הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 274

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ז (12 ביולי 2017), שעה 9:30

העברת הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי של חה"כ אברהם דיכטר (פ/1989/20) מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת.

חילופי חברים בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ז-2017 (פ/4212/20).

עבודת ועדות הכנסת בפגרת הקיץ.

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

אמיר אוחנה

רוברט אילטוב

דוד ביטן

יואל חסון

אחמד טיבי

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

יעל גרמן

דב חנין

אחמד טיבי

מרב מיכאלי

עיסאווי פריג'

רויטל סויד

אוסאמה סעדי

נאןה בןקר

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

גור בליי - יועמ"ש, ועדת החוקה, חוק ומשפט

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

לאה קיקיון

חילופי חברים בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ז-2017 (פ/4212/20).

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. מנהלת הוועדה, אתי, לא נמצאת כאן כי היא חולה, אנחנו שולחים לה מפה איחולי החלמה מהירה.

את הנושא של חוק יסוד נשאיר לסוף הדיון, נתחיל עם הדברים האחרים. חילופי חברים בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך). יש לנו בקשה של מנואל טרכטנברג להחליף או להסיר אותו מהוועדה. לכן, החבר היחיד מהמחנה הציוני הוא איציק שמולי. לכן אנחנו מחליפים את חבר הכנסת טרכטנברג עם איציק שמולי, לבקשתו. מישהו רוצה להתייחס?

מי בעד הבקשה? מי נגד?

הצבעה

בעד הבקשה– 5

נגד – אין

נמנעים –אין

הבקשה התקבלה.

בקשתו של חבר הכנסת טרכטנברג התקבלה פה אחד.

עבודת הוועדות בפגרת הקיץ

אנחנו עוברים לנושא הבא – עבודת ועדות הכנסת במהלך הפגרה. חברים, יש נוסח לדיון. צריך לקרוא אותו? אז בבקשה.

יש נוסח לדיון.

כידוע, בהתאם לתקנון הכנסת ועדת הכנסת רשאית להתיר לוועדה לקיים ישיבות בתקופת הפגרה, דרך כלל או במספר שקבעה, ורשאית היא לקבוע תנאים לקיום הישיבות, ובנוסף, קובע סעיף 112(ב) לתקנון שיו"ר הכנסת רשאי גם להתיר לוועדה לקיים ישיבות במקרים מיוחדים לפי דרישת יו"ר הוועדה או הממשלה. אלה הוראות התקנון. בהתאם לכך קובעת לפני כל פגרה ועדת הכנסת כללים בדבר עבודת הוועדות בפגרה. אני אציג עכשיו את מה שמוצע הפעם, שמבוסס על פגרת הקיץ הקודמת:

ועדות הכנסת, לרבות ועדות מיוחדות, ועדות משותפות וועדות משנה, רשאיות להמשיך בעבודתן בימי פגרת הקיץ, אולם מספר הישיבות שתקיים כל ועדה לא יעלה על 7. תכף יש חריגים. לעניין זה - סיורים של ועדה כמוהם כישיבות הוועדה. יו"ר הכנסת, כמו שאמרתי, יכול להתיר ישיבות נוספות. ההגבלה הזאת של ה-7 לא תחול על ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון, וועדת החקירה החדשה שקמה - - -

אני מבקש להוסיף – יש ועדות משותפות. על מי הן חלות?

7 למשותפת ו-7 לראשית ו-7 לראשית. זה לא על חשבון. כל משותפת יכולה לקבל 7. כך כתוב כרגע. כל ועדה בפני עצמה.

אז אני ממשיכה – אמרנו שזה לא יחול על כספים, חו"ב וועדת החקירה, וזה גם לא יחול על ועדת הכנסת כשהיא מקיימת ישיבות שקשורות לחקיקה בוועדות אחרות. אם היא צריכה לדון במיזוג, פטור, חילופים, טענת נושא חדש – זה לא ייכלל במניין בקשר לוועדת ה- - -. עכשיו יש עוד שני חריגים – ועדת חינוך – בפעם שעברה נתנו להם 10 ישיבות וגם הפעם. הם מבקשים 10 בגלל פתיחת שנת הלימודים. ועדת החוקה – בפעם הקודמת נתנו להם 8 וגם הפעם הם מבקשים 8, ואלה החריגים הנוספים.

בחופשה המרוכזת שתתקיים בין 16 באוגוסט ל-31 בו לא תתקיימנה ישיבות ועדות בכלל, למעט ישיבה או סיור של ועדת החינוך, התרבות והספורט בקשר לפתיחת שנת הלימודים, ולמעט ישיבות שאותן יתיר יושב ראש הכנסת באופן חריג. ישיבות וסיורים בתקופה זו יבואו במניין שציינתי קודם.

לגבי זימון לישיבות בפגרה – כל הודעה תימסר לפחות 4 ימים מראש, ופה אנחנו אומרים שלא כוללים את יום ההזמנה, אבל כן את יום כינוס הישיבה – זה לצורך הבהרה. אם ישיבה מתכנסת ביום מליאה זה יהיה 3 ימים מראש, ולא 4. חוץ וביטחון לא יוגבלו במספר הזה של הודעה מראש, אבל הם יצטרכו למסור הודעה מוקדם ככל האפשר. בוועדת הכנסת – תמיד תימסר הודעה 3 ימים מראש.

הוראה אחרונה – אם רוצים לקיים ישיבות נוספות ביום שבו נקבעה הישיבה או להוסיף נושאים, צריך לעשות את זה בהודעה מראש של 3 או 4 ימים. עוד הוראה – משך הישיבות לא יחרוג מהמקובל בוועדה. זאת ההצעה.

בוקר טוב. אני סרקתי את הישיבות של הוועדות בהתאם למתווה הזה, שהיה גם בשנה שעברה. אז באמת היו 3-2 ועדות שחרגו, כמובן – באישור מוקדם מיושב-ראש הכנסת, כך שגם ועדת החוץ והביטחון לא ישבה הרבה מעבר, אז אנחנו מברכים על זה, ושתהיה פגרה מוצלחת לכולם – גם למחוקקים וגם לעובדים.

היה לנו בפגרה הקודמת - - -

נכון, נכון, לגבי חוק השידור הציבורי.

מה היו התיקונים שעשינו אז?

לא חשבנו ש- - - שם נקבע שאם יש מליאה וביום המליאה צריך לכנס ועדות בקשר ל - - -

אז למה לא לעשות את זה גם עכשיו?

כי הרעיון הוא לא מראש. יכול להיות שתהיה מליאה, נגיד, ותעבור איזו הצעת חוק ממשלתית בקריאה הראשונה. מי אמר שבאותו יום צריך לכנס ועדה לגביה?

אבל אם יש מליאה שהודיעו עליה מראש לפי כל הנהלים, למה למנוע מוועדות לנצל את הזכות להתכנס באותו יום?

הן צריכות להודיע 3 ימים מראש. ההקלה פה היא שככלל בפגרה ההודעה היא 4 ימים מראש, ואם ועדה מתכנסת - - - 3 ימים.

שם מה היתה הבעיה? כמה זמן הודענו מראש על מליאה?

שם - - - משהו באותו יום, כי החוק לא הגיע. מעין בזק כזה, שבדרך כלל לא קורה. ההקלה כאן היא שאם יש מליאה, אפשר להודיע על ועדה 3 ימים מראש.

ומה המגבלות של ועדת הכנסת? היא כמו כל ועדה?

