הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 230

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 10:04

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים - לאור חובת הדיווח

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

פיאד טמיש - עוזר ראשי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסף נועם - עו"ד ממחלקה משפטית, משרד המשפטים

קסאי דמוזה פרנזמן - מנהל תחום מטה היישום יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

מוסא בלאל - ממונה מטה ותכנון בנש"מ, משרד ראש הממשלה

נועם כהן - רכז שכר וכ"א ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

עדי שיינבך - רכזת ארצית יפוי כוח מתמשך, משרד המשפטים

רחל אוחנה - ממונה ארצית פיקוח על אפוטרופוסים, משרד המשפטים

דפני רות מושיוב - מפקחת לקליטת עלייה, משרד הרווחה

דודי ספנוב - ס. מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד עלייה והקליטה

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

רועי פישר - סמנכ''ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד הכלכלה

כמליה אוקונסקי - ראש היחידה לגיוס ולקליטה, משרד הביטחון - צה"ל

חן חאמו - אחראי גיוס וקליטה, משרד הביטחון

אלמוג שרב - מנהל תחום השמת עובדי רשות השידור, נציבות שירות המדינה

יעל אבשלום - מנהלת תחום משאבי אנוש, ביטוח לאומי

מתן בן יאיר - משאבי אנוש, ביטוח לאומי

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

חגי זמיר - מ"מ סמנכ"ל למנהל וארגון, רשות שדות התעופה

ורד אחיהון - מנהלת תוכל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

אוהד מויאל - רפרנט שכר וכ"א, משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי השואה

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

רפאל הרבסט - פראמדיק, מד"א

אלי יפה - סמנכ"ל קהילה, מגן דוד אדום

עופר קרן - הממונה על העסקה רב גונית, חברת החשמל

איציק שטיינברג - ראש יחידת מינהל

מירב בנישתי - מנהלת חטיבת משאבי אנוש, רשות הטבע והגנים

אופיר ביתן - עוזר מנכ"ל, הרשות השניה לטלויזיה ורדיו

ליאור אברבך - תאגיד השידור הישראלי "כאן"

נטע סלע - תאגיד השידור הישראלי "כאן"

עודד שפירר - מזכיר כללי, רשות לניירות ערך

מיכל פרלשטיין - ראש מדור תפעול ופיתוח משאבי אנוש, יד ושם

עלמה מיסדרחיס - מזכירת אגף משאבי אנוש וארגון, יד ושם

יאנה נס - מנהלת קשרי מעסיקים, ג'ויינט ישראל

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

פנטהון אספה- דוויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'מבר - דובר העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

בני מלסה - איש השטח של העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

בני פרץ - מוזמן/ת

יגאל מסיכה - מוזמן/ת

דניאל יונס - מוזמן/ת

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הסוכנות היהודית, תאגיד השידור הישראלי (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: דואר ישראל)

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים - לאור חובת הדיווח

בוקר טוב למשתתפים ולצופים בערוץ הכנסת. אנחנו מקיימים היום מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים לאור חובת הדיווח.

זו שערורייה שאין כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה בתאגידים שהם גופים ציבוריים המוקמים כחוק, כדוגמת הרשות לניירות ערך, קרנית – קרן לפיצויי נפגעי תאונת דרכים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, האקדמיה ללשון העברית, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, המועצה לייצור צמחים ולשיווקם ויד יצחק בן צבי.

בתאגידים חשובים אחרים הייצוג ליוצאי אתיופיה קטן משיעורם באוכלוסייה, וגם את זה חשוב לתקן בהקדם. עם זאת, אני שמח שהממוצע המשוקלל של שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בקרב כלל עובדי התאגידים הסטטוטוריים החייבים בדיווח, עמד על כ-1.7%, לעומת כ-1.4% בשנת 2015. שיעור זה גבוה יותר משיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית, העומד על כ-1.6%.

אחת לשנה בדיוק הועדה מתכנסת לבחון האם הגופים עומדים בדרישות החוק, ולפני שנה קראנו ליזום פעולות לשם יישום החוק באותם גופים שלא עמדו בדרישות החוק, ובכך נעשה במשנה תוקף גם היום.

אני מאוד מקווה שהחוק מביא לתוצאה לה קיווינו ונשפר את ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי בישראל. לקראת הישיבה הגיעו לוועדה הדיווחים מהגורמים הבאים: שרת המשפטים, בדבר ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות בדבר ייצוג הולם בקרב עובדי התאגידים, המועצה להשכלה גבוה, אלת"א, יד יצחק בן צבי, מועצת הצמחים, מקורות, המוסד לבטיחות וגהות, רכבת ישראל.

אנחנו כמובן נתחיל לקבל את הדיווח משני המשרדים המתכללים, נתחיל בכך שאבקש מנציג רשות החברות הממשלתיות, מר נעם כהן, להציג לנו את התמונה העולה מהדיווחים שנתקבלו מהחברות הממשלתיות. לאחר מכן אני אבקש גם מנציג משרד המשפטים, עו"ד אסף נעם, בנושא התאגידים. בבקשה מר נועם כהן.

שלום לכולם. ב-5 ליוני העברנו לגורמים הרלבנטיים דיווח מלא ומפורט בנוגע לייצוג הולם של האוכלוסייה האתיופית בחברות הממשלתיות. מהדיווח ניתן לראות שבאופן מצרפי יש גידול בכמות המועסקים, הן ברמת האיכות של היישום שלהם והן בכמות העובדים. יש מספר חברות שיש קיטון בנתונים, חלקם נובע מסיבות של צמצום כח אדם, חלקם נובע במסיבות שאנחנו עדיין לא יודעים למה, ואנחנו מנסים לברר אותם.

יש חברה אחת שבחרה שלא להעביר את הנתונים, על אף שמספר פעמים הפצרנו בהם להעביר את הנתונים, בטענות של בעיות של הגנת הפרטיות וכדומה. אנחנו לא רואים את זה בעין יפה, אנחנו נשמח לקבל את גיבוי הועדה לטובת קבלת הנתונים.

באופן כללי, כפי שמשתקף מהנתונים אפשר לראות שרשות החברות מאוד תומכת בגיוון תעסוקתי ככלל וייצוג של בני העדה האתיופית בפרט. אנחנו עובדים גם על גידול בכמות וגם על איכות ההשמה. בין אם זה במשרות של אקדמאים, בין אם זה בעובדים בכירים, התהליך ארוך, מורכב, ועולים לא מעט קשיים מצד החברות בעניין הזה.

בשנה האחרונה אנחנו עשינו כנס ייצוג הולם, בו השתתפו גם המעסיקים וגם נציגים מהממשלה שיכולים לעזור לקידום הנושא. עשינו מיזם בשיתוף פעולה עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שהוא מיזם שמטפל גם בתכניות רוחב וגם בתכניות עומק. נציגת נציבות שוויון הזדמנויות לעבודה יושבת פה לימיני, היא תפרט בהמשך, ואנחנו פועלים באופן שוטף, בישיבות השוטפות שלנו מול החברות לקידום הנושא.

עו"ד אסף נועם בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב ראש. שרת המשפטים הפיצה ב-14 ביוני, לפני יותר מחודש, דו"ח כמתחייב לגבי ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בתאגידים ציבוריים, תאגידים שהוקמו בחוק. הדו"ח הופץ למזכירות הממשלה, כאן לוועדת העלייה והקליטה ולנציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה.

