מסבסד צהרונים, אתה רוצה סבסוד של צהרונים, תשאיר את זה בגן הילדים ואתה מאפשר את זה דרך זכיינים.

יכול להיות שהחוק היה צריך להיות מלכתחילה צהרונים רק במסגרות החינוך. גן ילדים בגן ילדים. אתה לא מטרטר את הילד ולא מעביר אותו, לא הסעות ולא כלום. אבל אנחנו לא שם. יכול להיות שבעתיד אבל כרגע לא. אם אתה מבקש ממני להחריג מתנ"ס, אני פותח פתח גדול שיכולים להישאב לתוכו, ואני לא יודע מה המוח היהודי ייצר.

אבל לא דיברנו על זה פעם קודמת? למה אתה חוזר עוד פעם?

נתבקשנו לעשות על זה עבודה.

יכול להיות שאפשר לעשות כאן עוד עבודה בהיבט הזה.

לא. אין לעשות עבודה. די למרוח את הזמן.

תנו לו. רבותיי, אני בכוונה מנהל את הדיון ממוקד כי אני חושב שזאת אבן הנגף הכי גדולה שצריך קודם כל לפרק אותה ונתקדם.

אבל לעשות עוד עבודה?

לא.

אין. נגמר.

אני יכול לציין במשאים ומתנים, מי חזק יותר. אני עכשיו רק משדר.

אני רק אציג את עמדת המשרד. יכול להיות שאתה צודק במה שאתה אומר ויכול להיות שניתן לעשות עוד עבודה ועוד שיח כדי לראות אם אפשר לראות אם יש איזשהו דבר.

אתם מנהלים כאן שוק? באמת.

תמשיך. נכבד אחד את השני.

בהנחה שיש הסכמות בין המשרדים.

אל תשתמש בזה הרבה. תמשיך. אתה רואה שאנחנו הולכים אתך. אני חוטף ביקורת על כך.

יכול להיות שאפשר לחשוב, כפי שאמרת, לא לייצר דברים שהם באמת בלתי סבירים מבחינה ציבורית אבל התשתית למה לא כל מסגרת, היא, ראשית, משום שהתשתית שלנו במשרד החינוך, בבתי הספר ובגני הילדים. שנית, יש לזה עלויות מאוד גדולות. ברגע שעכשיו אני צריך לשלוח פקחים, מבקרים ומדריכים - - -

נו, באמת.

למה? לא לזלזל.

לצד המסגרת המפוקחת והמבוקרת, יש שאלה שצריך לשאול אותה. אם היינו מדברים רק על מתנ"סים, בסדר, אבל השאלה היא אם כוונת המחוקק - - -

רק המתנ"סים.

לא. רגע. הוא רוצה ליפול על המקום של המוכרים שאינם רשמיים.

המוכר, יפוקח. הנה, אני אומר לכם. אני מצהיר הצהרה. אם המוכר לא בפנים, אני מושך ידי מהחוק.

הוא בפנים.

מתנ"סים, כל הפעילות שיש במתנ"ס, הרי היא מפוקחת ומבוקרת מבחינת רישוי וסטנדרטים של בטיחות וכולי. נכון? כי שוהים שם ילדים. הרי אי אפשר להפעיל מתנ"ס בלי שהוא עובר את כל התהליך הזה.

לא. זה לא בהכרח.

זה שלטון מקומי.

השלטון המקומי, את יכולה להפעיל מתנ"ס אם הוא לא עומד -- - -

אני יכולה להפעיל מתנ"ס אם הוא תואם הוראות. יש סטנדרט של פיקוח ושל רישוי שנדרשים מאתנו במסגרת מבני חינוך. יש סטנדרט ורישוי ופיקוח שאנחנו צריכים לעמוד בהם מבחינת תקנים, מבחינת בטיחות עבור השוהים במתקן במבני ציבור. אני לא יודעת לתת את הרשימה. אני כן יכולה לומר שרמת הפיקוח שמדובר במוסדות חינוך וכל הסובב אותם, בכל המתקנים בתוכם, היא להערכתי הרבה יותר הדוקה.

לכל מסגרת חינוך יש אישור של כבאות? ממש לא.

איפה? במוכר שאינו רשמי?

נועה, תודה.

אדוני, אני מתנצלת, לא הייתי עד סוף הדיון הקודם אבל אני מבינה שאנחנו קצת ממחזרים את עצמנו. אני שמחה לשמוע את עמדת נציג משרד החינוך שאומר שיש עוד על מה לדבר.

אני מציעה אדוני, אתה יותר ותיק ממני כאן בבית הזה אבל מניסיון הם יותר נדרשים לעבודה כשיש להם תמריץ והתמריץ צריך להיות שנעביר את זה בקריאה ראשונה. החקיקה טרם הושלמה. יש לנו קריאה שנייה ושלישית. אני מבטיחה לך אדוני היושב ראש שלדיון הבא כולם באים עם תשובות מוסכמות.

אין ספק אבל כדי לא לחזור על הדיון גם לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נמצה את הדיון היום. גם זה נלקח בחשבון.

דודי, אני שמח לשמוע ממך שבקטע הזה יותר מפריע לך שבהגדרה – זה לא עניין המתנ"סים אלא יש לך חשש – ייכנסו הדברים שאנחנו לא חשבנו עליהם או שאתה לא מסוגל להיכנס לזה.

גם המתנ"סים, עם כל הכבוד, אמרתי בסוגיה של הפיקוח. אף אחד לא יבוא אליך בטענה למה ב-1 לספטמבר הקרוב לא נערכת למערך פיקוח מלא מאה אחוזים. תרצה, נקבע זאת בתהליך הדרגתי. אנחנו מבינים שזה לא הוקוס פוקוס. גם אם נכתוב את זה ונחוקק את זה בצורה הכי נוקשה, אנחנו מרמים את עצמנו כי יש תהליך.

אני אומר שזה גם דורש יותר משאבים.

תודה.

אני אומר את הדברים באווירה ואני אומר לדודי שזאת תחושה. אני לא בטוח שזאת אמת מה שאני אומר, אבל התחושה היא שאתם רוצים למרוח את זה בעוד ועדה ועוד ועדה. זאת תחושה. אנחנו מכירים את זה מתוך הדיונים לגבי חקיקה. אני דווקא חושב, כבוד היושב ראש, שקארין צודקת. ברגע שזה יעבור בקריאה ראשונה, העסק הזה יטוס. מותר לעשות בדיקות ומותר להקים עוד ועדות ועוד ועדות אבל שיעשו את זה בין הקריאה הראשונה לבין השנייה והשלישית.

הנושא השני הוא נושא המתנ"ס. יש שלטון מקומי ויש מועצות אזוריות.

זה לא שלטון מקומי?

זה שלטון מקומי אבל בתוך השלטון המקומי יש גם מועצות מקומיות ויש גם מועצות אזוריות. המתנ"ס הוא חלק מאוד מרכזי בהרבה מאוד מועצות אזוריות כדי לנסות לחסוך בהסעות. אם אתם מוציאים את המתנ"ס, אין שום בעיה. שימו עכשיו צ'ק של שמונים מיליון שקלים רק למועצות האזוריות. אם אתם תכניסו את המתנ"ס, שימו לב, יכול להיות שאפשר להגיע להסדר יחד עם המועצות האזוריות שעכשיו, בגלל שהן חוסכות בהסעות, כל מה שצריך עכשיו זה לתת את התפעול של המתנ"ס בדיוק לפעילות הזאת.

לא הבנו את הטענה.

לא הבנו את הקשר לגבי הכנסת המתנ"סים. אם תוכל לחזור על הטענה.

הטענה שלי היא שהמתנ"סים צריכים להיות חלק והם חלק של המועצות וחלק של השלטון המקומי בהרבה מאוד מקומות. אם זה נעשה מתוך זה, ואני מכיר את זה, בשעה 2:00 מסתיימים הלימודים, אין מנהלת בית ספר, היא תעמוד על הרגליים האחוריות כדי שהלימודים ימשיכו במסגרת אחרת בתוך אותה מסגרת של בית הספר. אין דבר כזה שהכיתות ישמשו לפעילות אחרת שהיא לא בית ספרית. לכן הוקמו מתנ"סים ומסגרות נוספות. לא בכל מקום יש אולם ספורט שאת יכולה לעשות חוגים וכולי. הקימו את המתנ"סים שנמצאים באותו מרחב כך שאפשר לעבור גם לצד השני.

ברגע שאתם לא מכירים בזה, אתם בעצם לקחתם זרוע ביצועית של השלטון המקומי ואמרתם שזה מחוץ לתחום. זה לא נכון. ממש לא נכון. אם עדיין לא הבנתם, אני כנראה בבעיה כי אני לא יודע להסביר אבל אתם הבנתם.

הנושא הנוסף הוא הנושא של סמל מוסד או המקומות הפרטיים של המועצות. המועצות והשלטון המקומי יכול לקחת מבנים, לשפץ אותם, עם סמל מוסד של השלטון המקומי כדי בעצם לקבל גם את המענקים לשיפוץ ולתת לחברה חיצונית לתפעל את הצהרון. הם יכולים לעשות את זה. עדיין זה תחת אחריות של מאה אחוזים לשלטון המקומי. הוא חייב לקבל החלטה אם זאת חברה פרטית או אם אלה עובדים שלו. הוא מקבל את ההחלטה שחברה פרטית שיודעת לתפעל את העסק הזה, בגלל שהיא מקצוענית, בגלל שיש תקן מאוד גבוה והם לא צריכים להקים את זה. הנושא הזה הוא מהותי. צריך להבין את זה.

בסופו של דבר מדובר בכסף.

חיים, עזוב. בסוף זה קובע בסוף אם מעבירים או לא מעבירים. הפרוטוקול קולט הכול.

אני אומר לך שאנחנו מחוקקים כאן לא מעט ובעצם אין בכלל קשב. לא רק שאין קשב אלא אנחנו נמצאים בשני מקומות שונים לחלוטין.

יש לנו מטרה אחת.

יפעת, אי אפשר לקיים שני דיונים בעת ובעונה אחת. אתם רוצים, צאו החוצה. הוא באמצע דבריו. תמשיך בבקשה.

אני לא מוכן לקבל שאתם מוציאים חלק מהמבנים או חלק מהסטטוטוריקה שהיא של השלטון המקומי כמו מתנ"ס אל מחוץ לתחום וגם תשימו אותו יחד תחת הכותרת של חינוך פרטי. זה בשום פנים ואופן לא מקובל.

אני רוצה לומר עוד משהו. כבוד היושב ראש, בתפיסה שלי, התפיסה הזאת של חינוך בלתי פורמלי, כך אני קורא לזה במסגרת הזאת, הוא אחד המקומות שמצמצם הכי הרבה את הפערים הסוציו אקונומיים במדינת ישראל. מי שלא מצליח להבין שראש עיר, ראש מועצה, על ידי הפעילות שנעשית שם הוא מצמצם פערים והוא יודע שילדים שלפעמים, ואין מה להתבייש, אין להם תזונה נכונה בבית שלהם והם יכולים שם לקבל אותה, שאין להם את שיעורי העזר אותם הם יכולים לקבל שם, אם אתם באמת רוצים להרים את הדגל של החינוך ככלי מספר אחד של סגירת פערים – זה נמצא כאן אבל אתם לא עושים את העבודה הזאת, דודי, תסלחו לי.

לפני שאני אתן לכם להשיב, עוד סוגיה מהמועצות האזוריות. שי חג'ג', בבקשה.

