הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 562
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 24/07/2017
המאבק בתאונות דרכים - הקצאת תקציב ליישום החלטות ועדת המנכ"לים
פרוטוקול
המאבק בתאונות דרכים - הקצאת תקציב ליישום החלטות ועדת המנכ"לים
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר – מ''מ היו''ר
ג'מעה אזברגה
עבד אל חכים חאג' יחיא
איילת נחמיאס ורבין
חמד עמאר
אלי גרונר - מנכ"ל, משרד ראש הממשלה
כפיר מצוינים - ראש תחום פרויקטים בכיר, משרד ראש הממשלה
נעמה הולצמן - יועצת מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה
דן להב - סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה
קרן טרנר - המנהלת הכללית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
פיליפ פארן - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מיטל הומינר - מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אהוד אדירי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, משרד האוצר
נועם בגיינסקי - ראש מדור מצלמות א-3, המשרד לביטחון פנים
נוגה ברגר - קצין אגף התקציבים, המשרד לביטחון פנים
אברהם חסדאי - ראש חטיבת מקרו תקציב, המשרד לביטחון פנים
שרית פילפסון - ראש מחלקת תביעות, המשרד לביטחון פנים
מירי כהן - מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות
יפעת רוה - משרד המשפטים
מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי משפט
מיכאל שפירא - מנהל אגף תקציבים, הנהלת בתי משפט
רחלי טבת ויזל - מנכ"לית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה פנה"צ וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
עמי רוטמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
אוהד קורן - מנהל אגף פרויקטים ייעודיים ומשימתיים, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים נגישות ואורח חיים, משרד החינוך
אורי קריב - מנכ״ל סייפר פלייס, יצרני משווקי מערכות בטיחות בכלי רכב
גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים
יהושוע שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה
אמנון שדלצקי - מנהל מחלקת בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית
אלי ורט - סגן מנהל מחלקת בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית
צחי ליטבק - קצין בטיחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית
אלי יפה - סמנכ"ל קהילה, מגן דוד אדום
גיל מושקוביץ - סמנכ"ל מבצעים, מגן דוד אדום
יעקב אדלר - חבר הנהלה, אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
נורית גרוסמן - יו"ר עמותת אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
דן קדרון - נכים למען נכים
בוקר טוב לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, אדוני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ברוכים הבאים בצל קורתנו. היה קצת קשה אבל הגעת. זה היה רחוק, הדרך, אבל הגעת ואני באמת אומר תודה. תודה שבאת והגעת עם הצוות שלך. דובר, רשמת, אורחים נכבדים, אני ברשותכם, כמדי יום מבקש להתחיל בשיר. היום אני רוצה להזכיר שמדובר בשירים עבריים, ישראלים, והפעם בחרתי את "גן נעול" של המשוררת רחל. "גן נעול" הוא שיר מאת רחל המשוררת אשר נכתב בתל-אביב הקטנה, באדר תרפ"ח-1928. השיר עוסק ביחסים – בוקר טוב למנכ"לית משרד התחבורה. ברוכה הבאה בצל קורתנו. כתוצאה מהעובדה הזאת שגברתי פה אנחנו גם זוכים לשזוף את פנינו ואת פניו של אודי אדירי, שבימים אלה זה בכלל...
אז ברשותכם, אני רוצה לחזור לאחור: כמדי יום, אנחנו מתחילים את היום בהקראת שיר.
לפני שאני מקריא, אני אומר שמה שיפה בשיר זה שאתה יודע, זה לא בהכרח השתי מילים האלה "גן נעול", הוא בהכרח מדבר על הכיוון שאתה הולך. כל דבר יש לו - -
נכון, יש כאן לי התייחסות בעניין הזה. "גן נעול" הוא שיר מאת רחל המשוררת אשר נכתב בתל-אביב הקטנה באדר תרפ"ח-1928. השיר עוסק ביחסים ובתקשורת חזותית ומילולית בין בני אדם. רחל הקדישה את השיר לזר. על פי הפרשנות המקובלת לאהובה, זלמן רובשוב שזר. הביטוי "גן נעול" הוא שיבוץ מפסוק בשיר השירים: "גן נעול אחותי כלה. גל נעול, מעיין חתום." שיר השירים ד', י"ב. המשוררת רומזת ברמז הזה כי לדעתה הזולת הוא משאב חיוני לקיום האדם כמו מים. משמעות המילים היא כי הנגישות לזולת או התקשורת הבין-אנושית עלולה להיות חסומה או עשויה להיות פתוחה כמצב נתון, ותלויה רבות גם במצב ההדדי לשונות, ולעצב אתה לכאן ולכאן, וזה כל כך מתחבר עם המציאות שבה אנחנו חיים בימים אלה.
גן נעול – רחל
"מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים, אך תמתנה רגע,
והנה שפלו כבר נבוכות
גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול.
האלך לי, או אכה בסלע.
עד זוב דם.
עד זוב דם."
האמת, שיר מדהים. ברשותכם, מעבר חד, אנחנו גם פותחים את היום בהודעה על מספר ההרוגים שהיום אנחנו נמצאים: אנחנו עומדים היום על 224 הרוגים, אדוני המנכ"ל, גברתי המנכ"לית. בתקופה הזאת בשנה שעברה עמדנו על 212, שגם אז זה היה הרבה מאוד וכבר היתה יציאה מתוך המסגרת.
המשמעות היא שבקצב הזה אנחנו בוודאות, אם לא יקרה איזה נס או לא תהיה התעשתות, אנחנו נמצא את עצמנו מעבר לקו 400 ההרוגים, שזו כבר חזרה מטורפת לימים של המספרים שבהם אנחנו איך אומרים? לא רוצים להגיע אליהם. ועשינו ונלחמנו כל מלחמות ישראל כמעט כדי איך אומרים? לשנות את התמונה.
אני ביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לבוא ולהציג כאן בפנינו את הדוח שהוא הכין. אני רוצה לבוא ולומר: אין לנו עניין לייצר כאן התעמתות בינינו לבינך או בינך ובינינו לבין המערכות האחרות. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת יותר מכל ועדה אחרת לפניה, מובילה ומשתדלת להוביל את המאבק בקטל בדרכים באמת בכלים לא פשוטים. עד כדי כך, גם הקמנו ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת יעקב אשר, שעושה עבודה מדהימה לכשעצמה. זו הזדמנות נוספת לומר לך תודה ולצוות שמלווה אותך בעניין הזה.
הוועדה ערכה שימוע, באמת שלא היה כדוגמתו. הופיעו כאן כל המערכות, ובסיום העבודה גם פניתי לראש הממשלה ולשר התחבורה וביקשתי שתוקם ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה. לא כי סברתי שראש הממשלה צריך לעסוק בזה ביום יום למרות שכן הוא היה אמור. אני מתכוון במובן הזה שזאת תהיה אמירה ציבורית לנושא דרמטי עד בלי קץ. כמו שאני אומר, אנחנו ממש ברגעים אלה חווים חוויות לא פשוטות במישור הביטחוני-מדיני, ואני מקווה שהעניינים שם, בירדן, בסופו של דבר אם אדוני יודע להגיד לנו כמה מילים בעניין אני אשמח אבל באמת, אני מתפלל שהעניינים שם יסתיימו בסופו של עניין בצורה סבירה. אני לא יודע אפילו למצוא את המילים מה כבר טוב או מה פחות טוב או מה יותר נכון ומה פחות נכון אז אני מעדיף להשתמש במילים מאוד עדינות בעניין הזה. ותראה, כל המהדורות עוסקות בזה כל הזמן ובצדק. חס וחלילה, אינני מבקש להמעיט כהוא זה מערכו של העניין ופה כל יום, כל יום, כמו סוג של גזירת גורל.
החלטתם שלא תקום ועדת שרים, ועדת מנכ"לים. האמת, ואני אומר את זה לך בצורה הכי מכובדת שאני יכול לגייס לעצמי, שהיו לי ציפיות מאוד גדולות. אני אומר לך את זה בכנות. גם נפגשנו יעקב אשר ואני יחד אתכם במובן הזה שרצינו שתביאו בשורה מעבר למשהו כי אחד הדברים שביקשתי - יושבת כאן מנכ"לית משרד התחבורה שהיא כבר בת בית כאן, ומשרד התחבורה מציג את ה-2.5 מיליארד איך אומרים? הם כבר יודעים לקרוא את לאחור. אותו דבר עם השר לביטחון פנים. השר לביטחון פנים, עם התוספת והכפלת משטרת התנועה, כבר אנחנו יודעים להקריא את זה מהסוף להתחלה ומההתחלה לסוף. ומה שציפיתי ועדין אני מצפה, שתהיה פה איזו סוג של בשורה שאומרים: וואלה, אפילו אמירה שראש הממשלה יקיים אחת לחודשיים דיון במליאה סביב ההתקדמות. וואלה, זה יותר חשוב לי אפילו מתקציב.
זה סוג של הנפת דגל ששם את הנושא על סדר יומנו הציבורי. זה מה שאני רוצה שכולנו נרגיש שנהיה שותפים אמתיים ברצון הכן שלנו, לא רק במילים, לקחת את הנושא הזה ולהיאבק בו בכל הכוח.
ולכן, ביקשתי שתבוא לכאן, לא להתעמת אתך. ואתה יודע, כשאני רוצה להתעמת, איך אומרים? זה חלק שאני אוהב.
זאת אומרת, אין לי בעיה עם זה אבל אני באמת בא לכאן, ואני יודע שאדוני לא מאלה רצים לוועדות אבל אני אומר: כיבדת אותנו, באת לכאן, מנכ"לית משרד התחבורה מכבדת אותנו, באה לכאן - -
אנחנו נבקש לשמוע אותך אבל בבקשה, שאדוני יהיה ממוקד בעניין עצמו. ובאמת, שהמצגת, איך אומרים? דן, אנחנו יודעים לקרוא ואנחנו רואים מרחוק. אם אני אתקרב, אני לא אראה מה כתוב. אני רוצה שבאמת נהיה ממוקדים, ואם תוכל לתת לנו בשורה במגזר הערבי, ששם באמת אנחנו יוצאים מגדרנו בעניינים האלה. בשורה להולכי הרגל. אלה שני המוקדים היום שלא נדבר על רוכבי... אני סיימתי את החלק הזה עכשיו. יעקב אשר בבקשה, בקצרה.
אדוני היושב ראש, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, תודה שהגעת. אני רוצה לומר באמת: יש לפעמים ישיבות שהן דקלרטיביות. אתה יודע, בשביל קצת פוליטיקה, קצת תקשורת. הוועדה הזאת במשך השנתיים האחרונות פלוס עשתה עשרות ישיבות. עשרות ישיבות של ועדת הכלכלה בנושאים הללו. ישיבות עומק, ישיבות מקצועיות עם שיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה, ונמצאת כאן המנכ"לית. נעשתה עבודה מאוד מקצועית. ועדת המשנה התכנסה. אנחנו רואים גם שבכלים הפרלמנטרים שלנו אנחנו מאתגרים את המשרדים ובאמת הרבה שינויים קורים והתחילו לקרות ולכן, אני חושב שבאמת הישיבה הזאת היא לא ישיבה בשביל לנגח ולא בשביל להוציא כותרת אלא לראות איך מתקדמים עם זה. אני דווקא שמחתי שזה הפך להיות מוועדת שרים לוועדת מנכ"לים. אני חושב שהמנכ"לים הם זרוע הביצוע של מדינת ישראל בסופו של דבר. אני חושב שהתפקיד שלך כמרכז הכוח הזה הוא תפקיד חשוב גם לעכשיו וגם להמשך למעקב ובקרה וגם לשינויים בהחלטות תוך כדי תנועה. לא יקרה כלום בעניין הזה.
יש שינויים גם בבט"פ מבחינת הנושא של הניידות, תוספת למול החוסר האדיר שהיה בשנה שעברה אבל עדין החוסר קיים. יש שינויים גם בתשתיות, הקדמת תקציבים וכולי. יש ריענון גדול מאוד במשרד החינוך. נכנס היום מנכ"ל שבמקרה היה מעמותת "אור ירוק", איש שהנושא הזה בוער בעצמותיו. יש שינוי גדול, עשינו ישיבה בשבוע שעבר ובאמת איתן, חבל שלא הספקתי לעדכן אותך. באמת דרמה בהתייחסות שלהם ובשינוי שלהם לדברים האלה.
יש נקודה נוספת שהיא כלי חשוב: החוק של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צריך להיסגר עד סוף השנה הזאת. זה חוק שכבר 10 שנים קיים ופג תוקפו בעוד כמה חודשים. זו הזדמנות שלכם לחדד את הרשות הלאומית כראש הקואליציה למלחמה הזאת בתאונות הדרכים.
אני אסיים עם מה שאמרתי בהתחלה: החשיבות הגדולה שבאמת הוועדה הזאת תמשיך, אל תסתפק במסקנות, וגם יכול להיות שיהיו דברים כאלה ואחרים שצריך לשפר אותם אבל להמשיך את הוועדה הזאת. שהוועדה הזאת תתכנס אחת לכמה זמן, תראה מה קורה עם משרדי הממשלה, תעקוב אחרי הדברים כי המגיפה הזאת, אדוני המנכ"ל ואדוני היושב ראש, היא מגיפה שאנחנו פשוט מתחילים לחשוב שזה לא בתחום מה שאנחנו יכולים לעשות, ולא היא. אנחנו יכולים לעשות וצריך לעשות.
תודה. מה שאני אומר לך, יעקב, ובהמשך לדברים שאתה אומר: אם אדוני ייקח את זה על עצמו כראש המתכללים, זאת אומרת, אם אנחנו רוצים שהרשות תהיה הזרוע המקצועית בהתכתבות בין המשרדים השונים, שיודעת לתת את המענים - אם אדוני ייקח את זה על עצמו באמת, אני יודע שזה לא נושא פופולרי. אף אחד לא אוהב תאונות ושידבק לו העניין הזה אבל אני חושב שפה, כל המציל נפש אחת – באמת, זו לא אמירה בעלמא, זה ממש כך, בוודאי כשמדובר בנפשות נעלמות.
בבקשה אדוני. אם יש לך משהו שיכול להגיד מה קורה ברגע זה - -
קודם כל תודה רבה. בוקר טוב, חודש טוב. אני באמת רוצה להודות ליו"ר הוועדה איתן כבל, יו"ר ועדת המשנה יעקב אשר, שהזמנתם אותי. אני מכבד מאוד את האווירה והכיוונים שהפניתם פה, שאנחנו שואפים שיהיה פה דיון ענייני, ממוקד תוצאות ולא בהכרח תשומות.
