הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 86

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום חמישי, כ"ו בתמוז התשע"ז (20 ביולי 2017), שעה 17:00

סיור ועדה בדרום ת"א - סיור מעקב לדיון בנושא: תמונת מצב - תושבי שכונות דרום תל אביב

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

מרדכי יוגב

אהרון מדואל - חבר מועצה, עיריית תל אביב-יפו

חיים גורן - חבר מועצה, עיריית תל אביב-יפו

נועה באר - תושבת דרום תל אביב

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר תרגומים

סיור ועדה בדרום ת"א - סיור מעקב לדיון בנושא: תמונת מצב - תושבי שכונות דרום תל אביב

(בסיור בכפר שלם)

חשוב מאוד, מיקי, שתדע, יש חוק מיוחד לגבי כפר שלם, שחוקקו אותו בשנת 75', החוק הזה חל רק על שלוש שכונות בארץ, על כפר שלם, על הרובע היהודי בצפת ושכונת נחלאות בירושלים. לצורך היישום של החוק בכפר שלם הקימו רשות לפינוי בינוי אזורי שיקום, מתוכה באה חברת חלמיש, התחיל מהלך פינוי בכפר שלם, אני לא אלאה אתכם בו, היו עליות, היו מורדות.

בשנת 82', לאחר הירצחו של תושב המקום, שמעון יהושע, על גג ביתו, חייל, איש צבא קבע משוחרר - - - בכפר שלם, רק לאנקדוטה, מעולם לא ניתן ולו היתר בנייה אחד לתושבים. עיריית תל אביב, לצערי, רדפה והתעמרה פה בתושבים כל השנים. עכשיו למה אמרתי צדק חלוקתי? הייתי פעם בצימר בקיבוץ שער מנשה, הייתי שם איזה שהיא שבת והקיבוץ, האמת, ירד קצת מנכסיו, כנראה הוא לא מבוקש ולא זה, אבל אתה מסתכל על הקיבוץ ואתה רואה את הבנייה ואת ההשקעות שהשקיעו בהם בשנות ה-50, ה-60, וה-70, למי שמזהה, בריכות שחייה, חדרי אוכל, מדרכות, כלומר המדינה, בזמן שהייתה במצוקה, שפכה באזורים האלה. ואגב, הוא לא יישוב ספר ולא ביהודה ושומרון ולא בחבל קטיף ואפילו לא על גבול לבנון, ממש במרכז הארץ, זה היה בחדרה, השקיעו בהם עשרות מיליונים. היום הקיבוץ קצת ירד, אתה יודע, השלטון התחלף, לשמחתנו, והצינור נסגר, אבל באזור הזה עיריית תל אביב והמדינה השקיעו אפס מוחלט, אפס מוחלט, רדפו פה את האנשים והתעמרו בהם ללא רחם. כמה אנחנו מקום המדינה? עוד מעט 70 שנה, ללא רחם.

אבל בשנת 82', לאחר הירצחו של שמעון יהושע, כמו שאמרתי, עקב זה שהוא לא הסכים שיעשו צו הריסה על גג ביתו, ירו בו פשוט. הוא היה על גג הבית, הורידו אותו בכף השופל, המשיכו לעבוד והרסו לו את הבית, שתבינו לאיפה הדברים מגיעים, הגיע שר השיכון דוד לוי לכפר שלם והחליט שמתווה הפינוי, שהיה אז מתווה פינוי לנישול התושבים פר-אקסלנס, לא יעבוד, בהגדרתו של דוד לוי, 'לא נפנה יותר את האנשים למעברות על עמודים' והוא החליט לפתוח פה פרויקט של בנה ביתך ופרויקט בינוי שמכבד גם את האנשים וגם את המדינה. כך התחילו העניינים בשנות ה-80.

בשנת 92' התחלף השלטון, רבין בא לפה, רבין זיהה את הפוטנציאל של המקום גם, אני חייב לומר את זה, עקב הסכמי אוסלו וכל ההתקרבות שהייתה ועם הפנים לשכונות, הוא לקח את מה שכבר הליכוד הכין, את בנה ביתך ואת התב"עות וכל התכניות שלקח שנים לרקום אותן, ולזכותו ייאמר שהוא שם פה צוות טוב ותוך שלוש שנים פינו בסביבות 350 משפחות מכפר שלם. בגלל זה אנחנו רואים היום את הפארקים ואת הגינה ואת הדברים. לצערנו ב-96' התחלף השלטון ומינהל מקרקעי ישראל ניצל את ההזדמנות, עינו הייתה צרה במהלך הפינוי בכפר שלם ולצערנו, מוטי, אני חייב לומר, היה שר שיכון מהציונות הדתית, אפי איתם, שבמקום לשים לב, אני תמיד אומר את זה, גם כשהייתי בישיבת סיעה בכנסת, המעוז האמיתי של הימין זה פה, זה השכונות האלה, זה בעצם הגב של יהודה ושומרון, גוש קטיף וכל האזורים, אם לא תשקיעו פה בבוא היום האזורים האלה ינטשו, הם לא יהיו נאמנים כמו בתנועה כלבית כזאת כל הזמן.

לצערנו אפי איתם, למרות כל הפניות, לא דיבר עם אנשי המינהל והפינויים נעצרו. ב-2004 החליט המינהל בכל זאת, לאחר לחצים של הוועד והתושבים, לחדש את הפינויים, אבל חברת חלמיש, בכוונת מכוון זדונית מאין כמוה, במקום להתחיל את הפינוי כפי שקבעה החלטת המועצה על פי הקריטריונים של 96', ויש קריטריונים מוסכמים ומגובים, החליטה לשלוח תביעות פינוי פה לכ-400-500 משפחות ועוד סילוק יד, אנשים קיבלו התקפי לב, התמוטטו, חבל על הזמן מה שקרה פה. ואגב, את התביעות הם היו שולחים בערבי חגים, בעיקר סוכות, פסח, היה מסתובב פה השליח ומחלק פה את התביעות המשפטיות לאנשים.

כן, עד היום.

אנחנו יצאנו למאבק ציבורי עז מאין כמוהו בסיפור הזה. הפעלנו ועדות כנסת, הפגנות ללא סוף, פגישות עם גורמים, ממש יום ולילה, הצלחנו לעצור את מהלך התביעות המשפטיות, הודות, אגב, לסיועו של חבר הכנסת אורלב, אני חייב לומר, אדם משכמו ומעלה, ואחרים שסייעו לנו, והתחלנו לקדם חוק לעניין כפר שלם.

ב-2007, אחרי פינוי ברוטלי שהיה בכפר שלם, פה בפינת מח"ל משה דיין, כינס יו"ר ועדת הכלכלה דאז, משה כחלון, דיון מיוחד של ועדת הכלכלה, והוא החליט שהפתרון לנושא כפר שלם זה חקיקת חוק לכפר שלם, חוק שיבטיח את הזכויות של האנשים, שלא יוכל כל מאן דהו כל יום, מחר-מחרתיים, לבוא ולהגיד 'אתם לא בעלי זכויות, אתם פולשים, אין לכם טאבו, יש לכם שמאבו', ולעגן את מה שאומר חוק פינוי-בינוי הישן לתנאים של היום, חוק אזורי שיקום לתנאים של היום. ואכן משה כחלון, אז בתפקידו כיו"ר ועדת הכלכלה, על דעת כל חברי הוועדה, החליט לחוקק חוק אזורי שיקום כפר שלם, תיקון לחוק הקודם.

התחלנו באמת בחקיקת החוק, הבאנו למשה את החוק, לצערנו הכנסת התפזרה זמן לא רב לאחר מכן, לאחר שהחוק עבר בטרומית, ומאז אנחנו מנסים כנסת אחר כנסת להעביר את התיקון לחוק. לצערנו כל פעם שאנחנו מגיעים לשוקת ולקריאה ראשונה יש פיזור כנסת או מהלך. מעבר לכול, בכנסת האחרונה יש מסמוס בלתי נסבל מצדו של יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל. איתן קיבל את החוק, היום משה כחלון מסכים לחוק, האוצר מסכים לחוק, אבל שוב, חורשי רעתנו לא יודעים לאות, לא יודעים מנוחה.

בישיבה האחרונה היו פה הרבה תושבים, שוועדת הכלכלה החליטה, יו"ר הוועדה, על הקמת צוות בראשותו, בראשות דוד ביטן ועוד רשויות מוסמכות ונציגי התושבים, על מנת לגבש אחרי הקריאה הראשונה לחוק אי אילו תיקונים ולהביא אותו במיידי לקריאה ראשונה. זה היה, נדמה לי, בינואר. אנחנו היום שבעה חודשים לאחר מכן, לא זז דבר. כל הזמן אנחנו שואלים את איתן, פעם הוא בפריימריז, פעם הוא בהסתדרות, פעם הוא פה, פעם הוא שם. להוותנו התברר לנו בשבוע האחרון שאיתן ודוד ביטן ישבו מאחורי גבנו והגיעו להסכמות עם אביגדור יצחקי לגבי קריטריונים שמנשלים את התושבים. הקריטריונים שהם ניסו להעביר בעבר אין ספור פעמים ונכשלו, זה כל פעם אותו תרגיל, כלומר החבר'ה האלה בלתי נלאים, זה לא איתן אישית, אלא הגופים שפועלים נגדנו, מבלי ליידע אותנו, מבלי לקיים את החלטת הוועדה שלדעתי יש לה תוקף משפטי, להקים צוות ביחד עם התושבים וכולם, ופשוט לנסות לעשות מחטף.

