הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 77

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ז (16 ביולי 2017), שעה 10:00

סיור ועדה במוקד הלאומי של מד"א - סיור מעקב דיון בנושא: פערים של חיים ומוות בזמני הגעת אמבולנסים בין מרכז לפריפריה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות

אלי בין - מנכ"ל מד"א

אורן בלושטיין - עוזר המנכ"ל, מד"א

אורי שחם - רל"ש מנכ"ל, מד"א

עידו רוזנבלט - מנהל מערכות מידע, מד"א

צביקה בנדיק - סמנכ"ל ארגון ופיתוח, מד"א

רונן בשארי - מנהל אגף מבצעים, מד"א

גיל מושקוביץ - סמנכ"ל מבצעים, מד"א

ד"ר אשר מוזר - שירותי הדם, מד"א

אלון פרידמן - סמנכ"ל כספים, מד"א

ד"ר אלי יפה - סמנכ"ל קהילה, מד"א

רמי מילר - פרמדיק ראשי ומנהל אגף הרפואה, מד"א

שאול אברמוביץ' - מנהל אגף ארגון ומינהל, מד"א

איתמר אברמוביץ - מנהל אגף הדרכה והסברה, מד"א

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר תרגומים

סיור ועדה במוקד הלאומי של מד"א - סיור מעקב דיון בנושא: פערים של חיים ומוות בזמני הגעת אמבולנסים בין מרכז לפריפריה

הכבוד של מד"א לארח אותך ואת הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. אדוני היושב ראש, אני מבקש להציג בפניך, בפני חברי הוועדה, שלא כל כך נמצאים פה, את מגן דוד אדום. תודה על הזמן, על זה שהקדשת את הזמן ומצאת את הזמן לבוא למגן דוד אדום, ללמוד קצת על מגן דוד אדום, למרות שלדעתי אתה מכיר אותו, אבל אתה תלמד פה דברים שפחות מוכרים לך בהיבט של אזרח, של פרלמנטר, של מחוקק, ואנחנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל עניין.

ברשותך, בהמשך לדיון שניהלת וקיימת בוועדה, אנחנו מבקשים להציג בפניך את התכנית שהצגנו גם במשרד הבריאות וביקשנו ליישם אותה. כמובן התכנית הזאת תלוית תקציב ואנחנו נברך על כל תקציב שיבוא לעניין הזה. אנחנו מאמינים באמונה שלמה שיש פערים שצריך להשלים אותם ויפה שעה אחת קודם. אנחנו עושים מאמצים רבים לעשות את זה בדרכים שאנחנו יכולים ובאמצעים שניתן ויש באפשרותנו, אבל מעבר לכך כמובן בסופו של יום ללא תקציב בלתי אפשרי לקיים מערך כל כך רחב ולהגיע בזמני תגובה כפי שאתה, וכל אזרח במדינת ישראל, מצפים שמגן דוד אדום יעשה.

בזמנו, אני זוכר שבדיון אמרנו, והמסקנות היו גם, שיש היעדר תקציב. כדי לייצר עוד תחנות ועוד מוקדים באזורים שהם רחוקים ומרוחקים יותר. זו אחת הבעיות הרציניות שאנחנו איתרנו ואנחנו הולכים להיאבק, כבר בזמן הקרוב, בוועדת הכספים, כי אני כמרכז הקואליציה בוועדת כספים, לשנות את המבנה התקציבי של העניין הזה כדי שאתם תוכלו לקבל תקציבים להקים עוד נקודות ברחבי הארץ, כך בעצם זמן התגובה יתקצר. ברור לי שביחס לכוח האדם ולהיקף התחנות שיש כרגע זמן התגובה יחסית טוב, אבל עדיין זמן תגובה ארוך הוא מאחר שיש היעדר תקציב. זה חלק ממסקנות הוועדה.

אני מסכים איתך, אדוני. אנחנו ברשותך נציג בקצרה את האנשים שנמצאים כאן כדי שאתה תדע מי משתתף בביקור שלך. מעבר לכך, בכותרת אני יכול להגיד לך, אדוני, שאין ארגון במדינת ישראל ובעולם כולו שנמצא בפני אתגרים כל כך גדולים וכל כך אמיתיים וכל כך מאתגרים באמת ולא מקבל תקציבים לטפל בזה. זה דבר שהוא בלתי נתפס בשכל, מצד אחד, מצד שני אני חושב שזה דבר שראוי למחשבה, אבל זה נושא שאני לא בטוח שאתה תעסוק בו, אותך מעניין העניין החברתי והצדק החברתי, אבל בהחלט כפרלמנטר אתה צריך להבין ולדעת שהארגון הזה מתמודד עם אתגרים. הוא צריך לתת פה תשובה לכל אירוע שמתפתח ומתגלגל, או עלול להתרחש במדינת ישראל, ומצד שני הוא לא מקבל לכך תקציבים או שהוא נלחם על תקציבים כל יום שני וחמישי כדי לקבל אותם. ברשותך, נציג את האנשים וניגע בנושא כי יש לנו זמן מוגבל לביקור שלך.

(סבב נוכחים)

בוקר טוב. כמו שאמר המנכ"ל, אנחנו נחלק את הביקור לשלושה חלקים, ולא בגלל שזה הסטנדרט הצבאי. דבר ראשון אנחנו נציג בקצרה את הפעילות של מד"א ואיך הפעילות הכללית למעשה מנסה כל הזמן לשפר את השירותים שניתנים לאזרח וזו התפיסה הכללית. אני אציג את המצגת, לאחר מכן סמנכ"ל מבצעים יציג את התכנית שלנו לשיפור ולטיוב שירותי החירום במדינת ישראל. לבסוף אנחנו נזמין אותך לעשות סיור קצר במוקד השליטה של מבצעים, שתוכל לראות הלכה למעשה איך הדברים נעשים.

אז כמו שציין המנכ"ל, מגן דוד אדום זו אגודה סטטוטורית, זאת אומרת הוקמה בחוק, יש חוק מגן דוד אדום שמטיל עלינו תפקידים מאוד מאוד ספציפיים שהורחבו גם בתקנות, אחד מהם זה שירותי עזרה ראשונה לכלל האוכלוסייה. הרבה מאוד אנשים חושבים שמגן דוד אדום זה שירות אמבולנסים, זאת אומרת אני אתקשר למגן דוד אדום, יבוא אמבולנס. אבל שירותי עזרה ראשונה, אנחנו רואים את זה כמשהו הרבה יותר רחב, כאיזה שהוא סיוע לאזרח בכל מצב שהוא נמצא.

אני אציג בפניך בהמשך, אנחנו מתכוונים להרחיב את השירותים שלנו למצב שבו אנחנו רוצים להגיע למצב שאזרח לא יצטרך להגיע למיון בערך בשלושה מתוך עשרה מקרים. תושב קרית שמונה, במקום לכתת רגליו למיון זיו בצפת, יוכל פשוט מאוד לקבל שירות בבית שלו מבלי להידרש לנסיעה של 40 דקות, לשהות ארבע שעות במיון ובסופו של דבר אנשים - - -

זו תכנית חדשה שהצגנו אותה רק עכשיו למשרד הבריאות והם בתהליך.

חשוב לנו מאוד להגיד שלמרות שאנחנו ארגון שיש לו תפקידים לאומיים, כי בסופו של דבר כשאתה שואל אזרח במדינת ישראל מי יבוא ויעזור לך בשעת חירום, כשאתה שואל את משרדי הממשלה ואת המחוקק מי יבוא, התשובה הטבעית היא מגן דוד אדום ואנחנו חושבים שזה נכון וזה ראוי שיהיה ככה, אבל אנחנו לא ארגון ממשלתי וזה עושה לנו בעיה קשה מאוד.

אתם רוצים להפוך לארגון ממשלתי?

אנחנו לא יכולים בגלל היבטים של - - -

תאמינו לי, לא כדאי לכם.

זה נכון, אתה צודק.

אבל הם לא יכולים כי הצלב האדום אוסר עליהם את זה.

יותר טוב, להיות ארגון ממשלתי זה רק חיסרון, זה לא יתרון.

יש פה גם יתרונות, זאת אומרת הרבה מאוד פעמים הדברים והקידום של הנושאים נעשה הרבה יותר מהר בגלל שזה לא ארגון ממשלתי. יש פיקוח, יש בקרה ואין בירוקרטיה. אבל מצד שני, כשאתה מסתכל על ענייני תקציב, וזה הנושא שאתה עסקת בו בעיקר, אז אתה רואה שבסופו של דבר מגן דוד אדום לא מתוקצב בבסיס התקציב לצורך הפעילות שלו. דוגמה פשוטה, בשלוש השנים האחרונות קיבלנו תקציב להיערכות למצבי חירום שבשגרה. מה זה מצבי חירום בשגרה? תאונת אוטובוס על כביש 1. בערב שבת הייתה תאונת דרכים של מיניבוס עם מעל עשרה נפגעים שם, אותו דבר היו יכולים להיות שם 30 נפגעים. האמבולנסים שאנחנו מחזיקים ככוננים במודיעין ומחזיקים בראשון לציון וזה שאנחנו מחזיקים 30 אמבולנסים באילת, למצב שתהיה תאונת דרכים בכביש 12, הדבר הזה לא מכוסה על ידי ממשלת ישראל. כן מצפים שיהיה מענה לאזרח וכן האזרח זכאי לתשובה, אבל אף אחד לא מתקצב אותי.

בסופו של דבר כשאנחנו מתקצבים את שירותי האט"ן שמתוקצבים, הם מתוקצבים בחסר שנים. שנים הם מתוקצבים בחסר כי התקציב נשאר אותו דבר, תיכף אני אראה לך את זה, אבל מגן דוד אדום לא מקבל שיפוי למרות שהעלויות הן הרבה יותר משמעותיות. בסופו של דבר כסף שמגיע מהממשלה, לא הולך שקל אחד למשכורות, הכול הולך לשיפור שירותים לאזרח.

חלק למשכורות גם.

זה חלק מהכסף הכללי, אבל כשאנחנו מקבלים כסף להיערכות לשיפור מענה לאירוע חירום שבשגרה אנחנו מתקצבים מזה כוננות, בסופו של דבר זה לאזרח.

כמה מתנדבים יש?

14,000, מתוכם חצי מתנדבי נוער. תסתכל פה מסביב, כל מי שיושב מסביב לשולחן הזה היה מתנדבי נוער. תמיד אני אומר, חוץ מד"ר מוזר, הוא לא היה מתנדב נוער, הייתה לו בגרות טובה, אז הוא הלך להיות דוקטור. אנחנו מתנדבי נוער, הלכנו להיות פרמדיקים, לא הייתה לנו בגרות.

כשאני מסתכל עוד על התקציב, בערך 50% מההכנסות מגיעות מנסיעות באמבולנסים. אגרה שהאזרח משלם בגין הסעה באמבולנס. עכשיו, בא האזרח ושואל אותי 'למה אני צריך לשלם על זה?' מאחר שכשחוקקו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא הייתה דרך אחרת להתחשבן עם המבטח, עם הקופות, או עם ביטוח לאומי, אז אמרו, האזרח הוא זה שישלם את הכסף. לכן אזרח היום שמפונה באמבולנס מקבל הודעת חוב, אגרת חוב, ואחרי שהוא מסיים הוא צריך ללכת לקופת חולים לבדוק את הזכאות שלו להחזר. שבעה מתוך עשרה אנשים זכאים להחזר, זאת אומרת 70% מתאשפזים זכאים להחזר. תשאל אותי האם אנחנו מקבלים 70% מקופות החולים? התשובה היא לא, ולמה? כי האזרח לא פונה לקופת החולים לקבל את ההחזר שמגיע לו, כי הוא מבוגר, כי אין לו זמן להתעסק - - -

מה עם רעיון שבו לא נצטרך יותר שהאזרח יעשה את זה, זה יתבצע ישירות?

זה מה שאנחנו עושים - - -

הגענו להסדר כבר עם קופות החולים.

עם מכבי זה כבר נעשה.