אני מעריך מאוד את הפרדת הרשויות, וטוב שיש דיאלוג בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. יעקב, דיברת על האיגום שעשית עם משרדי הממשלה ואני מברך על כך. אני מקווה שנמשיך לעבוד בשיתוף פעולה בנושא החשוב הזה.
במהלך החודשים האחרונים ישבתי גם עם חבר הכנסת כבל, גם עם חבר הכנסת אשר אצלי במשרד. אני חושב שקיימנו שיחות מוצלחות ואני מאמין שהצדדים הבינו טוב יותר זה את זה ואת התמונה המלאה. עכשיו, אחרי שהתכנית עברה בממשלה, הגעתי לכאן כי אני רוצה לשתף אתכם במסקנות, בתובנות ובפעולות. ושמעתי חלק מהביקורת, זה לא שאנחנו לא יודעים, גם קראנו עליהם בעיתון ואני מתכוון להתייחס אליהם. אומרים שהשוטרים והניידים לא טופלו פה מספיק. אומרים שאין מספיק תקנים. אומרים שאין שום דבר חדש בתכנית, ששמנו המון כסף בתקציב המדינה במאבק בתאונות הדרכים ולא השארנו מספיק בשביל תוספת לוועדה המיוחדת, בין 16 ל-17, שהקמנו לשם כך. אני אומר לכם מה שאמרתי לאיתן כבל ויעקב אשר בחדר: מה שחשוב לנו באמת, ואני שמח לשמוע את זה ברוח הדברים פה, זה הפחתת מספר ההרוגים פר קילומטר נסועה. כל מה שעשינו כאן, ההתמקדות בתוצאות ולא בתשומות. אוהבים לדבר על תוספת של שוטרים והמצלמות שעוסקים בעליה בתאונות הדרכים. האמת היא, שתאונות דרכים קורות בגלל כמה פרמטרים: חלק מדברים פה - אני לא רוצה לעבור במצגת, אני רוצה לדבר חופשי. יש פה רכבים, נהגים, קילומטרים נסועה וגם כמות הכבישים. שלושת הפרמטרים הראשונים נמצאים כל הזמן במגמת עליה. גם כמות הכבישים, סלילת הכבישים במגמת עליה אבל כמובן שהיא לא מדביקה את הקצב של הרכבים, הנהגים וקילומטר נסועה בישראל. מה לעשות? אנחנו מדינה קטנה.
ולאור העלייה בפרמטרים האלה, אני חושב שנהיה מאוד קרים אבל כנים, היינו מצפים שלא עלינו, באמת לא עלינו, לפי ההיגיון, ככל שהמספרים האלה עולים גם מספר ההרוגים בתאונות יעלה, לא עלינו. בכל זאת, מספר ההרוגים, ותעבור לשקף הבא, ירד ב-60% מאז שהממשלות, כל הממשלות, התחילו להשקיע בנושא המאבק בתאונות הדרכים מאז 2005. אנחנו רואים הישגים יפים של כל הממשלות מאז ועד היום אבל למרות שעד היום המגמה היא חיובית, אם מסתכלים בראיה הכוללת מ-2004-2016, משהו בכל זאת קרה ב-2013. כשניגשנו ללמוד את הנושא, ניסינו להבין מה עוד השתנה ב-2013. אני מדגיש – מ-2004-2016 חלה ירידה של 60% במספר ההרוגים. כביש למיליארד קילומטר נסועה, זה המדד הבינלאומי המקובל. 60%! מדינת ישראל היא עדין במצב טוב, וצריך להכיר את זה ביחס לעולם המערבי במספר ההרוגים לקילומטר נסועה אבל משנת 2012 אנחנו רואים עלייה מתונה. העלייה הזו באה עם כל הפרמטרים שמניתי קודם: כלי רכב, נהגים, נסועה, אבל מה עוד השתנה? איזה עוד גורם כבש את החיים שלנו בסערה בסביבות השנים 2012-2013? מה השינוי פה? גבירותי ורבותי, זה המכשיר הזה, הטלפון החכם, זה הסמרטפון. המכשיר הזה שינה לנו את החיים לטובה אבל הוא גם גובה מחיר כבד מאוד מאתנו ולצערי, לטפל בהתמכרות של הישראלים לסלולרי ולכל האפליקציות שלו, אי אפשר על ידי הוספת מצלמות מהירות וניידות. כי מה לעשות שהישראלים, אדוני היושב ראש, הם מתוחכמים והם גם המציאו את אפליקציית "ווייז", שחושפת את המיקום של אותן מצלמות ואותן ניידות. בכנות, ואני אומר לכם באמת בכנות כי אני רוצה שיהיה דיון ענייני: אני חבר בקבוצת ווטסאפ של חברים. זו לא מטרת הקבוצה כמובן אבל כל הזמן נותנים בה התראות על מיקום של שוטרים וניידות לאלה שלא שמו לב ב"ווייז".
מה אני בעצם מסביר כאן? הפתרונות של 2017 הם לא הפתרונות של 2005 ואפילו לא הפתרונות של 2015. זה מהפך טכנולוגי שנכנס לעולם שלנו ושינה אותו לחלוטין. וכדי להתמודד עם איום טכנולוגי צריך גם פתרון טכנולוגי. זה מה שעשינו בתכנית הזאת, תגברנו את הממד הטכנולוגי. אם ישראל היא אומת סטרטאפ, והיא בהחלט כזאת, זה מה שעשינו בתכנית הזאת – תגברנו את הממד הטכנולוגי. אם ישראל היא אומת סטרטאפ, והיא בהחלט כזאת, זה צריך לבוא לידי ביטוי גם במאבק בתאונות הדרכים. לא סתם העולם מתעניין בידע ובניסיון הישראלי. לא סתם "ווייז" פותח כאן. ישראל חזקה בתחומי סייבר, תחבורה חכמה, חדשנות, כי יש לה מוחות גדולים ומחשבה יצירתית. ואין ספק שישראל צריכה להשתמש ביכולות האדירות שלה גם בתחום של תאונות הדרכים. בהחלטה הזאת הוספנו אמצעי בטיחות אלקטרוניים ברכבים כבדים וברכבים פרטיים. הכנסנו אמצעי מדידת מהירות ממוצעת במקטעי דרך. חיזקנו את מיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מיזם שפותח בישראל, חדשני לישראל - -
- - אין לי ספק ש"שומרי הדרך" הוא פרויקט יעיל שגם הוכיח את עצמו. דרך הפרויקט הזה אנחנו לא מוסיפים 180 ניידות גלויות. אלפי ניידות אזרחיות, סמויות ואפקטיביות. אני לא רוצה קבוצות ווטסאפ שמלשינות על המיקום של השוטרים ושל הניידות. אני רוצה קבוצות של ישראלים, אזרחים טובים, שרוצים להילחם באלימות בכבישים. יצרנו מעגל כולל של פסולי רישיון כך שעבריינים לא יכולים להמשיך לנצל את חוסר התיאום בין המערכות. הוצאנו קול קורא לפיתוח פתרונות טכנולוגיים למניעת תאונות דרכים, ובמיוחד להתמודדות עם שימוש בסלולרי תוך כדי נהיגה. ההחלטה הזאת תואמה עם כל אנשי המקצוע במשרדים ומציגה תכנית אחידה וסדורה של המאבק הממשלתי בתאונות הדרכים. לא חסר פה כסף חדש כי הממשלה שקיעה הון תועפות בנושא עוד קודם, כשבנינו את התקציב של 17-18. אני מזכיר, ועדת המנכ"לים הוקמה באוגוסט 16, כשעבדנו על התקציב כבר ברבעון הראשון וברבעון השני, ושם ראינו גידול משמעותי בתקציבים. אין כאן מחזור של תכניות, יש כאן סנכרון ותיאום בין משרדי ממשלה על תכניות טובות ויעילות שהממשלה יזמה עוד קודם הקמת ועדת המנכ"לים. תפקידן של ועדות ממשלתיות הוא לא לבטל כל מה שהיה לפני באופן מידי. תפקידן הוא לבחון מה עובד, מה לא עובד, לבדוק אם אנחנו משיגים את היעד ולקבל החלטות בהתאם. ואם גורמי המקצוע שאני מגן עליהם ב-100%, אם הם אמרו שהקצאת המשאבים היא טובה אבל יש חוסר במרחב הטכנולוגי, אז אנחנו פועלים בהתאם כדי לשפר את מה שחסר. ואם אתם עדין חושבים שזה מחזור של תכניות אז אני אומר לכם, כבוד היושב ראש, שאני גאה למחזר תכניות כאלה.
ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ובאמת להודות לכל מי שהיה שותף להחלטה הזאת: קודם כל לידידתי, מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר ולצוות המסור שלה. למנכ"ל משרד החינוך שהוזכר לפני כן שמואל אבוהב ולקודמתו בתפקיד מיכל כהן. למנכ"ל משרד הבט"פ אליעזר רוזנבאום ולקודמו בתפקיד רותם פלג והצוות שלהם. למנכ"לית משרד המשפטים שלא נמצאת כאן, אמי פלמור והצוות שלה. ליושב ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני לא רואה אותו פה, גיורא. - -
- - להנהלת בתי המשפט וגם לעמותת "אור ירוק". מדובר בעבודה של חודשים רבים, שהצריכה שיתוף פעולה בין-משרדי רחב. זה פחות קל ממה שזה נראה. אני שמח שכל הגופים שלקחו חלק בעבודה המורכבת הזאת שיתפו פעולה והגיעו לתוצר טוב שמוסכם על כל הדרג המקצועי. לאור שיתוף הפעולה הזה ההחלטה עברה פה אחד בממשלה.
אני מקווה שנראה את תוצאותיה בהקדם האפשרי. תודה רבה וחודש טוב.
תודה. אני לא אתייחס לדברים - כמובן שאתייחס אבל אבקש קודם כל, איך אומרים? שתהיה התייחסות של חברי הכנסת והמוזמנים.
גברתי המנכ"לית, רוצה לומר משהו לפני כן?
אז ברשותכם, אנחנו נקיים ח"כ-אורח. אז מי בקש? חבר הכנסת חאג' יחיא. אם אתם רוצים לדבר אז בבקשה נא להירשם. לאחר מכן מירי כהן ואז חבר כנסת, וגיל מושקוביץ וחבר כנסת. רחלי טבת, המנכ"לית. ואז יש את גבי אור ויניב יעקב. אנחנו נעשה את זה מדורג. אז בבקשה, חבר הכנסת חאג' יחיא.
כבוד היושב ראש, אתה יודע שאני מתמיד ואני מגיע לוועדת המשנה - -
- - ויש לי כמה הערות וגם הצעות. קודם כל אדוני, אני אתחיל בזה שאני מברך את משרד החינוך ואת המנכ"ל שלו על זה שהסכימו להתחיל פיילוט בבגרות לכיתות י' - -
כן, מבחני תיאוריה, שביקשנו את זה מהיום הראשון והתמדנו לבקש את זה ולדרוש את זה. היום הם מתחילים פיילוט, ואני מקווה שזה יהיה לכל הצעירים, במיוחד לצעירים באוכלוסייה הערבית כי ידוע לכולם שבגילאים 17-24 הצעירים הערבים שנהרגים בתאונות דרכים הם פי 10. זה נתון בדוק. יש לי גם עוד תוספת שביקשתי ממשרד התחבורה - -
חאג', אני רוצה לומר רק נקודה אחת דרך אגב, בהמשך לדברים שלך אבל חשוב שגם אתם תיקחו אותה בחשבון וגם רחלי טבת: תראה, בין היתר, חשבתי שרוב התאונות נגרמות בתוך המרחב העירוני – ממש לא. זה מה שמטריד.
בדיוק. לזה אני אתייחס כי זה לא רק בתוך הישובים הערבים, שיש לנו את התשתיות הרעועות שם אבל זה לא רק שם. וזו הנקודה השנייה שבירכתי כמה פעמים ואני ממליץ לעשות אותה, ואנחנו מכירים את זה אפילו מהבנים שלנו, שבגיל 16.5-17 מתחיל הלחץ של ללמוד נהיגה. הלחץ אפילו מתחיל לפני ומחכים לרגע של ה-16 ותשעה חודשים כדי להתחיל ללמוד נהיגה, וזה חשוב להם אפילו מהבגרויות ומהכל.
אני המלצתי שמשרד התחבורה ירכז את כל עבירות התנועה עם הקנסות והנקודות שלהם, שזה יהיה מרוכז בתוך האתר כטבלה. אני חושב שזה לא קשה להכין את זה, ושגם מורי הנהיגה יתנו את זה לכל תלמיד שמסיים את הלימודים שלו, שיידע כי חשוב לצעירים שידעו את הנקודות ואת האפשרות שישללו להם את הרישיון. זה החלק חינוכי וגם העניין של ההסברה בשפה הערבית. את ההסברה התחילו בבתי ספר, זה טוב אבל יש המשך גם להסברה בשפה הערבית.
עכשיו, כבוד המנכ"ל, דיברת על ירידה של 60% יחסית בין אורך הנסיעות לתאונות אבל זה מה שנקרא "הניתוח הצליח והחולה מת". כי דעתי, ואני מדבר ממקום שאני מבין בעניין כי אני מהנדס תנועה אז אני יכול ממש להבין בנושא הזה. כל עוד שלא נותנים את הדגש על התחבורה הציבורית, וכל עוד שהממשלה והמדינה מחפשת את ההכנסות מהרכבים החדשים כי יש הרבה הכנסות מיבוא רכבים חדשים, כל עוד שזו התכנית, התאונות ימשיכו לקרות וגם יהיו יותר ויותר הרוגים.
בקשר לישובים הערבים, למרות שדיברנו שלא המרכיב העיקרי זה התשתיות אבל בישובים הערביים יש דריסות כי אין לך מעברי חציה. לכן, אני הייתי ממליץ שמשרד התחבורה ייקח על עצמו בישובים ערביים, לממן תכנון של תכניות תנועה בתוך הישובים, שמלווים בתמרור וצביעה.
בוקר טוב. אני מנהלת שירותי ההצלה והעזרה הראשונה במשרד הבריאות, ובכובע הזה אני נמצאת פה. אני מברכת על התכנית. אני הייתי גם חברה בדירקטוריון של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשתי הקדנציות הראשונות מאז הקמת הרשות. גם לפני כן ליוויתי את הקמת הרשות ואת הפעילות שנעשתה לפני כן, ואני מכירה את הפעילות לפני ולפנים.
