הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 578

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ז (16 ביולי 2017), שעה 13:30

שירותי הבריאות בצפון – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

מרדכי יוגב

שולי מועלם-רפאלי

ניר קידר - סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות

ד"ר מיכל כהן דר - רופאת מחוז הצפון, משרד הבריאות

נועם ישראלי - ראש מועצה מטה אשר

שלמה בוחבוט - ראש עיריית מעלות תרשיחא

גבי נעמן - ראש מועצת שלומי

שלומי פלניצקי - מנכ"ל מועצת שלומי

סיון יחיאל - ראש מועצת כפר ורדים

מוחמד דעוף - מועצה אזורית משגב

פרופ' חן שפירא - מרחב חיפה, גליל מערבי, שירותי בריאות כללית

זיו ויסמונסקי - מנהל מחוז צפון, קופת חולים לאומית

יפתח רוזן - מנהל אזור הגליל, קופת חולים לאומית

ד"ר מסעד ברהום - מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה

ד"ר ראדי שאהון - בית חולים זיו, צפת

רעיה שטראוס - פעילות פילנתרופית, אשכול גליל מערבי

טל פריימן - מנהל הפעילות הפילנתרופית של רעיה שטראוס

יעל רון - מנכ"לית אשכול גליל מערבי

אופיר שיק - מנכ"ל לב בגליל

אמיר ירחי - עמותת ידידי בי"ח גליל מערבי

מרגנית אופיר גוטלר - מנהלת שותפה, הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל

אתי שבתאי

ס.ל., חבר תרגומים

שירותי הבריאות בצפון – ישיבת מעקב

שלום, אני שמח לפתוח את הישיבה. בשם חבריי ראשי הערים, בשם רעיה, אני מקבל אתכם בברכה, את כל המסובים, כל אחד בשמו, במעמדו. נושא הבריאות, בעיקר בגליל המערבי, הוא נושא שדיברו עליו בחודשים האחרונים. יצאנו למאבק, אני שמח שהיינו בוועדה ויושב ראש הוועדה, ביחד עם החברים, לקח את הנושא ברצינות, אני גם שמח שהשר מוכן להיכנס לעובי הקורה. שמעתי מרעיה, שהייתה אצלו, אני מאוד מקווה שתהיה אווירה חדשה, כי בסופו של דבר אנחנו לא עוסקים, לא בפוליטיקה, לא בחיזוק של אדם זה או אחר, אנחנו עוסקים בנושא מאוד מאוד חשוב, שמייצג 600,000 תושבים. וברשותך, אדוני היושב ראש, אני מעביר לך את רשות הדיבור ואחר כך אני אגיד עוד כמה מילים. בבקשה, אלי.

נדמה לי שיש לי את הזכות להכיר את שלמה יותר מכולכם, נכון? מפברואר 78'. אז אני באמת שמח לבוא, במיוחד במעמדי הנוכחי, לבוא בשם כנסת ישראל, אני יכול להגיד גם בשם שר הבריאות ושר האוצר, כדי לנסות ולהתמודד עם הפער, כפי שכתבתם, הפער בשירותי הבריאות בגליל המערבי.

המטרה שלנו זה להמשיך ולעשות מעקב אחרי דוח גרוטו, שאתם יודעים, פורסם כבר בנובמבר 2016 ואמור היה להיכנס לתוקפו מיידית עם הרבה מאוד המלצות מאוד חשובות וחיוניות, ואנחנו כוועדה נעשה את העבודה שלנו, כחלק מתפקידה. לוועדת הבריאות יש שלושה תפקידים, גם לחוקק, גם לעשות מעקב אחרי ביצוע החלטות הממשלה ולהביא לדיון ציבורי נושאים מסוימים. את שלושתם אנחנו עושים ובחרנו מספר נושאים של מעקב אחרי ביצוע הממשלה על הנושא של גליל מערבי, כי יש דוח שאומץ ואושר, לקח קצת זמן לעשות אותו, אבל אחרי שהוחלט עליו אין שום סיבה שלא ייצא לפועל.

אני גם שמח, זה חדש חדש גם בשבילי, שלפני פחות משבוע הצטרף אלינו - - - שלום, חברת הכנסת שולי מועלם, שוויתרה על מקומה בוועדה, אבל לא על הישיבות של הוועדה. אנחנו נאפשר לה אפילו להצביע לפי הצורך. במקומה נכנס מוטקה יוגב. מוטי, מראש, ברגע שהוא נכנס, בישיבה הראשונה, הנושא הראשון היה 'אני מאוד מאוד רוצה להיות מעורב בגליל המערבי', בגליל בכלל והמערבי, ואני הסכמתי לאפשר בוועדה שלנו ועדת משנה מיוחדת שתעשה מעקב. היום מוטקה, זה בשביל הוועדה, הוא אחראי על הנושא של הגליל המערבי. נמצא איתנו פה גם חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, שהוא רופא והוא נמצא באזור, הוא איש מהאזור, ועבדאלחכים חאג' יחיא, שהוא גם חבר ועדה, הוא נמצא קרוב לאזור, פחות קרוב מעבדאללה.

אנחנו החלטנו לבוא היום כדי לעשות, כפי שאמרתי לכם, את המעקב. אני חייב להגיד שההרגשה ההתחלתית שלי היא בחששות מאוד גדולים, כי לקחו על עצמם משימות - - - מנהל בית החולים, רציתי להגיד שכבר פתח לנו המנהל והרופאה המחוזית ד"ר כהן, נציגי משרד הבריאות שנמצאים פה, ומנהלת הוועדה שלי, שארגנה את הכול.

וראשי רשויות שהצטרפו עכשיו.

ראשי רשויות. האמת שאין לי הרגשה שהם ראשים, הם חברים, לאור העבר המשותף שלנו וכל כך הרבה שעות וימים של הנאה, אז באמת ההרגשה שלי היא נפלאה לראות אותם.

אני רוצה לציין שיש פה אתגר בלתי רגיל. הממשלה מעוניינת לשפר את המצב בגליל, אני השתתפתי פה בישיבה בהזמנתך עם שר האוצר, שהתחייב לגייס תקציבים מיוחדים לאזור. איפה אני חושש? לא בתקציבים, אני חושש מהביצוע. מותר לי להגיד עכשיו שאני בא מהחלק הפחות ציבורי, יותר פרטי, לעולם הממשלתי, יכולת הביצוע של הממשלה לא תמיד ברמה הנדרשת. אז תגידו, 'מה אתה עושה בקואליציה הזו?' בשביל זה אני בקואליציה הזאת. אני יכול לשבת באופוזיציה ולהגיד מה אני חושב וזה לא היה עוזר, אני בקואליציה כדי שנוציא את הדברים לפועל.

אין תחום שזקוק לביצוע מיידי כמו תחום הבריאות, כי מי שלא מקבל את הטיפול מאתמול להיום הוא פשוט בסכנת חיים. מי אנחנו שיכולים לסכן חיים של בני אדם? אנחנו יודעים שלצערנו האוכלוסייה בפריפריה, ואני איש פריפריה, תושב באר שבע, למרות בית החולים הנפלא שיש לנו האוכלוסייה שלנו חיה פחות מאשר הממוצע הארצי. יש לה פחות שירותים, יש לה לפעמים נגישות לשירותים בצורה בלתי נסבלת ואחד כמוני, שלא מבקש שום פרוטקציה כשהוא קובע תור לעצמו, אז אני אומר לכם, עשיתי CT בברך בשלוש לפנות בוקר במשאית וחיכיתי כמו כולם, חודש וחצי, חודשיים.

זה MRI.

את ה-MRI. כן. אתה לא יכול לסדר אחרת. זה אומר שבפריפריה יש פחות שירותים. למרות שיש לי, אני מודה באשמה, קצת כסף, הייתי יכול לשלם, אבל אני רוצה לראות את זה בעצמי. ואני רואה את המרכז, המרכז מקבל את האושר הכי גדול שלנו בפריפריה, הוא מקבל את הבנים שלנו. חינוך טוב במעלות, אדוני שלמה, אתה מספק אותם למרכז, אתה יודע את זה. התלמידים הטובים שלנו, לוקחים אותם בכל מיני צורות. רק דבר אחד אי אפשר לקחת כמו שלוקחים מהחינוך, זה הבריאות, כי במרכז השירותים הם גדולים יותר, בכמות גדולה יותר וביכולות כלכליות אדירות יותר.

בדיון הראשון שקיימנו היום, ביחד עם ד"ר ברהום, באמת הוא הציג לנו בצורה מאוד מרשימה, הרבה יותר מכל מסמך שקראנו ולמדנו וקראנו בתקשורת, את העבודה האדירה שנעשית בבית החולים בנהריה, אבל מה שקורה לנו זה שלא שוקלים ולא שופטים את בתי החולים האלה במושגים של בית חולים ברמה האופטימלית ביותר. פריפריה, שיקבל מה שאנחנו חושבים שמגיע לו. אנחנו למדנו היום שהאתגרים שד"ר ברהום מעמיד לבית החולים שלו זה האתגרים של האופטימום של שירותי הבריאות, ובצדק. יש לי פה חברים שיכולים להעיד, גם אני כשהייתי בקרן רש"י, הבוס שלי תמיד אמר לי 'שלא תעז לתת שירות עני לעני', אוי ואבוי לנו אם נעשה עשייה כזאת, הפריפריה זקוקה לטוב ביותר. אני יודע ששלמה עשה את זה, על כל פעולה.

זאת אומרת יש לנו פה צורך לשנות תפיסה, ואני אומר את זה בחברות, הנציגים של משרד הבריאות, תחשבו אחרת, תחשבו אחרת כשאתם מדברים על הפריפריה. הפער הוא אדיר, הוא לא במיטה לעומת שתיים, הפער הוא אדיר בתפיסה, ביכולות, באופציות. מי היום מסתפק בחוות דעת רפואית אחת? כל מי שרואה בעיה רפואית מחפש חוות דעת שנייה. פה באזורים, רק תן מה שיש, רק תן. המצב הזה הוא באמת לא תקין.

אז דוח גרוטו, לקח זמן לעשות אותו. הוא היה מתוכנן ל-60 יום, אני מזכיר לכם, נכון, אנשי משרד הבריאות? זה היה בתקופה של גב' גרמן, הוא נתן לכם 60 יום, הגשתם אותו באוקטובר 2016, עוד לא התחלתם לבצע. למיטב ידיעתי. יש לי פה נושאים, לבצע במובן הזה שיש כבר צוותים בשטח. הלוואי שאני טועה, גב' כהן, תקני אותי בבקשה.

כשתיתן לי את האפשרות.

יש לי פה את הדוח ואת ההמלצות ואת היישום שלהן. הייתי רוצה שנבין שזה בקצב שדרוש, כפי שאמרתי, אפילו מאתמול מהיום, וזה לא קצב שיש לנו התלבטויות. הראייה הכוללת היא של כל האזור, אני מסכים, אבל בסוף, תתמקדו גם בכל תת אזור ותת אזור, מפני שיש מחסור בכל תת אזור בשירותים הכי חיוניים.

שולי ידידתי תקפוץ מיד ותדבר על טיפות חלב ובצדק, אם לא נתעסק בגיל הרך אז אנחנו גורמים לפיגור ולפגיעה בילדים שלנו. אם לא נטפל בבריאות השן אנחנו יודעים שכאלה סובלים וכו' וכו'. כל אחד מהנושאים שכתבתם והמלצתם, על ההמלצות אין לי ויכוח, ההמלצות נהדרות, הביצוע הוא האתגר של כולנו. אנחנו כוועדה נשמח ללוות את כל המערכת, ודאי ראשי הרשויות ואנשי המקצוע באזור כדי להשיג את המטרות שנבנו על ידי הדוח שלכם, שאין לי ויכוח, כבר הפסקתי להתווכח על דוחות. אני אוהב לקחת דוח ולנסות ליישם אותו. אין לי ברירה, אני אגמור בזה שבגלל הסיבה הזאת אני פה, בפוליטיקה. אני לא פוליטיקאי, אני מודה באשמה.

חברים, האוכלוסייה פה היא אוכלוסייה ענייה. אוכלוסייה ענייה זה לא רק מחסור בכסף, זה בעיקר מחסור בשירותים, במיצוי הזכויות שלהם. אני בא ממשפחה כלכלית ענייה, מספר 9 מתוך 10 ילדים, אצל אלמנה, היום היו קוראים לה חד הורית, אבל אף פעם לא הרגשתי עני, ואני מכיר אלפים כאלה, מאות. בוועדה מאיר כהן אומר 'אני לא מתחרה איתך, אבל אני כמוך', אנחנו חברים טובים. זאת אומרת שהעוני נפתר בזכות זה שיש שירותים הולמים לאוכלוסייה, כל אוכלוסיית מדינת ישראל, מלמעלה למטה, שמאלה, ימינה, בלי להגדיר אותה בקבוצה כזו או אחרת.

לכן אני שמח שאנחנו פה כדי לדווח, כדי ללמוד ביחד וכדי לצאת מפה עם משימות ממש לביצוע, כמה שיותר מיידי. חבריי, רוצים?

נשמע.

אולי רעיה רוצה להגיד.

רעיה, בבקשה.