שלום לכם. ראש המועצה האזורית מרחבים. אני רוצה לברך על היוזמה. צהרונים זה דבר מבורך וההחלטה הזאת צריכה לעבור ולהתקדם. אנחנו לא רוצים לעכב אותה. אני רק רוצה לשים על השולחן את העניין של המועצות. מבחינתנו הפתרון הכי טוב הוא לתקצב את ההסעות ולדאוג שהילדים האלה יישארו בבתי הספר ונסיע אותם. אבל אם זה באמת עולה המון כסף למדינה, אנחנו מוכנים לבוא לקראת ולשים כאן הצעה נוספת לפיה הילדים יחזרו עם שאר הילדים בהסעה אחת ונפעיל מסגרות בתוך הישובים. כל ישוב יפעיל את המסגרת במסגרת המתנ"ס כי רק המתנ"סים יודעים להפעיל מסגרות אצלנו.

נכון.

יהיו פחות ילדים במסגרת.

יהיו פחות ילדים.

זה יעלה יותר כסף.

לא. לא עולה יותר כסף.

אז תשים צ'ק של שמונים מיליון שקלים. דודי, תחליט.

האלטרנטיבה היא לממן הסעות כי אני חושב שצריך להיות שוויון בין כל הילדים במדינת ישראל. זה שאנחנו גרים במועצה אזורית וחלקם בעוטף עזה, לא צריכים להיפגע מכך. צריך שיהיה שוויון. אז יש אלטרנטיבה. האלטרנטיבה הכי טובה היא תארגנו הסעות. אתם לא יכולים? קשה למדינת ישראל? אני מבין. נפעיל את המסגרות בתוך הישובים. תצטרכו לשים עוד קצת כסף בכיס כדי לממן חלק מזה כי המסגרות יהיו קטנות? נשים כסף בכיס.

תודה. אנחנו נצטמצם בקטע הזה ונמקד את זה לגבי המתנ"סים. משרד המשפטים. בבקשה.

גם אנחנו מוטרדים מההבחנה הזאת על בסיס סוג המסגרת, סוג המבנה. אנחנו נבקש להמשיך את הליבון גם בתוך הממשלה, לפני קריאה שנייה ושלישית.

אין בעיה.

אני לא קיבלתי תשובה.

אני אענה לך. אם היה לך חשש או ספק שלא נעמוד בהתחייבות שלנו לתיאום והסכמה, הסירי דאגה מלבך.

לא. לא היה.

אנחנו כן נקיים דיון מעמיק. הייתי שם. הפקידות היא יותר שמרנית. אני מבין משרד ממשלתי שמקבל מטלות והוא צריך לכסות את עצמו הן מבחינה תקציבית והן מבחינה ארגונית. אנחנו מכירים בצורך הזה. אנחנו לא מחוקקים את עצמנו לדעת. אנחנו באמת רוצים להעביר הצעת חוק ואסור לנו שהחששות ינהלו אותנו. אנחנו צריכים להיות קשובים, צריכים להיות ערניים לכך ואני מסכים עם זה ואת רואה את הסבלנות וזה כשלא קל להתמודד עם שלוש מחוקקות אסרטיביות. גם אם נעביר היום כשחלק מאתנו לא הכי נינוחים או מסכימים, לקראת הקריאה השנייה והשלישית – אנחנו נתכנס להסכמה הדדית של כולם, של משרדי הממשלה, של השלטון המקומי ושל המחוקקים. עד כאן ברור. אפילו נדב שהגיע בהיסח הדעת, קיבל הבהרה עכשיו על הדרך כשאני משיב לך.

אני מחדד את מה שביקשה לשמוע חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מהמשפטנים כאן. אנחנו ביקשנו להחריג, היא מבקשת להחריג, ובצדק, גוף פרטי ששוכר בשכירות מלאה מרשות מקומית.

או מקום פרטי בשוק, משלם שכירות, משלם ארנונה. גוף מוכר.

אנחנו מחריגים אותו.

מה זה מוכר? מקבל סבסוד מהמדינה? לא.

סליחה. אני מדברת. אל תצעקי לי באוזן.

שאלתי אם הוא מקבל סבסוד מהמדינה.

בבוקר הוא מקבל רישיון ומתוקצב.

אבל אחר הצהרים באותו מבנה נשאר אותו גוף? הוא נכנס.

לא, סליחה. אני לא אסכים לזה. אני עמותת ויצ"ו, אני קיבלתי מבנה חינם ואני לא משלמת שכירות ואני לא משלמת ארנונה. אני מתוקצבת בבוקר לשעות הבוקר. לעומת זאת אני גברת, אני מפעילה גן פרטי ואני נכנסתי לתכנית של טרכטנברג. מבנה פרטי. אני משלמת שכירות לפלוני אלמוני או אפילו לעירייה, שכר דירה של אלפי שקלים, ואני משלמת ארנונה. כאן אין כלום, כאן זה אפס, כאן זאת שכירות וארנונה. אני בבוקר מתוקצבת ב-700 השקלים האלו. אני מוכרת.

לצורך הדוגמה שלך, בשתי המסגרות?

לא.

בשתי המסגרות בבוקר את מתוקצבת?

כן. אבל כאן אני לא משלמת כלום.

הבנתי, אבל השאלה היא שאלת התקצוב. על זה השיב משרד החינוך.

לא. זאת לא שאלת התקצוב. אחרי הצהרים אני מפעילה צהרון לאותם ילדי גן. הם ממשיכים אתי עד הערב. כאן זה אפס וכאן לצורך הדוגמה אלה אלפי שקלים.

מה ההבדל? מצד אחד אמרנו מקרקעין. ירדנו מההגדרה של המקרקעין והצמדנו למוסד חינוכי. אז כשהיא באה, היא נתנה דוגמה, ושאלתם האם הוא מתוקצב במסגרת הבוקר. מה ההבדל באשר למוסד פרטי אחר שהוא לא שוכר מבנה מהרשות המקומית? יש מציאות שהוא מסובסד על ידי המדינה? כן. למה שם הוא יוחרג?

הוא לא יוחרג.

רגע. דודי, אם כך, אני מתפלא עליכם. או שאני לא הבנתי או שאתם מנסים לעשות משהו שכאילו לא מבינים. מצד אחד טענת שזה משית עלינו עול תקציבי של פיקוח נוסף. באנו לקראתך ואמרנו שנצמצם. אתה ממילא קיים ונוכח בתוך מסגרות החינוך הקיימות. נכון? היכן שאתה קיים, ממילא אתה קיים והשינויים הם מינוריים ואתה כמשרד יכול לספוג זאת. עכשיו אני שומע ממך מוסיקה אחרת, לפיה אתה מוכן לפקח גם על הפרטיים לגמרי.

לא.

מוסדות מוכרים שאינם רשמיים שמתוקצבים בבוקר, מבחינתנו נכנסים.

לפיקוח.

אתה מוכן לשלם לו שכירות.

זה לא משפט מלא, דודי. הם נכנסים לפיקוח ובלבד שהם קיימים בתוך מבנה חינוך, לפי השיטה של הנוסח הנוכחי.

ודאי.

אבל זה לא מה שהיא שאלה כאן. העניין כרוך אחד בשני וצריך לומר את זה. רבותיי, הדיון כרוך אחד בשני. הרי התשובה לשאלה שהעליתם קודם לגבי התחולה במבני חינוך מסוימים, היא גם תשליך בהכרח על התשובה לחברת הכנסת מלינובסקי בהתייחס לגוף כזה מוכר שאינו רשמי אבל ששוכר מבנה שהוא לא של הרשות המקומית אלא מבנה פרטי. עדיין הוא מתוקצב על ידי המדינה. זאת אומרת שכל תשובה שנספק כרגע היא תשובה שתהיה חלקית עד אשר אנחנו נברר עד הסוף את עמדת המדינה ביחס למבנה.

לא. אני אגיד לך למה לא.

אמרנו שכל גוף שמתוקצב על ידי המדינה, הוא לא פרטי.

אבל עדיין נותרת שאלת המבנה.

אני לא חושב – יוליה, תקני אותי – שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי כיוונה לכך. אני לא מדבר על מוסד מוכר שאינו רשמי. מוסד מוכר שאינו רשמי, הוא בתוך הפיקוח. אמרתי זאת.

לא.

חכו. למה אתם קופצים? קודם כל, בבסיס מוסד מוכר שאינו רשמי שמקיים צהרון, יפוקח בין אם הנכס הוא רשות מקומית ובין אם הנכס הוא לא רשות מקומית.

אנחנו בחלק הזה רוצים לבודד משהו אחר בכלל. לו יצויר שמפעיל צהרון שהילדים שלו ודאי שנהנים מאותם 700 שקלים, אם הוא מפעיל צהרון פרטי, יש מציאות שהוא מפעיל צהרון פרטי שלא בנכס, שוכר נכס, הוא רק מפעיל צהרון. אם הוא מוסד מוכר שאינו רשמי, הוא מוסד וזה חל עליו.

באותו מבנה.

רגע. בסדר. גם מפעיל פרטי, הם הרי הגבילו בעלויות לקיים צהרונים. הם בעצמם.

אני אומר ליושב ראש מה יכול לקרות.

מפעיל פרטי. לשם אני חותר לדעת.

אם אנחנו לא נהיה כאן מאוד מדויקים - - -

לכן אני שואל.

מה שיקרה זה שאותו גורם שמפעיל בבוקר את המוסד מוכר שאינו רשמי בבעלות א', תאגיד בשם א', בקלות מאוד ישנה את השם או ימצא איזושהי חברת בת ויהיה תאגיד ב', אותה גברת בשינוי אדרת, שיפעיל בצהרים. לכן הגדרנו שאם מדובר על צהרון שפועל בתחום של מוסד מוכר שאינו רשמי, הוא נמצא בפיקוח. זאת הייתה עמדתנו.

מה לגבי מוסד שאינו רשמי שמשלם שכירות ומוסד שאינו רשמי שלא משלם שכירות?

השאלה למי.

סליחה, זה לא הוגן.

את מדברת אתי לא על גני ילדים פרטיים אלא את מפעיל צהרון פרטי.

לא. אתה לא הבנת. אני שוב פעם אחדד את השאלה.

בעלויות בתוך החוק.

אני רוצה לחדד. זה לא פייר כי אנחנו לא רוצים לפגוע בגנים פרטיים כארגונים. אני עירייה, הקציתי קרקע לדוגמה לעמותת חב"ד. הקציתי להם קרקע, הקציתי להם גן. הם לא משלמים כלום. הם לא משלמים שכירות והם לא משלמים ארנונה. כלום. אפס. הם מפעילים שם גן ואחר כך ממשיכים עם צהרון. זה בסדר גמור שהם צריכים להיות בפיקוח. מהצד השני אני יוליה, בעלת הגן, אני שוכרת מהעירייה מבנה שמתאים לגן, או שאני לוקחת בשוק הפרטי, אני שוכרת ומשלמת שכירות, לצורך הדוגמה 5,000 שקלים, ומשלמת ארנונה. אני עסק.

אלה שני דברים שונים.

היא גן פרטי. היה לה קול קורא של גן פרטי.

בבוקר אני מתוקצבת כי אני מתאימה לאותם קריטריונים. כאן אתם יוצרים אי שוויון.

הפתרון שאנחנו מציעים כאן בהצעת החוק הוא לקבוע תעריפים שונים לגנים או למסגרות מסוגים שונים. מדובר בשתי מסגרות מסוגים שונים ולכן אנחנו קבענו סמכות לשר לקבוע תעריפים שונים לכל אחת מהמסגרות האלה.

אנחנו לא מכריע בזה. תודה. היועצת המשפטית, ברוח ההבנות שסיכמנו, אנחנו נתקדם לחקיקה בקריאה ראשונה.

לא. רגע. צריך לתקן כאן.

רגע. עכשיו. היועצת המשפטית תעבור על מה שתוכן. עכשיו אנחנו ממקדים. מה שתוקן לקראת הדיון הזה בהתייחס לכך שאנחנו לא מחריגים את המתנ"סים לעת עתה. הסוגיה הזו תוכרע לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זו ההחלטה של המחוקקים ואנחנו יודעים לחיות עם זה.