אני רוצה לומר שבמצב אידילי, שהכל היה בסדר, היינו יכולים להתרכז רק בנושא של מניעה, שזה הנושא הכי חשוב. אבל לצערנו, המצב הוא לא כזה. הנתונים מדברים בעד עצמה במספר ההרוגים ויותר מזה במספר הפצועים. ולכן, אנחנו לא יכולים שלא להתייחס לנושא של הטיפול בפצועים כי אנחנו צריכים לתת את הטיפול המקסימלי בקרות התאונה כדי שנמנע גם את מספר ההרוגים ונוכל לתת להם את הסיכוי לחיות אבל גם נמנע את הנכות המאוד קשה של אותם פצועים. ולכן, אנחנו במצב היום שאנחנו לא יכולים לוותר על מתן טיפול טוב ונכון לפצועים.
גם ועדת צ'ייני, שבזמנו הקימה, היתה הבסיס להקמת הרשות, מי שזוכר, הבינה את החשיבות של הטיפול בפצועים ולכן היה גם צוות שלם שעסק בסוגיה של המענה לטיפול בפצועים. דיברו שם גם על מתן שירותי עזרה ראשונה, נקודות של מד"א, אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ. המענה במקומות שיש צורך, כלומר בכבישים אדומים, מקומות מסוכנים. גם חיזוק המערך בבתי חולים, הקמת יחידות טראומה, יחידות המערך של הרופאים שמטפלים בפצועים ודברים נוספים.
מה שקרה במהלך השנים, כשהרשות הוקמה ניתן תקצוב לנושא הזה גם לבתי חולים, גם למד"א ולנושאים אחרים. מה שקרה במהלך השנים, התקציב הזה הלך וירד למרות שמספר הפצועים ומספר ההרוגים הלך וגדל, התקציב הזה הלך ודעך. אני אומרת שהחלטת הממשלה נפלאה אבל אני מדברת על מה שלא נמצא בהחלטת הממשלה וצריך לתת לזה טיפול. גם לטיפול בפצועים, שנכון להשנה, גם התקציב הלך וירד - - -
תודה. דרך אגב, אני רק רוצה להזכיר נקודה, גברתי המנכ"לית, ובאמת את סייעת לי בעניין הזה: אני הנחתי הצעת חוק שהאמת, היא לא רעיון שלי. זה היה רעיון של נערה מדהימה בת 18 שעבדה במד"א, וחתמו עליה חברי כנסת מכל סיעות הבית, שבתיאום עם מד"א קבעו ערכה. נכון, היום אתה קונה ערכה של עזרה ראשונה. היתרון המיוחד שזאת לא סתם ערכה אלא שלאחר שנבדק אל מול מד"א מהן הנקודות המרכזיות שעשויות להיות מצילות חיים כמו חוסם עורקים וגם כשאתה מתקשר, אתה לא צריך להיות רופא, לא חובש, לא כלום אלא אזרח מן השורה שפעולה אחת או שתיים יכולות להציל חיי אדם. הערכה הזאת אמורה לעלות 25 שקלים בלבד. וסברתי, ואני אומר את זה לך אודי אדירי מהאוצר, שכל יבואן רכב, בשביל ה-25 שקלים האלה האיש לא יחליט אם לקנות או לא לקנות את הרכב למרות שאני אומר לכם שלדעתי זאת צריכה להיות חובה. 25 שקלים. זאת לא סתם ערכה. יותר מזה, מד"א התחייב להשלים בכל פעם השלמת ציוד אם חס וחלילה יידרשו להשתמש בזה. כל כך "פושטי", הכי בסיסי שאתה שואל את עצמך איך לא? אז מתחילים אתי: מה, הוא יזיז אותו? כולה כתוב שהוא יכול להתקשר למוקד. במוקד אומרים לו כמו שמצילים חיים לעתים - -
לפי הנחיות המוקד. יש לו כבר את הכלים הבסיסיים, את הפד לשים את חוסם העורקים במקום וזה הכל. אתה יודע מה? זה כאילו ביקשתי לייצר כור אטומי. איזה ישיבות, שיחות. הי...
נכון, לגמרי. זה בא מכם יחד אתך. זה נושא שהוא גרוש וחצי אבל יכול לתת מענה.
בבקשה איילת.
אני אשתדל להיות קצרה ואני מתנצלת, אני אצא ומיד אחזור. קודם כל, טוב לראות אותך המנכ"ל גרונר וגם את חברתנו, אורחת כבוד פה בוועדה המנכ"לית טרנר.
לכל אחד בוועדה, במיוחד מי שהיה מעורב בשימוע, יש את ה"בייבי" שלו. ה"בייבי" שלי היה הולכי הרגל, מעברי חציה, רכיבה על אופניים על מדרכות, דבר שהוא מאוד מאוד קשה ולטעמי, לא ניתנה לו תשומת לב וגם אני לא בטוחה שכולנו יודעים איך לטפל בו. אגב, באופן מדהים, מה שאמרת על הסמרטפון זה נכון גם על מעברי חציה ומדרכות. זה פשוט מטורף. אתמול – אתה יודע, יש לי את הסיפור היומי על איך כמעט דרסו אותי? אז אתמול כמעט דרסו אותי במעבר חציה וזה באמת דבר שגרתי. לאה מסתכלת כי היא יודעת – זה מדהים, אני מסתכלת על הנהגת באוטו רחב מידות ואני שואלת אותה: את לא ראית אותי שאני במעבר חציה? היא לא ראתה אותי.
אבל אני רוצה לדבר, ברשותך, על שני דברים שהם יותר מהותיים והם יותר ברמת האסטרטגיה, ואני חושבת שלשם הממשלה צריכה לראות איך היא ניגשת, וזה הנושא בסופו של דבר של תחבורה ציבורית. אני עברתי באילת בשבוע שעבר ליד הנמל. ראיתי את כמות המכוניות ואמרתי לעצמי: מישהו חייב להתעורר פה ומהר. ומישהו חייב להתעורר פה, אודי יקירי, ולומר חברים, עם כל ההנאה שלנו - -
ידעתי שתקפוץ. מהמאסה בטוח שאנחנו מקבלים. אנחנו חייבים לשנות קונספציה בעניין הזה ודחוף. למה? משום שאני יודעת שמשקיעים, ובתקציב יש הרבה מאוד כסף להשקעה בתחבורה ציבורית אבל אודי, אנחנו עדין בפער מדהים מול מדינות כמו אסטוניה. אדוני המנכ"ל, אתה יודע שבישראל משקיעים 1,400 יורו לאדם לשנה בתחבורה ציבורית? כמה משקיעים באסטוניה? 10,000 יורו לבן אדם, במקום שהנסועה הרבה יותר נמוכה והפקקים הרבה יורת מעטים, וככה משקיעים בתחבורה הציבורית. ולכן, הדוח שלכם מאוד מאוד חשוב אבל אם אתה רוצה לדבר על שינוי קונספציה שתואם את השינוי הטכנולוגי בסופו של דבר בטווח של ה-7-10 שנים, זה הדבר היחיד שאפשר לעשות.
חברת הכנסת, אני נורא מזדהה עם מה שאת אומרת ואני אגיד מעבר לזה: יש גם תחבורה חכמה ורכבים אוטונומיים שיחסכו המון בתחום הזה. אני רק אגיד דבר אחד: - -
- - אין מישהו שמכיר את האופציות, ואודי אדירי, ידידי הטוב, כמה השקענו בתחבורה הציבורית בחמש השנים האחרונות לקראת - אולי חוץ מידידתי הטובה קרן טרנר, היא מכירה את זה היטב אבל אני אומר: יש כבר כמה קווים קיימים. לדעתי יש קו ממרכז תל-אביב לפה, לכנסת, - -
- - ואני בטוח שכדי להוות דוגמה אישית, הרבה מאוד חברי כנסת מוותרים על המכוניות שלהם ועולים על האוטובוס הזה.
אז אני אגלה לך סוד: אני לא נוסעת בקו 100. מי שמכיר אותי, אני לא מוכרת "בולשיט" לבוחרים שלי אבל כנראה שאני מבין מעט מחברי הכנסת שמשתמשת בתחבורה ציבורית, ואפילו בכרטיס הרב–קו שלמגינת ליבי חברי הכנסת מקבלים אותו בחינם, אני הייתי מעדיפה שהוא כבר יהיה מחובר למוניות שירות. בואו נכניס את זה לכל הרפורמות שאנחנו עושים בנושא, אנחנו ועדת כלכלה. אז אני מבין אלה שמשתמשים בתחבורה הציבורית ואפילו אוהבת.
אני רוצה לסיים במשהו שהוא חשוב ונוגע בכל מקרה גם לשנים הקרובות: בעיני זה הנושא של התכנון, והמנכ"לית השתתפה באחד הדיונים שאנחנו עסקנו בהם בנושא, של קצב התכנון. יש הבדל וניואנסים לא טריוויאליים בין כבישים אדומים לבין כבישים שהם לא אדומים אבל יש בהם הרבה כמעט תאונות או תאונות, שיש בהם "רק" נפגעים ודברים מהסוג הזה. אני יכולה לתת לך כדוגמה את צומת בת הדר, אני יכולה לתת לך את כביש 66, שהוא סוג של "בייבי" של איתן כבל ושלי. הקצב, הפער בין הזמן שמגלים בעיה ובין הזמן שבו התכנון מסתיים ומקבלים החלטה מה עושים הוא יותר מדי איטי. בינתיים בצומת בת הדר רק לפני שבוע, עשרה ימים, היו עוד שתי תאונות עם נפגעים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על כבישים – אנחנו כבר יודעים שהם לא מוגדרים כבישים אדומים, זה לא מוגדר צומת אדום ולא כלום אבל אנחנו יודעים שיש בהם תאונות. ולכן, זה דבר שגם ברמה של הבירוקרטיה וגם ברמה של האופן שאנחנו ניגשים בו לתכנון דברים כאלה, אני חושבת שאפשר לעשות שיפור משמעותי ולשנות דברים.
תודה אדוני. אני רוצה לפתוח בזה שצר לי, באמת צר לי לשמוע את האמירה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה שלפיה זה הגיוני שאם יש יותר נהגים ויותר כבישים אז גם יהיו יותר הרוגים. האחריות היא של הממשלה שהדבר הזה לא יקרה. לא לבוא ולומר יש פה עליה, יש פה עליה אז גם פה תהיה עליה. חמש שנים במשמרת של הממשלה הנוכחית יש עליה ואני חושב שהיו יותר מכמה הזדמנויות לעצור את זה.
החלטת הממשלה, אין בה תוספת תקציב אמתית. מעבר לזה, היתה כבר החלטת ממשלה שקבעה 450 ניידות. אנחנו חוזרים לאותן 100 שהשר ארדן הצהיר פה עליהן כבר כתוספת. היתה החלטת ממשלה שקבעה 300 מצלמות ואנחנו עם 100 מצלמות. היתה החלטה של 400,000,000 שקלים למוקדי סיכון, אנחנו על 230. בואו קודם ניישם את החלטות הממשלה שכבר היו לפני שאנחנו באים ומציגים החלטות חדשות שמנמיכות את זה.
לגבי האמירה שהסלולר הוא הגורם לעליה בהרוגים משנת 2012: אני בא ושואל כיצד ניתן לבוא עוד פעם ולהגיד שהסלולר והנהג הם הגורמים האשמים, שזה מה שיוצא מעבודת הוועדה. אני שואל: האם באמת ישבו ובדקו כמה תאונות קטלניות, נקבע בהם שהגורם הוא סלולר? כמה מתוך 1,580 ההרוגים בשנת 2012 נהרגו בגלל סלולר, שבאים ותולים את כל האשמה בנהג ובסלולר ואומרים שאלו ההמלצות ובזה הולכים לטפל. אז לא, הסלולר הוא בעיה אבל צריך לטפל באכיפה וצריך לטפל בתשתיות, ואי אפשר להגיד סלולר ונהג, ולנו אין אחריות.
אדוני ברשותך, אני אסיים: אני כן רואה חשיבות, אנחנו גם ישבנו עם דן, גם עם הצוות והצגנו את הדברים שלנו. אני כן רואה פה הזדמנות. אמנם תוספת של ארבעה מיליארד, כמו שהיה בכותרות שבסוף לא יהיו אבל אני כן קורא לבוא ולהקציב הרבה פחות, פחות מרבע מזה, ויהיה אפשר באמת לעשות שינוי אמתי.
אדוני היושב ראש, אולי בהמשך לדברים שאמרו: קודם כל, למרות שלא הקשבתי לחלק מהדברים כי רצתי להצבעה חשובה בוועדת הפנים וחזרתי מיד אבל אני חושב שבהחלט הדגש שאתם הולכים להוביל בכלים הטכנולוגיים, כי היום כל אחד בחיים הפרטיים שלו, ואם פעם היו צריכים הרבה מאוד סיירים כדי לבדוק שלא יגנבו בבתים אז היום יש כל מיני כלים טכנולוגיים כאלה ואחרים יכולים לעשות לפעמים את העבודה לא פחות טוב, אולי אפילו הרבה יותר טוב. אז זה בהחלט דבר מבורך ודבר שצריך להשקיע בו וצריך להתקדם אתו כי יש הרבה פיתוחים חשובים מאוד. אבל המשוואה של כולם, בסופו של דבר, זה הגברת כוח ההרתעה. אנחנו כולנו נהגים, וכולנו יודעים שכשאתה נוסע ורואה או שומע ב"ווייז" שיש מצלמה או שיש - -
סליחה שאני מתפרץ לדברים של אדוני אבל זה ממש – אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון: התפרסם בשבוע שעבר דוח של המשטרה שרוב התאונות הקטלניות נגרמו על מהירות גבוהה מדי, מופרזת. דהיינו, זה לא סלולר, זה מהירות מופרזת. זה נוגע להרתעה. עכשיו אני על קטע של מביא דברים בשם אומרם.
זה גם וגם אדוני, אין ספק, אבל אני חושב שכשאנחנו מדברים או אם מדברים על תוספת ניידות או מצלמות זה לא בהכרח - זה יכול להיות גם באמת אם יהיה פיתוח כזה או אחר, טכנולוגי, שהמהות שלו בסופו של דבר מרתיעה את הנהג או יודעת לאכוף את העבירות הללו, אין לי שום עניין שיבוא שוטר עם כובע וייצלה בשמש. אין שום בעיה שטכנולוגיה תחליף בחלקה את התקן של שוטר שנמצא במקום אבל לדעתי, הדבר הנכון הוא שילוב של שני הדברים הללו. זה נכון שמשרד הבט"פ, והיה פה ארדן, העלו את זה לכיוון 140 ניידות, 127 ניידות מאוישות, מה שלא היה קודם, כבר הגענו ל-70 ו-60 בעניין הזה.