גם עם כללית הגענו להסדר, היום אנחנו חותמים איתם על הסדר ואז אנחנו למעשה מתחשבנים ישירות עם הקופה על כל מקרה שיש זכאות לחולה או לפצוע - - -

אני יכול להגיד שאחד החסרונות הבולטים של השיטה, כי הרי אי אפשר לבוא בטענות למד"א, מד"א צריך לכלכל את עצמו ולהחזיר את ההוצאות שלו, אז הוא צריך להשיג את הכסף, אבל זה אולי הדבר שהכי מעיק על האזרח. העניין שהוא צריך לקחת את האחריות ולהתקשר לקופת החולים ולעשות את מה שצריך וקופות החולים לפעמים מערימות קשיים ואז פתאום מכתבי התראה, וזה גם פוגע בשם של מד"א - - -

לגמרי.

- - - כמי שכזה פוגע באזרחים חלילה, וברור שזו לא הסיבה. אני רק אומר שיכול להיות שבאמת ההסדר הזה הוא קריטי ואם אתם לא מצליחים להגיע אליו בהבנה, אז אולי אפשר ללכת לזה אפילו בחקיקה.

אז, אדוני, אנחנו למעשה קידמנו הצעת חוק, יחד עם חברת הכנסת שולי מועלם ואכרם חסון - - -

שתי הצעות חוק.

שלמעשה באות ומסדירות את זה. באו הקופות ונבהלו מהצעת החוק ואמרו 'בואו אנחנו נגיע איתכם להסדרים'. אני הגעתי איתם להסדרים, כמעט עם כל הקופות, פרט לשתי הקופות הקטנות, שאני מניח שאחרי - - -

איזה, מאוחדת ולאומית?

כן. מכבי היו ראשונים, מכבי היא קופה מעולה, אנחנו עובדים איתם שנתיים בהסדר. כללית, עכשיו חתמנו איתם הסכם. אבל אני אומר לך, אדוני, שההסדר הזה הוא הסדר שצריך לעבור חקיקה, זה לא יעזור כלום. בסופו של יום, אם הוא לא יעבור חקיקה, מד"א יהיה חייב לתת להם הנחות שהם מעבר לזה וזה עושה בור תקציבי בסופו של יום וברגע שאתה מוציא מכאן אתה צריך להכניס מכאן. אין דבר כזה, יש חוק וכולם צריכים לעבוד על פי החוק. זו דעתי, אבל נדבר על זה אחר כך.

רק עוד מילה אחת, הבקשה שלנו הייתה וזו הצעת החוק שכרגע הולכת לוועדת השרים, זה בכלל לקבל את התשלום מביטוח לאומי ישירות. ב-1994, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, למעשה ההסדר היה דרך קופות החולים, היום מה קורה?

היום מי משלם את זה?

היום קופות החולים מתעשרות על הגב שלנו, כי הכסף שלנו מגיע לקופת חולים ולביטוח לאומי במקום שיגיע אלינו. אם ביטוח לאומי ישר יעביר את הכסף אלינו, אל"ף, אנחנו נוכל לממש הרבה יותר זכאות של אזרחים ובי"ת, להוריד את הכסף לאזרח כי אנחנו נקבל את כל הכסף שמגיע לנו.

שבין כה וכה ביטוח לאומי מקבל את זה.

שכרגע הוא משולם וקופת חולים נהנית ממנו. קופת חולים כללית היום חייבת לנו סדר גודל של, עכשיו סגרנו איתם את ההסכם עם המנכ"ל, על 50 מיליון שקל שהם החזיקו כבר עשר שנים אצלם ולא העבירו אותם למד"א. במכבי יש 30 מיליון שקל. יש 120-140 מיליון שקל בקופות חולים שהם שייכים למד"א ולא משחררים. כמובן כל זה גורר אזרחים שלא מימשו זכאויות.

אתה צריך להבין, אדוני, שהיום למגן דוד אדום יש 200 מיליון שקל אנשים שחייבים להם כסף בחוץ, כולל הרשויות שחייבות כ-30 מיליון שקל ו - - -

זה יוצר לכם גירעון או שאתם בסדר?

לא, אנחנו מאוזנים. אנחנו 12 שנה לא בגירעון.

למרות שמוציאים את המיץ למשרד הבריאות, אבל לא בגירעון.

האמת שמשרד הבריאות בסדר איתנו. אנחנו אחד הגופים היחידים, אני חושב, במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות שמתייעל לא בגירעון. כל הקופות שלהם, סליחה, כולם מתנהלים בגירעון. אנחנו לא, אנחנו היינו כבר בגירעונות, היו לנו כבר תכניות הבראה, היו פה משברים ענקיים אל מול העובדים, אנחנו לא רוצים לחזור לזה, אדוני.

רק דבר אחד לגבי הגבייה, למרות שהאזרח, כמו שאתה אומר, מקבל מכתב התראה ונוסף ריבית או הצמדה, הכול לפי החוק, אנחנו לא מגיעים למצב שבו אנחנו מוציאים מיטלטלין מהבית של האזרח. אנחנו כן נבוא ונעשה רישום מיטלטלין, לא יהיה מצב שנבוא וניקח לבן אדם, לא יודע מה, מקרר מהבית בגלל שיש לו חוב למד"א. זאת אומרת עדיין יש לנו את החובה הסוציאלית כלפי האזרח שלא ייקחו - - -

ההכנסות מהסעות נקבעות על ידי שר האוצר ושר הבריאות ומאושרות על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

זה נחשב לאגרה.

50% מההכנסות. עוד 17% מההכנסות זה אספקת דם. מגן דוד אדום אוסף דם מהאזרחים, בודק, מספק לבתי החולים עבור מחיר שנקבע על ידי ועדת המחירים של משרד האוצר. גם המחיר שהיום אנחנו מקבלים, ושהוא עלה בשנים האחרונות אחרי קרבות מרים, עדיין הוא לא משקף את העלות האמיתית שאנחנו בדקנו אותה על ידי גורם חיצוני. אנחנו מקבלים סדר גודל של 200 שקל למנת דם שאנחנו מספקים, בארצות הברית מקבלים 200 דולר למנת דם, באנגליה 150 פאונד למנת דם ועדיין פה הרבה מהדברים בשקית הדם, היא שקית שאנחנו גם מקבלים בתרומה, ועדיין יש פה גירעון, ושוב, גם זה מפוקח על ידי המדינה בסופו של דבר. שני שליש מההכנסות של מד"א הן למעשה בפיקוח ממשלתי.

ואז יש לנו את קניית השירותים על ידי ממשלת ישראל. בשנת 2016 זה היה קצת יותר גבוה, זה היה 11%, בשנת 2017, עוד לא כל התקציב התקבל, אבל תראה כמה סעיפים שבגינם אנחנו מקבלים או שמדינת ישראל קונה שירותים.

החלטת הממשלה להגביר את השירותים בגבול הצפון. זאת אומרת שלמרות שנגיד מבחינה מבצעית רפואית צריך שם מספר מסוים של אמבולנסים, אנחנו מציבים פי אחד וחצי אמבולנסים באזור הזה. החלטת ממשלה. לפי הבדיקות שלנו זה עולה 4 מיליון שקל, רוצים לתת לנו על בסיס התקציב 3.7.

לא רוצים, נותנים, נתנו.

למרות שהגדילו, כלומר עשו עדכון בין 2016 ל-2017, היה עדכון משמעותי לתקציבים שזה יפה.

נכון, צריך להגיד לטובתם ובאמת עם הרבה הערכה למשרד הבריאות, שהם הכירו בפערים שלא הכירו בהם למעלה מעשור. אני חושב שמגיע להם הערכה על זה, כי באמת הרבה שנים - - -

כן, כל הסעיפים האלה, אתם מדברים על תקציב 2016-17?

כן, זה 2017.

אני רוצה להראות לכם מכתב מהשר ליצמן, הוא כתב לי מכתב, אז כשעשינו את הדיון הוא אמר שזה דיון חשוב ואז הוא אמר שלפריסה ותקינה של נקודות ההזנקה של אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ ברחבי הארץ, יש משמעויות תקציביות גדולות ואין לו את האפשרות הכלכלית והוא מבקש מאיתנו לפעול במסגרת ועדת הכספים, שמשרד האוצר יתייחס לסוגיה ושייתן מענה תקציבי. אם הוא ייתן מענה תקציבי, אז הוא יפנה אותו אליכם לטובת הרחבת נקודות ההזנקה.

בהחלט.

אז יש כבר תגובה של השר לעניין הזה, כל הכבוד.

צריך גם את תגובת שר האוצר גם.

אז עכשיו זה השלב הבא, בסדר גמור, יופי.

כן, אבל בהחלט אנחנו תומכים.

בסופו של דבר, כמו שהמנכ"ל אמר, למרות שמשרד הבריאות עושה מאמצים לעמוד באמת בדרישות שאנחנו צריכים, בכל שנה זה דיונים מחדש על כסף שמגן דוד אדום מקבל מהממשלה. לא נכנס כסף לבסיס התקציב, השנה 67 מיליון שקל חסרים בין מה שאנחנו חושבים שצריך לבין מה שכרגע נמצא בהסכם. אז גם אם זה לא 67 וזה יהיה 40, עדיין זה פער שצריך לכסות עליו ואי אפשר כל שנה להתחיל מחדש ולהתעסק עם זה.

מבחינת כמויות של אמבולנסים וכמויות של - - - כל 38 שניות במדינת ישראל בממוצע מוזנק אמבולנס, מעל 800,000 הזנקות חירום בשנה והמספר הזה עולה באופן קבוע בין 2% ל-3% בכל שנה. מערכת הבריאות נהיית טובה יותר, אנשים מודעים יותר לשירות, גם בגלל פעילויות שאנחנו עושים וזה מחייב אותנו לעשות פריסה.

אנחנו מפעילים היום סדר גודל של 1,000 אמבולנסים ואמבולנסים לטיפול נמרץ כשבמשמרת הפעילה הגדולה מופעלים בערך שליש מהם. זאת אומרת בערך 350 אמבולנסים מופעלים, אז למה אנחנו צריכים עוד 650 אמבולנסים? בדיוק למצבים האלה של העלאת כוננות, של לשים באילת 20 אמבולנסים במקום 3 אמבולנסים, שאם היינו צריכים לכסות רק את התגובה של מה שיש בתחומי העיר. כלומר שני שליש מהאמבולנסים אנחנו מחזיקים למצבים שבהם יש צורך בפינוי.

אדוני יושב ראש הוועדה, זה מה שיש למדינת ישראל למענה לחירום. יש אמבולנסים פרטיים, אנחנו מכירים את זה, אבל הם לא מתעסקים בחירום, הם לא - - -

לא, אמבולנסים פרטיים מתעסקים בלהוביל אנשים לבתי חולים וכדומה.

לגמרי.

אבל זה נותן את המענה גם במצבי חירום של המדינה, כי גם הצבא בעצם מתבסס על מד"א. זה מענה מאוד משמעותי, אני לא רוצה להרחיב מעבר לזה, אבל - - -

ובמגמה להגדיל את זה בצורה משמעותית הייתה ועדה שקבעה שצריכים להגדיל את סד"כ האמבולנסים.

כן, בלי להיכנס לפרטים.

זה צריך לגדול, זה יגדל לבסביבות 1,400-1,500 אמבולנסים בשנים הקרובות, הכול בהתאם ל - - -

כל אמבולנס זה 2 מיליון שקל.

ההפעלה שלו כן, אבל הכלי, אנחנו צריכים כלים עכשיו כדי לעבות את סד"כ החירום. אמבולנס עולה 80,000 דולר, אבל למעשה אנחנו גם במגעים עם משרד הבריאות, חיי מדף של אמבולנס עומדים על כעשר שנים, מבחינת החוק, אנחנו רוצים שהסד"כ של האמבולנסים שהולכים לחירום יהיה 15 שנה, כמו בצבא, פשוט להגדיל אותם ולהאריך אותם. אנחנו עובדים על זה עכשיו מול משרד התחבורה, ומשרד הבריאות תומך בעניין.

גם הצבא מתבסס על מד"א בחירום.