היא תמיד 3 ימים מראש.

אבל כמות הישיבות של ועדת הכנסת?

7, אבל אם היא צריכה להתכנס לצורך - -

לחקיקות, זה לא ייספר כחלק מה-7?

- - חקיקות אחרות.

זה לא ייספר כחלק מה-7?

- - -

חברים, אני רוצה להגיד כך: אנחנו מגדירים פה את נהלי עבודת הכנסת במהלך פגרת הקיץ. הנהלים הם נהלים רגילים, כמו שהיו במהלך השנים האחרונות. אני רק רוצה להוסיף תיקון אחד שיש, שכרגע לא כתוב, תיקון שיאמר - - - זה ספציפית לגבי ועדת הכנסת.

בקשר לחקיקה שנדונה בוועדה אחרת.

כן. זה בסעיף 2. צריך להבין שבמקום הזה, התרעה מראש לא תינתן לחברי ועדת הכנסת, כי זה חלק מהליך החקיקה של אותה ועדה. אנחנו צריכים לציין, אולי, שיש מהלך של ועדה אחרת ואז חברי ועדת הכנסת צריכים לדעת ולהכין את עצמם לנוכחות הזאת, יחד עם אותה התראה של אותה ועדה ספציפית.

אז באיזו התראה? יכול להיות שוועדת הכנסת רוצה לגמור חוק ופתאום מישהו טוען נושא חדש.

אז בואי נחריג את זה לימי מליאה. בימי מליאה ועדת הכנסת יכולה להתכנס בעניינים האלה, בעניינים של חקיקה שמופיעים בוועדות האלה, ללא התראה מראש.

במידה ויהיו ימי מליאה.

ברור. הכל זה במידה ויהיו. אני אחזור: נתקלנו בעניין הזה בפגרה הקודמת. ברגע שמזמנים ימי מליאה, בדרך כלל יש סיבה עקרונית. או שזה משהו רק לדיון, או שזה לחקיקה. אם זה לחקיקה, ועדת הכנסת באותו יום צריכה להיות פעילה. תמיד יהיו נושאים חדשים, וכן הלאה. לכן הגדרנו שבימי מליאה, ועדת הכנסת - - -

ימי מליאה שמיועדים לחקיקה.

לא, אני לא יודע מה יהיה. בפגרה, אם יש ישיבת מליאה - - -תראה, אם לא תהיה חקיקה אז אני מסכים אתך לא יהיה היגיון בוועדת הכנסת, גם לא צריך. הרי צריך את ועדת הכנסת רק אם יש חקיקה במליאה. אתה רוצה להוסיף את ההסתייגות הזו? אין לי בעיה.

אני מציע שיהיה כתוב: "ימי מליאה שמכונסים לצורך חקיקה".

בקשר לנושא שבמליאה.

"לצורך חקיקה" מספיק. מה שאומר חבר הכנסת חנין, שאם עולה דיון על המצב בצפון ולא מדובר בחקיקה, אז - - -שמתקיימת בהם חקיקה. אם יבקשו, לצורך העניין, פטור מחובת הנחה להליך חקיקה, המשמעות היא שכן צריך להיות במקום הזה. זה הכל.

חברים, אני רוצה להצביע. מישהו רוצה להתייחס?

אדוני היושב-ראש, ישנה כאן הוראה שנוגעת לוועדת החקירה הפרלמנטרית. אני לא בטוח שהסעיף הזה הוא נכון. אל"ף, אנחנו עדיין נמצאים במהלכה של התלבטות לגבי סמכויותיה וגם חובותיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית הזו.

כן, אני מסכים אתך, אתה לא צריך לדבר יותר. היא תיכנס לאותה מגבלה.

אדוני, סעיף א. בסדר היום - - -

אנחנו עוד לא שם. עוד לא הצבענו. אז הגענו לניסוח שהוסכם. אני מעלה לאישור הוועדה את נוסח ההחלטה על עבודות הכנסת בפגרת הקיץ. מי בעד?

אני רוצה לוודא שמה שאמרנו, חזרנו ואמרנו – שזה לא כולל פטורים. הסכמות לוועדת הכנסת לתת פטורים.

אם הממשלה עושה יום מליאה מיוחד והכנסת נערכת ליום מליאה מיוחד, באותו יום מליאה, לטובת חקיקה, ועדת הכנסת תיתן פטור כי זה קשור לחקיקה.

אבל זה גם כתוב: ,"הגבלה האמורה בסעיף הקטן לא תחול על ישיבות ועדת הכנסת..." - - -

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים –אין

ההצעה לגבי עבודת ועדות הכנסת בפגרת הקיץ נתקבלה.

ההצעה התקבלה, תודה.

ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. אנחנו פותחים את הנושא לדיון. אני אגיד מספר מילים.

יו"ר הוועדה שעוד לא הוקמה, יושב כאן בתור – מה?

בתור היו"ר המוצע לוועדה.

אני חבר בוועדת הכנסת.

אנחנו דנים בנושא של הוועדה שתדון בהצעת חוק הלאום. הנושא טעון. לא מפריעים. אני מבקש לקיים פה דיון כהלכה. אני אקפיד על זכות הדיבור של כל אחד ואחת מכם, אני מקש לא להפריע.

הלאום, חוק מאוד משמעותי לש חבר הכנסת אבי דיכטר, שאני יכול להגיד לכם את האמת, היה פה גם מאבק פוליטי פנימי גם בקואליציה מי יוביל את החוק הזה. החוק הזה יהיה בהובלת הליכוד. אנחנו נקים ועדה משותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה. זו כוונת הקואליציה.

למה? למה?

אני מסביר. הליכוד וראש הממשלה רואים בחוק הזה חוק חשוב מאוד, אנחנו מתכוונים להוביל אותו ובשאיפה להגיע לקריאה ראשונה עוד במושב הזה, אם נצליח. אנחנו מאמינים שהוא חוק יסוד מאוד חשוב, גם לטובת המערכת המשפטית וגם לטובת מדינת ישראל, ובעניין הזה הליכוד רוצה להוביל את המערך הזה. לכן הוועדה המשותפת הזו תוקם בראשות חבר הכנסת אמיר אוחנה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. יו"ר הקואליציה רצה להקים בהתחלה ועדה של 16 חברים. אנחנו נצמצם אותה ל-14 חברים, 7 מכל הוועדה, 8 קואליציה 6 אופוזיציה, כך שהיחס ישקף את יחסי הכוחות בכנסת. יש פה חלוקה מאוד עדינה בין הסיעות השונות, נדבר על זה גם כן. אני רוצה להגיד במסר אחד: אני מאוד סומך על חבר הכנסת אוחנה שהוא יושב-ראש הוועדה, שיעשה עבודה טובה בעניין הזה, יידע לרכז את כל הנושאים, להוביל אותם עם הסכמות. המטרה היא להגיע להסכמות רחבות ככל האפשר ובלי לוותר על העקרונות של חיזוק מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

אני פותח את הנושא לדיון.

לפני כן, אם אפשר. הוועדה בעקבות פנייה של היועץ המשפטי של הכנסת שאמר שההפרש גדול מדי, אז הקטנו את זה ל 14-7 מכל ועדה, ויש שינוי קטן בשמות.

אני אקרא את ההצעה שמונחת.

ההצעה לא רלבנטית.

למה?

אם זה מוקטן ל-14.

טעו במספר, הטעות היא במספר. השמות מעודכנים. אני אקרא את ההחלטה.