לכן לאחר התייעצויות ושיחות, עם נאוה בוקר, מגישת החוק, עם נורית קורן וח"כים אחרים, אתה זוכר שדיברתי איתך על זה בתחילת החורף? עוד לפני שזה מוגש לטרומית, להעביר את החוק לוועדה לצדק חלוקתי. הוועדה הזאת, כמו שאמרתי, צריכה לבוא ולעשות צדק אמיתי עם תושבי כפר שלם, תושבי שכונות אחרות. מיקי, אתה אכן הרמת את הכפפה, דיברתי עם מיקי היום, הוא ישמח מאוד לקדם את החוק במלוא המרץ, דיברתי עם נאוה בוקר, היא תפנה לאיתן כבל, תבקש ממנו חזרה את החוק. אני לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים, אבל אני מקווה מאוד שהחוק יעבור לוועדה לצדק חלוקתי מיד לאחר המושב הבא ואנחנו נזכה סוף סוף להגיע למנוחה ולנחלה עם חוק מושלם.

אני רוצה פה גם להזכיר את חברי הוועד, אבשלום בן דוד, נאוה, הרב אביעד, שבאמת עובדים ימים ולילות ללא לאות. ימים ולילות. אנשים לא מתארים לעצמם כמה מאמץ זה דורש על מנת להביא אותנו למצב הזה. כולם יודעים, כמו שהזכרתי, את הפינוי הברוטלי במח"ל-משה דיין, ורק הודות לעמידה איתנה של הוועד, בגיבוי התושבים, אנחנו לא במצבה של גבעת עמל היום ולא של שכונות אחרות. לכן את זה צריך להעריך ולדעת.

ועכשיו, בכבוד, מיקי, יושב ראש ועדת הכנסת לצדק חלוקתי. אנשים לא יודעים, כשהיה את המחטף של עיריית תל אביב, כשהיא רצתה להעביר את הקרקעות אז אחד מאלה שחסמו את זה ככה, זה היה בוועדת הכספים, מיקי.

תודה, חברים, על כל המחמאות. עכשיו כשסיימנו עם המחמאות נעבור לביצוע ומעשים. אנחנו, חברי הכנסת, לפעמים שוכחים שהגענו לכנסת כדי לעשות, לא רק כדי לדבר ולכן הסוגיה הזו מבחינתי זה מאוד פשוט, אני אפעל במסגרת הכלים הפרלמנטריים שלי, לקחת את החוק שנאוה הגישה ולהעביר אותו אליי לוועדה. ברגע שהחוק יגיע אליי בוועדה, החוק הזה בתוך שבוע ימים, מקסימום שבועיים, יהיה מוכן לקריאה שנייה ושלישית. אני אעשה את כל המאמצים לעשות דיונים מרתוניים כדי לסיים אותו כמה שיותר מהר. למרות שאני באמת אופטימי לגבי יציבות הממשלה, אני כן חושב שהממשלה הזו תאריך ימים, אין לאף אחד אינטרס לפרק אותה ויש לנו מספיק זמן כדי להישאר עוד בשלטון וכדי להביא את הפתרון הזה.

סוגיית הקרקעות שהייתה ובאמת נלחמתי בוועדת הכספים כדי למנוע את זה אז, בזמנו אהרון ועוד מספר חברים פה פנו אליי, זה רעיון מבחינתי מאוד פשוט. אני עדיין מרגיש, למרות שלא נולדתי אז, אבל קראתי הרבה והחכמתי הרבה בכל מה שקשור לעוולות מפא"י. עוולות מפא"י עוד לא משו מן העולם. אני כבר לא כועס עליהם יותר, מחלתי להם מזמן בשם הוריי ובשם סבי וסבתי ובשם כל מי שסבל מהם, אבל להחזיר את המצב לקדמותו, מה שהיה פעם, אני לעולם לא אתן. אני אמשיך להיאבק, אני אמשיך להילחם לשוויון חברתי מוחלט במדינת ישראל. כל אזרח במדינת ישראל, בעזרת ה', יקבל הזדמנות שווה, בחינוך, ברווחה, בתרבות ולא משנה איפה הוא נולד ולא משנה מי ההורים שלו, לא תשנה שום נסיבה בחייו, לאיפה שהוא יגיע, הוא יוכל להצליח ולשגשג גם אם הוא מגיע ממקום קצת פחות חזק, עם קצת פחות יכולת כלכלית. אנחנו עוסקים בזה יום יום שעה שעה במסגרת הדיונים ואנחנו גם נמשיך לעסוק בזה.

ואמר את זה נכון, ידידי אהרון, באמת אמרת את זה נכון, הוועדה שלי זה באמת ממש תמונת מראה של כפר שלם. כפר שלם זה מה שנקרא מקרה בוחן איך הוועדה שלי יכולה לעשות פעולות כדי לצמצם פערים בחברה הישראלית ולתקן עיוותים עוד מקום המדינה.

אני חייב לברך גם את חברי, חבר הכנסת מוטי יוגב, שייאמר לזכותו שהרגישות החברתית שלו היא לא דבר מובן מאליו, מגיעות לו הרבה מחיאות כפיים, הוא רגיש חברתית, הוא עובד הרבה מאוד, יחד איתי בהרבה מאוד נושאים. מסתבר שאנחנו גם מאוד חברתיים ומצד שני גם מאוד לאומיים בכל מה שקשור לארץ ישראל, חיזוק הארץ והמורשת היהודית במדינת ישראל. אז יש שיגידו שהוא צריך להיות בליכוד, יש שיגידו שאני צריך להיות בבית היהודי, בשורה התחתונה שנינו נמצאים באותו מקום, בעשייה מבורכת למען עם ישראל ובעזרת ה' נמשיך לעשות ובעזרת ה' נמשיך להצליח. תודה. דרך אגב, חבר הכנסת יוגב, ידיד נאמן, מבקר המון בכפר.

פותחים בכבוד אכסניה, אז כל התושבים שפה, תושבי כפר שלם או הסביבה, אם יש מכם מגבעת עמל, זה לא הסוגיה כרגע, אבל אני רואה פה אפילו את מי ששם הרחוב נקרא על שם אביו, משה מטמון ידידי, וכמובן הוועד, סגן ראש העיר, חברי, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, שאני אומר בחיוך של ממזרות הוא לקח ועדה שנותנת לו מושכות, ברוך ה', קודם כל ההתייחסות מהלב לצדק החברתי ולשוויון ואחרי זה גם לעשות את זה. כמו ששמעתם אותו פה, ברוך אומר ועושה, אנחנו אומרים, אז גם אני מכוון לזה ואחרי שראיתי שהדברים מתמסמסים אמרתי למיקי 'דרום תל אביב זה לוועדה הזאת'. אתה צריך שיהיו לך את המושכות, אם אין לך את המושכות בוועדה אחת, לכאורה ועדת הפנים, בלי לדבר למה שם לא, אז קדימה הפועל. קדימה מכבי, או מה שאתה רוצה, בית"ר, אבל הוועדה הזו היא באמת רעיון מדהים של חבר הכנסת ידידי מיקי מכלוף זוהר, שלקח אותה על הדבר הזה ועם הדבר הזה אפשר לתקן עולם.

אז גם הוועד הפועל פה, אחרי שאמרנו את אהרון, סגן ראש העיר, אבשלום ונאוה והרב אביעד וכלל הסגנים, בהווה, בעבר, חברי מועצת העיר, לא להאריך בדברים, אני מקווה וחושב ומאמין שבוועדה הזאת יחד נוכל להביא באמת את מה שאמר מיקי, לקחת את החוק ולקדם אותו. זה דורש בוועדת הכנסת, אני אומר, לא בטוח, יש עוד שבוע, בשבוע הבא אני מעביר חוק, אז יכול להיות, אז זה דורש בינך לבין יואב קיש את חוק הרעש, למנוע את רעש המואזינים בארבע בבוקר, הם יכולים להתפלל, תפילה לאלוקים לא צריכה להיות על חשבון הזולת, זה לא היה לפני מאה שנה, לא היו רמקולים, חצי שנה לא אפשרו לי להמשיך את הדיון מקריאה טרומית לקריאה ראשונה ועשינו העברה, ביום שני בעשר הדיון אצל יואב קיש בוועדת הכנסת, להעביר אותו במושב הבא, על ועדת חוקה, כי אחרת זה לא יזוז ברוורס, על דעת כולם. ואם נצליח כבר בשבוע הבא להעביר אותו, יכול להיות שנצליח עוד קודם, ואם לא, אז נדע לסגור את זה בתחילת המושב הבא.

ואני מאחל לכולנו שאכן נצליח להעמיד את החוק על הרגליים. כבר הזכיר פה אהרון, אין הבדל, כלום, בין קיבוץ במקום כזה או אחר, כמו שאמרת, שהכשירו בדיעבד וגם נתנו לו עוד ועוד, לאנשי כפר שלם. אני אסיים בדברי הפרשה הזו שנקרא, 'והורשתם אותה וישבתם בה', נכון לכל ארץ ישראל. ויש עוד גם, 'ואם לא תורישו', אז מה יקרה. אז אני מקווה שגם תושבי כפר שלם יוכלו למלא את הציווי הזה, והורשתם אותה וישבתם בה, בין בתכנית כזאת של פינוי בינוי ובין בתכנית אחרת, אבל בתכנית שלא מקפחת אף אחד ונותנת לו את מה שבחזקה ובצדק מחזיק פה כבר עשרות שנים. תודה.

תודה רבה ליושב ראש ועדת הכנסת לצדק חלוקתי, חבר הכנסת מיקי זוהר, תודה רבה לחבר הכנסת מוטי יוגב. לתושבים פה, אם יש שאלות, אם יש הערות.