כפי שאדוני ציין, הנתונים אמנם היבשים מצביעים על ייצוג שהוא עומד בשיעור באוכלוסייה הכללית, ל-1.7% שזה אפילו קצת יותר גבוה מהשיעור באוכלוסייה הכללית, אבל כשמסתכלים על הנתונים הכלליים של כל תאגיד ותאגיד, רואים שהמצב עדיין לא כמו שהוא ראוי שיהיה. במשרות ניהוליות ואקדמיות הייצוג נמוך משמעותית, יש גופים שלאורך השנים עדיין נותר בהם ייצוג אפסי ואין בהם ולו עובד אחד יוצא אתיופיה, כפי שציינת חלק מהגופים הם גופים גדולים שמעסיקים מאות עובדים, למשל רשות ניירות ערך שמעסיקה קרוב ל-300 עובדים, ולאורך השנים אין בה ולו עובד אחד יוצא אתיופיה.

אתם שאלתם אותם? כשאתם מקבלים דיווח אתם שואלים אותם?

כן. בוודאי. אנחנו פונים אליהם ומבקשים צעדים קונקרטיים שמועצת התאגיד נוקטת בהם. התשובות הן שונות, כפי שפירטנו בדו"ח שהעברנו לוועדה, החל מתשובות שיש גופים שטוענים שהם לא מגייסים בכלל כח אדם, יש גופים שטוענים שלא פונים אליהם בכלל אוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, ויש גופים ש - - -

מה זאת אומרת? הם הוציאו מכרז ואז יוצאי אתיופיה לא הגישו מועמדות?

כן. חלק מהתאגידים מציינים שבמכרזים שהם מוציאים הם מייעדים, הם נותנים הבהרה שתינתן עדיפות לאוכלוסיות מסוימות.

איפה הם מפרסמים, והאם יש נגישות לקהילה?

זו הבעיה שעולה. הם טוענים שהם מפרסמים את זה באתר האינטרנט, אבל לא פונים אליהם. יש דוגמה, למשל רשות העתיקות שדווקא שם הייצוג עומד על השיעור באוכלוסייה, אבל אין ולו ארכיאולוג אחד יוצא אתיופיה, ורשות העתיקות ציינה שהם אפילו פנו למוסדות להשכלה גבוהה ולחוגים לארכיאולוגיה, ושם נמסר להם שאין אף סטודנט יוצא אתיופיה. ולכן יכול להיות שהחסמים נובעים בשלבים מוקדמים יותר, אבל העובדה היא שחלק מהתאגידים, שיעור הייצוג הוא אפסי עדיין, למרות שהממוצע המשוקלל עומד על 1.7%.

צריך לציין שביחס לשנים קודמות רואים מגמת עלייה מסוימת, לעומת השנה שעברה למשל, מ-1.4% בייצוג, השנה זה כאמור 1.7%. ולכן יש מגמה של עלייה מסוימת, גם ביחס לדו"חות של השנים הקודמות. יש גופים שאפשר לציין אותם באופן פרטני, שבהם בשנה האחרונה – הדו"ח מתייחס ל-2016 – נעשתה קליטה משמעותית של יוצאי אתיופיה לשורות התאגיד, בין היתר רשות שדות התעופה, שגם ככה יש להם ייצוג מכובד ליוצאי אתיופיה, העסיקו בשנה האחרונה עוד 31 עובדים יוצאי אתיופיה, וכרגע שיעור הייצוג שם הוא 3.4%.

3.9%.

3.9%. אוקי. אז הדו"ח לא מעודכן. המוסד לביטוח לאומי שגם שם העסיקו עוד שבעה עובדים, מד"א שהעסיקו עוד שבעה עובדים, למרות שבמד"א הייצוג עדיין נמוך מהשיעור באוכלוסייה, ואלה הנתונים.

סיימת?

כן אדוני. אלה הנתונים.

נשאל ברשות הטלוויזיה והרדיו. הרשות השניה. איך יכול להיות שאין אפילו אחד?

קודם כל אנחנו הצענו למזכירות הועדה באמת לזמן את כל הגופים שנמצאים כאן בדו"ח, כל גוף שמונה מעל 50 עובדים, כל תאגיד שהוא גם בחוק, מחויב בחובת הייצוג ההולם, ואנחנו מבצעים את הפניות לכולם, מתזכרים ומבקשים צעדים קונקרטיים.

באשר לשאלה לגבי הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, הם ציינו באופן נקודתי שהם ערכו קיצוץ בכח אדם בשנה האחרונה ולכם הם גם לא גייסו כח אדם חדש.

אז אולי נשמע ממך, אופיר, מהרשות השניה.

אבל החוק הוא מ-2011.

אני רוצה שתתייחס, החוק יצא ב-2011. היישום צריך להיות, אולי תתייחס לזה שכל השנים לא מצאתם יוצא אתיופיה אחד לשלב ברשות?

קודם כל הרשות, מועצת הרשות השניה, ששם יש חברים, גם חברה בת העדה האתיופית, וגם חבר בן העדה הדרוזית, זה במועצה. ברשות השניה, ב-2014 עברה שינוי מבני, קוצצו, התייעלו, ומאז כל מכרז שיצאנו כן נתנו עדיפות ליוצאי העדה האתיופית או העדה הדרוזית, אבל לצערנו לא הוגשו מועמדויות מהעדות הללו.

אני יכול להגיד שבאופן כללי הרשות כן מנסה לקדם, היא לא מצליחה אמנם, למרות שאנחנו מנסים, אנחנו לא מצליחים בתוך הארגון, אבל המועצה כן ביקשה וכרגע אנחנו בוחנים הקמת תחנת רדיו באמהרית וכדומה.

אני יודע למי אתה מתכוון בעניין המועצה, אבל אנחנו מדברים על עובדים שמשתלבים, לא חברת מועצה שמדי פעם מופיעה בפגישות. זה לא מה שאנחנו מתכוונים. השאלה, האם אתם חיפשתם בכלל? האם הוצאתם מכרז ליוצאי אתיופיה, כפי שהחוק מחייב אתכם להכניס ביחס למספר העובדים שיש לכם, כמי שהחוק מחייב אתכם? זאת השאלה. מה שאני רואה שזה שערורייה, שלא יכול להיות, הגופים האלה שהוקמו כחוק ולא מכבדים את החוק.

חלילה, אנחנו מכבדים את החוק. ואנחנו פועלים - - -

במבחן התוצאה אין.

כל מכרז שהוצאנו מאז, אנחנו מציינים שזה בעדיפות, אנחנו מפרסמים את זה גם באתר, גם בעיתונים, לצערנו לא מגיעים מועמדים. אנחנו נבחן אולי באמת - - -

אתם הוצאתם ולא באו מועמדים?

נכון. אבל אנחנו נבחן איך אפשר אולי לשפר יותר ולייעל יותר ולשלב, כי בסך הכל אני חושב שזו מטרה נעלה, כן צריך לשאוף לשם. לצערנו כרגע אנחנו לא מצליחים ליישם את זה, אבל נראה איך אפשר לפעול יותר.

אני אשמח לשמוע ממגן דוד אדום. אני מבין שיש קצת התקדמות, אבל מאוד איטית, ביחס למספר העובדים שיש לכם.

אני סמנכ"ל קהילה. שלום ותודה רבה. במגן דוד אדום העובדים, בפרט עובדי השטח הם מקצועיים, חובשים או פרמדיקים, גם תורני המוקד הם חובשים או פרמדיקים, זה לא תורן מוקד כמו בארצות הברית שכל מה שהוא יודע זה רק להקליד. אז צריך לעבור קורס מסוים. אנחנו עושים קורסים, התחלנו בשנתיים האחרונות לעשות קורסים ייעודיים לבני העדה האתיופית, על מנת להגביר באופן ניכר את הקליטה שלהם. עברו 15 חניכים את הקורס הקודם, חלקם נקלטו לעבודה, חלקם בתהליכי קליטה. יש קורס נוסף שייפתח בשבועות הקרובים שיש כרגע 12 איש שעברו את כל המיונים, ואנחנו מתכוונים להגיע ל-18, שנצליח שוב להגיע ל-15 איש שעוברים את הקורס.