אני רוצה לברך, קודם כל אותך, חברי שלמה ואותך, אלי, עם הוועדה שהגעת, הוועדה המכובדת, ועדת הכנסת, עם חברי הכנסת. אני רוצה להודות לכל חבריי באשכול גליל מערבי, שיצאנו ביחד לדרך, להתריע על הפער הגדול, הבלתי נסבל. גם באחת ההזדמנויות בכנסת אמרתי שלא נשתוק יותר ואנחנו לא נשתוק, ויחד עם זאת אני באמת שמחה על הפגישה עם כבוד השר, הרב ליצמן, ונראה לי שיש שעת רצון, שעת כושר, דווקא בימים אלה, שאנחנו צריכים לנצח את שנאת החינם, יש לנו אהבה שהיא ביחד, אנחנו הולכים ביחד. זה משהו בלתי נסבל בתפיסה, אנשים לא מאמינים, מה פתאום? מהר מאוד אפשר יהיה לעשות הפרד ומשול, אז אמרתי לא אצלנו, אנחנו ביחד הולכים לדרך בכל הרמות של הגליל המערבי והתחלנו באמת בעוצמה בפער הבלתי נסבל של הבריאות.

אז תודה לכם שבאתם ובעזרת ה' נלך לדרך חדשה, לשנות את זה. אני שמעתי כבר שב-1,000 ומשהו מיטות שמשרד הבריאות נותן שוב פעם מקפחים אותנו. אנחנו לא נסכים. אנחנו לא נסכים. יש לנו כאן הזדמנות נהדרת לסגור את הפערים האלה, להתחיל בתכנית, להצהיר מהיום לצאת בתכנית של סגירת פערים. אנחנו לא מוכנים לקצת, אנחנו רוצים ללכת כל הדרך. תודה רבה.

בבקשה, נציגי משרד הבריאות, גב' כהן?

אני יכול להתחיל, ברשותך?

בבקשה, תציג את עצמך לציבור.

ניר קידר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. אני רוצה להתחיל קודם כל בכמה דברים שקשורים בעובדות, כי לפעמים הדברים האלה לא מדויקים. קודם כל מדובר על פער של 8 שנים בתוחלת החיים בין המרכז לצפון. אלה נתונים שלמיטב ידיעתי, ואני די בקי בנתונים, הם לחלוטין לא נכונים. תוחלת החיים מפורסמת לפי יישובים. בצפון, לדוגמה נהריה זה כמו הממוצע הארצי, ואפילו יותר מתל אביב ובת ים. אז זו נקודה שצריך לדעת.

כשאנחנו מסתכלים לפי נפות כן רואים הבדל בתוחלת החיים, כל חודש הבדל בתוחלת החיים זה הבדל משמעותי, אבל לא מגיעים לפערים של יותר מחצי שנה עד שנה וחצי. עדיין פערים מאוד משמעותיים, צריכים לטפל בהם, אבל הרבה פעמים אנשים זורקים מספרים לאוויר, של 8 שנים הבדל בתוחלת חיים, מספרים שלחלוטין לא נכונים. אני אשמח ש - - -

אז ברשותך בוא נתרכז באיכות החיים. בסדר, אריכות החיים זה אולי מאלוהים, בסדר.

זה חשוב. אפילו חודש, אפילו שבוע, זה פער בלתי נסבל, אני לא בא להצדיק שום דבר, אבל הרבה פעמים זורקים מספרים לאוויר וחשוב לדעת מה המספרים באמת.

אני רוצה להגיד שהפערים בין מרכז לפריפריה, וזה צפון ודרום, פערים שנמשכים במשך הרבה מאוד שנים ואלה פערים שהחובה שלנו, בתור מדינה, לסגור אותם. החברה האזרחית פועלת הרבה וגם ראשי רשויות וגם הכנסת, אבל זו חובה של ממשלה לפעול לצמצום של הפערים האלה. בשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד צעדים בנושא. דובר גם על מה שקורה בבית חולים זיו עם הרדיותרפיה, נפתחו 14 מוקדי רפואה דחופה, חדרי המיון - - -

אבל עדיין לא פתרנו את המיון הקדמי בקרית שמונה.

זה, למיטב ידיעתי, גם במסלול של פתרון. בנוסף, חדרי המיון בבתי החולים חוזקו בצורה משמעותית. מספר הרופאים בצפון ל-1,000 נפש הוכפל בעשור האחרון, זה שינוי משמעותי. ה-MRI, דובר על זה בישיבה הקודמת, שינוי משמעותי לעומת מה שהיה לפני 5 - 6 שנים. בית הספר לרפואה בצפון עשה פה מהפכה שאנחנו מתחילים לראות את ההתחלה שלה עכשיו.

בנוסף, בתי החולים בפריפריה, ב-5 השנים האחרונות מיליארד שקלים הושקעו בפיתוח בבתי החולים בפריפריה. זה לא מספיק, אבל - - -

בפריפריה, כולל דרומית?

כולל דרומית. אני יכול - - -

דבר על האזור שאנחנו נמצאים בו.

אני יכול למסור גם את הנתונים הספציפיים לצפון. בנוסחת הקפיטציה, שגם עליה יש תלונות, ניתן כסף ייעודי לפריפריה והודענו שאנחנו הולכים בקפיטציה הקרובה, שבקרוב אני מקווה שתגיע לוועדת העבודה, הרווחה ובריאות, להגדיל בצורה משמעותית - - -

אני אמרתי שאני מוכן לעשות ישיבה בפגרה בשביל זה, רק תגמרו את החוק.

יכול להיות שנצטרך את עזרתך גם בנושא הזה מול האוצר. נעשו הרבה מאוד צעדים בשנים האחרונות. אני הסתכלתי גם קצת אחורה, ב-5 - 6 השנים האחרונות, שזה גם השר ליצמן, גם גרמן וגם ליצמן, אני עוזב רגע את כל הסיפור הפוליטי, הושקעו בצפון משאבים בסדר גודל שלא היו בכל השנים שלפני זה, וזה עדיין לא מספיק. עדיין יש הרבה מאוד מה להשקיע, אבל הכיוון הוא כיוון של צמצום של הפערים.

בנושא מיטות אשפוז, דיברתי על זה גם קודם, תכנית המיטות של משרד הבריאות ל-1,200 מיטות אשפוז, תצמצם את הפערים בין הצפון למרכז. היא לא תסגור בבת אחת, אי אפשר לעשות את זה, אולי אפילו צריכים לעשות עוד יותר, אבל התכנית הזאת תצמצם פערים. בזמן שבכל הארץ השיעור יישאר אותו דבר, במרכז הוא הולך לרדת, בצפון ובדרום שיעור מיטות ל-1,000 נפש הולך לגדול. זו גם נקודה משמעותית.

מעבר לצעדים שנעשו יש גם צעדים שאנחנו עושים בימים האלה. דובר על בית חולים נוסף באזור הקריות, אמרו לי שזה לא צפון, זה חיפה, אז אני משאיר את זה בצד. פוריה, בית חולים שיקומי בתהליך, וזה מתקדם.

מה זה דיברנו? מדברים על זה מ-2008.

לא, זה נגמר, הייתה - - -

אז מדברים.

לא, דיברנו בישיבה - - -

יש דיבורים.

לא, חשוב להגיד שמה שאמרתי עד עכשיו היו דברים שנעשו. עכשיו אני אומר דברים שאנחנו עושים בימים אלה ועוד מעט אני אגיע לדיבורים כלפי ההמשך.

בנוסף אנחנו מדברים על תוספת תקנים נוספת לרופאים בצפון, מעבר לתוספת המיטות שכבר הזכרנו, תוספת ייעודית לתקנים בצפון. תהיה עוד תוספת של מכשירי MRI, בנוסף אנחנו - - -

עזוב אותי מכל המדינה, אני רוצה גליל מערבי.

לא, בצפון, אני מדבר על הצפון.

דבר איתי על גליל מערבי.

בוא אני אגיד לך פה, כל מי שיושבים פה, מעניין אותם בית חולים נהריה. אנחנו מרגישים שעושים משהו עם בית חולים נהריה, לא יודע למה, יש פה מנהל בית חולים שנותן את הנשמה שלו בשביל בית החולים הזה. אנחנו רואים שהוא אמר, משהו פה, אנחנו נמצאים עם שר ששייך למפלגה חרדית ואנחנו נמצאים היום, בשלושה השבועות הכי חשובים לעם ישראל, בגלל שנאת חינם, או לא יודע בגלל מה, מה קורה? כל הצפון פה סובל, במיוחד בית חולים נהריה, ומרגישים שזה משהו גזעני, רק זה, לא שום דבר אחר.

לא, יש לי בקשה.

מה זה לא? מה לא?

תגיד מה שאתה רוצה, אני אגיד לך גם מה שאני רוצה.

זה לא נכון ולא צריך לומר את זה.

לא הייתה שום נימה כזאת כמו שאתה אומר, לא שמעתי, לא היום, לא לפני - - -

אנחנו רואים, סורים, לא סורים, אבל מה? בית החולים מקופח ורואים את זה. כמה אפשר ל - - -

מקופח, אבל לא בגלל גזענות. יש גבול.

כמה מיטות מתוך ה-1,200 יהיו לנהריה?

56, ל-5 שנים.

בוא, תהיו רציניים. בחייך, ברשותך, בסוף בסוף בסוף, עם כל הכבוד, אתם בובות של האוצר. יושב פקיד - - -

רגע, יש לי רק בקשה - - -

כל מיטה - - -

אני לא בובה. קוראים לי בובה? אני - - -

יש לי בקשה, חברים. מזכירים לי שזה - - -

תגיד מה שאתה רוצה - - -

רגע, ברשותך. קודם כל זה פקיד, פקיד בכיר, מאוד מכובד, שאני באופן אישי מאוד מעריך בגלל ההיכרות המקצועית של עבודתו, כל מה שהוא עושה יחד איתנו ולפני כן. אני רוצה גם לציין שזו ישיבה פורמלית של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולכן אני מבקש, היות שיש פה הקלטה לפרוטוקול, שיהיה מסודר. חוץ מחברי הכנסת שמוכרים בהקלטה, כל השאר, אני מבקש מכם, לפני שאתם מדברים, להגיד את שמותיכם ואת תפקידיכם, כדי שנוכל לעשות פרוטוקול ישיבה מסודר והוא יהיה בשימוש כולנו, כי זה הופך לפרוטוקול רשמי של הכנסת. בבקשה, תמשיך, ניר.

על בית חולים נהריה דיברנו גם בבוקר, כרגע אני מסתכל על כלל אזור הצפון. בנוסף, עשינו מהלך שעוסק בפתיחת הסדרי בחירה, לאפשר לתושבים, בצפון בעיקר, וזה גם בדרום, לבחור באיזה בית חולים שהם רוצים לשירותים שהם עושים. זה כבר קורה היום בבתי החולים הממשלתיים, במסגרת התכנית של התורים וקיצור תורים נפתח את זה לעוד בתי חולים.

בנוסף, עכשיו אני עובר, מעבר למה שאנחנו עושים, לשלב של הדיבורים קצת קדימה. דוח ועדת גרוטו, ד"ר כהן דר מיכל תוכל להרחיב ולספר מה נעשה ומה עוד ייעשה בנושא הזה. אנחנו לקראת פרסום של תכנית של 20 צעדים לצמצום פערים בכלל המדינה, כולל התייחסויות ספציפיות לרמת הפריפריה בצפון. יש לנו אישור של המנכ"ל לדבר הזה, אנחנו נעבור על זה אצל השר בשבועות הקרובים ונפרסם תכנית מאוד מקיפה.

את הסוגיה של אי שוויון בכלל באופן כולל, הסוגיה הזאת, חשוב להגיד, היא לא סוגיה רק של משרד הבריאות. אנחנו רואים את האחריות שלנו לנושא הזה, אבל יש פה סוגיה שדורשת שיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה. הדבר שהכי משפיע על מצב הבריאות של האנשים זו ההשכלה שלהם, לפי מחקרים סטטיסטיים, צריך פה שילוב של משרד החינוך, של משרד הרווחה, משרד הבריאות צריך להוביל את הדבר הזה. זו פעולה משולבת. אנחנו רואים את החלק שלנו ואת האחריות שלנו בנושא הזה, אנחנו המשרד הממשלתי היחידי שיש בו יחידה שעוסקת בצמצום פערים, אנשים שמגיעים יום יום לעבודה וזאת המטרה שלהם. אנחנו מאוד רוצים לראות את זה גם במשרדים אחרים ואנחנו עושים, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות ובזה אני מסכים ואני מאוד מסכים עם התחושות הקשות שיש פה לאנשים.

אשתי גם באה מהצפון ואני יום אחד גם אגיע לכאן, אנשים רוצים לקבל את שירותי הבריאות הכי טובים, לא פחות ממי שנמצא במרכז, אני מסכים, אנחנו הולכים לכיוון הזה. זה לוקח זמן. אני יודע שלאנשים אין את הסבלנות ואת הזמן לחכות, אבל אנחנו בכיוון למקום הזה ואנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה. כל הדיונים בנושא הזה בסוף גם לנו עוזרים לשים את זה במקום גבוה בסדר העדיפויות ואנחנו לוקחים על זה את האחריות.