אנחנו מסכימים שיש איזה קושי גם בממשלה וגם בשלטון המקומי לגבי התחולה של החוק, מה שאנחנו קוראים מתנ"סים. אנחנו מציעים שאולי בכל זאת נקרא את הנוסח שהצענו.

ושם נתייחס ספציפית. אני לא יודע מה דעת חברותיי. תהליך הפיקוח, אם יהיה קושי מסוים לגבי הגופים האלה שהם לא מוסד חינוכי, לתת את זה בהדרגה, בואו נראה. אני לא רוצה להצהיר הצהרה כרגע. בואו נתחיל לקרוא את הנוסח.

הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017

הגדרות

בחוק זה –

"ילד" ו"מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"חוק לפיקוח על איכות המזון" – חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ז-2016.

"ממונה" - מי שמונה בידי השר לפי סעיף 8.

"מפעיל צהרון" – מי שמקים, מפעיל או מנהל צהרון, לרבות בעלי הצהרון.

"סל שירותים" – רשימת השירותים שיינתנו באותו סוג של צהרון, לרבות איכות, תדירותם, ובידי מי יינתנו.

"צהרון" - מסגרת חינוכית בלתי פורמלית, המשמשת לשהות יומית של ילדים עד כיתה ג', אשר פועלת בשטח מוסד חינוך לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות לימודים במהלך שנת הלימודים, ופועלת עם סיום הלימודים במשך חמישה ימים בשבוע.

כאן מה שצריך לעשות. יש לנו חלופה אחת של שטח מוסד חינוך. אתם ביקשתם להוסיף חלופה נוספת. אם אני מבינה נכון, המילה מתנ"סים , קצת קשה להגדיר אותה. אני רוצה להגדיר את זה בצורה גנרית.

אם תאמרי מבנה של רשות מקומית, הוא כוללני מדי.

אבל אפשר לייצר הגדרה שהיא מחד לא מתנ"ס ומאידך היא לא מבנה ציבורי.

אני לא פותח דיון. שומעים הצעות.

מבנה ציבור בבעלות הרשות המקומית המשמש לקיום פעילויות ומסגרות קהילתיות, חברתיות, תרבותיות.

מרכז קהילתי זה מונח - - -

צריך להגדיר את זה. זה לא משנה. גם אם נגיד מרכז קהילתי, צריך להגדיר אותו.

אני מניחה שאם אני אסתכל על חקיקה מקבילה, אני אמצא גם הגדרה יותר מדויקת מאשר מרכז קהילתי.

כרגע מדברות רק המשפטניות.

לצורך ההבהרה. הכוונה היא בעצם רק שהצהרון מופעל מטעם הרשות המקומית בתוך אותו מבנה?

או מי מטעמה.

או מי מטעמה.

או מפעיל מטעמה.

או מי מטעמה.

לא יהיה גוף פרטי.

הבטחתי שלא יהיו גופים פרטיים.

זאת המשמעות. ננסח את זה.

לחדד את הערתה של חברת הכנסת מלינובסקי. גם אני העליתי את השאלה ורציתי שבאמת תינתן תשובה חד משמעית בדיון לגבי המוסדות שהם - - -

גנים פרטיים.

כן. גנים פרטיים. בעיקר אלה גנים. מדובר על כאלה שהם כן מוסדות חינוך, שיש להם סמי מוסד בבוקר, הם מקבלים תקצוב בבוקר ובעצם כל ההצדקה להחיל עליהם את ההסדר הזה שהוא בסך הכול מבחינת חופש עיסוק הוא הסדר מאוד מאוד מגביל, זה בעצם שמתנהל שם מוסד חינוך בבוקר ושהמקרקעין בעצם באיזשהו מקום מקבלים איזשהו תקציב בגלל שהם מתוקצבים בבוקר. אני ביקשתי ממשרד המשפטים להעביר לוועדה שמבחינת חופש עיסוק, כי יש כאן הבחנה בין מוסדות. יש כאלה שאכן משלמים למשל שכירות ויש כאלה שלא משלמים את כל הדברים האלה. יש הבדל בין סוגי המוסדות האלה. לכן האם יש הצדקה להחיל עליהם.

אני בחוק הזה לא הולך לפתור את הגיבנת הגדולה של מדינת ישראל בסוגיית חינוך בהבדל בין המוכר שאינו רשמי לבין הממלכתי. הלוואי ויכולתי. לכן אני לא רוצה להיכנס למלכודת הזו. אם אתם שואלים אותי, אני כן קשוב להחרגה שמבקשת חברת הכנסת מלינובסקי לסוגיית הגנים הפרטיים. אני אסביר לכם למה אני מבודד את זה לגנים הפרטיים. אני לא רוצה שעל ההחרגה הזאת יתפסו טרמפ גם הקיבוצים שעל השעה וחצי משלמים אלפיים שקלים. לכן אני רוצה להתמקד אם יש גן פרטי בלבד ששוכר מבנה. לקראת קריאה שנייה ושלישית ניגע בזה.

אבל אתה יודע מה זה אומר. אתה מחריג.

אני לא רוצה להחריג אף אחד.

החוק מחייב היום את כל מוסדות החינוך לקבל רישיון ולהפוך למוכרים שאינם רשמיים.

תודה. לקראת קריאה שנייה ושלישית נתכנס לישיבה. תודה. מיצינו. לקראת הקריאה השנייה והשלישית ננסה למצוא הגדרה משפטית, אם תתאפשר.

יש עמותות שמקבלות הקצאות מהעיריות.

הייתה שאלה לגבי הקייטנות ובדקתם את זה.

אני רוצה לחדד. נושא עקרוני. אני לא רוצה לפגוע באנשים שעובדים בענף הזה. אם אנחנו לא נשב ואתם לא תהיו קשובים, זה יפגע.

לקראת קריאה שנייה ושלישית.

משרד החינוך במשך שנים – והיו על זה דיונים גם כאן בוועדה – לא הצליח לפקח על הגבייה מההורים במוכרים שאינם רשמיים, פרטיים, לא חשוב מה.

אפשר לחשוב שבממלכתי הצלחתם.

אני חושב שהשתפרנו. יש עוד הרבה מה לעשות.

עוד הרבה הרבה מאוד מה לעשות. בממלכתי דתי עוד יותר מה לעשות.

מוכר שאינו רשמי, גם כאשר באנו לבדוק, היה קושי מאחר שמפעיל הגנים העמיס על הצהרון את כל העלות.

נכון.

לא הייתה לנו אפשרות לפקח.

נכון. צריך להגיד את זה.

יחד עם זאת, אנחנו מסכימים שיש למפעילים שפועלים למטרת רווח, יש מבנה עלויות שונה ואנחנו נצטרך לתת לזה ביטוי בין היתר בתעריפים שיקבע השר. אנחנו לא רוצים להרוג אף אחד, חס וחלילה.

תודה. סיכמנו.

צריך לזכור שאנחנו כאן בשם ההורים והילדים.

תודה. מיצינו. סיכמנו.

קצת התבלבלנו בדיון למי אנחנו צריכים לדאוג.

תודה. מיצינו.

אנחנו צריכים לדאוג גם לאלו וגם לאלו. גם אלה אזרחי ישראל.

הם קשובים. נשב אתם. בבקשה, תמשיכי.

"צהרון בבית ספר" – צהרון המיועד לילדים הלומדים בכיתות א' עד ג'.

תבורכו על כיתה ג'. הסכמנו. זה היה פתוח. חוץ מלהכות, אני גם יודע לברך. תודה.

"צהרון בגן ילדים" – צהרון המיועד לילדים הלומדים בגן הילדים.

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית.

אכן צריך להוסיף מועצה אזורית.

אני חושבת שמבחינה משפטית, אנחנו נכסה את זה מבחינה משפטית.

אני רוצה להסביר. מועצה מקומית זאת עיר שלא עברה את עשרים אלף התושבים.

אין בעיה. אנחנו פשוט העתקנו את זה.

יכול להיות שמבחינה משפטית זה מכיל.

זה מכיל. אני אבדוק.

ההערה שלך נשמעה. יבדקו.

מועצה מקומית, זה מכיל מועצה אזורית.

אני אבדוק. זה משהו משפטי.

"השר" – שר החינוך.

הפעלת צהרון

לא יפעיל אדם ולא ינהל צהרון, אלא בהתאם להוראות פי חוק זה.

עכשיו אני אסביר בכמה מלים את המבנה המשפטי.

אדוני היושב ראש, הערה לגבי סעיף 1. זה חשוב.

הכול חשוב. אני אתן לך אבל לא עכשיו. תרשמו לכם את ההערות.

אני אסביר את המבנה המשפטי שיהיה במקום הפיקוח. אמרנו שלא יהיה פיקוח ולכן מה יהיה המבנה המשפטי? בעצם כל מפעיל צהרון, בין אם זאת רשות מקומית, בין אם זה מי מטעמה ובין אם זה מוסד אחר, יגיש הצהרה לממונה במשרד החינוך שהוא עומד בכל דרישות החוק. זה הבסיס שעליו יהיה הפיקוח.

הסעיף הזה, זה מה שהוא אומר, שבעצם כל אחד יגיש הצהרה. השר יקבע איך ההצהרה הזאת תוגש.

זה פיקוח עצמי?

לא, זה לא פיקוח עצמי. קודם כל צריך להבין שבגלל שזה פועל במוסד חינוך, חלק מהדברים כבר נעשה שם.

הוא מצהיר שהוא עומד בכל הסטנדרטים.

גיבינו את זה בסעיף נוסף בהמשך.

זה פיקוח עצמו של המוסדות.

לא. זה שילוב. את לוקחת בחשבון את מה שיש בבוקר, גם את ההצהרה שלו וגם פיקוח שיגיע אחת לתקופה.

מאחר שהחלטת הוועדה הייתה לא לעשות פיקוח מראש – זאת הייתה החלטת הוועדה, לפחות בפעמים הקודמות – משרדי הממשלה התבקשו להביא הסדר אחר. ההסדר הוא כזה שבעצם יש הצהרה מראש שמגובה בכמה דברים ואני אומר במה. היא מגובה בזה שמדובר ברוב המקרים בשטחי מוסד חינוך ולכן כבר יש כל מיני דברים שעומדים מכוח הדברים האלה. זה מגובה בסעיף נוסף שתכף נקרא אותו שהרשות המקומית, כשהיא מתקשרת עם המפעילים שלה, היא מגבה את כל הדברים האלה בהתקשרות והיא גם מפקחות.

אבל בעוד מועד.

כן. זה היא עושה קודם.

גם במסגרת ההליך המכרזי תיקבע מסגרת מנגנוני הפיקוח בתוך ההליך המכרזי.

נכון. הדבר השלישי הוא כמובן שיש פרק פיקוח שנדבר עליו, שמשרד החינוך מפעיל פיקוח שוטף.

על הפסיליטיס, אלה ההגדרות מראש.

הצהרה.

ועל אנשי המקצוע, זה אתם.

אנשי מקצוע, שוב, גם זה יהיה.

זה בהצהרה.

שהוא עומד בתנאים שהחוק קובע. שהחוק והתקנות קובעים.

כל כמה זמן צריך לתת הצהרה כזאת?

אחת לשנה?

כל פעם שהוא יענה לקול קורא.

איך אומרים? שיהיה לנו בהצלחה.

הצהרון מופעל אחת לשנה. יכול להיות שצריך להגיד את זה.

הכוונה שלנו במכרזים היא לא לייצר מכרז חד שנתי. ממש לא.

נצטרך לחשוב על זה.

גם היום זה לא כך. זה לא נכון. היום אנחנו מתקשרים לשלוש שנים. אנחנו עושים שנה פלוס אופציות. שנה, שנה ושנה אבל אנחנו לא מתכוונים לקצר עכשיו את התקופה.

לא מקצרים. תודה.

כרגע זה ייקבע על ידי השר בתקנות. אם אתם רוצים לקבע את זה בחקיקה, תגידו.