בכל קורס פראמדיק שוריין מקום, יש עכשיו קורס פראמדיק באופקים, יש נציג העדה, זה קורס קשה מאוד, שנה וחצי קורס מאוד אינטנסיבי, אבל כבר מתחילים לראות ניצנים, גם בנושא של התרמות דם, זו הפעם הראשונה, מתחיל קורס מתרימי דם, יהיו שם שלושה נציגים, אני מקווה שהם יעברו את הקורס ואז נקלוט אותם לעבודה.

גם בוועדות הסטטוטוריות, יש לנו ארבע ועדות סטטוטוריות במד"א, רפואה וחירום, מתנדבים, משאבים והתרמות דם, יש שני נציגים לעדה בועדות הסטטוטוריות, כך שאנחנו מתקדמים יחסית מאוד מהר, אבל צריך גם שיתוף פעולה שיותר אנשים ירצו, כלומר שיהיה יותר עניין. אנחנו מנסים להגביר את זה, אנחנו מבחינתנו נותנים כל עדיפות וכל משאב שרק ניתן.

האם אתם מנצלים את כל הדרכים כדי להגיע לקהילה, כמו למשל לשדר ברשתות חברתיות של הקהילה, כמו ברדיו רק"ע, בטלוויזיה האמהרית, אמנם כל המועמדים צריכים להיות ברורים בנושא העברית, אבל בדרך כלל, אולי אם אתם תשתמשו בכלים האלה, המידע יכול להגיע מאוזן לאוזן.

בעניין המכרזים נשמע מנציבות שירות המדינה, איך הם מפרסמים את המכרזים האלה. אני מבין שב-2016 הייתה הצלחה ואני מקווה שגם ב-2017, ותיכף נשמע על כך. אבל האם גם משרדים אחרים, תאגידים וחברות ממשלתיות יכולים להשתמש באותם כלים כדי שהקהילה תדע והם יכולים להגיש מועמדות. קשה לי להאמין שיש פה מכרזים ובני הקהילה לא מציגים מועמדות. קשה לי להאמין. או שפשוט הם בכלל לא יודעים ועושים את הפרסומים בתוך המשרדים, ואני אשמח גם לשמוע הצעות מנציגי הקהילה, וגם מארגונים אחרים, מה צריך לעשות כדי שכשהמשרד יוצא למכרז, שהקהילה תשתתף במכרזים האלה.

נשמע את נציג התאגיד החדש. ליאור.

כמו שאתם יודעים, אדוני היושב ראש אתה בוודאי יודע, כי כבר נפגשנו בדיונים אחרים שקשורים בתאגיד, אנחנו באוויר חודשיים. בחודשיים הללו עשינו תהליך גיוס די מאסיבי שעקרו ומטרתו העיקרית גיוס עובדי רשות השידור שנסגרה, ואנחנו קלטנו אותם. בתוך התהליך הזה קלטנו גם עובדים בני העדה האתיופית. כרגע בתאגיד השידור הציבורי עובדים 14 עובדים בני העדה האתיופית, כמחציתם עובדים ששייכים לשידור באמהרית, ברדיו כאן רק"ע, בשלוש רצועות יומיות, שתיים מהן כבר מתקיימות, שעה בצהריים, ושעה בשעות הערב. בקרוב מאוד אנחנו עולים עם רבע שעה נוספת בשעות הבוקר לטובת הציבור דובר האמהרית.

חשוב לי מאוד לציין שבכל תהליך הגיוס שלנו, ואני ממשיך את זה, מעבר ל-14 הללו אנחנו נמצאים בהליכי גיוס של עובדים נוספים, ואני מקווה שבחודשים הקרובים אנחנו נוכל להציג מספרים גדולים יותר.

מה-14 כמה במשרה מלאה וכמה בחצי משרה?

אני מיד אגיד לך. יש שמונה במשרה מלאה ו-2 בחצאי משרות, היתר עובדי פרילאנס.

הפרילאנס כלולים בתוך ה-14?

כן. אלה עובדים שמועסקים בחוזים לטווח ארוך, אלה לא עובדים זמניים.

אז בואו נספור את השמונה. פרילאנס אני לא סופר.

בסדר גמור. אני חייב לציין שמעבר, כמובן בשידור ציבורי יש לזה שני היבטים. ההיבט האחד הוא כמובן מי שעובד, ועובדים, חשוב לי להגיד שכל העובדים הם עובדים איכותיים שעברו ועדות, שמבצעים החל מתפקידי שיווק וטכנאות והגשה וכתבות, חשובה גם הניראות כמובן. הניראות על המסך, והניראות כמובן, והאנשים ששומעים אותם ברדיו. יש לזה חשיבות עצומה. כרגע על המסך שלנו יש מגישה שהיא לא נחשבת לעובדת התאגיד אבל היא טאלנטית, מה שמכונה, אסתר רדא שמשדרת תכנית יומית בערוץ כאן 11, ואנחנו כמובן שואפים לעוד. אנחנו רק יצאנו לדרך ואני מקווה שבקרוב יהיו לנו בשורות יותר רחבות בעניין הזה.

חשוב לי להגיד גם שאנחנו עושים פעולות כדי להגדיל את המספר, אנחנו פנינו לארגוני יוצאי העדה האתיופית ופונים גם למחלקות מיוחדות באקדמיה, שמכשירות מצטיינים יוצאי העדה האתיופית, תכניות אקדמיות כמו למשל בתכנית האקדמית של הקריה האקדמית אונו, בבקשה שיפנו אלינו בוגרים וסטודנטים כדי לשלב אותם כמה שיותר.

למה לא מגדילים לאלה שהם חצי משרה? כי אתה יודע, זו בעיה להתקיים בחצי משרה. הם לא יכולים לעבוד במקום אחר, כי זה הטרטורים, הזמן, ההכנה וכל זה. הם דיברו איתי כמה מהם. למה לא מגדילים להם למשרה מלאה לפני שאתם מחפשים אחרים? יש לכם פה במערכת, תגדילו להם למשרה מלאה ולאחר מכן תחפשו גם.

התאריך כשהוקם בחוק, יש לו הגדרה מאוד מאוד ברורה של מספר התקנים שאנחנו חייבים לעמוד בהם ואסור לנו לחרוג ממנו, ואנחנו כחלק מהלקחים של רשות השידור לאורך השנים, ההחלטה היא באמת שיקום תאגיד יעיל, רזה, ומצומצם. ואנחנו מתמודדים עם זה, לא רק עם עובדי כאן רק"ע בשפה האמהרית, אלא עם העובדים באופן כללי. יש לנו עובדים שעובדים במשרות שונות והיקף משרה שונה. אנחנו מחוייבים לחוק ובמסגרת של החוק הזה אנחנו עושים כמיטב יכולתנו.

החוק מגביל אתכם לא לעשות משרה מלאה למי שחצי משרה?

החוק מגביל אותנו במספר התקנים. אנחנו מנסים במספר התקנים הזה - - -

אבל אתם מחפשים עוד, יש לכם תקנים, בגלל זה אתם מחפשים.

נכון אדוני, השאלה לאיזה תפקיד. לשידור באמהרית מספר התקנים כיום, אנחנו משלימים אותו בימים אלה, כדי לענות על המענה הזה של הרבע שעה הנוספת בבוקר. אני לא אכנס פה למורכבות של העסקה של כל אדם ואדם, אבל אדם שעובד בערב לא בהכרח יכול להגיע גם בשש בבוקר, ולכן לא תמיד היקף המשרה הוא נכון בהקשר הזה.

כמה תקנים הקצבתם לשידור באמהרית?

מספר התקנים בשידור באמהרית, כרגע יש לנו ארבעה תקנים.