תודה. בבקשה, ד"ר כהן. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

ד"ר כהן דר מיכל, רופאת מחוז הצפון, משרד הבריאות. אני רוצה להתחיל דווקא עם הרפואה המונעת. 10 שנים חיכינו שההפרטה שהייתה, של שירות בריאות התלמיד, תחזור להיות בידי המדינה, כי יש לנו מה להציע. שירות הבריאות לתלמיד, בזכות דוח ועדת גרוטו, חזר למדינה, לצפון, ואנחנו נכנסנו לתכנית חדשנית שאין באף מקום בעולם אותו, שנקרא וון סטופ שופ, אנחנו נותנים שירותי רפואה מונעת לפני בית הספר לכל המועמדים לכיתות א'. אנחנו עושים להם בדיקות שמיעה, בדיקות ראייה, חיסונים, משקל, גובה, הכול, דקה לפני שהם עולים לכיתה א'. כבר הצלחנו לעשות 5,000 תלמידים, התחלנו לקבל את האור הירוק בפברואר, עוד אף שקל לא קיבלנו ואף תקן, אבל זה יקרה בתחילת שנת הלימודים.

בשנת הלימודים אנחנו נכנסים לבתי הספר. שוב, זה לא מה שהיה הוא שיהיה, אנחנו נכנסים עם תכניות מקדמות בריאות, עם תזונאיות, עם מקדמי בריאות, כדי שבאמת הדור הצעיר - - -

כשאת אומרת 5,000 ילדים - - -

5,000 ילדים כבר עברו את הבדיקות.

וכמה יעברו כל שנה?

25,000.

וכמה ילדים יש באזור?

באזור הזה יש לנו קרוב ל-10,000, 12,000 בגליל מערבי, אני מדברת על עכו - - -

12,000 בקדם כיתה א'?

12,000 ילדים, תינוקות שנולדים כל שנה.

זה אומר שהיום בכיתה א', כמה יהיו שיקבלו את כל הטיפול?

כולם יקבלו את כל הטיפול, השנה. בגלל שאנחנו בתקופת מעבר, התחלנו לפני שאנחנו מקבלים את התקנים, הצלחנו ואנחנו נגיע ל-10,000, שזה יהיה גם של גליל מערבי, אבל בפריסה של כל המחוז.

זה אומר שלא כל ילד מגליל מערבי יגיע ל - - -

כולם יגיעו, במקום שזה יהיה בשליש הראשון, זה יהיה בשליש השני, אבל זו תקופת מעבר שאנחנו נכנסים עם משהו חדשני, שהילדים, אלה שנבדקו, הם כבר יגיעו עם בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה. יש ילדים שכבר מרכיבים משקפיים והם בודקים גם את האחים שלהם, כדי לדעת שאולי גם להם יש לקות. זה דבר שהוא נפלא, שילד עולה לכיתה א' ואתה כבר יודע מראש אם הוא צריך משקפיים או לא, כדי שהוא לא יפריע, כי אחר כך נותנים לו משהו להפרעת קשב וריכוז, אבל בעצם זה ילד שלא ראה או ילד שלא שמע.

אנחנו בתקופת מעבר, אנחנו תמיד בתקופת מעבר, לא כולנו דוחים, אבל בעצם כל ילדי כיתות א' יקבלו עד סוף השנה, זאת אומרת תשע"ח, כולם יקבלו את הטיפול הזה. חלק יהיו בבתי הספר, חלק בטיפול חלב.

מינואר-פברואר אנחנו מתחילים עם כל תלמידי בתי הספר של שנה הבאה בשיטה הזאת. זו טיפת חלב חדשנית שמאפשרת ונותנת לילדים שלנו לעלות לכיתה א' מוכנים וערוכים וגם מחוסנים, כי אנחנו נותנים להם גם חיסונים של כיתות א'-ב'. זאת אומרת ההורים מאוד מרוצים כיוון שלא צריכים כל דקה לבוא לבית הספר בחיסון א' או ב', כולם יקבלו את החיסונים. אני חושבת שזה דבר גדול שקורה, והוא לא היה פשוט. 10 שנים אני כל הזמן דחפתי, אני שמחה שזכינו.

דבר נוסף שהיום אנחנו מתקדמים איתו ואני מקווה מאוד שעד ה-13 באוגוסט יהיו לנו כבר את כל הנתונים, אנחנו עוברים בכל בתי החולים בצפון, האחרון חביב זה נהריה דווקא, וזה רק מסיבות לוגיסטיות שלא נפגשנו איתו קודם, אנחנו נפגשים איתו ב-10 באוגוסט. אנחנו רוצים לקבל מבתי החולים את מה שבאמת צריך בתעדוף, מבחינת עלויות. זה לא רק מיטות וכוח אדם, יש כסף שאפשר לצבוע אותו בהמשך לתכנית האסטרטגית של נגב-גליל, אוצר ומשרד ראש הממשלה, שהיא בהלימה לדוח ועדת גרוטו. בדוח ועדת גרוטו היא קצת יותר רחבה, אבל אנחנו שם גם. ב-13 באוגוסט אנחנו יושבים יחד עם נציגי האוצר ונציגים שלנו, של אגף התקציבים, ונראה איך אנחנו יכולים באמת לקדם את כל בתי החולים וגם את הקופות המבטחות לקפוץ מדרגה נוספת, שאני חושבת שזה קול שצריך להיאמר.

לגבי כל הטכנולוגיות, כבר דנו בזה בבית חולים נהריה, אני לא רוצה להיכנס שוב, לגבי הצורך ב-PET CT, גם בבית חולים נהריה. זה ברור שכל הדברים האלה מובאים לידיעת כל העוסקים במלאכה. זה שיהיה לנו PET CT בבית חולים זיו זו כבר אמירה שלא הייתה לאורך כל השנים, אז יש פה קפיצת מדרגה.

כמובן שיש לנו עוד הרבה מאוד עבודה לעשות ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו עושים גם עבודה בקהילה, כי כשאנחנו מביאים חולה קרדיאלי, שהוא מגיע לצנתור בזמן אמת, אנחנו צריכים לזכור איך הוא הגיע מהקהילה. ישנה אוכלוסייה שלמה שלא מגיעה מהקהילה באמבולנס כי הם רוצים לחסוך כסף והם מגיעים ברכב פרטי. אז אנחנו רוצים גם לשווק את זה שהאוכלוסייה תגיע בכלי שיכול לתת לה מענה מיידי ותגיע בהקדם האפשרי לקבל את המענה שמגיע לה במסגרת בית החולים. זאת גם עבודה של קהילה בשילוב עם בתי החולים.

ועוד, קצרה היריעה, יש מספיק דברים לומר, אבל אני לא רוצה לקחת את כל הזמן. אני יכולה להוציא גם משהו כתוב.

אני אשמח לקבל, כי לי יש רשימה שהחבר'ה גם אימתו אותה, ביצוע/לא ביצוע, וחלק זה מה שאמרת ואת מלמדת אותנו ודברים שכדאי שנעמת גם בעי"ן, לא רק באל"ף. כל נושא של טיפות חלב, אני יודע על אחיות בתי הספר, זו מהפכה שלצערי היא רק במקום אחד בצפון, במקומות אחרים השאירו את זה לקבלנים וזה לא נראה מוצלח.

בדרום יש כאן. משרד הבריאות גם בדרום, לא באותה שיטה.

הוא עוד לא לקח את האחריות כמו שפה.

חאג' יחיא חייב לעזוב אותנו. רוצה לעזוב, לא חייב.

חייב, כי יש לי לוחות זמנים - - -

בבקשה, ואחר כך חברת הכנסת שולי מועלם.

כבוד היושב ראש, חברים. קודם כל אני שמח לראות את הכותרת, 'התכנית לסגירת פערים', כי כשבממשלה מדברים על האוכלוסייה הערבית מדברים על צמצום פערים, אז לדבר על סגירה זה חשוב לראות את זה. אבל לסגור פערים צריך להכיר בהם, להבין איזה פערים קיימים, והמשפט, ניר, שאמרת, 'לוקח זמן', הכול לוקח זמן, אבל אתה צריך להגדיר את הזמן ולזה, אם אתה מגדיר את הזמן, קוראים תכנית. אם אתה מגדיר את הפערים הקיימים, אתה מגדיר את העלות שלהם ואת לוחות הזמנים לסגור אותם, לזה אפשר לקרוא תכנית, אחרת אנחנו נתחיל להגיד, 'השנה עשינו' ואנחנו לא יודעים כמה נשאר הפער, 'בשנה הבאה עשינו', קשה לנו ואנחנו לא יודעים. אם לא תהיה תכנית מסודרת עם כל סעיף וסעיף מה הפער ולא לבוא ולחלק שבנהריה זה שונה מעכו, שונה משייח' דנון, יישוב ערבי קטן ליד, לא יודע מה זה.

ככה לא עושים תכנית, אתה בא עם כל הפערים, עם כל הצרכים, כדי להגיע לסטנדרט מסוים והסטנדרט הזה יהיה שוויוני, כי החיים מקודשים לכל אדם ולא משנה איפה הוא גר ומה הדת שלו, מה הגזע שלו ומה הלאום שלו. החיים מקודשים לכולם ולכן צריך לדאוג להם. אני אומר את זה בקצרה, לא רוצה לפרט יותר מדי, העמדה שלי זה תכנית.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת שולי מועלם.

תודה, אדוני. שלום לכולם וסליחה שנכנסתי באיחור. אני מבקשת לחזור על חלק מהדברים שאמרתי קודם - - -

גילוי נאות, היא אחות ראשית עם ניסיון רב.

תודה. אני מבקשת להגיד חלק מהדברים שאמרתי קודם כי אני חושבת שחייבים, ראשי הרשויות, לשמוע את זה. אני חושבת שצריך לחלק את סגירת הפערים בצפון לשניים, האחד זה דברים שיכולים להיות בטווחים ארוכים יותר. הציג ד"ר ברהום דברים שהם רובם ככולם היו לכאן ועכשיו והיו דברים שאפשר אולי להגיד שהם יכולים להיות ברמה השנייה. ברור לחלוטין שהמציאות כרגע בבית חולים נהריה, וזאת הנקודה שאמרתי גם בדיון הקודם שהיה בתוך בית החולים, היא כזאת שהדברים שהם של חיים, הם דורשים את התיקון. אנחנו לא מדברים על אקסטרות, PET CT בעיניי, אני הסכמתי קודם עם התיקון שתיקנה אותי מיכל, PET CT לעצמו הוא לא מציל חיים, אבל אם יש PET CT ומאבחנים סרטן במציאות של סטייג' 1 ולא בסטייג' 4, כשכבר כל הגוף גרורות אנחנו מדברים על שתי אפשרויות שהן שמים וארץ, סליחה, זה יצא לי קצת ציורי והוא לא ציני, אחת, שבן אדם יישאר בארץ והשנייה שהוא יגיע מהר מאוד לשמים.

אז אנחנו יכולים להתווכח עם הנתונים, ניר, כי אלה הנתונים שה-OECD הציג בדוח האחרון שלו. אז אם הנתונים של ה-OECD לא מקובלים עלינו אז זה בסדר, אבל אלה הנתונים שהוצגו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוצגו גם במליאת הכנסת ואלה הנתונים שאנחנו מכירים על פער בתוחלת החיים.

אז אני חושבת שצריך לעשות מה שעשה ד"ר ברהום ובסוף בסוף לבוא עם הדברים שהם כאן ועכשיו, כמו שהגדיר אותם חברי, מה יש היום, לאן רוצים להגיע, תוך כמה זמן וכמה זה עולה. ברור שזה שייך גם למשרד האוצר, על זה אנחנו לא מתווכחים, עדיין הדרישה שלי היא ממשרד הבריאות לקחת אחריות על הבריאות.

דבר נוסף שאני מבקשת להגיד, אני מודה שגם בדיון הקודם ואני מניחה שגם עכשיו, עוד לא שמעתם, אבל מאוד מעניין אותי לשמוע את אנשי הקופות. האם גם בצפון, כמו שתחושת הבטן שלי אומרת, הקופה הגדולה היא הכללית ואז מה המשמעות של גירעונות של הכללים על אוכלוסייה וזאת הנקודה. הציג לנו ד"ר ברהום, חברי ראשי הרשויות, שבאזור הזה 50% מהציבור משתכרים שכר מינימום. יש לדבר הזה משמעות, כי כמו שאמרתי קודם, כשיש PET CT אחד בבית חולים זיו ואין פה תחבורה ציבורית וזמינה וייקח לאנשים שלוש שעות לנסוע, אז זה עושה תחושה כאילו אנחנו עוד מאותו דבר ושוב זה ישרת רק את מי שקרוב.

אני חושבת שזה צריך להיות עניין משותף של משרד הבריאות ומשרד האוצר, כן ברור לי לחלוטין שהקופות חייבות להיות חלק מזה, אמרנו את זה גם בתכנית כשהצגנו את מעגלי הבריאות בתכנית הלאומית של הצפון. אני יודעת שאחת הטענות שלנו הייתה שרוב הכסף בתכנית הזאת הוא כסף שכבר קיים במערכת ולא כסף חדש, אבל יחד עם זאת אני כן חושבת שיש לנו עוד הרבה עבודה, גם בתוך הכסף שקיים.