ופה אני רוצה לומר, אודי אדירי נמצא כאן אתנו: הוועדה הזאת לא רק באה לתת עצות. הוועדה הזאת גם ישבה כאן בחודשים האחרונים והעלתה קנסות בלב כבד, לא נעים. אתה מכיר פוליטיקאי שנוהג להטיל קנסות על הציבור שמחר אמור לבחור בו. העלינו קנסות ויש עוד דברים שנמצאים כרגע על השולחן בנושא הזה. העלאת הקנסות האלה היא הרתעה. עשינו את זה בלב שלם. אף אחד לא התחבא ואמר: אין לי ברירה, אני לא רוצה והתחמק מהצבעה. כולנו באנו לפה והצבענו, אין רשע אחד, כולנו רשעים. אנחנו רשעים שמצילים חיי אדם.
עכשיו, בוא נסתכל על עוד היבט, לא הכל צריך להפיל על משרד ראש הממשלה. בוא נטפל במשרד קצת יותר פופולרי כמו משרד האוצר: הקנסות האלה, מישהו עשה צפי של ההכנסות מהקנסות הללו? אני לא אומר, לא עושים קנסות להכנסות אבל אם כבר יש הכנסות מזה ואם כבר אנשים לדאבוננו כן עוברים על החוק ומשלמים יותר קנסות, למה שהתקציבים הללו לא ילכו להשלמה של הפרויקט של המצלמות? והיום מדובר גם על מצלמות שהוועדה - -
חבר הכנסת אשר, המטרה של הקנסות האלו, אני מקווה, זה לא להעלות את הכנסות המדינה, זה להוריד את התאונות. אני מקווה שלא נקבל שקל מהקנסות האלו. המטרה זה הרתעה.
אדוני המנכ"ל, זו המטרה שלי גם כן. אני הייתי ראש עיר שגם נתן קנסות והתפלל שלא יצטרך לתת אותם למרות שזה היה מאוד טוב בהכנסות אבל לא על זה אני מדבר. אבל אם אני מדבר על האוצר, אם אנחנו מדברים על האוצר, שהאוצר בא ואומר מה יש לו ומה אין לו, אז הכסף הזה הוא לא כסף מתוכנן, הוא כסף שאנחנו אישרנו אותו. אם לא היינו מאשרים אותו הוא לא היה נכנס אבל אם האדם יודע, אדוני המנכ"ל, וזו התשובה לך, שהכסף שלו בסופו של דבר, שהוא שילם אותו עם כל העצבים על זה שתפסו אותו וכולי הלך להצלת חיי אדם והלך לניידות והלך למצלמות, אז הוא גם יהיה מרוצה מזה יותר.
אני מסיים – אתם, בוועדה, קיבלתם החלטה נכונה להתחיל בפיילוט. אמר לי את זה דן, ראיתי את זה גם בתוך הדברים, של בדיקה של מצלמות של טווח דרך ולא המצלמות של היום שתלויות של אותה שנייה אלא משהו שבוחן, שזה תופס מהירות מצד לצד לאורך תוואי ארוך.
אני חושב, משרד האוצר, שבד בבד עם כל ההחלטות שנעשו כאן, אי אפשר יהיה לברוח – אני לא מדבר על 400 ניידות, אנחנו לא שם ואני לא חושב שיצטרכו 400. צריכה להיות תוספת של ניידות, צריכה להיות תוספת של מצלמות במידה ובמשקל, ואם אתה מחפש מאיפה להביא את זה מהכסף, אז מההצבעות שלנו כאן, ומההעלאה שאנחנו העלינו את הקנסות האלה כדי להציל חיי אדם, אתה יכול להציל עוד חיי אדם וזה מה שנקרא "ווין-ווין".
תודה אדוני. כבוד השופט שפיצר, מנהל בתי המשפט, בבקשה. לאחר מכן מסעוד גנאים ולאחר מכן רחלי טבת. בבקשה.
בוקר טוב. אני רוצה לומר שבשנים האחרונות אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם אגף התנועה במשטרה כדי להביא למצב שתהליכי האכיפה של המשטרה יסתיימו בצורה יעילה ומהירה במערכת המשפט, ואנחנו מצויים בטווח של 4-6 חודשים לטיפול בעבירות כשנקבעה כמות. סוכם על כמות תיקים לשופט: 80 תיקים ליום, שגם זאת כמות נכבדה למדי. כשהכניסו את מצלמות ה-א3 הגענו לסיכום תקציבי על עוד שישה תקנים. ארבעה קיבלנו מבחוץ, שניים באו מהכיס שלנו - -
אז ארבעה קיבלנו, שניים בשנה הקרובה.
צריך לומר שכבר בשנה הזאת קיבלנו מכתב מהמשטרה על גידול בערך של 30% בפעילות הכוללת שהיתה בלי שנוספו לנו בפעילות הכוללת - צריך לומר שאנחנו מברכים על הדברים האלה, בוודאי - -
אנחנו מברכים על האכיפה, על הגידול באכיפה, הוא חשוב אבל בסופו של יום, אנחנו מערכת של כלים שלובים ואת זה צריך להבין. אתמול היתה לנו פגישה עם ראש את"ן, והוא אמר את המשפט המאוד יפה - הוא אמר: אתה לא יכול להכניס שני ליטר לבקבוק של ליטר וחצי. וזה בערך מה שהולך לקרות אבל לא שני ליטר, ארבעה ליטר כי הבנו שהמשטרה הסיטה תקציבים בתוכה, וזה בסדר גמור. לנו אין איפה להציג. אנחנו גם כך עובדים תחת נטל של 800,000 תיקים שנפתחים בשנה - -
כבוד השופט סליחה, אני חייב לעצור אותך ולתת לך רוח גבית בעניין הזה. תשמעו, אתה פותח פה דיון שצריך לעשות אותו בנפרד כי מה קורה? אי אפשר שלא תהיה פה עבודה עקב בצד אגודל. זאת אומרת, אי אפשר שאנחנו פה נעלה את הקנסות, נייצר פה מערכת שלמה. אודי אדירי, סליחה. איך אומרים? אנחנו כאן מגדילים את כל הכלים והכנסת באמת בעניין הזה, כל חקיקה שמונחת כאן לפנינו, אנחנו מזדרזים ליישם אותה. אבל מה? באותה נשימה שאנחנו נותנים את כל הכלים האלה, אנחנו מצד שני מקטרים על המספר ההולך וגדל של מה שנקרא שהמשטרה עושה הסדרי טיעון, שנמצאים בעליה מטורפת כי אי אפשר להכניס שני ליטר לליטר וחצי. ובסופו של עניין, כדי לנקות את השולחן, הסדרי הטיעון נמצאים במגמת עליה מאוד מאוד משמעותית. את יודעת את זה ניצב משנה שרית פיליפסון, כי אין השלמה של התהליך. זאת אומרת, לנו ברור בכל הכבוד, בוודאי ובוודאי עם כל העניינים שעכשיו הנחנו פה חקיקה חדשה, שאני ממש מבקש, אני חושב שאתם חייבים לתבוע את זה. יעקב אשר, אנחנו נחליט אם נעשה את הדיון בממד של הוועדה או בוועדת המשנה. חייבים לזמן את שרת המשפטים, את נציגי האוצר, שעם כל הכבוד לארבעה השופטים האלה – איך אומרים? כבודם במקומו מונח בכמות. זה זרם אדיר שהולך להיות מונח פה לפתחינו. אתה יודע מה? בסוף יצא שכרנו בהפסדנו כי אם אנחנו קובעים את כל הכללים האלה ובסוף, בנקודת הקצה לא יודעים לתת לזה את המענה כמו שצריך, אתה יודע מה? עדיף שזה יימשך כך. אני אומר את זה בצער - -
אבל איתן, צריך לתקן עוד דבר אחד כי במסגרת החקיקה גם עשינו דברים שהעברנו אותם מעבירות לעבירות קנס, שמורידות את הכמות השיפוטית אבל אני שמח כי זה אומר שאנחנו מאתגרים את - זה אומר שמאז שנכנס ראש את"ן החדש וראינו את זה כולנו, יש באמת טיפול יותר מאסיבי של המשטרה בכלים שלה. אני שמח, ובוא נעבור לפקק הבא ונטפל בו שם.
אני מבקש לומר שעל הסדרי טיעון צריך לומר שכיום האמצעים שהמשטרה משתמשת בהם הם די ראיות חותכות כך שזה אוטומטית כבר אין על מה לנהל את התיק ומשתדלים להגיע להסדר על העונש. הסדרי טיעון, צריך לומר - -
אני אענה עוד דבר שהוא בעיני מאוד משמעותי בהסדרי טיעון, שתי נקודות: האחת היא - קם בן אדם לנוכח שופט, מודה באשמה ולוקח אחריות. הוא לא יכול להגיד "דפקו אותי", הוא לא יכול להגיד "עשקו אותי", הוא קם והודה בביצוע העבירה, לקח עליה אחריות וזה דבר מאוד משמעותי ששווה שישתקף בעונש. הדבר השני שצריך להזכיר, שבתי המשפט לא כפופים להסדרי טיעון, הדבר תמיד מובהר בבית המשפט - -
אני חושב שהחיים נותנים לנו דברים הרבה יותר יפים להתאהב בהם מהסדרי טיעון ואנחנו לא מאוהבים בהם. נכון שיש שימוש רב בהם, וצריך לזכור שבסופו של יום הסדר הטיעון הוא בין גורם התביעה לבין הנאשם. בתי המשפט - -
לא נפתח את הדיון הזה כי זה עולם ומלואו. מי כמוך יודע, זה הרבה יותר עמוק מלתת לזה את...
אנחנו, בעקבות החלטת המחליטים או לקראתה הבהרנו שאנחנו לא מגישים דרישה תקציבית כל עוד אנחנו לא מקבלים איזה שהוא היקף של פעילות ואנחנו רואים על מה מדובר. אתמול אמרתי שקיימנו ישיבה עם ראש אגף ועם שרית ועם כל הצוות, ישיבה ארוכה של שעתיים, והבנו שאנחנו הולכים פחות או יותר להכפלה מבחינת הפעילות המשטרתית. זה במצב של 40 השופטים שיש לנו כיום - -
צודק. אנחנו נקיים כאן דיון. תודה אדוני. אני אומר את זה, זה חשוב: אדוני המנכ"ל, הנה יש כאן עניין אמתי שהמערכות עובדות, נותנות עבודה בעניינים כאלה ואחרים מבלי שעכשיו נפתח את הכל אבל אין סגירת מעגל בצד של בתי המשפט, וזה חייב לבוא. אם לא, כל העבודה שלנו באמת תהיה ברכה לבטלה.
תודה אדוני היושב ראש. אני מברך אותך על ההתמדה ועל העלאת הנושא הכאוב והחשוב ביותר כי מדובר בהצלת חיי אדם לכל אזרחי מדינת ישראל. אני מברך גם את התערבותו של משרד ראש הממשלה, לשכת ראש הממשלה בעניין משום שכפי שאמרתי, מדובר בעניין כאוב ומסוכן, וכאשר מדברים על קורבנות, כולם מכירים אתה עובדות ואת אחוז הקורבנות הגבוה בחברה הערבית.
מובן מאליו שיש לנו שני צירים או מישורים: המישור של האכיפה והרתיעה – בעניין הזה אני עם הכבדה בקשר לענישה אבל במצב הקיים, הרבה עבריינים שמצליחים לחמוק בסוף מכל מיני דרכים מענישה, שהיא גם היום לפי החוק.
(היו"ר יעקב אשר, 11:01)
אבל לצערי הרב, בכמה ישיבות אנחנו ידענו את זה, ראינו את זה מכמה מקרים. העניין החשוב ביותר לגבי זה העניין של העלאת התודעה והחינוך. לכן, אני עם מה שאמר חברי חאג' יחיא בקשר לחינוך התעבורתי מגיל צעיר, אם זה בתיכון, אם זה בחטיבת הביניים.
בקשר לטכנולוגיה – כן, גם אני מייחס, כולנו רואים היום שהרבה מתאונות הדרכים, הסיבה העיקרית זה הכלי הזה, הסמרטפון והפלאפונים והסחת הדעת וכל הדברים האלה. אז אם רוצים להמציא פטנטים כדי למנוע מנהגים מלאותת לחברים שלהם שיש איזה שוטר או מצלמה, הטכנולוגיה, הנה עוד עניין שהיא מאוד בטוח והכוונה שחוששני שיפתחו איזה פטנט נגד. לכן, לפי דעתי, את העניין להדגיש על החינוך ועל העלאת התודעה היא היותר מועילה.
אתם משרד תחבורה ובטיחות בדרכים. ההצלחה שלכם לא רק נמדדת בכמה דרכים וכמה כבישים וכמה מחלפים, ויש הרבה כאלה אלא כמה מבטיחים חיי אדם בהם. תודה.
תודה רבה. אני מבקש ממנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל, להציג את הדברים שלה, ואני רוצה לומר מה שאמרתי קודם אדוני המנכ"ל, שאני רואה חשיבות גדולה מאוד בהגדרה ובכוח שיינתן לרשות הלאומית מגורם שהיה פעם גורם מתקצב והיום לגורם מתכלל. דברנו על זה שהם צריכים להיות ראשי הקואליציה רק אמרתי להם: תהיו ביטן. זאת אומרת, שיהיה לכם גם שיניים שיהיו כמו דוד ביטן אבל השיניים והכוח, זה יבוא מהחלטות שלכם כמובן. בבקשה.
אדוני, כבר שמעת אותי יותר מפעם אחת אז אני אקצר בדברים. אני רואה בהחלטת הממשלה יותר הזדמנויות מאשר לא. זאת אומרת, אני כן רוצה להסתכל על הצד החיובי שלה. העיקרון שלה, שבאמת היא במקום המתכלל של כמה גופים שמתאספים יחד לעשות את אותה עבודה. הייתי בכנס בשבדיה שבו דיברו על - - - והגיעו מדינות מכל העולם. המדינות שהצליחו להוריד בצורה משמעותית את מספר ההרוגים זה מדינות שעשו קואליציות שבהן עבדו ביחד משרד התחבורה, תשתיות, משטרה, משפטים וכולי ואז זה עבד ולכן, זו הצורה שיש פה.
לעניין דברים ספציפיים שקשורים לרשות הלאומית בתוך החלטת הממשלה: דבר ראשון, הזכיר אדוני המנכ"ל את נושא "שומרי הדרך". אנחנו נערכים מול המשטרה, המשטרה לפי ההחלטה אמורה לבנות יחידה ולקבל עוד תקנים. אנחנו נערכים להגדלה מידית מבחינתי, של מספר הדוחות שאנחנו יכולים להעביר למשטרה. זאת אומרת, מ-200,300 לעלות ל-1,500 בחודש. ברגע שהם מוכנים, אנחנו בדרך. אנחנו נערכים גם מבחינת המערכות המחשוביות וגם מבחינת המתנדבים.