לא, כמה הקצבתם?

מה הצפי? אתם אומרים שאתם מחפשים לעוד רבע שעת שידור.

לרבע שעת השידור בבוקר אנחנו גייסנו עוד פרילנסרים, שני עובדי פרילנסרים.

אה, לא עובדים. לא עובדי משרות בתקן.

לא עובדים בתקן.

זה ארבעה עובדים ש - - -

ארבעה תקנים. כשבעצם אנחנו מדברים על חמישה עובדים. חמישה עובדים במשרה, כלומר עובדי התאגיד, בנוסף לזה יש עובדי פרילנסר.

למיטב ידיעתי יש ארבעה שדרנים. שניים חצי, ושניים במשרה מלאה.

ויש גם עוזרי הפקה. השידור הוא לא רק מי שמשדר.

הבנתי. בואו נשמע מהרשות לניירות ערך. אין לכם אפילו אחד. בבקשה תציג לנו את הסיבה, תסביר לנו איך יכול להיות.

בוקר טוב. אני המזכיר הכללי של הרשות לניירות ערך. באמת המספר הוא לא טוב, אנחנו מצרים על הדבר הזה. אנחנו במשך השנים האחרונות מאוד מאוד מנסים לגייס עובדים יוצאי העדה האתיופית, בין היתר במכרזים ייעודיים שפרסמנו לצורך הדבר הזה. לצערי הרב ועל אף מעשים אקטיביים, שתיכף אני אפרט מה אנחנו עושים, לא ניגשים למכרזים האלה עובדים בני העדה האתיופית. הפעולות האקטיביות שאנחנו עושים, אנחנו בין היתר פונים לכל המרכזים האקדמיים ומזמינים את ראשי המרכזים האקדמיים להביא אלינו לכנסים של זרקור על רשות ניירות ערך את בני העדה האתיופית, אנחנו ניסינו לארגן בשנת 2016 כנס לארבעים איש מבני העדה האתיופית, נרשמו שישה, ובסוף ביטלו את הכנס.

אנחנו פונים גם לוועדה וגם לכל הנציגים שמייצגים עובדים בני העדה האתיופית לעזור לנו בחיפוש אחרי אנשים כאלה. מהמרכז האקדמי אונו כבר ציין פה מישהו, שיש בהם רבים, ברשות ניירות ערך מועסקים רק רואי חשבון ועורכי דין. אנחנו לכן פונים למרכז האקדמי בקרית אונו ששם לומדים המון המון בני העדה האתיופית בניסיון להביא לנו אנשים. מנהלת ההשמה במרכז האקדמי אומרת לנו "הנישה שלכם לא מעניינת אותם", תחום דיני ניירות ערך הוא תחום מאוד מצומצם וזה לא מעניין את האנשים לבוא אלינו, ואנחנו מצרים על כך. בשנה האחרונה התחריתי ממש ראש בראש עם בית המשפט העליון על גיוס של איזה שהוא אדם יוצא בן העדה האתיופית, ממש ניסיתי לפתות אותו בכל דרך אפשרית וזה לא הסתייע, בסוף הוא בחר בבית המשפט העליון, אולי בצדק מבחינתו. אנחנו פשוט לא מצליחים לעשות את זה, על אף ניסיונותינו.

אני חייב לציין, שנת 2017 ברשות לניירות ערך היא שנת הגיוון. שנה שבה אנחנו עושים פעולות הטמעה, מנסים לגייס עובדים צ'רקסים, דרוזים, אתיופים, אנחנו ממש ממש מתקשים בדבר הזה, ואם הועדה יכולה לעזור לנו באיזו שהיא דרך או כל האנשים שיושבים פה, אנחנו מאוד מאוד נשמח. יש לנו מטרה להגדיל, זה אמנם לא חוכמה, מ-0 זה לא קשה, אבל אנחנו מאוד מאוד רוצים להגדיל את כמות האנשים המועסקים אצלנו.

כבודו, אני מסתכל על דבר אחר. כל פעם שיש לנו דיון על בני עדות המזרח, אין פה אף חבר כנסת.

אבל הוא באמצע דיבור. בבקשה.

שוב, אני מבקש את עזרת הועדה או כל גורם אחר שיעזור לנו בגיוס של אנשים כאלה. אנחנו מוכנים להשקיע את כל התשתית של הלימוד, כי חלקם לא מתעניין בזה במהלך הלימודים, אבל אנחנו מוכנים להשקיע את כל המאמץ בלימוד של החומרים הרלבנטיים, כדי שנצליח במשימה המשותפת הזאת של כולנו.

אני רוצה לפנות לרוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי, אתה שומע שחברות ממשלתיות ותאגידים הם אומרים שהם מוציאים מכרזים אך יוצאי אתיופיה לא מגישים מועמדות. האם זו האמת, האם יש בעיה, איך אנחנו מתמודדים עם זה, יש לך הצעות?

אני מאוד שמח לשמוע את האנשים שמייצגים את זה. המכרזים הם מכרזים פנימיים, לפעמים זה לא מגיע לקהילה.

אצלנו לא, אצלנו המכרזים חיצוניים.

אני לא מתייחס אליך באופן ישיר. אני מדבר באופן כללי. אנחנו יודעים שהמכרזים יוצאים, המכרזים נשארים בתוך המשרדים והמידע לא מגיע לקהילה. לא משתמשים באמצעים להנגשת מידע לקהילה, גם אם בדרך הרדיו או הטלוויזיה. אם יש מועמדים, לפעמים גם כן נתקלים בבעיות שונות שאני שומע שאנשים שניגשים למכרז ולפעמים מוצאים שהיכולת שלהם כנראה יותר ממה שהחברה מחפשת, כפי שאתה רואה כאן בנתונים, יש העסקה של פרי הדר, זאת אומרת שזה עונתי, 2015 ו-2016 כמו שאנחנו רואים, יש מקומות למשל שקלטו עובדים ואחר כך בשנה שאחריה העובדים נפלטו מהעבודה. מה זה ייצוג הולם? באיזה תנאים קולטים אותם ובאיזו עבודה גם קולטים אותם. זו השאלה.

אדם נכנס למשרה טובה, אז בשנה הבאה הוא עוזב את המשרה שלו והולך. אני ספרתי 19 עובדים בשנה הנוכחית שמצאו את עצמם מחוץ לתעסוקה, בשנה שעברה היו מועסקים. לכן למרות שאנחנו רואים גידול במשרדים מסוימים או בתעשיות מסוימות, אבל צורת ההעסקה או תנאי ההעסקה או התפקיד שמציעים לאותם עובדים, זו השאלה שצריכה להיות פה, ואני הייתי שמח גם פה כמו שנאמר, אני לא רואה חברות גדולות, למרות שהם שלחו נתונים, אני לא רואה שעניין אותם להגיע לכאן ולדווח. נכון שזה מגיע, באיזה תפקידים קלטו אותם אינני יודע, אבל אני רואה, התעשייה האווירית קלטה יותר אנשים בשנה שעברה, חברות - - -

ולכן מה שאני מנסה להגיד, המידע צריך להגיע לקהילה, אנחנו מוכנים לעזור. אנחנו מוכנים להפיץ את המידע. יש לנו נגישות ויש לנו את היכולת ויש לנו קשר עם הקהילה ואם המידע היה מגיע אלינו אז אנחנו יכולים גם לפרסם דרך האמצעים שיש לנו. אבל זה לא מגיע. לכן הייתי מציע, יש גופים שיש להם קשרים עם הקהילה, תפנו את הפניות שלכם, אנחנו בשמחה רבה נפיץ לקהילה, אפילו לאתר את העובדים הראויים להגיע אליכם כדי שתוכלו להעסיק אותם.