דבר אחרון שאני רוצה לסיים איתו. הדבר האחרון שאני חושבת שנכון לעשות, אני אומרת את זה גם באופן הלאומי וגם פה, זה להטיח ראש בראש של אוכלוסיות שונות ולכן אני לא אוהבת לדבר על מה יש במרכז הארץ ומה יש בצפון, או מה יש בירושלים ומה יש בדרום. כי אני לא רוצה, כמו שאני לא ממש אהבתי, ואני אגיד את זה, כי זה היה הדיבור האחרון, את האמירה של נבחר ציבור בכיר, שמשבוע שעבר רק נבחר, שזה יהיה עמונה ולא דימונה, או דימונה ולא עמונה, אין מקום, זה שיח ישן, אנחנו לא שם, ברוך ה'. כשבאים לפתור פערים באזור הצפון מי שצריך לעניין אותנו זה אוכלוסיית הצפון. לא יכול להיות שאנחנו נדבר על פערים בצפון ונסתכל על אוכלוסיית המרכז או על אוכלוסיית הדרום.

עוד דבר אחרון, בכנסת הקודמת עשינו מהלך גדול, ואני מניחה אותו, שוב, לפתחכם, חבריי במשרד הבריאות, ולפתחם של ראשי הרשויות, כי זה לא יילך זה בלי זה. עשינו מהלך גדול של בית חולים שיקומי בנגב. באמת, עשינו מהלך ענק של בית חולים שיקומי בנגב, לא היה, התאבדנו על זה כמעט שנה והיה ברור שבשביל הדבר הזה צריך, לא פלאט, אלא שכל משרד יגיד כמה הוא נותן לטובת הדבר הזה. אני חושבת שאותו דבר צריך לעשות פה, להתחיל לדבר על בית חולים שיקומי בצפון.

בית חולים כללי גם אולי, כי - - -

בית חולים כללי, כבר אמרו שיש בתכנון בית חולים חדש באזור גלעם.

לא, אמרו בקריות.

כן, אזור גלעם.

זה לא יכסה את הצפיפות פה.

בית חולים שיקומי הוא בתכנון בבית חולים פוריה, שיקום כללי.

אז בואו נראה איך אנחנו מתקדמים עם זה.

עוד בית חולים כי הולכים לבנות ולהוסיף עוד אוכלוסייה, אנחנו צריכים להסתכל גם על העתיד.

לא, יש אישור ביצוע.

אנחנו צריכים להסתכל גם על הריבוי הטבעי.

בפוריה יש אישור ביצוע, אבל זה רק - - -

שמה הוא אומר, חברים?

130 מיטות.

אני לא מכיר את המספרים, אבל יש תקציב לשר האוצר ושר הבריאות - - -

לבית חולים שיקומי שצמוד לבית חולים פוריה?

כולל תקציב לביצוע.

זאת בדיוק הבעיה, חברת הכנסת שולי, שיש בתכנית לפיתוח הצפון, כל ראשי הרשויות מכירים, מההבטחה בעכו לפני שנה וההבטחה במעלות בחנוכה, שהייתה פה, בבית הבראה, על 253, אמרה שירה גרינברג, יחד עם איתן דנגוט, 253 מיליון שקל להקמת בית חולים שיקומי פסיכיאטרי גריאטרי, ו -520 מיליון לצמצום פערים בתורים וכל מה שמשתמע מזה. איפה תכנית העבודה? זאת השאלה הכוללת. דיברנו מחנוכה עד כאן, תציגו, תראו שקף כלשהו. אמרה מיכל, הרופאה המחוזית, נבחר אדריכל. חבר'ה חצי שנה לבחירת אדריכל? אני אומר לכם בתור סגן ראש מועצה 5 שנים ולא בתור ראש מועצה 40 שנה, אדריכל בוחרים ביום. אתה בוחר את הכי טוב שאתה מכיר, זה הכול, הכי טוב שאתה מכיר ושאתה יודע שתכנן כבר שני בתי חולים. זה הכול.

כן, לצערי זה לא כמו שאתה מסוגל לעשות. אני מכיר את זה, טלפון ויש לך אדריכל.

אני שואל, 'מי תכנן את בית חולים אסותא באשדוד? מי תכנן את בית החולים הזה? הייתם מרוצים ממה שהוא עשה? לא הייתם מרוצים?' יומיים חשיבה, המלצות - - -

10 שנים.

בית חולים אסותא באשדוד הוא לא דוגמה טובה, הוא לקח יותר מדי שנים.

לא יודע, אני שואל מה טוב, מה לא.

40 שנה בונים בית חולים בישראל? היום האדריכלים שבונים את בתי החולים באים מחו"ל וכשאתה שומע את תג המחיר שלהם אתה מבין שכל הסכום שמישהו קצב לפרויקט הולך לאדריכל.

אני רוצה להגיד לכם שזו בעיה של מי שבוחר את האדריכלים האלה. אני לא הייתי מוציא פסיק לאדריכלות חוץ. לפוריה מובטח 240 מיליון שקל - - -

מאז גשר המיתרים אנחנו מביאים אדריכלים מבחוץ.

- - - ל-180 מיטות. מוטקה, זה 240 מיליון שקל ל-180 מיטות בפוריה. זה מה שמתוכנן. זה נאמר, בקפיטציה, הקפיטציה זה התקצוב פר אדם, פעם ראשונה שלקחו את הפריפריה כמרכיב לתקצוב בקפיטציה בקרב כל אחת מהקופות וזה מאוד חשוב. זה לא אופטימלי, אבל היות שזה אמור להגיע לוועדה בקרוב מאוד, תאמינו לי, אני מקווה להיות כלב השמירה של הפריפריה, אני רוצה לראות. ולא רק לראות את התקצוב, את היישום באותם מקומות. שיהיה ברור, קופת חולים כללית, שהיא היחידה שיש לה בתי חולים, חוץ מעכשיו אסותא, היא יכולה לבחור את התקציב שנשאר בתקצוב הכולל שלה באיזה בית חולים היא משקיעה ואנחנו רואים את זה. היות שחסר בכל מקום, אז המרכז לוקח יותר, אבל מצד שני, אני אגיד כמו באר שבע, אתה רואה את הפוטנציאל, באר שבע קיבלה יחסית הרבה כסף מהקופה.

אילת גם, זה פריפריה.

באילת יש לי במקרה היסטוריה אישית שם, אני אגיד לך איך זה נולד. בלי שהבאנו 2 מיליון דולר מתורם הכללית לא הייתה שם, לא הייתה שם בכלל, היא דיברה על סגירה. אבל זה לא חשוב עכשיו.

יש לנו עוד נקודה, השבוע היה דיון על הנושא של תיירות מרפא. אני אמרתי לשני השרים שאני לא אדון בחוק תיירות מרפא אם לא ניקח בחשבון את תיירות המרפא שלא מגיעה לפריפריה. כי תיירות מרפא זו הזדמנות לבתי חולים גם להתעשר, כי הם נותנים שירות שמקבלים כסף על השירות שהם נותנים, שהוא מעל העלות הרגילה ואז הרווח נשאר במרכז. אני התניתי, להקים קרן שתקבל אחוזים כדי שזה יחולק בין בתי חולים שלא נותנים היום שירותי בריאות לתיירות. זה מאוד חשוב שהתקציבים האלה שיבואו כהעשרה, כעושר למרכז, גם יתחלק עם ה - - - נודה שהחולשות שלנו, כולנו מכירים, אנחנו נמשיך להילחם כדי שזה יהיה.

אני קיבלתי בקשות דיבור מהציבור, אם תרשו לי, ראשי הערים, אם תרצו, נתחיל בכם. בבקשה, תלכו לפי התור.

שמי סיון יחיאל, אני ראש המועצה של כפר ורדים ויושב ראש פורום קו העימות בצפון.

תדברו בקול רם, כדי שתהיה הקלטה.

נקודת המוצא שלנו היא כזאת, בסופו של דבר הבריאות במדינת ישראל היא בהסדרה, הסדרת יתר בעיניי, הסדרת יתר של המדינה. אנחנו מסתכלים והמדינה אחראית על הכול, כל רופא, כל אחות, כל מיטה, כל הוצאה, הכול מאושר על ידי המדינה. הכול מנוהל, מוסדר מלמעלה, בירושלים יודעים הכול. ואז אנחנו מסתכלים על התוצאה והתוצאה היא שלאורך שנים, בתמיכה אגב של בתי חולים מהמרכז, אני חייב להגיד את זה, חברת הכנסת מועלם, אני לא אומר את זה נגד הרופאים מהמרכז, אבל יש קונספציה שאומרת שמדינת ישראל היא מדינה קטנה, אין מקום להרבה פיזור ואם נעודד התמחות נייצר מרכזי מתמחים, נטייב את הרפואה בכלל ונייצר כאן איזה סביבה שהיא הרבה יותר טובה. אבל ההתמחות, מראש, נקבעה רק במרכז והיחס הון שמושקע בבריאות הוא במרכז וכמות הרופאים היא במרכז ובסוף אתה מסתכל על מדינת ישראל ואתה אומר, רגע רגע, מי אחראי?

והשוק, אם זה כוחות השוק, בסדר, אנחנו נמצא דרך לאזן אותם, אבל אם אני רוצה להקים בנהריה מתקן של - - - שעושה ניתוחי מוח משוכללים. ראינו כזה בחוץ לארץ והתלהבנו, אמרנו, 5 מיליון דולר אנחנו משקיעים בזה, אנחנו רוצים לעשות כזה. אני לא יכול, כי בסוף יושב איזה מישהו באגף תקציבים, שהוא לא רוצה לאשר את זה וגם משרד הבריאות יכול לקפוץ כמה שהוא רוצה, וסלח לי, זה לא אישי, זה לא ברמה האישית, אלא ברמה שכל משרדי הממשלה הם בובות של הרכזים של האוצר, לכם אין אוטונומיה, אתם מצדכם מסרסים את השטח ולהם אין אוטונומיה ובסוף אין לאף אחד אוטונומיה, הכול נשלט מירושלים וכשל השוק הוא בירושלים.

ולכן אנחנו באים אליכם ולא מסתכלים עליכם, לא מבקשים - - - אומרים לכם 'חברים, קלקלתם, תקנו'. לא מסובך. קלקלתם, תתקנו, תבצעו את ההשקעות עכשיו בפריפריה. תבצעו אותם עכשיו בצורה מובהקת, מפורשת, ובשיעור הראוי, במידה הראויה כדי לפצות. ותעשו השקעת יתר, אתה יודע למה? כי במרכז יש שוק ובמרכז יש רפואה פרטית ובמרכז יש תיירות מרפא, וכל הדברים האלה תורמים להשקעות הון גדולות במרכז, שהן לא תלויות במדינה להחלפת ציוד ולמחזור חיים הרבה יותר מהיר מאשר אצלנו. אז תעשו את השקעת היתר כאן מתוך רצון לאזן את המעוות. אם יש לי גבעה, בפריפריה נמוך ובמרכז גבוה, שים בפריפריה. אבל אתם לא עושים את זה.

גם בסיפור של בית החולים בצפת לא עשיתם את זה, הלכתם לגוף פרטי שהוא ישקיע את רוב הכסף, חיפשתם מי יתרום והמדינה לא שמה, איפה המדינה שמה? בירושלים, בתל אביב, איפה שממילא יש שוק. כל אחד רוצה את השם שלו באיכילוב, לא כל אחד רוצה לראות את השם שלו בזיו, מסתבר, גם לא בנהריה, גם לא בגליל מערבי. אז אנחנו באים אליכם ואומרים לכם, זה הזמן לעשות מעשים והמעשים האלה צריכים להיות ברורים. לא יכול להיות שאתה תגיד לי ש-1,200 מיטות יהיו ב-5 שנים ו-56 מתוכם יהיו בנהריה. לא יכול להיות, כי זה לא ניסיון אפילו להתחיל לגעת בבעיה. באמת, עם כל הכבוד.

אתה יודע למה אני מסתכל? כי יש כתבות בעיתונים על זמן שלוקח להזמין תור, MRI, או CT או כל מיני דברים כאלה ואתה רואה שאצלנו זה לוקח הרבה יותר זמן. וחברת הכנסת מועלם אמרה דברים נכונים, אנשים מתים בגלל זה, כי אם הסרטן מאובחן בשלב מאוד מוקדם, ההבדל יכול להיות ימים, לא הרבה זמן לוקח לפרוץ, בסוף יש רגע מסוים שבו אתה הופך להיות עם גרורות, עד אותו רגע אתה בלי גרורות, ועם כימותרפיה או בלי כימותרפיה. והכול בנוי כאן על אזור שהוא נטול תחבורה ציבורית אפקטיבית. אין פה תחבורה ציבורית אפקטיבית - - -

פקקי תנועה.

פקקי תנועה מפה ועד הודעה חדשה, וכל הדברים האלה מייצרים מצב - - - עכשיו אני אומר לך משהו, אתה יודע מה? יירשם בפרוטוקול, אני לא אוהב את זה, אבל אני רוצה להגיד לך את האמת, אתם צודקים, יש פה שאלה סוציואקונומית. הנה, אני מכפר ורדים, אני אומר לך, אני מניח שרוב תושבי כפר ורדים, ישראל קטנה עליהם, הם יכולים להגיע לאן שהם צריכים, הם יגיעו, אבל בגליל לא חיים תושבי כפר ורדים, הם המיעוט הקטן, החריג באוכלוסייה. רוב האוכלוסייה של הגליל היא אוכלוסייה באמת ענייה, דלה, והרבה פעמים חסרת השכלה במידה שמאפשרת לה בחירה מושכלת של שירותי בריאות איכותיים. זה המקום שלכם, פה המדינה צריכה להיות מעורבת. המקום שלכם הוא לתבוע מהאוצר את האוטונומיה שמגיעה לכם והמקום שלכם הוא לתת לשטח את האוטונומיה שמגיעה לשטח, ואז אתה תראה שהדברים יתאזנו, כי גם בשטח יש ידע, לא רק בירושלים.

