הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 599

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017), שעה 09:43

הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017

הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016, של חה"כ מרב מיכאלי

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מיכל בירן

מרדכי יוגב

מאיר כהן

יוליה מלינובסקי

מרב מיכאלי

עודד פורר

ד"ר ורד עזרא - ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

ד"ר עידית סגל - עוזרת רפואית למנהל מינהל רפואה, משרד הבריאות

נעם ויצנר - עוזר מנכ"ל משרד הבריאות

הדר ראדה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

פיני שני - מנהל אגף בכיר שיווק חו"ל, משרד התיירות

אלי ליפשיץ - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התיירות

ליאור פרבר - יועץ שר התיירות

ניר ברנגה - מרכז הסכמים בינלאומיים ומדיניות יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

ד"ר תמי קרני - יו"ר הלשכה לאתיקה, ההסתדרות הרפואית

בני אבישר - עו"ד, תחום האתיקה, ההסתדרות הרפואית

דבי גילד חיו - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

ד"ר מיכאל שרף - סמנכ"ל וראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית

יעקב עובדיה - מנהל תחום רפואה בינלאומית, שירותי בריאות כללית

ויקי דיין לוי - רו"ח ועוזרת סמנכ"ל וראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית

מירי זיו - מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן

ד"ר ערן הלפרן - מנהל בית חולים בילינסון, יו"ר איגוד מנהלי בתי חולים

רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום תיירות רפואית, איגוד לשכות המסחר

יצחק דניאלי - איגוד לשכות המסחר

ד"ר בלה עזריה - ראש אגף רפואה, אסותא מרכזים רפואיים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

מידד גיסין - נשיא ארגון בעלי הסטומה

יבגני וסילייב - הנהלת איגוד תיירות מרפא לישראל

לאוניד שולמן - הנהלת איגוד תיירות מרפא לישראל

מרק כצנלסון - יו"ר אגודה ישראלית לתיירות רפואית

ולרי כצנלסון - אגודה ישראלית לתיירות רפואית

יבגני שילמן - אגודה ישראלית לתיירות מרפא

מריאנה נולמן סנין - מנהלת אדמיניסטרטיבית, אגודה ישראלית לתיירות מרפא

מיכאל צ'יגירינסקי - אגודה ישראלית לתיירות מרפא

דניאל כרמלי - אגודה ישראלית לתיירות מרפא

אבי עטיה - חברת טראסמב בע"מ

ויקטוריה אוסטרובסקי - מנהלת טופ בינלאומי בע"מ

ד"ר ילנה כספי - רופאה, חברת טראסמב בע"מ

דניאל למברג - עו"ד, מנכ"ל חברה לתיירות מרפא

ארקדי בסנטין - מנכ"ל חברה לתיירות מרפא

אולה בסנטין - חברה לתיירות מרפא

בוריס שור - חברה לתיירות מרפא

רומן צ'לוסקין - חברה לתיירות מרפא

סרגיי טראינובסקי - חברה לתיירות מרפא

אנסטסיה ויינשטיין - חברה לתיירות מרפא

אריאל מואב - מוזמן/ת

רוני בוסתנאי - מוזמן/ת

חניתה חפץ - שדלנ/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את אסותא

ליעד אילני - שדלנ/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017

הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016, של חה"כ מרב מיכאלי

היום ה-26 ביולי 2017, ג' באב התשע"ז, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים היום בנושא מורכב. אם לא נספיק לסיים היום ויהיה צורך בדיונים נוספים והבעת עמדה, נוכל לעשות זאת גם בפגרה. אשתי יודעת שהפגרה היא לא שלה.

אנחנו דנים בהצעת חוק תיירות מרפא ואני מציע ששני נציגי המשרדים המרכזיים בנושא הזה יפתחו את הדיון, נציג משרד הבריאות ואחר כך נציג משרד התיירות. לאחר מכן ניתן את רשות הדיבור למי שעוד לא נרשם.

יש את ההצעה שלי.

הפתיחה תהיה שלך. בבקשה.

לכבוד הוא לי. לא חשבתי לדבר לפני המשרדים.

לחברי כנסת, במיוחד לך, אני תמיד מסכים להיענות.

לכבוד הוא לי. בוקר טוב אדוני. זאת פגישה חשובה. היא אמנם מתקיימת ערב הפגרה אבל החוק הזה הוא חוק מאוד חשוב. צריך לומר שאני מרגישה כאילו יש כאן כמעט שני חלקים של הצעת חוק אחת. אני מרגישה שהממשלה הביאה את החלק שמדבר על פיתוח התיירות הרפואית ומה שהמשק הישראלי, ואולי הרפואה בישראל, יכולה להרוויח ממה שנקרא תיירות רפואית. הצעת החוק הפרטית שלי מביאה בעצם את החלק שבא לשמור על הזכויות של אזרחי ואזרחיות ישראל שהרפואה הזאת צריכה להיות קודם כל, לפני הכול ואחרי הכול, בשבילם ובשבילן.

אני רוצה לומר, כמו שגם כתוב בהצעת החוק שלי, אני לא מתכחשת ליתרונות שאנחנו יכולות ויכולים להפיק משיווק בין-לאומי של ההישגים האדירים שיש לנו ברפואה, גם כלכלית, גם מבחינת המוניטין שלנו, גם מבחינת היכולת שלנו להשתפר מבחינה מקצועית בעזרת מה שנרוויח מהתעצמות בתחום הזה.

אבל מה שקורה היום זה שהמצב היום הוא כזה שכל ההצלחה המסחררת שלנו בתחום התיירות הרפואית, היא באה חד משמעית על חשבון האזרחיות והאזרחים בישראל. לכן כשאני הגשתי את הצעת החוק שלי, היא נועדה קודם כל לנסות לחסום את השטף הבלתי סביר הזה ולחסום אותו לא במובן שלא לאפשר תיירות רפואית אלא לעשות סדר עדיפות מאוד מאוד ברור – קודם כל האזרחיות והאזרחים בישראל. מה שנשאר, או אם רוצות ורוצים להשקיע עוד, אדרבה. אם המדינה רואה בזה, אם הממשלה רואה בזה ענף שיש לו פוטנציאל צמיחה, שתשקיע שם. אבל היא לא יכולה לקחת את המשאבים שאנחנו משלמות ומשלמים עליהם במסים שלנו, במסי הבריאות שלנו, ולתת אותם בשביל להכניס כסף לקופת המדינה. זה עקום.

ההצעה שלנו מבקשת יותר מזה. היא מבקשת לוודא שהכסף שנכנס חוזר לחיזוק הבריאות הציבורית בישראל. מערכת הבריאות הציבורית שאלוהים יודעת שהיא יובשה, קוצצה ודולדלה. פתחת קודם את הישיבה הקצרה הקודמת בהקמת ועדת משנה, דבר חשוב מאין כמוהו, למשבר הנוראי של הבריאות בצפון אבל אפילו במרכז היום הציבור מן השורה, מעמד בינוני, לא צריך להיות עניות ועניים, צריך לחכות לבדיקה פשוטה. יש לך קרע בכתף, את צריכה בסך הכול א.ק.ג או אולטרה סאונד, את תקבלי תור לעוד ארבעה חודשים.

לא נכון. אפשר לקבל תור למחר.

שלום אדוני.

אדוני, אתה רוצה לדבר? תוכל לעשות את זה אחר כך. אני מבקש, בלי קריאות ביניים.

אני לא יודעת מי אדוני, אבל אני חיה בקרב ציבור.

את לא חייבת להתייחס להערות ביניים.

זה נכון, אבל אתה יודע איך זה.

לא. זה לא נכון. אני קיבלתי אולטרה סאונד - - -

אדוני, אני מעיר לך פעם שנייה. אני מזהיר אותך. אתה רוצה לדבר, תבקש את רשות הדיבור. כאן יהיו דיונים מסודרים.

בקיצור, אדוני, לסיים את הדברים כי הם באמת בסך הכול מאוד פשוטים. השר יריב לוין, כאשר הציג את הצעת החוק הממשלתית מעל דוכן הכנסת, הוא באמת הפליג ביתרונות הרבים שאנחנו יכולות ויכולים להשיג מהתיירות הרפואית ואני חותמת על כל מילה. הבה נעשה את זה בלי, כמו שאומרת הקלישאה כמיטבה, לשפוך את התינוק עם המים, שלא לשפוך את האזרחיות והאזרחים הישראלים עם ההישגים הנהדרים שנביא לאזרחיות ואזרחי העולם שיבואו לקבל כאן טיפול רפואי מהטובים שיש על חשבוננו.

לכן אנחנו צריכות להקפיד שלא רק שזה לא קורה אלא שבאמת התיירות הרפואית מחזקת את מערכת הבריאות הציבורית שלנו.

תרשי לי כמה הערות. ראשית, המערכת בצפון לא קורסת. היא רק זקוקה לשיפור ולשיפור ענק. אני רוצה שיהיה ברור. המדינה, הממשלה הזאת, השקיעה בבריאות, כמו בשירותים נוספים – רווחה וחינוך – סכומים שלא היו בעבר. זה שיפור אדיר. גם בית חולים נהריה שהכרתי אותו לפני 11 שנים בעת מלחמת לבנון השנייה, השתפר לאין ערוך לעומת המצב שהיה אבל הוא רוצה, וזה נפלא לראות, מערכת שרוצה להשתפר עוד ולעשות יותר ויותר.

