הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 581

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017), שעה 12:35

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז-2017, של חה"כ אלי אלאלוף

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

ד"ר ינון יוני - מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

ד"ר לילך צדיק-וייס - רופאה ווטרינרית, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שי סומך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת אביאני - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סרחיו דולב - מנהל המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עינת פלינט - מנהלת המחלקה הווטרינרית, מרכז השלטון המקומי

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז-2017, של חה"כ אלי אלאלוף

אני מתנצל על האיחור. היום ה-17 ביולי 2017, כ"ג בתמוז התשע"ז ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שלי בנושא חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז-2017.

אנחנו מתחילים בהקראה.

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז-2017

תיקון סעיף 223

בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 223 –

בהגדרה "בדיקת משנה", בסופה יבוא "ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן".

אחרי ההגדרה "בעל היתר הפעלה" יבוא:

""בשר עוף לאחר שחיטה" – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות.

"בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור" – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "ייצור"".

כשאנחנו מדברים במרלוג, האריזה לא כוללת העברה במשטחים או בבית קירור.

תיקון סעיף 225

בסעיף 225 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), במקום "מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות (בסעיף זה – בשר עוף לאחר שחיטה), אל אתר מכירה בשיווק קמעונאי" יבוא "בשר עוף לאחר שחיטה, למעטי בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא", ובמקום "לבדיקת משנה" יבוא "לבדיקת משנה, אחת בלבד. חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר".

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, אולם הוא לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר".

זאת החלופה שאמרנו. אם בוצעה פעילות ייצור, הוא חייב להגיע לבדיקה, אם הוא חייב לפי חוק העזר, אבל לא חייב באגרה.

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.

תיקון סעיף 238

בסעיף 238 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), במקום הרישא עד המלים "בסעיף 225" יבוא "בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור בסעיף 227" ובמקום הסיפה החל במילה "שנפרק" יבוא "למעט מוצר בגשר עוף המיועד לייצוא".

בסעיף קטן (ב), במקום "שהוביל המוביל בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש" יבוא "שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא".

מוצע כאן תיקון לסעיף 239 שעוסק באותם גורמים שכן קיבלו פטור מבדיקות, שלא חייבים בבדיקת משנה והם חייבים לשלם לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינריים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית. גם האגרה הזאת מחושבת כ-0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר שיוצר.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

ההערה שקיבלנו היא שגם כאן מוצר בשר שיוצא לייצוא הוא בעצם לא אמור להיות מחויב באגרה כיוון שהיא בעד פיקוח בשווקים בישראל ולכן אין הגיון שיחויב בה אותו עוסק או מפעל לשחיטת בשר לגבי מוצרים שמיועדים לייצוא.

אני רוצה לוודא שאין כאן התנגדות לתיקון הזה שנעשה. מרכז השלטון המקומי לא מתנגד.

אנחנו נתקן גם את סעיף 239 ויובהר לגבי סכום האגרה יהיה חריג לבשר שמיועד לייצוא.

יכול להיות שיידרשו עוד תיקונים בעקבות כך ונערוך אותם. את ההערה הזאת קיבלנו רק עכשיו ולא יכולנו להתייחס. כמובן שנבדוק אם צריך להבהיר בסעיף 238 וב-239 את סכום האגרה החודשית בכל אחד מהסעיפים, בסעיף קטן (ב) שמתייחס לאותו חיוב בסעיף קטן (א). אני חושבת שזה ברור מאליו ולא צריך כאן הבהרה.

הבנתי שנציגי התעשייה ביקשו להבהיר את זה.

נבהיר את זה גם ב-238 וגם ב-239, שיש זיקה בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ב).

לפני שאני אקרא את סעיף 4, הוספת סעיף 239א, אני רוצה לשאול האם עדיין יש צורך בסעיף הזה, כיוון שזה הובהר בסעיף 225 ולכן אולי ההבהרה הזאת מתייתרת.

הוספת סעיף 239א

אחרי סעיף 239 לחוק העיקרי יבוא:

"239א. ביטול גביית אגרות

רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה".

יש לנו כאן מצד אחד את חוקי העזר ומצד שני את החוק הזה והשאלה האם עבור ביצוע בדיקות יגבו אגרות לפי חוק העזר.

אני חושבת שזאת הסיבה שהצעת החוק באה להבהיר את כל הדברים שהיו אולי לא ברורים. לכן ההבהרה הזאת היא רק יכולה להוסיף ולא יכולה לגרוע וכדי שבאמת לא יהיו ספקות בעניין הזה ונגיע למצב של ויכוח.

לשלטון המקומי אין מה לומר?