זה יותר הערה. קחו לתשומת לבכם שהבטחות ומפגשים וימין ושמאל וכולם, ואחרי שאנשים הלכו שכחו אותנו. אנחנו רוצים לקוות שהפעם זה לא יקרה - - - זה לא עזר לנו אף פעם. בינתיים עד היום - - -

אגב, עדי מציין פה נקודה חשובה. למעשה מי שכבש את כפר שלם זה תושבים משכונת התקווה, שהם תימנים בעצם, חלקם הגדול התיישבו פה ואז, כשבאה העלייה מתימן, ממש תוך כדי מלחמת העצמאות, ב-49', ההורים שלי, משפחת בוסי, בני דודים, קרובי משפחה של אמא שלי, דודים שלהם היו פה משנות ה-30, כבשו את המקום ואיך שההורים באו הם התיישבו וחלקם התיישבו פה. כלומר בכל מקום אחר בארץ, כשכבשת ולקחת, קיבוצים, מושבים, קיבלת את המקום, רק - - -

בזמנו אמרתי לחולדאי, אני מצטער שאני יורד איתך לנימה אולי קצת - - חולדאי, יום אחד בישיבת מועצה, למי שזוכר כשכינסנו, כל מרכז עינב היה מלא, אמר לנו 'אני לא מדבר עם פולשים'. הגדירו אותנו. אני נולדתי בכפר ב-61', אמא שלי הגיעה לפה בגיל 9 ב-49', אמרתי, הדודים של סבתא שלי ואז אמרתי לו 'הפולש האמיתי פה זה אתה ואני אגיד לך גם למה. אנחנו באנו מתימן, נניח עזוב רגע את הכיבוש, באנו מתימן ויישבו אותנו פה, את הרכוש שלנו בתימן לקחו הערבים, היה מעין פרישמיש, חלוקה, אחד לאחד, אתה, עם כל הכבוד, באת מאירופה, השארת שם רכוש, היום אתה הולך לתבוע אותו חזרה, מעורר שם אנטישמיות ובעצם מה?', לא רציתי לרדת לרמה, אבל כשמרתיחים כל כך, אנשים שהם - - - כאילו איפה היית? היית בקיבוץ חולדה, הביאו אותך לשם, אנחנו נולדנו פה, גדלנו פה - - - אני מקווה שהוא קצת שינה גישה, אני מקווה שאחרי מאבק של שנים - - -

זה לא רק חולדאי, עם כל הכבוד - - - עם כל הכבוד לרון חולדאי, אנחנו - - - רשות מקומית, יש גם את החוקים. עם כל הכבוד לחולדאי, אנחנו - - - חוקי עזר פה בעיריית תל אביב ואנחנו מלאי הערכה - - -

אני רוצה לשאול שאלה קונקרטית, כל פעם אומרים שיש קריטריונים, דור ראשון, דור שני, דור שלישי, כל מיני, אחד שיש לו נכס לא מקבל. אז אני אומר, לפני שאתם עושים חוקים, צריך לעשות חוק שכולם מקבלים, לא דור ראשון, עושים פה פיצולים בין האנשים, עושים מחנאות. דור ראשון זה אלה שכבר נפטרו, דור שני, דור שלישי זה אנחנו, הבנים של ה - - - אז אני אומר, צריך לעשות - - - אומרים מי שיש לו נכס, אז עכשיו הרבה אנשים קנו נכסים, אז מה, אז הם צריכים להיענש על זה? הרבה דברים. אי אפשר לעשות פיצול פה בין התושבים.

אנחנו הוועד וכל מי שיודע שולל את כל העניין הדורי על הסף, לא מכיר, לא דור ראשון, לא דור שלישי. בזמנו כשאמרו לנו את זה אמרנו להם 'דור שלישי היה בהוט וסלקום', הסיפורים האלה. כפר שלם, אני לא הדגשתי אולי מספיק בשיחה, מוגדר כמשק כספי סגור, כלומר כל תמורות הפינוי פה אמורות ללכת לתושבים. כל תמורות הפינוי. חוק אזורי שיקום מ-65' קובע שהמחזיק בנכס זכאי לפיצוי חלוף, כלומר אקוויוולנטי שווה ערך להחזקה שלו, כלומר אין מחלוקת שהנכסים פה שייכים לתושבים, הן מבחינת משק סגור והן מבחינת החוק, אלא מאי? עיני העירייה ועיני הגופים, אני לא רוצה לנקוב בשמות פה, צרה בנו והם מנסים כל הזמן לנשל ולנשל.

אמרנו לאביגדור יצחקי, ראינו אותו בכנסת לפני שבוע, 'תקשיב, אביגדור, אתה כל הזמן מנסה לעשות קריטריון כזה או קריטריון אחר', כמו שאמר הבחור, דור שני, דור - - - 'תקשיב, תעביר לנו את האדמות, תודה רבה לך, נעשה פה איחוד וחלוקה, התושבים יסתדרו, כמו בכל מקום מתוקן בארץ, ואל תבואו בתור האח הגדול. אם אתה לא מסוגל להחזיר את מהלך הפינוי שהיה פה בשנות ה-90, מהלך פינוי שמגובה במסמכים עד היום ומאורגן בקריטריונים של משרד השיכון, תודה רבה לך'. אז אביגדור אמר, 'אתם יודעים מה? תביאו לי הסכמה של התושבים לאיחוד וחלוקה ואני אלך על זה'. אנחנו כרגע מסתכלים גם על הנישה הזו והפינה הזו.

בגלל זה הבאנו היום לפה את מיקי, לכבוד אביגדור. לכן הסר דאגה מלבך, אנחנו בכפר שלם מעולם לא הכרנו בסיפור הזה של דורות או לא דורות. אגב, אני פעם אמרתי להם, כשהם אומרים דור ראשון, דור שני, דור שלישי, נניח שאדם הגיע לכפר שלם בשנת 49' ו-50' והיו הרבה כאלה, שהם מגדירים אותם דור ראשון, עברו 70 שנה מאז, היום הוא בן 120 ונניח שאז היה לו, כשהוא היה בן 50, אז התחתנו מוקדם, היה לו כבר ילד בן 28, היום הילד שלו בן 100 כבר, הוא גם כבר לא קיים, אין אחד בכפר שלם בן 100. זה דבר מטורף, הסיפור הדורי הזה.

פעם עיריית תל אביב עשתה קריטריון, אז - - - אז בעיריית תל אביב, והשתבח בו, הישג היסטורי בכפר שלם, הוא קבע שזכאי בכפר שלם, שימו לב טוב, חברים, מי יהיה? רק מי שמופיע סקר חלמיש שהיה בשנת 75' והוריו לא היו בחיים באותה העת, הוא זכאי. עשינו אז חשבון, זה היה ב-2010, הגיע אליי כתב גלי צה"ל, עשינו חשבון סטטיסטי שאדם, לא עלינו, מאבד את שני הוריו, בגיל 55 פלוס מינוס, ממוצע סטטיסטי, אז הוא כבר היה בשנת 2010, הוא היה בן 90, זה הוא היה זכאי לפי עיריית תל אביב, ולא היה אחד כזה בכפר שלם. עלינו על זה אצל רינו צרור, מנכ"ל העירייה נקטל שם והקריטריון הזה ירד.

מאבקים אין סופיים. מי שחושב דיבורים, אני רוצה להגיד לכם, כל הזמן יש תכניות זדון נגד תושבי כפר שלם, כל הזמן. עכשיו יושבים אנשים במשרדים ומתכננים עלינו תכניות ואנחנו כל הזמן צריכים לבלום את זה. עד שלא יבוא גוף, צודק, נדיב, שמכיר את החומר, שהוא לא חזירי, לא מרושע, יהיה קשה פה להגיד להסדר. כרגע אנחנו בולמים חרב שמנופפת מעלינו ורוצה להוריד אותה על ראשי התושבים, שתדעו לכם. וצריך סבלנות, הרבה סבלנות.

אהרון, צריך להזכיר את שכונת הארגזים, מכרו בנזיד עשים, במיליון דולר, כ-2,000 יחידות.

כן, שכונת הארגזים היא גם סיפור כואב. לא במיליון דולר, איפה הגעת למיליון דולר? הוא קיבל אותה בחינם, לפי מיטב ידיעתי, חכשורי. הוא קיבל בחינם. הוא קיבל מאות דונם בתל אביב בשנות ה-90 תמורת פינוי התושבים. מה קורה עם יזמים? למה אני תמיד מזהיר את התושבים מיזמים? יזם, אני גם רואה את זה בתכנון ובנייה, כשהם רוצים להגיש תב"ע לאיזה אזור מסוים בתל אביב, אפילו היועץ המשפטי של העירייה אומר שהיזמים באים להגדיל זכויות, כי הם טוענים שגרים פה מחזיקים על השטח וצריך להוסיף זכויות על מנת לתת להם ולתת להם, ותמיד תשמעו את היועמ"שים שלהם אומרים 'כן, צריך לתת והמחזיקים זכאים והמחזיקים, מגיע להם' והכול בסדר והיזם קופץ נניח מ-100% בזכויות ל-600, דברים מטורפים. זכויות שאבותינו, אף אחד לא חלם עליהם.

יום אחרי אישור התב"ע התושבים הוותיקים שהיו בוועדה, תראו את סומייל בתל אביב, גבעת עמל, נס לגויים, שהיו בידי היזם כלי על מנת להגדיל לו את הזכויות הופכים בפה שלו ובפה של גורמים עירוניים לפולשים. אדוני, קיבלת זכויות עתק, היית פה על 100%, 200%, קיבלת עוד 400, איפה הם נעלמו? לא, הזכויות האלה הן לא זכויות מוקנות לדיירים ואין להם זכויות ובלה בלה בלה. לכן גם צריך להיזהר מאוד מיזמים ומכל המהלכים האלה.

רובינשטיין לא קיבל את כל ה - - -

כן.

הוא בנה ובנה.