לגבי העקרונות. זה ברור שיש שלושה עקרונות בחוק הזה שלא נוותר עליהם. ראשית, מערכת הבריאות קמה במדינה לטובת אזרחי המדינה בצורה מרכזית. שום דבר שייעשה, לא יפגע אלא להפך. זה העיקרון השני. תיירות מרפא תאפשר חיזוק מערכת הבריאות לטובת הישראלים. שזה יהיה ברור ובלי ויכוח. דבר שלישי הוא שכל מה שיינתן בתיירות מרפא, חייב להיות אתי, שקוף, מסודר ובשליטה מלאה של הממשלה. זה לא אומר שנחפש את הקבלות של המונית אבל כל מה שקשור למערכת הבריאות בתיירות מרפא, יהיה בשליטה מלאה של הממשלה. שלא יהיו אשליות.

אני יודע ואני רואה – גם אנשים שלא שמו את החוט הכתום שלהם – שיש כאן קבוצת אינטרסנטים וכדאי שתדע שהיא לא תשיג את מטרותיה. המטרה של שני השרים ושל מערכת הבריאות היא לתת שירות גם לתיירות חוץ אבל לא על חשבון העקרונות שלה, לא על חשבון השירות לישראלים ובוודאי לא פגיעה בשם המדינה שלנו. שזה יהיה ברור לכולם. לא תגררו את המערכת המדהימה שלנו, שאנחנו רוצים גם לשפר אותה, וכל אחד, ודאי אנשי הרפואה שאני רואה כאן עושה את זה יום יום כדי שתגיע לרמה ויוותרו על מעמדם ועל מעמד בריאות, על מערכת הבריאות הציבורית של המדינה לטובת רווחים כאלה ואחרים של אנשים שלא תמיד היושר והאינטרס הלאומי מעניין אותם.

שיהיה ברור, חברים. אלה כללי המשחק של הדיון כאן. יש כאן הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מרב מיכאלי ויש הצעת ממשלה ובשלב שנמצא לנכון נציע אפילו לאחד אותן, כמובן בהסכמה של שני הצדדים.

אני מבקש מכל מי שרוצה להעיר בצורה זו או אחרת, רק באישור היושב ראש ורק ליד השולחן.

אני חוזר לנציג משרד הבריאות.

בוקר טוב. ראש מינהל הרפואה, משרד הבריאות. אני רוצה לדבר על החוק ועל עקרונותיו, על החוק שגובש, ולהקדים ולומר שמדובר בהצעת חוק שגובשה אחרי עבודת מטה ארוכה, סדורה, פגישה עם כל השחקנים, ניסיון להבין איפה כל האינטרסים השונים מתוך שלושה עקרונות שאנחנו רוצים ושמיושמים בבסיס הצעת החוק.

העיקרון הראשון הוא שמירה על המטופל הישראלי ואני תכף אפרט, העיקרון השני הוא חיזוק המערכת הציבורית והעיקרון השלישי הוא הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר.

לגבי שמירה על המטופל הישראלי, העיקרון הראשון, אנחנו מציינים שלא תהיה העדפה לתייר על פני ישראלי בזמינות, באיכות הטיפול ובמשאבים. ככלל, הטיפול יינתן אחר הצהרים ולרשות משרד הבריאות מנגנוני האכיפה שיכולים להיות מפורטים בהמשך.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

דיברתי על עיקרון של שמירה על המטופל הישראלי, על כך שלא תהיה העדפה לתייר, על כך שהטיפול יינתן אחר הצהרים ועל כך שמשרד הבריאות יאכוף זאת.

העיקרון השני הוא חיזוק המערכת הציבורית. כלומר, ההכנסות מתיירות המרפא ישמשו להשקעה שבתשתיות ולטכנולוגיות חדשות בבתי החולים.

העיקרון השלישי, הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר. אנחנו מבקשים שיהיה מרשם לסוכנים, שיהיה ברור מי יכול ומי לא יכול לעסוק בנושא, עם הגדרת נורמות להתנהגות, שמירה על סודיות, הגינות ואחד הדברים שבעינינו הם חשובים זאת שקיפות מידע לתייר. זאת אומרת, התייר ידע מבחינה רפואית מה מצפה לו, שזה יהיה נושא סגור ושהוא לא יגיע לארץ ויתחילו כל מיני דברים של אי ודאות והוא יהיה בחזקת מישהו שהוא למעשה שבוי.

אלו למעשה עקרונות החוק שכתובים כאן.

תודה רבה. משרד התיירות.

בוקר טוב. סמנכ"ל משרד התיירות. אני כמובן מצטרף לדבריה של נציגת משרד הבריאות לגבי עקרונות החוק ולדבריה של חברת הכנסת. לנגד עינינו, למרות שאנחנו משרד התיירות, השמירה על מערכת הבריאות הישראלית. הנושא הזה בעבר לא היה קיים ואנחנו בחרנו להסדיר את זה. אנחנו מבקשים בנוסף לכך להדגיש שצריך לזכור שלהביא תייר מרפא לארץ זה לא רק הטיפול הרפואי בבית החולים אלא יש מערך שלם של סוכנים שרצים בעולם ולכך יש עלויות. צריך לעשות הכול על מנת ששתי המערכות האלה יחיו ביחד, שהתייר יקבל את הטיפול ההוגן ביותר, כמובן שהישראלי בראש וראשונה יזכה לטיפול טוב, וגם שאלה שרצים בעולם יוכלו להביא את התייר ובסופו של דבר גם להתפרנס בכבוד.

זה שונה כאשר מתעסקים בתיירות רגילה?

כן. המוטיבציה של תייר שיוצא לחופשה שונה משל אדם חולה. הרבה פחות לשמחתנו יש חולים מאשר תיירים. לכן הבחירה שאתה נוסע לנופש, רמת המחקר שאתה עושה היא הרבה יותר נמוכה מאשר כאשר אתה בא לניתוח. לכן העיסוק בנושא הזה הוא הרבה פעמים דורש השקעה הרבה יותר אינטנסיבית מאלו שעוסקים בכך ומגיעים לתייר כזה.

יש לי הצעה שונה משלכם ואני חושב שהיא פשוטה מאוד, אבל אני אמסור אותה בהמשך.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? מי שלא רשום, אני לא יכול לומר את שמו. דוקטור מיקי שרף, סמנכ"ל קופת חולים כללית.

בוקר טוב. סמנכ"ל וראש חטיבת בתי חולים בכללית שירותי בריאות. הייתי מנהל בית חולים סורוקה במשך שש שנים, שם לא הייתה כל כך תיירות מרפא.

בעיקרון הכללית מצדדת בהסדרה של תיירות המרפא. שלושת העקרונות שהוצגו כאן בבסיס החוק נכונים וראויים. יחד עם זאת, צריך לזכור שמערכת הבריאות הציבורית סובלת ממחסור במשאבים. זה ניכר לא רק באורכי תורים שאפשר היה לקצר אחר הצהרים בתוספת של משאבים נכונה אלא גם בתשתיות ישנות ומחסור בטכנולוגיות.

המערכת הציבורית נאלצת לצערנו לגייס תרומות גם כדי לשפר תשתיות וטכנולוגיה. כבוד היושב ראש יודע היטב כמה הוא תרם והביא תורמים לבית חולים סורוקה ובזכות זה התשתיות שם השתנו לאין ערוך מתקציבים שבאו מחוץ לארץ, של חיים סבן ואחרים.

לכן אנחנו זקוקים כמו אוויר לנשימה להכנסות מתיירות מרפא למטרה הזאת כדי להקל עלינו תוך הבטחה שלא תהיה פגיעה במטופלים הישראלים שעשויים דווקא ליהנות מההכנסות האלה, משיפור תשתיות וטכנולוגיה, וזמינות של צוותים אחר הצהרים בבית החולים. ככל שתהיה תיירות מרפא בהיקפים הראויים – אני אומר הראויים וכאן צריך לדעת שאנחנו חושבים שלא צריך להגזים בעניין הזה – זה יחזיק גם צוותים אחר הצהרים.

צריך גם לזכור שבשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית בתיירות המרפא עד כדי חיתוך לחמישים אחוזים ולא רק בגלל ירידה של הרובל אלא גם בגלל שיש מדינות מתחרות שמשקיעות הרבה משאבים כדי למשוך את תיירות המרפא. אם להמשיך את מה שהתחלת, תייר מרפא מכניס למדינת ישראל פי ארבע מאשר מכניס תייר רגיל, כך שגם מדינת ישראל נהנית. בסופו של דבר, השורה התחתונה היא שהכספים האלה שייכנסו במינון הנכון, בשעות הראויות ולא על חשבון המטופל הישראלי, יעזרו לנו לשפר תשתיות וטכנולוגיה בבתי החולים שלנו.

תודה. דוקטור הלפרן רוצה לומר משהו?

תודה. אני מנהל בית חולים בילינסון אבל אני כאן כיושב ראש איגוד מנהלי בתי החולים. העמדה היא שאנחנו בהחלט בעד החוק ובעד תיירות מרפא. אני מסכים לחלוטין עם חברת הכנסת מרב מיכאלי, אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים אבל אני מתכוון אולי לדברים אחרים, ועקרונות החוק מקובלים לחלוטין. אסור לנו לפגוע באזרחים הישראלים. אני חושב שתיירות המרפא עוזרת לאזרחים הישראלים. זה לא סוד שמדינת ישראל לא מתקצבת באופן יאה את מערכת הבריאות הציבורית ובצר לנו אנחנו נזקקים או לתרומות – הייתי בשמחה מוותר על כל העיסוק הזה – או להכנסות נוספות כאשר תיירות מרפא היא חלק מהן.

לכן זה רע הכרחי ואין לנו ברירה במצב הנוכחי.