יש לך הצעה ספציפית, שגופים או משרדים יכולים לפנות אליהם, לרכז את הפניות שלהם? למשל, האם הגוף שאתה עומד בראשו יכול להיות כתובת לקבל את האינפורמציה ולהעביר לקהילה?

אנחנו מוכנים להעביר את האינפורמציה, אבל יחד עם זאת המידע צריך להגיע אלינו. אני לא יכול להיכנס לאתר שנקרא מכרז מדינה ושם לחטט ומי פרסם ומי לא פרסם. אם יש להם אפשרות להעביר אלינו את המידע באופן ישיר, אנחנו מוכנים להציף אותו באופן ישיר בקהילה שלנו.

אתה יכול למסור את הפרטים, שנרשום, ונוכל לפנות אליך.

מס' הטלפון שלי - - - הפרויקט הלאומי האתיופי. אפשר להיכנס לאתר.

זה אחד וגם יש את רק"ע, אנחנו אומרים שצריך להגדיל את זה, הרדיו באמהרית, ויש גם את IETV, הטלוויזיה באמהרית. אפשר להשתמש בכלים האלה.

יש גם אתר אינטרנט. יש מידע שמופץ דרך האתר.

כן בבקשה.

אני מחברת נמלי ישראל. אנחנו מפרסמים מכרזים חיצוניים ולא פנימיים, ורושמים תמיד שהעדפה מתקנת, ופשוט מאוד לא ניגשים לאנשים, אני מוכן לפנות אליך כדי שתוכל להיות צינור שאנשים יפנו. אנחנו נשמח לעזרה, אנחנו פונים כמו שציינו, ואנשים לא ניגשים, למרות שאנחנו מציינים בפירוש שיש העדפה. זה נכון שחלק מזה זה מהנדסים ועורכי דין וכל הדברים, אבל גם במקצועות אחרים, בכל מכרז שלנו אנחנו מציינים שיש העדפה ונשמח שיהיה צינור שיפנו אלינו עוד מועמדים.

אני רוצה לשמוע מנציג חברת החשמל. אני רוצה שתתייחס לכך, בזמן האחרון אני מקבל פניות רבות שאתם מפטרים יוצאי אתיופיה מהעבודה. הסיבה שהם אומרים היא שיש קיצוצים, אז מקצצים איפה שאפשר בקלות לעשות את זה. באוכלוסיות חלשות. אני רוצה שתתייחס לזה, דווקא אתם עושים את הדבר הזה? אנחנו בדיון הקודם שיבחנו אתכם על התקדמות ושילוב, ועכשיו מורידים את כל מי שנמצא שם. אני רוצה שתתייחס לדברים האלה.

בוקר טוב. ראשית המידע שמגיע אליך הוא מידע מוטעה.

אני מוכן להעביר לך את הפניות.

אני מקבל את כל הפניות שלך. לא מדובר בקיצוץ בחברת החשמל בתפקידים מסוימים שבהם יש את בני העדה האתיופית או אוכלוסיות חלשות, ממש לא. חברת החשמל עובדת עם תכנית של התייעלות ותכנית שלא פוגעת באוכלוסיות חלשות, להיפך. אני אתן לך את הנתונים והמספרים שכמובן מי שמוביל את כל התכניות האלה זה דירקטוריון החברה, הנהלת החברה. התכנית מאושרת בתכנית חומש מסודרת על ידי מנכ"ל החברה שעוקב אחר התכנית הזאת באופן אישי, יחד עם סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון.

רק מתחילת השנה קלטנו 3.4% מסך הקליטות בחברה של בני העדה, כמו שהתחייבתי גם בועדה הקודמת והקודמת לפניה, שאנחנו נקלוט בכל שנה כפול ממספרם באוכלוסייה. היום אנחנו עומדים על 1.5% מסך העובדים שלנו בחברה שהם יוצאי העדה. אנחנו רק פועלים למתן פתרונות, מה שאני שמעתי פה מהחברים, וזה לא חוכמה להתייחס ל - - - אני מדבר על חברת החשמל, לנו אין בעיה שלא מגישים מועמדות. כי אנחנו פונים דרך כל העמותות, כל הארגונים. אני מעסיק אצלי בפרויקט שנקרא פרויקט המתמחים, שאני עובד עם אוניברסיטת חיפה, ובפרויקט הזה אני מעסיק סטודנטים שהם מקרב כל האוכלוסיות המוחלשות והמודרות משוק העבודה, אני שולח אותם אל מרכזי הקליטה, אני שולח אותם לשטח, אני שולח אותם לבדוק איפה החסמים ואיפה הבעיות. לכן אין לנו בעיות ואין לנו חסמים ואנחנו קולטים ומקבלים ואני לא מכיר את הדבר הזה שאין, ולכלל המקצועות, ואני לא מדבר על המקצועות הפשוטים של עובדים פרויקטאלים, שלרוב אלה מגיעים אליך, אלה אנשים שיודעים שהם מגיעים למקצוע ספציפי, לתפקיד מסוים, ואני לא מדבר על אלה, אני מדבר על אוכלוסיות שאנחנו קולטים אותם לתפקידים תומכי ליבה וליבה, על מנת שלא תהיה פה מדיניות דלת מסתובבת, על מנת שלא תהיה פה מדיניות של אנשים שמגיעים לתקופה של חמש שנים לפי ההסכם הקיבוצי והולכים הביתה. גם כאלה קיימים מכלל העובדים אצלנו בחברה, אנחנו מסיימים העסקה של כ-600 עובדים ארעיים בכל שנה.

איך אתם עוזרים להם, לאותם עובדים שפונים אלי, ואתה מבין את העניין, לאחר שהם רכשו ניסיון מקצועי, והם מוצאים את עצמם בחוץ. איך אתם יכולים לעזור בזה?

אלה לא עובדים שרכשו מקצוע. אלה עובדים שמגיעים לפרויקט ספציפי מסוים והם לא רוכשים מקצוע. אנחנו עושים בעצם את כל התהליך הזה, כדי לקלוט אותם לתפקידים תומכי ליבה וליבה, ולא העובדים הפרויקטאלים האלה שעוסקים בהפחתת פליטות או כל הפרויקטים הפשוטים אלא לתפקידים שיש בהם אופק תעסוקתי, שם אנחנו ממקדים את הקליטות שלנו, ושם זה 90% מהקליטות שלנו היום. עדיין יש בשוליים.

לא רק זאת, אם אנחנו קולטים עובדים שנמצאים בתפקידים האלה שאי אפשר לתת בהם קביעות בחברת החשמל, אנחנו קולטים שיש להם השכלה, שיש להם הכשרות מסוימות, אנחנו מניידים אותם לתפקידים שהם תומכי ליבה וליבה על מנת שנוכל לתת להם קביעות, רק השנה עשינו את זה בעשרה מקרים. זה בחלק הספציפי הזה.

דיברו פה מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, על הפרויקט יחד עם רשות החברות הממשלתיות, אז אנחנו חברים גם בתוך הפרויקט הזה. אנחנו שותף מוביל אני חושב, בתוך הפרויקט הזה. בימים אלה אנחנו פותחים כיתה של 30 הנדסאים מבני העדה, שהם בעצם פרויקט להנדסאי חשמל, שאנחנו עושים את זה יחד עם משרד הכלכלה, עם הג'וינט, ואנחנו בעצם קולטים אלינו בפרויקט הזה מבני העדה כדי שהם ילמדו את מקצועות הנדסאי החשמל. במהלך התכנית הזאת אנחנו משלבים להם קורסים ייעודיים ששייכים לחברת החשמל, ואנחנו נקלוט אותם בסיום הלימודים כעובדים בחברת החשמל בתפקידי הליבה של חברת החשמל.

תודה. ליאור מהתאגיד רוצה להוסיף משהו.