אני העברתי לצבא, הם ביקשו ממני אמבולנסים שהם לא יכולים למלא את המשימה של פלר"גים (פלוגות רפואה גדודית) שהם צריכים להביא לנו לתוך מגן דוד אדום בשעת חירום, אז נתתי להם 10 אמבולנסים, גיירנו אותם, כלומר חיילנו אותם, הם מעל עשר שנים, למעשה העברנו אותם לרשויות הצבא שהם יסמיכו אותם כרכב צבאי לכל דבר. השארנו את המדבקות של התורמים שלנו והכול, אבל העברנו אותם כדי לא להוציא אותם משירות.

אנחנו מכניסים בערך 100 אמבולנסים חדשים לשנה לשירות. בגלל התחלופה הזאת כל ה-100 אמבולנסים האלה מגיעים מתרומות.

כל האמצעים של מגן דוד אדום, כל המבנים של מגן דוד אדום, כל הציוד של מגן דוד אדום, הכול הכול נרכש מכספי תורמים, אנחנו לא קונים כלום מכסף ישראלי.

היום מפעילים מעל 400 אופנועים לתגובה מיידית על ידי גדוד הכוננים שלנו, תיכף אנחנו נזכיר אותם, עד סוף השנה אנחנו מתכוונים להגיע למעל 500 אופנועים ואנחנו מפעילים שני מסוקים, אחד יושב בפורייה ואחד יושב בשדה תימן ליד באר שבע. זה מה שגורם למעשה לפצועים, לחולים, ליולדות בפריפריה להגיע לבתי חולים מתקדמים הרבה יותר מהר מאשר היה בעבר.

הייתה תאונת דרכים בכפר מסעדֶה לפני מספר ימים עם פצוע קשה. במקום שהפצוע ייסע באמבולנס מבית חולים זיו בצפת שלמעשה לא מסוגל לתת לו טיפול רפואי מאוד מתקדם, הוא יכול רק לייצב אותו אולי בשלבים הראשונים ואז צריך להעביר אותו לרמב"ם, טס לשם מסוק, לקח אותו מרמת הגולן לבית חולים רמב"ם ב-40 דקות. זה יתרון לפריפריה שממש מביא את אנשי הפריפריה לרפואה המתקדמת.

אנחנו הולכים לפתוח עוד אחד באילת בזמן הקרוב.

עוד מסוק?

כן.

כמה עולה מסוק?

זה ההפעלה שלו. זה לא כמה המסוק, כי יש כל מיני שיטות, אבל ההפעלה שלו זה בסביבות 8-10 מיליון - - -

העלות של מסוק זה בין 8 ל-10 מיליון דולר.

כן, העלות להפעלה, כי זה שני טייסים, שני פרמדיקים, כלומר זה סיפור.

אנחנו הולכים לרכוש כנראה.

אבל זה חשוב שם לאילת, כי בית החולים שם מאוד קטן.

אנחנו בדקנו עכשיו תכנית ליסינג עם חברת מסוקים, את המסוק של אילת אנחנו כנראה נפעיל באופן עצמאי ולא עם חברת אל-על, אנחנו ניקח חברת תעופה אחרת. אנחנו בודקים את הנושא הכלכלי של זה.

לא, הסיפור הוא לא זה.

הוא לא מפסיד כסף, בוא נתחיל עם זה.

הוא לא מפסיד, כי משרד הבריאות מכסה את העלות, זה בסדר.

נכון, בגלל שמסבסדים. הלוואי שהיו מסבסדים את השירות של מד"א כמו שמסבסדים את השירות של המסוקים.

של הפריפריה. אתה רואה? זה רק לטובת הפריפריה.

זה חשוב מאוד.

אני בטוח שבראייה כוללת, כשלא מסתכלים רק על כמה עולה המסוק, זה מכסה.

אני חושב שהראייה על אילת היא ראייה חשובה של משרד הבריאות ואני אומר לך, אני באמת חושב שהם עשו פה צעד ענק, אמיתי. אנחנו שנתיים-שלוש מדברים על זה ובאמת השנה - - -

מאילת לסורוקה במסוק כמה זמן זה?

פחות מ-50 דקות, להערכתי.

במקום שעתיים וחצי נסיעה באמבולנס.

זה משמעותי מאוד, מכיוון שבן אדם שצריך לעבור צנתור או בן אדם שעובר אירוע מוחי, הוא צריך לקבל תרופות בטווח הזמן המיידי, בטווח הזמן של שעת הזהב, זה מאוד חשוב ומאוד קריטי. לכן אני חושב שפה המהלך של משרד הבריאות הוביל יחד עם מגן דוד אדום הוא מהלך ענק. ענק.

דיברנו על 14,000 מתנדבים, מתוכם 7,000 בני נוער. השאר זה אנשים שיש להם מקצועות חופשיים והם באים להתנדב ולעשות פעילות במסגרת מגן דוד אדום. בערך 4,200 זה כוננים. כוננים זה אנשים שיש להם ציוד רפואי אצלם באוטו או באחד מה-450 האופנועים שאנחנו מפעילים ולמעשה הם מוזנקים ראשונים. אני לא אגיד עד הגעת האמבולנס, הם מוזנקים ראשונים כחלק מהמערך, הרבה פעמים הם מגיעים לפני שמגיע האמבולנס, לפעמים הם מגיעים יחד עם האמבולנס ומסייעים לטפל.

אנחנו הכנסנו מיזם חדש של האופניים החשמליים. זאת אומרת באנו ואמרנו לאנשים 'אנחנו ניתן לך אופניים חשמליים עם ציוד רפואי לטיפול ראשוני בדקות הראשונות, עד שמגיע כונן או עד שמגיע אמבולנס, תהיה כונן אצלך בשכונה'. זה זוכה להצלחה ממש מסחררת.

כמה יש כאלה כבר?

כרגע אנחנו בפיילוט של 15 ובסוף אוקטובר אנחנו מכניסים עוד 200, אחרי זה עוד 1,000.

כשהייתי מתנדב היינו רצים ברגל. ממש היינו רצים ברגל.

הנושא של הבטיחות הוא קריטי כאן, צריך להיזהר.

קודם כל מבחינת בטיחות עשינו כמה דברים שהם קריטיים. לא נתנו לאף מתנדב שאין לו תיאוריה לנהוג בזה, יש קורס ייחודי של מספר ימים, חלקם מספר שעות לבוגרים, אבל אנחנו מאוד מאוד מקפידים וגם זה עניין של אחריות. ילד שהוא מתחת לגיל 17 לא ינהג בדבר כזה. יש עוד אלף ואחד דברים שאנחנו נוגעים בהם, בנושא בטיחות בעיקר, כולל קסדות, כולל ציוד, כולל הכול.

אנחנו קצת מעל 2,000 עובדים. אנחנו כל הזמן בגדילה, אנחנו מאוד מנסים להגדיל את מספר האנשים שלנו שעובדים בשטח. מתוך ה-2,100 עובדים 75%, משהו כזה, אנשים שהם עובדי שטח. זאת אומרת אם אתה תסתכל על רמת הניהול ורמת המנהלה, היא מאוד מאוד דקה, הכול מוקדש כדי שבאמת השירות בשטח יהיה טוב ויעיל. אלה האנשים שמתעסקים, מה שנקרא שהלחם והחמאה שלהם זה הצלת חיים.

אני חושב שהרבה יותר מאנשי השטח, אבל, שאולי, תקן אותי.

עם בנק הדם.

עם בנק הדם, בנק הדם זה שטח.

מעל 80%.

כשאנחנו באנו ואמרנו שאלה האנשים שמתעסקים בהצלת חיים, באנו ואמרנו, רגע, אנחנו כנראה מפספסים אוכלוסייה גדולה של אנשים שעשו הכשרה רפואית במסגרת השירות הצבאי שלה, או במסגרת הקריירה שלה ועדיין יכולים לבוא ולעזור. ויצאנו בקריאה לאנשים שיבואו להיות נאמני חיים, שבמקרים של החייאה יוזנקו למצבים כאלה ולמעשה יתחילו את הטיפול הראשוני עד שמגיע מישהו. תוך שנה הצלחנו לגייס מעל 17,000 איש. זה רק מראה, מבחינתנו, על הערבות ההדדית שיש בחברה הישראלית, שאומרת ש'אני אולי לא רוצה לבוא להתנדב בכל יום, אבל כן אם קורה משהו לידי, לשכן שלי, למישהו שקרוב אליי, אני כן מוכן ללכת ולהציל את החיים שלו'.

כולל רופאים, אחיות, אנשי צוותים.

כל מי שיש לו למעשה הכשרה רפואית. מד"א פרוס בארץ ב-11 מרחבים. אנחנו מפעילים מחוזות בחירום, בצפון מחוז הצפון ובדרום מחוז דרום, כשיש תשעה מוקדים מרחביים ומוקד אחד ארצי.

בעבר גבולות הגזרה שאתה רואה בין המרחבים האלה היו גבולות גזרה קשיחים, זאת אומרת אמבולנס שהיה נוסע מתל אביב לירושלים ומפנה, בעבר, לא היה עושה משימות בירושלים, כי הוא שייך לתל אביב, במרכאות. אגב, אתה תראה את זה בארגוני חירום אחרים, ניידת סיור של תחנת פתח תקווה לא תענה לקריאה בראשון לציון בגלל שהיא לא שייכת לשם. ואני לא אומר את זה בהתרסה או משהו כזה, זו שיטת העבודה אצלם. אצלנו שמנו את האזרח במרכז, זאת אומרת שהאמבולנס הוא משאב ארגוני, איפה שהאמבולנס נמצא, אם הוא הקרוב ביותר, הוא זה שייצא לקריאה, ולכן כל המשאבים במגן דוד אדום הם משאבים ארציים, החובש, הפרמדיק, תורן המוקד, מתרים הדם באמבולנס, הם כולם משאבים ארגוניים, ואז ברגע שיש לנו 17,000 איש שמוכנים להגיע לקריאות חירום, שהם לא מתנדבי מד"א בפועל, ויש לנו 4,200 כוננים ו-350 אמבולנסים מופעלים ב - - -

רק צריך לשאול אם מותר, לא יודע אם - - -

אז אנחנו מגיעים למצב שתוך פחות מחמש דקות בממוצע ארצי יש מישהו ראשון ששם יד על החולה, פצוע, יולדת. בזמנים שהוצגו בזמנו ושעליהם התקיימו הדיונים בוועדה, מה נבדק? נבדק זמן הגעת האמבולנס. עכשיו, בוודאי שזמן הגעת האמבולנס, לדוגמה, ברמת הגולן, הוא יהיה ממושך כי אט"ן שנמצא בקצרין יוצא לקריאה עכשיו והוא מטפל בחולה בקצרין, אז החולה השני יצטרך לקבל טיפול מאמבולנס שנמצא רחוק יותר, ולצערנו, דרך אגב, זו הייתה הפנייה. הפנייה לא התייחסה למגיב ראשון, לנאמן חיים שמגיע, לכונן שמגיע. גיל יציג את זה אחר כך, אבל במקומות שבהם אנחנו מזהים שזמן תגובת האמבולנס הוא ממושך או לא עומד במה שאנחנו רוצים אנחנו מעבים משמעותית שם את כל הנושא של הכוננים ואת הנושא של נאמני חיים.

ואופנועים.

ואופנועים כמובן, האופנועים יחד עם הכוננים, כי המטרה הראשונית בסופו של דבר היא תחילת טיפול. נכון, האמבולנס הוא חשוב, נכון האמבולנס זה אמצעי פינוי שבסופו של דבר מביא את החולה לבית חולים, אבל כשיש מצב מסכן חיים מה שחשוב זה זמן תחילת הטיפול הרפואי. זה לא רק שמתחיל בשטח, אלא מתחיל כבר במוקד.

כשבן אדם מתקשר למגן דוד אדום זמן מענה טלפוני של תורן המוקד עומד על בין שלוש לשש שניות, תראו את זה בסיור שלכם, וזה משהו שהוא מנוטר. זה צילום מסך, אבל תראו את זה בפנים, זה משהו שהוא מנוטר כל הזמן. המענה שניתן ניתן קודם כל על ידי בן אדם שהוא איש רפואה בבסיס שלו.