שני סעיפים לדעתי הם קצת פופוליסטיים, אם יורשה לי לומר, וצריכים להיזהר אתם. נושא זמינות התורים לחולים הישראלים איננו רלוונטי. אם למשל יש היום תור של שנה בבית החולים שלי להחלפת מפרק ברך כי חדרי הניתוח נסגרים בשעה 2:00-3:00 אחר הצהרים כי אין כסף להפעיל אותם אחר הצהרים, זה לא רלוונטי אם אני אעשה לתייר מחר בבוקר את הניתוח אחר הצהרים עם כסף שהוא לא כסף מהמערכת. אורכי התורים לניתוחים אלקטיביים הם לא לעניין. לצערי יש תורים בבתי החולים כי אין לנו כסף להפעיל משמרת שנייה כמו שצריך. כדי להפעיל את המשמרת השנייה אפשר להביא כסף מחוץ לארץ. לכן אסור לדעתי להכניס את הסעיף הזה כי זה אומר שלא תהיה תיירות מרפא בבתי החולים הציבוריים. מצד אחד אומרים חיזוק הרפואה הציבורית אבל הכול ילך לפרטי, שם אין בעיה כזאת.

נושא שני שלדעתי הוא קצת פופוליסטי. אני מבין אותו, צריך אולי לראות שלא נפריז בהשתכרות, אבל אם – נדמה לי שיש הצעה של חברת הכנסת מיכאלי – השכר של הרופאים בפעילות הזאת יהיה כמו השכר במערכת הציבורית, שום רופא לא ינתח במערכת הציבורית כי מעבר לכביש בבית החולים הפרטי הוא יקבל כמה שהוא ינקוב ויקבל את שכרו. לא יהיה לו שום עניין לעבוד בתוך המערכת הציבורית והפערים הם גדולים מאוד.

אלה הן לדעתי שתי נקודות שצריך לרכך בהצעת החוק. מעבר לכך, אני חושב שיש בה הרבה מאוד דברים טובים. הנושא טעון הסדרה. הייתי אולי קצת מגדיר יותר מה נדרש מהסוכן מעבר לגיל של 21 והיעדר רישום פלילי.

אני רוצה לציין שרק אתמול במסגרת ההתמודדות של משרד הבריאות עם קיצור תורים לישראלים, אושר ההסכם של קיצור תורים עם תקציב תוספתי השנה, הפעלה מיידית, של 900 מיליון שקלים. שנבין, יש מלחמה ובמקביל למלחמה למצוא פתרון לתיירות מרפא שכולנו מעוניינים בה, ומצד שני יש תוספת כדי לקצר את התורים לישראלים לתקופות סבירות.

לגבי העלות. הנושא הזה הוא בעיה של בית החולים. הוא יקבע כמה הוא ישלם לרופא. לא אנחנו נקבע את זה. זה לא תפקידנו. לכן גם הפתרון אחר כך איך משלמים לסוכן וכולי, יבוא בזמן הדיון ואנחנו נבוא עם הצעות שלדעתי יהיו גם טובות לסוכנים ולמערכת בכלל.

אדוני היושב ראש, אני באמת מאוד שמחה שהגענו לדיון הזה. מטבע הדברים אני נחשפת הרבה לנושא הזה. יש לי מכרים מחוץ לארץ שם הרפואה לא מי יודע מה והם מנסים לפתור את הבעיות שלהם כאן בארץ ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור זה.

אני רוצה לקחת את הדיון לצד השני. את מדברת על מערכת בריאות ציבורית, שזה מצוין וזה חשוב.

רק ניקח בחשבון את לוח הזמנים.

אני ממש אקצר.

אתם יודעים שבשעה 11:00 אסור לנו להמשיך את הדיון.

אנחנו לא צריכים להיראות חזירים. כאשר נהג מונית מסדר לתייר תורים והוא כביכול סוכן שלו וכביכול נותן לו את השירות, זה מגעיל. זה אומר עלינו דברים לא טובים. בסופו של דבר אנשים מגיעים לכאן, משלמים כסף וראוי שהם יקבלו שירות נכון, שיקבלו שירות מקצועי, הגון, שלא יעשו עליהם קופה ושהם ישלמו את מה שצריך לשלם.

את זה אמרנו בהתחלת הדיון.

זה נושא כל כך כאוב.

אף אחד לא מתווכח עם זה. מתחילים ישיבה, מגיעים באיחור ואנחנו חוזרים להתחלה.

איחור של שבע דקות.

אני לא יכול לעשות את זה. קחי בחשבון שאלה דברים שנאמרו.

זה טוב.

יש לה ילדה חולה בבית.

שתהיה בריאה אלף פעמים. אני אומר מבחינה טכנית את נוהל הדיון ומציין את הזמן המוגבל. סליחה.

אני אפנה את תשומת לבה של הוועדה ואני גם אתייחס לזה במהלך הדיונים בחוק הזה ומבקשת שנשמור על האיזון בין פרטי לציבורי אבל נשים דגש על היחס שלנו לתיירים כי הם לא פרה חולבת ומגיע להם יחס הוגן וראוי. תודה רבה.

אני מסכים אתך מילה במילה.

רציתי לומר שהטיעון הזה של הרופא לא ינתח במערכת הציבורית כי בבית החולים הפרטי ממול ישלמו לו יותר, לא צריך לשם כך תיירות רפואית. את זה אפשר לעשות בתיירות פרטית סתם כך. הדיון הוא על מה שקורה בתוך הרפואה הציבורית ובתוך הרפואה הציבורית אנשים צריכים לקבל על עבודתם. זה בדיוק מה שייצר את התעדוף באופן לא פורמלי. אם אנשים יודעים שהם יקבלו יותר בשביל לטפל בתייר מאשר לטפל באזרח, המוטיבציה שלהם תהיה ברורה.

כאשר נגיע לסעיף נדון בזה.

זאת צריכה להיות בדיוק ההבחנה בין רפואה ציבורית לרפואה פרטית.

הסעיף כלול בהצעות החוק. נדון בו.

מרק כצנלסון, יושב ראש האגודה לתיירות רפואית.

אני מייצג חברות לתיירות רפואית. אני יושב ראש האגודה הישראלית לתיירות רפואית. רבותיי, אני רוצה לספר לכם על מהלך עבודה בנושא כתיבת החוק. משרד הבריאות הכריז שיוקם צוות בין-משרדי של משרד הבריאות יחד עם משרד התיירות וכל השחקנים הרלוונטיים כמו בתי חולים, ההסתדרות הרפואית, חברות לתיירות מרפא ונעבוד ביחד ובמשותף על החוק.

שמחנו מאוד. אמרנו שהנה זאת הדמוקרטיה, זאת עבודה משותפת ונעשה משהו שיהיה טוב לכולם ובטח לאזרח הישראלי כי תיירות המרפא נועדה לאזרח הישראלי. לכולנו. שנהיה בריאים.

חיכינו חודש, חיכינו חודשיים ואף אחד לא מזמין אותנו לפגישות. התחלנו לבקש, התחלנו לדרוש, התחננו, הגענו לשלוש-ארבע ישיבות בקושי ממש במטרה לשכנע אותם ולהסביר את המצב. מה גילינו? שפקידי משרד הבריאות לא ממש בקיאים בחומר, מה הולך עם תיירות מרפא בשטח. למה? כי לא ירדו לשטח, לא הגיעו למחלקות תיירות מרפא בבתי החולים, לא הגיעו לחברות תיירות פרטיות, לא הגיעו לאיגוד לשכות המסחר, לא דיברו אתנו מספיק, לא חקרו פציינטים שמטופלים דרך בתי חולים, לא דיברו עם הפציינטים שמטופלים דרך חברות לתיירות מרפא, לא עשו את העבודה הזאת.

שאלנו למה הם נותנים רישיון לכל אחד שגילו מעל גיל 21 ואין לו עבר פלילי. אתם חושבים שעכשיו מתעסקים בני 15 עם עבר פלילי? לא. כולם אנשים נורמטיביים אלא שהם לא יודעים איך צריך לעסוק בזה. כל אחד לומד בדרך שלו כי אין חוק, אין מסגרת ואין את הערכים המוגדרים מראש. אמרו שחושבים שזה כך נכון.

אמרנו, אתם יודעים מה? בסדר, יש קוד אתי של ההסתדרות הרפואית.

אתה יכול גם להסתכל קדימה?

כן.

מה לעשות מחר? כמו מה? מה לא נעשה עד עכשיו?

מה לא נעשה?

אתה צריך להסתכל קדימה.

אני אומר מה אני מציע. יש כאן קוד אתי. ישבנו כמעט שמונה חודשים יחד עם ההסתדרות הרפואית ויחד עם הרופאים הבלתי תלויים שלא קשורים לשום בית חולים, נציגים של בתי חולים. ישבנו ביחד. רבנו, צעקנו, התווכחנו, הם הסתכלו עלינו בהתחלה כעל עסקנים שגוזרים קופון על התייר המסכן ובסוף אמרו, חברים, אתם עושים עבודה נהדרת, בלעדיכם אי אפשר, אתם סוג של קופת חולים פרטית לתייר. מישהו צריך לטפל בתייר הזה אחרי שהוא יוצא מבית חולים או ששמונים אחוזים מהתיירים מגיעים בכלל לטיפולים אמבולטוריים והם לא צריכים בתי חולים, הם לא צריכים את העומס במרפאות חוץ. זאת הבעיה של החוק, שהוא מביא את העומס למרפאות חוץ כי רוב החולים הם אמבולטוריים.

גם לא לקחו בחשבון שהחולים שגם כך מגיעים לבתי חולים, החולים הקשים – ניתוחים, הקרנות, כימותרפיה – גם כך הם מגיעים לבתי חולים ובתי החולים מקבלים את הכסף.