תודה רבה. גבי נעמן, ראש מועצת שלומי.

כבוד היושב ראש, אנחנו בהחלט מכירים את תרומתך הכול כך גדולה לצפון, עוד כשהיית אחראי על קרן רש"י. אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת לומר לך תודה על כל מה שעשית, גם בנושא בריאות, גם בנושא חינוך, במיוחד בנושא חינוך.

אני יושב כאן ומקשיב בקשב רב לכל מה שקורה כאן בדיון ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, אם לא תקבע מסמרות של מה החוסרים בגליל המערבי ומה החוסרים בתקציב ומה היא התכנית להשלמת החוסרים והיעד שלהם למספר שנים כאלה, לא יקרה שום דבר. כלומר כנראה נגזר עלינו למות מוקדם יותר. זה שאתה אומר שזה לא נכון, אתה מטעה את כולנו, למה אתה מטעה את כולנו? כי הייתי מאושפז פעם אחת בחיים בבית חולים לפני כחודשיים וראיתי מה שקורה שם. ראיתי יותר מ-70% מהאוכלוסייה הערבית מאושפזים בבית החולים, כלומר משהו לא תקין בהסברה, או בחינוך, או בכל דבר אחר. בית החולים מוצף מיטות מלאות, ומה שקורה בבית חולים גליל מערבי, זה דבר שאסור שיימשך.

זה שאנחנו נתעסק בכיתות א' ונתעסק בעוד פרויקט ובעוד 50 מיטות, זה בסדר, כי זה מגיע לנו, בלי המשבר הזה זה היה מגיע לנו, מה שקורה זה בדיוק כמו, להבדיל אלף הבדלות, מה שקורה במערכת הכבישים בצפון. אומרים, אכן צריך לטפל במערכת הכבישים בצפון, אבל עושים עוקף בית חולים נהריה. פותרים את הבעיה הפוך על הפוך, באיזה שהוא מקום לקחת את הפקק מפה ולהזיז אותו לשם. אם לא יביאו את כביש 6 לצפון לא יפתרו את הבעיות של התנועה בצפון. זה בדיוק מה שקורה במערכת הבריאות, אם לא יידעו להסביר ולומר מה חסר בגליל המערבי בהיבט הבריאותי לא יידעו לתקצב את זה והמאבק שלנו לא יהיה מאבק.

לכן כל הדיבורים שאנחנו מדברים פה, בסופו של יום נחזור לירושלים, שלמה, לא יקרה שום דבר. צריך למצות, לא רק שאנחנו מראים את החוסרים ולא שד"ר ברהום מראה את החוסרים, אלא המדינה תקבע מה חסר לגליל המערבי. כשהמדינה תקבע מה חסר ותגדיר בתוך כמה שנים, לא איך מצמצמים פערים, איך סוגרים את הפערים. מאחר שאני לא שומע את הדיון הזה מהיסוד שלו אני מרגיש שנגזר עלינו כאן בצפון למות מוקדם יותר ולקבל תרופות בזמן לא נכון או שאולי לקבל את הטיפול הלא נכון.

מצד שני כל המדינה, במיוחד במרכז הארץ, מתפתחים ו - - - והפערים הולכים וגדלים. אדוני היושב ראש, לא תהיה תכנית מה חסר? לא נדע כמה חסר. אם לא נדע כמה חסר לא נדע איך לתקצב את זה נכון. לכן אני מציע שלא תסכים לכל הנתונים שאנחנו שומעים פה, כי אלה נתונים שהם זורמים איתנו ונחיה איתם עוד כמה שנים. לקבוע, שהמדינה תקבע מה חסר, לא אנחנו נקבע.

היא קבעה, אני חייב לציין.

שהיא תדע לתקצב ותגיד מתי היא משלימה וסוגרת את הפערים, לא מצמצמת. שייקח גם עוד 10 שנים, שייקח גם עוד 15 שנה, אנחנו נסבול ובעוד 15 שנים נהיה כמו כולם. תודה רבה.

תודה. מרגנית אופיר.

אני מרגנית אופיר גוטלר, מאגודת הגליל, האגודה הארצית - - - שירותי בריאות - - - שירותי בריאות בגליל. אני מאוד מברכת, אני תושבת הגליל המערבי כל חיי ואני מברכת את זה שבאתם לראות את הדברים במו עיניכם וגם מברכת על ההתעקשות, הלא ברורה מאליה, לבדוק את מידת היישום של המלצות ועדת גרוטו שלצערנו אנחנו לא רואים בשטח איך הוא בא לידי ביטוי.

אנחנו הגשנו לפני הוועדה המכובדת הזאת בנובמבר 2016 את הדוח שלנו, דוח המעקב, שבגדול על אי ביצוע ההמלצות. אנחנו הופענו בפני הוועדה בנובמבר 2016 והראינו שלמעשה מרבית ההמלצות בדוח גרוטו לא באות לידי ביטוי בתכנית העבודה של משרד הבריאות, הן אינן מתוקצבות, למעט באמת מה שהרופאה המחוזית הציגה בנושא מניעה, שזה יישום מבורך ואנחנו מאוד מאוד בעד מניעה למען הקהילה, זה מצוין, אבל - - - בסדר, היא דיברה על זה מאוד באריכות ויש בהחלט במה להתגאות, אבל לצערנו, זה והשיקום, שאפילו מתוך ה-150 מיליון שקל הצליחו לגייס 110 ברגע האחרון ומצפים מבית החולים שיגייס עוד 40, שרק השד יודע מאיפה, וזה כמובן לא מספיק לכל הצרכים מבחינת השיקום בפוריה.

אנחנו לא רואים את היישום וזה מאוד מדאיג אותנו. אנחנו כן רוצים להתייחס למשהו שהוא אולי טיפונת בשולי הדוח, אבל בינינו מאוד משמעותי דווקא לחבורה המכובדת שיושבת כאן, של ראשי הרשויות. דוח גרוטו ממליץ על תקן של ממונה רשותי בנושא של בריאות ואנחנו חושבים שאחד הדברים היפים בדוח גרוטו, שהוא מכיר בקושי של רשויות חלשות לממן את התקן הזה ולכן ממליץ שרשויות באשכול 4 ומטה יקבלו מימון מלא מהמדינה. אנחנו מאוד מברכים על ההמלצה הזאת ולצערנו אין לה כל ביטוי בתכנית העבודה השנתית של משרד הבריאות או בתקציב ואנחנו כאן מעודדים את הוועדה המכובדת לנהל אולי מעקב אחרי ההמלצה הספציפית הזאת.

אני כן רוצה להגיד עוד שתי אמירות קצת יותר כלליות מבחינת מנגנונים. הדיון שאתם דיברתם עליו בנושא הקפיטציה והוועדה שמוכנה להתכנס באופן ייחודי לעסוק בהגדלת כספי הקפיטציה בפריפריה, מבורך ביותר. אנחנו הסתכלנו על דיון שנעשה ב-2011 של ועדת הבריאות, שבו בעצם מדובר על כספי הקפיטציה כמנגנון לתמרץ את קופות החולים כדי להשקיע בפריפריה, לצערנו משרד הבריאות בדיונים גם בוועדת גרוטו התעקש שזה לא תמרוץ, אלא פיצוי. אני ממש מבקשת להתעקש פה על הסמנטיקה כי יש הבדל גדול בין תמרוץ לפיצוי. אני חושבת שאם מדובר על תמרוץ אז גם צריך סוף סוף לייצר מנגנונים שמוודאים שאכן הכסף מגיע לפריפריה ולא נכנס לתוך הקופה כפיצוי על זה שהיא מגיעה ופועלת בתוך הקהילה. אז אנחנו ממש מבקשים שלצד הגדלת כספי הקפיטציה תהיה דרישה של הוכחת העברת הכספים עבור הפריפריה ואיזה שהוא מנגנון של תמרוץ.

ומילה אחרונה, חברת הכנסת מועלם התייחסה בצורה שאני חושבת שהיא מאוד נכונה, אנחנו מחפשים את הפתרונות שהם ייעודיים לצפון ולאוכלוסייה שהיא באמת חיה כאן, הטרוגנית, מפוזרת, הכנסה פנויה לנפש הכי נמוכה בארץ ולכן כשאנחנו מדברים על שירותי הבריאות, הם צריכים להיות מותאמים לאוכלוסייה. זה משהו שאנחנו בהחלט לא רואים אותו. אנחנו מאמינים מאוד בסטנדרטיזציה של חוק בריאות ממלכתי, של זמן, מרחק ואיכות, אנחנו חושבים שראוי שסוף סוף יהיו תקנות בנושא הזה ושהן יהיו מותאמות לאוכלוסייה שלנו, שהיא באמת דורשת מעל ומעבר, כמו שראש המועצה של כפר ורדים אמר.

תודה, מרגנית. רואים שהתכוננת מאוד יפה, בראבו לך. באמת.

בבקשה, טל. תציג את עצמך, בבקשה.

טל פריימן, מנהל הפעילות הפילנתרופית של רעיה שטראוס. כמעט כל הדברים נאמרו, גם בבוקר וגם עכשיו, אני לא אחזור עליהם. אני חבר במטה המאבק למחיקת הפערים והכנו הצעה לתכנית, למחוק את הפערים האלה בצורה הדרגתית ב-7 השנים הקרובות. התכנית הזאת היא תכנית בהיקף של 2 מיליארד שקל להשקעה בבית החולים. רק שתבינו, הפער במיטות הוא לא 200 מיטות, כמו שד"ר ברהום אמר, זה הצורך המיידי שלו, הפער הוא 372 מיטות, מתוכן קיבלנו 56 ב-5 השנים הקרובות.

על כל הטכנולוגיות גם כן דיברנו בבוקר, אבל מה שחשוב לנו להראות כאן, ואני שנייה ברשותכם אקום רגע, זה את ההדרגתיות בחלוקת התקציב. אנחנו מדברים על תכנית ל-7 שנים כאשר אחרי 5 שנים, הנחנו, יהיה את מגדל האשפוז של ה-200 מיטות. זו החלטה שצריכה להתקבל השנה כדי שנספיק לעמוד ביעד הזה, אבל זה לא מספיק, צריך עוד 116 מיטות כדי לסגור לגמרי את הפער והתקציבים הם מאוד מאוד משמעותיים. כל פער המיטות עולה לאורך 7 שנים 1.1 מיליארד שקל ועוד כמעט חצי מיליארד שקל בינוי. על כל הטכנולוגיה דיברנו, גם על נשים שלב ב'.

השורה התחתונה, אנחנו חושבים שאם יהיה אפשר לאמץ את התכנית הזאת תוך 7 שנים אנחנו כמעט נסגור את כל הפער לעומת הממוצע הארצי. העלות היא עלות מאוד מאוד משמעותית, זה לא יכול לבוא מתקציב שוטף של משרד הבריאות, זו צריכה להיות תכנית ייעודית בשיתוף משרד הבריאות, משרד האוצר, כמובן אשכול, הצוות של בית החולים, אבל רק ככה אנחנו נוכל לסגור את הפערים.

אנחנו גם רואים שדווקא בשנים הראשונות ההשקעה יחסית היא לא גבוהה. זאת אומרת אנחנו מדברים על 130 מיליון שקל ב-18', 200 ב-19', עוד 160 ב-20' ועוד 130 ב-20'-21', ואז אנחנו נתחיל לראות צמצום של פערים.

אני לא רואה מפה, אבל אתה מדבר פה רק על בית החולים.

אני מדבר על בית החולים. אין פה רפואת קהילה ואין שום דבר.

אבל יש פה נציגים של קופות החולים שאולי יוכלו להגיד מה - - -

תודה לך. והמסמך הזה הוא מקובל על כולם?

המסמך הזה זה מסמך שהכנו אנחנו, בתוך האשכול, אנחנו רוצים עכשיו לשתף את - - -

אבל בית החולים מקבל - - -

כן.

כן, הוא משקף את בית החולים.

2 מיליארד, אני לוקח.

אוקיי. הקופות רוצות - - -

אני אשמח להגיב. פרופ' חן שפירא, מנהלת מרחב חיפה, גליל מערבי של הכללית. אנחנו באמת מבטחים פה ב-70% מהאוכלוסייה באזור גליל מערבי מזה שנים רבות ואכן יש קושי לא מבוטל, כי האוכלוסייה שלנו כאן, חברת הכנסת מועלם, היא שונה, היא שונה מהמרכז בצורה משמעותית ביותר. יש לנו אוכלוסייה הטרוגנית שכוללת אוכלוסייה ערבית, מוסלמית, נוצרית, דרוזית, אוכלוסייה יהודית חילונית, אוכלוסייה חרדית, אוכלוסייה דתית לאומית ולכל אחת מהאוכלוסיות האלה יש צרכים משלה. יש לנו כאן קושי משמעותי ביותר בהתניידות של האנשים למקומות שונים. גם התשתיות מצד אחד, שזו בעיה, של התחבורה הציבורית, אבל גם התרבות. בקהלים רבים מהמגזר הערבי לא מקובל שאישה תיסע לבדה לבדיקה ובהתחשב בזה שהמצב הסוציואקונומי הוא לא מדהים, אז כשצריך ללוות אותה בן משפחה, זה אומר שיש אובדן של יום עבודה ולכן מטבע הדברים בדיקות נדחות כי העבודה חשובה ואף אחד לא רוצה לאבד את מקום העבודה שלו. יש קושי לא מבוטל להגיע למקומות שונים ולכן האתגר שלנו כקופה זה להביא כמה שניתן את השירות קרוב לתושבים וזה מאוד לא פשוט.