בשנות ה-70 משפחת רובינשטיין התעשרה דרך כפר שלם. תסתכלו פה למטה, יש שורה של בניינים טרומיים שמקיפה את כפר שלם. בזמנו עיריית תל אביב פנתה לחברת רסקו, אז היא הייתה, לא רובינשטיין, ואמרה 'תקשיבו טוב, יש פה 250 משפחות בחלק הצפון - - -', הולילנד קטן על זה, 'בחלק הצפון מערבי של כפר שלם, אנחנו נתחם לך את השטח, תקבל אותו בחינם', בשנת 61', יש לנו את כל המסמכים, נתנו לרובינשטיין 'ואתה תפנה את האנשים מפה תמורת הזכויות, אל תשלם כסף על האדמה'. מה עשתה עיריית תל אביב בכוונת מכוון? היא לקחה את השדות של ההורים שלנו, השדות שלנו, נתנה לו תב"ע על השדות הריקים, לבנות 1,200 יחידות דיור על שדות ריקים ורובינשטיין, לצורך 1,200 דירות פינה אולי עשר משפחות או שמונה משפחות שהפריעו לו בשוליים ונטש את השטח במלחמת יום כיפור מבלי שהוא פינה 240 משפחות, מבלי שהוא בנה מטר ציבורי אחד. עד היום שכונת נווה ברבור, אין אח ורע, שכונה בת 1,200 יחידות דיור שנבנתה ללא מטר ציבורי אחד, אפילו את החניות לא השלימו להם, שלא לדבר על חנויות, מכולת, טיפת חלב, בית ספר, גינה. כלום. יש פה שרשרת, טבעת, חומה, שסוגרת על כפר שלם. השחיתויות שהיו פה, כמו שאתה רואה, זועקות לשמים. זה לא דבר חדש.

אנחנו מברכים את מיקי ומאמינים במיקי, בסיוע שלנו. אני אומר, מיקי, גם אתה תיגש לאיתן כבל, נאוה בוקר תהיה ואנחנו נלחץ עליו.

בלי קריטריונים. כל מי שגר פה צריך לקבל. לא גדול, קטן. בלי קריטריונים.

כן, תסדר את כל הפינות, ללא קריטריונים. ממתינים לנו בשכונת התקווה. רק לידיעה, מי שעומד למכור דירה פה בתל אביב, שיבדוק עשר פעמים את היטל ההשבחה שחל עליו, מי שיש לו נכס. עיריית תל אביב החליטה לחייב בהיטלי השבחה מטורפים. אנשים, נניח בכפיר, מכרו דירה במיליון וחצי, העירייה דורשת מהם היטל השבחה 200,000, כשהם חשבו שהם ישלמו 5,000 או 10,000 שקל. אחרי החוזה החיוב הזה כבר חל על המוכר. עכשיו אנחנו נטפל בזה בשכונת התקווה ובעוד נושאים. תודה רבה לכם.

(בסיור בשכונת התקווה)

- - - הרבה כסף פה זורם ישירות לעמותות.

העירייה שכרה את המבנה.

זה שיפוץ, זה לא בנייה. זה לא עלות כמו שהם מתארים, הרבה כסף זורם לעמותות.

תשמע, אנחנו היום באמת בסוג של ניסיון לעבוד על הנושא של חד הוריות בדרום תל אביב ולשפר בכל מיני אמצעים את המצב שלהם, אבל האפליה הזאת, זה זועק לשמים, אחד מול אחד. למה הם משלמים יותר? למה יש פה איזה שהיא אפליה כאילו מתקנת לטובת אנשים שבאמת לא זכאים לה. למה הם זכאים לה? על בסיס מה?

עכשיו אני אומר, נגיד מתו במחסן ילדים. אני גם לא בעד, חס וחלילה, שיהיו 50 ילדים בתוך חדר קטן של 20 מטר, נכון, אני גם לא בעד זה, אבל אני אומר להם, 'אתם עובדים כל היום וכל הלילה, אתם שולחים גם כסף בחזרה לאריתריאה ולסודן, אז אתם לא יכולים לשלם עוד 400 שקל?'

אבל גם מחסן ילדים זה דמגוגיה. מדי פעם אנחנו שומעים על ילד שנפטר - - - זה דמגוגיה. אני לא ראיתי שהגישו כתב אישום פלילי נגד אותן גננות שהשגיחו באותם המחסנים. אמרתי גם לחולדאי, איפה כתבי האישום על זה? אני אומר, אתם מנצלים מוות שאני לא יודע מאיפה הוא בא, וצר לי על כל ילד כמובן, אבל בואו לא נתעסק בדמגוגיה, בואו נהיה קרים, למה אתה מסבסד לו את הגן?

נראה לי שכדאי שנתכנס לדיון מסכם, כי אני אגיד לך למה - - -

את הג'יפה לא הראית לנו.

לא שבעת מהג'יפה של הפעם שעברה?

אני אגיד לך גם למה, נדבר על זה, מוטי, אני יכול להראות עוד הרבה דברים, אבל אני אומר שדווקא דרך הוועדה הזאת, אני חושב שהכלי שאפשר לתקוף את העניין הזה, הרי יש פה המון המון מורכבויות והמון סוגיות בתוך הסיפור הזה של הזרים. אל"ף, הגירה, בי"ת, תקציב. פה, דרך הוועדה, אני חושב שהכי נכון לתקוף את הסוגיה של התקציב. את התקציבים. אם חצי מיליארד שקל בשנה הולך על הסיפור של זרים - - -

אני יכולה להגיד כחד הורית, היום הילדה שלי היא בת 9.5 ואני חד הורית מאז שהיא בת שנה וחצי, שזה שמונה שנים, כדי להכניס אותה למעון במחיר שאני יכולה להרשות לעצמי הייתי צריכה להמציא אלף ואחד דברים, או שאני משתמשת בסמים, דברים שהם אבסורדיים בכלל, או שלילדה שלי יש בעיות בדיבור, כדי שאני אכניס אותה לגן ב-600 שקלים, לנעמ"ת, משמונה עד רבע לארבע, לא עד שש בערב. גם הציפייה ממני לא להרוויח שקל מעבר ל-2,000 שקל כדי שלא ישללו ממני הטבות אחרות, שזה סיוע בשכר דירה. רציתי לצאת לתואר, אסור לי לצאת לתואר כשהן לומדות כל היום ומממנים להם את הלימודים. אמרו לי 'את הולכת ללמוד לתואר? אין לך הטבות', לא הבטחת הכנסה, לא הסיוע בשכר - - -

הסיפור של תמ"ת הוא סיפור הזוי. אני נכנסתי לאלאלוף, אמרתי שאני רוצה לטפל בארבעה נושאים, פערי הרפואה בצפון, פערי הרפואה בדרום, העובדים הסוציאליים והגיל הרך. הסיפור של מה אישה צריכה בשביל להכניס את הילד שלה למעון הוא פשוט הזוי.

ועוד חד הורית במיוחד.

אני אגיד לך למה זה ככה, כי אין מקום במעונות. כשאתה אומר אין מקום במעונות ותראה את הדבר הזה.

אני חושב שהדרישה צריכה להיות לא לפגוע להם בתנאים, להשוות את ה - - -

אבל התנאים שלהם פוגעים בתנאים שלנו.

מיקי עשה דיון על גילאי אפס עד שלוש. היה לנו דיון על זה.

השוואת תנאים, כמו - - -

זה רעיון טוב. אני אבדוק אפשרות לדיונים על השוואת תנאים. מה שמקבל אריתראי, למה לא מקבל אזרח ישראלי.

אני אגיד לך משהו, בסוף יש פה 1,000 ילדים בשנה ולכל משפחת פליטים מסכנים יש ארבעה ילדים או חמישה ילדים.

חיים, יש לך פריסת מעונות של עיריית תל אביב בין הצפון לדרום?

אפשר להביא.

אני יכולה להגיד לך, בקרית שלום יש לנו שני מעונות, ויצ"ו ונעמ"ת.

זה מספק את הצורך?

לא מספק, גנים פרטיים נפתחים בתל אביב כמו פטריות אחרי הגשם. כל יום רביעי בוועדה אנחנו מאשרים ארבעה-חמישה שימושים חורגים לגנים פרטיים. אין מבנים לגנים בתל אביב.

בני פפרמן במשרד התמ"ת מתעסק בכל הנושא של בינוי מעונות, צריך לפנות אליו. זה הכלכלה עכשיו.

מי שיש לו תיק ברווחה, יש תקציב מסוים שמגיע למשפחה פעם בשנה, לביגוד. עזוב שאני בחיים לא פניתי, אבל גם כשניסיתי לפנות בשביל חדר לילדה, 'נגמר התקציב', למה נגמר התקציב? לא ביקשתי אף פעם, ארבע שנים היה לי תיק ברווחה ובחיים לא ביקשתי כלום, פעם ראשונה שביקשתי אין תקציב. למה? בחדרי חדרים הבנתי שהתקציב הגדול הולך לילדי המסתננים, שזה הזוי. אם אני לא יכולה לסמוך על המדינה שלי, אז כאילו מה?

לאזרח החוקי אין ולמהגר הבלתי חוקי - - -

אבל גם לא לכל המהגרים. שלא נתבלבל.

ואחרי זה אתה רואה מה הילדים אומרים 'צה"ל הורג ילדים'.

מלמדים אותם בבית הספר.

ואחרי זה הם מגרשים את הילדה שלי מגן השעשועים, הם אומרים לילדה שלי 'עופי מפה - - -

תבינו, כל זה 100 מטר מ - - - אחד האזורים הכי טובים במדינת ישראל. תבין, את שומעת את זה פה, פה, לא שם בשטחים, פה. מאיפה החינוך הזה?