את ההצעה.

הצעה להחלטה.

ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, פ/1989. העברה מוועדה לוועדה. ביום י"ד באייר, התשע"ז, 10.5.2017 החליטה הכנסת להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי לשם הכנתה לקריאה ראשונה. מוצע להעביר הצעה לדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ועדת הכנסת. ההצעה לדיון על הפרק: הוועדה תהיה בת 14 חברים, 7 חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הבא:

חבר הכנסת אמיר אוחנה יכהן כיושב-ראש, רוברט אילטוב, אברהם נגוסה, יואב בן צור, איילת נחמיאס ורבין, מיקי זוהר, יואל חסון. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: טלי פלוסקוב, יעל גרמן, ניסן סלומינסקי, אורי מקלב, ציפי לבני, מיכל רוזין, אוסאמה סעדי.

שני נושאים על הפרק שיש דיון בהם - - -

לא - - -

אמרתי לך שאני אשתדל. חברת הכנסת מרב מיכאלי בכלל יש ויכוח אם אתם מקבלים 3 חברים או 2, ואנחנו בוויכוח הזה כרגע. אני רוצה להגיד לסדר העניין: מבחינת הקואליציה, אני לא מכיר שיש איזו בעיה באיוש הזה. אין בעיה. מבחינת האופוזיציה יש שני נושאים על הפרק שהם בעיתיים - - -

לא, יש הרבה נושאים.

חוץ מהוועדה עצמה, את זה אני שם בצד.

אנחנו מדברים על ההרכב.

אנחנו מדברים על הכל.

אל"ף אנחנו נדבר על הכל, חס וחלילה שלא ישתמע כאילו שאני מנסה להסתיר, אבל אני מבין את האופוזיציה, בהנחה שהקואליציה תפעיל את כוחה בוועדה, עדיין גם לגבי ההרכב יש נושאים שכדאי לדבר עליהם.

יש לי הצעה לסדר. אין סמכות לוועדת הכנסת לקיים את הדיון הזה. סעיף 100 לתקנון הכנסת קובע מה הן הוועדות הקבועות ותחומי ענייניהן. סעיף קטן (6) קובע שאחת מהוועדות הקבועות היא ועדת החוקה. ועדת החוקה דנה בעניינים אלה: חוקת המדינה. חוקי יסוד, חוקים וסדרי משפט.

אז עושים ועדה משותפת.

תכף אני אגיע לוועדה המשותפת.

זו לא הצעה לסדר.

מליאת הכנסת הציעה להעביר את הצעת החוק של חבר הכנסת אבי דיכטר בטרומית לוועדת החוקה, לא לוועדה משותפת. לכן אני אומר שוועדה משותפת, סעיף 110 שדן בה, אומר: "ניתנה בחיקוק סמכות לוועדה משותפת לכמה ועדות תבחר ועדת הכנסת את חברי הוועדה המשותפת".

לא קשור. בחיקוק יש, אבל גם לא בחיקוק. בחיקוק זה חובה.

אבל ברגע שזה הועבר לוועדת החוקה - - -

- - -

- - -

אני אענה לך.

במליאה העבירו את זה לוועדת החוקה. תחזרו למליאת הכנסת.

זו טענה לא נכונה. כשיש לך חיקוק אתה חייב. כשאין לך חיקוק - - -

אבל זה הרבה מעבר. ועדת החוקה היא היחידה שיש לה סמכות לדון בזה.

חברים, הדיון נגמר בזה הרגע.

- - -

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה, עיסאווי.

- - -

דוד, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. די. מה זה, גנון פה? אנחנו רוצים להתייחס עניינית למה שאמר חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מספיק.

ראשית, החוק הזה כמו כל חוק אחר עבר במליאה, אתה צודק, לוועדת החוקה. לפני שהתחילו לדון בו היתה בקשה לשינוי ועדה.

מי? מי - - -

אני הגשתי בקשה. וכמו כל חוק אחר החוק הזה מגיע לוועדה הזו לקבוע לאיזו ועה זה יילך.

- - -במליאה?

ברור. זו לא פעם ראשונה, מה אתה מתפלא. עכשיו אני אתן ליועצת המשפטית להציג את זה.

אין ספק, מדובר פה בחוק יסוד שהוא לא סתם, חוק יסוד מאוד חושב ומשמעותי.

אני מבקש לא להתייחס ספציפית להחלטה, אלא להאם התהליך שזה הגיע לוועדת הכנסת להצבעה הוא תקין לפי התקנון או לא. תכף נפתח את הדיון, אנחנו מדברים קודם ברמה העקרונית.

- - - ולכן אין ספק שהסעיף שאותו ציטט חבר הכנסת סעדי, סעיף 100 לתקנון שאומר שהנושא מצוי בסמכות ועדת החוקה זה נכון, אבל כמו שאתם יודעים היטב, הוועדה הזו באופן יום יומי, כל שבוע דנה בבקשות להעביר הצעות מוועדה לוועדה - -

חוקי יסוד.

- - גם כאשר הבקשה להעברה לא תלך בהכרח לוועדה המתאימה לפי התקנון, יכולים תמיד להמליץ, לפי התקנון והתקדימים. אנחנו, כמובן - - -

מה ההמלצה שלך?

אמרתי מה ההמלצה. ברור שהחוק שייך לוועדת החוקה - - -

שמעת, ביטן?

- - -

הסעיף שנאמר – "ניתנה בחיקוק סמכות לוועדה המשותפת" – אינו הסעיף הרלבנטי, 110(א), אלא דווקא 110(ב) שמדבר על כך שאם ועדת הכנסת החליטה להעביר הצעת חוק לוועדה משותפת היא תבחר את חברי הוועדה במספר שווה משתי הוועדות.

טיבי, שמעת?

- - -

לכן ועדת הכנסת מוסמכת - - -

- - -

כפי שאמרתי, ועדת הכנסת מוסמכת לדון בבקשתו של יו"ר הוועדה להעברת ההצעה, על אף שהתוצאה המתבקשת היא בעייתית.

היא מה?

היא רעה חולה. היא רעה חולה.

אבל ועדת החוקה היא חלק מהוועדה המשותפת.

הדיון האם ובאיזה ועדה יקרה בדיון עכשיו. עד עכשיו דנו האם לוועדת הכנסת יש סמכות.

אני אבקש חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת.

אני מודיעה: היא מוסמכת - - -

אנחנו פותחים את הדיון על ההצעה. אני רוצה להתייחס, ואני מבין שיש הרבה טענות גם כלפי ההחלטה בכלל על ועדה משותפת. אנחנו נקשיב להן ונדון בהן. רגע אחד אני שם בצד, אני מתחיל להגיד את מה שהתחלתי ואתה עצרת אותי, זה לגבי המבנה המוצע, שיש בו שתי נקודות שאני חושב שמבחינת האופזזיציה צריך להתייחס. ששת חברי האופוזיציה מורכבים מ-3 חברים מהמחנה הציוני, חבר אחד לרשימה המשותפת – שזו בעיה אחת. טוענים חברי הוועדה המשותפת שהיחס הנכון הוא 2:2 בעניין הזה. יש לנו נציגה, חברת הכנסת רוזין ממרצ, למרות שכביכול הם קטנים מדי בכדי לקבל היה לנו חשוב שיהיה נציג מכל סיעה, ויכול להיות שזה חלק מהוויכוח. אם תגידו שאתם רוצים נציג מהמשותפת במקום מרצ, יכול להיות - - -

לא, לא.