לא קל לשכנע רופא, שיכול לשבת, לדוגמה, ניקח סתם דוגמה את מרפאת נהריה עצמה, להגיע לפה לנהריה הרבה יותר קשה מאשר לנפות בחיפה, למרות שאנחנו חייבים לציין שהתשתית שעשו, חלקה באמת שיפרה את המצב, אבל עדיין הוא יכול לשבת במרפאה ולראות 20 נשים ביום ולהשתכר יפה, בעוד שאם הוא צריך לעשות את הנסיעה שלו מזרחה, לכל היישובים, להיכנס לכל אחד לשעתיים שלוש, ההשתכרות שלו נפגעת. זה גם אתגר לא פשוט, כי לא כל אחד מבין את כל השפות, חלק מהקהל, למשל נשים, מעדיפות סוג מסוים של נותן שירות. את אותו דבר יש לנו גם מבחינת התפתחות הילד, אתה לא יכול לטלטל נשים עם הילדים הקטנים לכל מיני מקומות. אנחנו מנסים להסדיר את זה קרוב ליישובים.

בואו לא נתעלם גם מזה שגם כשאתה מצליח להסדיר משהו, יש עכשיו למשל את חוק הנגישות 2018, יש לא מעט מתקנים שיש בהם מדרגות, או דברים כאלה שלא עומדים בחוק הנגישות. אני מנסה בשבועיים האחרונים להבין איך בתקציב קטן אפשר להביא נגישות לאזור כל כך גדול והדברים מצטברים ביחד. האתגר שלנו פה הוא אתגר משמעותי. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתשתיות כי אתה צריך לפרוש תשתיות במקומות רבים.

את יכולה גם להגיד לנו מה קורה עם היישום של ההחלטה של בריאות הנפש?

בבריאות הנפש אנחנו עשינו קפיצת מדרגה גדולה, אבל זה מאוד לא פשוט כי כל יום יש הפתעה חדשה. דוגמה, לפני שבועיים הודיעו לנו מכרמיאל, שזה גם גליל מערבי, שבית חולים מזרע מפסיק לתת את השירות שם. נשארנו עם 894 אנשים קשישים, קשי יום, הנקודה הקרובה ביותר - - -

זה בבעלות המדינה?

בוודאי. סגרו את המרפאה, בראשון באוגוסט הם נשארים בלי שירות, השירות הכי קרוב שלנו הוא - - -

מוזר, אף אחד לא התלונן אצלנו.

זו אוכלוסייה שלא מתלוננת.

כן, אבל ה - - -

המשפחות.

אז אני השבוע מתעסקת בלסדר שחברת האוטובוסים אולי תעשה את התחבורה יותר קרוב.

מה ההסבר לזה, ד"ר כהן?

ברפורמה של בריאות הנפש היה שהקופות צריכות לתת תכנית ל-3 שנים - - -

אבל גם הובטח על ידי השר והמנכ"ל שלא סוגרים שום מרפאה קיימת.

כן, אני מסכימה איתך ואנחנו באמת דיברנו, כבר לפני שנה וחצי, כשהייתה איזה מגמה כזו וביקשתי שלא יסגרו ואני פשוט לא יודעת - - -

זה בית חולים, זו מרפאת חוץ שלו - - -

אני לא ידעתי מזה.

וכוח אדם למגזר הערבי מצאתם?

כוח אדם למגזר הערבי, לאט לאט.

יש טיפול בריאות נפש ברמת הגולן?

רמת הגולן לא שייך לאזור שלי, אין לי מושג, אבל - - -

הוא לא שייך לאף אזור, לפי הרפורמה.

לא, בואו נישאר בגליל המערבי, למרות שלגולן יש מקום.

לא פשוט גם למצוא מתמחים לפסיכיאטריה במגזר הערבי, זה משהו שצריך לקחת זמן, לעבור את - - -

המרפאות קורסות.

דיברתם על נושא של רופאים, הדבר הכי קשה זה מחסור במקומות התמחות. כלומר סגרנו את הפערים מבחינת בוגרי בית הספר לרפואה בארץ ובחו"ל, אבל אין מקומות התמחות.

במי זה תלוי, מיכל?

אין תקנים, זה לא אין מקומות.

תקנים להתמחות.

כן.

אז בהנחה שיעשו - - -

כן, של התמחות, נחייב את הקופה להשקיע ואז הקופות - - -

בפעם הקודמת נעשה תעדוף של הפריפריה וראינו שבאו רופאים וזה הצליח, באו רופאים לפריפריה, אבל זה נגמר. עכשיו צריך עוד פעם לחשוב על איך מביאים שוב צוותים שכדאי להם להיות בפריפריה כי שאר המנעמים של מרכז הארץ לא קיימים פה. כאן בן אדם צריך להתפרנס מהמערכת הציבורית, אין לו את החלופה הזמינה של מערכת פרטית כי לאוכלוסייה אין כסף לשלם. לכן אנחנו צריכים לחשוב איך כן מאפשרים בתוך המערכת הציבורית למשוך את הצוותים הרפואיים וזה לא רק רופאים, זה רופאים, זה אחיות עם מיומנויות מיוחדות.

יש איזה עדיפות כלשהי בקופה שלכם לאזור של גליל מערבי?

חד משמעית, ההשקעות שאנחנו עשינו ב-3 השנים האחרונות בגליל מערבי היו ענקיות, כולל בבריאות הנפש עם פתיחה של שלוש מרפאות חדשות, ואנחנו עוד מרחיבים, ובתשתיות אחרות, בצורה מאוד מאוד בולטת.

במיוחד במעלות.

כולל כאן.

גם בשלומי יש מרפאה כללית מאוד מאוד מאובזרת, מרכז חירום גם.

מישהו רוצה עוד מהקופות? בבקשה, אדוני. נשלים את הקופות.

לי קוראים זיו ויסמונסקי, אני מנהל מחוז צפון בלאומית. לאומית היא סדר גודל של 9%-10% בממוצע ארצי וכך גם בצפון. קודם כל אני מברך על היוזמה.

כמנהל מחוז צפון, בשונה מפרופ' שפירא, אצלנו מחוז צפון הוא אחד כולו, אני רואה צורך וחשיבות לצמצם פערים. בוא נתחיל עם לצמצם, לסגור זה שתיים ולמחוק זה שלוש, אבל אני חושב שמה שהוועדה עושה הוא נכון לעשותו. דיברו פה הרבה על תכנית, אני חושב שבסוף זה צריך להיגזר לתכנית, התכנית באה מסדרי עדיפויות ועל סדרי העדיפויות האלה לשים משאבים ולוחות זמנים. נאמר פה לא מעט על ידי ראשי הרשויות וחברי הוועדה, ואני מאוד בעד.

מילה על לאומית. לאומית היא קטנה הרבה יותר מכללית, אבל בתפיסת השירות והפריסה היא דומה, מכיוון שאנחנו פרוסים לכל אורך ורוחב המחוז, חוצה את כל המגזרים, העיירות, הערים, ולכן אנחנו חווים את כל סוגי האוכלוסייה, אם בחברות השונות ואם בגדלים השונים של היישובים וזה נותן לנו, לדעתי, פרספקטיבה טובה להבין את הפערים והצרכים. יושב לידי יפתח, שהוא מנהל אזור גליל, אפרופו בית חולים נהריה, אזור גליל ואזור גליל מערבי אצלנו הם לקוחות מאוד גדולים של בית חולים נהריה, בעוד שאזור כנרת ואזור חיפה עמקים נשענים על בתי חולים אחרים.

אנחנו מעדיפים שתקרא לבית החולים גליל מערבי, מאחר שנהריה - - -

בית חולים לגליל.

אז לגליל, לא נהריה.

בסדר גמור. אני רוצה לדבר על שירות בקהילה, אני 4 שנים בתפקידי ואחת המשימות המרכזיות היא איך אנחנו בוחנים כל הזמן את ההיצע, זמינות ופריסה. כשאני מדבר על שירות לקהילה אני מדבר על רפואה ראשונית, משפחה, ילדים, רפואה יועצת, שגם בה יש קטגוריות שונות, וספקים. אנחנו עושים מאמץ מתמשך כל הזמן לשאול איפה הפערים ואיך מאזנים אותם, אבל כל הזמן זה בא ממקום של כלכלת חוסר מאוד מאוד משמעותית. הקופה, בסוף שנה שעברה, הקצתה לכל מחוז סך כספי מסוים בדיוק לנושא הזה, הוא מאוד מסוים, אני לא אנקוב במספר, אבל הוא מאוד מסוים, הוא בטח לא עונה על מה שאני רציתי, אבל הוא מושקע בשיפור השירות ואנחנו כל הזמן מסתכלים, ברמת המחוז, בין האזורים. אם אני מסתכל רגע על האזור של יפתח והאזור של צחי, שהוא גליל מערבי, אז אנחנו מסתכלים מה יש ואיך אפשר לעשות יותר.

צריך להגיד עוד משהו, בכנות, יכולים להגיד לי 'בוא תסיט', נגיד בחיפה יש יותר ובשלומי יש פחות. קל להגיד, קשה לעשות. להוסיף תמיד קל, להסיט לא פשוט. אתה בא ללקוח מסוים במקום מסוים, אומר לו 'אדוני, עד היום היה לך, מחר אין לך', או 'עד היום היה לך ככה, מחר יש לך פחות', כי אני רוצה לקחת. לכן ניהול העניין הוא בעיקר - - - שאין תוספות וכשאין תוספות את ההסטות אתה עושה בזהירות רבה.

אני רוצה להגיד משהו בהזדמנות חגיגית זו, ואני רק 4 שנים בעולם הזה, פרופ' שפירא פי חמישה או פי שישה, אני מניח, אבל אני אומר את זה ממקום - - - אני רוצה להשמיע לכם תפיסת עולם, קצר מאוד. מוטי יוגב בא מהצבא, אולי יהיה לו יותר קל ל הבין, אני מדבר על קו ראשון, קו שני. קו ראשון הוא קהילה. לא נשמע הגיוני שהקהילה צריכה להיות הרבה יותר חזקה כשהמענה הרפואי הראשון יהיה חזק יותר, מקצועי יותר, זמין יותר. שים את בתי החולים, מקומם מכובד וחשוב, הוא יהיה מענה משלים ושני. מדינת ישראל, לעניות דעתי, לא חושבת ככה, אז חומר למחשבה. טמנתי זרע.

אני אומר שזה לא נכון, אני חושב שההשקעה - - -

אני לא מופתע שאתה מגיב ככה.

לא, ההשקעה הגדולה בהסכם הרופאים הייתה בקהילה ועם עלייה חדה במשכורות של רופאים ורופאי משפחה ורופאי ילדים, אבל אין ספק שבתי חולים, העלויות של טיפול בחולה בבתי חולים הרבה יותר גבוהות מהעלויות בקהילה. אני כרופא משפחה מאמין מאוד בטיפול בקהילה, אבל ברגע שמגיע חולה לבית החולים, חולה, שצריך לחפש אם יש לו סרטן או אין לו, העלויות הן גבוהות, גם של הטיפול, אין מה לעשות.

לא על זה בכלל דיברתי.

2 מיליארד שקל - - -

ברשותך, אנחנו קצת מוגבלים בזמן.

משפט אחרון. לא על זה דיברתי, ד"ר ברהום, בכלל לא. דיברתי על הקהילה כקו ראשון חזק שיכול למנוע חלק מהגעת המטופלים לבתי החולים. על זה דיברתי.

אחרון חביב, אני רוצה להגיד מילה, אני חושב שמי שמכיר מכיר, על התחרות שיש היום בין הקופות בקהילה. אני חושב שהתחרות הזו צריכה להיות הרבה יותר על איכות השירות ואיכות הרפואה והרבה פחות על העברת רופאים מקופה לקופה, ואני חושב, לעניות דעתי, שאנחנו משקיעים פה משאבים שהם משאבי ציבור במקומות הלא נכונים. ובתחרות כמו בתחרות, אני חייב להתחרות, ואני פונה פה לרגולטור בעיקר, לו אני הרגולטור הייתי מכניס מהר רגל בדלת ואומר 'חבר'ה, אני רוצה לקבוע פה את כללי התחרות ואיפה נכון לשים כסף'. אני חושב שהכסף צריך להיות באיכות השירות ובזמינות השירות.

הלוואי שהיו מצליחים להעביר את הרעיון שבו במקומות קטנים ומרוחקים אותו רופא ישרת את שלוש הקופות.

זה ביום שיהיה רשומה אחת אחודה, כי רצף המידע של החולה הוא קריטי ויכול לעשות - - -

ברור.

זו העדיפות הראשונה, שתהיה למדינת ישראל רשימה אחודה שתשרת אותנו בשלום ולא עלינו בחירום.

יש עוד נציג קופת חולים שרוצה? אז, ברשותכם, אנחנו נבקש לסכם, כמה חברי כנסת ונסגור את הדיון. בבקשה, מוטקה, ואחר כך עבדאללה.