אדוני, ביום שיהיו את התקנים והיחידה הזאת תהיה מוכנה, אנחנו מוכנים. מחכים עכשיו לרגע שזה יקרה.
נכון, זה כוח הרתעה שווה ניידות, נכון. ואגב, צריך לפרסם את זה ולעשות מזה רעש מבחינת קמפיין כי זה חלק מההרתעה. אנשים יפחדו שכל אחד שנוסע לידם הוא פוטנציאל. בסדר גמור. אז תדאגו לתקנים.
יש פתרונות. יש בזה שני מרכיבים מאוד משמעותיים: האחד זה גיוס כוח אזרחי והשני, יצא פה בדיוק כבוד השופט שפיצר. מבחינה ראייתית זאת ראיה מאוד חזקה ובטוחה שאין לגביה הרבה ויכוחים ולכן, זה דיונים שאמורים להיות יחסית פשוטים.
עוד נושאים רלוונטיים מתוך החלטת הממשלה: יש שם תקצוב לרשות, אמנם לא גדול אבל לפחות נתחיל אתו, של קול קורא לרשויות בחברה הערבית להכנת תכניות תמרור. אנחנו נצא עם הקול הקורא הזה ממש בימים הקרובים. הם כולם הלכו אבל על מנת שהרשויות הערביות יתחילו ויתכנסו לתכניות תמרור מסודרות במקומות שאין או במקומות שיש תכניות חלקיות. ככלל לגבי החברה הערבית: כמו שאמרנו, ואנחנו רואים את זה גם בנתונים של היום – למעלה מ-30% מההרוגים גם של היום מהחברה הערבית, בעיר ובכפר, 70% מהם נהרגים מחוץ לכפרים. כמו שציינו פה בתחילת הישיבה, ישנה תכנית מאוד משמעותית שהרשות החלה בה לפני שבועיים בחברה הערבית עם כנס ראשי הרשויות, והיתה השתתפות מאוד יפה של ראשי רשויות והשלטון המקומי בשיתוף עם אימאמים, עם תנועות נוער, ארגוני אימהות, ארגוני הורים. כל מי שרק יכול. אנחנו נציג את זה לחברי הכנסת של החברה הערבית, ואנחנו מקווים לצאת עם זה לדרך ולהוריד בצורה משמעותית.
התכנית מדברת על שלוש תכניות אב עיקריות של הרשות הלאומית, ואנחנו עוסקים בזה והתחלנו לגבי שלוש אוכלוסיות שהן בסיכון יותר מאחרות: זה החברה הערבית, הולכי הרגל וגם נושא של משאיות ורכב כבד. התחלנו בשלוש התכניות. יצאנו עם שלוש תכניות ועל הדרך ראינו גם את הסיפור של העלייה המאוד משמעותית ברוכבי הדו-גלגלי ואנחנו נכנסים גם לשם בשיתוף עם המשטרה. צריך להגיד שכל תכנית כזאת שאנחנו עושים, שמדברת על שינוי תרבות וכולי, חייבת להיות ביחד עם המשטרה. אנחנו מתואמים עם המשטרה. אם מדברים על הולכי רגל בלי תיאום עם המשטרה, זה לא יילך. רק תרבות, זה לא יספיק. זה תרבות פלוס אכיפה כמובן.
דיברו פה על משרד הבריאות ו - - - . צריך לעשות פה הפרדה: הרשות, לפני עשר שנים יצאה עם תקציב שהוא פי חמש ויותר מהתקציב שלה היום, שרובו הגדול היה תקציב שחנה אצלנו כמה דקות ועבר לאיזה שהוא גוף אחר, אם זה משטרה ואם זה משרד הבריאות. אנחנו לא עובדים היום ככה - -
- - התקציב שלנו הרבה יותר נמוך אבל יש לנו שליטה על התקציב שלנו. ולכן, אנחנו לא מתקצבים את מד"א. אנחנו נתקצב את מד"א באיזה שהוא חלק של תקציב תמיכות כמו גופים אחרים אבל בגדול, מי שמתקצב זה משרד הבריאות. שונה לחלוטין הנושא הזה לבין תקצוב כל מה שקשור לנתונים שהם נתוני טראומה. התייחסו לזה גם בהחלטת הממשלה במובלע. בלי לנקוב במספרים, אנחנו במגעים מתקדמים מול מכון גרטנר ומשרד הבריאות בשותפות עם משרד הבריאות על מנת שנקבל את הנתונים המיטביים דרך מכון גרטנר. אני מזכירה שהנתונים שהמשטרה מעבירה היום זה נתונים של תאונות מדווחות. לדוגמה, כל נושא הרובר-בורד ואופניים חשמליים, אם לא ידווחו על תאונה, רק משרד הבריאות ורשם הטראומה ידע שהגיע ילד שנפגע קשה מרובר-בורד. אנחנו מסדירים את זה. אנחנו לקראת הסדרה סופית שהנתונים יגיעו דרך הלמ"ס אלינו וישירות אלינו.
שניה, יש כמה דברים. דיבר על זה היושב ראש גיורא רום לא אחת, על כך שיש אצלנו את הוועדה של האלוף נמרוד שפר שעוסקת בזה, בנושא פתרון לנושא הסמרטפונים במידה או בהליכה על מעבר חציה או בכל דבר אחר. אבל מעבר לכך, אנחנו מחפשים פיתוחים טכנולוגיים בדיסציפלינות שונות. אפשרויות שונות שמדברות על פיתוחים טכנולוגיים. "שומרי הדרך" הוא סוג של פיתוח טכנולוגי שובר שוויון. אנחנו מחפשים בנושא הזה - -
כן אבל תחשבי כמה פעמים את משנה כיוון בווייז בלי לדבר ומשחקת אתו כדי לשנות דרך?
בנושא של החינוך התעבורתי – אני חושבת שזו אחת הפריצות המשמעותיות שיש.
כן, כי אנחנו מנסים כבר כמה זמן לעשות את זה. אני חושבת שעכשיו זה עניין של באמת קואליציה של הרשות הלאומית, משרד התחבורה ושל משרד החינוך, שאנחנו מגיעים בסופו של דבר למתווה שאומר שהילדים בכיתה י' לומדים במשך כל השנה בשעה שבועית, בסוף השנה נבחנים בבחינה מקיפה. היא לא בחינת בגרות אבל היא בחינה מקיפה שיש בה תכנים גם של משרד החינוך, גם של משרד התחבורה, והבחינה הזאת תהווה פטור למבחן התיאוריה למשך מספר שנים. אנחנו סיפרנו את זה לילדים בגיל הרלוונטי, י"א-י"ב, אפילו בקרב הנוער זה משהו שמאוד מאוד יכול להוות שובר שוויון, ואנחנו מקווים שזה מה שיהיה.
אדוני, בגדול זה הפעולות.
תמכנו את זה במחקרים אדוני, הוצגה לך הצעה מאוד מפורטת, מחקר שתומך בדבר הזה. זה דבר הרשות בשלב הזה.
שאלה קטנטונת: הקמפיין של הולכי הרגל, אני ניסיתי להבין מכם לאורך כל התקופה האחרונה עד כמה אתם מתרשמים שהקמפיין אפקטיבי. אני מרגישה מאנשים שהרבה אנשים לא הבינו במה מדובר ואני נורא הצטערתי משום שחיכיתי לקמפיין הזה מאוד. אז אני אשמח לדעת מה התובנות שלכם לגביו.
אני רוצה להגיד לגבי זה שני דברים: א. אנחנו בצורה סדורה עכשיו חוקרים את הקמפיין בדיעבד, כמו שצריך לעשות, ובודקים אנשים.
אנחנו עושים הכל לפני, אחרי, באמצע. אנחנו עושים הכל. זה העלה שיח תקשורתי מאוד ער. היו כאלה שמאוד תמחו בקמפיינים האלה והיו כאלה שהיו נגד הקמפיינים אבל מה שהיה חשוב, שלא היתה - -
אבא תעצור, אני רוצה לעבור. מה שהיה חשוב לי שזה עורר שיח. היו אנשים שאמרו שזה נפלא, והיו אנשים שאמרו שזה קטסטרופה ולא יכול להיות, אתה מוכרח לכבד כל אדם שזה לא אבא שלך. זה עלה - -
אני מציע שאת הדיון הזה אולי נעשה. גברתי, תבקשי ונעשה דיון בוועדת המשנה כי זה משהו כבר יותר בתחום ההסברה והקמפיין והקופירייט ודברים מהסוג הזה.
חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מצטערת להיות שוב ושוב משביתת השמחות בדיונים האלה אבל תסלחו לי - -
תסלחו לי, כל הדיון הזה לא בכיוון בכלל, ואני אסביר: כשאנחנו מדברים על הפחתת הרוגים בתאונות הדרכים אז תתפלא, הייתי בדיון – לא הייתי פיזית אבל אני יכולה לתת לך תמלול של דבריך - -
- - אדוני מנכ"ל המשרד. עקבתי גם אחרי דבריך ואחרי ההצגה שלך. יש לנו פה טכנולוגיה, לא רק טכנולוגיה שחוסמת סמרטפונים, יש גם טכנולוגיה פה בכנסת, עקבתי אחרי הדיון מתחילתו. אני רוצה להגיד לך ככה: כשאנחנו מדברים על הפחתת הרוגים בתאונות דרכים, ואנחנו מדברים על הורדת הקטל בכבישים, אנחנו מדברים על ארבעה דברים וזה גם מה שבהצעת המחליטים, גם בדוח של ה-מ.מ.מ ובדיונים קודמים: זה טכנולוגיה, זה תשתית, זה אכיפה וזה הגורם האנושי. והדבר שהורג בתאונות דרכים זה כל הדברים האלה, יש להם תוספת בשוליים. הדבר הראשון שהורג בתאונות דרכים זה כלי הרכב הפרטיים. וכשאנחנו רואים את הגרף האדום, אז יהיו יותר הרוגים בתאונות דרכים. נקודה. כי זה מעלה את הנסועה, הפער בין הכחול לבין השניים האחרים בשלב הראשון בטווח הקצר מעלה את הפקקים, ובשלב השני גורם לעליה מ-2012 בהרוגים. זה מתמטיקה פשוטה מאוד.
עכשיו, הסלולרי והגורם האנושי והאכיפה והקרטונים והקמפיינים וכל מה שנעשה יעזור בשוליים אבל יש דבר אחד מרכזי שיעזור בליבה ובמהות וזה תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית, חברות וחברים, מצילה חיים. יש לנו נתונים מהעולם, והעובדה ששני הדיונים האלה כאן באופן עקבי וסיסטמטי במדינת ישראל, הדיון על הפחתת תאונות דרכים והפחתת ההרוגים והדיון על תחבורה ציבורית מתנהלים בנפרד. אני יודעת ששניהם מתנהלים, ובזה באמת משרד התחבורה כן שינה כיוון בשנים האחרונות - -
אני יודעת אבל עדין העובדה ששתי השיחות האלה מתקיימות בנפרד, פוגעת ביכולת שלנו להציל חיים. זה ממש ככה.
עכשיו, יש לנו נתונים מהעולם. הסיכוי לנוסע בתחבורה הציבורית להיהרג בתאונת דרכים קטן ב-92% מהסיכון של נוסע של רכב פרטי. לא 40%, לא 20%, לא 10%. 92%. במקסיקו סיטי שהכניסו נת"צים, עוד 1,000 קילומטר נת"צ – נתיבי תחבורה ציבורית, תאונות הדרכים ירדו ב-40% במקומות האלה. זה דבר דרמטי, אדיר. אני חושבת שמשרד ראש הממשלה חייב להכיר את הנתונים האלה, וחייב להבין שבסופו של דבר הטרייד-אוף בין נסיעה ברכב פרטי ונסיעה בתחבורה הציבורית הוא המפתח להצלת חיים, לחיסכון בפצועים ובכסף שאנחנו מוציאים על טיפול ושיקום, בפקקים ובכל הדברים האלה בלי קשר לתועלות האחרות שזה בזיהום אוויר וזה באיכות החיים במרחב העירוני וזה בחניה ובכל הדברים האלה. רק הצלת חיים.
עכשיו, אני אומרת את זה וכולם מהנהנים ואומרים: כן, כן, כן אבל עובדה היא שאתם יושבים כאן בלעדי כמעט שעה וחצי וזה לא חלק מהשיחה בשום צורה.
קודם כל זה היה, פספסת קטע. אני מבקש לא לכעוס על העוזרים שמעדכנים אותך אבל זה היה. אנחנו בעניין הזה גם אמרתי שיש ועדת משנה שמוליך אותה גם דב, וחבל שדב לא כאן.
אם ככה, מצוין שזה היה אבל אני יודעת שיש ועדת משנה ואני מכירה את הוועדה הזאת, אני משתתפת בה ואני פעילה בה אבל שוב, כל עוד נקיים את השיחה הזאת בנפרד – אתם יודעים מה? בואו נסתכל דרך הגרף הזה. הרי ברור לנו שהפחתת הנסועה והפחתת כלי הרכב על הכביש היא הגורם הראשון לדבר הזה. זה ברור לנו כי איך אמרתם? נילחם נגד הסלולרי ונשבית אותם, הרי אנחנו לא ננצח את הטכנולוגיה, אנחנו יודעים את זה. כולנו משתמשים בדברים האלה אז לא עדיף נוסע שמסתכל בסלולרי באוטובוס או ברכבת או במיניבוס מאשר נהג על הכביש שהולך להיהרג ולהרוג הולך רגל? רחלי, כמה מההרוגים כל שנה הם הולכי רגל?
יושב כאן מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כלומר, אתם מובילים את המדיניות ברמה התפיסתית. אתם חייבים, חייבים לתת על זה את הדעת. תכנית לאומית לא רק להגברת התחבורה הציבורית, מה שנעשה, ומשרד התחבורה עושה, הוא סולל את המסילות ואת הרכבות וכל הדברים האלה. איך אנחנו עם יעדים מספריים ברורים, איך אנחנו מעבירים נסועה מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית, זה מציל חיים.