אני רוצה להתייחס לנושא של יבואני הבשר, נושא שהעלינו בסוף הדיון הקודם. הייתה התלבטות האם להכניס את זה לתוך התיקון של החוק. בינתיים אני מבינה שמשרד החקלאות מציע איזשהו מנגנון אחר אבל מבחינתנו זה עדיין לא מוסדר.

מה הייתה ההתלבטות שלכם?

כרגע בעצם אין אכיפה על נושא של יבוא בשר מבחינת תשלום ודיווח על יבוא בשר שנכנס לתחומי מדינת ישראל. בתקופת הקבע שמופיעה בחוק המזון, יש לזה הסדרה. בתקופת הביניים, זה לא מוסדר. לכן הדיון שנעשה לאחר הדיון הקודם, בעצם העלינו את הרעיון לעשות העתקה של זה, מאחר וכרגע אין דיווחים, לא של משחטות באופן כללי ולא של יבואני הבשר.

ההצעה הייתה לכלול את אותה הוראה שקבועה לגבי המצב הקבוע, להחיל אותה גם בתקופת המעבר.

למה שלא נכניס את זה?

החשש היה שאנחנו בעצם נכנסים להצעת חוק אחרי הקריאה הראשונה שכבר הציבור ידע עליה בנוסח הזה והיבואנים למשל לא מודעים לתיקון הזה ולמעשה הם לא בתוך הדיון. הם לא יודעים על כך שהדבר הזה יכול לעלות. השאלה אם משרד החקלאות עומד להגיש.

אם הם יודעים שבהסדר הסופי הם ישלמו.

הם שילמו בעבר.

למה שלא נרשום את זה?

ההגדרה הזאת באה לייעל להם את התהליך מאחר והיום לטענתם בבית הקירור מאחסנים גם סחורה שמייבאים, גם סחורה שהם קונים.

בואו נמצא את הטכניקה. אני בעד לרשום את זה, להודיע להם שזה נכלל ואם יש להם הערה לזה, אני מוכן לעשות רביזיה ולסגור את זה תוך שבוע.

אנחנו מדברים על ציבור רחב של יבואנים.

אלה שהשתתפו בדיון כאן.

זה מנגנון שהיה מוכר להם בעבר. כך הם נהגו עד 2013.

אנחנו שוב מדברים על בשר בקר קפוא מיובא ולא על בשר עוף טרי שבו עסקנו עד עכשיו. בשונה מהדיון הקודם, בינתיים משרד החקלאות בא יחד עם משרד הבריאות והציע מנגנון של דיווח, שזו הייתה התקלה שהוצפה ואנחנו היום נותנים לה מענה. עכשיו באים ואומרים שנוסיף על זה עוד שכבה. על הדיווח כבר הסכמנו שנעביר. מה קורה עם יבואן שלא משלם את אגרת הפיקוח בשווקים, איזו סנקציה מכוח חוק המזון אפשר להטיל עליו? הרעיון שעלה, בדומה למה שהחוק קובע ביחס לבתי מטבחיים, שבתי מטבחיים פטורים מבדיקות משנה, הם לא צריכים לבוא, אבל אם הם לא משלמים את אגרת הפיקוח בשווקים, בחוק המזון יש סעיף שאומר שאנחנו, המנגנונים שלנו בתוך בית המטבחיים, יכולים לאסור עליהם להוציא תעודות משלוח. בעצם רוצים ליצור סעיף כזה לגבי היבואנים. יבואן שלא משלם את אגרת הפיקוח בשווקים, אנחנו כסנקציה נוכל למשל לא לשחרר לו בשר מהנמל.

אפשר בהחלט לחשוב על זה. אני פשוט אומרת שזאת עכשיו הוראה אחרת שפותחת את הדיון.

למה הוראה אחרת והיא לא תהיה כלולה בהצעה הזאת?

היא יכולה להיות כלולה.

היא תהיה כלולה ואחר כך - - -

לכמה זמן אתה רוצה לעכב את הצעת החוק הזאת כדי שידווחו ליבואנים?

שבוע.

הועדה תפרסם את זה? איך הוועדה יכולה לפרסם להגיע ליבואנים ולהגיד שעשינו כזה מהלך?

דרך לשכת המסחר.

בעצם הדרך הנכונה לעשות את זה היא או להכניס את זה בקריאה הראשונה או להגיש הצעת חוק חדשה ולעשות את התיקון הזה בנפרד.

אני בעד להגיש את זה בנפרד. אנחנו מתמחים בהגשה בנפרד ומהר.

אנחנו רושמים שנגיש הצעת חוק שמתקנת את המצב בתקופת המעבר בזריזות הנדרשת. תודה.

אדוני, אפשר להצביע.

מי בעד אישור הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז-2017? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.