מפעיל צהרון יגיש לממונה – שהוא במשרד החינוך - הצהרה חתומה בידי מי שמורשה לכך מטעמו כי הוא עומד בהוראות לפי חוק זה.

השר יקבע בתקנות את דרכי הגשת ההצהרה החתומה וכן את המסמכים הנלווים להצהרה זאת – כאן זה או שהוא יקבע את המועדים בתקנות, אני אוסיף את זה, או שתגידו לי שאתם רוצים בחקיקה - לרבות בעניין מכירה והספקה של מזון בצהרון, ואת המועד להגשתה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות ביחס לצהרונים מסוגים שונים.

מועדים.

אני אוסיף כאן מועדים.

השר יקבע בתקנות חובת דיווח של מפעיל צהרון לרשות המקומית שהוא פועל בתחומה.

הכוונה היא שבנוסף להצהרה האישית שכל צהרון מגיש לממונה, כמובן הרשות המקומית יודעת מי הצהרונים שלה ובנוסף כל מפעיל צהרון שהוא לא שייך לרשות המקומית, מוסד חינוך, ידווח לרשות והרשות – יש לנו סעיף בהמשך – נותנת לממונה במשרד החינוך רשימה של כל הצהרונים בתחומה. באופן הזה הממונה יודע מי כל הצהרונים בארץ שהוא צריך לפקח עליהם. זה המנגנון.

בסדר. נתקדם. משרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי, אם אתם לא עוצרים אותנו – אנחנו מתקדמים.

עד עתה, הכול בסדר.

בסדר. לא שכחתי אותך שיש לך הערה לסעיף 1. בהמשך.

תנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו

השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגים של צהרונים או לפי מספר הילדים השוהים בהם או גיליהם:

תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של הצהרון ובכלל זה תנאים פיזיים, בטיחותיים וסביבתיים, ובלבד שתקנות בעניין תברואה והזנה ייקבעו בהסכמת שר הבריאות.

תנאים הנדרשים מממלאי תפקידים בצהרון, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים של ממלאי תפקידים, ובכלל זה תנאים לעניין ניסיון והכשרה מקצועית לרבות השתלמויות והדרכות ועמידה בבחינות מקצועיות.

תנאים לעניין סל השירותים שיינתן בצהרון ובכלל זה סדר היום והתכנית החינוכית.

תקן ממלאי תפקידים בצהרון והיחס בין מספרם לבין מספר הילדים השוהים בצהרון.

אם אתם זוכרים, טיוטת תקנות שהונחה על שולחננו בפעם הקודמת גיבתה חלק מהדברים.

מקובל.

תנאים להעסקת עובדים בצהרון

לא יעסיק אדם עובד בצהרון אם התקיים בו אחד מאלה:

הוא הורשע בעבירת מין כהגדרתה בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 או שנודע לממונה כי הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעבוד בצהרון. לעניין סעיף זה "אדם שהורשע בעבירה" – לרבות אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

נודע לממונה כי יש בהתנהגותו משום השפעה מזיקה על ילדים.

שזה כולל בתוכו פתיחת חקירה.

לא. את זה תסבירו.

עד כאן יש לנו כתב אישום ויש לנו הרשעה. לאור סדר היום הציבורי שהיה מנת חלקנו בחודשים האחרונים, והרציונל גם במשרד החינוך מבחינת עובדי הוראה ועובדי שירות, אפילו מי שנפתחה חקירה.

השאלה אם החקיקה מדברת על כתב אישום ועל הרשעה.

לא. השאלה איך אפשר לתת מענה.

בחקיקה הזאת אנחנו לא נשנה ממה שיש בחקיקה הקיימת.

את צודקת. השאלה היא אם יתוקן שם, זה אוטומטית יתוקן כאן.

כן.

זה נכון שזה הנוסח המקובל בחקיקות קודמות. התוודענו כרגע לסיטואציה אחרת. אפשר גם לתקן את זה כאן ואז להחיל אחורה, לחוקים אחרים.

העובדה שזה לא תוקן עדיין במקומות אחרים, נובעת מקושי עם התיקון של החקיקה. על מנת שלא לעכב את החקיקה הזאת, לא נשנה מסדרי עולם בנושאים של חקירה וברגע שזה יתוקן שם, אנחנו נתאים את זה כאן.

יש כרגע עבודה שמתבצעת.

אני לא יודעת להגיד לך.

אולי משרד המשפטים יודע להגיד לי.

לא. אני אומר לך מה היה בדיון בוועדה ומה הייתה ההסכמה בין משרד החינוך לבין המשרד לביטחון פנים. אמרתי בדיון הקודם ואני חוזר על זה. ראשית, מפתחים מנגנון טכני, פתרון טכנולוגי שידע לתת התרעה למשרד החינוך בזמן אמת על פתיחת חקירה. במקביל יש התחייבות של משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים ליישר קו ב-1 לספטמבר כאשר כל המערכת עוברת סריקה לראות אם יש עובדים שבוודאי אוי ואבוי אם הורשעו בעבר אבל כל שכן אם נפתחה חקירה לגביהם.

אבל זה לרוחב בכל דבר. זה לא רק כאן.

אתה רוצה עכשיו לפתור בעיה חוקתית על הגב של הילד הקטן בצהרון?

לא.

לא. אני לא רוצה.

יש תהליך בעבודה.

שאלתי אם יש תהליך תיקון ואמרו לי לא.

אני יודע על התחייבות שהייתה בוועדה.

כן. יש כבר הסכמות.

אני מרכזת את פורום הנהגות ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב-יפו מטעם ועד ההורים המרכזי.

אנחנו כבר דיברנו בוועדה, לא הקודמת אלא לפניה, על כך שבהגדרות לא רשומים ההורים. מעמד ההורים לא מוסדר.

שמענו אז וקיבלנו תשובה. נחה דעתנו מהתשובה. לא את הכול מקבלים. כמו שאנחנו שומעים את הילדים ולא תמיד נותנים להם הכול.

עד היום מנהלת הצהרונים של בתי הספר בעיר - - -

גברתי, אני אענה לך תשובה אחת. יש פורום, יש ארגון הורים כללי שמוכר על ידי המדינה והוא בשיתופי פעולה מלאים ומבורכים, ואני שמח שאני אשם בחלקם של אותם שיתופי פעולה. הכול באמצעותם. אם נתחיל לפורר את זה לגושים ולגפרורים ולגרגרים, לא נצליח לעשות כלום. לכן מבחינת יש ארגון יציג של ההורים והוא התייחס לסוגיה הזאת והוא עומד מול משרד החינוך.

גם הוא לא מופיע כאן.

בסדר.

אנחנו לא רשומים.

אתם לא רשומים במסגרת החקיקה, אבל כל הסטנדרטיזציה שתהיה בתקנות, היא פרי תוצאה של עבודה משותפת של הנציגות שלכם שישבה אתנו מספר חודשים כדי לייצר את אותה סטנדרטיזציה.

לא פותחים דיון.

פורום ועדי ההורים היישוביים. הייתה התחייבות של שר החינוך וסמנכ"ל פדגוגיה שהפורום יוכנס ונציגי ההורים.

תמשיכו למצות את זה בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית. אני מודיע לכם שזה לא יעכב את החוק.

אבל צריך גם לדייק את זה.

זה לא יעכב את החוק.

במסגרת הקול קורא לא ניתנה כאן. צריך לדייק את הדברים. גם מרכז השלטון המקומי לא מופיע בחוק הזה. גם לו אין אימפוט בתוך החוק. עשינו את העבודה מאחורי הקלעים ואנחנו רוצים לברך כולם על התוצאה, אבל גם אותנו לא מכניסים לתוך החוק.

לגביכם אין מחלוקת שזה חלק מהעשייה, אבל לגבינו כן.

אני ממש לא מסכימה אתך. אתה עוד לא הגעת לשלב של התקנות. אני ממש חולקת על מה שאתה אומר.

מר סגל, נקודה. שמענו. הנה, ניתן לכם עוד מקצה שיפורים. אם תצליחו לשכנע אותם, אצלי זה לא יהיה אבן נגף לחוק. תודה על ההבהרה.

לגבי סעיף 4. אני כן חושבת שזה משהו שחובה להיכנס. אנחנו כבר ראינו מה קורה כשלא נכנס. אנחנו חווינו את זה על בשרנו. זה משהו שהוא חייב להיות, שיושעה מתפקידו בן אדם שנחקר בכל נושא של עבירת מין.

תודה גברתי. אני מסכים אתך ואומר לך שעצמות של ילד בגיל הרך הן רכות. לא ניתן להעמיס את זה. זה תהליך שהולך ומתהווה בחקיקה. נחה דעתנו. קיבלנו הבהרות של היועצות המשפטיות. מרגע שתושלם, זה ייכנס לשם. אנחנו מובילים חקיקה בקטע הזה ונשמח להיות. תודה על ההבהרה. אנחנו ממשיכים.

לגבי התזונה, יש כאן סיכום שמקובל גם על משרד הבריאות. בצעם יש כאן סוג של הפניה לחוק. ההתקשרויות יהיו עם מי שהוא ספק מזון מורשה לפי החוק ההוא.

אני אקרא ואחר כך אולי יהיו הערות.

תזונה ומזון בצהרון

לא יתקשר מפעיל בקשר למכירה ולהספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל אלא עם ספק מזון מורשה כהגדרתו בחוק לפיקוח על איכות המזון (בסעיף זה – ספק מזון מורשה) שהציג לפניו את הרישיון שבידו והצהיר בכתב כי המזון הנמכר או המסופק על ידו לצהרון עומד בתנאים לפי סעיף 4 לאותו חוק.

ספק מזון לא ימכור ולא יספק מזון לצהרון, אלא אם כן הוא ספק מזון מורשה והמזון עומד בתנאים לפי סעיף 4 לחוק לפיקוח על איכות המזון.

מפעיל יפרסם בצהרון, באופן גלוי וזמין לכל, בתחילת כל חודש, פירוטי תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון. מפעיל יתעד פרסום כאמור ויש מור העתק צילומי מכל פרסום. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום כאמור.

מפעיל יביא לידיעת הילדים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים ויפרסם בצהרון באופן גלוי וזמין לכל את העניינים האלה:

ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק זה. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת יידוע כאמור.

פרטי ספק המזון המורשה שעמו התקשר למכירה או להספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל. הוחלף ספק המזון המורשה במהלך שנת הלימודים, יפרסם המפעיל את פרטי הספק המורשה החדש באופן האמור בסעיף קטן זה בלא דיחוי.

לגבי פסקה (1), בחוק זה, צריך לראות איך אנחנו מנסחים את זה.

אני מזכירה שבדיווח שצריך לדווח לממונה, צריך גם לדווח לעניין ההזנה שזה אומר שבעצם כל מפעיל צהרון ידווח מי ספק המזון שלו. גם לעניין המועדים צריך לראות.

הגעתם להסכמה?

כן. הסעיף מקובל. אני רוצה להעיר שההסכמה שסוכמה הייתה בהנחה שהחוק יחול על הצהרונים שפועלים במוסדות חינוך לגביהם לא חל חוק הפיקוח על התזונה מ-2016. אבל אם עכשיו מרחיבים את התחולה - - -

לדעתי לא מרחיבים.

לא מרחיבים.

החוק שלכם, הרשויות המקומיות. אני צודקת או לא? אנחנו בעצם חוזרים להגדרה של חוק התזונה בצהרונים כי שם ההגדרה.

נכון. אז אין בעצם מקום להוראות האלה כי הן יחולו ישירות מכוח חוק.

לא. זה לצורך מוסדות החינוך.

נכון. אז הסעיף הזה רלוונטי רק לצורך מוסדות חינוך.

בסדר. ברור שאם תהיה כפילות. כאן זה ממונה אחר וגם הממונה הזה צריך לדעת על כלל הצהרונים.