זה עוד כלום מה שאתה שומע.

אני שומע, אני עוקב אחרי זה, אני שמעתי הכול.

עכשיו ראית בשידור חי.

את הילדה שלי הם גירשו מגינה מתחת לבית, הם אמרו לה 'עופי מפה, זה הגינה שלנו'.

(בישיבת סיכום)

יום ארוך. אנחנו לא היינו מהתחלה, אבל למי שהיה מהתחלה זה יום ארוך מאוד.

כולם כבר עייפים אחרי יום מפרך, אבל אני חושב שהוועדה לצדק חלוקתי, בראשות מיקי, וחבר הוועדה, מוטי, קיימה סיור, אני לא חושב שהיו הרבה סיורים כאלה בתל אביב, ממצים, ענייניים, מרוכזים, בלי מריחות. התחלנו באתיופים, המשכנו לכפר שלם, הגענו לתקווה, שזו בעיה בוערת עכשיו, סיור יפה בתחנה המרכזית, סיור יפה בתחנה המרכזית ועכשיו אני נותן את הזכות ליו"ר הוועדה.

אני אומר כך, כשהקמתי את הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראש סדר העדיפויות שלי היה לצמצם פערים בחברה הישראלית ולי יש ראייה קצת שונה, אני חושב שהיא גם מאוד זהה למה שמוטי מכיר, אנחנו אנשים, גם אני וגם מוטי, שבאים מהשטח. יש היום הרבה פוליטיקאים שהם יושבים במגדל השן, לא צריך לנקוב בשמות, זה לא כרגע אישיו, אני לא באתי לתקוף אף אחד, אבל הם יושבים במגדל השן והם חושבים שהם יכולים לדעת איך העולם שלנו מתנהל מהכנסת הגבוהה בהרי ירושלים וזה לא עובד ככה. השטח יותר חזק מכל דבר אחר, המציאות מול העיניים שונה בתכלית ממה שאתה רואה, גם בטלוויזיה וגם מה שאתה שומע וגם בתקשורת.

אני הייתי סגן ראש עיר לפני כן, בקרית גת, וחבר מועצה, את הרקע המוניציפלי יש לי שבע שנים ולכן אני גם יודע איך זה עובד בתוך הגופים מאוד מאוד מסואבים שנקראים רשויות מקומיות. אלה גופים מאוד קשים ואני באמת לא מקנא בכם, נבחרי הציבור, חברי המועצה וסגני ראש עיר, שצריכים לתת מענה לתושבים שלפעמים גם אין לכם את הכלים לפתור את זה, גם בגלל פקידות נוראית, שאנחנו יודעים שהיא קיימת בהרבה מאוד מקרים, וגם בגלל חסמים בירוקרטיים, משפטיים, חוקיים, וגם אילוצים פוליטיים כאלה ואחרים. זה קשה מאוד לתמרן, אבל לא סתם ברחתי מהמוניציפלי, אני יודע כמה זה קשה וכנסת זה סיפור אחר.

אז תראו, לפי הדיונים שנערכו היום ובהתאם למה שראינו היום יש הרבה בעיות, זה החלק הפסימי, החלק האופטימי, שיש לכול גם פתרונות. זה שאלה של רצון, של מדיניות ושל הוצאה לפועל של דברים. זה בעיניי מה שלפחות ראיתי היום. נתחיל בסיור שהיה היום ברמת אליהו, סיפור של עירייה שרוצה לכפות על תושבים לעזוב את מקום מגוריהם. אפשר לפתור את זה, תעשה להם פינוי בינוי, תן להם להישאר לגור איפה שהם רוצים לגור, פתרת את הבעיה של סוגיית רמת אליהו.

עברנו ליפו, ראינו שם נושאים שבעיקר מדברים על צורך כלכלי אמיתי כדי באמת להמשיך ולהנגיש את האוכלוסייה האתיופית להרבה מאוד נקודות, כמו אקדמיה ודברים כאלה. זו סוגיה של כסף. תן שם כסף, יבואו הפתרונות. תן שם כסף, ייבנה שם בית ספר. סוגיה כלכלית שהיא ברת פתרון.

הסוגיה של האריתריאים היא סוגיה שהיא פשוטה מבחינתי, אבל היא מאוד מסובכת מבחינת, לצערי הרב, ראש הממשלה. מבחינתי זה עניין של שינוי מדיניות, המדיניות כרגע היא יותר מדי סלחנית, מקבלת ומכילה את האוכלוסייה האריתריאית. אני רוצה להסתכל על נשיא שקוראים לו דונלד טראמפ, שהוא צריך להוות מודל לכולנו, הוא גם חבר טוב של ראש הממשלה, שקיבל החלטה אמיצה שכל הציבור בארצות הברית, רובו הגדול כמעט, תומך בהחלטה הזאת, והוא פשוט עצר את הנושא של הגירה. הוא פשוט עצר את זה. הוא קיבל החלטה, בית המשפט עשה לו שם בעיות, הוא נאבק בבית המשפט וניצח את בית המשפט והצליח להביא את ההחלטה הזו. אפשר יהיה לעשות את זה גם במדינת ישראל, בטח עם הרוח הגבית שהנשיא טראמפ מעניק לנו, גם עם המדיניות שלו וגם עם החברות האמיצה שיש לו עם ישראל. הוא יכול לתת לנו רוח גבית. אז אני אומר בעניין הזה שצריך להמשיך לעורר דיונים במסגרת הוועדה, צריך לקרוא לראש הממשלה פעם אחר פעם אחר פעם לשנות את המדיניות.

לגבי ההתנהלות של עיריית תל אביב בכל מה שנוגע לסוגיית המסתננים. שם יש בעיה. יש בעיה שראש העיר מתווה מדיניות מסוימת, שהיא מדיניות מאוד מאוד מקבלת לאוכלוסייה האריתריאית, זו עובדה, אין על זה מחלוקת. אם אתה שואל אותי, אם אתה צריך להיות בקואליציה או באופוזיציה, אני אומר לך תהיה בקואליציה, למרות המדיניות הגרועה של ראש העיר. כי אם אתה תהיה באופוזיציה המדיניות אפילו תלך ותחריף. היום, בגלל שאתה בקואליציה, קצת לא נעים לו.

הוא מחויב לכמה דברים.

קצת לא נעים לו ממך, הוא יגיד מה - - -

אגב, סוגיית האכיפה על העסקים הזרים התקדמה מאוד בזכות זה.

אז אני אומר שעם כל הצער שבדבר, עם כל הצפרדעים שאתה צריך לבלוע וכנראה הרבה צפרדעים, עדיין חשוב שתהיה בקואליציה, כמו שאהרון נמצא בקואליציה, כדי לנסות למזער כמה שיותר מהנזקים שראש העיר הזה עושה. והוא ימשיך לעשות שם נזקים כי המדיניות שלו היא מדיניות שמאל. אני ישבתי איתו בדיון מזמן, ואני לא רוצה לדבר עליו יותר מדי, אבל כשהוא אמר לי כמה הוא אתיאיסט וחילוני וכמה הוא חושב שהיהדות במדינה זה משהו שהוא מפחיד אותו כי הוא חושש שנהפוך להיות פה כמו, איך הוא קרא לזה? כמו השריעה, הוא אמר. הוא אמר 'אני חושש שמדינת ישראל תאמץ את ההלכה היהודית כמו שמאמצים את חוקי השריעה במדינות האיסלם'. כשאדם כזה אומר דבר כזה אני יודע שעם הבן אדם הזה אני לא יכול לעשות עסקים, אני יודע שאני גם לא יכול לסמוך על הבן אדם הזה, אני גם לא הולך איתו לשום קרב ולשום מאבק, ההיפך, הוא ימצא אותי תמיד בחזית מולו בכל הזדמנות שלא תהיה. אני לא סומך עליו.

המדיניות פה צריכה להשתנות גם באמצעות החלפת ראש רשות. מה לעשות, ככה אני חושב. כשיהיה פה ראש רשות אחר, שיש לו עמדות שונות, המדיניות תשתנה וכשהמדיניות של ראש הרשות תשתנה, אין לי צל של ספק שהממשלה תאמץ. אתם רואים פה היום מישהו בממשלת ימין יוצא נגד החלטות נגיד של ראש רשות לעשות פעולות אקטיביות נגד מסתננים? ממש לא. המדיניות הימנית תגבה אותו, אבל כשיש ראש רשות שרוצה לייצר מדיניות מתייפייפת, לטובת ערכים, איך אני אגדיר אותם?

הומניזם.

לא יודע איך להגדיר את זה, חבל על כל האנרגיות שהוצאתי על העניין הזה, אבל אני אומר, בסוף הממשלה צריכה לעשות את הפעולות שלה, אבל היה לה הרבה יותר קל אם היה מישהו פה בעירייה שאנחנו יכולים לשתף איתו פעולה.

אני לא מסכימה איתך, מיקי. בסוף האחריות הגדולה זה הממשלה ולא העירייה.

וגם ראש העיר.

בסדר, אבל קודם כל זה הממשלה, אחר כך זה העירייה.

אם היה לנו ראש עיר כמו של פתח תקווה, שהוא - - -

קודם כל ממשלה.