רק בקצרה: אני רוצה לכבד את השיטה של קודם כל מדברים ואחר כך מגיבים בסוף אבל צריך להכיר באופן שבו ועדות ממשלתיות עובדות. קיבלנו מנדט מאוד ברור לטפל בתאונות דרכים באופן ישיר בטווח הקצר ולא בנגזרת שנייה. אני אגיד לך עוד משהו, לדוגמה: עבודה מהבית, אני חותם לך, גם מקטינה את כמות ההרוגים. גם זה ישפר אולי לא כמו תחבורה ציבורית אבל גם אם נגדיל את כמות האנשים שיכולים לעבוד מהבית, זה גם יעזור. זה לא היה במנדט של הוועדה. אני מבטיח לך שזה יעזור באותו עיקרון. זה גם נגזרת שנייה שיוריד את ההרוגים בתאונות הדרכים בכבישי ישראל. זה לא היה בתוך המנדט של הוועדה. אנחנו היינו צריכים להתמודד בנגזרת ראשונה בטווח הקצר, איך אנחנו מורידים באופן מידי את כמות ההרוגים בתאונות הדרכים במדינה.
אבל כל קילומטר שאתה מוריד מהכביש עוזר. זאת הנגזרת לא הראשונה, זאת נגזרת אפס. זה עוד לפני הנגזרת. אבל מי אם לא משרד ראש הממשלה שבא ומתכלל - - -
אוקי. אז את באה ופונה למשרד ראש הממשלה. תקימו עוד ועדה שתטפל או שתפתחו עוד מדף לכיוון אחר אבל את מסכימה גם שדיונים מהסוג הזה, זה לא משהו שיגמר לא תוך יום ולא חודש ולא חודשיים.
אני לא חושבת שאם הוועדה הזאת היתה עוסקת בזה משהו היה משתנה בהיבט הזה שמשרד התחבורה מתעסק בתחבורה ציבורית כמה שהוא יכול. זה לא שתכלול בין משרדי ממשלה היה משפר במשהו את התחבורה הציבורית. אין לנו חסם היום של אחד המשרדים לקידום התחבורה הציבורית. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות לקידום התחבורה הציבורית.
קודם כל, לא נפל אצלכם האסימון שתחבורה ציבורית ורכב פרטי זה או-או. זה טרייד-אוף. זה אחד על חשבון השני. אתם עדין בתפיסה של גם וגם. במה אתם יורדים?
השר אומר שבכבישים נוסעים גם אוטובוסים. זו התפיסה של השר והיא לא השתנתה. אנחנו מקבלים אותה פעם אחר פעם במענה לשאילתות.
במטרופולינים אנחנו לא משקיעים בכבישים אלא רק בתחבורה ציבורית וחסמי תחבורה לדיור. ובבין-עירוני אנחנו כן משקיעים הרבה בכבישים, ושם זה גם נושא הבטיחות. אם זה כביש 71 ו-65 ו-31 - -
טוב, אני חושב שמיצינו את העניין הזה. אנשים רוצים להתייחס לעבודת הוועדה ולתובנות שלה ולכן זה חשוב. גבי בן הרוש, יושב ראש מועצת המובילים ואחר כך חבר הכנסת. אגב, אני רוצה לדווח לאנשים שנמצאים כאן, חלקם היו גם בדיונים, שבדיון האחרון של הוועדה אנחנו אישרנו את נושא הכנסת הטכוגרף לשימוש במשאיות וכולי. זה ייקח משהו כמו – נמצא כאן נציג משרד התחבורה – שמונה, תשעה חודשים.
וקידמנו אותה ונכנסנו ללוחות זמנים שתלויים פה בדברים בינלאומיים כולל האו"ם אבל אנחנו יודעים פחות או יותר לאן אנחנו רוצים להגיע ואנחנו עוקבים אחרי זה אדוני, תהיה רגוע. אז בבקשה גבי.
תודה אדוני היושב ראש, ותודה על זה שלא היינו בוועדה הקודמת, ייצגת אותנו נאמנה, אתה יכול להיות חבר במועצת המובילים. רק להזכיר לאדוני, אפרופו החלטות ממשלה, טכוגרף דיגיטלי, הוחלט עליו ב-2005 על ידי הממשלה. אנחנו ב-2017.
אבל, למדתי דבר אחד היום בדיון הזה, והוא חשוב: סוף סוף מצאנו את האשם בתאונות הדרכים, הסמרטפון. רבותי, אני חוזר עכשיו מחודש ימים ברוסיה וצרפת. זה כמעט 450 קילומטר שמישהו נהג ואני נסעתי. במדינות האלה אין דיבורית וכולם מדברים עם הטלפון וכולם מסמסים תוך כדי נסיעה גם ללא חגורות בטיחות. האנשים שהיו איתי, אמרתי להם: אתם שמים לב לתופעה? אין אפילו תאונה אחת. אז בואו נתחיל למצוא מי אשם. הטלפון קיים מעל 20 שנה וכולנו נוהגים בכבישים וטאצ' ווד אנחנו... אבל מזל שמצאנו את האשם.
רבותי, שנה שעברה באת לי עם בשורה של להוריד את תאונות הדרכים, מצאנו פטנטפ – מובילאיי. רצנו, השקענו במובילאיי. תסתכלו מינואר, מתחילת השנה, לא ידעתי שהפטנט הזה, הצפצפה, המובילאיי מנע את תאונות הדרכים.
אדוני היושב ראש, אני בוועדה הזאת הרבה הרבה שנים. חוץ מאשר קנסות ולהכביד על הציבור ולהתעסק עם כל מיני פטנטים – עכשיו מדברים גם על סימולטור. כל אחד מביא לי איזה פטנט. בדבר אחד הממשלה והוועדה לא מתעסקות, בגורם האנושי שהוא הנהג. אף אחד לא מתעסק אתו. אנחנו כבר עשרות שנים בתחום הזה, לא ראיתי פעם אחת שמתעסקים.
אדוני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני יצאתי במאמר דעה בשנה שעברה בעיתונות. ב-96 הוקמה ועדת מנכ"לים, למי שזוכר פה מהצעירים. מ-96 ועד היום יש כמעט 9,000 הרוגים. באותה ועדת מנכ"לים המפוארת שקמה. חבר'ה, אתם לא מביאים שום בשורה, ולא יעלה על הדעת שפעם אחת הממשלה לא מתכנסת בנושא הקטל בכבישים. לא יכול להיות. אנחנו מתעסקים פה בתיאוריות ובתיאוריות וכולם מפרגנים אחד לשני. די, מישהו צריך כבר לקום ולהגיד סטופ. שלושה הרוגים, כל המדינה הזדעזעה. פה יום יום נהרגים. תראו מה שקורה.
אדוני, בחמש השנים האחרונות, לסבר לך את האוזן, אתה מדבר על 60%? בחמש שנים האחרונות הנה, המשטרה פה, אוטובוסים ומשאיות מעל 36% מעורבים בתאונות הקטלניות. גם ברשות הלאומית הנתונים האלה קיימים. מישהו אמר: בואו נעשה סטופ? ישבת איתי גברתי המנכ"לית כבר כמה? לפחות שלוש ישיבות מאז שאת בתפקיד. החלפתי 12,13 מנכ"לים, אני כבר לא זוכר. אנחנו עושים צעד אחד קדימה וארבעה אחורה. חבר'ה, תפסיקו עם ההצהרות. אנחנו מדברים על חיי אדם ועל קטל. תודה רבה.
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. אחריו גיל מושקוביץ, סמנכ"ל מבצעים מד"א, לא שכחנו אותך אדוני.
אדוני היושב ראש, חברים, תודה רבה על הדיון המעניין. אני חושב שגם נוכחות המנכ"ל, תודה. עכשיו התבשרתי, בדיוק לפני 10 דקות יצאתי, אם שמת לב אדוני היושב ראש, אני מקבל הודעה שילדה בת שלוש נהרגה בתל שבע עכשיו על ידי דריסת רכב. רכב שנסע, לא יודע אם זה אחורה או קדימה אבל אני חושב שמה שהעלה המנכ"ל פה, העניין של הטלפון, הרצון שלנו שהנייד הזה, SMS או טלפון, אפשר בטכנולוגיה לנתק את הטלפון ברכב אם רוצים למרות שאין סוף למלחמת המוחות בטכנולוגיה. אפשר למצוא דבר כזה שמתקינים מכשיר על כל רכב, שאתה עולה לרכב מנתק את הטלפון אבל אני חושב שזה לא מה שיציל את העניין. אני חושב שבסוף ובהתחלה, מה שיציל את העניין זה הגורם האנושי. מה שהוא אמר, אני מסכים אתו מילה במילה. העניין שלה נהג, לא מתעסקים במי שנוהג ברכב, אם זה נהג אוטובוס ואם זה נהג פרטי ואם זה נהג מונית. אתה יודע מה? אני עבדתי פעם כנהג מונית, ובדקנו שבין 70 ל-80 עבירות עושה הנהג ביום כשהוא עובד בעבודה שלו ביום יום. לא אומר שכל עבירה נגמרת באסון או בתאונה אבל אני חושב שצריך לעשות יותר הדרכות, אם זה קורסי ריענון. לחייב נהג פעם בשנה לעשות ריענון או מפגש או דיון סביב העניין של הנהיגה הנכונה. יש לנו בעיה עם הנהיגה הנכונה, ואני חושב שכאן מתחיל ומסתיים האסון של תאונות הדרכים. תודה לכם.
ועדת שיינין קבעה בזמנו שכדי לצמצם את כמות ההרוגים ולמנוע נכות קשה בנפגעים קשה, להגביר את הפרישה של מד"א בנקודות מסוימות, בעיקר בכבישים אדומים. הרבה נקודות היו אזורים כמו שפרעם, רהט, אזור צומת גולני, אזור כביש הערבה, יוקנעם וכולי. השנה, הרשות החליטה להפסיק לממן את הנקודות האלה - -
זה מתקציב הרשות כל שנה. השנה הרשות הודיעה או הבנתי פה ממנכ"לית הרשות שהם הפסיקו לממן את זה. זה ממש פר-אקסלנס תקציב שמציל חיים. זה לא תקציב שהולך מסביב עם נגזרת שנייה ונגזרת שלישית. זה תקציב שנותן מענה אמתי לנפגעי תאונות דרכים בכבישים אדומים, במקומות שבהם לא היו קיימות תחנות מד"א כיוון שאין ישובים כמעט או כי האוכלוסייה מועטה. ולכן, לצורך התקציב הזה תגברנו את המענה.
משרד הבריאות לא מתקצב את פעילות מד"א, גברתי המנכ,לית. לכן, התקציב הזה נדרש וחיוני, ואנחנו קוראים לוועדה לפנות למשרד התחבורה ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לתקצב את הפעילות הזאת, להמשיך לתקצב אותה כי היא פעילות חשובה, והתקציב הזה הוא תקציב מציל חיים פר-אקסלנס.
אני רק אבהיר: יש תקציב תמיכות שעליו גם מד"א מתמודדת ותקבל ביחד עם גופי ההצלה בהתאם לגודלם אבל תקציב מאסיבי שעובר מהרשות למד"א לא עובר כי הוא גם לא נמצא בתקציב הרשות.
זה נגמר. אז זו נקודה שצריך לבדוק אותה במערכות של המשרדים הרגילים ולא דרך תרומה מהרשות הלאומית.
רבותי וגבירותי, אורי קריב, "סייפר פלייס". מה יש לך לרענן אותנו בנושאים טכנולוגיים שלא ידענו עד כה?
בדיוק. בניגוד לקודמי, אני כן הולך לדבר על טכנולוגיות וכן לדבר על דברים שהם פרקטיים ויכולים לייצר שינוי כבר בשנת העבודה הבאה. שתי מילים: "סייפר פלייס" מפתחת מצלמות שמזהות עבירות ואירועים חמורים בכביש. קיימות כיום 150 מצלמות כאלה שנפרשו בתל-אביב במימון משרד התחבורה. מצלמות שעובדות בירושלים, שעובדות בתל-אביב במימון עיריות. מספר דו-ספרתי של מצלמות שעובד בעירך בני-ברק, אדוני יושב הראש, והמצלמות האלה מכוונות לזהות מספר גדול של אירועים שקורים בכביש. הם מזהים את העבירות שהן גרם תאונה עיקרי. את מי שדיבר בטלפון, את מי שלא נתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה, את מי שנסע בניגוד לכיוון התנועה, את מי שביצע פניה אסורה. את כל האנשים שגורמים תאונות.
המצלמות, דיברנו על הייטק ישראלי, עובדות לא רק בארץ, זה גם עובד בעולם, וכיום קיים מצב אבסורדי שהמצלמות האלה מזהות עבירות, חלק מהעבירות האלה נאכפות, כל מה שלרשויות מותר לאכוף, וכל העבירות החמורות, הווידאו של העבירות נזרק לפח. המצב הזה הוא חבל בלית מילה אחרת. הנתונים של אכיפה מבוססת וידאו ומה שהם עושים בכביש הם בלתי נתפסים. אכיפה מבוססת וידאו מורידה בין 50% ל-80% מהעבירות במקומות שבהם יש אכיפה.
אם דיברנו על איך מכניסים חמישה ליטר לבקבוק של ליטר וחצי: עד היום ניתנו חצי מיליון דוחות במדינת ישראל, שישית מכמות הדיונים בבית משפט, ברגע שיש לך סרטון של העבירה בהשוואה לאכיפה מסורתית. אתה בא עם סרטון, חצי מהאנשים בכלל לא מגיעים לבית המשפט, כל הדיונים האחרים נגמרים בהקראה, שישית מכמות הדיונים.
הרתעה – שוטר שמתפעל אמצעי טכנולוגי מרתיע פי 10 משוטר שעובד עם פנקס כשהוא רושם דוח ידני.
מבחינה ציבורית – קל מאוד להסביר לציבור למה אתה נותן דוח לבן אדם שנסע בניגוד לכיוון התנועה או שלא נתן זכות קדימה להולך רגל. והדבר האחרון, אני היחידי שלא הולך לפנות לאודי אדירי. כסף לא צריך. המצלמות כבר נפרשו, משרד התחבורה מימן אותן. העיריות מימנו אותן. כל מה שצריך זה רק להתחיל לאכוף מהעבירות שנתפסו באמצעות המצלמות.
כן, אני רוצה לפתור את הבעיה, ובניגוד לקודמי יש לי בקשות פרקטיות לשני היושבים בראש השולחן: אדוני המנכ"ל, כגוף המתכלל, אנא עזור לנו להביא למצב שמשטרת ישראל משתמשת ב - - - שנוצרים מהמצלמות ופשוט לתת את הדוחות, לייצר הערכה ולשפר את הבטיחות.