אוקיי, וכמובן נציג של יש עתיד.

יש עוד נושא, ודיברתי אתך, חברת הכנסת מרב מיכאלי. הגעתי לפתרון עם מפלגת כולנו. אמרתי שאני עושה את זה מאילוצים ולא בגלל - - - בגלל שכמעט כל החברים מוועדת החוקה – אני לא יכול להחליף את הסיעות שלהם בוועדת הכנסת. הפתרון שהגעתי אליו זה שבמקום חברת הכנסת פלוסקוב אני אשים את חברת הכנסת רויטל סויד ובמקום את איילת נחמיאס ורבין נשים את רועי פולקמן.

לא, לא הסכמתי. טלי פלוסקוב תישאר בוועדה.

אז זה נושא שגם צריך לבדוק.

טלי פלוסקוב תישאר.

אם לא תגיעו להסכמה נצביע על נוסח כפי שהוחלט בוועדה. אני פותח את הדיון לפי רשימת הדוברים. אמרתי – כמובן שיש ויכוח עקרוני אם בכלל נכון להקים את הוועדה הזו.

אדוני היושב-ראש, אני מוכן להשתדל להיות קצר, אם אווירת הקרקס בוועדה קצת תירגע, כי אנחנו עוסקים בנושא מאוד רציני. אני מבקש את תשומת לבך. אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מאוד חשובה, יש בעיה בכנסת הזו אבל הגענו לנקודת קצה. המשחק שלכם בוועדות הכנסת הופך לגמרי בלתי אפשרי.

יואב, אם אתה לא רוצה לנהל דיון, אל תנהל דיון. זו לא צורה. יש בעיות בקואליציה? תפתרו אותן אחרי הישיבה.

- - -

כן, בבקשה.

כשהתכוונתי לאווירת קרקס התכוונתי בדיוק לזה. אני אומר לך אדוני היושב-ראש: המשחק שלכם בוועדות הכנסת הופך להיות בלתי אפשרי. עכשיו אתם מתעסקים לא רק בוועדות הכנסת אלא גם לחוקי יסוד. אני לגמרי מצטרף לטענתו המשפטית של חברי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כדאי לקרוא לחבר הכנסת ביטן עוד פעם לסדר - - -

הוא דווקא בשקט עכשיו. זה המחנה הציוני שעושים רעש מאחוריו. זה מפריע לחברים שלכם.

רגע, רוצים לפתור לך את הבעיה.

אז תצאו החוצה ותסגרו את זה, זה מפריע לדיון.

אתחיל מההתחלה. המשחק שלכם בוועדות הכנסת הגיע לרמה בלתי אפשרית. כרגע אתם משחקים בוועדה בעניין של חוקי יסוד. אני מצטרף לטענתו המשפטית של חבר הכנסת אוסאמה סעדי שהגדרה של סמכויות של עיסוק בחוקי יסוד בוועדה החוקה, חוק ומשפט גוברת על סמכויותיה של ועדת הכנסת – זו טענה שאנחנו נצטרך לברר אותה. אני שם את הטענה הזו כרגע בצד כדי להמשיך ולומר שהרצון הפוליטי של בנימין נתניהו להתרחק מבגין ולהרחיק את בגין, אל מצדיק מהלכים כאלה. אתם רוצים גם להרחיק את חבר הכנסת בני בגין מהדיון הזה- -

נתניהו לא קשור לזה. זו החלטה שלי.

אין קשר לבגין בעניין הזה.

- - וגם להתרחק מהדרך של מנחם בגין.

זה נכון.

אתם גם מרחיקים את בני בגין ומתרחקים ממנחם בגין.

תן לי לענות לו.

המהלך הזה הוא מאוד מאוד חשוב, מכיוון שאנחנו עוסקים בשינוי חוקתי מבני. אתם עושים מהלך, בגדול, שמעביר את היהודיות של המדינה לרמת הזהות, ואת הדמוקרטיה לרמת המשטר. השינוי הזה הוא שינוי מהפכני בסדרים הקונסטיטוציוניים של מדינת ישראל, ואם שינוי כזה לא נידון בוועדת החוקה אין בכלל צורך בוועדת החוקה. תבטלו את ועדת החוקה.

זה לא נכון, ועדת החוקה גם חברה בוועדה הזו.

אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת. שינוי של סנטימטר במשטר החוקתי הוא שינוי של קילומטרים במציאות, שינוי של קילומטרים במציאות. עכשיו אני יודע שנתניהו מוכר לאנשים שונים את אותה סחורה. לימין הקיצוני הוא אומר – הנה, זה חוק שמחליש את הדמוקרטיה, לחרדים הוא אומר – הנה, זה חוק שמשנה את הסטטוס קוו לטובת הזהות הדתית של מדינת ישראל. האמת היא שאף אחד מאתנו לא יודע מה התוצאה של השינוי הדרמטי הזה. אני אומר לכם – השינוי הזה, המשמעות שלו היא הפתעה. אני יודע מה שאמרו לחרדים – הדבר הזה בעצם מחזק את האופי הדתי של המדינה. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש. יכול להיות שהתוצאה היא להכניס את היהודיות של המדינה לארון ספרי הקודש ולהחזיק את הדמוקרטיה במישור המשטרי, ויכול להיות שהתוצאה תהיה בדיוק הפוכה למה שמוכרים לחרדים, גם זה יכול להיות. אבל כדי לקיים את הדיון הזה ברמה הרצינית אי אפשר לקיים אותו באיזושהי ועדה אד הוק שנתפרת לפי הצרכים הקואליציוניים. צריך לנהל אותו בוועדה שהיא מוכשרת לתפקיד הזה בתהליך שהוא מתאים ל - - -הקונסטיטוציוני.

תודה רבה.

משפט אחרון. עם כל הכבוד לכל דבר, שינוי חוקתי לא יכול להיות עוד ספין בגלל ההסתבכות של פרשת הצוללות.

אני שמח שנציג המפלגה הערבית מדבר על דמוקרטיה.

יש לרשימה הזו שם – הרשימה המשותפת.

מה הקשר בין דב חנין למדינה ערבית? הוא אזרח ישראלי.

גם אין קשר לצוללות. מה הקשר?

דוד, אתה קרוב למדינה ערבית הרבה יותר מדב חנין.

קודם כל, ועדת החוקה היא קודם כל חלק מהוועדה הספציפית הזאת. לגבי בגין, אף אחד לא מתרחק מבגין.

איפה הוא? חבר בוועדת החוקה, לאן הוא נעלם?

יש היום עמדה של סיעת הליכוד, של 29 חברים מתוך 30. בגין הגיש הצעת חוק שתואמת יותר את מה שאתה חושב.

את מה שהרוב חושב.

אנחנו הרוב. גם בכנסת וגם במדינה. לכן, במצב הזה אי אפשר לתת לכם יתרון יחסי מכלום. לכן הוא לא חבר בוועדה, זה הכל. ואני מציע שתיכנס לצוללת.

אני רוצה שאנחנו נקשיב שנייה למשפטים שאתם זרקתם פה הבוקר. איך אמרתם? הליכוד רוצה להוביל את המהלך, ו "מה זה משנה אם זה חוק יסוד" - - -

את זה לא אמרנו.

חד משמעית, ביטן אמר.

לא אמרתי.

עלי אפשר להגיד הכל רק לא שאני לא מדויקת. מה זה משנה אם זה חוק יסוד או לא חוק יסוד, וזה משקף את הכל.