אני מודה שנושא הצפון בכלל, הפערים שבו ופערי הבריאות בפרט, על לבי כבר הרבה זמן והם מחייבים התמודדות ומענה ואפילו לראשי הרשויות אמרתי, בנושא אחר של כבישים, שהגיע הזמן, אם אין פתרון, לעמוד על הרגליים ולעשות מעשה. לא נפרט כרגע. אני אומר כאן למערכת הבריאות, שעל זה התכנסנו, וכן, לפני שאנחנו מתכנסים חזרה לגליל מערבי, משפט אחד אני אומר לך, מיכל, אני אומר גם לכל מי שנמצא פה, לא בלהותיר עוד זמן, אבל זה כן צריך לבוא מתוך ראייה כוללת של כל הצפון, על כל הצרכים שלו, כי את אותם תורים ארוכים, לצורך העניין מקרית שמונה או מטובה זנגרייה, לרופאת נשים, של שלושה שבועות, או אם לרופא עור של אינני יודע כמה, או לפרא רפואי או לשיקום של ילד שצריך פיזיותרפיה שצריך לנסוע נסיעות ארוכות, ועל הנסיעות כבר דובר - - -

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אני שמח בישיבה הזאת פה היום, אני רואה בה, עם כל הפערים שראינו, פתח לא לעצור ולהמשיך. ייתכן שאנחנו זקוקים לעוד סיור קטן או גדול, ככה בשביל לצפות לנגד עינינו ולראות את המכלול, גם בעזרת האשכולות, זיו, צפת, אשכול מזרחי, פוריה, עפולה, אבל לא בלעכב, כן בלראות את ישיבת המעקב הבאה ששואלת את כל השאלות ומבקשת את התשובות. אני אומר פה וגם מפנה את פניי לניר, בהיבט הארצי של הפערים הגדולים כפי שפה הם באו לביטוי במכשיר כל כך קטן, של PET CT שאני לא יודע לבטא אותו מספיק טוב, זה לא המקצוע שלי, המקצוע שלי זה יותר בארגון או יותר לקחת את הדברים ולבצע אותם.

עוד לא נכנסת לבירוקרטיה של ה- PET CT.

אנחנו בסדר, אבל לא יעלה על הדעת בדוגמת המיקרו הזאת, שהולכים כרגע להשלים מכשיר אחד למיליון פלוס אנשים שיש פה, כשדובר פה על מפתח של 82,000 תושבים למכשיר אחד. זה פשוט לא הגרעינים של קצה הסעודה. על הדבר הזה, מיכל, אתם פשוט צריכים לתפוס את עצמכם ולעשות עבודה הרבה יותר מקצועית. קטונתי כרגע מלבקר, כי אני לא מכיר מספיק טוב את העבודה, ודאי את מה שקורה - - -

העבודה היא מאוד מקצועית. נתחיל מזה.

השלמה של אחד היא איננה מענה, היא לזרות - - - היא מענה, אבל זה לא רציני. לכן אני חושב שמטרת הוועדה היא להשלים בשאלות ונצטרך פה עזרה. גם אותן שאלות שאסף פרופ' גרוטו, אני לא בא להמציא גלגל, אני שואל שאלה ראשונה, מה עם יישום הדוח בתכנית העבודה? מה עם יישום, כמו ששאלתי גם בנהריה וגם פה, אותם כ-800 מיליון לערך שניתנו, 520 ועוד 250 ומשהו - - -

התכנית האסטרטגית.

לפיתוח הצפון. איפה היא בתכנית? מדוע ניתן לשים את הפערים, מדוע לא ניתן להתחיל לשים להם מענה במהלך חצי השנה? ועוד לא בחרו את מי שיוביל אותם. אולי זו הרופאה המחוזית, אבל אני חושב שביחס לשוטף, שהוא עמוס פה, צריך לשים פרויקטור שהוא צריך ליישם את הדבר, שהוא צריך להתקדם יחד איתך צעד צעד. זה הרבה עבודה. אם את חושבת שאת לוקחת הכול על כתפייך, אני מחפש את הבן אדם במשרד הבריאות שהוא הממונה, שלו כואב הראש, שהוא האחראי לכך שהדבר הזה ייצא לפועל ושהוא יידע גם להגיד מה צריך עוד ולכמה שנים זה, זה לחומש הקרוב ולאחר מכן החומש הבא, כי התכניות הן תכניות שלוקחות יותר מ-5 שנים להקים בית חולים.

לא גם בתי חולים, גם הקהילה צריכה לקבל - - -

עוד פעם.

כסף צריך לשים גם בקהילה, כי רוב החיים, האנשים - - -

בוודאי. לא אמרתי איך מפזרים את ה-520 מיליון שנאמר עליהם צמצום תורים. לא קבעתי איך, אני מחפש לראות תכנית. יש כסף כזה שהושם לתכנית הצפון. אני שמעתי אותו פעמיים בהצהרה ומרגע ששמעתי אותו מנציגת האוצר, משירה גרינברג, פה, במעלות, אז הייתי כבר טיפה יותר רגוע מאשר כששמעתי אותו בעכו מראש הממשלה או מסיגל שאלתיאל. זה היה נראה לי מצגת ולא לביצוע. אבל ברגע שראיתי גורמים של אוצר, והיו שם גם נציגי בריאות ונציגי כלל המשרדים, אז אמרתי קדימה, בואו נראה מה קורה עם זה. ובינתיים עברה עוד חצי שנה ולמעלה מזה ולא קורה.

בשורה התחתונה, אני חושב שאנחנו באמת נקבל על עצמנו, בלי נדר, כמו שאומרים, להמשיך כוועדה גם במעקב וגם בבקשת התשובות, בקבועי זמן קצרים ככל שראש הוועדה יאשר לנו ונוכל להמשיך להטריד אתכם מרמת השר ומרמת משרד ראש הממשלה ומטה כדי להביא לתשובות, גם של הראייה הכוללת ומתוכם מה נגזר גם לעשייה דחופה של השלמת פערים, שהם כואבים ביותר, לצרכים פה בצפון. תודה.

תודה. עבדאללה אבו מערוף.

שלום לכולם.

ד"ר, רופא. לא סתם כמונו, סתם חברי כנסת.

בינתיים עוזר לכם כמה שאפשר. נכון שהמצב קשה, זה - - - במשך 7 שנים, 7 שנים המדינה, עם כל הכסף שיש, ויש הרבה כסף, רק החלוקה גרועה ביותר, 2 מיליארד שקל, שזה יפתור פחות או יותר את הבעיה ויסגור פערים, שעדיין משרד הבריאות מגמגם ומהסס. בסך הכול 2 מיליארד שקל, זה לא הרבה כסף, בשביל הבריאות בצפון. במשך 7 שנים, כמה כל שנה? אז אם עדיין לא סגור, אתה אומר ש'אני מאמץ ואני רוצה לבצע את התכנית הזאת', זה לא - - - נכון שזו בעיה של כל משרדי הממשלה. משל קטן מאוד, הכביש בין צומת כברי לבית החולים, אנחנו כמה הזמן מדברים על זה?

בושה וחרפה.

באמת בושה וחרפה. בסך הכול 3.7 קילומטרים. זה הכול. בדקתי ואני יודע מה זה שם. אמבולנס שמגיע מהצפון נתקע שם. ביקשנו גם חדרי מיון קדמיים. נכון שכבוד השר השתתף ואמר כן, אבל זה תקוע במקום. רוצים מוקד מגן דוד אדום בכמה מקומות, זה עדיין תקוע. יש עוד הרבה דברים. אבל אס.או.אס עכשיו, דיברנו על זה בבוקר, אני לא יודע למה עדיין מהססים, אני יודע שההחלטה לא באה איתכם, אכן צריך עוד שנה או חצי שנה, לא יודע כמה זמן ייקח ה-PET CT, להתקין אותו בבית חולים נהריה, במרכז הרפואי בגליל. זה אס.או.אס, צריך להתקין את ה- PET CT כמה שאפשר מהר, לא לחכות עוד 3 שנים עד שנראה את התור בבית חולים צפת. זה לא רק לא הגיוני, זה לא נכון, זה הכי לא הגיוני, אני לא אגיד מילה יותר גסה על הדבר הזה, עם כל הכבוד.

יש הרבה דברים אס.או.אס. אפשר גם לקבל לעבודה הרבה רופאים, מומחים ומתמחים, לבית החולים, הוא מוכן, רק תנו לו תקנים. אני בטוח שהוא מוכן, גם אחיות. צריך להתקדם. תכנית יש, צריך לקדם. הכול תכנית ודוח, ומה הלאה? דוח ותכנית, דוח ותכנית, צריך ליישם את התכנית, לפחות להתחיל. יש כסף. באו השרים שלושתם, עם ראש הממשלה, הצהירו כאן על כסף, 15 מיליארד שקל, זה הכול כסף - - - יודעים מה זה. הצהרתם? טוב, בסדר, תעמדו במילה שלכם. תנו לבריאות, הדבר החשוב ביותר - - - אתם צריכים לקבל את ההמלצות ואכן יש מה לעשות, לאס.או.אס. תודה.

תודה רבה, עבדאללה. המארח שלנו, תמיד נעים לבוא אליך.

קודם כל ברוכים הבאים, אני רוצה להודות לחבריי ראשי הערים וגם לראשי הערים הערבים, שביום ראשון זה יום החופש שלהם, הם עזבו את הבית ובאו הנה.

יום חופש ביום ראשון?

כן, שבתון של הנוצרים. עכשיו המוסלמים עלו לרכבת, אמרו 'באותה הזדמנות גם אנחנו נחגוג', בצדק.

הייתה תקופה, אני חייב לספר, כי נהניתי ממנה. גרתי במרוקו עד גיל 22, אז היה לנו יום שישי, טבעי, היה שבת, אנחנו יהודים, ויום ראשון הנוצרים גם חגגו, היינו שלושה ימים בחופש בבית הספר. איזה כיף היה.

שלמה, ברשותך, לפני שאתה פותח. תרשו לי לברך את שלמה בוחבוט, יושב ראש אשכול מעלות, על כל מה שעשית למען הגליל, ועשית למען הגליל מה שאתה עושה היום למען בית חולים נהריה. שאפו, כל הכבוד.

תודה. חברים, תראו, קודם כל אי אפשר לתקוף את הפקידו, כי הם לא נמצאים בחזית, הם לא מקבלים החלטות, אמרו להם 'את זה צריך להגיד'. אני רוצה לומר לכם, יש לנו בית חולים עם צוות, עם מנהל בית חולים מצוין, ואתה יודע מה? אנחנו לא צריכים אותו, זה לא בן אדם שנותן לנו תקציבים, זה בן אדם שאנחנו לא רוצים להגיע אליו בכלל, לא רוצים לראות אותו, אנחנו רוצים רק שהוא יטפל באלה שצריכים לטפל.

ידידי, אלי, אני רוצה לברך אותך על העקביות, ביחד עם מוטי, ביחד עם כל חברי הכנסת, אבל אני מבקש לא לצאת עוד פעם למאבק, לא להמשיך את המאבק, אנחנו רוצים לנהל את הערים שלנו. התכנית הזאת, אני לא כל כך מסכים לה, אני חשבתי שאנחנו צריכים 2 מיליארד שקל במשך 4 שנים וצדק חבר הכנסת כשהוא אמר, המדינה עשירה, יש לה כסף. אני שומע עכשיו, רק לידיעתך, אלי, שביקשו ממנהל בית החולים לקצץ חלק מהתקציב, זה מטורף.

30 מיליון.

זה מטורף, במה לקצץ? עכשיו, אני מתפלא על הקופות. אני פעם דיברתי עם מנכ"לים של הקופות, למה אתם לא מספיק מעורבים. במה אתם צריכים להיות מעורבים? לבוא לבית חולים ולמדינת ישראל ולהגיד 'אני לא שולח את החולים שלי אליכם. אני משלם את מלוא הכסף', כל חולה שנמצא בבית חולים נהריה, אתם משלמים את מלוא האגרה, נכון? לא מקצצים לכם. 'אני רוצה כזה מכשיר ואני רוצה כזה מכשיר ואני רוצה שירות כזה ושירות כזה ואני לא מכניס את החולה שלי לפנימיות כאלה'. למה אתם לא מרימים את הקול? תרימו את הקול. אנחנו משלמים על מנת שתרימו את הקול.

אלי, עוד דבר אחד. לא יכול להיות שמשרד הבריאות מצד אחד לא מתקצב ומצד שני לא מאפשר להקים כל מיני פרויקטים אזרחיים. שיקימו. בן אדם רוצה להביא MRI, תנו לו רישיון שיעשה MRI, שיפתח מכון.