אני תוך כדי גם אדגים ליושב ראש. אני לוקח סיכון. 101, רמקול, נתחיל לספור כמה צלצולים. אחד, שניים (עונים – 'מד"א, מדברת מור'). סליחה, זה רק בדיקה. תודה. אחרי שלושה צלצולים, שלוש שניות.

כן, זמנים מדהימים.

הזמנים אצלנו, זמני התגובה, אין לזה אח ורע בעולם.

התפקיד של מור, שכרגע ענתה לשיחה, בראש ובראשונה זה לזהות שיש מצב חירום מסכן חיים אצל הבן אדם מעבר לקו ולהדריך אותו טלפונית מה לעשות. כרגע אנחנו שמים בצד את הכתובת, מה קרה, יש מצב חירום, יש עכשיו תינוק שלא נושם, קודם כל היא תסביר מה לעשות. קודם כל, זה התפקיד שלה ואז למעשה הטיפול לא מתחיל כשהאמבולנס מגיע, אחרי עשר, שמונה, תשע דקות, אלא הוא מתחיל פה, אחרי 15 שניות, וזה קריטי במצבים מסכני חיים.

לכן אנחנו מתנגדים ל-911. ועדה שהקים דאז השר לבטחון פנים ובדקה את הנושא יחד עם משרד הבריאות, עם המשנה למנכ"ל ועוד מספר בכירים במערכת, מפיקוד העורף וכו', הם בדקו האם נכון לאגם ולעשות מספר אחד שהוא מספר חירום והוא למעשה המספר שינתב לכל ארגוני החירום. בסופו של יום, בשורה התחתונה, אם יעשו את הדברים האלה, אנחנו לא נתנגד לזה, אנחנו לא נצא על זה למלחמה, אבל פה מסכנים חיים. זו דעתנו המקצועית, הבענו אותה, גם הוועדה אמרה את דברה, אני חושב שנושא של 911 שנבדק עשר פעמים על ידי ועדות מקצועיות ועכשיו עולה לסדר יום הוא פשוט דבר שאסור שיקרה. אבל זה נושא ש - - -

אני אומר, כיוון שהייתי חברה בוועדה, אני יכולה לומר, בדקנו גם את מוקדי המשטרה - - -

הסמפכ"ל היה ראש הוועדה.

אנחנו במשרד הבריאות ראינו, כמוקד מתווך, פשוט הדבר שהוא יעשה, הוא יאריך את זמן התגובה, עד שאותה מור או מישהו שהוא איש שיש לו הכשרה רפואית, ייתן את המענה הרפואי, כלומר זה לא יעשה שום דבר חוץ מאשר להיות מוקד מתווך שמאריך את זמן הטיפול. אגב, אורי סיפר על ההדרכות של ההחייאה. הנושא הזה הוא קריטי. כפי שהוא אמר, משרד הבריאות אפילו הכניס את זה לתכנית מדדי האיכות שלנו כי אנחנו בודקים, מוודאים שאכן נעשית החייאה בכל מקרה והנתונים שהתפרסמו לפני פחות מחודש מראים שהנתונים מצוינים.

יש לכם במערכת טכנולוגיה של ג'י.פי.אס, זאת אומרת מרגע שמישהו חייב, בדיוק מאיפה הוא חייג?

תיכף אנחנו נדבר על זה.

קודם כל ככה, כל האמצעים של מד"א, האמבולנסים, האופנועים, כולם מאוכנים ג'י.פי.אס. התשובה היא כן, זאת אומרת יש בעיה חוקית בנושא האיכון, אבל אני תיכף אראה לך איך מצאנו פתרון שעומד בדרישות החוק הנוכחיות ועדיין מצליח לאכן ולאתר את המתקשר. אני אומר גם שכל האמבולנסים וכל האמצעים של מד"א מאוכנים ג'י.פי.אסית כבר כמעט 20 שנה, ואז ברגע שאתה יודע איפה האמבולנס או איפה האמצעי המגיב ואיפה החולה מאוד קל לחבר.

לא, אם הייתה מערכת, לא יודע, אולי היא קיימת, אם הייתה מערכת נניח שמישהו צלצל 101 ואיך שהתחילה השיחה באותו רגע אמבולנס יוצא לנקודה שממנה הוא צלצל. יכול להיות שתוך כדי הוא יגיד שזה לא שם, זה במקום אחר, לא משנה, אבל עדיין ברוב המקרים כנראה מאיפה שמצלצלים זה המקום שצריך להגיע אליו.

חוקית, לפי חוק הגנת הפרטיות, אסור לנו לאכן סלולרית את הבן אדם שמתקשר. העלינו את הסוגיה הזאת בפני חברת הכנסת מיכל בירן.

היא קידמה הצעת חוק, מי שעצר אותה זה השר גלעד ארדן, הוא עצר אותה בגלל שהוא רצה לצרף את המשטרה לתוך הצעת החוק. בגלל הצירוף של המשטרה למעשה הכול נעצר, למה? משרד המשפטים בא ואמר, 'משטרה זה לא הצלת חיים'. חלק מהדברים שהמשטרה עוסקת בהם אלה נושאים פליליים או אכיפה והיא לא מסכימה שכל מי שמתקשר 100 יהיה מאוכן ולכן באו ואמרו קודם כל ניתן למגן דוד אדום. שם זה נתקע, זה נפל בין הכיסאות. עכשיו זה עולה שוב פעם. הבעיה שמיכל בירן מעלה את ההצעה, היא לא מעלה אותה מטעם הקואליציה והסיכוי - - -

חבל, זו הצעת חוק טובה.

נכון, הסיכוי שהיא תעבור, אלא אם כן מישהו מהקואליציה יבוא וייקח אותה, יצטרף או ירים את זה, מכיוון שבסופו של יום זה מציל חיים. אבל אנחנו פיתחנו - - -

אבל, אלי, סליחה שאני קוטע אותך, בסיטואציה הזאת העניין יותר פשוט, כי יש תזכיר חוק ממשלתי שמדבר על איכון אוטומטי של נפגעי אלימות, אבל הוא מתייחס למשטרה ולכיבוי אש, הוא לא מתייחס למד"א. זה עבר קריאה ראשונה וזה כרגע ממתין לדיוני הוועדה, פשוט צריך להכניס לשם את מד"א פנימה, זה הכול.

אני ביקשתי, כתבתי מכתב גם לשרים ולא זכיתי אפילו להתייחסות.

מה אנחנו עושים בינתיים כדי לאתר מקום של מתקשר? אסור לי חוקית להעביר מקום של מתקשר לפי הטלפון הסלולרי שלו, אבל אם הוא מסכים שאני אאתר אותו אז זה עובד. לכן היום אזרח שמתקשר ולא יודע להגיד לי איפה הוא נמצא, אני שולח לו הודעת טקסט שאומרת לו 'ברגע שתלחץ על הודעת הטקסט המיקום שלך יופיע אצלי ישירות במערכת השליטה והבקרה' וזה עובד בצורה טובה. זה לא מושלם, היינו שמחים אם בעצם ההתקשרות זה היה נכנס ליומן המוקד, אבל כרגע זו שיטה שמצאנו כדי להתגבר על הנושא הזה.

דבר נוסף שאנחנו מתמודדים איתו זה ריבוי שיחות. הפיגוע בירושלים שהיה ביום שישי, זה מצב שבו מתקבלות עשרות שיחות. אולי ספציפית בפיגוע בהר הבית לא, אבל עשרות שיחות מתקבלות. מרגע שיש טלפונים סלולריים לכל אחד, כל בן אדם מתקשר כדי לדווח ואז קורה שיש למעשה הצפה של המוקד בקריאות חירום בעוד שהקווים של חירום מוגבלים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיו שיחות ננטשות, זאת אומרת שבן אדם מנתק את השיחה ולכן למעשה לקחנו את כל המוקדים שלנו, תשעת המוקדים המרחביים והמוקד הארצי וחיברנו אותם ברשת טלפוניה אחת. בן אדם שמתקשר עכשיו לצורך העניין למוקד עפולה, אבל כל קווי החירום בעפולה תפוסים, בין אם זה בגלל שיש הרבה שיחות או בין אם זה בגלל שתורני המוקד עסוקים בהדרכת החייאה, במידה שהקווים תפוסים בעפולה השיחה תנותב אוטומטית למוקד הגיבוי לקווי 101 שנמצא כאן במוקד הארצי.

זה גם משמש קטליזטור, זה משמש לנו איזה שהוא חיישן או נותן לנו אומדן אם מתרחש אירוע. אם יש פיצוץ עכשיו בירושלים, זה יכול להיות גלגל של אוטובוס שהתפוצץ או שזה יכול להיות אירוע חבלני. אם חצי ירושלים תתקשר כנראה שזה אירוע חבלני ואז חצי ירושלים מתקשרת לירושלים, הכול עובר למוקד הארצי ואם פה כל הטלפונים מצלצלים כנראה שיש אירוע. אבל יותר מזה, אם פה כל הקווים יהיו תפוסים אז השיחה תעבור למוקד אחר ובסופו של דבר האזרח מקבל מענה מתורן המוקד שהוא הכי זמין באותו רגע. יכול להיות שהוא בכלל יושב בבאר שבע ובבאר שבע אין שום דבר עכשיו, השיחה נדחפת לתורן המוקד לטלפון ובגלל זה אנחנו יכולים לעשות זמן מענה כל כך מהיר, כמו שראית.

ישנם מצבים שהפונה לא יכול לדבר, לאו דווקא ביטחוניים. למשל פונה שהוא חירש אילם. אז אנחנו מפעילים כבר שנים, הפעלנו במשך שנים, שירות של פקס לקבל מענה או שירות של אס.אמ.אסים, אפשר היום להתכתב באס.אמ.אסים לתורן המוקד. ויותר מזה, באפליקציה של מד"א, באפליקציית מד"א שלי אפשר להתכתב בכל שפה. אם הפונה לא מדבר עברית והוא כותב ברוסית לתורן המוקד, המערכת באופן אוטומטי מתרגמת לעברית לתורן המוקד, תורן המוקד עונה בעברית, הפונה מקבל בחזרה את התשובה ברוסית. הכול כדי שבאמת המענה לאזרח יהיה כמה שיותר פשוט, כמה שיותר נגיש, כמה שפחות חסמים.

והחידוש אולי המשמעותי ביותר שהכנסנו זה האפשרות לקבל גם תמונות וגם וידיאו בשירות חי ממקום האירוע, שזה משנה מבחינת תורן המוקד את כל התפיסה, כי הוא כבר לא צריך לדמיין את זירת האירוע. כשאומרים לו שיש תאונת אוטובוס ויש עוד מכוניות מעורבות ומשדרים לו וידיאו הוא רואה בחי במקום האירוע ולא צריך לנחש. זה יכול מאוד להשפיע על המענה.

אירוע של אזרח ירדני ותושב פלסטינאי שנמצאים איפשהו בבקעת הירדן, אחד מהם נופל ונחבל בראש. חייגו 101, לא מאהבת מרדכי, אני תמיד אומר, כי גם מספר החירום אצל הפלסטינאים זה 101. חייגו 101 והגיעו למוקד שלנו. מנסים להבין מה קורה, מצליחים להבין שיש מישהו שנפל, מבקשים מהם בהודעת טקסט לשלוח תמונה ממקום האירוע וזאת התמונה שתורן המוקד מקבל בחי ממקום האירוע. הם בבקעה, אין להם מושג איפה הם, שולחת להם תורנית המוקד, נופר, עוד אס.אמ.אס, אומרת לו 'תלחץ על הלינק הזה ואני אקבל את המיקום שאתה נמצא בו'.

כך היא יודעת לשלוח בדיוק לנקודה את האמבולנס.

היא מקבלת בדיוק נקודות ציון של ג'י.פי.אס לתוך המערכת הממוחשבת ומה שנשאר לה עכשיו זה לקחת את האמבולנס של מגן דוד אדום שנמצא בנקודה הזאת, את הדגל שמאתר בדיוק את המקום שהבן אדם שלח אליו ולהגיד לפרמדיק, 'עכשיו תפנו כאן שמאלה ותיסעו על השביל הזה' וכו' וכו' ולהגיע למקום. שני אנשים שלא דוברים עברית, שלא מתמצאים במערכת הרפואה של מדינת ישראל, אבל שצריכים עזרה והנה, כך הצלחנו לחבר אותם באמצעים טכנולוגיים שהטמענו כאן כדי באמת לאפשר את הנגישות הזאת.