צריכים להבין שבמדינת ישראל יש חסמים, יש איזה די-9 שחיפש אותם, את החסמים האלה, שיש חסמים שלפעמים אנחנו - - - לדמוקרטיה יש מחיר. כשאתה בדמוקרטיה יש דברים שקשה לך לבלוע אותם, אבל אתה צריך לבלוע אותם כי אתה רוצה דמוקרטיה. אני בעד דמוקרטיה, אני אוהב את הדמוקרטיה, אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית היא מהטובות, אולי הטובה ביותר בעולם, אבל יש לזה מחיר. המחיר הוא לפעמים כבד מנשוא, כי אם אתה רוצה לבטל את הרעיון הדמוקרטי, אם היה לנו היום משטר אחר, קומוניסטי נניח, אז לא היינו צריכים שאלות מאף אחד, היינו באים מבצעים, תודה רבה, הולכים. אבל יש פה משטר דמוקרטי, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, חלק מהחסרונות זה גם הסוגיות של המסתננים, שאנחנו מתקשים להתמודד איתם כי יש בית משפט שחוסם אותך מלעשות פעולות, יש יועצים משפטיים שחוסמים אותך מלעשות פעולות ובסוף, כדי למזער את הנזק ולהביא לפתרון, אנחנו צריכים שינוי מדיניות, מדיניות ממשלתית ומדיניות עירונית.

אם הייתה סינרגיה בין המדיניות העירונית למדיניות הממשלתית הסיפור הזה היה במקום אחר לחלוטין ממה שהוא נמצא היום. אבל מאחר שאין סינרגיה כרגע בין המדיניות הממשלתית, שהיא כן מדיניות ימנית, נגד מסתננים, נגד הגירה. צריך לזכור, ביבי עצר חלק גדול מההסתננות בגלל הגדר החשובה שהוא הקים. הוא ידע שזה חשוב.

שינוי מדיניות צריך להתחיל קודם מלמעלה, מהממשלה.

אבל אם היה שינוי מדיניות, גם בממשלה, קצת יותר לכיוון הזה, מצד שני גם מקבלים איזה שהוא שיתוף פעולה מצד הרשות המקומית הדברים היו נראים אחרת. כולי תקווה שזה יקרה, יש לנו עוד מעט, בנובמבר 18', בחירות, אני מקווה שיהיה פה נס, כמו שהיו הרבה נסים.

השאלה מי? אף אחד לא רץ.

אנחנו מנסים לשכנע מישהו מכם להתמודד.

החלום שלי שאופיר אקוניס יעשה - - -

כולנו מנסים לשכנע אותו, מנסים לשכנע גורמים אחרים, אבל אני לא יודע אם זה יקרה או לא - - -

אם חולדאי יתמודד קשה להאמין שמישהו ינצח אותו. אני רוצה להגיד לך דבר מאוד חשוב, חולדאי, הטרמפ שלו, המילים הראשונות, 'אם לממשלה אין פתרון למה שלי יהיה פתרון?', זאת אומרת הממשלה צריכה קודם כל.

אבל זה גם סוג של אחיזת עיניים.

ברור, אבל זו אחיזת עיניים מציאותית כרגע.

אני רק רוצה לומר לכם - - -

מיקי, יש הרבה דברים פוליטיים, גם של ביבי, שאני כאחת שהצבעתי לביבי אני מאוד מתחרטת על זה היום, כי כל המהלך הפוליטי שלו מול אריתריאה, זה לא מעניין אותי, אני לא צריכה לשלם את המחיר. זה לא מעניין אותי. מה שיש לך עם אריתריאה מבחינה ביטחונית, פוליטית, מה שזה לא יהיה, זה לא צריך לבוא על חשבוננו.

נועה, ספרי לו בקצרה על הדירה, אם הוא לא שמע עליה, בלוינסקי.

דירת המעבר של הזונות והנרקומניות מהרחוב. יש את דירת המעבר, איפה שהיינו, מעל הכנסייה יש שם דירת מעבר של כל הנרקומניות, שהיו ישנות בתחנה המרכזית. בגלל כל הפשיעה וכל המסוכנות פשוט פתחו להן דירת מעבר, יש להן שם מזרקים נקיים, הן יכולות להשתמש שם בסמים. העניין הוא שהן מפחדות גם להגיע לשם כי שודדים אותן בכניסה, אונסים אותן, דוקרים אותן. כולן עוסקות בזנות, כולן באות עם כסף וחומר וסמים והן פשוט מפחדות. זה פרויקט שהוקם יחד עם 'סלעית', אתה בטח שמעת על פרויקט 'סלעית'. אמא שלי היא גם חלק מהפרויקט הזה, כאילו להוציא את הנשים מהרחוב ואין לאן להוציא אותן, כי גם המקום הבטוח היחיד שלהן הפך להיות לא בטוח, שזה דברים ש - - - איך קוראים לה, ממרצ?

תמר זנדברג.

תמר זנדברג, גם כאילו זה היה משהו מאוד הזוי, כי היא כאילו מאוד תומכת בפרויקט הזה של 'סלעית', אבל היא גם תומכת בהם. וכשבאנו ואמרנו לה שיש שם בעיה, יש שם מפגע עם המסתננים, פחות מהערבים, והנה אני אומרת את זה, פחות מהערבים, הערבים לא מזיקים להן. מה שקורה להן בתחנה המרכזית זה מלחמות על הטריטוריה, מי שפוגע בהן זה גם פחות הסודנים, זה האריתריאים.

מה היא אמרה?

היא אמרה שזה לא נכון כי - - -

זה מאוד נכון, האריתריאים הרבה יותר אלימים, יש להם מנטליות הרבה יותר אלימה מהסודנים. זו עובדה. מי שרוצה לקרוא לי גזען שיקרה לי גזען.

לי קוראים גזענית כבר עשר שנים.

יש נתונים שהוכחו, שלאריתריאים יש קו הרבה יותר אלים, כנראה מנטליות שונה שהם מביאים ממקום המגורים שלהם.

אבל הם אומרים, לי הם אמרו 'זה לא אונס, זה לא נחשב אונס'.

רק לסיכום, אני רוצה לסכם את הדברים, אחרי זה אני אשמע את הדוברים, כולם ידברו, אני רק רוצה לסכם את דבריי וכל מי שירצה לומר יאמר.

אני רוצה לומר ככה, הוועדה שלי, כמובן שעריה פתוחים לסוגיות. כדי לתקוף את הסוגיה צריכים להכביד על הממשלה, איך נכביד על הממשלה? נדרוש השוואת תנאים בין אריתריאים לבין ישראלים. כל מה שאריתריאי מקבל, שגם ישראלי יקבל. מהרגע שהממשלה תקבל וגם הרשות תקבל כובד כלכלי, כי זאת צריכה להיות הדרישה, ואם צריך גם בחקיקה, שהזכויות שזכאי להן אזרח זר, יהיו זכאים גם אזרחים ישראלים. יצמצמו את ההטבות לתושבים האריתריאים, לזרים - - -

אבל מבחינת ילודה אנחנו לא משתווים להם.

כדי לא לתת גם לישראלים.

גם כדי לא לעודד ילודה.

ברגע שייתנו להם פחות ויוציאו אותם מאזור הנוחות שלהם, זה יהיה הזמן שהם ירצו לחזור חזרה.

כרגע הם מקבלים יחס VIP בבתי החולים - - -

זה מה שאני אומרת, אנחנו לא משתווים אליהם מבחינת ילודה. אנחנו לא מסוגלות ללדת כמו שהן יולדות.

מיקי, גם בילודה, כולל בילודה.

אני אגיד לכם איך נבחין גם. הם יגידו שמעמד של פליט, צריך לתת לו יחס מועדף, אני אגיד להם 'אני מסכים איתכם, אבל רק בחצי השנה הראשונה'. אחרי חצי שנה שהוא פליט הוא צריך לקבל מעמד שווה לכל האזרחים.

אגב, גם אין להם מעמד פליט.

לא, אני אומר, נניח שזה מעמד פליט, מעמד של עובד זר, שהוא סיים את הרישיון שלו, לא יודע מה, אז רק בחודש או בחודשיים הראשונים, אנחנו נתחם את זכויות היתר שמעניקים להם עקב הקושי הגדול שהם מצויים בו בזמן. לא יכול להיות שזכויות היתר יהיו בלתי מוגבלות לאורך שנים ארוכות. ברגע שאתה מוציא אותם מאזור הנוחות, לעניות דעתי הם יפנו את מקומם ויחזרו לארץ מולדתם, וגם אנחנו כמובן צריכים להמשיך תהליך - - -

או שיעברו לאירופה.

שיעברו לאירופה. אירופה זה גם מקום אטרקטיבי מאוד. זה הכול, חברים. עכשיו אני אשמח לשמוע כל מי שרק רוצה לומר משהו ומשם נסכם.

אין לנו כבר מה להגיד, נגמרו לנו המילים.

כמובן אחריי חבר הכנסת יוגב, נשמח לשמוע את דבריך.

אני אומר בקצרה. אל"ף, אני באמת מודה למיקי ואני חושב שהוא לקח פה ועדה ש - - - אני זוכר שכשלקחת את הוועדה הזאת - - -

הקמתי אותה.

כן, הקמת, ואחרי זה אמרתי, באופן ממזרי, זה שיהיה לך מושכות למשוך את הדברים למקום הטוב ולמקום הנכון בכל דבר שהוא מוצא איזה שהיא בעיה. אני עכשיו אהיה פרקטי, אני לא זכיתי להיות בשני הסיורים הראשונים, כפר שלם זה סיפור החוק. אני אומר פה גם למנהלת הוועדה, אם נצליח במאמץ שיכניסו אותו לוועדת הכנסת בשבוע הבא, אם יואב קיש יהיה מוכן ולעשות מה שהצלחתי אתמול, במגעים, הבאתי את ביטן אליו צמוד ולקחת את חוק הרעש ולהעביר - - - יואב החליט על זה, אז יום שני בעשר, עובר לחוקה. ואמר לי ניסן 'במושב הזה אין לי זמן', אמרתי לו 'לא מעניין אותי, שיהיה אצלך, במושב הבא אני מבקש שיהיה'. אז אותו דבר חוק כפר שלם. את הצעד הזה אם נצליח בשבוע הבא, הרווחנו, ואם לא, אז בשבוע הראשון של המושב, מתי שהוא, נכניס את זה לסדר היום.