תיווצר כפילות. יהיו שני ממונים. זה לא מצב חוקי.

נכון.

נצטרך לראות.

זה המצב.

כבר עכשיו יש שני ממונים.

לא. עכשיו אין שני ממונים כי החוק של 2016 לא חל על צהרונים שפועלים במוסדות החינוך. את זה סידרנו כאן. סידרנו את מה שסוכם. אבל עכשיו, אם מרחיבים. אני לא אומרת שאני נגד או בעד ההרחבה, זה לא העניין. אני רק אומרת שאם מרחיבים, נצטרך לראות איך עושים את ההתאמות.

לא תהיה כפילות?

בדיוק. כדי שלא תהיה כפילות.

תהיה כפילות מסוימת. אין מה לעשות. תהיה. זה חלק מההסדר ותהיה כפילות. לא תהיה סתירה וגם לא תהיה אכיפה כפולה במובן של העיצומים הכספיים.

אם תקראי את ההגדרה של צהרון בחוק התזונה, תראי שאנחנו בעצם לא מרחיבים. אנחנו חוזרים להגדרה שם.

חובות רשות מקומית

התקשרה רשות מקומית עם מפעיל, תותנה ההתקשרות בקיום הוראות חוק זה.

זה מה שאמרנו, עוד אבטחה שאנחנו עושים לעמידה בתנאים שהיא דרך הדבר הזה.

רשות מקומית תגיש לממונה, בכל שנה, במועד שיקבע השר, רשימה של הצהרונים הפועלים בתחומה.

שוב, לממונה יהיה את המידע.

זה במקום מה שוויתרנו עליו, הרישוי ותהליך הרישוי. זה לא מסבך אלא זה מקל.

תשלומים עבור שירותי צהרון

השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, תעריף חודשי מרבי לעניין שירותי צהרון, שייגבה עבור כל ילד, בהתבסס בין השאר, על עלות הצהרון ותקורה סבירה ורשימת השירותים שיינתנו במסגרת אותו סוג של צהרון. קביעת תעריף חודשי כאמור יכול שתהיה – כאן ביקשו שנוסיף, בין היתר - לפי סוגי צהרונים שונים, אזורים שונים ושכבות גיל שונות, ורשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לקבוע שיעורי השתתפות המדינה בעלות צהרונים לפי סוגי צהרונים.

כאן ביקשו שנוסיף לא רק סוגים של צהרונים אלא כל הדברים שיש למעלה, כל אמות המידה.

מפעיל צהרון לא יגבה עבור שירותי הצהרון סכום העולה על התעריף החודשי שנקבע לפי סעיף קטן (א).

חברת הכנסת מלינובסקי ביקשה להוסיף כאן.

שזה באישור ועדת החינוך של הכנסת. הדברים האלה צריכים לבוא לוועדת החינוך של הכנסת. אני דוגלת בפיקוח פרלמנטרי.

של מה? של התשלומים?

של התעריפים.

בעולם של פיקוח על מחירים - בהתחלה חשבנו שזה יהיה בכפוף לחוק פיקוח על מוצרים ושירותים ובסוף זה בחקיקה עצמה – אני לוקח אנלוגיה אחרת מתחום החינוך, למשל ספרי לימוד. יש עבודה מקצועית של הדרג המקצועי במשרד הרלוונטי, משרד החינוך, ומשרד האוצר, ובדרך כלל זה באמצעות ועדת המחירים. כאן למעשה ההצעה מדברת על הקמת סוג של ועדת מחירים כמו שיש במקרים אחרים, בפיקוח על מזון, בפיקוח על ספרי לימוד.

תשלומי הורים, מאוד מתאים כאן.

תשלומי הורים לא נכנסים תחת הקטגוריות. אנחנו מדברים על קביעת מחיר מקסימום למוצר. על כן העמדה שלנו היא שצריך להיות מקצועי פר אקסלנס ולא משהו פוליטי.

מה עמדת מרכז השלטון המקומי? אין לכם עמדה.

לא. יש לנו עמדה. מוסכם עלינו ש- - -

הנה, אני אומר, יושב ראש ועדת החינוך לא מגובש דעה. התקילה אותי כרגע חברת הכנסת יוליה.

לנו היה חשוב שתהיה סטנדרטיזציה בהתאמה למחיר מפוקח. ברגע ששני המרכיבים האלה נמצאים, אנחנו אדישים לעניין של הפיקוח הפרלמנטרי.

אני חושבת שזה ראוי. הנושא נוגע לכלל עם ישראל וראוי שלכנסת תהיה אפשרות לראות את המחירים האלו ולתת את דעתה על כך.

יש מניעה?

לראות בוודאי, אבל האישור צריך להיות של שני השרים.

בהסכמת ועדת החינוך.

לא בהסכמה.

לא בהסכמה. ידווח לוועדה. בהתייעצות.

התייעצות.

יהיה דיון ציבורי בנושא.

בסדר. יהיה דיון ציבורי.

מינוי ממונה

השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חוק זה. הודעה על מינוי כאמור תפורסם ברשומות.

הסמכת מפקחים

השר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

אני רק אומר שזה פרק סטנדרטי לחלוטין בחקיקה מבחינת מינוי מפקחים וסמכויות הפיקוח שיש להם.

לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח.

הוא קיבל הכרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר.

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

סמכויות מפקחים

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי משפקח לאחר שהזדהה לפי הוראות סעיף 11 –

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל יידעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה. בפסקה זו "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

להיכנס בכל עת סבירה למקום בו מופעל הצהרון, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

זיהוי מפקחים

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

שמירת דינים ושמירת סמכויות

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין ומסמכות פיקוח הנתונה לגוף אחר לפי כל דין.

זה לגבי המפקחים. עכשיו יש לנו עניין של צו הגבלה מינהלי, במקרה שיש סיכון לילדים.

צו הגבלה מינהלי

היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים לפתיחות צהרון או להפעלתו לפי חוק זה וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של ילדים השוהים בצהרון או שישנו יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממפעיל הצהרון לקיים את התנאי כאמור (בפרק זה – התראה מינהלית) באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.

ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות בצו כי לא ייעשה במקום שבו מופעל הצהרון שימוש לצורך הפעלת הצהרון כאמור או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי).

על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילותו של הצהרון ישנה אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הילדים השוהים, בו רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי, בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית.

הממונה יקבע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין ביצועו ובכלל זה הוראות בדבר מסירת הודעה להורי הילדים השוהים בצהרון שלגביו ניתן הצו על מתן הצו ועל הטעמים לנתינתו.

עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בצהרון שלגביו ניתן ויומצא למפעיל הצהרון ולמנהלו אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.

צו הגבלה מינהלי יעמוד בתקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן.

הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי, רשאי לערור על כך בפני השר.

זה מיותר. עשינו את זה לפי נוסח קיים. אחד מהם ירד. זה עניין של ניסוח.

כל הפרק הזה שעוסק בנושא של צו הגבלה מינהלי וגם הנושא של סמכויות המפקחים, אני אומרת את זה לפרוטוקול, אני לא יודעת אם אנחנו נצליח להכין את זה במסגרת החקיקה, הוא בא למעשה בנוסף לכל סמכות שנתונה לרשות המקומית כלפי המפעיל מטעמה במסגרת ההתקשרות עמו.

ודאי.

זאת אומרת, גם לרשות יש אמצעים.

ודאי.

את זה צריך לומר. במקומות בהם הרשות המקומית היא המפעילה באופן ישיר ללא קבלנים מטעמה, בוודאי שהיא נתונה לתוך אותו מנגנון.

מה שקורה שם זה שגם הקבלן וגם המועצה נתבעים.

זה כשאתה מדבר בקרות אירוע שהוא נזיקי. בוודאי. המעוולים הם מעוולים במשותף. אין לנו איך להימנע מהעניין הזה. בסופו של דבר הנושא של סעיף האחריות, הוא סעיף אחריות.

בסדר גמור.

החוק הזה סותר תנאי התקשרות בינך לבין המפעיל?

לא. אני רק רוצה לומר שיהיה ברור כאן שלא יכול להיות מצב שיבוא המפעיל העתידי על פי החוק הזה ויגיד לי יש כרגע בעצם רק מפקח אחד מעלי. לא. ברמת ההתקשרות בעצם על המפעיל נמצאים שני "מפקחים". המפקח הישיר שלו שהוא הרשות המקומית שהיא מכוח התקשרות אתו מכניסה לתוך המכרז ואחר כך לחוזה ההתקשרות את כל מנגנוני הפיקוח.

אין כוונה לגרוע.

רק שלנו אין ממילא את אותן סמכויות ולכן לא יהיה כאן את העניין של - - -

המכרזים שלכם עכשיו, כל מה שצריך, תקנו אותם.

נכון.

אני מציעה שיישאר הנוסח של סעיף 14 שהערר הוא לאחר שסגר את הצהרון, מה שלא מופיע בסעיף קטן (ז).

זה שמשרד המשפטים יגיד כי הנוסח שלהם, שבזמנו היה במעונות, הוא הנוסח של (ז). רצינו לעשות את זה מידתי. את צריכה לזכור שכל דבר שהוא לא ערר לשר, הולך ישר לבג"ץ. אולי עדיף דווקא להשאיר את (ז).

צריך להשאיר את (ז).

לא עושים כאן תחולה של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים?

אנחנו צריכים לעשות את זה. דיברנו על זה. מכיוון שיש ערר לשר שהוא מיצוי הליכים, הוא כבר אוטומטית לבג"ץ לפי חוק בתי משפט.

אני שואלת האם לא כדאי לעשות איזושהי חשיבה בנושא הזה כדי להימנע ממצב.

לא. נראה לי שלא נעשה החרגה על השר כאן.

לא, לא נעשה החרגה על השר. אולי כן נכון ללכת לבית משפט לעניינים מינהליים.

אבל אם ההחלטה היא החלטת שר, את בעצם צריכה לעשות איזשהו שינוי.

לא. היא אומרת שאולי לממונה. לא לשר. במקום השר.

אולי כן נכניס את בית משפט לעניינים מינהליים.

אולי זה עדיף. אולי זה נכון יותר.

לממונה, בית משפט לעניינים מינהליים. בסדר. נוריד את השר לגמרי.

כן.

כן.

בסדר.

אני עוד אבדוק את זה אצלנו.

לקריאה ראשונה, זה יהיה הנוסח. בית משפט לעניינים מינהליים על כל החלטה של הממונה.

אנחנו מסמיכים אתכם בנושא הזה.

פרק ג': עיצומים כספיים

גם על זה אני אומר שהפרק עצמו הוא פרק סטנדרטי לחלוטין. העתקנו מהרבה חוקים אחרים. מה שמשתנה כאן, אלה הם הסכומים ועל זה יהיו הסברים.

עיצום כספי

מפעיל צהרון שהפעיל צהרון במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע לאותו צהרון, בניגוד להוראות לפי סיף 156(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 10,000 שקלים חדשים.

לגבי הסכומים בכלל באופן כללי ולגבי כל הסעיף הזה, זה נכון שאלה סכומים שאנחנו הבאנו אבל אנחנו כן רוצים ללבן את זה מול משרד המשפטים. יכול להיות שנשנה את הסכומים.

ובלבד שלא מבטלים את העיצום.

לא. הסכומים כאן לא סגורים. המטרה היא שזה יהיה יעיל. זה הפיקוח שיש לנו.

בגדול זה אמור להיות איזשהו איזון בין הכדאיות להפר לבין המסגרת.

מאוזן. הכול צריך להיות מאוזן.

לגבי הסכומים, יהיה דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

הפר מפעיל צהרון הוראות לפי חוק זה, המנויות בטור א' לתוספת, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי הקבוע בטור ב' לתוספת.