רק רציתי תיקון קטן לפרוטוקול, אמרתי שמונה, זה טעות, זה עשרה תקנים.

כבודו, אני רוצה לדבר.

בני נשמע עכשיו מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. לאחר מכן אתה תתייחס לזה.

אנחנו מקבלים דיווח שנתי של רשות החברות בכל הקשור לייצוג הולם, והחברות שמעסיקות יותר מ-50 עובדים מחויבות בייצוג הולם של יוצאי העדה האתיופית ובני העדה הדרוזית. החשיבות שלנו היא לא רק לכמות העובדים אלא לאיכות התפקידים שהם נמצאים בהם. אנחנו לא רוצים רק מספר גבוה, אלא לבדוק שהם נמצאים בתפקידים בעלי חשיבות ומשמעות ותפקידים בעלי אופק קידומי. מתוך רצון לקדם את שוויון ההזדמנויות והגיוון במשאבי אנוש של החברות הממשלתיות, חברנו לרשות החברות ויחד הוצאנו לדרך תכניות ניסיוניות להטמעת שוויון הזדמנויות והעסקה רב גונית. שיתוף הפעולה כולל הפעלת תכנית עומק בארבע חברות כפיילוט, וגם תכניות רוחביות שיכללו כנסים והכשרות מקצועיות, סיורים וכל דבר נוסף שיתמוך במטרות התכנית.

אני רוצה לתת כמה דוגמאות, למשל של טס מערכות, יש שם 196 עובדים יוצאי העדה, 7.4%. לכאורה זה מספר מאוד מאוד גבוה, אבל כשאנחנו מסתכלים לעומק ובוחנים את איכות התעסוקה, אנחנו רואים שיש רק שבעה אקדמאים, אגב, כולם גברים, אין אף אישה אקדמאית מתוך כל המספרים האלה, גם זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. החברה למתנ"סים, בשנת 2015 דיווחה על אפס עובדים יוצאי אתיופיה, השנה ארבעה, מתוכם שניים אקדמאים. אני רוצה לראות פה איזו שהיא מגמת שיפור. לעומת זאת מקווה ישראל דיווחו בשנה שעברה על שבעה עובדים והשנה אפס.

שיתוף הפעולה בינינו מתבסס על מחויבות והבנה הדדית שקידום התכנית נעשה על מנת לקדם שוויון הזדמנויות מתוך מטרה לתת הזדמנות שווה לכל מי שבאים בשערי החברות הממשלתיות. אני מקווה שבעוד כמה שנים נוכל לראות את הפירות של התכנית הזאת.

מה שאת שומעת עכשיו מהחברות או מהתאגידים, שאומרות "תעזרו לנו, אנחנו רוצים לגייס אבל אנחנו לא מצליחים", אז אתם כנציבות - - -

לגמרי, הם יכולים לפנות אלינו אנחנו יכולים לקשר בינם לבין העמותות כמו "עולים ביחד", שעוזרים לגייס עובדים ממוצא אתיופי ותמיד יש מי שמוכן לבוא לעבוד במשרות והם צמאים למשרות באיכות גבוהה. אז בוודאי שאפשר, אני אשמח לתת לך את כרטיס הביקור שלי בסוף, אפשר לפנות אלינו ולהיעזר בנו.

הנה עוד כתובת. אני אומר לכם שלא חסר, להעביר את המידע.

בגלל זה הדיון פה הוא כל כך חשוב.

אני מקווה שבדיון הבא אתה תשתמש בדברים האלה, אני מקווה שלא תבואו עם עוד סיבות. אבל אני מסכים איתך, עניין האיכות הוא חשוב מאוד, כשראינו את ה-1.7% מבחינת האיכות, בדרך כלל יש חברות שלקחו עובדים בעבודות מזדמנות ואז זה מעלה את האחוז, וכשנכנסים לפירוט בעניין האיכות, אנחנו רחוקים.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, שאנחנו נתקלים בהרבה פניות של יוצאי העדה באפליה בקבלה לקביעות בעבודה. זאת אומרת שהרבה פעמים עובדים שהתקבלו לקביעות הם עובדים שהתקבלו יחד איתם למשרה או אפילו אחריהם, והעובדים ממוצא אתיופי בחברות שונות לא מקבלים קביעות.

גם על זה רציתי לדבר.

בני בקיצור בבקשה.

בקיצור, היא אמרה בדיוק את המשפט האחרון שאני כבר מודע לו הרבה זמן. אני איש הפנתרים השחורים לשעבר של שנות השבעים, אני פעיל חברתי פה בכנסת ואני אומר לכם דבר אחד: עברנו אז את האפליה, אני ממשיך לראות ולספוג את האפליה, ואני אחד שלא יגידו לי חס ושלום אני גזעני או משהו כזה, יש לי כלה ממוצא אשכנזי שאני אפילו אמרתי לה "רק תוסיפי את שם המשפחה של הבן שהוא קצין בצה"ל, סגן אלוף בצה"ל, ואל תוותרי על השם האשכנזי שלך כי את לא תקבלי עבודה", פשוט, אני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש, פשוט גורסים, יש פה קבוצה מסוימת שהשתלטה פה על המדינה, מקופת החולים, אחד מביא את השני, לא תראה אותם, עשינו את זה בניסיון, כבודו, זה כבר היה בתקשורת שאתה שולח קורות חיים עם שם משפחה מזרחי אתה נגרס, אתה שולח את אותם קורות חיים, רק משנה את השם, עם שם משפחיה שהוא ממוצא מסוים, אתה פתאומי מוזמן לראיונות. זה גם במשרדי הממשלה קורה, בחברת החשמל, בכל גוף שאתה רוצה, כולל תבוא איתי לקופת חולים מכבי תראה לי כמה אתיופים או אתיופיות עובדות שם כמזכירות בכלל, אפילו בשביל לתרגם למסכנה אתיופית זקנה שבאה ולא קולטת את השפה העברית. לא תמצא את זה.

באיזה מקום צריך להכות בשולחן, אדוני היושב ראש, רואים את זה חברי הכנסת פה, כשאני בא לוועדות שמדובר בזן מסוים, אתה רואה אותם כולם פה באים ויושבים. כאשר מדובר בעדות המזרח, אתה לא רואה אותם. זה בושה וחלקה להגיד לועדה, ואני מדבר עם ביטן על הנושא הזה, שחברי ועדה ממפלגות שאומרות שהן חברתיות ויוצאות בתור חברתי, הם לא נמצאים כשמדובר באנשים חברתיים. זה לא יכול להיות, זה זלזול שלא יכול להתקיים בכנסת הזאת. זה לא יכול להיות שתחת ראשותך, כיושב ראש ועדת קליטה ועליה שאתה מנסה לעשות הכל, לא יכול להיות שיזלזלו בצורה כזאת בזן מסוים ועדה מסוימת. אנחנו עם אחד באנו להיות. לא באנו להיות פה זנים של עדות או זנים אחרים. לא זן מתעלה למעלה וזן נחות. אין דבר כזה. תמיד אמרתי גם בחינוך, אין ילד טיפש, יש מערכת שמנוהלת על ידי טיפשים וגזענים. זה מה שמנוהל במדינה הזאת. לא נותנים פה דוגמיות, אנחנו לא דוגמיטורים, ש-X מסוים מתקבל למקום העבודה, מה זה, לפי אוכלוסייה, מה זה דבר כזה. מתי נפתח את כל הדלתות לכולם שווה.

תודה בני. הזמן שלנו מוגבל. נשמע מנציג רשות שדות התעופה.