אבל צריך לזכור דבר מאוד חשוב. אם חברות תיירות המרפא לא ישקיעו את המאמצים להביא את התיירים, זה דבר אחד. לטפל בתיירים, וחייבים להכריח חברות לתיירות מרפא לטפל בתיירים כמו שצריך להיות, כמו שכאן כתוב, כמו שלמדו ועשו עבודה רצינית מאוד ולצערי הרב זה הגוף היחידי שלמד את העבודה כמו שהיא צריכה להיות במדינת ישראל. משרד הבריאות לצערי לא עשה את העבודה הזאת מספיק. אם היו עושים את זה, לא היינו יושבים כאן ומתווכחים אלא אני חושב שכולם היו מצביעים בעד תיירות מרפא.

כבוד היושב ראש, אני מסיים את דבריי. כבוד יושב ראש הוועדה, אני מבקש ממך שיוקם צוות בין-משרדי עם משרד הבריאות, עם משרד התיירות, עם משרד הכלכלה - - -

תרשה לי להפסיק אותך.

עוד מילה אחת.

לא. אני אמור לנהל את הישיבה ואת לוח הזמנים. זה תפקיד לא קל. לשם כך קיימנו את הדיונים האלה ולא ישר צללנו להצעת החוק. אני מבין את הכעס ואת התגובה שלך אבל יש לנו זמן לדון בינינו עד שנבין אחד את השני ונתאם בינינו את הדברים. מה שלא נצליח לתאם מראש, נתאם בשלב קריאת החוק. נדון בכל סעיף וסעיף.

תודה רבה.

אני מבקש מהאנשים שביקשו את רשות הדיבור, לא יותר משתי דקות.

אני מברך על דברי היושב ראש. פעם ראשונה שאני שומע בעשרים השנים שאני יושב כאן בוועדה דברים ברורים וחדים על המטרה של החוק הזה ומה המדינה רואה כעקרונות חשובים.

אני רוצה להזכיר לכם שמשנת 2011 התחיל דיון ואני השתתפתי בפאנל שהיה אז. מאז למעשה לא נעשה כמעט כלום. אנחנו, ארגוני החולים, התנגדנו לתיירות מרפא אבל הבנו שזאת למעשה דרך יחידה לבתי החולים לקבל הכנסה נוספת. במקום שהמדינה תפתור את הבעיה התקציבית של בתי החולים, אין לבתי החולים ברירה אלא להשתמש בתיירות מרפא. אז דרשנו בקרה והסדרה של העניין כמו שצריך. יש לי בעיה עם הפיקוח של משרד הבריאות. על הנייר בחוק הכול כתוב יפה אבל השאלה היא היישום של זה. השאלה הי הפיקוח של משרד הבריאות. אני גם ראיתי שרוב החוק למעשה מדבר על הסוכנים וזה נושא חשוב מאוד, לקבוע מי יהיה סוכן של תיירות מרפא. אבל ההסדרה חייבת להיות ברורה.

אני מסתובב בבתי חולים ואתם יכולים לראות בכל בית חולים בבוקר תייר מרפא מסתובב עם אחות או עם מישהו, מקבל את השירות על חשבון האזרח הישראלי.

עוד מילה לגבי הנושא של התורים. חייבים לפתור את הנושא של התורים לפני שאנחנו מדברים על תיירות מרפא.

תודה רבה. מירי זיו, האגודה למלחמה בסרטן.

אני באמת רוצה לחזק גם את הפתיח שלך כבוד היושב ראש. מהניסיון שלי, בטח בתחום האונקולוגיה, ותקנו אותי אם אני טועה אבל רבים מתיירי המרפא שבאים הם באים לתחום האונקולוגיה, באונקולוגיה יש חסר עצום בכוח אדם, באונקולוגיה בכלל וברדיותרפיסטים בפרט. ברדיותרפיה יש משבר נוראי. חולים ישראלים לא מקבלים בזמן את הטיפול.

אני רוצה להבין איך ומה יפוקח. אין כאן הנחיה של מספרים. לא כתוב אפילו מה שהיה כתוב בהצעת החוק הקודמת שעד חמישה אחוזים מההכנסות ייכנסו. אין מדדים לבקרה ולפיקוח אמיתי. יש אמירות כלליות שהן לא מספיקות. אני יודעת בוודאות, ואני שומעת מאונקולוגים, שכאשר חדר ההמתנה מלא ומפוצץ, לא רק ברדיותרפיה, נכנסת המלווה עם התיירות מרפא בלי תור והם צריכים לעשות את זה כי הם קיבלו טלפון מהנהלת בית החולים שהם צריכים לעשות זאת. אם הם מסרבים, יש להם בעיה.

לכן אני חוזרת ואומרת, ואתה גם אמרת את זה ובצדק, וגם חברת הכנסת מיכאלי אמרה את זה, שסוף סוף שמענו אתמול, התבשרנו, שיש את התקציב שהובטח לקיצור תורים כדי שיוכלו לעבוד אחר הצהרים, לעזור לישראלים לקצר להם את התור, לעזור בכך שהם יקבלו בזמן את הטיפול. אני מקווה שהסכום הוא לא סכום אחר אלא זה אותו סכום, ונדמה לי שזה כן כתוב, שישולם עבור תייר ועבור ישראלי, אבל בטח הכסף יותר זמין, אין את ההסכמים עם כל הקפינג, כך שאני חוזרת ואומרת שתיירות בכלל זה פנטסטי. אף אחד לא רוצה שהקרוב שלו יגיע למצב שהוא לא יקבל את הטיפול בזמן. כל אזרח ישראלי משלם, ולא חשוב מאיזו דת והיכן הוא גר, צריך לקבל את הטיפול בזמן. באונקולוגיה אני יודעת שזה יהיה על חשבון החולה הישראלי.

לכן אני מבקשת שהבקרה והפיקוח יהיו ברורים ומחושקים.

תודה. דוקטור עבדאללה אבו מערוף.

בוקר טוב לכולם. כבוד היושב ראש, אני מחזק את דברי הפתיחה שלך. אני אדבר בקיצור למרות שאפשר לדבר שעות על החוק הזה ועל היוזמה הזאת. טוב שיש הסדרה ועושים חוק. אני חושב שלצורך הנושא הזה לא צריך חוק. בגדול, אם נדבר על מערכת הבריאות, צריך לסדר את העניינים ויש הרבה אפשרויות לעשות זאת.

כל השיח וכל הגישה הזאת המעוותת שלא מקובלת עלי, גם כמחוקק וגם כרופא, הגישה הזאת של משרד הבריאות כפי שהוא מציע – כל זה בולשיט. צריך להסדיר את העניין ואפשר בלי חוק. אם יש חוק, בסדר, אבל משרד הבריאות מחטיא את המטרה לשמה צריך להסדיר את נושא תיירות מרפא.

השיח הוא שתיירות מרפא תהיה חבל ההצלה של מערכת הבריאות בישראל, זה סוף פסוק. זה דבר בזוי לחלוטין, וסליחה על הביטוי. משרד הבריאות רוצה שחבל ההצלה יהיה תיירות מרפא וכאן הוויכוח. מה הקשר? אני לא רוצה שהאזרח הישראלי ייפגע עקב פעילות המרפא, אבל למה כורכים את זה בזה? כל השיח מעוות. כל החוק מעוות.

לכן צריכה לשבת ועדה מקצועית אך ורק במשרד הבריאות – ויכול להיות עם אנשי מקצוע ומנהלי בתי חולים – ולא עם העסקנים שמגלגלים מיליארדים. אנחנו כמדינה אנושיים וצריך לא לאבד צלם אנוש. באים תיירים. אני מכיר את הנושא טוב מאוד. לא אומר מה עשיתי ובמה עזרתי כי זה משהו אישי. אנשים שם עם הרובל האחרון שלהם או עם הדולר האחרון באים כי יש לנו רפואה טובה אבל את כל זה שכחנו. יש תירוצים כמו חיזוק הרפואה הציבורית אבל אנחנו יודעים כמה כסף מתגלגל?

הרבה.

לכן אני מבקש שאכן תוקם ועדה מקצועית. דיון ציבורי, אני בעד אבל קודם כל צריך להכין את החומר ולא בצורת החוק הזה. אני הצבעתי בעד החוק כי אני רוצה להסדיר את העניין אבל בצורה הנאורה, האנושית והמקצועית ובטח לא לפגוע ברפואה הציבורית. משרד הבריאות ובתי החולים, לא רק הם ייהנו. יהיו להם הכנסות בהתאם, בסדר. בהתאם. צריך להסדיר את הדבר ולא לכרוך את זה עם הרפואה הציבורית בישראל כחבל הצלה. הגישה מעוותת ואני נגדה.

לכן אני מציע שנשב, אני בטוח שיש אנשים יותר מנוסים ממני, נלמד את השיטה ונביא חוק נכון. החוק הזה עבר אבל צריך לעבוד עליו ימים ושעות ואפילו שבועות כדי להביא חוק שאכן ייתן את המענה לתיירות מרפא לבתי החולים וכמובן לא יפגע בתור ובחולה בישראל מבחינת השירות, שעות העבודה, הטיפול וכולי. מה זה קשור לקיצור תורים?

ברשותך, לא היית כאן.

כן. לא הייתי כאן.

אני לא מחזיר את זה לאף אחד. אנחנו בוועדה לקחנו אחריות.

נכון.

מוטל עלינו לטפל בבדיקת החוק מהיסוד. אנחנו לא הפכנו לבובות או למכונות.

אני אומר שהוועדה תעבוד באופן מקצועי.

אני לא אתן את זה לשום גוף חיצוני חוץ מאשר הוועדה.

בסדר גמור.

לוועדה יש את הזכות לקיים דיוני ביניים ונעשה זאת.

בדיוק.

נעשה את הדברים בפורומים סגורים יותר.

זאת הכוונה. אחרי שנכין את הכול, נביא לדיון.