רבותיי, מדינת ישראל היא מדינה קטנה, אבל היא בעייתית בתחבורה שלה. למשל לנסוע ממעלות לצפת זה כמעט שעה, 25 או 28 קילומטרים, בסך הכול, זה כלום, אבל כשבאים ואומרים שהולכים להקים מין מכון בפוריה אז מכניסים באותה הזדמנות גם את הגליל המערבי. חבר'ה, אנחנו לא יכולים להגיע בתחבורה ציבורית סדירה לצפונה של מדינת ישראל. וזו טעות, היו צריכים לפתח כבישים רוחביים שיגיעו לצפת, וזה נכון, ברגע שאתה עושה מכון בפוריה זה פותר גם את הבעיה של הגליל המערבי או בדיוק הפוך, אבל התחבורה - - -

לכן אני בא ואומר, אני לא רוצה לדבר על בית חולים פרטי, בית חולים שיקומי. חברים, בית חולים שיקומי חייבים להקים גם בגליל המערבי. אתם יודעים מה? חולה, חבר שלי שעובד אצלי בעירייה, היה רכז ספורט וקיבל, לצערי ולצערו, אירוע מוחי והיה כמה חודשים בבית לוינשטיין. אשתו באה אליי אחרי זה ואמרה לי 'שלמה, אמרו לי שמחר בבוקר הוא צריך לצאת משם, לאן אני לוקחת אותו?', לאיפה היא תיקח אותו? תגידו לי בבקשה, קופות חולים, לאיפה החולה שלכם הולך? לאיזה מקום? אין לו בית חולים שיקומי. אתם יודעים מה? אני מציע, אם למדינה אין כסף, תיתנו כמו מפעלים מאושרים, תיתנו מענק, שהמדינה תיתן מענק ליזמים, שיקומו אנשים ויפתחו ויקימו בתי חולים שיקומיים, אבל שהמדינה תסייע להם, תעזור להם. אלי, תחשוב על זה, אולי חקיקה, לשנות חקיקה, כמו חוק השקעות הון בתעשייה חוק השקעות הון בבתי חולים פרטיים או במכונים. אולי מנהלי בתי החולים קצת - - - את עושה לי ככה, למה? למה? למה אני משלם ביטוח משלים?

אני איתך, אבל השאלה אם הפתרון הוא הפרטה.

אבל, סליחה, אני אגיד לך מה, אם זה קיים במרכז הארץ, זה קיים במרכז הארץ, יש מרפאות פרטיות. אני שואל אתכם שאלה, מדוע מיליון תושבים משלמים ביטוח משלים? למה אני צריך לשלם לקופת חולים ביטוח משלים כשאני לא יכול ללכת למרפאה כי אין לי? אם אני רוצה ללכת היום לרופא מקצועי אני צריך לנסוע לתל אביב, אז למה אני צריך לשלם את הביטוח המשלים?

אנחנו מקווים, באמת, תיקחו את התכנית שלנו, זו תכנית מצוינת, היא גם לא מעמיסה על משרד הבריאות ועל המדינה. יש משולש, אלי, אתה, שר הבריאות, שר האוצר, ואנחנו מוכנים גם להצטרף אליכם, להכניס את הגליל המערבי למין מסילה שמתחילה לדהור ותשקוט הארץ 40 שנה.

זה רמז, שלמה? שאתה רוצה עוד 40 שנה?

אם אלוהים ייתן לנו חיים למה לא? אני רוצה להגיד לך דבר אחד, על מנת שתמיד תהיה שקט, למה הוא אומר שהוא מכיר אותי יותר? אנחנו מאותו קיבוץ, עין הנציב.

אני הייתי בקיבוץ רק שבועיים והתמרדתי, אמרו לי 'לך הביתה'.

שם הוא למד שמשה רבנו התחיל רק בגיל 80.

טוב, יפה. אל"ף, אני רוצה להודות על האווירה בדיון הזה, יוצאים יותר אחראים, עם יותר אחריות, גם עלינו, כדי לעשות יותר למען הגליל המערבי. אני אומר, זה לא נעים, אבל מי שבא ממשפחה ברוכת ילדים, אז יודעים שיש בסוף מקום לכל אחד, אבל מדי פעם צריך לשים את הדגש על מישהו אחר ונעשה את זה.

אני באמת מודה לך, מוטקה, שהסתבכת מהיום הראשון, כשבאת ואמרת 'אני רוצה משימה', אז הנה לקחת. ומי שמכיר את מוטקה, אז לא קל יהיה להשתחרר ממנו ואנחנו נעשה עבודה אדירה איתכם פה בגליל המערבי, כחלק מהגליל, זה ברור. כי בתכנון מי שלא לוקח את הסביבה הרחבה, ככל האפשר, אז הוא לא יודע לתכנן גם את המקום הספציפי.

גם אם שמעתם ביקורות, אנשי משרד הבריאות, הכדור חוזר אליכם, אין ברירה. אתם מביאים את הבעיות ואתם גם אמורים לפתור, זה החלק הנפלא של כל פקיד, שהוא יכול לזהות את הבעיות ולהתמודד בפתרון. כאיש שהיה רק 50 שנה פקיד אני לא מתבייש להיות פקיד, ואני גאה אפילו להיות פקיד ומברך כל מי שלוקח את המקצוע הזה ברצינות ועושה. יש פה תכנית, עברתי עליה, וגם אם יש לי ביקורת עליה, של פרופ' גרוטו ושל מיכל, היא באמת מוכיחה שיש מה לעשות בצורה מסודרת. אז אנא, תרגמו את זה לתכנית מעשית, תכנית שאפשר יהיה לבוא ולראות את הלאקונות ולראות את האתגרים וגם את ההתקדמות שנעשית.

אמרתם שיש לכם עוד סבב של פגישות, אני מזמין בהתחלת דצמבר דיון בוועדה על תכנית העבודה של דוח גרוטו, במיוחד לגבי גליל מערבי. אני מבקש שתיעזרו, תיעזרו בכוחות - - - אני אומר לכם, אין הרבה משרדים שיש לכם את הכוחות של היחידה של ניר. אני מכיר את ניר מדוח העוני, אני יודע איך הוא סיפק לנו נתונים, לכן אני מאוד ממליץ - - -

אדוני היושב ראש, לפני המשפט האחרון שאתה אומר, הושם פה הרבה מאוד כסף, גם על ידי משרד נגב-גליל וגם על ידי גורמים נוספים, מוכרחים לתכלל וכשאנחנו מבקשים מהם את התשובות אנחנו צריכים עד אז את התשובות גם של הגורם המתכלל של רוה"מ ושל נגב-גליל ולדרוש את ההתייצבות של כולם, והאוצר, ואולי לעשות ישיבות ביניים באמצע כדי לא לבוא בדצמבר ולהבין שלא קרה. אז אולי כן לחזור לזה בספטמבר - - -

אבל האחריות נשארת, גם אם יש משרדים אחרים, לנושא בריאות יש בוס אחד, אחריות אחת, וזה משרד הבריאות. עליכם לאסוף את כל הנתונים, להביא את כל הנתונים ולהציג.

לא אחרון חביב, אלא חביב מאוד, זה בית החולים והמנהל שלו. ואמרתי את זה בשיחה אישית, כשהתחלתי את היום, למנהל בית החולים, לד"ר ברהום, אף אחד לא מחפש אותו אישית, אני יכול להוסיף גם בשם שר הבריאות, אישית, אני דיברתי איתו ביום שישי. אני אומר את זה גם בשם שר הבריאות, אף אחד לא מחפש אותו, וכל השמועות שכאילו זה מבוסס על גזענות, אנא מכם. אני אמרתי שיש לנו גזענות במדינה בטיפול של מקרה מסוים, עם אוסאמה סעדי, כשטיפלתי באיזה מקום מסוים אמרתי שההתנהגות הייתה גזענית. אמרתי גם גזענות כשנסעתי וחזרתי מביקור אצל יהדות אתיופיה, גם שם אמרתי גזענות, אבל פה אין גזענות. בואו לא נעשה מהנושא הזה חשדנות אוטומטית וסתם נסיט את הבעיה מהמצב האמיתי שלה.

יש בית חולים אדיר, אני מכיר אותו לפני 11 שנה, אחרי מלחמת לבנון השנייה. גם אז הוא היה אדיר, במושגים של אז, מי שבנה, מי שהעז לבנות ללא אישור בית חולים תת קרקעי היה מטורף, היום הוא פשוט עשה את עבודתו. באמת. אני אומר, זה בית חולים מדהים. ועכשיו שמעתי גם את הנתונים, ובמקרה רק ביום חמישי ישבתי עם פרופ' טור כספא ובאיזה התלהבות הוא דיבר על בית הספר לרפואה והבסיס של בית החולים נהריה. זה פשוט מדהים לראות איך בית חולים, יחסית של הפריפריה וקטן, יכול להיות המשענת המרכזית של בית הספר לרפואה. זה אדיר, לא כל אחד יכול. זה שמנהל בית החולים יודע להגדיר את כל הבעיות שלו ולזהות אותן ולתקצב אותן, אני חושב שזה גם הישג אדיר שלו. באמת בראבו לך, ברהום. יש כאלה שיושבים במערכות ולא יודעים לזהות אותן ולא יודעים לעשות מה שפה נעשה.

אני רק רוצה להגיד שלצערי, ובלי ביטוי מפלגתי, אני בחיים שלי לא הייתי במפלגה, גם היום אני עוף מוזר שלא הולך לכנסים מפלגתיים, אל תעשו מזה בעיה מפלגתית, אבל אל תשכחו שעשרות שנים תחום הבריאות הוזנח, הוזנח בצורה תקציבית פושעת, למרות שעכשיו יש תוספות תקציביות. אבל כפי שאמרה ידידתי שולי, ה-OECD, אנחנו רצנו כדי לקבל הלוואות זולות יותר, להתמקם כמדינה מפותחת, אבל גם זרקו לנו בפנים, ואני הנציג של הכנסת ב-OECD ואני מבקר בפריז כשבא לי, לא כמה שהם רוצים, ואני מזהה כמה אנחנו חלשים חברתית. בכל הפרמטרים, אבל זה אבסורד שבתחום הבריאות אנחנו למטה כי היכולות של הרפואה הישראלית מדהימות. מילא, אם לא היו לנו כוחות מקצועיים נדרשים או אנשים, אז מילא, אבל יש לנו. אנחנו מדינה עשירה, אבל 21% עניים. תראו איזה אבסורד. אנחנו מדינה ברפואה מטורפת, אתם לא יודעים כמה מוכנים לבוא לשלם כל תיירות המרפאה הזאת, המטורפת, זה מתקרב כבר למאות מיליוני דולרים, לא שקלים, ואנחנו לא יודעים לטפל באנשים שלנו? ענייני עירנו קודמים, זה - - -

הכסף הולך לחברות, בגלל זה יש חוק.

ואתם יודעים למה זה התפתח שם? סליחה על הביטוי, כי המאכרים שולטים. גם את זה צריך לתקן בחוק.

יש חוק.

עוד לא, אתה תטפל בזה לפני שתלך, אל תדאג.

למה יילך? הוא כבר מתחלף?

לא, ככה אנחנו נטפל בזה. אז אני רוצה להגיד לכם שאין שום סיבה שלא נצליח לעלות על העגלה הנכונה, להפעיל אותה נכון. אני באמת אומר את זה לקופות, לנציגים, יש לי את הזכות להכיר את כולם, פחות לאומית, אני מתנצל, כי הם לא מגיעים לדיונים מספיק אצלנו.

אני אעביר את המסר.

בהחלט תעביר את המסר.

אבל בכללית, במכבי, במאוחדת, יש מאמץ אדיר והתחרות הזאת בין הקופות זה רק עשה טוב למטופל, שיהיה ברור, וזה צריך להמשיך. אני אתן לכם דוגמה מוזרה, אני חיפשתי לגיס שלי, שהגיע במצב קטסטרופלי מחוץ לארץ, MRI. הבת שלו טלפנה ואמרה לי 'דוד, מצאו רק בעוד חודשיים'. זה לא יכול להיות, הוא במצב שזה תחרות עם גרורות, אז התקשרתי לאסותא באשדוד, הוא נמצא באשדוד, אמרו לי 'מה פתאום תחכה לנו? תלך ממול, יש שם MRI'. זאת אומרת מותר לאשדוד אצל מכבי, MRI, ב-100 מטר קו אווירי מבית חולים אסותא, 100 מטר, מעבר לכביש, באזור בית החולים.

MRI פרטי או של בית החולים?

של מכבי. יש מכבי שיש לו מרפאה עם MRI ויש בית חולים, שבשביל זה הצבענו, כי זה האבסורד הכי גדול וזו אחת הטענות הגדולות שלי מול אנשי האוצר ואנשי משרד הבריאות. הסרבול המטורף, כדי לאשר MRI, זה כדי לצנן את קבלת השירות בנושא הזה כי זה מכניס אנשים לטיפול. זה קשה מאוד מה שאני אומר לכם, אבל זה עובדות.

אתם יודעים ש-MRI, אם יש לי מיליון דולר מחר אני יכול לקנות אותו, רק לא להפעיל אותו, כי אתה צריך אישור של ועדה במשרד הבריאות ואישור של מכסה מסוימת מול משרד האוצר ובאישור הוועדה שלנו, שזה היום הכי קל כי אנחנו הודענו ש - - - אז החליטו להעניש אותנו, לא מביאים לנו יותר לאישור. שתבינו, זה לא קל, ה-MRI הזה זו מלחמה אדירה, אבל איזה בית חולים מתיימר להיות רציני אם אין לו MRI? בלי לדבר על המחקר, בלי לדבר על המעקב וכו'.

אז אנחנו נמשיך ונעקוב וניאבק כדי להשיג את כל מה שמגיע לאזור הזה. אנחנו מתחייבים להזמין אתכם בדצמבר לדיון בוועדה, כדי לדווח, אנחנו מבקשים מכם שתתכוננו לדווח לנו לפני הוועדה כדי שאנחנו לא נהיה ברמת ידע דומה לאורחים שלנו, המארחים של היום שיהיו אורחים שלנו בוועדה, ובעזרת ה' אנחנו נוכל לציין התקדמות טובה מאוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.