מי אמר?

היא אומרת שאתה, אני לא יודע.

את הזלזול שלכם לא רק בבית המשפט העליון, לא רק בשלטון החוק אלא גם בחוקי יסוד, וזה דבר אחד, ואת העובדה שאתם רוצים להוביל מהלך ולא אכפת לכם לדרוס כלום – לא את החקיקה, לא את התקנון, לא את ה - - - ולא שום דבר.

ממש לא נכון.

כי כשאתה קורא את תקנון הכנסת, וכשאתה מסתכל על סעיף 100 ואתה רואה באיזה חוקים יכולה ועדת הכנסת לדון, אתה רואה במפורש שוועדת הכנסת יכולה לדון בתקנון הכנסת? לא. עניינים הנובעים ממנו? לא. חסינות חברי הכנסת? לא. בקשות לקביעה ולנטילתה של החסינות? לא. סדרי הבית? לא. המלצות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לעניינים מסוימים, ויושבי הראש שלהם? תיחום ותיאום עבודות הוועדות, העברת - - -

אבל זה בדיוק מה שאמר חבר הכנסת אוסאמה סעדי שאנחנו לא יכולים לדון עכשיו, ואנחנו בהחלט יכולים.

אני לא אומרת לא לדון עכשיו. ברגע שפנית – ניחא, תיהנה מהספק שאפשר לדון. בואו נלך למהות ובמהות אתם, כילוד, רוצים להשתלט על הוועדה הזו, ואתם כליכוד, לא מעניין אתכם מחוקי יסוד. בעוד שוועת החוקה היא הוועדה היחידה שיכולה לדון בחוק כזה, כי ועדת החוקה דנה בחוקת המדינה ובחוקי יסוד - - -

אבל היא חברה בוועדת החוקה.

בגלל זה זו לא ועדת הכנסת. זו ועדה משותפת לוועדת הכנסת וועדת חוקה, מה לעשות?

יש גבול לכמה אפשר למתוח את החבל, לכמה אפשר לזלזל בדברים המהותיים. איך אמרה היועצת המשפטית? היא אמרה שזה בעייתי ו - - - אבל פה אנחנו מדברים על חוק יסוד, אנחנו מדברים על אחד החוקים המהותיים ביותר לא רק למדינת ישראל, לחברה הישראלית. אי אפשר לעקוף בשום דרך וצורה שהיא, אי אפשר את הזלזול הזה שאתם מפגינים בכל מה שקשור למערכת המשפט ובכלל לחקיקה, אי אפשר לעשות את זה על החוק הזה. לכן אין סמכות לוועדה - - -

אתם מזלזלים במדינת ישראל.

אל תפריע. ביטן, די.

- - מזלזל בהכל, וזה משקף. חוק יסוד: הכנסת - - - אין סמכות לוועדה המשותפת לדון בחוק הזה.

ניתנה תשובה על זה.

אני, כמובן, חוזר על הטענה המקדמית שלי ואני כן מבקש ועומד על זה שאנחנו נקבל חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת, ואני אומר לכם – אנחנו הולכים על זה לבג"ץ. אתם לא לומדים שום דבר ממה שקרה בכנסת הזו. גור, אתה יושב פה, אתם לא לומדים ממה שקרה בחוק מיסוי דירה שלישית. אתם פשוט דורסים כל הליך תקין. אם אתם, הייעוץ המשפטי לכנסת, לא תעמדו על המשמר אז יקרה מה שקרה בחוק מיסוי דירה שלישית שתקוע. מרוב שהזדרזו נתקעו, וזה עדיין בבג"ץ, זה לא עבר.

אין קשר בין הדברים.

יש קשר כי אתם פה גם דורסים חוקי יסוד.

מדובר באחד החוקים החשובים ביותר ובגלל בעיות של אגו, בגלל בעיות של קואליציה, אתם לא רוצים להשאיר את זה בוועדת החוקה. אתם מצרפים את ועדת הכנסת על מנת לתת את תפקיד היושב-ראש לליכוד, ולא לבית היהודי.

יכולנו לעשות את זה גם בחוקה.

כשאנחנו מדברים על חוקי יסוד חשובים ביותר, כשאתם רוצים לשנות את המשטר.

לא זו הסיבה.

נתניהו נתן לכם הוראה וגם לעמיר, לסיים את זה תוך שבועיים.

אמרתי בשאיפה. בשאיפה לקריאה ראשונה.

לא בטוח שזה יהיה.

אני מזכיר לכם – אין עדין נוסח. אתם עכשיו עובדים על נוסח.

אתה לא מבין? הם רוצים להראות לאלקטורט שלהם - - -

לא לקום ולא יהיה שאתם תשנו משטר חוקתי על רוב יהודי, בלי להתחשב ב-20% של האוכלוסייה.

קשה להמעיט בחשיבותו של החוק הזה. זה אולי החוק החשוב ביותר מאז - - -

יש לכם 23 מדינות.

אתה רוצה שנלך? תחזרו מאיפה שבאתם.

אתם מפריעים לחברת הכנסת גרמן.

ביטן, אתה חייב לחזור בך.

ביטן, אתה חייב לחזור בו. אמירה אומללה.

נמאס לי משיטת ההתנהלות הזו. מעכשיו כל אחד שמפריע ומדבר שלא בזמן, יוצא החוצה.

ביטן צריך להתנצל על מה שהוא אמר.

קריאה ראשונה, טיבי.

- - -

לא שמעתי כלום כי אתם צועקים. עיסוואי יש לך קריאה ראשונה.

נו, באמת.

היה פה רעש נוראי, כלום לא שמעתי. די, א אפשר ככה להתנהל. אף אחד שלא יפריע כי מי שיפריע ייצא החוצה. נמאס לי מההתנהלות הזאת.

אני רוצה שכן תשמע. ביטן אמר: יש לך 23 מדינות.

הוא אמר לאוסאמה. בגלל הערה על חוק.

אני חושבת שזו הערה חמורה מאוד. מהיכרותי עם ביטן הוא יכול לחזור בו.

אז אני אגיד לך רגע, חברת הכנסת גרמן. אנחנו לא דנים עכשיו במה שביטן אמר. אם ביטן ירצה - -

- - -

- - ביטן, אתה מפריע. אם הוא ירצה הוא יתייחס לזה, ואם לא, את מוזמנת להגיש לוועדת האתיקה. ביטן יכול להגיד מה שהוא רוצה.

זה לא שאני - - -זו המדינה היהודית. זה מה שהתכוונתי.

והדמוקרטית.

יהודית אמרתי.

ביטן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

זה הוא חוק היסוד החשוב ביותר שאנחנו נחוקק בכנסת הזאת. אני זוכרת מהכנסת ה-19 והכנסת ה-20, אבל אין לי ספק שהוא במהלך השנים האחרונות – זה הוא החוק החשוב ביותר. במשך השנים האחרונות ניסו להימנע מלדון בו, ולא בכדי. הבינו מה הוא טומן בחובו. הבינו שלמעשה זה הוא שינוי אופיה של מדינת ישראל, זה הוא משהו שיורד לשורשה של התרבות, של האמונה, של מגילת העצמאות. זה למעשה שינוי של מגילת העצמאות.

ביטול, ביטול.

לכן, כאשר באים לדון בחוק כל כך חשוב אי אפשר להתחיל אותו ברגל שמאל כאשר יועצת משפטית אומרת שהתוצאה שאנחנו עומדים להגיע אליה היא תוצאה גרועה, היא השתמשה במילה יותר חמורה שאני לא זוכרת, אבל זו המשמעות שלה.