ואדוני יושב הראש, לפני כשנה וקצת נעשה בוצע פה תהליך ברור של העברת סמכויות לרשויות מקומיות לאכיפה. התהליך נעשה על ידי קרן טרנר, שהובילה אותו עדין - - -
צריך להעביר לרשויות מקומיות סמכויות לאכיפת אי מתן זכות קדימה לעובר רגל במעבר חציה, וכל הסמכויות של עבירות בצומת של פניה אסורה, של חסימת צומת – הרשויות עושות את האכיפה הרבה הרבה יותר יעיל מהמדינה. ראש הרשות יכול לסגור את הלולאה המשפטית והאכיפתית בתוך החצר הפנימית שלו. הוא לא מבקש טובות. יש ארבעה ראשי ערים שמתחננים בפנינו, רק תתחילו לאכוף את העבירות האלה - - -
בסדר, זאת לא עבירה, זה בסדר גמור. שתהיה תחרות בעניין זה מצוין. אני רוצה לומר שגם בדברי הסיום אנחנו בהחלט גם נאמר עוד דבר אדוני, שאם אתם מקדמים באמת את נושא הטכנולוגיה, שזה אחד הדברים המרכזיים שדיברת עליו, אם יש דברים שצריך להעביר אותם בחקיקה או כדי לראות שאפשר יהיה לעשות בהם שימוש וכולי, אנחנו פתוחים לעניין ולא רק פתוחים אלא מבקשים שתעלו לנו להנחתה.
שוקי שדה, מנכ"ל חברות ההסעה בישראל, בקצרה משטרת ישראל רוצים לומר משהו אחר כך?
כבוד היושב ראש, בהחלט הדברים שנאמרו פה מקובלים. אנחנו דואגים הערב כמו שכולם דואגים אבל לא ניגע בפן של הנהג מעבר למה שנאמר כאן על ידי גבי אבל בהחלט צריך להוסיף הרבה דברים.
(היו"ר איתן כבל, 11:34)
נושא החינוך צריך להיות חינוך תעבורתי כמו שהיה וירד. נושא תרבות הנהיגה קיים בצורה חלקית. פעילות האכיפה נעשית בצורה חלקית. הדברים האלה בהחלט חייבים להירשם כדי לעשות פעולה בטווח העתידי מעבר למה שקיים בטווח הקצר.
מעבר לזה, בתקופה האחרונה אנחנו קיבלנו מספר הודעות לא מבוטלות להתקין באוטובוסים ובמשאיות מערכות שונות לבטיחות ואנחנו מקבלים את זה באהבה רבה ועושים את זה.
מה שקורה מעבר לזה: חשוב שהמערכות תדענה לשלם את המהות מעבר למה שאנחנו משקיעים בזה, שיתחלקו אתנו במערכות האלה בתשלומים.
שוקי תודה. המשטרה, מי מהמשטרה מדבר? נצ"מ שרית פיליפסון שהיא כבר חברה קבועה בוועדה. צריך לתת לך דוקטור של כבוד בוועדה.
כעיקרון, נאמרו כאן הדברים לגבי הגברת פעילות האכיפה. פעילות האכיפה יחסית לשנת 2016, כשאנחנו מדברים על התקופה אשתקד, תקופה מול תקופה, יש עליה של 23% בכמות הדוחות שנרשמו. אנחנו מדברים על עליה מאוד משמעותית בדוחות מהירות. אנחנו מדברים על עליה של 40% בדוחות של טלפון סלולרי, ואנחנו מדברים על עליה של 60% באכיפה כלפי עבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה. הוקמה יחידה מיוחדת לאכיפה של כלי רכב כבדים. היחידה הזאת, אתם שומעים עליה אני מניחה חדשות לבקרים. היחידה אוכפת גם כלפי כלי רכב כבדים שמהווים יחסית כגורם מאוד משמעותי בתאונות הדרכים הקטלניות וגם כלפי אוטובוסים לא תקינים שמסתובבים בדרכים. אמר את זה מנהל בתי המשפט, ואתמול היתה לנו פגישה מאוד מאוד ארוכה אתו. אין ספק שכמות האכיפה שהולכת ועולה חייבת לבוא לידי מיצוי וכמה שיותר מהר במעגל שלם בבתי המשפט.
זה לא סוד ששנה וחצי הוועדה בראשותך, חבר הכנסת איתן כבל, יושב ראש הוועדה, שאני נמצאת ומדברים על הגברת פעילות האכיפה. מדברים על פעילות אכיפה - - - השר לביטחון פנים, המפכ"ל וראש אגף התנועה שנכנס לתפקידו בנובמבר לקחו את זה עד הקצה אפשר לומר, ועושים את הדברים כמו שמוטל על משטרת ישראל לעשות ואנחנו רואים את זה בשטח. כמות תאונות הדרכים ותאונות הדרכים הקטלניות ירדה בכבישים שבהם יש מיקוד בפעילות האכיפה. פעילות האכיפה הזאת תלך ותגבר כשאנחנו נגיע כמובן לשימוש ב-150 ניידות, ואנחנו צריכים לבוא ולהעריך את זה בבתי המשפט. אתמול היינו בדיון, ובתי המשפט לא ערוכים להכיל את מספר הדוחות - -
כן, אפשר לומר את האכיפה המשמעותית בעבירות בריונות ומסכנות חיים. הראינו אתמול את הפילוח שהאגף הציג להנהלת בתי המשפט ולמנהל בתי המשפט, את הפילוח בעבירות בריונות ומסכנות חיים. העלייה הגדולה לא נמצאת בעבירות החניה.
רק תאמרי לי בבקשה נצ"מ שרית פיליפסון: לגבי העניין שהתפרסם בשמכם לפחות, אני לא יודע, שרוב התאונות נגרמו עקב מהירות מופרזת.
בבין-עירוני אנחנו מדברים על גורם שהוא הגורם מספר חמש לתאונות הדרכים בכלל. הגורם החמישי בבין-עירוני. בעירוני זה - -
חמישי בתאונות בכלל, ראשון בקטלניות. ככל שהמהירות עולה, התאונה היא יותר קטלנית הן ברמת הפגיעה - - -
בקטלניות. חברים, זה לא קשור לתשתיות. גם מי שהוא שלוש יחידות בפיסיקה יודע להגיד את זה, שכשאתה נכנס בעצמה גדולה, אז הקטלניות גדולה או בהולך רגל.
לא, סליחה. היא אמרה, ואני חוזר: זה מקום חמישי, גורם מספר חמש בתאונות. בחלק הקטלני, שיש בו - -
רק אמירה אחרונה: נאמר כאן משהו שאם אפשר לבוא ולתקוף האם בכל תאונה קטלנית, האם היא נגרמה מהיסח הדעת או משימוש בטלפון או בטלפון סלולרי? לא ניתן לבדוק את זה. מעטים המקרים שבהם אנחנו יכולים להצביע, ומעטים זה באמת ברמה בודדת, האם באותו רגע נשלח מסרון? האם באותו רגע הביט אותו נהג בטלפון הסלולרי, גלש באינטרנט, ראה את הפייסבוק דיבר בטלפון או במשהו אחר? מעטים המקרים שאפשר יהיה להצביע עליהם כך שהנתון הזה של הפלאפון הוא נתון דרך אגב, ששמעתי אותו גם מיושב ראש אגף התנועה שגם ציין את זה אבל זה נתון שבבדיקה בתאונות קטלניות יהיה מאוד קשה להוכיח.
אני ראש מדור א-3 במכשור אכיפה באגף התנועה. אני מבקש להעלות נקודה בטיוטה של הדוח, בסעיף 11 אם אני לא טועה, היתה הצעה להוסיף מצלמות לפרויקט א-3. במסמך הסופי ההצעה הזאת ירדה, הי אלא קיימת משום מה. זה דבר אחד. דבר נוסף, לגבי פרויקט "שומרי הדרך", חשוב מאוד לציין שככל שהפרויקט הזה חשוב, הוא בהחלט חשוב אבל לא נוכל להתקדם ולהגביל את כמות האירועים שאנחנו מקבלים לצורך טיפול כל זמן שאנחנו לא נקבל את מה שצריך גם מבחינת תקציבים של פיתוח התשתיות לקלוט את כל החומרים האלה וגם הנושא של כוח האדם להתמודד עם - -
אני חיכיתי שיוזכר פה הגורם לתאונות דרכים. הגורם הוא האדם שמחזיק בהגה. לא הכביש, לא הטכנולוגיה ושום דבר אחר אלא האדם שנוהג. צריך לשנות את ההתנהגות של האדם שנוהג בארץ, זאת הבעיה העיקרית. הבעיה הזו נובעת מהתחלה מהבית, מבתי הספר וכל מקום אחר. כדי לחנך את האנשים המבוגרים צריך להעניש אותם וצריך להגביר את האכיפה. בלי אכיפה יעילה כולל בתי המשפט אין שום תועלת בכל הסיפור הזה. הסברה לא מספיקה. טכנולוגיה, איך לנהוג, יודעים. אמצעים טכנולוגיים צריכים למנוע מהאדם לנהוג שיגרום לתאונה. זאת אומרת, צריך להגביל את המהירות, צריך למנוע שימוש בפלאפונים - -
לא, לא צריך רכב אוטונומי כי גם את זה יעקפו. אני סומך על הנהג הישראלי, כפי שהוא עקף את האמצעים שהיו קיימים עד עכשיו ולא השתמש בהם ואפילו קלקל אותם, והטכוגרף זה אחד מהם, שקיים כבר עשרות שנים. ומה עשו הנהגים עם הטכוגרף? פשוט תלשו אותם ולא השתמשו בטכוגרף. אלה דברים שחייבים להכריח את הנהגים לעשות. זה מה שיש לי לומר.
אדוני היושב ראש, ברשותך עוד משפט: לגבי הנושא של אכיפת מהירות ממוצעת - רק לציין שטווח הזמן שנקבע בהחלטה הוא בלתי ישים לחלוטין הטווח של חצי שנה.
זה לא מקובל. אני ממשרד ראש הממשלה. יש לך שר ויש לך מפקד של משטרת התנועה. שניהם היו מעורבים בהחלטה הכוללת הספציפית על הדברים האלה, גם לגבי לוחות זמנים, גם תקנים וכל מה שאמרת, זה על דעתם. אם אתה רוצה לחרוג מדעתם, אני מבקש שתתאם את זה איתם מראש.
קודם כל, יש פה כלל: מותר לכל אדם סביב השולחן הזה לומר את דעתו גם אם היא מתנגשת עם הקדוש ברוך הוא. סליחה. הוא יסתדר אתו אחר כך. מה שאני מנסה לומר כאן זו זכותו של כל אחד. נכון שיש כאן, וזו זכותך המלאה דן ובוודאי המנכ"ל לומר לו: אדוני, אם יש לך טענות, שאלות, היתה הסכמה עם השר. אם השר רוצה לשנות את דעתו, הוא מוזמן לבוא ולעשות את זה בכלים שכל אחד מאתנו מכיר אבל ראית, עשית לו נשירה יותר ממה שיש לו. הבהלת אותו לגמרי, דרסת אותו. לאט לאט, לט צריך להגזים. תודה.
אני מציע לך, בכל מקרה, תעביר את הדברים בצינורות מקובלים, ואם אתה חושב שאי אפשר יהיה לעמוד בזה אז אתה צריך להציף את זה.
נורית גרוסמן, בבקשה. דוברת אחרונה ואני אסכם.
תודה. אני גם מעמותת "אנשים באדום", עמותה שהוקמה בעיקר על ידי משפחות שכולות, וזאת הסיבה שאני כאן. אני רוצה שתסתכלו עלי ותבינו על מי ועל מה אתם מדברים כל הזמן. אני איבדתי את הבן, אני לא אוהבת להגיד את זה, מספיק שאני מרגישה את זה אבל אני יושבת, אנחנו, העמותה שלנו, יושבים כאן הרבה שנים בתקווה ולמה? כי אנחנו יודעים מה זה אם קורה משהו למשפחה, למישהו מהמשפחה ואנחנו רוצים למנוע את זה. חשבנו שמי שיכול למנוע את זה, זה הכנסת. אני באמת נותנת מחמאות לאיתן ולכל מי שיושב בוועדות אבל איפה התכלס? אני המומה מזה שבמשרדי הממשלה אומרים: או, יש לנו את הפתרון, זה טכנולוגי. אין לי ספק שטכנולוגיה תהיה חלק מהפתרון אבל מה קורה עד אז? וזה לא נכון שאין פתרונות. כבר הרבה שנים אנחנו יושבים כאן, שומעים פתרונות שבאים ליישום והם לא קורים. למה? כי יש ויכוחים, זה טוב, זה לא טוב, ובינתיים אנשים נהרגים והכמות עולה ועולה, ואנחנו ממשיכים לשבת והפתרונות שאפשר ליישם, לא מיישמים. אנחנו היינו בקשר עם חברי כנסת שבאמת רוצים לעזור וגם הם מרימים ידיים. אז מה יהיה? כמה זמן זה יימשך? הלוואי, אני שומעת את גבי הרבה שנים ואני מסכימה אתו לגמרי. חבר'ה, עומדים לפניכם אנשים. זה לא סתם, זה אנשים שמחכים ומצפים שכאן ובכנסת וכל מקבלי ההחלטות הם אלו שיכולים לעשות משהו. אני לא יכולה להגיד שאף אחד לא רוצה, אני יודעת שכולם רוצים אבל למה זה לא נעשה? אין זמן.
רק מילה, ולא כל יום הוא פה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ולמה שהתכוונה הגברת והעמותה הזו - קיימות ועדות שהוקמו על ידי המשרדים הממשלתיים, הממשלות אישרו אותן. ועדות חקירה, אפילו סעיף אחד לא בא ליישום. בזה הכאב.
נאמרו פה הרבה דברים אז רק כמה נקודות אל מול מה שחברי הכנסת העלו: אנחנו עוסקים הרבה מאוד בתחבורה ציבורית. אנחנו לא צריכים תכלול של שום דבר, אנחנו מכירים בעניין הזה, אנחנו פועלים מאוד חזק בעניין הזה. אני שמחה לשמוע על מחקרים של נת"צים – נתיבי תחבורה ציבורית מוסיפים הרוגים. אנחנו מתקשים מול רשויות מקומיות ליישם את זה, אולי כי הן חוששות מהעניין אבל אנחנו לא מוותרים ולוחצים הרבה מאוד. בתחום העירוני – לנתיבי אילון, מוריה ויפה נוף, האחיות הירושלמיות והחיפאית, כבר אין פרויקטים של כבישים בתכניות העבודה. יש רק תחבורה ציבורית וחסמי תחבורה.