העקרונות שאמרת, בעיני הם קדושים ואותם יש לעשות. אף אחד לא מציג, וכדאי שיפסיק מי שחושב כך, שתיירות מרפא תעזור לצמצם את הפער בתקציב כדי להביא לקיצור תורים. אני אומר לכם שכל מי שחושב, שישכנע אותנו שתיירות שמרפא תקצר את התורים לישראלים, בולשיט. שלא ינסה לשכנע בזה. אף אחד לא מסוגל להביא את המיליארדים החסרים היום במערכת הבריאות למרות שהיא קיבלה תגבורים אדירים בשנתיים האחרונות. שיהיה ברור, זה לא על חשבון ההרגשה והשירות שהישראלי אמור לקבל.

חבר הכנסת עודד פורר.

תודה אדוני היושב ראש. ראשית, אני שמח על הקביעה שלך שאתה תקיים כאן דיונים והוועדה תיקח את הנושא ואתה תיקח אותו. אין לי ספק שתדע להנהיג את זה נכון כמו שהנהגת חוקים אחרים.

אני כן אומר מה חשוב לי ברמה העקרונית לגבי תיירות המרפא. בתוך הקרבות האלה, לפעמים בין משרד הבריאות לאחרים, כל אחד הופך את השני לשטן. אלה הופכים את אלה ואלה הופכים את אלה. תיירות המרפא היא עוגן כלכלי חשוב עבור מדינת ישראל, כמו שהיא חשובה עבור מדינות אחרות בעולם המערבי שמתחרות מולנו, שרוצות למשוך את התיירים האלה. יש לזה משמעויות כלכליות שהן לא רק בהקשר של מערכת הבריאות. יש כאן משמעות כלכלית על תיירים שבאים לכאן, על תעשייה שלמה שמתפתחת מסביב, שמשלמת מסים ועם המסים האלה נותנים שירותים לאזרחים. זאת המשמעות של תיירות המרפא.

לכן חקיקה שתחסל את הענף הזה, אנחנו לא נסכים לה. אנחנו צריכים למצוא חקיקה שתסדיר – ואני מברך את משרד הבריאות שבא להסדיר את העניין הזה – את העניין הזה כך שהוא יפעל נכון, לא יפגע מצד אחד במתרפאים הישראלים ומהצד השני יאפשר לענף הזה לפרוח, לשגשג ולהתחרות בעולם.

בהקשר הזה יש לי כמה הערות נקודתיות שאני רוצה להעיר אותן עכשיו לחוק ואחר כך, עת ניכנס אליו, אתייחס שוב.

קח בחשבון את לוח הזמנים.

בעוד דקה אני מסיים את דבריי.

ההערה הראשונה היא הקביעה של מי יכול לעסוק בזה. זה לא יכול להיות פיתוח. אומרים מגיל 21 ואין לו עבר פלילי, יכול לעסוק בכך. אם אומרים איזשהו הליך כזה שאומר שניקח מישהו עם ניסיון, מישהו שיכול לעשות את זה, זה ההליך הראשון.

הדבר השני הוא להשאיר את השוק. יש כאן איזשהו רצון בחוק וסליחה, אנחנו מתחילים להיות מדינה קומוניסטית. אנחנו ניכנס לכל אחד, הוא יראה לנו, הוא יציג לנו הוא גבה מזה וכמה הוא גבה מזה. תאר לך שאני אלך לסופרמרקט ועכשיו כשאני קונה את החלב, אני אקבל פירוט על כל המוצרים בדרך, מה שנקרא כמה שילמו לעובד וכולי. חבר'ה, צריך לקבוע מה הם הסטנדרטים, מה החוקים ולתת לשוק החופשי להתנהל לבד עם פיקוח של משרד הבריאות. זה בשורה התחתונה.

גם את תכנית הטיפולים לא יוכל לקבוע בית החולים. אגב, לעתים תכנית הטיפולים היא בכמה בתי חולים. כן צריך לקבוע שרופא יהיה זה שיחתום על תכנית הטיפולים כי לא יכול להיות שאני אחתום.

אני מציע, לאור הזמן הקצר, לדון בזה עת נקרא את הצעת החוק.

אלה שלושת הנקודות המרכזיות שאני אבקש להעלות אותן במהלך הדיונים. אני גם מברך על זה שאתה אומר שאנחנו נעשה דיונים מעמיקים כאן בוועדה ולא עכשיו מריצים משהו בנוהל מהיר ובדרך הורגים את כל התעשייה הזאת.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן. אחריו עורך דין רונן סולומון.

שלום אדוני היושב ראש. שלום לכולם. אני שמח שיש הסדרה ואני מצטרף לדברי חבריי כי המצב היום בתיירות המרפא הוא מצב שהוא חסר גבולות. אני חושב שאין שום גבולות גזרה בדבר הזה. אין שום הסדרה של שום דבר. באמת כאשר הדברים הם לא שקופים ולא מסודרים, לעתים זה הופך להיות האויב שלנו. כל כך הרבה סיפורים סביב זה. הוציאו חולה, הכניסו חולה. אני לא מטיל ספק בסיפורים האלה אבל גם אם זה קורה במקום אחד, זה משליך על כל המערכת ואנחנו מיד חורצים דעה כנגד זה.

לכן טוב שמשרד הבריאות החליט לעשות הסדרה ואני חושב שבזה אנחנו עוסקים.

ודאי.

זה החוק שנמצא לפנינו ואין מקום יותר מתאים מאשר כאן.

הצעת החוק הממשלתית ושל מרב מיכאלי.

אין מקום יותר מתאים לדון בחוק הזה ובסעיפיו מאשר כאן.

אני רק מבקש, ולהערכתי זזה צריך להיות הכיוון, סמן הדרך של הוועדה הזאת, לסמן מגבלות כמותיות ברורות להיקף הפעילות של תיירות מרפא. בשום פנים ואופן לא לפתוח את גבולות הגזרה. גבולות מאוד ברורים, רק את זה, כמותיות, ואנחנו נדע לעשות את זה.

הדבר השני, ואמרה את זה הגברת זיו, ואני משער שכל אחד שיושב סביב השולחן הזה יודע, לייצר מסגרות כך שבשום פנים ואופן לא תינתן עדיפות לתייר מחוץ לארץ על החולה הישראלי. בשום פנים ואופן. לא יהיה דבר כזה. אם אכן תמונת המצב היא כזאת, ולצערי אני עכשיו מטייל במחלקות אונקולוגיות, אני רואה את זה. אילו היית אומרת לי את זה לפני חודשיים, ראיתי את זה. יש מצבים כאלה וצריך למנוע אותם.

אפשר שזה ייהנה וזה לא יחסר כי אנחנו בכל זאת נמצאים במדינה שאם נושא התיירות הוא דבר שהוא מתבקש, אנחנו יכולים לדעת לחיות עם זה ואפילו להפיק מזה את המרב.

היושב ראש, על זה אנחנו צריכים לשים דגש, איך אנחנו מסדרים את התיירות ויחד עם זה יכולים להבטיח לאחרון החולים שלנו שלעולם לא יקרה מצב שתייר שיש כסף בכיסו יוכל להיכנס לפניו לקבל טיפול. אני חושב שאנחנו גם יכולים למנף את זה. בזמנו דיברתי עם גבי בן-נון.

בדה מרקר הוא פירט את דעתו הבוקר.

אחד הרעיונות שלו היה איך אנחנו ממנפים את זה, להכניס בתי חולים למצב של צמצום תורים, עכשיו, כפי שזה. לבוא ולייצר מצב שבו אם בית חולים מוכיח שיש בו קיצור תורים, שהוא פועל לקיצור תורים, אז בבקשה, הוא יקבל עדיפות. אני חושב שאנחנו צריכים לחפש איך נדע לחיות עם הדבר הזה וגם להפיק ממנו את מרב התועלת. בשאר הדברים של כמה ירוויחו או לא ירוויחו, לא ניכנס לזה. אותי זה פחות מעניין. מעניין אותי שהדבר הזה לא יפגע בחולה הישראלי ומעניין אותי שהדבר הזה יתבצע בתוך בתי החולים בלי לייצר איזה מצב של עליהום, של יבוא מישהו ויגיד לי שהלכתי לקבל טיפול אונקולוגי ודחפו אותי החוצה כי הגיע תייר.

אם אנחנו נדע לשלב את שני הדברים האלה, נוכל להוציא מתחת ידינו משהו מצוין. אני מודה לאנשי משרד הבריאות שהעלו את הצעת החוק הזאת.

איגוד לשכות המסחר. אדוני, אני חושב שכולם מסכימים ששלושת העקרונות שנקבת, אמורים לעמוד בהצעת החוק שתתגבש בסופו של דבר. אבל לצערי הרב, כמו שכבר נאמר כאן, הצעת החוק לא מושלמת ואנחנו קודם כל צריכים לשים את כל הנתונים על השולחן. יש נתונים שאנחנו מחזיקים אבל אין נתונים, אין עבודת מחקר. יש שתי עבודות מחקר קודמות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואולי צריך לרענן אותן וצריך להזמין עבודת מחקר מעודכנת יותר.

אין כאן נתונים לגבי כמה תיירים רפואיים מגיעים, לאיזה מחלקות הם מגיעים, האם באמת מישהו בא על חשבון מישהו, היכן העומסים בבתי החולים, וכמו שאמרת אין שום תיירות רפואית שתבוא ותקצר את התור לישראלי. יש בעיות תקציביות אחרות, נשים אותן בצד. לכן אני חושב שקודם כל צריכה להיעשות עבודה. אם אתה רוצה שזה ייעשה בכנסת, זה ייעשה בכנסת, מן הסתם על ידי מרכז המחקר והמידע שיבדוק את זה. אין בעיה שמרכז המחקר והמידע יעשה את העבודה הזאת ויבחן את הנושא או כל גורם חיצוני אחר שיעשה עבודת מחקר רצינית ויבחן את הנושא כדי שיהיה חוק מושלם.