תודה.

לא, אני לא סיימתי.

לכן, להערכתי, קודם כל אנחנו צריכים להחזיר את זה לוועדת החוקה. זה המקום. לא משנה מי אתם רוצים שיעמוד בראש או אם אתם לא רוצים שבני בגין יהיה שובר השוויון ואולי הוא יצביע על פי מצפונו ולא על פי הוראה. החוקה זה המקום שהחוק הזה צריך להידון. אתם מתחילים החוק החשוב ביותר בכנסת הזו ובכנסות אחרות ברגל שמאל, וזה לא ראוי.

עוד הערה פרוצדוראלית, לא יכול להיות של-29 חברי כנסת יהיו רק 3 נציגים.

עצם האמירה שהליכוד רוצה להוביל את המהלך – עד מתי? עד מתי הליכוד יוביל?

עד שאתם תיבחרו.

אנחנו ניבחר. אנחנו ניבחר, אחי היקר אמיר. אתה יודע את זה טוב. עד מתי? עוד 10 שנים? 20 שנה? חצי מהכיבוש – עד מתי? מה הלאה? חוקק החוק הזה, והוא הרס של כל הדמוקרטיה. והנה, היועצת המשפטית אמרה – זו דורסנות. לא אוסיף עוד דברים. החוק הזה חייב להיות רק בוועדת החוקה. אין מקום אחר. למה לא ועדה משותפת של חינוך וטכנולוגיה, או של הבריאות ועבודה, או אני לא יודע מה עוד? אפילו המהלכים החוקתיים של קביעת ועדות אינם נכונים, כי זה בניגוד לתקנון הכנסת. קודם כל, ועדה משותפת צריכה להיות שוויונית.

אל"ף, ראשית כל אני מצטער לשמוע חבר הכנסת ביטן שנותן צ'פחות וחיבוקים לנו, על שמאל ועל ימין אבל מדי פעם האמת יוצאת לו מן הפה. זה מה שאמרת, דוד, זה יירשם להמון זמן. אתה מעמיד פנים ונותן צ'פחות, אבל האמת יוצאת לך מדי פעם. אתה צריך לחזור בך ממה שאמרת.

אבל אמרתי.

תחזור בך ממה שאמרת. אתה משחק אותה לא נכון.

אני אסביר.

מה שקורה בכנסת ה-20, אמיר אוחנה – אתה, שנבחרת לייצג מיעוט, את הלהט"בים - - -

אני נבחרתי על ידי נציגי מחוז תל אביב.

מי שהוא נציג מיעוט שיירשם לך שאתה, אמיר אוחנה שם נרדף לאפליה ולגזענות.

אתה פיטרת מאמן כדורגל כי הוא הומו. אתה תטיף לי? באמת. אתה אחד ההומופובים בחדר הזה.

אני מטיף לך כי אתה יורה לעצמך ברגל.

דבר שלישי, חברים. ועדות הקרקס שהגיעו לשיא חסר תקדים בכנסת ה-20. כל נושא שאתם רוצים לקדם אתם מקימים ועדה מיוחדת, ועדת קרקס. אתם רומסים את כל כללי המשחק הדמוקרטיים ואתם - - -

אני מבין את אפקט גבאי שמכניס אתכם ללחץ ומכניס את ראש הממשלה ללחץ. הוא רוצה תוך שבועיים להביא נושא, title לבחירות. היה "נוהרים" ועכשיו – חוק הלאום. תגידו לי, חברים. אני לא רואה את נציג כולנו כאן. כולנו, נטו – ברחו.

וכבר מוציאים את טלי פלוסקוב מהוועדה.

עכשיו נגיד להם כולנו גזענות. תגידו לי חקיקה שאומרת שאין שוויון בין אזרחיה – האם זו לא חקיקה גזענית? אנחנו מדברים על חוק יסוד, וועדת הכנסת ועדה פוליטית, ואתה נמצא כקבלן ביצוע. העיקר שבעל הבית ייתן לך צ'פחות ויקדם אותך. זה מה שמעניין אותך. אתה לא נכנס למהות. אתה קבלן ביצוע לעוד הרס מוסרי ודמוקרטי במדינה. אתה וביטן מתחרים ביניכם - - -

לא, אין בינינו תחרות.

זה נושא חוק יסוד שצריך לנהל אותו בוועדת החוקה, בצורה מהותית, לא בצורה זולה ופוליטית כמו שאתם עושים. אתם קבלני הרס. אתם - - -

ביטן רוצה להתייחס למה שנאמר. בבקשה.

אתם אוהבים להיעלב.

מה זה "אוהבים להיעלב"? ספור עד 10 לפני שאתה מוציא את המילים.

אוסאמה אמר שחוק הלאום הזה פוגע ב-20% מתושבי ישראל. אז אמרתי: זה הבית היהודי. אנחנו כמובן מדינה דמוקרטית והזכויות של המיעוט הערבי הן זכויות קיימת וכמובן אין לנו שום התנגדות - - - לכן זה הבית היהודי וזכותנו לחוקק חוק ש - - -

אתה אמרת – יש לכם 23 מדינות.

אין לי אף מדינה, זו המדינה שלי. אתה לא תקבע לי.

אתם חיים במדינת ישראל שהיא בית הלאום של הבית היהודי.

אתה והבוס שלך אובססיביים מהבית היהודי.

ולגבי הנושא הזה של קריאה ראשונה, אתם יכולים להירגע. לא בטוח שזה יעבור קריאה ראשונה - - -

- - -

אדוני, קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו כולנו התוודענו לקיומה של הוועדה המשותפת המיועדת מדבריו של ראש הממשלה. ראש הממשלה בפתיחת ישיבת סיעת הליכוד הודיעה לעם שהוקמה הוועדה המשותפת.

שזו הכוונה, להקים. כן. זו כוונת הקואליציה.

אני לתומי למדתי שיש רשות מבצעת ורשות מחוקקת, ולא שראש הממשלה מודיע לכנסת שמוקמת ועדה משותפת, לפני שוועדת הכנסת דנה בזה ואני לא בכלל לא מדברת על העובדה שהאופוזיציה בכלל לא יודעה בעניין הזה, כי זה הנוהג החדש שלכם, להגיע להסכמות בתוך הקואליציה, כאילו הקואליציה היא המדינה.

אני רוצה להגיד בהקשר הזה – כשאתם אמרתם קודם לחברי הכנסת פה "כשאתם תבחרו". הם נבחרו. אנחנו נבחרנו. "כשאתם תיבחרו", אוחנה אמר.

אה, כשתהיו בקואליציה, הוא אמר.

- - -

- - -

כשאתם תהיו בקואליציה ואנחנו באופוזיציה.

אנחנו נבחרנו, אני מרגישה צורך להזכיר לכם שאנחנו מייצגות ומייצגים חלקים מהציבור שבחרו בנו, והכנסת הזו אמורה לעבוד באופן כזה שהיא מייצגת את כל חלקי הציבור. בטח ובטח הרכבים של ועדות אמורים להיקבע בתיאום בין הקואליציה והאופוזיציה, סדרי הבית. זה אל"ף-בי"ת.