אז אנחנו מעודדים תחבורה ציבורית, מעודדים תחבורה ציבורית גם ביישובי החברה הערבית. גם מבחינת קילומטרז' וגם מבחינת השקעה ותשתית, אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. מתחילים בקמפיין שמסביר כמה כבר עשינו כי אנחנו רואים שהשימוש עוד לא מספיק גבוה. אנחנו צריכים באמת להשתפר ביישום של תשתיות אבל אני כן הייתי רוצה להגיד איך זה קורה: אנחנו מאוד מקפידים שלא מי שצועק, שם יהיה פרויקט כי זה חיי אדם. אנחנו צריכים בחרדת קודש לגשת לנושא הזה. אנחנו נעזרים בנתונים שיש לנו כדי שלא יהיה מקום שבו צועקים ומקבלים לפני, מקום שלא צועק אבל שם התאונות.
צומת בת הדר הוא דוגמה מתסכלת. לא היו תאונות, ולוקח זמן עד שהתאונות נספרות. שאלנו מה קרה בינתיים? מה שקרה בינתיים זה שפתחו שם איזה משהו מסחרי. המשהו מסחרי הזה, היתה התניה להסדיר פרויקט תשתית לפני. הלכו מי שהלכו והסירו את ההתניה הסטטוטורית להקמת המשהו המסחרי הזה בצומת - -
המנכ"ל, חשוב לשמוע את זה כי זה פשוט דבר מטורף. אגב, זה לא האיש שלכם במשרד התחבורה - - - לא הזכיר את זה אפילו - -
נכון, גילינו את זה רק עכשיו והנתונים, ולכן עכשיו בת הדר הוכר כמוקד סיכון אבל למה לקח כל כך הרבה זמן? זה לא ששנים יש תאונות. התחילו להיות שם תאונות ובהתחלה אומרים מסוכן מסוכן, בהרבה מקומות בארץ אומרים מסוכן ועדין אנחנו מקפידים שזה יהיה על בסיס נתונים. אבל יש הרבה נתונים אז בסדר, עכשיו אנחנו מתקצבים את זה.
אבל הבנת מה מטורף? אחרי שהיו דיונים בכנסת רק אז גילו שהסירו את ההתניה - -
אני מברכת על עבודת המשטרה עם המשאבים הקיימים. הלוואי והיה יותר מהכל אבל הרבה יותר אכיפה. אני חושבת שההתמקדות בגורם האנושי – אנחנו כן צריכים לתת לה מקום כי חוץ מהעניין של המשטרה שצריכה לאכוף, אני חושבת שגם המשטרה אוכפת וגם אנחנו, בבטיחות התשתית, היא תשתית סלחנית יותר לטעויות אנוש וגם בטיחות הרכב באה ואומרת: אוקי, אנחנו מאוד לא מרוצים מזה שמסמסים והיסח הדעת ועושים כל דבר חוץ מלנהוג. אנחנו בכבישים, אנחנו רואים את האנשים לידינו איך הם נוהגים אז המערכות שאנחנו מכניסים כחובה, אם זה תמרוץ רכבים משומשים בהקטנת מערכות סטייה בנתיב ושמירת מרחק אבל החל מה-1.1. חיוב כל רכב חדש. אנחנו מקדימים את אירופה לפחות בשנתיים, אנחנו מאוד מאמינים בדברים האלה. אנחנו מסתכלים על תאונות של חזית-אחור, תאונות קטלניות חזית-אחור. מערכת שלהתראה יכול להיות שהיתה מפחיתה את רמת התאונה או מונעת אותה אבל אנחנו גם צריכים להבין שחוץ מאכיפה וחוץ מבטיחות הרכב ותשתית סלחנית, אנחנו צריכים לדבר על תרבות הנהיגה. אני חושבת ש"אור ירוק" בסדר, אתם באים ותוקפים את הממשלה. זה בסדר, תמשיכו - -
אני לא מסירה מאחריות בשום דבר. אני מתעסקת בנושא הבטיחות, תחבורה ציבורית ושיפור השירות ברישוי כל הזמן אבל אני חושבת שאם נבוא ונגיד רק ממשלה, ממשלה, ממשלה ולא נדבר על תרבות הנהיגה שלנו והאחריות שלנו כחברה והאחריות ההורית – אני לא מבינה למה ההורים קונים הוברבורד לילד שלהם. אני לא מבינה למה הורים קונים לילד בן 14 אופניים חשמליים. איפה אנחנו? ואנחנו, כהורים וכחברה צריכים גם להבין שיש לנו תפקיד כאן כי זה הולך ונהיה קשה יותר גם לאכוף. כל אדם שני הוא עבריין אז אנחנו, כחברה, גם ואני לא מסירה אחריות אבל נראה לי לא אחראי לא להגיד שחלק מהתאונות, הממשלה לא יכולה למנוע. אני כל יום מקבלת את ההודעות על התאונות ואפילו תחקירים שהם עוד לפני ההאשמה של המשטרה ואני רואה שכל כך הרבה פעמים זה אדם שסטה פתאום. פיזור התאונות לא מאפשר לנו לעשות את כל הכיכרות כי זה בכל מקום שהוא. אם אני רק אתמקד בתשתית ובטיחות רכב, אני אחטא למשימה הקדושה של הצלת חיים. צריך לדבר גם על תרבות הנהיגה.
סליחה, אני מציע למי שלא רוצה שיבוא ויקבל מאשתי חינוך איך מטפלים בזה.
אני רוצה לומר לכם קודם כל תודה. תודה לאדוני, תודה לגברתי, תודה לכולם אבל אני רוצה לומר ממש בקליפת אגוז שניים שלושה משפטים ולאפשר לאדוני לומר את נקודות הסיום: תראו, סיפור תחבורה הציבורית: אתה יודע, בסוף בסוף אתה לא יכול לחנך כל היום והסיפור הגדול שנובע גם מהעובדה שיש גבול כמה את יכולה לעשות גם בתשתיות. והשר הזה, שאין חולק לקח והמשרד לקח אותנו בכל הנוגע בטיפול בתשתיות עם כל התלונות שלנו, למקומות שאף אחד מאתנו לא חלם, לא שיער שבכלל אפשר להגיע אליהם בזמן הזה. בסדר? אלה עובדות. זה לא שאני מתחנף אליו או מחמיא לו. זאת עובדה.
אנחנו אומרים, וזו הטענה מול כל המסמכים וכל הניירת, שהדבר הבא לא במובן של עוד שנים, זו תחבורה ציבורית. אם יש משהו שכן אפשר לחנך את הציבור, אם יש משהו שיכולנו אולי להוריד באופן משמעותי זו תחבורה ציבורית. עכשיו, אנחנו מדינה קטנה. אני לא בא ומדבר אתך שהייתי בסין במשלחת, שהצבעתי שהרכבת נסעה 410 קמ"ש. אין לרכבת כזאת איפה לעצור פה אבל אני אומר לכם ולא בפעם הראשונה: בעזרת השם, אחד הנושאים המרכזיים, אם הכנסת הזאת תחזיק מעמד, אמרתי את זה גם לך, אמרתי את זה לתמר וגם לכל החברים העוסקים בעניין: המושב הבא, כמו שעשינו עם תאונות הדרכים אנחנו נעשה עם התחבורה הציבורית. אני חושב שאם יש משימה ענקית, עם כל הכבוד לעוד כביש ועוד נתיב ועוד מחלף, חשובים ככל שיהיו, עם העובדה שיצאתי מראש העין מ-531 ליקום ולקחתי שעה ורבע מקדם, ופתאום ב-10 דקות הייתי שם, לא הבנתי בכלל איך הגעתי. מדהים. אבל שוב, בכל הכבוד לכל התהליכים האלה, הסיפור לפני הכל הוא שינוי דרמטי בתפיסה של מהי מחשבה - ואני אומר את זה לך אודי אדירי, גם מנקודת המבט של האוצר, זו צריכה להיות תפיסה מתכללת. אם היא בסוף תגרום לי עדיף כבר לשבת את השעה ורבע, שעה וחצי באוטו במזגן מאשר למצוא את עצמי מתכדרר ממקום למקום לא עשיתי כלום.
נקודה שנייה - אדוני המנכ"ל, אנחנו לא מלינים על העבודה שעשיתם כי בסוף בסוף צריך לשים גם את המציאות כמות שהיא כי כשאתם מניחים תכנית שבחדשות אומרים שיש תוספת תקציבית של שלושה או ארבעה מיליארד, אז אתה יודע, מי שעוסק בעניין חוטף "חלאסטרה" כי מספרים כולנו יודעים. אבל מה? מה שאני מנסה לומר לכם: אני סבור הייתי וגם בהמשך לקו שאדוני הוביל כשהייתי בפגישה אתו, כל העניים הטכנולוגיים, יכולתם להוביל אותם להיות אלה שיהיו מובילי הדרך בתחום הזה.
עכשיו, אתה יודע, הייתי שמח באמת להפיל את כל הדרמה על הסלולר. כאילו וואלה, אתה יודע, הנה האויב, אתה מסמן אותו ואומר: אוקי, כדי לטפל באויב הזה אתה צריך לעשות שכל רכב שעולה לכביש, יש לו מיסוך אוטומטי שהוא לא יכול להפעיל את – היום עובדים, אני כבר ראיתי כמו שאדוני ראה. יש טכנולוגיות שעובדים על העניין הזה ואני מניח שזה רק עניין של זמן שזה יהיה חלק מהחקיקה ומהתקנות וזה ישנה - -
הכל יכול להיות. אני אומר את זה לך אבל בוא נגיד את זה ככה: במצב הזה, כמו שהתחבורה הציבורית בישראל - -
חברים, אני חייב לסיים. כבר היום יש טכנולוגיות שמצלמות את הנהג, מצלמות את האוטובוס אבל זה עדין רחוק ממה שאנחנו מצפים, אדוני שיהיה. אני אומר את זה ככה - תראה, בוא נגיד את האמת: גרוש וחצי לא הוספתם בדוח שלכם. אני לא בא בטרוניה, אני קובע את זה כעובדה אבל אם אתם מחליטים לקחת את כל העניינים הטכנולוגיים עליכם כמשימה, מהטכוגרף, טכוגרף חדש ועד כל אותם אמצעים טכנולוגיים שאמורים להיות במשאיות, באוטובוסים, ברכבים שלוקחים... נושא "שומרי הדרך" והטיפול בסלולר, ויש היום בשוק, לא חסרות חברות שמתדפקות על הדלת שלכם ורוצות לקבל את ההכרה, הם לא נכנסו, אני לא מקדם מכירות של אף אחד, אני רק אומר את זה במובן הטכני הענייני. קחו את זה כמשימה ותגידו שעד אמצע 2018 הנושא הזה צריך להיות חלוט. תציבו יעד שכל נושאי הטכנולוגיה האלה יהיו חלוטים עד 2018. אתה יודע מה? לא אמצע. אם אתם יודעים לתת את זה עד סוף 2018 וואלה, זה יותר חשוב מכל מצלמה שממילא "ווייז" כבר אומר שתתכונן, תוריד את הרגל מהדוושה מבלי לזלזל בכל הטכנולוגיה שגיורא רום חברי רוצה להכניס.
אבל מה קורה? תקציב אין. אין החלטות ברורות חלוטות בטיפול בעניינים הטכנולוגיים אז אני שואל את עצמי, זאת השאלה: אז מה עשינו? אני באמת תולה בך תקוות גדולות שתיקחו את זה על עצמכם כמשימה. לא ביקשתי ממך עכשיו להוסיף כסף לניידות לא להוסיף כסף לכלום. קח את העניין הטכנולוגי ותגיד: אדוני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה היעד שאנחנו לוקחים לעצמנו, אמצע שנה הבאה, סוף שנה הבאה, שכל הדברים האלה חלוטים. וואלה, עשית את זה שלך ובגדול. תודה.
ראשית כל וקודם כל גברתי, אני מאוד מאוד מצטער לשמוע על האובדן שלך. זה כואב למשפחה וזה כואב לכולנו. מוות מתאונות דרכים הוא דבר תובעני, עצוב, מיותר ובדיוק, בדיוק אבל כדי למנוע תופעות כאלה אנחנו פועלים.
אני רוצה להבהיר, אדוני יושב הראש, משהו אחד ולתמיד: קולגות שלי במשרדי הממשלה הרלוונטיים זיהו נכון את הבעיה כשעבדנו על תקציב 2017-2018. כשהקמנו את הוועדה בספטמבר 2016 – אני מזכיר, אנחנו עובדים על תקציב ממשלה כבר ברבעון הראשון וברבעון השני ומעבירים את זה לממשלה בקיץ, זיהו נכון. המשרדים הכינו תכניות טובות עם הכלים הקיימים הידועים לקראת השנתיים הבאות, והרבה דברים נלקחו בחשבון. השינויים הדרמטיים של הוועדה זה הכנסת אמצעים חדשניים שיוסיפו על הכלים הקיימים לא רק בכמות אלא בעיקר באיכות. במקום להמשיך להשקיע במצלמות מהירות מהדור הישן, ההחלטה מכילה תגבור משמעותי של "שומרי הדרך", שמאפשר אכיפה בדיוק במקומות שבהם המשטרה לא נמצאת. בשונה מניידת או ממצלמה הפרויקט מייצר הרתעה רציפה כלפי הנהגים שלא יכולים לדעת מי מסביבם הוא שומר דרך.
עכשיו, כמו שהבחור אמר, אתה ציינת את כל הבעיות עם בתי המשפט: הרבה יותר קל להרשיע בבית משפט כשיש וידאו. הרבה יותר קל. יהיו פחות עסקאות טיעון. אתה מדבר על תכנון? זה הסיפור. אז לא הוספנו 200 ניידות גלויות שכולם מזהים אלא הוספנו אלפי ניידות אזרחיות סמויות ואפקטיביות. זה מכפיל כוח אדיר. אני חוזר ואומר שהפתרונות של 2017 זה לא הפתרונות של 2005 ולא של 2015.
אדוני, ברור שאני מדבר על הסלולר אני מתכוון לגורם האנושי שמשתמש בסלולר. אני לא מסתיר את האחריות מאף אחד, האחריות של הנהג. והנהג משתמש בדבר הזה הרבה יותר ממה שהוא עשה גם לפני חמש, שש, שבע שנים. גברתי מהמשטרה, אני לא יכול להוכיח שזה העניין אבל משהו קרה. משהו קרה והתחיל לקרות ב-2012 ו-2013.
חברים, אני אומר את זה גם לעורך דין יעקב, אנחנו לא בוויכוח. שמתי את הדברים, אמרתי אותם, מתקדמים.
אני רוצה להודות לכם מקרב לב ובעזרת השם, כשנחזור מפגרת הקיץ שמספר התאונות יהיה במגמת ירידה.
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:06.