תודה. את הנתונים כבר ציינו, אבל לפחות ממה שהתנהל פה בדיון, אנחנו עשינו כמה דברים בשביל לראות איך להכניס את יוצאי העדה האתיופית. אנחנו מחוייבים על פי כל הכללים שלנו לעשות מבחני התאמה לעובדים. עשינו התאמות ייעודיות ליוצאי העדה האתיופית, לדוגמה, מבחנים שהיו בכתב מול מחשב וראינו שהם מתקשים בהם, המרנו אותם לראיון בעל פה. הדבר הזה היה משוכה שברגע שהיא נפרצה, עברו את המבחנים. כי בהתחלה אנשים לא עברו את המבחנים, קיבלו ציונים של "לא עובר", עשינו את הטיפול הזה עם מכוני ההשמה שעובדים עבורנו ומדובר על כלל המקצועות, וזה היה נדבך שעבר.

לגבי הקליטה בכלל, אנחנו משתמשים בשיטה שקוראים לה במרכאות "חבר מביא חבר", אנחנו פונים לעובדים הקיימים שלנו שיש להם קשרי חברות ומשפחה עם אנשים אחרים כדי שהם מיידעים אותם בעת פרסום מכרזים, ואיך אומרים, דיברנו פה על סוג העובדים, אז ברשות שדות התעופה, אין מה לעשות, רוב העובדים הם לא אקדמאים ולא מהנדסים אבל תקרת הזכוכית שלנו, נקרא לזה המקצוע הכי תעופתי שקיים, פקח טיסה, אז כן, בקורס הקרוב יש יוצאת העדה האתיופית שעברה את המבחנים ומתחילה את הקורס בחודש ספטמבר. וזה הרבה יותר ממהנדס או אקדמאי, גם ברמת השכר, שלצערי, אני אקרא לזה ככה, זה לא שייך לוועדה אבל כשמפרסמים את שיאני השכר ברשות שדות התעופה הם פקחי טיסה. גם שם יש נציגות לעדה האתיופית וזה מבחינתי, באמת שברו את תקרת הזכוכית ברשות שדות התעופה.

תודה. אני מבקש שתבואי לפה, גם בפעם הקודמת עשיתם ככה. אנחנו רוצים דיווח של השלטון המקומי.

אני אסביר. מכח חוק, משרד הפנים הוא זה שאחראי לקבל דיווחים מהרשויות המקומיות לעניין יישום החוק. מרכז השלטון המקומי לא עוסק ביישום החוק ובקבלת דיווח, מה שאנחנו כן עושים זה להיות בקשר עם העמותות ולנסות להעביר את המידע של איזה מכרזים מתקיימים ברשויות המקומיות, להעביר את זה לעמותות. אנחנו מוציאים אחת לשנה מכתב לרשויות המקומיות על החובה ליישום החוק ולעמוד בחובת הייצוג ההולם.

יש נציג ממשרד הפנים? נציג משרד הפנים לא הגיע.

הודיעו לנו שיגיע.

בינתיים נפנה לנציבות שירות המדינה. אני רוצה שתתייחסו לתכנית הממשלתית לעניין שילובם של אקדמאים במשרדי הממשלה.

ממונה מטה ותכנון מנציבות שירות המדינה. אני אתחיל בהצגת נתונים ואחר כך אני אתייחס גם לעניין שילובם של אקדמאים וסטודנטים בשירות המדינה. נכון לאתמול אנחנו עומדים על 2% מכלל עובדי המדינה הנמנים על יוצאי אתיופיה, משרדי ממשלה, כלל משרדי הממשלה, עומדים על 2%. בשנה האחרונה נקלטו לשירות המדינה 51 אקדמאים, כשאני מדבר על שנה אחרונה אני מדבר על תחילת 2017 עד אתמול, ואנחנו עדיין לא סיימנו את השנה. מינואר 2017 עד אתמול נקלטו לשירות המדינה 51 אקדמאים, כשהיעד שנקבע הוא 50 אקדמאים ו-30 סטודנטים.

מתחילת 2017 עד אתמול נקלטו 22 סטודנטים ואני אדגיש שהשנה עדיין לא נגמרה. נציבות שירות המדינה פועלת על מנת להטמיע את התרבות של הגיוון התעסוקתי במשרדי ממשלה, חלק מזה גם קליטת בני אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם ובינם יוצאי אתיופיה. נציבות שירות המדינה הנחתה את המשרדים לא להסתפק בלפרסם באתר של הנציבות ובאתר של המכרזים את המשרות המיועדות, המשרדים הונחו לפנות לעמותות וארגונים שכן יש להם קשר עם בני הקהילה וכך בעצם אנחנו יכולים לראות שבמהלך 2015 ו-2016 הייתה עליה מ-2% מועמדים למכרזים שהיו בשירות המדינה ל-3% ב-2016. אותו יחס גם לגבי מועמדים שכן נבחרו במכרזים עם עליה של 2%, מ-2% ל-3% מכלל המועמדים שביקשו להיקלט לשירות המדינה.

סימון משרות, ייעוד משרות ליוצאי אתיופיה – מתוך 270 משרות שיועדו ל-270 יוצאי אתיופיה, כיום מועסקים 192 עובדים. כיום אנחנו נמצאים בעיצומו של הליך מיון למאגר סטודנטים כללי שבמסגרתו משרדי ממשלה שירצו להעסיק סטודנטים יוכלו לפנות לאותו מאגר לקבל את הסטודנטים מהמאגר. המאגר כולל גם בתוכו שוב ייצוג של אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, ובינם גם יוצאי אתיופיה. מה שטוב במאגר הזה, שלפי הנוהל החדש להעסקת סטודנטים, אחרי 18 חודשי העסקה בשירות המדינה כסטודנט הם יוכלו לגשת במכרז פנימי, מה שלא היה בעבר, ומה שאנחנו בטוחים שיגדיל את קליטת האקדמאים בשירות המדינה.

בנוסף לזה, נציבות שירות המדינה באגפיה השונים עורכת מדי פעם כנסים וימי עיון למרכזי ועדות מכרזים במשרדים, בנושא מניעת הטיה מגדרית ומגזרית, שבמסגרת הכנס או היום עיון ניתנת סקירה לגבי החובה של המשרדים לעניין הייצוג ההולם, וגם ניתנים כלים איך להתמודד עם מצב של חוסר בייצוג הולם. כמובן מתוכננים בעתיד כנסים נוספים באותו עניין, כשאנחנו חושבים לייחד כל כנס וכל יום עיון בנפרד לכל אוכלוסייה בנפרד, על מנת להגביר את המודעות ולהטמיע את תרבות הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה.

בנוסף, פועלת בנציבות שירות המדינה ועדה לצמצום כח אדם במשרדי ממשלה ויחידות הסמך מתוקף החלטות ממשלה בעניין. במסגרת הוועדה נבחנים כמה נושאים מבין הנושאים שנבחנים מול המשרדים זה עמידתם ביעדי ייצוג הולם, משרד שלא עומד ביעדי ייצוג הולם, מוקפאת הקליטה אצלו מבחוץ והוא מחויב להציג תכנית פעולה שבמסגרתה הוא יראה איך הוא מתכוון להגיע ליעדים ומה הפעולות שהוא עושה על מנת להגיע ליעדים. אני אזכיר פה גם מה שאמרתי קודם, שגם שם אנחנו מפנים אותם, כשמציגים לנו שקשה להם ולא ניגשים, אנחנו כן מפנים אותם לאנשי קשר, עמותות וארגונים שעוסקים ויש להם קשר עם בני העדה האתיופית. אנחנו גם קובעים להם יעדים דיפרנציאליים ואנחנו מבקשים מהם לייעד משרות מתוך המשרות שמתפנות או משרות חדשות שמתקבלות אצלם, ומחייבים אותם לייעד אותם לאחת מאוכלוסיות ייצוג הולם וביניהם גם יוצאי אתיופיה.

לדבריך לא מצאתם איזו שהיא בעיה בעניין של הגשת מועמדות?