הכוונה כאן שמכיוון שחלק גדול מהדברים ייקבעו בתקנות, הסטנדרטים ייקבעו בתקנות, אנחנו לא יכולים בשלב החקיקה כרגע להגיד מה ההפרות ולכן גם מה העיצומים הכספיים. לכן המנגנון שיש בחקיקה הוא שיש תוספת שמגבה את הוראות התקנות. ברגע שהשר מביא תקנות, הוא גם מביא תיקון בצו לתוספת וזה נכנס לתוספת, גם ההפרה וגם הסכום לגביה. זאת אומרת, אם הוא צריך להעסיק ארבעה עובדים על כך וכך ילדים, אם הוא מפר את זה, יהיה עיצום כספי וכולי.

לא מסר מפעיל צהרון מסמך לפי דרישת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 10(2), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 5,000 שקלים חדשים.

לא הגיש מפעיל צהרון הצהרה חתומה על עמידתו בתנאי החוק והתקנות בניגוד להוראות לפי סעיף 2, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 15 אלף שקלים חדשים.

כאן זה למעשה תחליף הפיקוח. תחליף הרישוי. לכן זה קצת יותר גבוה.

בסדר. סיכמנו עקרונית. במישור העקרוני מסמיכים אתכם. לא צריך להיכנס לכל סכום.

לא התקשר עם ספק מזון בהתאם לקבוע בסעיף בניגוד להוראות לפי סעיף 5, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 6,000 שקלים חדשים.

לא יידע את ההורים לפי סעיף 5(ד), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של אלף שקלים חדשים.

אחרי שהחוק יסתיים, אנחנו נעבור על כל החוק ורק נוודא שאין הפרות שלא התייחסנו אליהן. גם זה משהו לפרוטוקול.

לא תיקן ליקויים במועד הנקוב לתיקון ליקויים בהתאם להוראות הממונה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 15 אלף שקלים חדשים.

לא סגר את הצהרון בהתאם לדרישת הממונה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25 אלף שקלים חדשים.

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובלבד שהסכום שייקבע בור ב' לא יעלה על חמישים אלף שקלים חדשים.

זה סכום גג שיצטרכו עוד לתת עליו את הדעת כי אנחנו עוד לא יודעים איזה הפרות יהיו.

בסדר. סיכמנו.

זה לגבי סעיף גובה העיצומים. מכאן אלה סעיפים סטנדרטים שהם בכל פרקי העיצומים הכספיים בחקיקה.

הודעה על כוונת חיוב

היה לממונה יסוד סביר להניח כי מפעיל צהרון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 15 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה.

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 17.

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 19, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 16 רשאי לטעון טענותיו, בכתב או בעל פה, בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 17, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 20.

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 17, בתוך התקופות האמורות באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתחום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 15, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סעיף 15, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

השר, בהסמכת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סעיף 15, ובשיעורים שיקבע.

אני מציעה שלגבי ההפחתה, תביאו את זה כבר ביחד עם התקנות כי אחרת יש בעיה בהטלת העיצומים.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 17 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. הוגש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 26 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 15 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. לעניין זה "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

כשביקשת בסעיף 20 להגיע עם זה בתקנות, הכוונה שכל הסיפור של הסכומים המופחתים, החלטות השר בהקשר הזה, הסמכויות שהוא ישקול, את רוצה שזה יהיה כתוב במסגרת התקנות?

זה הסטנדרט. יש בעצם תקנות מיוחדות בכל פרק של עיצומים כספיים. זה סטנדרט. יש סמכות של הממונה מכיוון שהסכום הוא פיקס ואין אפשרות לרדת כי זה המבנה, יש גם סטנדרט לתקנות שבעצם אומרות איך אפשר להפחית. יש שם כל מיני שיקולים.

זאת אומרת, שני סטים של תקנות. זה לא במסגרת התקנות האלה.

נכון. יש סטנדרט. זה לא בעיה לנסח אותן. צריך להביא אותן ביחד כי אחרת תהיה להם בעיה להטיל עיצומים כספיים. כדאי לעשות את זה במהירות.

המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 18.

הפרשי הצמדה וריבית

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומי.

גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 15 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

זה נותן תשובה לגבי החוק של משרד הבריאות.

ערעור

על דרישת תשלום של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום.

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום

הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד החינוך את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

דבר הטלת העיצום הכספי.

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

סכום העיצום הכספי שהוטל.

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה.

פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין.

שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

הוגש ערעור לפי סעיף 23, יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם שפרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים.

השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות פלילית

תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 215, המהווה עבירה.

כאן אנחנו צריכים לראות כי זה בדרך כלל זה מנוסח כך בחוקים שיש גם עבירות פליליות אבל לפעמים הפרות הן עבירות פליליות לפי חוק אחר. לכן צריך לוודא את הנוסח בעניין הזה.

שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו.

כמובן אין כפל עונש.

עד כאן העיצומים.

למה אנחנו צריכים את הסעיף הזה כאן?

אני אברר.

עבירה פלילית לפי החוק הזה היא עבירה שממילא - - -

בעיקרון אין כפל עונש. השאלה אם צריך את זה כאשר העבירה הפלילית היא לפי חוק אחר. כאן אין עבירות פליליות. אנחנו נברר את זה.

בסדר. זה לבדיקה. היום זה עובר לפי הנוסח הזה וזה לבדיקה.

אם אפשר להשמיט את זה, אנחנו נשמיט את זה.

כי לי זה נראה שאם יש לנו עבירה פלילית רק לנושא של חוק - - -

לא, אבל יכול להיות שהוא עשה משהו.

אני מבינה, אבל בחוק הזה לא קבענו עבירה פלילית.

אני אומרת שאנחנו נברר. הנה, ליז כאן. היא תגיד לנו.

כן. צריך. בכל החוקים בהם מוסדרות עבירות, למשל חוק העונשין, אפשר לעשות עבירה למשל בנסיבות של מרמה והיא תהווה איזושהי הפרה על הוראת חוק רגולטורית כך שזה יתנגש עם קבלת דבר במרמה בחוק העונשין.

זאת אומרת, זה הסטנדרט.

לכן צריך את הסעיף הזה ולא משנה אם הוסדר העונשין בחוק הספציפי או לא.

בסדר. זה פרק העיצומים.

הוראות שונות

אי תחולה

הוראות חוק זה לא יחולו על מסגרות אשר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משתתף בתקציבן ועל קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990.

באמצע שנה הצהרונים הרי מוגדרים ככאלה שגם פועלים בתקופות חופשות בתוך השנה. גם אז לפעמים יש קייטנות. אם יש קייטנה שיש לה רישיון כזה, החוק הזה לא יחול עליה.

אולי כאן יהיה המקום להוסיף גם צהרון שחוק הפיקוח - - -

לא. ממש לא. תהיה כפילות וזאת כוונת המחוקק.

אני לא בטוחה.

אני אומרת לך. זאת כוונת המחוקק.

הבהרנו את זה גם בדיון הקודם. לא צריך לגביהם דין מיוחד.

תודה.

כרגע מה שמוחרג, אלה מסגרות משרד העבודה והרווחה והקייטנות.

ייחוד סמכות הפיקוח על המחירים

הוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, לא יחולו על מחיר בעד שירות של צהרון.

ביצוע ותקנות

שר החינוך ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה

תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ט.

יהיה תשע"ח.

אם תשע"ח, צריך הסדרים של מעבר.

דודי, למה יש לך את הצורך להתחיל בתשע"ט? מה אתה לא יכול ליישם בתשע"ח?

החוק מכיל איזשהו מנגנון חדש שמשרד החינוך לא ערוך למנגנון הזה.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, התחלת לא טוב. אנחנו באנו מתוך שהיינו קשובים. אתם זוכרים את נאום הזעם הראשון שלי? בלעתי את כל האגו שלי ולא רציתי לומר לכם היכן נולדתי. בלעתי את כל האגו ואמרתי שמקובל. זה חוק כבד, גררתי אתכם למרכז הבמה ואמרנו שמוסדות שממילא מתקיים שם פיקוח וכולי וכולי, שם אין לנו בעיה, זה אותו מנגנון. הלכנו והורדנו מוסדות פרטיים כדי שלא לחייב אתכם. התווכחנו על המתנ"סים ואנחנו אמנם מעבירים בקריאה ראשונה אבל לקראת קריאה שנייה ושלישית נקבל הכרעה. אני לא גונב את החקיקה ולא בורח אתה. אני יודע שזה פתוח אבל זה עובר בקריאה ראשונה. בקריאה שנייה ושלישית, נגיע להסכמות. לא נגיע להסכמות, עומדים בהתחייבות לוועדת שרים.

אם יש לך את כל זה, למה אתה צריך את תשע"ט? הלכנו רק לרישוי. הורדנו ועשינו את החוק חוק רזה. למה אתה צריך תשע"ט? אנחנו באילוצי זמן של סוף כנס ואתה אומר לי עכשיו תשע"ט?

המחיר המקסימלי נקבע. פיקוח בחלק מהמוסדות כבר קיים. בוא נגיד שאם יש חלק מהסעיפים בפיקוח שצריך לעשות אותם, נעשה אותם בהדרגה אבל אין שום סיבה שאנחנו נאפשר את הפריצות הזאת.

אלא אם כן מסתתר חשש אחר ואם יש, כדאי שתאמר לי אותו כי אני אעלה עליו לבד.

בעלי האינטרס ירוויחו זמן.

אותנו דווקא מטרידה הדחייה המיידית לא מהכיוון של הפיקוח אלא מהכיוון של קביעת הסטנדרטים על המפעילים. יש מפעילים שכבר התקשרו וקבעו מחירים.

יש מונח משפטי שקוראים לו הסתמכות.

נכון. יש להם הסתמכות.

הם יודעים את זה כבר מאפריל.

החוק עושה כאן הסדרת עיסוק מאוד מקיפה גם מבחינת מחיר, גם מבחינת כשירויות. כדי שהפגיעה הזאת בחופש העיסוק שאנחנו כולנו מסכימים שהיא לתכלית ראויה תהיה מידתית, נהוג לתת זמן להתארגן. חלופה אחרת היא שנקבע כאן הוראות מעבר אבל הן יגיעו לאותה התוצאה. לכן נכון לטעמנו לתת שנה כדי שהמפעילים יוכלו להיערך עם כוח האדם המתאים.

הדחייה הזאת, מה שאת אומרת עכשיו, היא שנה. שנה זה גם לא מידתי לצד השני. לכן אני אומרת שרוב המכרזים הם בעיצומם כרגע. יש אפשרות לשנות את פני הדברים. אם היינו מדברים באמצע שנה, הייתי יכולה לקבל לגמרי את הטיעון שלך, בטח לא לפטר אנשים באמצע השנה. אנחנו נמצאים לפני פתיחת שנת הלימודים. הצהרונים עכשיו חושבים עליהם. דרך אגב, הם כרגע רק מסיימים את השנה הקודמת. לדעתי הם עדיין לא התחילו לחשוב על השנה הבאה.

לפי מה שידוע עד היום הם מסרבים ללכת למכרז.

אני חוזרת בי לפרוטוקול. הם התחילו לחשוב על השנה הבאה אבל עוד לא נסגר שום דבר. לכן, עכשיו אנחנו באמצע יולי ויש להם עד סוף אוגוסט יש להם ים של זמן.

מי שרוצה להסתכל על זה בעיניים נקיות, יש דברים בתוך החוק שאנחנו יכולים להחליט על תחולה הדרגתית, יש דברים – סליחה על הביטוי – ייהרג ובל יעבור. כל הנושא של המחירים שאנחנו לא נוותר על זה מבחינת ההגדרה של מחיר מקסימלי. יש את סוגיית הפיקוח בעיקר במקומות בהם אנחנו יודעים שכבר יש פיקוח בחוק ואנחנו בעצם ממשיכים את זה.