אני חייב להגיד בנקודה הזאת, לקחת בחשבון שאם אתה פה מערב את ביטן זה יכול להיות מכשול.

בזה, מיקי, אני זקוק לביטן בשביל יואב קיש, יכול להיות שאתה יכול בלי.

בלי ביטן.

ביטן שולט חזק בוועדת הכנסת.

יש לנו דרך להגיע ליואב קיש, יש לנו מהלכים ברמת גן, הלחץ הזה - - -

בסדר, אז בפרקטיקה הזו. כי אם הצעד הזה יהיה וזה יהיה אצלו אז הוא יוכל בתכנית עבודה במושב הבא להתחיל לגלגל, אלא אם כן הוא רשאי גם בפגרה לעשות ישיבות, אני לא יודע.

בפגרה, למעשה לחדד, יש לי כבר הסכמה מיואב קיש בתחילת החוק, כשדיברתי איתך ואתה הסכמת, יואב קיש אמר 'תביאו את זה אליי, אני מעביר את זה למיקי', ואז דיברנו עם איתן ועצרנו את - - - אפשר בפגרה כבר להעביר את זה.

זה פרקטיקה אחת. הדבר השני, מה שהיה שם בשכונה, היטלי ההשבחה, זה נושא שאני פחות מרגיש בו - - - זה משהו דחוף. הדבר השלישי, של נושא הסודנים והאריתריאים, שאני באמת מרגיש כבר הרבה שנים, לפחות חמש, מרגע שיצאנו פה לשדה הפוליטי הרחב, גם אני הייתי לפני כן סגן ראש מועצה חמש שנים ודברים אחרים, את השכונות פה אני מכיר גם כמזכ"ל בני עקיבא מהעבר היותר רחוק, אבל אני חושב, מיקי, אני באמת אומר, וזה לא בהכרח הדחיפות של שבוע הבא, זו סוגיית עומק, אנחנו צריכים לחשוב עם איזה שותפים לחשוב עליה שוב, בלי פוליטיקה, למשל לשאול את שרי הפנים לשעבר, אני אומר בלי פוליטיקה. אני לא יודע באיזה מחנות גם בתוך הליכוד, גדעון סער, ארדן, שרי הפנים שפעלו באופן נמרץ, כי אני חושב שיש קושי מסוים עם שר הפנים, וגם זה אני אומר ללא פוליטיקה, הוא לא מניע את זה באותו קצב שרצו אז סער ואחרים, אפילו הוא מתעלם מזה, אבל יש לנו כן שרת משפטים שליבה היה בדבר הזה, היא עשתה פה משרד בדרום תל אביב, ליבה היה בדבר הזה, היא כן שם בלב ונפש. יכול להיות, ואתה תגיד לי, אני לא בקי בפוליטיקה הפנים ליכודית, איפה עומד ארדן בסיפור, זה לא יעזור הרבה, אבל ראש ממשלה, חד משמעית. אני חושב שאפשר היה לקדם, בעזרת שרת המשפטים, צריך פה איזה שהוא דיון פנימי, מה הצעדים הבאים שאנחנו עושים.

אני צריך משרת המשפטים דבר אחד, וזה אתה יכול לסגור לי, זה שתאשר לנו חקיקה, שתדרוש השוואת תנאים בין זר לישראלי.

אז אני לא הולך בכיוון שלו דווקא, אבל זה בסדר, חילוקי הדעות - - - הוא הולך בכיוון הזה, זה בסדר, אני הולך ישר, ללכת על הדבר הזה, על החייאה חד משמעית של הצעת הסודנים, ואם אומרים לי פה שהאריתריאים יותר אלימים, מיקוד, הצעת האריתריאים, להתחיל לעשות הפרד ומשול. בעבר, אני הכרתי את השליח המיוחד שהיה בשעתו, חגי הדס, שהלך לבדוק וכן נתן מוצאים, כן אפשר ארצות להחזרה, ופה צריך ראש ממשלה. כנראה שביום שני אני אשב איתו, אני אכניס את זה לסדר היום, זה לא על סדר היום, הוא עמוס מדי, הוא ישים את באיזה תעדוף כזה, אתה צריך להגיד לו 'אתה חייב להיכנס לזה' והוא יצטרך לכנס לזה איזה שהוא - - - יחליט מי הם השרים שאיתם הוא דן ואולי ימנה עוד פעם פרויקטור ויביא את זה לתנועה. היום זה לא בתנועה, היום יורדים לדרום, חוזרים, מבלים שם באיזה חולית וחוזרים.

כשהוא הראשון שהבטיח לנו שהוא יפתור את הבעיות האלה.

ויש את בג"צ - - -

ויותר מזה, מספרים פה שנכנסים חדשים מגיאורגיה.

גיאורגיה ועוד כמה מדינות, מונגולים וגיאורגיה.

בהתאם לצדק החלוקתי, עכשיו אני אהיה המצחיק, בהתאם לצדק החלוקתי אני חושב שדבר ראשון צריך להגיד שיתחלקו שווה בשווה דרום תל אביב וצפון תל אביב, שיעבירו.

הם לא יכולים להרשות לעצמם את השכירויות שם.

אני אמרתי שצריך לעשות תחנות חלוקה של צ'ופרים ושל מרק בצפון תל אביב. שיבואו לשם רק פעם אחת, כמו שעשו החברים האלה, בבריכה.

אנחנו היינו שותפים. צדק חלוקתי זה גם זה.

אחרי זה היה עוד תרגיל, אבל הוא לא הצליח בהמשך, שהם כאילו הזמינו אותם לסייד או לטפל, לעשות כל מיני דברים והופיעו שם, הם קיבלו הזמנות מאנשים בצפון לבוא ולעבוד ואז הם הגיעו לבתים והם דופקים וזה, הוא רואה מולו סודני או סודנית או אישה רואה, סוגרת, מתקשרת למשטרה. היו תרגילים כאלה בצפון תל אביב.

מילה אחרונה. אני חושב שלגבי הסודנים והאריתריאים, אין לי את המתכונת, כן צריכים שנינו, משני כיוונים, עם ראש הממשלה, ואני חושב שהוועדה שלך, זה תהליך ארוך, אנחנו לא בתהליך חפוז, זו עבודה יסודית, אבל כן במושב הבא, כן באמצע, כן במה שנצליח לחשוב איך הוועדה הזאת יכולה לקחת כמה קומפיננטות בעניין ואולי לשים את זה במקום אחר. זו יותר עבודה של שרים בסוף, אבל אנחנו יכולים איכשהו קצת לשקף, או קצת להביא אנשים לידי פעולה.

אני חייב להגיד, אני רק יכול להגיד לכם, הדבר היחידי, מה שראיתם במו עיניכם, איך הילדים דיברו ש'אנחנו רצחנו את הערבים'. זה בתי הספר שחולדאי מממן אותם. זה ראיתם במו עיניכם. זה צריך להגיד לכם הכול.

זה חובתנו להביא את שר החינוך, אני אגיד לו גם, ולגרום למציאות שאין מצב שהוא נותן לעמותות שמאל לנהל את המעונות, הגנים, אין מצב, אחרת הוא יראה מה התוצאות. זה בדיוק כמו השיטה הפלסטינית בירושלים.

זה אותו דבר.

אנחנו חיים את זה ביום יום, אנחנו רואים את זה ביום יום. חבר'ה, אתם מוזמנים לאצ"ל 34, איפה שהיינו, מחר בערב עושים קידוש, להראות נוכחות, שיש יהודים. אני אישית מזמין אתכם, יש קידוש, ארוחה. תודה רבה לכם.

סתם דוגמה לאי שוויון שהיה פה בשכונה, משהו באמת שעשה לי קצת רע בלב, זה בעניין בית כנסת ישראלוב, יש כאן אדם מאוד מיוחד, הוא פתח בית כנסת, שילם 10,000 שקל מכיסו כל חודש לשכירות המקום, באה העירייה, טענה שהוא לא עשה שינוי ייעוד, קיבל קנסת 90,000 שקל וצו פינוי מיידי. שבוע לאחר מכן אני רואה סודנים, אריתריאים, חנות ירקות. אמרתי 'שלום, מה נשמע? נעים מאוד, שכן חדש', אמרתי 'אתם יודעים שהיה פה בית כנסת?' אז הם אומרים לי 'נו ואז?' אמרתי לו 'זה מקום קדוש, לפחות תכבדו, תעשו את זה בצורה מכובדת'. הם פשוט העיפו שם את כל הדברים והיה שם בלגן. הם אמרו לי 'תשמע, אני לא אשמים, ראש העיר שלך זרק אותו, זו בעיה שלו, שיתמודד עם זה לבד'. עסק ממול, גם חנות ירקות בשם קובי, גם אדם מאוד נחמד, סגר את העסק שלו. הוא סגר את העסק שלו בגלל שאין לו תקציב לשלם ארנונה וכמובן - - -

עכשיו אני מביא לכם את המצג. בא סודני או אריתריאי, פותח עסק. הוא לא משלם, לא מע"מ, לא מס הכנסה, מה שאני משלם הרבה מאוד. את הארנונה מן הסתם הוא חייב לשלם, רישיון עסק אין לו, כמובן, אני לא חושב שחנות ירקות צריכה רישיון עסק, אבל עדיין צריך נוהלי בטיחות שאין להם את זה בטוח. בנוסף יש פה מלא עסקים, זה נראה בית קפה או חמרה או מכולת תמימה, אבל בפנים זה הימורים, הסודנים והאריתריאים מהמרים. רק בשבוע שעבר הם פוצצו אחד את השני, פה בקיבוץ גלויות, הם שתו וכמעט דקרו אחד את השני ופשוט האכיפה, לצערי הרב, לא שוויונית. עסק יהודי לא יכול להתקיים ברגע שאני משלם מע"מ ומס הכנסה והם לא משלמים.