דבר שני. מאחר ואנחנו מדברים על חוק יחידי או ראשון בעולם כולו, צריך ללכת עקב בצד אגודל כדי, כמו שנאמר, לא לשפוך את התינוק עם המים. השוק הישראלי בתחרות מול מדינות נוספות כמו גרמניה, שוויץ, צרפת, דרום קוריאה, תורכיה, מדינות המפרץ הפרסי שגם התחילו בתיירות רפואית. אם אנחנו נגיע למצב שאנחנו מסרבלים ומקשים על התייר הרפואי, הוא לא יבוא לכאן. נגיע לחוק יפה ונפלא, אבל התייר הרפואי יגיד תודה רבה, הבנתי, אני יכול ללכת לגרמניה שהיא יותר זולה ממדינת ישראל, שירותי הרפואה עולים אפילו על שירותי הרפואה במדינת ישראל, אתה מקבל אפילו חדר פרטי בבית חולים, והוא ילך לגרמניה. מה עשינו בזה? שפכנו את התינוק עם המים.

יש לי הרגשה שאתם מבלבלים שני דברים. קודם כל, היום התייר הפרטי יכול ללכת ולקבל שירות רפואי באופן פרטי בכל תחום שהוא רוצה שלא בשירות הציבורי. אנחנו כאן מדברים רק על מי שבא לבקש לקבל שירות רפואי במערכת הציבורית. קודם כל, אל תאיימו עלינו שלא יבואו. אלה סיפורי סבתא. יש מיליוני תיירים בעולם כולל במדינה שלנו ולשמחתנו אתם רואים שהם באים. תפסיקו לאיים על המערכת שאם לא תבוא תיירות מרפא למוסדות הציבור, המדינה תתמוטט. בבקשה. פרופורציות.

לא אמרתי את זה.

אני רוצה להחזיר את הדיון למקום שלו. שיהיה ברור. מי שרוצה היום את הפרופסור המסוים, הוא ימצא אותו על חשבונו הפרטי היכן שהוא רוצה בכל פינה של מדינת ישראל. אל תאיימו עלינו. תפסיקו לאיים עלינו. אתם שמים לב, כשהוא מדבר, למרות שזה מקומם אותי, אני שותק, אז אני מבקש לנהוג בהתאם. גם אם דבריי מקוממים אתכם, לא להגיב. חלק גדול מהדברים שאני אומר, יהיו קודם כל האמת שלי וזה מה שינחה אותי בדיונים.

הצעת החוק מתעלמת מהרבה מצבים שיכולים להיות כגון מקרה שהתייר נפטר וצריך להטיס אותו. אין כאן מענה לנושא כזה.

כאשר נגיע לנושאים האלה, תוכל להתייחס.

התייר לא יכול לשלם. הוא מגיע לטיפול רפואי בישראל, בנו לו תכנית טיפולים, הוא הגיע לישראל על בסיס תכנית הטיפולים הזאת לישראל וכאשר בודקים אותו בישראל מגלים שכל המסמכים הרפואיים שהוא הביא אתו, הם לא נכונים או שגויים ולכן צריכים לבדוק אותו שוב.

אנחנו נדון בזה. זה טכני.

משרד הבריאות לא נתן לזה מענה.

זאת הצעת חוק לקריאה ראשונה.

הצעת החוק של חברת הכנסת מיכאלי עברה קריאה טרומית. אנחנו נדון בהצעת החוק הממשלתית, גם אם נמזג את שתיהן.

יש לנו זמן כדי להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו לא ממהרים. מה ששכחנו, נתמודד ונטפל בזה. כפי שציינה היועצת המשפטית, ההצעה של חברת הכנסת מיכאלי, נביא אותה למיזוג עם ההצעה הממשלתית.

הייתי רוצה לשמוע את נציג הסוכנים.

תודה כבוד היושב ראש. אני מנכ"ל חברת טראסמב, חברת תיירות מרפא שעוסקת בתחום כבר שבע שנים. קצת חורה לי לשמוע שכאילו מדובר בחברות שעושות דברים לא הוגנים או לא ישרים. כל החברות שאנחנו מדברים עליהן, אלה חברות מסודרות, הוגנות, שעובדות אך ורק עם הסכמים, עם חתימות על כל דבר, משלמים מסים והכול כמו שצריך.

יותר מזה. ישבנו עם דוקטור תמי לגבי הקוד האתי. תבינו שהמטרות שלנו והכיוונים שלנו הם בדיוק מה שאתה אומר – להיות הוגנים, להיות מקצועיים, להיות ישרים, לא להיות חזירים. אנחנו לא פועלים בשוק מונופולי. אנחנו פועלים בשוק תחרותי. היום הלקוח שיושב באינטרנט במדינתו, הוא בודק אותנו מול כל המדינות בעולם. הוא יודע טוב מאוד למי לבוא, גם מקצועית, גם הזמן, גם איכות השירות וגם מחיר. לכן כל הנושא הזה שישלם רק לבית החולים או בית החולים יוציא הצעה ללקוח, זה בלתי אפשרי. למה בתי החולים היום לא פועלים בשוק תיירות מרפא לבד ללא סוכנים כמונו? כי הם לא יכולים. אנחנו משקיעים הון תועפות בסוכנים בחוץ, אנחנו נוסעים הרבה, אנחנו משקיעים בשיווק ובפרסום. אלה כספים אדירים. אומרים לנו שאנחנו נביא את החולה והם ירשמו לנו את התכנית. זה הרי מעוות. אני משקיע את כל כספי ואני עכשיו סמוך על איזו פקידה בבית חולים שתלך לרופא, שתוציא תכנית עבור החולה אבל עד שהיא תעשה את זה, החולה כבר עשה טיפול במדינה אחרת וחזר למדינתו.

אנחנו פועלים בשוק בו היצירתיות, המהירות והמקצועיות מאוד חשובות. אנחנו יחידות קומנדו. אלה ספינות מלחמה. עד שהוא יסתובב שמאלה וימינה, אין חולים. אתם תשפכו את התינוק עם המים ולא תהיה כאן עבודה לאף אחד, לא לבתי החולים, לא למשרד הבריאות, לא לחברות תיירות המרפא. שום דבר לא יהיה. המדינה גדולה בלקחת מפעל לייצור מגבות בערד שמפסיד כסף ולתרום שם כסף כדי שלאנשים תהיה עבודה, אבל כאן אלפי אנשים עובדים והמדינה לא תרמה אגורה ביצירת העסק הזה, חוץ מזה שאנחנו פועלים במנגנונים של המדינה אבל אנחנו משלמים עבור זה. כל הכסף שנכנס חוזר למדינה.

אני לא מבין מה כל התהליך. אתם רוצים להרוג את התחום? אם המדינה תבוא ותאמר שלא טוב לה, היא לא רוצה תיירות מרפא - - -

מה ההצעה שלך?

אם תבדקו טוב טוב היום איך חברות מסודרות עובדות, אתם תראו שכמעט לא צריך שום דבר לעשות מלבד דבר אחד: חוזר מנכ"ל לבתי החולים. לא לתת לאף תייר מרפא לקבל טיפול במקום אזרח ישראלי. פשוט כך. תחוקק את זה בחוק. מנהל בית חולים שיעשה את זה, פטר אותו. אני לא אחראי על מנהל בית החולים, אם זאת המדיניות שלו. למה אתה בא אלי בטענות אחרי שהשקעתי מיליונים ואתה אומר לי לסגור את העסק שלי? זה מה שאתם עושים.

זאת הצעת החוק?

הצעת החוק סוגרת את העסקים. לא יהיה אף עסק במדינת ישראל. חמישים אלף עסקים בישראל נסגרים.

את זה גם אמרה לבנת פורן.

בגלל רגולציה ועוד רגולציה.

אני לא מכיר אותך אבל אני מאוד מכבד אותך. זה ממש לא עושה עלינו רושם. תעזוב. דלג למשפט הבא. אתה יודע כמה פעמים שמענו כאן שאם אתם תחוקקו, אתם תפרקו?

אני לא מאיים על אף אחד.

אתה כן.

אני דווקא חושב שמעמדכם יהיה הרבה יותר מכובד. אתם תפעלו על פי חוק של משרד הבריאות שהכנסת סמכה את ידה עליו. מה שאתה אומר, יהיה בתוך החוק. אני לא רואה כאן חוק שבא להגיד לך שתרוויח חמישים אחוזים ממה שאתה מרוויח. זה לא מעניין אותנו. מעניין אותנו שתהיה הסדרה כי אנחנו כפרלמנטרים מקבלים המון המון תלונות. התחושה בציבור, והיות ואני קרוב, זה אחד מעיסוקיי כפרלמנטר, ויגידו לך כאן מנהלי בתי חולים, כמעט בכל מקום אליו אנחנו מגיעים, אנחנו שומעים את הטרוניה הזאת. יותר משאתה צריך לתקוף ולהגיד שאנחנו הולכים לסגור לכם את העסק, אתה צריך לברך על כך שכן כנסת ישראל לוקחת את החוק הזה ועושה בו הסדרה.

אני מודה לך על ההערה ואני רוצה לומר משפט אחד. אנחנו רוצים מאוד את החוק הזה. החוק הזה הוא טוב לנו. אנחנו נלחמנו כדי להסדיר אותו אבל אי אפשר להכניס בתוך החוק שני עזים כאלה כבדים שהם הורסים את כל התהליך.

חכה, אנחנו עוד לא שם.

אני שמח שאמרת שנשתתף בוועדות הבאות ונוכל לומר את מה שיש לנו. תנו לזה ביטוי. אין לי ספק שכולנו נצא נשכרים מזה.

תודה. דוקטור תמי קרני, ההסתדרות הרפואית.