אבל אני רוצה להגיד למהות העניין שמדובר פה בחוק יסוד שנוגע להגדרה של מדינת ישראל. אין יותר בסיסי ויסודי מזה. ההגדרה של מדינת ישראל, מי היא, מה היא, לא רק איך היא מגדירה את עצמה אלא באמת, הדברים הכי יסודיים שנובעים מזה. ואת זה אתם עושים בקומבינה. ממש קומבינה. במקום שחוק יסוד לאן שהוא צריך ללכת, לוועדת החוקה, שזה מה שהיא אמורה לעשות, ראש הממשלה עושה קומבינה בתוך הקואליציה כי זה מה שכולנו בשבילכם – האזרחיות והאזרחים ומדינת ישראל. זה קומבינה בשביל לשבת בשלטון ולחלק למקורבים. ככה זה נראה. מילא שזו בושה ושערורייה, זה מסוכן. המדינה הזו לא יכולה להיות לא יהודית ולא דמוקרטית כשאתם מתנהלים ככה.

האמת היא שדעתנו על חוק הלאום ידועה. מטרתה לבטל את הערך דמוקרטיה ולחזק את הערך הלאומי-לאומני. זה בהחלט מתאים לקואליציה הנוכחית. זה מתאים לביבי, לביטן, לבנט – לטיפוסים האלה, ולפרקטיקה, להצהרות שלהם. מה נפל על ראש הממשלה בימים האחרונים שהוא אץ להביא את זה לפני הפגרה? משהו קרה. לא אפקט גבאי אלא אפקט הצוללות.

בוודאי.

וראש הממשלה צולל ולוקח אותנו לתהומות של גזענות ולאומנות. זה מה שעושה ראש הממשלה. כל פעם כשיש מצוקה, יש חקירות, יש העמקת חקירות – יש חוק לאומני, חוק לאומי, חוק גזעני. ותמיד אבל תמיד מפלגת כולנו שם, כדי לתמוך. לא היתה פעם אחת שכולנו לא תמכה בחוק פשיסטי או גזעני של הקואליציה הזו. נטו אופורטוניזם. נטו לאומנות, נטו גזענות. זאת קואליציה שהיא חסרת בושה והיא עושה חוקים למה? כי אתם יכולים. יש לכם רוב דורסני. מביאים הצעה במקום לוועדת החוקה לוועדה משותפת, מבטלים את השפה הערבית. אני רוצה שתבינו שגם אם תבטלו את השפה הערבית ותודיעו שיידיש היא השפה הכי נפוצה בעולם או שתחשבו שעברית היא שפת הרוב בעולם, ערבית תמשיך להיות השפה של המקום הזה, יוצאת מהאדמה, מהרגבים. זה הקשר בינו, ביני ובין האדמה. אי אפשר לבטל את הקשר הזה. אתם מבטלים סממן לאומי של קולקטיב לאומי, למרות שזה קיים בחוק.

לכן, רבותי, יכול להיות שבסוף תצליחו להעביר את החוק הזה, חוק דיכטר. יכול להיות שתצליחו להוסיף פה סעיף ושם סעיף, ואז ביטן יגיד לאוסאמה – יש לכם 23 מדינות. אבל יש לנו רק מולדת אחת והיא בטייבה, ביפו, נצרת, רהט, בגליל. תמיד תהיה בטוח, אדוני היושב-ראש, גם אתה וגם ביטן - - -

מה קרה שאתה - - -

אני אבקש ממך לחזור בך ממה שאמרת. הפרשה מסתיימת אם תגיד : אני מוחק את הדברים שלי מהפרוטוקול.

ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו ניאבק בחוק הזה ושהנציגים שלנו בוועדה הזו יהיו אוסאמה סעדי ועבדאללה אבו מערוף. אל"ף, שניהם המיעוט שנפגע מהחוק – אחד בוועדת חוקה ואחד בוועדת כנסת. לאחר מכן, מרצ מקבלת אחד בתמיכתנו. אנחנו 13. מפלגת העבודה מקבלים 3? זה לא היחס בינינו לבין מפלגת העבודה – המחנ"צ, 1 ל-3. ולכן הדבר הטבעי ביותר – שאנחנו נקבל 2, ולא אכפת לנו מה אחרים יקבלו.

אי אפשר 7-8, חייב להיות מספר זוגי.

תפתור את זה. אתה, בחוק, בוועדת החקירה של פישמן פתרתם את הבעיה.

אין לנו בעיה. מה אתם רוצים מאתנו, שאנחנו נפתור לכם את הבעיה באופוזיציה?

אתם גם יכולים – או להוריד, או להוסיף.

אנחנו, במחנה הציוני, עובדים עכשיו על תיק - - -

אם אתה - - - אם אתם רוצים שאנחנו נעזוב את הוועדה, שלא יהיו ערבים, אנחנו גם מוכנים.

אבל למה אתה פונה אלי? אתה צריך לפנות אליהם, אל המחנ"צ.

במקרה הזה, אם לא נגיע לסיכום, והמשותפת עומדת בזכות עצמה, אף אחד לא מייצג אותנו. או שיש לנו 2, או שערבים מחרימים את הוועדה.

על תיק 100 הימים איך לתקן את כל הנזקים הפרלמנטריים שאתם עושים בכנסת הזו. השימוש הזה של בכלים של הקמות ועדות מהסוג הזה, לא היה מעולם ביזיון בצורה כזאת. אתם מתייחסים לכנסת במקרה הטוב כאל ועד בית שכונתי. אתם מקימים פה ועדות על ועדות, אתם כבר לא יודעים מי מנהל מה ומי עושה מה, אתם גורמים נזק גדול לדמוקרטיה הישראלית - - - אני אחכה שתקשיב לי.

אתם גורמים נזק גדול מאוד לכנסת, לכוחה של הכנסת, ואולי באמת אתם שוכחים שיש גלגל ענק בפוליטיקה הישראלית, ויום אחד אתם תשבו – כן, יום אחד אתם תשבו באופוזיציה ואתם תגלו את הנזקים שאתם עשיתם, רק אני מאמין שאנחנו נהיה הגונים יותר ונתקן את כל הנזקים.

רק שנייה. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף ייכנס כנציג ועדת הכנסת וחברת הכנסת נורית קורן תיכנס כנציגת ועדת החוקה, ואז אנחנו במאזן כוחות יותר מדמה בין הרשימה המשותפת למחנה הציוני. -

אבל למה אתם לא - - -

לא, לא יקרה.

16 חברים, 8 מכל ועדה. כנראה שלא היינו צריכים למחוק את זה מלכתחילה. בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון. תעשו את הוויכוחים בחוץ.

אם היה באמת חשוב לכם להגדיר את אופיה של מדינת ישראל ולסגור קצוות כפי שאתם חושבים שצריך לסגור, אז היינו פועלים פה בכנסת לעשות חוקה למדינת ישראל. זה מה שהיינו צריכים לעשות. בהנחה שאנחנו לא עושים את זה, אז אם הייתם באמת הגונים ובאת חרדים לאופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל הייתם קוראים לראשי האופוזיציה והיינו מקיימים דיון משותף על הצעת חוק משותפת של עיגון מגילת העצמאות כחוק במדינת ישראל. זה הדבר הנכון לעשות. הרי מה האמת שעומדת כאן? מה האמת שעומדת מאחורי הדברים? מנחם בגין – מה, הוא היה שמאלני? אני שואל.

אתה שואל אותי? אני לא חושב.

הוא לא חשב על החוק הזה. יצחק שמיר היה שמאלני? אני שואל.