כל האמבולנסים שלנו היום מצוידים במצלמות דשבורד ולכן אפשר גם לראות את הזירה כשהאמבולנס מגיע. הייתה תאונת הדרכים במצפה רמון, תאונת הדרכים המחרידה שנהרגו סבא וסבתא בדרך לטקס הסיום של הנכד שלהם. האמבולנס הראשון שהגיע עצר ברכב הראשון שהוא ראה, אבל תורני המוקד מכאן ראו שלמעשה יש רכב נוסף במרחק של 100 או 150 מטר ממקום התאונה, הם הודיעו לצוותים שבדרך אל תעצרו אחרי האמבולנס הראשון שאתם רואים, כי זה האינסטינקט, אני אומר לכם כמי שעובד בשטח, זה האינסטינקט, לעצור אחרי מי שעצר ראשון, אלא תמשיכו הלאה כי יש זירה נוספת ולמעשה בדרך הזאת המענה לתאונה היה הרבה יותר טוב. זה וידיאו שמקבל תורן המוקד באירוע.

מה שאורי מראה פה זה אולי נראה הכי טריוויאלי שבעולם, אבל ארגון מגן דוד אדום הוא הארגון הראשון בעולם שיש לו את היכולות לקבל וידיאו חי וקבצים ותמונות ממקום האירוע. זה אחד מהדברים או הנושאים החמים היום בעולם, זה נקרא next generation 911, שארצות הברית הציבה לעצמה יעד במוקדי החירום להיות שם ב-2020. אנחנו היום מחזיקים ביכולות האלה, כמו שאתה רואה, כשנתיים, שכל אזרח יכול באפליקציה חינמית לחלוטין לשדר וידיאו וכל קובץ כלשהו, גם קובץ שמע וגם קובץ תמונה לתוך מערכות השליטה והבקרה של תורן המוקד. היכולת של תורן המוקד, בכלל בכל מוקד חירום, לראות זירה ולהבין זירה ולהבין את המשמעויות של זירה זה איזה שהוא שובר שוויון בעולם הזה. אנחנו שמחים שמהפיתוחים שלנו הוצאנו איזה שהיא בשורה ואנחנו הראשונים בעולם בנושא הזה.

עוד דבר אחד לגבי איך מוזנקים הצוותים. ברגע שאמרנו שאנחנו יודעים איפה נמצא החולה, הנפגע, איפה מצב החירום, המערכת עושה שני דברים. קודם כל היא מאתרת את חמשת הכוננים הקרובים ביותר למקום האירוע. אני בכוונה אומר חמשת הכוננים ולא חמשת כונני מד"א, כי זה חמשת הכוננים בלי קשר לאיזה ארגון הם משתייכים. התנאי היחיד הוא שהם משתמשים באפליקציה של מד"א. ושוב, זה לא מתוך איזה אדנות או משהו כזה, אלא כי האפליקציה מחוברת ישירות למערכת הממוחשבת.

היא מזהה את המיקום.

ברגע שעל הטלפון הסלולרי של הכוננים מותקנת האפליקציה של מד"א, היא מזהה את חמשת הכוננים ומשגרת אותם באופן אוטומטי למקום. ואני אגיד את הדברים בצורה בוטה, אם לצורך חמשת הכוננים הם חמישה כוננים של איחוד הצלה, הם אלה שיוזנקו למקום של האירוע, ובלבד שיש להם את האפליקציה של מגן דוד אדום.

לפני שבועיים פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שקובע בדיוק את המתווה שעכשיו אורי הסביר, באמת להפעלה של כוננים, לא משנה מד"א או איחוד הצלה, ובתנאי שיש להם את האפליקציה. זה נמצא עכשיו בשלב סופיים של יצירת ממשק בין שני המוקדים.

איחוד הצלה רוצים לשים את האפליקציה?

לפי החוזר הם אמורים.

מירי, דרך אגב, המצב הזה הוא לא בעקבות פרסום החוזר.

אני יודעת, אבל עדיין להוריד את האפליקציה.

זה משנת 2012 ככה. האפליקציה מראש תוכננה כדי לאתר את האמצעי הרפואי, נקרא לזה, בלי קשר לאיזה וסט הוא לובש, זה באמת לא מעניין. השיגור של הכוננים הוא אוטומטי, למה הוא אוטומטי? כדי לחסוך זמן, כי בסופו של דבר אין לי מה לבחור, זה מישהו שהוא כונן בסביבה. ברגע שהוא כונן ואומר שהוא מוכן לצאת, אז אני קודם כל שולח את ה - - -

דבר שני שהמערכת עושה, היא נותנת המלצה לתורן המוקד לגבי איזה רכב הצלה הוא הכי רלוונטי לשיגור לאירוע. זה מתחשב במה מצב החירום, האם רכב ההצלה כרגע הוא עם חולה, בלי חולה, פנוי, האם הוא כונן וכו'. אנחנו כרגע בוחנים את זה, כנראה שאנחנו גם נעבור לשיגור אוטומטי של רכבי ההצלה, הכול כדי להגיע כמה שיותר מהר לחולה או לנפגע.

ואם כבר דיברנו על האפליקציה, אז האפליקציה הזאת משמשת את כולם, את צוותי האמבולנסים לקבל את המידע על הקריאות, את נאמני החיים, את ה-17,500 איש האלה ואת הכוננים שם. למנהלים, היום מנהל במד"א יכול לדעת כמה אמבולנסים פנויים יש בכל נקודת זמן והאם יש עיכובים בהגעת אמבולנסים וגם מודולים לחירום. אם יש עכשיו נחיתת חירום בנתב"ג אנחנו משתמשים באפליקציה הזאת כדי לדעת כמה אמבולנסים כבר הגיעו לשדה. בסופו של דבר לא ייתנו אישור נחיתה למטוס, בהנחה שהוא יכול לטוס בשמים, מבלי שיבוא מנכ"ל מד"א ויגיד 'צברתי מספיק כוחות' והשאלה הגדולה היא תמיד כמה כוחות יש כבר בתוך השדה, כי אנחנו מדברים על עשרות אמבולנסים. וזו מערכת ממוחשבת שלמה שלמעשה נותנת לנו אמצעים ונתונים כדי לקבל החלטות פיקודיות וניהוליות יותר טובות.

אבל אנחנו באנו ואמרנו, אוקיי, זה מתוך הבית, זה מתורן המוקד ועד הפרמדיק בנט"ן, מה עם הטיפול ההמשכי, מה עם בית החולים? ולקחנו ופיתחנו את אפליקציית מד"א הזאת הלאה. נתנו אותה לטיפול נמרץ לב בכל בתי החולים ולמחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים, כי יש משמעות רפואית מאוד גדולה מהרגע שהבן אדם נכנס בשערי בית החולים ועד שהוא מקבל את הטיפול, את הצנתור, את החומר שממיס את הכריש במוח במקרים של אירוע מוחי. בסופו של דבר ברגע שהפרמדיק ממלא נתונים ראשונים הרופא יכול להגיד לו לבוא ישר לחדר הצנתורים, תעלה את החולה ישירות ליחידת השב"ץ המוחי ובבית חולים שערי צדק, בית חולים שערי צדק אומר, 'הצלחנו לקצר בחצי שעה את משך הזמן מרגע שבן אדם נכנס בשערי בית החולים עד שהוא מקבל טיפול משמעותי'. אז יצרנו תהליך שהוא מתורן המוקד ועד בית החולים, שהוא יכול למעשה לעזור לבן אדם.

אבל אז באנו ואמרנו, רגע, מה עם האזרח? האזרח בסופו של דבר, כשהוא צריך לחייג למגן דוד אדום, אחת, הוא אף פעם לא זוכר את מספר החירום. אני אגיד לכם את האמת, גם אם יהיה מספר חירום אחיד בכל מספרי החירום, גם אז הוא לא יזכור את מספר החירום. אני תמיד מספר על אשתי שחייגה אליי לארצות הברית כשהייתה צריכה אמבולנס לבת שלי ולא חייגה למגן דוד אדום. למרות שהיא התנדבה במגן דוד אדום והכרנו במגן דוד אדום והכול. ברגע שאזרח נמצא במצב מצוקה הוא לא זוכר, אז עשינו לו אפליקציה, שבאפליקציה מה שהוא צריך לעשות זה ללחוץ על כפתור והכפתור הזה מחבר אותו ישירות למגן דוד אדום. לא רק מחבר אותו למגן דוד אדום, אלא נותן את המיקום שלו בתוך המערכת הממוחשבת. כי כשהוא מוריד את האפליקציה הוא אומר 'אני מוכן שהמערכת תאתר אותי'.

הוא מאשר העברת מיקום.

יותר מזה, כשהאזרח מחייג אנחנו מתחילים לשאול אותו שאלות, 'כמה זמן כואב לך בחזה?', 'איזה תרופות אתה לוקח?' 'האם אתה מטופל' וכו' וכו' ולאזרחים אין סבלנות, אז באנו ואמרנו לאזרח, תכניס, לפני שאתה בכלל במצב חירום, את כל הפרטים שלך. תכניס, 'אני חולה לב', 'זה תרשים האק"ג שלי', 'אני מטופל שנקראת איזוקט' וכו' וכו' וכו' וכשאתה לוחץ על הכפתור אז מור במוקד כבר מקבלת את כל הפרטים שלך.

זה למעשה, אדוני היושב ראש, מה שהיום קיים בכל החברות הפרטיות, כמו נטלי ושחל, שהן חברות מצוינות, אגב, להן יש את זה היום, כל מנוי שלהם, ברגע שהוא לוחץ על לחצן המצוקה שלו נפתחת ההיסטוריה שלו והם יודעים את תרשים האק"ג שלו, הם יודעים את המחלות ואת העבר שלו, וזה מה שאנחנו הכנסנו למגן דוד אדום בחינם לכל אזרח. כלומר כל אזרח, ואזרח יכול לתת את זה גם לבן משפחה שלו, הוא יכול להכניס מבעוד מועד את הפרטים האלה ולחסוך זמן.

אבל באנו ואמרנו, אנחנו נתקלים בהרבה מקרים שאזרח מתקשר מתל אביב כדי להזמין אמבולנס לבן משפחה שלו שגר בצפת. אז עוד פעם מתחילות השאלות, מה הכתובת בצפת, מה יש לחולה וכו', ולכן אנחנו מאפשרים בתוך האפליקציה להכניס פרטים של אנשים אחרים שאתה יכול להתקשר עבורם, של בן משפחה, של חבר, של מי שאתה רוצה, ובסופו של דבר כשאתה לוחץ על הכפתור, הוא אומר לך 'למי אתה רוצה להזמין אמבולנס? האם זה לעצמך? האם זה לקרוב משפחה?' וכל המידע שמור. זה גם מונע את הצורך מבן המשפחה להתקשר עכשיו מצפת ולהזמין לעצמו אמבולנס.

אגב, לא שמעתי כל כך על האפליקציה הזאת, למה לא עשיתם - - -

אנחנו ניסינו לקיים אותה בקמפיין שהרמנו, הקמפיין הוא קמפיין יקר. אנחנו לא משקיעים הרבה ביחסי ציבור. אם אתה תסתכל, כל תקציב מגן דוד אדום, אפילו לא אחוז אחד מהתקציב - - -

לא, אני אומר, נניח - - -

עכשיו אנחנו יוצאים לקמפיין עם המשרד לשוויון חברתי, שגילה גמליאל השרה, על האפליקציה הזאת, שהם ייתנו שקל ואנחנו ניתן שקל ואני מקווה שאנחנו נרים קמפיין מאוד גדול בנושא הזה.

זו השקה שקטה. למרות שלא עשינו פרסום, מפה לאוזן יש מעל 70,000 הורדות של האפליקציה.

זו אפליקציה שהפוטנציאל שלה מיליון איש בקלות.

אתה צודק מאוד.