תודה רבה. אני יושבת ראש הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית הישראלית. ההסתדרות הרפואית, ואני כמובן, מברכים על הרצון להסדיר את העניין בחקיקה. אנחנו מסכימים לחלוטין עם העקרונות של החוק כפי שהציגה דוקטור ורד עזרא.

בתחילת 2015, עת ראיתי שאין שום הסדר, החלטתי לקחת על תפקידי הלשכה לאתיקה ולחבר בינינו לבין חברות תיירות המרפא או העוסקים במקצוע, ואני מוכרחה לומר שבתחילת הדרך היו לי מחשבות מהסוג שנשמעו כאן. אחד העקרונות, המטרות שלנו, היו לבנות מערכת יחסים משותפת לרופאים וחברות תיירות מרפא שתאפשר מתן שירותי רפואה איכותיים לתיירי המרפא תוך שמירה על מוניטין חיובי של הרפואה הישראלית ומתוך הבנה שתיירי המרפא מהווים שגרירים של רצון טוב למדינת ישראל. רמת הרפואה בישראל טובה מאוד. כל מי שעובר בתוכם, התיירים, משמש לנו שגריר ואני חושבת שכמדינה אנחנו צריכים להסתכל גם על זה.

תוך כדי העבודה והלימוד, והיו המון חיכוכים בינינו, למדתי למצוא שיש כאן באמת קבוצת אנשים מאוד מסורה לעניין שמוכנה ליטול על עצמה קוד אתי תואם לקוד האתי הכבד שרופאים לוקחים על עצמם. זאת אומרת, יש בזה הרבה חוזק כי זה מעבר לחוק שאתה אחר כך גם צריך לפקח עליו אלא האנשים מוכנים לקחת.

בסופו של עניין הגענו להסכמות כאלה שזה הדהים גם אותי. אחד הדברים שהיו לנו ויכוחים קשים עליו בתחילת הדרך ולא רצו לשמוע הוא שיהיה רופא אחראי בכל חברת תיירות על התכנית הטיפולית שניתנת לאדם בחוץ לארץ, כדי שידע אם זה עולה בקנה אחד עם מה שהוא מסוגל לשלם, ומהצד השני, כשהוא מגיע לכאן, לבדוק אם באמת במצבו הרפואי זאת התכנית האמיתית. היום יוצא שחברות תיירות המרפא רוצות שיהיה שם רופא יחד אתן ומבינות שצריך אותו ונלחמות על כך.

הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת למה. בתוך הקוד האתי דיברנו על תייר חשוך מרפא. הייתה סיטואציה בישראל שחולים הגיעו, חשוכי מרפא, בתקווה למצוא תקווה. גם הישראלים נוסעים לארצות ניכר ומחפשים את פרח לב הזהב שאיננו בחולי. מגיעים לכאן חולים ובסופו של דבר נגמר להם כספם והם נשארים נטל על המדינה, ביחידות טיפול נמרץ, במחלקות פנימיות עמוסות וכן הלאה. אחד הדברים היה לבדוק, שהרופא האחראי יבדוק האם החולה הוא חשוך מרפא וימנע את הגעתו לארץ. זה יאפשר לאותו אדם שאין לו כאן מענה רפואי אמיתי להישאר עם משפחתו, להיפרד כראוי מהקרובים לו וכן הלאה.

אני חושבת שזה אחד הדברים שבאמת צריך לשים לב אליו ולחשוב עליו. אני חושבת שיש לנו קבוצה באמת טובה שעוסקת בתיירות מרפא שצריכה גם לדאוג לדברים שבתי החולים והרופאים לא מתעסקים בהם.

בואו לא ניכנס עכשיו לפרטי פרטים.

לינה, תרגום וכל התפקידים האחרים, אני חושבת שגם הם צריכים להיכנס לתוך החוק כחלק מהתפקיד שלהם. הם לקחו את האחריות על עצמם ובתוך האתרים יש להם את הסמל של הקוד האתי. יש לנו ועדה משותפת כאשר לא מקיימים את הקוד. אני חושבת שצריך להיות חוק, אין ספק בכך אבל צריך להכניס שם את הדברים.

זה בסמכותנו. ההצבעה היא רק של חברי הכנסת אבל השינויים יכולים לבוא בעצה שלכם ואני באמת שמח שאת אתנו.

תודה רבה. אני שלחתי מכתב עם כל השינויים שאנחנו חושבים שצריך להכניס.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן. ביקשת להיות חברה בוועדת המשנה. אנחנו נכניס את זה לפרוטוקול. צורפת לוועדה.

עורכת הדין דבי גילד חיו.

האגודה לזכויות האזרח. אני מדברת כאן בשם מספר ארגונים שעוסקים כבר הרבה מאוד שנים בנושא של בריאות ציבורית – מרכז אדווה, רופאים לזכויות אדם. אנחנו עובדים בשיתוף והגשנו נייר עמדה ביחד עם פרופסור גבי בן-נון ומומחים אחרים בבריאות ציבורית.

הסוגיה שמטרידה ומעסיקה אותנו כאן היא באמת העניין של הבריאות הציבורית והאם יש סיכוי או אפשרות שבהצעת חוק שהיא לא תפורה היטב תהיה פגיעה בשירות הציבורי שמקבל הציבור בתחום הבריאות. אנחנו יודעים שהמציאות כיום היא של מחסור אדיר בתשתיות בריאות במערכת הציבורית בכל התחומים.

אני חושב שהמילה אדיר היא מוגזמת.

אני לא חושבת שהיא מוגזמת.

מספיק להפחיד אותנו.

לא. אני חושבת שהבריאות טובה והמערכות טובות אבל מה שצריך זה שהמדינה תשקיע עוד.

את צעירה. את לא יודעת מה היה לפני עשר שנים כאן.

אני יודעת שאנחנו מקבלים פניות יום יום ושעה שעה, כל הארגונים שלנו, על כך שאנשים בפריפריה במיוחד, אבל גם במרכז הארץ, מחכים חודשים ארוכים לתורים, לטיפולים, לקבל רופאים ובאותה שעה ממש התשתיות הציבוריות משמשות במקומות מסוימים לשר"פ, במקומות אחרים לתיירות מרפא וכולי.

לכן המדינה השקיעה בשנים האלה מיליארד שקלים כדי לעשות קיצור תורים וקיצור התורים הזה הוא בדיוק בזמנים ובתשתיות ובמקומות שמתכננים לעשות את תיירות המרפא אחר הצהרים עם רופאים במשמרות נוספות. יש כאן סתירה בבסיס של הדבר הזה שבדיוק אותן שעות שמוקצבות בחוק הזה, ואותם רופאים שמוקצבים בחוק הזה לתיירות מרפא, וכמובן גם לשר"פ בחוקים אחרים ובהסדרים אחרים, זה מה שבמיליארד שקלים אמור להיות לקיצור תורים של הרפואה הציבורית.

ממש בימים אלה אנחנו רואים הגבלה והסדרה של השר"פ. אנחנו הגשנו לפני כמה שנים עתירה על כך שלא יהיה שר"פ באשדוד. ייצגנו בבג"ץ ואפילו קיבלנו 45 אלף שקלים הוצאות, שזה היה דבר מדהים.

אז אתם לוקחים לעצמכם את הקרדיט. מזל טוב. אין שר"פ באשדוד. בואו נעבור הלאה. אלה לא ישיבות לפרסום עצמי.

היא מדברת לעניין.

זה לא עניין של הפרסום. אני אומרת שזה סוג של שר"פ. קוראים לזה תיירות מרפא אבל זה היינו הך.

את יכולה לומר לנו מה האחוז שלהם? מה אחוז תיירות המרפא?

אני רוצה להשלים את דבריי. בדיוק השאלה הזאת, מה שהוא שואל, מה האחוז, היא בדיוק הנקודה כאן. יכול להיות תיאורטית, אולי אלה שבעים אחוזים?

בואו נבדוק. יכול להיות שזה חצי אחוז.

אפשר לשמוע את דבריה בלי הפרעות?

אלה שני צדדים של הבריקדה. גם כחולה כרונית וגם כנציגת תיירות.

לא קיבלת את רשות הדיבור.

כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה, מה שיש כיום בחוק הוא רחוק, רחוק, רחוק מלהספיק.

לכן אנחנו נעבוד עליו.

כמה מלים אחרונות. אני אומרת שאנחנו נאבקים כבר שנים, גם בוועדה הזאת, גם בארגונים וגם בהרבה מקומות כדי לחזק את הרפואה הציבורית. לפני חמש דקות אמרת שאתה מקים ועדה מיוחדת לדון בפערים. הדברים האלה הם בדיוק דברים שמגדילים את הפערים בבריאות ופוגעים ברפואה הציבורית.

צריך להכניס כאן שורה של דברים. אנחנו בכלל נגד הכנסה על חשבון הבריאות הציבורית, אבל אם מקדמים חקיקה כזאת – ואני מדברת רק על ההיבט של הרפואה הציבורית – יש המון דברים שחייבים לדאוג.

אתם מכירים את השיטה יותר מהרבה מאוד אנשים שיושבים כאן. החוק פורסם. שני החוקים. שתי הצעות החוק פורסמו. תכתבו לוועדה.

כתבנו.

תאמרו שבנקודה זאת או אחרת אתם רוצים גישה אחרת. או שתאמרו אותה בכתב או שתאמרו אותה בדיון ואנחנו נתייחס לכל ההערות. אני בטוח שיהיה מה לתקן. אני יודע את העמדות המדהימות שלכם ואת יודעת שאני תומך בגישה שלכם, אבל בואו נעשה את זה תכל'ס.

אדוני, זה דיון מבואי ואני רוצים להגיד את הדברים באופן כללי.