אני הייתי שואלת אתכם רק שאלה אחת. למי אתם דואגים יותר עכשיו כשאנחנו מדברים? לאינטרס של הציבור? אני רוצה להגיד את זה. אני יודעת שאני עושה כאן משהו שאולי הוא חריג וחריף אבל אם אנחנו דואגים באמת לאינטרס של הציבור, יש לנו את כל הסיבה הטובה לקחת את זה ולראות איך אנחנו מחילים א זה מה-1 לספטמבר בצורה נכונה ולא להגיד שאנחנו לא מחילים ב-1 לספטמבר, נתארגן בשנה הבאה.

משרד המשפטים, את רואה, עזרתי לך ואני לא משפטן. ההסתמכות. אני רוצה לשמוע את עמדת מרכז השלטון המקומי. אני מתחבר לגישה שתאמרו לי מה אתם צריכים בתשע"ט ומה האפשרות בתשע"ח, ואני אתכם.

קודם כל, עמדת השלטון המקומי הייתה ועודנה שאנחנו חושבים שזה צריך להיות מיידי. אני כן מוכנה להבין את הטענה שמתייחסת לנושא של היערכות מפעילים מבעוד מועד ואני חושבת שהיא תופסת אותנו בעיקר בנושא של גני ילדים ואני גם אסביר מדוע.

כאשר פורסמה תכנית ניצנים, ברור היה שלפחות לגבי כלל הרשויות המקומיות שרוצות לענות על הקול קורא, זה חל עליהן לגבי בתי הספר היסודיים. ואילו לגבי גני הילדים, בהרבה מאוד רשויות מקומיות שאינן נכללות בסולם סוציו אקונומי אחד עד חמש, ניתן היה להמשיך שגרה למרות קיומן של הצעות חוק באוויר. זאת אומרת, העובדה שיש הצעת חוק שמונחת, היא לא הנותנת שהרשות המקומית נערכת ומשנה את כל תוכן המכרזים שלה כי יש הצעה באוויר. בדרך כלל מה שהיא כן עושה, היא מייצרת סעיף כללי שאומר שהמפעיל יצטרך לעמוד בסטנדרטיזציה ככל שתהיה מעת לעת על ידי משרדי הממשלה השונים. אני בספק אם זה תופס בכל מצב, אם אנחנו מדברים על רפורמה כל כך משמעותית.

כאשר אנחנו בכל זאת רוצים לחשוב על החלה הדרגתית, אם זה הכיוון של הוועדה, הנושא של בתי הספר היסודיים בעיני מאוד חשוב מכיוון שאם נשים לב, הצעת החוק כאן מתייחסת לבתי הספר בכיתות א' עד ג' ואילו הקול קורא של ניצנים מתייחס לכיתות א'-ב'. אני לא הייתי רוצה לייצר מצב שבו יהיה לנו דין אחד בכיתות א'-ב' ויהיה לנו מצב אחר בכיתה ג'. אני חושבת שהתוצאה תהיה יותר ויותר רשויות שיבחרו לא לענות על הקול קורא ובכך אנחנו למעשה הפסדנו את שתי הציפורים. אני חושבת שזה בוודאי ובוודאי לא מצב שאנחנו רוצים לכוון אליו. לכן, אם כבר, בתי הספר היסודיים.

בשנה זו.

וגני הילדים.

לא אמרתי את זה. אני ממש לא אמרתי את זה. אני התחלתי ואמרתי שעמדתנו הייתה החלה מיידית. אני אומרת שככל שיש כאן התכנסות לכיוון החלה הדרגתית, אני חושבת שבראש ובראשונה צריך לתת את הדעת לבתי הספר היסודיים כדי שלא ייפול לנו הקול קורא.

אני מתחברת לדבריה של חברת הכנסת שאשא ביטון. אני חושבת שהתחולה צריכה להיות גם לגני הילדים וגם לבתי הספר. על מה שאני כן מוכנה לדבר זה על נושא הפיקוח. אפשר להתחיל פיקוח הדרגתי, אפשר למצוא מנגנון ולא הכול ביחד. אני מאמינה שברגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף, הרשויות המקומיות יתכנסו לתוך החוק הזה כי אף ראש עיר בשנת בחירות לא ירצה לסכן את עצמו. בלי פיקוח של משרד החינוך, אנשים ידעו על החוק הזה. תאמינו לי, ראשי הרשויות ידעו לקיים את החוק הזה.

אני רוצה לשאול שאלה. על המחיר, אין ספק שהפיקוח הוא מיידי. אם יש סעיפים שקשה למשרדים להיערך אליהם מיד בתחילת תשע"ח, תיצרו מסלול הדרגתי. אין לי בעיה. אנחנו קשובים.

מחיר קשור לסל השירותים. צריך יהיה להגדיר גם את סל השירותים.

סל השירותים מוגדר. אפשר פשוט לעדכן אותו.

תאמינו לי שקשה לנו להכיל את הידע שלכם במכה אחת.

אל תוותרו.

אי אפשר לוותר. זה קשדור אחד לשני.

יש כאן שני היבטים. האחד, על מה משרד החינוך יכול בעת הזו ובתוך פרק זמן קצר להשתלב בפרק זמן סביר. אלה היקפים שהם יותר גדולים מהקול קורא.

עד לקריאה השנייה והשלישית אתה יכול לעשות לי תכנית עבודה?

זה עולם אחד. עולם שני, ואני חושב שהוועדה הזאת צריכה להיות מוטרדת מכך מאוד, שיש גם את הגנים המוכרים שאינם רשמיים, המפעילים שלהם לא היו ערוכים עד לפני זמן לא רב לכך שהפיקוח חל עליהם. אגב, יושבים כאן נציגי מרכז השלטון המקומי, אנחנו מקבלים - - -

הם התכתבו אתי שלושה חודשים.

אני קשוב, בניגוד לחברותיי. אני שם נפשי בכפי ואני אומר בניגוד לחברותיי. כשהולכים להליך חקיקה, אין ספק שצריך לראות שלא עושים משהו שבסוף גם התכלית הראויה שאנחנו רוצים לכוון אליה תיפגע. צריך לעשות את זה באחריות. אין כאן אגו. אני חושב שהרגשתם שאין סביב השולחן אגו, לפחות מבחינתי. יש כאן עניין להביא תכלית ראויה בחקיקה. אני ישר, וזה עולה לי ביוקר שאני אדם ישר. אני רוצה להביא תכלית ראויה. ליישם את התכלית הראויה.

אני גם לא מקבל שהכול בתשע"ט. לא מקבל. לכן אני אומר לך שאני הולך למסלול שאתם תסכימו אתו. כופפנו אתכם לקראת קריאה ראשונה שבאמת בנוסח נכנסו המתנ"סים. אני אומר לכם – לא התייעצתי עם חברותיי – שאני משאיר את תשע"ט כרגע בקריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו מתכנסים להתדיינות.

אבל שנת הלימודים מתחילה.

לא. חבר הכנסת מרגי, לא. הפוך. אנחנו נעשה תשע"ח ונתווכח על זה בקריאה שנייה ושלישית.

שנת הלימודים מתחילה בספטמבר.

לא. בשום אופן לא.

לא סיימתי את דבריי. תנו לי לסיים. אני אומר לכם מה שתלוי בי. אני מחויב להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. נעים לאוזן, לא נעים לאוזן, נוח לנו עם זה או לא, זה המצב. אני אומר את זה גם כצפירת הרגעה לכם וגם כצפירת הרגעה לחבריי חברי הכנסת. אנחנו בסוף בסוף נתכנס לקריאה שנייה ושלישית בהסכמה מלאה. נתווכח אבל לא במסגרת שולחן הוועדה. נתכנס מיד לישיבה מצומצמת של המחוקקים ואתכם כדי לראות איך אנחנו מנסחים את הסוגיה הזו של ההחרגה, בסוגיה של המתנ"סים, ולגבי איך המנגנון, איך אתם מביאים מנגנון של פיקוח הדרגתי. הנה, אני אומר לך. כמו שאני מצפה מהם, ממשרדי הממשלה, שלא יחששו מזה שאני מעביר בנוסח היום את המתנ"סים, אני מצפה גם מעצמנו, גם מכם, שלא תחששו מזה שעובר תשע"ט. זאת לא קריאה שנייה ושלישית אלא בסך הכול קריאה ראשונה.

אדוני, משפט אחד. אנחנו עכשיו בתחילת חופשת הקיץ. אם אנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה כך, תן לי להבטיח לך שגם אנשים שרצו להתיישר לפי החוק, לא יעשו את זה. יהיו התקשרויות.

סליחה שאני מפסיק אותך. באותה מידה שר החינוך יכול להטיל מחדש - - -

הייתה כבר התקשרות.

אני רוצה לראות ששר החינוך יגיד לא לחוק הזה. אני רוצה לראות אותו יוצא לציבור ואומר שהוא לא הולך עם החוק הזה.

אני מאוד שמח על הדיון. אני רוצה לומר משהו למשרד החינוך. כל הזמן מדברים על משרד החינוך ולא מדברים על השלטון המקומי. בסוף מי שמבצע את כל הנושא של החינוך הפורמלי והלא פורמלי, זה השלטון המקומי ואנחנו לא צריכים כלום. האמינו לי, אני מדבר בשם ראשי מועצות וראשי ערים. אנחנו לא צריכים כלום, אבל אל תפריעו. תגידו מה.

החוק מטיל עליהם את הפיקוח.

אין שום בעיה. בפרקטיקה, אתה חושב שראש עיר יצא נגד הילדים שלו? נגד ההורים שלו?

בשנת בחירות.

אתם לא נורמליים. הם יותר מכל אחד אחר מקפידים ונלחמים כדי לקבל את התקציבים כדי לבצע. הפיקוח, תסלח לי, תקשיבו, אני באמת אומר לכם, לא יכול להיות שהפיקוח הוא אבן היסוד של החקיקה הזאת. לא יכול להיות. משהו השתבש בקוד הגנטי.

אם אנחנו מעבירים – אני מתחברת לדברים של חברת הכנסת קארין אלהרר ואני רוצה לחדד – תשע"ט, שומעים אותנו מפעילים בחוץ, ישתמשו בזה נגדנו. יגידו שעברה קריאה ראשונה בצורה כזו ופתאום הם נערכים בצורה אחרת. אנחנו נעביר תשע"ח כי זה יהיה תשע"ח אבל אין שום בעיה שנהיה קשובים למתווה שאתם תביאו, מתווה מדורג, אנחנו נסכים אתכם לכל תהליך מקצועי שאתם תציגו אבל הפיקוח יתחיל ממילא בתשע"ח. אם לא, אנחנו תוקעים את העגלה.

אני סומכת על יושב ראש הוועדה.

אני הצעתי. נראה מה אנחנו עושים.

הכוונה שלנו היא השנה הזאת. אני סומכת על היושב ראש שגם הוא מבין את זה. יכול להיות שאפשר למצוא החרגות לגבי הפיקוח.

בהמשך למה שדיברנו, היועצת המשפטית מבקשת לשמוע את זה מכם, בנושא של הגדרות הצהרונים בנושא התשלומים, אפשר להכניס שם, צריך לחשוב על זה משפטית, תאגידים שונים או משהו כזה.

כי תאגידים שונים, אני לא בטוחה שזה עוזר.

לא הייתי חלק מהשיחה אבל אני רוצה להבהיר. החוק הזה כמו שהוא, אין בו כמעט סטנדרטים. הוא קובע מעט מאוד סטנדרטים. בדיון הקודם כן הבאנו טיוטה ראשונית של תקנות אבל אם אתם זוכרים, הדוגמה הכי קלה הייתה לגבי העסקה של עובדים. הסטנדרטים של עובדים מסוימים. זאת אומרת, התקנות דורשות שנות הכשרה.

השר צריך לקבוע אותן. נכון?

כן.

בידי מי הגמישות?

לכן אמרנו שנחיל את זה בהדרגה.