זה שירות נטו לאזרח. דרך אגב, בדיוק בשבוע שעבר דיבר איתנו - - -

זה נכון מאוד, היושב ראש, זה פשוט נכון. מה שאתה נותן לכל אזרח כמנוי בחברות פרטיות, אתה נותן פה לכל אזרח בלי כסף.

אני מציעה גם, אולי לבדוק את זה עם ממשל זמין - - -

זה גילה גמליאל.

נכון, היא האחראית.

יש לזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. חשיבות מצילת חיים, אפשר לומר.

לגמרי. עכשיו, אם כבר האזרח מוריד אפליקציה, אז אפשרנו לו לראות איפה נמצא האמבולנס יחסית אליו. משהו כמו גט טקסי, שאתה אומר 'הטקסי מגיע אליך עוד 3 דקות', ממש אתה רואה את האמבולנס נוסע בדרכו אליך, מתי הוא מגיע, כחלק מתהליכי השקיפות. אני מספר את זה כל פעם, היה לנו ויכוח מאוד קשה עם המטה ואודה ולא אבוש, רובנו התנגדנו שהאזרח יראה לאיפה האמבולנס מגיע, המנכ"ל בא וחתך, הוא אמר 'חברים, תשכחו מזה, אנחנו שקופים לאזרח, זה חלק מהשירותים שאנחנו נותנים ואנחנו נציג בפני האזרח איפה נמצא האמבולנס'.

אני חושב שזה גם מרגיע את האזרח, הוא רואה שנהג אמבולנס לא הלך לשתות קפה, הוא יצא בזמן, הוא בדרך אליו, הוא רואה עוד כמה זמן הוא מגיע. נכון, לפעמים זה לוקח זמן, אבל לפחות הוא יראה עוד כמה זמן הוא מגיע. האפליקציה מראה לך בדיוק את מסלול הנסיעה של האמבולנס ועוד כמה דקות הוא אצלך.

אנחנו מתרימים בערך 250,000 מנות דם בשנה. כל מנת דם זה בערך 450-500 CC דם. למעשה 98% מהמנות מותרמות במגן דוד אדום ועוד 2% מותרמות בדרך כלל בבתי החולים, אבל כל המנות במדינת ישראל נבדקות על ידי מגן דוד אדום. אנחנו עובדים בסטנדרטים הכי גבוהים של בדיקות שיש, כל המנות נבדקות.

משרד הבריאות מפקח על זה והם למעשה קובעים את הסטנדרטים.

ומממן. אחת הבעיות, בסוף עוד דבר להציג לאיפה אנחנו הולכים, זה שבנק הדם הנוכחי נבנה לפני 30 שנה ואחת, הוא קטן מדי מכדי להכיל את כל מנות הדם, שתיים, הוא לא ממוגן, ויש לנו תכנית שאנחנו עובדים כדי לתקן את זה ותיכף אני אפרט.

כמה מילים על פרויקט מד"א בקהילה. כל מה שהצגתי עד עכשיו והשיטה שבה אנחנו עובדים, זה היום אזרח מתקשר כי הוא מרגיש לא טוב, מגיע לתורנית מוקד, כל המקרים הדחופים מקבלים אמבולנס, אבל גם מקרי השגרה מקבלים אמבולנס. כשמתקשר אליי אזרח מקרית שמונה ואומר 'אדוני, יש לי עצירות', לצורך העניין, השירות שאני יכול לתת לו זה לשלוח אליו אמבולנס רגיל שיפנה אותו לבית חולים. ואז 30% מהאנשים שמגיעים היום לבית החולים לא מאושפזים, זה אומר עומס על בתי חולים, זה אומר הוצאה למערכת הציבורית, זה אומר טרטור לאזרח. אני משתדל לא ללכת עם הילדים שלי לבית חולים כי אני יודע שזה בזבוז של ארבע שעות, עדיף לחכות לקופת חולים למחר בבוקר, כמה שאפשר. ואז באנו ואמרנו - - -

יש עניין כזה שעל משהו זכאים להחזר ועל משהו לא.

אז גם פתרנו חלק מהדברים האלה, תיכף הוא יספר לך.

למעשה אזרח שלא מאושפז זכאי רק ל-50% החזר אם הוא פונה בניידת טיפול נמרץ.

כמה כאלה יש בשנה?

סדר גודל של 180,000-200,000 - - -

אנחנו עושים סדר גודל של 650,000 מנויים בשנה, 70% מהם מאושפז, 30% לא מאושפז. אנחנו מדברים על כ-200,000 איש שלא מאושפזים וחלקם זכאים ל-50% וחלקם לא זכאים להחזר כלל.

אבל עכשיו הם זכאים בגלל - - -

ההסדר החדש מכיל גם את המשלימים, כי כולם זכאים מהמשלימים להחזר, לפחות של 50%, אנשים פשוט לא מודעים.

לא מודעים, אין מודעות להסדר החדש.

בגלל זה קופות החולים מתנגדות.

ברור, וכל הכסף נשאר אצלם. לא סתם הם מתנגדים, הם מתנגדים בגלל שכל הכסף נשאר אצלם.

הם בונים על חוסר הידיעה של האזרחים.

על חוסר הידיעה או על חוסר היכולת, כי אזרח בן 80 פשוט לא הולך לקופת חולים.

זה בגלל חוסר הידיעה, כל השב"נים האלה. אנחנו, שאנחנו חשבנו שאנחנו מכירים את התהליכים האלה, הופתענו לגלות שבשב"ן מסוים בכל מקרה מגיע לך פינוי ראשון בחינם גם אם לא אושפזת, הפינוי השני ב-50%. אנחנו, ואנחנו חיים את זה, לא הכרנו.

האינטרס של קופת חולים זה לא לשלם, שהכסף יישאר אצלם.

מה שאנחנו רוצים לעשות זה לשנות מעט את המערכת. עדיין המקרים הדחופים יקבלו אמבולנס, זאת אומרת לא תהיה פגיעה בשירות למקרים הדחופים. אנחנו רוצים לאתר את ה-30% המקרים האלה, או מקרי השגרה, ואז לבוא ולהגיד שאנחנו נקים מוקד רפואי שיהיה בו רופא שיוכל, אחת, לתת ייעוץ טלפוני לצוותי מד"א, הוא הגיע לחולה עם עצירות, יכול להיות שיגיד לו הרופא 'תן לו טיפול כזה, אני שולח אליך מרשם כזה, אל תפנה אותו לבית החולים, חבל על הזמן של האזרח הזה וחבל על הכסף שאנחנו מוציאים'. או שבכלל לא יישלח אליו אמבולנס, אלא יישלח אליו צוות של מגן דוד אדום שיבוא ויעשה אצלו ביקור בבית כמו שבעבר היו מגיעים - - -

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סעיף 29 של התוספת השנייה אומר שמד"א יעשה את ביקורי הבית והוא אומר שמד"א יגבה 45 שקלים מהאזרח ובשאר שהקופה תישא. עד שנות ה-2000 למעשה מד"א החזיקו את כל ביקורי השר"מ וביקורי בית וכו', זנחנו את זה. מה שאורי מציג כאן זה כל רפואה דחופה בעולם הולכת לכיוון הזה שאמבולנס יהיה חירום והצוותים של האמבולנסים יעניקו את השירותים בקהילה בגלל הפיזור הכללי.

או שנאפשר לאזרח לבוא אלינו לתחנות מד"א לביקור במוקד, הכול כמובן לפי מה שהוא צריך, מתוך מטרה שבסופו של דבר מי שיגיע למיון זה רק מי ש באמת צריך להגיע למיון. זה יפחית עומס - - -

אנחנו מעריכים שמדובר בכ-300,000 מנויים בשנה שלא יגיעו לחדרי מיון, שהיום מגיעים לחדרי מיון.

ואז גם האמבולנסים יהיו יותר זמינים.

האמבולנסים יהיו יותר זמינים בגלל שהם לא עכשיו מתעסקים בהעברות של חולים שהם לא מקרים דחופים. זה יחסוך לאזרח, על כל פינוי, מאות שקלים. זאת אומרת זה יכול להביא לאזרח חיסכון של 700 שקל שהוא לא שילם.

גם למערכת עצמה. מעבר לזה, היושב ראש, אנחנו בתהליך מכרזי, יצאנו אליו ביום חמישי, פרסמנו מכרזים לרכש של ציודים מיוחדים שיוכלו לתת את המענה האמיתי לבדיקות דם בתוך הבתים, להאזנה לריאות, שרופא רואה ושומע אותם מרחוק, כל מיני בדיקות מיוחדות שניתן להסתכל עליהן ולהחליט האם הבן אדם צריך להגיע לבית חולים או לא צריך להגיע לבית חולים. אלה דברים שמשנים למעשה את כללי המשחק בכל נושא הפינוי לבתי החולים והעומסים הבלתי אפשריים בחדרי המיון. תכנית שהצגנו אותה כבר לשר הבריאות, כמובן שהצגנו אותה קודם כל לגורמים המקצועיים בתוך המשרד, שבירכו עליה, גם מנהלי בתי החולים שהצגנו, שני מנהלי בתי חולים מאוד גדולים, שיש להם אינטרסים כלכליים לפעמים בעניין הזה, אמרו 'רבותיי, זה פתרון יוצא מן הכלל, זה פתרון ראוי וצריך ללכת עליו'. משרד הבריאות מאמץ את התכנית, החלטה של השר כבר להגיע למצב של הקמת פיילוט בערים מסוימות ואני מברך על כך. בסופו של יום אנחנו גם בתהליכים מול קופות החולים, קופת חולים מכבי כבר למעשה רוצה לבלוע את הפרויקט הזה אליה כקופה מובילה בנושא הזה ואנחנו מתקדמים מאוד. אנחנו מקווים שעד סוף השנה אנחנו נהיה אנשי בשורה למדינה הזאת בכל הנושא של הורדת העומסים בבתי החולים.

צריך להבין שזה המקרה שאתה מביא לכל בית רופא מומחה הביתה, שאין אפילו במיון, רופא מומחה ייתן את השירות בבית, את בדיקות הדם יעשו בבית.

הוא לא ייתן בבית.

לא, בטלמטריה, זה בבית. את בדיקות הדם תעשה בבית, אוזניים, עיניים, כל זה אתה עושה בטלמטריה מול רופא מומחה בזמן אמת.

אז לא רק בתחום האמבולנסים ושירותי רפואה דחופים, אלא גם בתחום השירות לאזרח. ובסופו של דבר אנחנו מאוד גאים שהשנה זכינו לשני אותות הוקרה. קודם כל קיבלנו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. האוניברסיטה באה והכירה בפעילות של מגן דוד אדום, בפעילות ההתנדבותית המצוינת שנעשית כאן וקיבלנו את התואר הזה ביחד עם מכובדים נוספים. זה משהו שמאוד עוזר לנו להגיד תודה לעובדים ולמתנדבים שלנו. בסופו של דבר השכר לשעה של פרמדיק במגן דוד אדום הוא לא הרבה, הוא מביא משכורת יפה הביתה, אבל זה כי הוא צריך לעבוד 250 שעות בחודש, כולל חגים, כולל שבתות, כולל לעשות המון שעות. ברגע שבאים לעובד, אדוני, יש גופים גדולים וממלכתיים שמכירים בך, זה מאוד מכובד.

ובשבוע שעבר קיבלנו את פרס המצוינות לאיכות ומצוינות ארגונית במגזר הציבורי, מקום ראשון בין הזוכים, עם שני כוכבי מצוינות בקטגוריית זהב. זה פעם ראשונה ש - - -

זה המקום הכי גבוה שקיים במדינת ישראל.

זו פעם ראשונה שלמעשה נכנסנו לתהליך של הפרס וחברי ועדת הפרס אמרו שמעולם לא היה מישהו שנכנס בפעם הראשונה וקיבל כזה ציון גבוה. יש כאלה שלאט לאט עולים במדרג ומגן דוד אדום זכה ישר במדרג. היה פה תהליך הערכה ארוך וממושך, ממש חצי קריעת ים סוף, אבל עדיין ישבו חברי הוועדה, ראו את הפעילויות שנעשות, ראו מה אנחנו עושים בשביל להשתפר ולהצטיין ובאמת החליטו להעניק לנו את הפרס.