אני מניח שאתה יודע את התשובה. האמת, בתור אחד שהיה בכל מיני מפלגות, אולי התבלבלת. אולי אתה מבולבל.

אז הם לא היו שמאלנים והם לא חשבו שצריך את החוק הזה. אתה יודע למה הם לא חשבו שצריכים את החוק הזה? כי לא היה להם את בנט. לא היה להם את נפתלי בנט.

טוב, הגענו לנאומים, אז דקה לסיום.

אולי כבר תדרכו על הג'וק הזה שנקרא נפתלי בנט ותחסלו אותו פוליטית, כבר? ותתמודדו אתו?

אני מבקש, תחזור בך מדבריך. אתה לא תקרא לבנט "ג'וק". סליחה.

- - -

אבל ג'וק זה בעל חיים.

- - -

הוא חוזר בו מדבריו.

אני אומר – באמת, תתמודדו עם הדבר שנקרא נפתלי בנט. אתם לא יכולים להטריף פה את כל המדינה הזו כי בנט כל הזמן מאתגר אתכם מימין ומושך אתכם למחוזות הזויים עם הצעות חוק במסלולים לא דמוקרטיים.

כבוד היו"ר, כיוון שראיתי שאוסאמה נפגע מהדברים שלי והוא חבר שלי, אני מבקש שדברי ימחקו מהפרוטוקול.

איזה דברים? מה שפגע באוסאמה. בסדר.

אפשר גם את הג'וק להוריד?

הורדנו ג'וק ומקקים.

אני שמח שהרגענו את הרוחות בעניין הזה. אחרון הדוברים, היושב-ראש המיועד של הוועדה, חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. שמענו כאן מגוון די רחב של דעות ועמדות. על דבר אחד אין מחלוקת וכולם מסכימים – שזה הוא דבר חקיקת היסוד אולי החשוב ביותר מאז 92, ואולי אפילו בכלל הוא באמת יורד, כמו שאמרו כאן, לשורשו של עניין. אתמול פנה אלי היועץ המשפטי של הכנסת וביקש לשוחח איתי, שוחחנו שיחה ארוכה, מעמיקה. אני חושב שמדבריו היה מאוד ברור שהדרישה להעביר את החוק בקריאה ראשונה עד סוף המושב, זאת אומרת – בפרק זמן של שבועיים, היא לא ריאלית. אני חושב שהיא מאוד בעייתית, ואם נרצה אכן לעשות זאת נצטרך לשבת יומם ולילה, מעכשיו ועד סוף המושב, גם אז לא בטוח שנצליח. אבל הטענה שעלתה כאן כאילו יש פה מחטף וקומבינה – ושמעתי את זה- היא בדיוק הפוכה למציאות משום שוועדת החוקה - - - כן, זה טיעון שובה לב, מדובר בחוק יסוד, אז ודאי הוא צריך להגיע לוועדת החוקה. אבל ועדת החוקה עוסקת במגוון של נושאים כל ימות השנה, ויש על סדר יומה ערימה של דברים. פה החליטו, בגלל חשיבותו של החוק, בגלל העובדה שרואים בו משהו מכונן, מכונן תרתי משמע – גם מכונן כלפי מדינת ישראל וגם כי זו חקיקת יסוד כלפי אותם מכוננים, לא מחוקקים – להקים ועדה מיוחדת - - -

משותפת.

משותפת, שתעסוק ותייחד את עצמה אך ורק לעניין הזה. ובכך היא תעסוק לא בשלל של נושאים, מגוון של נושאים, ותקדיש ששעה או שעתיים בשבוע לעניין הזה, אלא תעסוק אך ורק בעניין הזה. אני חושב שזה מדגיש את החשיבות שהממשלה רואה לעניין הזה.

מה זה משנה? אין בזה היגיון - - -

לכן הוועדה הזו תורכב מנציגות של האופוזיציה והקואליציה, ועדת חוקה, ועדת הכנסת. אני חושב שיש ממש בטענה שעלתה מצד חברי שיש מקום לפחות משני נציגים של הרשימה המשותפת לאור העובדה שמדובר בחוק באמת כל כך משמעותי שיש לו השלכות גם על המיעוט הערבי בישראל. לכן אני שמח – אמרתי את זה גם ליושב-ראש הקואליציה - - -

אתה מודה שיש לו השלכות. יש לו השלכות, הה? על המיעוט הערבי.

כל חוק יש לו השלכות על כל המדינה.

- - -

לכן אני שמח שנמצא פה הפתרון.

המשפט האחרון – אני רוצה להגיד מה אני דורש מעצמי ומבקש מיתר חברי הוועדה, שמיד נצביע עליהם כאן. אני דורש מעצמי, ואני אומר את זה בלי שמץ של ציניות לבוא בלב פתוח ובנפש חפצה. אני לא מחויב לאף נוסח. אני אשמע את כל ההצעות. אני חושב שכולנו צריכים לדרוש את זה מעצמנו, ולהגיע להסכמה גם אם לא מוחלטת, הרי ודאי לא נגיע להסכמה מוחלטת, אבל רחבה ככל האפשר, לפחות בקרב המפלגות הציוניות להביא את הרעיון הציוני לידי המימוש טוב ביותר עבור מדינת ישראל.

מגילת העצמאות. בוא ניקח את מגילת העצמאות.

תודה, סיימנו את רשימת הדוברים. אני רוצה שני דברים לקרוא, ולהתייחס. אחד, עשינו תיקון. אני מקריא שוב את רשימת החברים, למען הסר ספק, ועל זה נצביע.

הוועדה תהיה בת 16 חברים,8 מכל ועדה, לפי ההרכב הבא –

מטעם ועדת הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה יכהן כיושב-ראש, רוברט אילטוב אברהם נגוסה יואב בן צור, איילת נחמיאס ורבין, מיקי זוהר, יואל חסון ועבדאללה אבו מערוף.

טלי פלוסקוב,יעל גרמן, ניסן סלומינסקי, אורי מקלב, ציפי לבני, מיכל רוזין, אוסאמה סעדי ונורית קורן.

אני רוצה לציין שהרוב הקואליציוני פה יהיה 9 חברים מול 7, ובהתייחס להערות שנאמרו – אז ראשית, בניגוד למה שרצו בהתחלה, הקטנו את החברים בצורה שתשמור על פרופורציה שמתאימה לכנסת וזה נעשה באמת מתוך כבוד לשמירה על יחסי הכוחות בכנסת. מעבר לזה נאמרו פה כל מיני דברים לא לגמרי מדויקים. חוק יסוד: משאל עם, משנת 2014 נידון בוועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת הכנסת. גם הוא היה חוק יסוד חדש ומשטרי. הנושא הזה של רוב דורסני – לדעתי אסור ולא היה צריך להיאמר במקרה הזה שאנחנו מטפלים בו. אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה, ובעניין הזה אנחנו מודים – חשיבות גדולה שהחוק הזה יובל על ידי הליכוד. היינו יכולים לעשות את זה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואם היה צריך גם היינו מכניסים את אמיר לוועדת החוקה, אז עם כל הכבוד, חברים, זה לא העניין. העניין הוא שבאמת שילבנו בוועדה אנשים משתי הועדות האלה, שאני חושב שיובילו את המהלך הזה. חבר הכנסת יואל חסון, למשל, חתום על הצעה כזו, דומה, בכנסות קודמות. לכן אני מעלה את ההצעה להצבעה.

דומה, לא זהה.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 12

נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

ההצעה התקבלה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45