היא הנותנת, גברת חורין. דודי, אתה הצלע הכי קשה כאן.

הערה משפטית.

חכי. תני לי.

אני רוצה לומר מילה לגבי התקנות.

חכי עם התקנות. דודי, תקשיב מה אני בא לומר. אני אומר שאני מבין את הצורך לעשות את ההתאמות שלכם, להיערך, גם מבחינתכם.

הצורך של הציבור.

מתוך כך שאנחנו קשובים לציבור ולמפעילים הפרטיים ולכל מי שהסתמך עלינו. בסדר? אז מה, אני כל פעם צריך לחדד? הרי כולנו משרתים את הציבור. זאת ההנחה ממנה אני יוצא. לא תמיד אני מרגיש שכולם, אבל בסדר. בסוף דאגתנו היא לציבור. אני אומר שיש לכם שהות לקחת את הנייר הזה ולומר לי ביושר למה אתם כן יכולים להיערך בתשע"ח ומה לא בתשע"ח אלא בתשע"ט. תאמין לי שתמצא כאן תמיכה. אבל לבוא ולומר כל החוק הזה בתשע"ט? בוא נוותר על החקיקה בכלל. אני לא נמצא במצב כזה. כמו שהתחייבתי לוועדת שרים, יש לי גם התחייבות לשרים אחרים להעביר את החוק הזה.

האמת נמצאת באמצע. לכן אני אומר לכם שאני חוזר בי. אני לא חוזר בי מההבטחה שלי שקריאה שנייה ושלישית תעבור אך ורק בהסכמה, שיסתדרו השרים ביניהם שם למעלה. אך ורק בהסכמה. אני אומר לכם שמרגע זה הבטחה שלי, כפי שנתתי אותה. קריאה שנייה ושלישית, החוק יעבור כולו בהסכמה. לא תהיה הסכמה, לא נעביר את החוק.

מבחינתי אני מסכם את הדיון. יפעת, שכנעת אותי. סוגיות פתוחות לקראת קריאה שנייה ושלישית – מתנ"סים ותשע"ח.

הערה אדוני היושב ראש מניסיון בוועדת ביקורת. אני לא רואה שכתוב כאן שהתקנות הדרושות הן מנדטוריות. מה קורה? מניסיון משרדים ממשלתיים לא מתקינים את התקנות ואחרי כן מבקר המדינה כותב דוח, 156 סטים של תקנות לא הותקנו, ואז מתחיל דיון מוזר בין הכנסת לבין הממשלה והממשלה אומרת שלא חייבים וכין צורך בתקנות.

את יודעת לגבי כמה חוקים בוועדת החינוך לא תוקנו התקנות?

אני מבקשת שיהיה רשום שהתקנות הן מנדטוריות ואם אפשר יהיה לקצוב זמן לכך.

תודה רבה. שאפנו בדיון הקודם ואמרנו שלקראת קריאה שנייה ושלישית התקנות יהיו מוכנות או לפחות נוהל השר.

לא בנוהל. בתקנות.

מה שבנוהל השר – בנוהל השר.

לפני שאני ניגש להצבעות, כמה אנשים ביקשו רשות דיבור. ארגון גננות מחנכות.

אני באמת מברכת על היוזמה הזאת. אני מארגון גננות מחנכות. מי כמונו חושב שזה מאוד חשוב לתת פיקוח ולשים את הדגש על הפיקוח על הצהרונים, אבל מאוד חשוב שנפרוט את המילה פיקוח לפרטים מאוד קטנים שעליהם בכלל לא דובר כאן.

אם אנחנו מדברים על הכשרת הצוות הפדגוגי, ברגע שאתם מתקצבים את המתנ"סים בסכומים מסוימים, הם הולכים לחסוך עכשיו על חשבון גב הילדים שלנו ואני יודעת מה אני אומרת. אם זה לגבי הכשרת הצוותים הפדגוגיים, מי שנכנס לצהרונים, אלה אנשים לא מוכשרים ברובם, לצערי הרב, אנשים שאין להם גישה לילדים.

היום המצב הוא אידיאלי, לפני החקיקה. הכי טוב שבעולם. עד עכשיו הייתה תעודת זהות ואנחנו הולכים לתקן ואז אנחנו מואשמים בכך שזה יהיה על חשבון הילדים. בדרך כלל הארגונים שחפצים בתיקונים, הם שעושים את הפיליבסטר.

עד כמה הכישורים שלהם מתאימים לעסוק בגן הילדים. מאוד חשוב לתת על זה את הדעת גם בסעיפים הקטנים האלה של פיקוח. שמירה על ציוד בגן, אנחנו מגיעים בשעה 2:00 עד 4:30, אז הגנים עוברים לצהרונים, והגנים עוברים השחתה. אני ממש אומרת את זה במילה מאוד גסה כי זה המצב. השחתה של הציוד. אלה דברים שצריכים לתת עליהם את הדעת. העובדים לצהרונים מגיעים בדיוק בשעה 2:00, על הדקה. הם לא מגיעים לחפיפה לפני.

יש את זה בקול קורא.

אנחנו מאוד מקווים שתהיה החפיפה הזאת.

זה אפילו מתוקצב.

הילדים מקבלים ארוחת צהרים מאוד מאוחר בגלל שהם מגיעים מאוחר. אם הם יגיעו יותר מוקדם, אפשר בהחלט יהיה לתת את הצהרים לילדים.

משרד החינוך, תשומת לבכם. מעבר להערים קשיים, תשמעו דברים פרקטיים. אני מאוד מודה לך. משרד החינוך קשוב לכך. אני מבקש, אם יש בנהלים שאתם אמורים להכין, להכניס גם את זה עד כמה שאפשר כי את הטענות האלה שמעתי מהבעלויות.

אני רוצה לומר עוד משפט קטן. אני יודעת שבגלל התשלום יש קושי לגייס כוח אדם איכותי אבל זה בגלל התשלום הזעום שגם נותנים למטפלות של הצהרונים. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

תודה. דוקטור שולמית ביסמנובסקי.

שלום. אני יושבת ראש ארגון הגנים הפרטיים בישראל. השאלה שלי היא ליועצת המשפטית, לקבל תשובה לגבי ההגדרה הסופית, מה החלטתם לגבי מפעיל צהרון ומה זה צהרון. האם את כותבת שם בעקבות הדיון למעט מי שמפעיל צהרונים במבנים פרטיים.

לא. כרגע לא. זה לא מה שהוחלט.

מה לגבי רשויות מקומיות שבעצם מוציאות מכרזים להשכרת מבנים בעשרים אלף שקלים, 25 אלף שקלים לחודש? מי ייתן את הדין על זה? הילדים האלה יהיו מופלים לרעה ולא יהיה להם צהרון? הם יהיו מופלים לרעה על ידי החוק הזה.

זה סעיף 7.

מלכתחילה, וזו הייתה כוונתנו, וכדי שזה יהיה ברור אנחנו גם ניתן על זה את ההתייחסות הספציפית בהצעת החוק. כאשר השר בהסכמת שר האוצר ובהיוועצות עם הוועדה קובע את המחיר, בין היתר אחד ההיבטים שהוא ייקח בחשבון הוא המבנה של התאגיד כאשר יש גורם רווח, יש לו מבנה עלויות שונות.

רשות ההגבלים העסקיים מגבילה את העסקים. היא מחייבת את התחרות וזה לא בא לידי ביטוי כאן. כבודו, אתה הגשת יחד עם עוד חברי כנסת, כולל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ב-20 במרץ הצעת חוק דומה בה כתבתם בפירוש שהצהרונים האלה לא יפגעו בצהרונים אחרים שקיימים היום.

נכון. בסוף נצמדנו לנוסח הזה של ועדת השרים.

מי שמעוניין לפתוח מסגרות פרטיות אחרות כפי שנהוג כיום, יוכל להמשיך לעשות זאת. כרגע אתם פוגעים בהרבה מאוד ילדים.

תודה. אני חושב שההתייחסות שנתן דודי מזרחי לסוגיה הזאת בהתייחסות עתידית, מקובלת עלי.

היועצת המשפטית, אני רוצה לגשת לפרוצדורה של המיזוגים.

קודם כל, צריך למזג את כל הצעות החוק. צריך להצביע על זה. יש חמש הצעות חוק.

אבל יש כאן סתירה.

כל החיים שלנו הם סתירה אחת גדולה.

הציבור יכול להגיד משהו?

עד עכשיו לא אמרת? לקחתי לתשומת לבי שעד עכשיו הציבור לא אמר כלום. בבקשה.

כמה דברים. ראשית, אנחנו כמובן מתנגדים לדחייה לתשע"ט.

אבל לא דחינו.

רוצים שייקחו בחשבון התאמות שמתחייבות. רשויות שבאו וניסו לבדוק בצורה מאוד רצינית גילו שיש פערים לדוגמה עם כוח אדם, עם הכשרה מקצועית. צריך לעשות את זה מדורג. בלי שום ספק צריך להתייחס לגנים עד כיתה ג' שצריכה להיות בפנים.

הזכירה הגברת הנכבדה את הנושא של ארוחה. צריך לתקנן את זה מסודר, בשעה מסודרת ולא פתאום ב-1:30 ולא 10:00 בבוקר.

נקודה נוספת שעלתה השבוע. מכתב של מנכ"ל משרד הרווחה לגבי 7,700 ילדים שלא נכללים ואין להם מענה במסגרת של החקיקה הזאת וצריך לקחת אותם בחשבון.

ילדי רווחה לא משלמים את הסכומים האלה.

מי הילדים האלה?

מר סגל, אני אומר לך משהו ואל תספר אותו לאף אחד. לא תמיד מי שאומר משהו או מחווה את דעתו על חוק כזה ואחר, מכיר את החוק או מבין אותו.

תבדקו את זה.

בסדר. תודה. הערכתך נרשמה.

הערה אחרונה. הערתי אותה קודם. השותפות וההימצאות של ההורים בכל ועדות ההיגוי וקבלת ההחלטות מחויבת.

מצדיע לך על העקביות ועל ההתמדה. אמרנו שנתקדם הלאה. אני לא חושב שזה נכון לעשות זאת בכל חקיקה.

מיזוגים, גברתי היועצת המשפטית.

אתם צריכים לשבת עם משרד החינוך ולמצוא את הנוסח המתאים. הם מבינים את הקושי.

הקושי צף ודודי התייחס אליו.

הם קולטים את העניין.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

אני אגיד את מספרי ה-פ'. פ/3502, פ/3510, פ/4276, פ/4075 ו-פ/590.

מתמזגים לחוק אחד.

צריך להצביע על זה.

מי בעד מיזוג כל הצעות החוק?

הצבעה

בעד – פה אחד

המיזוג נתקבל.

אני מצביע במקום חיים ילין.

אני מצביעה בשם מירב בן ארי.

אין מתנגדים ואין נמנעים. המיזוג אושר פה אחד.

הנוסח הוא כפי שהוקרא עם כל התיקונים. כרגע הכנסנו בסעיף 7 גם את נושא סוג התאגיד.

גם המתנ"סים בפנים.

כן.

ושנת תשע"ח.

כן.

הנוסח כרגע לא כולל את מבני הציבור.

כולל.

אני רק אומר שלאור ההערות שנשמעו כאן על תשע"ח, שהן נכונות מבחינה משפטית, יהיה צריך לעשות התאמות. אני אכניס לדברי ההסבר שבקריאה שנייה ושלישית אנחנו נעשה זאת.

בסדר. מי בעד הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017 כפי שהוקראה עם כל התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017, נתקבלה.

אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק אושרה פה אחד.

הצעת החוק תעבור לקריאה ראשונה במליאה. כפי שאמרתי, אני מבטיח שלקראת קריאה שנייה ושלישית יתקיים משא ומתן אינטנסיבי כדי להגיע להסכמות, בתקווה שזה יהיה כפי שאנחנו מצפים.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:43.