מיקי, תגיד שראש העיר שמאלני, אוקיי, אין לו בעיה, אבל מע"מ ומס הכנסה זה הגוף הכי חזק בעולם, הם יכולים לקחת רכב בתוך פחות מ-24 שעות - - -

אריאלה, אפשר להביא גם את רשות המסים.

90% בשכונה, גם בתחנה החדשה, הפך להיות חנויות שלהם.

זה עסקים. ברגע שאתה נוגע להם בעסקים, בכסף, אתה מפיל אותם. זה דבר ראשון. ההבדל בין עיריית תל אביב לבין רשות המסים, שעיריית תל אביב יכולה לעקל דברים, היא מחויבת לשמור את זה באיזה שהוא מחסן והם מביאים מיד צו מבית המשפט והם לא יכולים עליהם. אבל, אני אגיד לך סוד קטן, מע"מ ומס הכנסה, יש להם כוח יותר חזק מראש הממשלה, מן הסתם אתה יודע את זה, יש להם אכיפה מאוד חזקה והם יכולים לשמור במחסן ויש להם גם כוח משפטי מאוד חזק, אף אחד לא יכול עליהם. זה חוק בל יעבור, אין עוד פסיקה אחת, לא ראיתי - - -

לתקוף אותם דווקא באזור - - -

דווקא מהאזור הזה ואני מבטיח לך שתסגור פה 90% מהעסקים - - -

אני חושבת שיש להם הוראה מלמעלה לא להתעסק איתם. זה לא הגיוני, מס הכנסה עכשיו פה, יש להם הוראה לא לגעת בהם.

אי אכיפה של כל העסקים של האריתריאים ושל הסודנים, של אזרחים זרים, אי אכיפה בדרום תל אביב, אנחנו נדרוש מרשות המסים אכיפה מוגברת ובתוך חודש-חודשיים אני ארצה ממצאים ברורים, כמה עסקים נסגרו, כמה עסקים נבדקו.

את כל הפרטים האלה שפי יכולה לתת לך.

תלכו לבנק דיסקונט בסלאמה, תראה אותם, הם יושבים בעסקית.

יש כאן השתלטות.

תהיה בדואר בתחנה החדשה ותראה איזה חבילות של כסף הם שולחים לחו"ל.

עוד דבר אחד, שאנחנו דורשים הרבה זמן ואף אחד לא בדיוק - - - למה אדון ראש ממשלה, שרובנו הצבענו עבורו, לא בא אף פעם לדרום תל אביב לראות באמת מה קורה?

הוא לא יכול להגיע לפה מטעמי אבטחה.

זו לא בעיה של מיקי. בואו נסכם, כולנו אחרי סיור ארוך.

הנושא של האכיפה, במסילת ישרים וסלאמה. זה שני רחובות ש - - -

וגם בתחנה החדשה.

אני אומר בשורה התחתונה, לסכם את העניינים. קודם כל תודה שבאתם, זה מאוד חשוב, שיבואו לפה ויראו בעיניים את המציאות. כמו שאמרת, לראות את השטח, זה מאוד מאוד חשוב. מתוך זה יכולות לעלות כל מיני תובנות, כמו שעלו עכשיו, שאפשר לקדם אותן בסופו של יום בכנסת. באמת אני חושב, כמו שאמר מוטי, יש הרבה כיוונים שצריך לתקוף את הנושא הזה של ההגירה, באמת כי הוא מאוד מורכב.

אני מצטער שאני עוצר אותך, אבל אני באמת רוצה לומר למוטי, כי הוא אמר קודם שהוא רוצה ללכת ישר, מה שנקרא על הראש. אני באמת מאמין שבמדינתנו יפת הנפש, שיש בה הרבה יפות נפש, אין מה לעשות, במיוחד בצד השמאלי של המפה, אי אפשר ללכת ישר.

אתה חייב למצוא דברים שיחברו אליך את הציבור.

הייתי הולך על שוויון בין אזרחים זרים לבין ישראלים על הזכויות ועל המשפטים. אם אני אביא לשם את רשות המסים ואני אסגור שם 20-30 בתי עסק, עשיתי את העבודה. אם אני אביא את זה למצב שעיריית תל אביב צריכה עכשיו לתת הנחות לכל התושבים שלה או להעלות את המחירים לאריתריאים, עשיתי את העבודה. אני אומר לכם שמשם אפשר לתקוף את הסוגיה בצורה מאוד מאוד - - -

לכן, מיקי, אני רוצה לסכם את זה במשפט אחד ואחרי זה צריך לפתח את זה הלאה. אבל במשפט אחד, כל הסיפור של ההגירה לפה הוא סיפור כלכלי, כל המניע של האנשים האלה להגיע לפה בסוף - - -

ברור, אז איפה אני פוגע להם? בכיס.

יפה, זאת הנקודה. אם אנחנו נקטע את המניע הכלכלי ונגדע את זה אז זה מה שיעצור.

נפגע להם בכיס והם יילכו לגרמניה, הם יילכו לכל מיני מדינות באירופה, ששם יש פתיחות לעניין הזה.

תגיד לו איכילוב נמצא בגירעון בגלל זה.

השוואת תנאים, אני אאכוף גם את - - -

חיים, יש להם תעודות זהות?

יש להם אישור זמני.

מוטי, אני אומר לך, יש לי רעיון, בוא נלך עם זה לראש הממשלה ביחד, אני בטוח שהוא יידלק על הרעיון. אתה תגיד לו, 'תשמע, ביבי, בוא נלך על משהו אחר, קשה לך איתם, יש לך בית משפט, יש לך זירה בינלאומית, יש לך בג"צים, בוא נלך על קו אחר לגמרי, בוא נלך על הקו של השוואת תנאים בין אזרחים ישראליים לבין זה'. בואו נפסיק את התמריצים הכלכליים שלהם, בדרך עקיפה, לא באמצעות של לקחת להם מה שמגיע להם, מגיע לכם, מגיע לכם, אבל מה שאתם נותנים פה תיתנו לכולם, מה שאתם אוכפים פה תאכפו גם פה. תפגע להם איפה שכואב להם הם יעזבו בין כה וכה, הם יילכו למקומות אחרים. אכיפת בתי עסק שמחזיקים אותם בשחור, קנס - - -

כן, אבל אל תשכח שיש לך את העמותות, מיקי, הם ישר מגישים בג"צ.

אני מחר בבוקר, נניח, הנחתי הצעת חוק, כל בעל עסק שנתפס מעסיק עובד זר בשכר, קנס 100,000 שקל ושנתיים מאסר.

יש את החוק הזה, 60,000 שקל.

לא, מאסר בפועל אני לא חושב שיש.

אבל אף אחד לא אוכף את זה.

מיקי, נשמה, אין סוף רעיונות, אבל תכלס יש לך את העמותות.

שנתיים מאסר בפועל. אני מבטיח שמישהו שנותנים לו שנתיים מאסר בפועל - - -

אני אגיד לך יותר מזה, עסק לא חוקי - - -

אתה לא רוצה תלוש אני לא מוכן להעסיק אותך.

אבל יש לך את העמותות, הם מגישים. אהרון, יש לך כסף לעתירות.

אבל אני בא אליהם ממקום לגיטימי, אני לא בא ותוקף ולא פוגע, אני רוצה לעבוד לפי חוק. איזה בית משפט יכול לפסול לי חקיקה של שנתיים מאסר על העסקת עובד זר ללא תלוש משכורת. הם לא יכולים לעצור דבר כזה.

אלה שמשכירים - - -

אלה שמשכירים הם אנשים פרטיים, אתה לא יכול לעשות כלום.

זו הדרך.

פה רוב הדירות מפוצלות. זה גם והעירייה לא אוכפת. יש חוק לפיצול, זה לא מעניין את חולדאי ולא מעניין - - -

זה לא מעניין אף אחד.

אני מציע ככה, אני מבקש מכם, אתם שמכירים פה את השטח, מכירים את הניואנסים, תכינו לי רשימה של לפחות 20 פעולות שפוגעות בכיס שלהם, בין באופן ישיר אל מול האנשים האלה, בין חוסר שוויון בין אזרחים ישראלים לבין - - -

כמו התשלום לגני ילדים, למעונות.

רשות המסים. תביאו לי רשימה של 20 פעוןלות שלעניות דעתכם הן יגרמו להם נזק כלכלי.

רעש.

כל מה שאתם רק מבינים. אני הולך עם זה לראש ממשלה ומבקש ממנו גיבוי לקדם את החקיקה הזאת. אנחנו נגיש ביחד 20 הצעות חוק, במכה אחת, על כל הסוגיות הללו ונקדם אותן בכנסת. אם אנחנו נעביר את הצעות החוק האלה, אני מבטיח לכם, תוך שלוש שנים מעכשיו אתם תראו 60%-70% מהם נעלמים.

אבל יש לך חוקים קיימים, אתה צריך לאכוף את החוקים. יש פה מלא חוקים במדינת ישראל וכדי לחוקק חוק זה ייקח לפחות - - -

לא, תתפלא, חוקים אצלי זה שלושה חודשים. אני יודע גם להביא פטור מחובת הנחה, יודע להעביר בוועדת שרים. אני אומר, חקיקה, צד אחד. צד שני דיונים עם גופי אכיפה שלא אוכפים.

בדיוק, שיתחילו לאכוף.

בדיוק, כל הדירות המפוצלות.

תודה רבה, חברים.

הישיבה ננעלה בשעה 21:15.