יש לנו עכשיו בעיית זמן. אני חוזר לרשימה. אני רוצה לשמוע את יבגני שילמן.

שלום אדוני. שלום לחברי הכנסת. אני חבר ועד מנהל של העמותה לתיירות מרפא בראשה עומד מרק כצנלסון שדיבר קודם לכן. אני רוצה לפנות אליך וגם לארגונים.

יש לי בקשה. אם היושב ראש שלך דיבר, או שלא תדבר או שתקצר מאוד.

דקה. כולם מדברים תיאורטית ואני שמח על כך שלקחת את המושכות ואתה תדון בכל הסעיפים בוועדה. אני חושב שזה מקום מאוד ראוי וחשוב. אנחנו מברכים גם את משרד התיירות וגם את משרד הבריאות.

אני דווקא רוצה להתייחס לארגוני החולים וגם לאנשי האקדמיה. בואו נדבר קצת על מספרים. בשלושים שניות שעומדות לרשותי אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות. לפי כל המחקרים – והמחקר האחרון הוצג על ידי מנכ"ל תל השומר בוועדה שהייתה בשנת 2014 – היקף תיירות מרפא מסך הפעולות של בית חולים עומד על מקסימום אחוז אחד. יש חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2011 שאומר שמקסימום פעילות של תיירות מרפא תהיה לא יותר מחמישה אחוזים. בתי חולים חולמים להגיע למספרים האלה אבל ההיקף של תיירות המרפא, אם אנחנו צוללים למספרים, הוא קטן.

עוד דוגמה אחת. עד שנת 2014, לפי הערכות, הגיעו למדינת ישראל כשישים אלף תיירי מרפא, רובם מארצות חבר העמים. נכון להיום, לפי הערכות – כי יש בתי חולים שלא מספקים נתונים ויש בתי חולים שכן מספקים נתונים – יש ירידה של חמישים אחוזים, בגלל המשבר.

אני פונה אליכם. האם בשנתיים האלה התקצרו התורים? האם הנגישות של פציינט ישראלי ירדה? אני חושב שלא. חשוב להזכיר שאנחנו גם משתמשים במערכת הזאת ואנחנו גם באים יום יום במגע אתה ואנחנו רואים לצערי שהזמינות לא עלתה.

ברשותך, ביקשנו לקצר. תודה.

דוקטור בלה עזריה. שתי דקות.

תודה כבוד היושב ראש. אני ראש אגף רפואה באסותא מרכזים רפואיים. הנושא שרציתי להעלות הוא נושא בסיסי בהצעת החוק שבא ומחיל על בתי החולים הפרטיים את כל ההגבלות שבבתי החולים הציבוריים ללא מידתיות ולדעתי מעבר למה שתכלית החוק הזאת התכוונה לה. הייתי מבקשת שבוועדות הבאות שיתכנסו בנושא של חידוד החוק, נבוא ונגדיר את העובדה שבית חולים פרטי לא מקבל תקציב מהמדינה. מהות הפעילות שלו היא פעילות פרטית ולכן הרבה מאוד מההגבלות שחלות כאן, אנחנו חושבים שלא צריכות לחול עלינו. זאת הבקשה שלנו.

תודה. זה באמת חשוב. דניאל למברג.

תודה כבוד היושב ראש. מנכ"ל חברת תיירות מרפא.

כמה חברות יש?

אפשר לספור לפי כמה מאוגדות באיגוד.

500.

אין נתונים.

140 חברות חתמו על האמנה.

בעבר היו 600 חברות.

היום נסגרו לדעתי 500 עקב המשבר.

אדוני, מהדברים הרבים וגם המאוד קשים לפעמים ששמענו כאן היום, אנחנו שוב ושוב רואים שיש סתירה בין המטרה המוצהרת של החוק לבין התוכן של החוק לבין איך שחברי הכנסת וגם הגורמים המקדמים את החוק מבינים את זה. אנחנו מדברים למשל, כמו שחברי יבגני לפני כן אמר, על כך שתיירים רפואיים מהווים מקסימום אחוז אחד מכלל המטופלים בבתי החולים בישראל.

אתה מסכים שזה יהיה מקסימום בכתובים?

לא.

חברים, אני מבקש לכבד את הדיון. דניאל, בבקשה תסיים את דבריך. המלצה אישית, אל תתייחס להערות ביניים.

אני מנסה להתחיל את הדברים שלי. חוץ מזה, שמונים אחוזים לפחות מהתיירים הרפואיים מקבלים את הטיפולים שלהם באופן אמבולטורי במרפאות פרטיות ולא מהווים בכלל עומס על המערכת הציבורית.

מי מכשיר את הרופאים של המערכת הפרטית? זה לא מתקציב המדינה?

סליחה, לא בזה מדובר.

סליחה, דניאל, אני אפריע לך. קצת הומור לא יזיק לנו. זה גם יקדם אותנו ביחד. סליחה על ההערה ומי שרוצה את ההערה, ייקח אותה.

מה שהחוק הזה עושה, הוא דוחף את התייר הרפואי בכוח למערכת הציבורית, פעמיים. פעם ראשונה, כאשר אנחנו מחויבים – לא אנחנו אלא בתי החולים הם אלה שמחויבים לתת לו את התכנית הטיפולית וזה יטיל עליהם עומס אדמיניסטרטיבי אדיר כי אנחנו עונים על כמאה פניות ביום. אנחנו צריכים להתייחס אליהן.

מי זה אנחנו? כל חברה וחברה? החברה שלך?

זה תלוי בגודל החברה. החברה שלי לא. יש חברות יותר גדולות.

יש כאן אדם אחד שלא מרוויח מזה כסף שבא לדבר בעד תיירות המרפא?

להרוויח כסף זה לא פסול. אלה 500 חברות.

מזמן לא נתקלתי בחבורה כל כך תאבת בצע.

אנחנו מפרנסים. יש לנו 5,000 עד 6,000 עובדים. אנחנו כ-500 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים כ-5,000 עד 6,000 עובדים.

אני חוזר לנושא הקודם. הצעת החוק הזאת דוחפת את התייר הרפואי בכוח למערכת הציבורית והיא תגרום לעומס עליה, גם בגלל שהוא יהיה מחויב לקבל את כל הטיפולים שלו כולל האמבולטוריים, כולל בדיקות דם, ייעוץ וכל מיני דברים שהוא בכלל לא צריך אבל הוא יהיה חייב לקבל אותם בבית החולים.

אני אומר לך בשיא הכנות. פעם שנייה חוזרים לזה ואנחנו לא רוצים את זה. נגיע לחוק ותראה שההערה הזאת לא נכונה והיא מהווה אזהרה לא במקום. תודה לך.

אחרון הדוברים מיכאל.

חברת תיירות מרפא. יש לי רק דבר אחד לשאול. בדיון שהיה עם נציגי משרד התיירות ומשרד הבריאות. יש לי כאן מחירון גרמני ממשלתי לטיפולים רפואיים והוא יותר זול מהמחירון של משרד הבריאות הישראלי. יש למישהו אחד הסבר למה בסופו של דבר הם מגיעים לכאן? לאף אחד אין הסבר.

אני מציע שיעשו פיילוט לחצי שנה בבית חולים אחד כי אנחנו בסך הכול מדברים על חוק שאין כמוהו בעולם. אנחנו הראשונים בחוק הזה. יש כאן סכנה גדולה, כמו עם המגנומטרים. להתקין ואחר כך להסביר. אנחנו מנסים לעשות כאן אותו הדבר על תעשייה שלמה. תודה.

תודה. חוץ מהמגנומטרים, כל השאר בסדר.

זה מה שהיה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות.

אדוני, לפני שנה ירדן עקפה אותנו בהיקפי תיירות מרפא.

גם גרמניה עקפה.

חברים, אני שמח על הדיון. אתם מביאים את הבעיות שמעיקות עליכם וביחד נתמודד אתן. אבל אל תשכחו את העקרונות אותם אמרתי. לא נוותר. הטכניקות האחרות, אתן אפשר להתמודד.

אנחנו נקיים דיון בשבוע הראשון של ספטמבר כי הכנסת סגורה פיזית במהלך אוגוסט. כבר בפגרה, בשבוע הראשון של ספטמבר, נקיים דיון המשך. יכול להיות שהוא יכלול גם חלק מהצעות החוק ואז נודיע לכם על איזה חלק אנחנו רוצים לדון כדי שתתכוננו ושנפסיק את הדיונים הכלליים עם ההערות שחלקן היו מאוד חשובות וחלקן, אני חייב לומר, לא היו כאלה.

אני מבקש שיתוף פעולה שלכם. תשלחו לנו מראש את ההערות שאתם רוצים להעלות כאשר נודיע לכם על מה אנחנו הולכים לדבר.

יש לנו את הזמן הנדרש. לוח הזמנים שלנו היה רוצה שנסיים את זה במושב החורף, דהיינו בסוף דצמבר, אבל אם זה יהיה עוד שבוע ועוד שבועיים, נעשה את זה אבל בסוף נגיע לסיכומים שמובנים לכולם ומאפשרים לענף הזה להתקיים. אני שוב חוזר ואומר שאין שום כוונה לחסל ענף כזה, גם מבחינה הומניטרית. אני גאה בכך שהמדינה שלנו מסוגלת לספק פתרונות רפואיים לתושבים זרים שברובם, אם אני לא טועה, הם אפילו משלנו. אין שום סיבה שנפגע בהם אבל שלא נשכח, התדמית של המדינה, הכבוד של המדינה, הזכויות של האזרחים שלה הם הדבר הראשון.

אנחנו לא נוותר על זה. נדבר על זה, נתלבט ביחד ואני בטוח שנגיע לסיכום טוב ובסוף יהיה לנו ביד חוק טוב בנושא הזה.

הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.