קצת לגבי העתיד. דיברנו על בנק הדם. בנק הדם קטן, לא ממוגן, לא בפני רעידות אדמה, לא בפני פגיעה קרקעית.

איפה הוא יושב?

פה בת השומר, בתוך בית חולים. יש לנו את הקרקע שלנו, יש לנו קצת קרקע שהוקצתה לנו על ידי המדינה, אנחנו רשומים שם בטאבו, יש לנו - - - אנחנו יושבים להם בתוך הגרון של בית החולים, אז זה היה של רוטשטיין.

באנו אליהם עם הצורך בבנק דם שיהיה מספיק גדול, מספיק ממוגן, מספיק יכול לשרת את מדינת ישראל ל-30 שנה הבאות ובהחלטת הממשלה משנת 2014 למעשה קיבלנו שטח של מעל 20 דונם ברמלה שישמש להקמת בנק הדם. בנק הדם הזה, החלקים התפעוליים שלו יהיו כולם ממוגנים, הם יהיו מתחת לאדמה, יאפשרו עבודה בשעת חירום בלי צורך לשנע אמצעים למקלט ולהחזיר אותם אחר כך, יאפשר רציפות תפקודית גם בשגרה וגם בחירום, ויהיה מוגן בפני פגיעה ישירה. ממש מלאי הדם של מדינת ישראל, המרכיב הקריטי ביותר, מה שהולך לצה"ל ומה שהולך לאזרחים הפצועים, יהיה ממוגן בפני פגיעה ישירה.

כל המבנה המרשים הזה הולך להיבנות מכספי תורמים, סדר גודל של 130-140 מיליון דולר שהכול הכול אנחנו אוספים מכספי תרומות. שקל אחד המדינה לא שמה. קיבלנו את הקרקע בפטור ממכרז, בהתאם להחלטת הממשלה, אבל מעבר לזה הכול מתרומות. אחד האתגרים המרכזיים שיש לנו פה מול התורמים זה שהתורמים באים ואומרים 'אין בעיה, אנחנו ניתן לכם במצטבר 130-140 מיליון דולר, אבל אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לשלם מע"מ'. זאת אומרת המע"מ מחויב לפי החוק, אבל התורם בא ואומר 'אני לא מוכן לשלם מסים למדינת ישראל'. אנחנו עכשיו נמצאים בתהליכים כדי לנסות ולקבל חלף מע"מ, אי אפשר לקבל פטור, אבל לקבל לפחות איזה שהוא מענק שיהווה חלף מע"מ כדי שיהיה אפשר להקים את זה. אנחנו מעריכים שבארבע השנים הקרובות יהיה אפשר לחנוך את המבנה היפה והמרשים הזה.

אורי, ברשותך, רק מילה לגבי שירותי הדם של מד"א. שירותי הבריאות בכלל, בכל מערכת הבריאות, השירותים מאוד חשובים למערכת הבריאות ולמדינת ישראל ולעם ישראל, אבל שירותי הדם נחשבים בעצם השירות היחידי שנחשבים מבחינת איום אסטרטגי. כלומר הרגישות שלהם, מבחינת אם חלילה השירותים ייפגעו למדינת ישראל, האיום כאן הוא מאוד מאוד משמעותי והם מוגדרים מבחינת גם ההנחיה וגם הבטיחות וכו', ממש בפוקוס, הגוף היחידי במערכת הבריאות, שהם ממש מונחי שב"כ מבחינת הסיכון האסטרטגי של מדינת ישראל.

כולם חייבים לעבור תחקירים אצלנו, חייבים להיות ברמה של שותפי סוד, חלקנו.

ובנוסף אנחנו הולכים להקים ליד בנק הדם ברמלה את קמפוס מד"א. היום מגן דוד אדום מכשיר את כל הפרמדיקים במדינת ישראל, יש כל מיני מסלולים, אפשר לעשות קורס במד"א, קורס אוניברסיטאי, קורס במסגרת הצבא. בסופו של דבר כלל הסטודנטים יגיעו למגן דוד אדום כדי לעשות את ההתנסות המעשית. המדריכים הם מדריכים של מגן דוד אדום וגם אנחנו חושבים שנכון וראוי שיהיה בית ספר ארצי להכשרת פרמדיקים, כמו גם בית ספר ארצי לעזרה ראשונה, כי אנחנו מכשירים מעל 100,000 איש בעזרה ראשונה.

מעבר לזה אנחנו הולכים להקים שם גם את בניין ההנהלה הראשית של מד"א, אבל אולי החשוב מכול זה למעשה מוקד השליטה והמבצעים הארצי שאנחנו מתכוונים להעביר מכאן. מה שאתה תראה היום בסיור שלך זה המוקד שהוקם בשנת 2007 ולצערנו, בגלל אילוצים, הוא הוקם רחוק ממטה מד"א. גם כן, הוא לא ממוגן, הוא לא תת קרקעי, אנחנו מתכוונים לקחת את כל הקומפלקס הזה הקיים, על המערכות שלו ועל המערכות המתקדמות שעוד יוטמעו בו, ולהוריד הכול מתחת לאדמה כדי שבאמת יהיה אפשר להמשיך ולעבוד גם בשעת חירום.

זהו, זה מד"א האופרטיבי על קצה המזלג. עכשיו אני אבקש מגיל שיבוא רגע ויציג את כל הנושא של שיפור השירותים לאזרח.

מה שעשינו למעשה, עשינו עבודה מקיפה שבחנה את כל הפעילות מצד אחד של מד"א ברחבי הארץ, מצד שני גם את מקבצי או הפוליגונים שבהם יש תושבים. התפיסה הקודמת הייתה בהתאם לכמות הקריאות, שם היו אמבולנסים, ושם גם נמדדו זמני התגובה. זאת אומרת אם ביישוב מסוים הייתה קריאה פעם בשלושה ימים, אז הנחנו שברגע שהביקוש יחסית נמוך זמני התגובה מן הסתם יהיו בהתאם והתפיסה הייתה של אמבולנסים יישוביים, מתנדבים שמתגוררים ביישוב, בקיבוצים, במושבים, בכפרים ערביים, בפריפריה, הם נתנו את המענה. היה אמבולנס שישב באיזה שהיא סככה במרכז היישוב והרפתן, לצורך העניין היה גם נהג האמבולנס, אם הייתה קריאה והוא כרגע ברפת, אז הוא הלך כמו שהוא, עם המגפיים של הרפת, באמצע החליבה, הגיע לאמבולנס, לקח לו חמש, שש, שמונה דקות להגיע לשם, הגיע לאמבולנס, הניע אותו ויצא לקריאה, אם זה בתוך היישוב שלו, אם זה בקיבוץ ליד, וכך זמני התגובה מראש היו מוארכים.

היום אנחנו כבר מבינים שהתפיסה הזאת לא כל כך תואמת. הקיבוצים מופרטים, אנשים כבר פחות נמצאים בהם, הם עובדים בחוץ, הם לא נמצאים ביישובים שלהם, הם נמצאים הרבה יותר בשעות הערב והלילה, בשעות היום אנחנו, פעם אחת, לא מוצאים מתנדבים, פעם שנייה, הדור ההוא הוותיק התבגר, קשה מאוד לשכנע צעירים להגיב, גם במקום העבודה שלהם, גם להיות במכולת של אחד היישובים וגם במקביל לסגור את המכולת ולהגיב לקריאה. זאת אומרת הרבה יותר קשה להסביר את התפיסה הזו ולתת את המענה בצורה הזו.

מה שעשינו, בחנו את שנת 2016 מ-א' עד ת', בדקנו את העומס גם על רכבי ההצלה שלנו, עשינו פילוח ממש על פי שעות, על פי משמרת, על פי ימים, יש כמובן שוני בין אמצע השבוע לסופי שבוע. יחד עם זאת עשינו בחינה של עומס של אירועים, כמה אירועים יש בערים, בגזרות, במקבצי היישובים האלה ואיפה התעכבנו להגיע לאירועי הצלת חיים ואנחנו מפרידים בין אירוע של החייאה לאירוע של מישהו שנפל ושבר את הרגל. זאת אומרת גם הוא צריך לקבל אמבולנס וגם הוא צריך לקבל אמבולנס, רק כשאומרים החייאה אנחנו מנסים לתת לו את האמבולנס הרבה הרבה יותר מהר, את המענה הרבה יותר מהר.

איתרנו חורים שחורים שבהם המענה אינו מיטבי. אנחנו יודעים שהמענה פחות טוב, אנחנו יודעים שבהם אנחנו פחות חזקים. ביצענו איזה תכנית של - - - עם תוספת לתקני הפעלה ולהרחיב את השירותים, זאת אומרת יש מקומות שקיים מענה, קיימים אמבולנסים, בחלקם האמבולנסים פנויים, אבל זמן הנסיעה מתחנת מד"א מראש לאותו יישוב, זאת אומרת יכול להיות מצב שהאמבולנס יושב בתחנה, יושבים שני אמבולנסים בתחנה מסוימת, אבל מראש אנחנו יודעים שבמקומות מסוימים מראש זמן הנסיעה מתחנת מד"א לאירועים הוא ארוך. כמובן בתוך המענה שלנו הרחבנו את השימוש באמבולנסים, כוננים ואופנועים.

אחרי שינויי התפיסה זה כבר יותר הגדרות פנימיות שלנו. כמו שדיברנו, אנחנו מפרידים בין זמנים לזמינות. זמנים זה זמן ההגעה וזמינות זה זמינות של רכבי ההצלה. זה מה שאמרתי קודם, שהאמבולנס יכול להיות זמין, אבל מראש ייקח לו להגיע 10 או 12 דקות, למרות הוא פנוי, כי האירוע רחוק.

הקמנו פה מוקד, מוקד תגובה מיידי. זה מוקד שלמעשה אותם אירועים של הצלת החיים, הוא מתאבד עליהם במונחים שלנו. זאת אומרת יושבים שם אנשים, מסתכלים, ברגע שיש אירוע של חוסר הכרה, של החייאה, אירוע של טראומה קשה, תאונה, תאונת עבודה, תאונת דרכים וכו', הם מתמקדים באירועים האלה ומנסים להביא מישהו, לא משנה איך ומה, שיגיע מהר מאוד וישים יד על החולה, נאמן חיים, כונן, אופנוע, כונן של ארגון אחר, של אחד מ-22 ארגוני ההצלה שלנו, של איחוד הצלה, מבחינתנו זה לא משנה מי, חושב צבאי, אמבולנס צבאי שנמצא במרפאה, אמבולנס פרטי, הוא מחפש את המענה הכי קרוב שיכול לבוא ולשים יד על החולה, לא מעניין אותו כרגע מה השיוך הארגוני של אותו מטפל.

הוא מקבל דיווחים מהכונן הראשון, משגר אופנועים. היום אנחנו עומדים על קרוב ל-400 אופנועים, אנחנו נגיע עד סוף השנה ל-500 אופנועים בהחזקה מלאה של מד"א פרוסים על כל הארץ. שוב, התפיסה הקודמת הייתה אופנועים למרכזי הערים, היום אנחנו פרוסים, יש לנו אופנועים באום אל פחם, יש לנו אופנוע בכפר קאסם, יש לנו אופנועים במג'דל ובנהרייה וכרמיאל. האופנועים נותנים מענה גם בפריסה בפריפריה. מבחינתנו במענה אופנוע שווה לאמבולנס, אנחנו דאגנו שבכל אופנוע יהיה דפיברילטור ואותו ציוד שיש באמבולנס, האופנוע מגיע, נותן מענה ראשוני תואם למענה שנותן אמבולנס, האמבולנס מגיע מספר דקות אחריו ומשמש פלטפורמת פינוי.

מבחינת ה - - - חלק מהפערים המשמעותיים, המנכ"ל הנחה להפעיל כבר בתחילת שנה. הבנו שיש לנו בעיה בחלק מהמקומות, בעיות של זמינות ושל זמני הגעה. איפה שזה השפיע מהותית על המענה המנכ"ל הנחה להפעיל כבר, זאת אומרת יצר כבר בור תקציבי של מעל 20 מיליון שקל כבר ב-2017 - - -

במודעות אנחנו נכנסנו לזה. אדוני היושב ראש, אנחנו במודעות נכנסנו לפער תקציבי. אני אומר לך שאני כל השנים שלי ככה עבדתי, אני 12 שנה מנכ"ל אני ככה עובד. אני מזהה שיש בעיה, קודם כל אני פותר אותה, אחר כך אני נלחם על התקציבים. נכון, זה לא תמיד נכון, זה לא תמיד השיטה הנכונה, אבל כמובן אני המלצתי לדירקטוריון שלנו לקבל את ההחלטה הזאת מתוך מודעות שאם בשנה הראשונה אנחנו לא נצליח לעמוד בזה אז אנחנו נצטרך לכסות את זה ומקסימום נחזור אחורה, ניסוג מהתכנית הזאת. אני מאמין שבסופו של יום גם נצליח לשכנע את משרד הבריאות, גם נצליח לשכנע את הגורמים שמחליטים על תקציבים במדינת ישראל ונביא את התקציב הזה. אני מתוך תפיסה שקודם כל נעשה, אחר כך נשמע.

מבחינה מקצועית אני מברכת על זה, זה נכון, אחר כך לריב על הכסף.

אבל אתה יודע שבסופו של יום, אנחנו מסתכלים באופק גם על 2018, צריך לפתור את הבעיות האלה. אנחנו לא צריכים להיכנס אליהם כשאנחנו יודעים שאנחנו מראש נכנסים לבור תקציבי.

אחר כך נדבר גם על איך נכון לפתור את הבעיה, לתת את המענה.

במקביל אנחנו כבר פועלים לאתר מקומות לפתיחת תחנות מד"א חדשות, זאת אומרת אנחנו מבינים שיש לנו בעייתיות ועוד לפני שאנחנו יודעים שיש תקציב המנכ"ל הנחה 'תאתרו את המקומות', יהיה תקציב, אנחנו נהיה מוכנים להפעיל את זה במיידי. אנחנו מסיירים בהרבה מאוד אתרים בארץ, פונים לראשי הרשויות, זה גם לא פשוט לפנות לרשות שתקצה לנו קרקע או תקצה לנו מקום לשבת בו, אכסניה לשבת בו. כשסיירתי ברמת הגולן, דיבר איתי סגן ראש המועצה - - -

גם כרכור. עד עכשיו אנחנו מתחננים אליהם, 'בואו נקים נקודת הזנקה', זמני התגובה שלנו לא טובים, יש שם כל כך הרבה יישובים שצריך לתת מענה. עד עכשיו לא נתנו מענה. אנחנו מתחננים אליהם שנתיים.

הם לא מוכנים לתת מקום?

הוד השרון אנחנו מבקשים מקום, אור יהודה, אנחנו מתחננים. אנחנו יושבים באיזה חור בבריכה, תסלח לי על הביטוי, מה שהיה השירותים של הבריכה, אנחנו יושבים שם כי זה מה שיש. התנאים לא ראויים, ראשי הרשויות לא תמיד - - -

אלה למעשה 21 האתרים הראשונים שבהם אנחנו עומדים כעת להפעיל תחנות, בחלקם כבר הצלחנו וממש הפעלנו. איפה שמצאנו הפעלנו, מקומות כמו כפר תבור, כפר יונה, קרית השעון בנתניה וכו'. יש מקומות שאנחנו מתקשים, בהרצליה מצאנו נהג נוסף במערב העיר. יש מקומות שאנחנו מתקשים לאתר מקומות כמו בכפר חסידים, כמו בקרית חיים, חריש, העיר החדשה.

זה השלב הבא של הנה"זים שבהם אנחנו מתכוונים להקים תחנות, 23 תחנות נוספות. בסך הכול בכל התכנית אנחנו מדברים על 44 תחנות חדשות כאשר מדובר גם ובעיקר על הפריפריה, אבל גם חיזוק בתוך הערים. זאת אומרת אם בבאר שבע, למשל, בשכונת רמות, הקימו שכונה חדשה שהיא ממש עיר קטנה, אין ספק שצריך להקים שם נה"ז שייתן את המענה. יישוב כמו סביון, צומת סירקין בפתח תקווה, שהולכים להקים שם חצי עיר ויחד עם זאת הרבה יישובים בפריפריה, כמו שפרעם, גבעת אולגה, טירת הכרמל, לחזק שם, יש לנו נה"ז מאוד קטן שלא מתאים, ביישובים בדואיים בנגב. יש פריסה ממש ממטולה ועד הדרום.

דוגמה לעבודה שביצענו כבר בכפר תבור. הבנו שהמענה בכפר תבור חלש, הוא קיבל מענה גם מעפולה, גם מנצרת עלית וגם משדה אילן, זמן ממוצע של אמבולנס למקום עמד על 16.5 דקות לפני שהקמנו את התחנה. היום, אחרי שפתחנו את התחנה, אנחנו עומדים על פחות מעשר דקות זמן הגעה של אמבולנס. הקמנו את התחנה בתוך היישוב. שוב, בהרבה עזרה של הרשות המקומית.

אשקלון. באשקלון יש 132,000 תושבים, יש 28 אירועים בכל יום. באשקלון יש לנו תחנה אחת בעיר ואנחנו מבינים שאם אנחנו לא נקים נה"ז נוסף באזור שכונת ברנע אנחנו נתקשה לתת מענה. זמן הגעה ממוצע לשכונה הזאת הוא 13 דקות. היישוב חריש, כמו שאתה יודע, הופך להיות מ-1,000 תושבים לעיר, הוא ממש בשלבי בנייה. כפר יונה, צפויה להכפיל את עצמה. זמני התגובה היו 9.40 דקות, אחרי שהקמנו את הנה"ז. ראש העין הרחבה של הנה"ז.

בהמשך העבודה אנחנו עושים פה - - - שירות, בעיקר הפריפריה, להבין מה מקבצי היישובים ולא להסתכל בכל יישוב בנפרד - - -

יש הערכה בכמה כסף מדובר שחסר כדי להביא למצב אופטימלי?

לפחות 80 מיליון שקל. 82 מיליון שקל לשנה תקציב רב שנתי, כשחוץ מזה נדרש רכש של אמבולנסים, להקים תחנות וכו', שזה המנכ"ל אמר שהוא יפעל מול אגודות הידידים שלנו וכו', עוד כמה עשרות מיליונים של הקמת תחנות רכש, אמבולנסים וכו' על סמך אגודות הידידים ככל הנראה. השוטף הוא בערך 82 מיליון שקל בשנה, רב שנתי.

אוקיי. קודם כל תודה רבה על הסקירה באמת המעניינת. אני חייב לומר שזה מאוד מאוד מרשים, רואים שזה ארגון מאוד רציני שעובד בצורה טובה, גם ניכר שיש סנכרון בין המערכות וזה דבר שהוא מאוד חשוב בכל גוף ארגוני שיש סנכרון בין המערכות אחרת הכישלון מובטח. כשיש קשר בין האורגנים השונים ההצלחה היא מובטחת ורואים את זה. אז קודם כל יישר כוח למנכ"ל ויישר כוח לחברי ההנהלה ולעובדים, הסמנכ"לים וכדומה.

אני בעיקרון חושב שאין ערך גדול יותר מהצלת חיים, כמו כולם, כולם חושבים את זה, רק אני אומר שאין ערך גדול יותר מלתקצב את זה. זה לא רק לומר את זה, גם צריך לתקצב את זה. אין ספק שמדינת ישראל יודעת להישען על ארגונים שיודעים להשיג תורמים. כשארגון מצליח להשיג תורמים כך תמצא את המדינה פחות מסייעת, וזה אבסורד. אבל מצד שני אנחנו כן רוצים לעודד ארגונים להשיג תרומות, זה תמיד בסדר, אם יש אזרחים, לא רק אזרחים, גם אנשים ברחבי העולם, שרוצים לסייע זה תמיד מבורך, אבל המדינה חייבת לתת את המענה. איך היא יכולה לתת את המענה? גם ברמה של לתת מענה מיידי בשלב ראשון תוך כדי הסתמכות על הבאת תורמים בעתיד, סוג של מימון ביניים, שגם אם אנחנו יודעים שיש פוטנציאל התרמה בנושא מסוים, אבל רוצים לעשות את זה בפועל באופן מיידי, לא צריך לחכות שנתיים לגיוס התרומות, בוא ניתן את הכסף ונחכה שהתורמים ייתנו כסף, לא חייב לעדכן את התורמים שהמדינה תקצבה, אלא לבוא ולומר 'אנחנו רוצים לתת מימון ביניים, הלוואה שאתם צריכים להחזיר את זה ואנחנו הולכים לתורמים לנסות לגייס את הכסף', זאת אומרת הארגון, וככה בעצם הנושא לא נדחה, הנושא בוצע בפועל. יש למדינה באוצר שלה כסף רב, אני כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים יודע את זה. יש רזרבות, יש כספים, אפשר לתת מימוני ביניים, זה לא כזה נורא. בסוגיה הזאת אני גם הולך לפעול.

מעבר לזה, בכל מה שקשור לצורך המיידי, שדיברנו עליו, גם להקמת מקומות נוספים בכל מיני מקומות כדי שלא יהיה מצב שזמן התגובה יהיה ארוך, גם בעניין הזה אני מקווה לפעול בוועדת הכספים. להערכתי זה יהיה דבר מבורך. אני מאוד מודה לכם.

אני רוצה לציין ברשותך עוד משהו. התקציב שמד"א דיברו עליו שצריך, שייתן את המענה להרחבת השירותים, הוא חשוב, הוא לא חד פעמי, כי זה הפעלת שירותים. זה לא הרכישה, זה משהו שצריך להיכנס לבסיס.

דבר נוסף שצריך להיות, נניח שייתנו את הכסף, פעם אחת וכו', מה שצריך ליצור פה זה מנגנון קבוע שנותן כל הזמן לשיפור השירותים, להרחבה ולשיפור השירות הדמוגרפי והטכנולוגי. כמו שיש במשרד הבריאות ועדת סל שנותנת לקופות החולים להכניס תרופות חדשות וכו', צריך להיות, אני חושבת, גם בשירותי ההצלה, שירותי החירום, גם מנגנון של - - -

מדינת ישראל נותנת היום 80 מיליון ₪?

כן, אבל זה רק לכסות את מה שקיים.

אנחנו צריכים להגדיל את הסכום ל-200, זה מה שאת אומרת?

אני אומרת לתת אחוז קבוע כמו שיש בתרופות - - -

כן, אבל הסכום שנדרש, חסר פלוס מינוס, זה באזור ה-100 מיליון שקל בשנה?

זה אני אומרת לתת את המענה ומה ש - - - אפילו במנגנון של סל, אחוזים קבועים לפיתוח והרחבת שירותים.

גם אם זה יהיה בפעימות, אדוני, גם אם זה יהיה בהתחלה זה דבר ש - - -

אנחנו נעבוד על זה.

ברשותך, אני יודע שאתה המסכם העיקרי, אבל לפני שאתה עוזב אנחנו נשמח אם אחר כך יהיו לך כמה דקות לעשות סיור, אם יהיה לך זמן.

טוב.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מבקש להודות לך על הרצינות של הדיונים, על זה שהובלת תהליכים ושינית ואתה הולך לשנות סדרי עולם. אני משוכנע ביכולת המיוחדת שלך לכפות את קו המחשבה שלך בנושאים הכספיים בתוך הקואליציה. אני ראיתי אותך ואני עוקב אחרי הפעילות שלך ואני יודע שכשאתה רוצה משהו אף אחד לא יכול לעצור אותך. אז אני מבקש ממך באמת, בנושא הזה, זה לא אלי בין, זה לא רק למגן דוד אדום, זה לכל אזרחי מדינת ישראל. אתה עושה פה שינוי אדיר וזה ייזקף לזכותך לשנים רבות.

אני מבקש, בשם מגן דוד אדום, מכובדי, כתבנו לך, 'לחבר הכנסת מיקי זוהר, יושב ראש הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, בהערכה והוקרה על פעילותך למען מגן דוד אדום, ואיחולי המשך שיתוף פעולה פורה למען אזרחי ותושבי מדינת ישראל'. בשם כולנו אני מבקש להודות לך. תודה רבה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.