זה לא עניין שלא מצאנו בעיה, הבעיה מוכרת לנו שמשרדים באים ומציגים לנו שהם מפרסמים ולא ניגשים למכרזים, ועל כן הנחינו אותם לא להסתפק בפרסום באתר של המשרד או באתר נציבות שירות המדינה, אלא גם לעשות איתור אקטיבי של אותם מועמדים לאותן משרות, בדגש על משרות אקדמאים.

אני מקווה שהתאגידים והחברות הממשלתיות, אתם שומעים את הטקטיקות - - -

את האמת אין לי את הנתון של 2017 כי בדרך כלל נתונים כאלה מוציאים בסוף שנה, אבל רואים את הגידול מ-2% ל-3% בין 2015 ל-2016 וזה כנראה כפועל יוצא מהפעולות שאנחנו מקפידים עליהן.

להערכתך אתם תעמדו בחובה שלכם לשלב 80?

נכון להיום אנחנו עומדים על 51 אקדמאים, ו-22 סטודנטים, כשאמרתי, שהיעד הוא 50 אקדמאים, אנחנו כבר עברנו את ה-50.

האם ה-51 כולם אקדמאים?

51 הם אקדמאים, לא סטודנטים, ועוד 22 סטודנטים, בנוסף.

אז 29?

לא, 51 ועוד 22.

זה מה שנקלט בינתיים, מתחילת השנה.

אנחנו על 22 סטודנטים כשהיעד הוא 30 סטודנטים, אז נשאר לנו עוד 8 סטודנטים. לגבי העניין של האקדמאים, אנחנו על 51, כשעברנו את היעד של ה-50 ואני מאמין שעד סוף השנה יהיה לנו עוד גידול בנתון הזה, גם בסטודנטים וגם באקדמאים, בעקבות מה שאמרתי.

ועוד תוספת גם זה בעצם הסטודנטים האלה בסופו של יום בעצם יכולים להגיש - - -

נכון. מה שאמרתי לגבי המכרזים.

זו המטרה, להשאיר אותם שם ושימשיכו.

סוג של עתודה.

אני רוצה לשאול אותך, תראה, אתם לא חייבים רק 80, אתם יכולים להמשיך.

אנחנו לא חייבים ובגלל זה אמרתי, אנחנו באמצע השנה ואנחנו במצב טוב כזה, אני מקווה שעד סוף השנה אנחנו נהיה במצב עוד יותר טוב. אנחנו לא עוצרים במספר 30, אנחנו לא עוצרים במספר 50, אנחנו ממשיכים לגייס ולעודד השתלבותם בשירות המדינה. בלי שום קשר ליעד שנקבע. מבחינת היעד אנחנו מאוד מאוד קרובים בעניין של הסטודנטים, בעניין של האקדמאים כבר עברנו את היעד, אנחנו לא מסתפקים בזה.

רק הערה, בעצם גם הנתונים והדיווחים, בעצם תהליך הבקרה מולם נעשה גם במטה היישום. אז בעצם ברבעון הבא כבר יהיה לנו את הדיווח המעודכן, כשאנחנו נרכז את כל הנתונים של כל המשרדים, וגם נציבות שירות המדינה בתוך התמונה.

אני רוצה לשאול אותך, שבוע שעבר קיימנו דיון בעניין מעקב אחר היישום, את רואה שחלק מהמשרדים מדשדשים באותו מקום. יש משרדים כמו נציבות שירות המדינה שמתקדמים ועומדים בהתחייבויותיהם. כמשרד המתכלל, איפה אתם רואים את הבעיה? למה המשרדים האחרים, אפילו לא שמונים, אולי 1, 2, למה לא עשו צעד? מה הבעיה?

לגבי נציבות שירות המדינה אני יכולה לפחות מההיכרות האישית שלי לראות שיש איזה תהליך שהוא נוסף. בעצם הנדבך שאנחנו הוספנו כתכנית ממשלתית זה בעצם על תהליך שכבר התקיים בנציבות שירות המדינה ורק הגברנו אותו בעוד יעדים, לגבי יוצאי אתיופיה, אקדמאים יוצאי אתיופיה. לגבי שאר המשרדים, אני חושבת שזה טיפה יותר מאתגר. הם קיבלו על עצמם משימה בשנה האחרונה, והם בשלבים של הטמעה של המדיניות בתוך המשרדים. בעצם כמו כל דבר ייקח להם קצת זמן.

אני כן רואה ניצנים באמת חיוביים של עבודה אינטנסיבית פנימית בתוך המשרד, שהתהליכים אורכים זמן. אנחנו כמטה היישום כבר רואים את השיפור בדיווחים ונתונים באמת טובים יותר. אבל אנחנו עובדים יחד עם המשרד, כל אחד מהמשרדים, כדי לשפר את זה, להוסיף באמת ממה שאנחנו יכולים לתת להם כדי שהתוצאות והדיווחים שלנו יהיו הרבה יותר אפקטיביים גם שנוכל להראות לציבור שיש כבר השפעה אמיתית בשטח. אלה תהליכים שלצערי לוקחים זמן, ובגלל זה גם ניתן לנו פרק זמן של ארבע שנים כדי שנוכל להציג את התוצאות.

כן אבל ארבע שנים, אני לא רוצה שבסוף ארבע השנים יגידו שאנחנו עשינו את זה, בינתיים כל שנה התקציב חוזר לאוצר. אני רוצה שכל שנה, יש תקציב וישתמשו באותו תקציב. למשל, ראינו את הדיווח של משרד הכלכלה, משרד העבודה, זה מאכזב.

הם גם ציינו שם, אני לא רוצה לחזור על דברים ואני גם נערכתי פה - - -

לא, אני שואל אותך כמתכללת.

נכון. אני לא באתי עם הנתונים ואני לא רוצה להטעות פה, אבל כמו שנאמר באמת מנציגי משרד הכלכלה ומשרד העבודה, תהליכים שהם עורכים אותם, לוקחים זמן. לדוגמה מה שפה ציינו מד"א, הקורסים, זה באמת שיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה. תהליך שלוקח, אני מניחה, גם לייעד את המשרות, לארגן את הקורסים, לגייס, זה לוקח זמן. וכדי שתוכל להגיע למגוון רחב של אנשים שמעוניינים, אתה צריך להקדיש לזה זמן. בגלל זה אנחנו מנסים לעשות את התהליכים בצורה מסודרת, כדי שאחרי זה, ההטמעה, אחרי שמטה היישום ילך הביתה, באמת התהליכים האלה מוטמעים כבר בתוך המשרדים, והם יעשו את זה באופן הרבה יותר שוטף, וזה יהיה חלק בלתי נפרד מהעבודה של המשרד. זה מה שיש לי להגיד, אני מאוד מקווה שהדיווחים הבאים יהיו הרבה יותר טובים, וכמובן לעניין הסיוע בהפצה של מכרזים או בדרכים להבין איך לאתר את האוכלוסייה, אנחנו גם פה לרשותכם ולרשות השותפים כאן.

אתמול היינו בסיור בבית החולים הרצוג, וראינו שם פרויקט מאוד חשוב שהם מכשירים אותם ומשלבים אותם במקום. זה בדיוק מה שמשרד הכלכלה ומשרד העבודה קיבלו את התקציב. אז אני רואה, יש איזו שהיא עזרה שהם מקבלים, אבל לא מעודד, שהתלמידים האלה צריכים דמי קיום, הם לא מקבלים את זה מטעם משרדי הממשלה. אני מציע לך, תעשי ביקור, אתם כמשרד המתכלל תעשו את זה בתחום ההכשרה המקצועית ושילובם בהשמה בעבודה, אלה דוגמאות שזה חשוב מאוד, לעודד את הפרויקטים האלה. ואני לא רואה התגייסות של משרדי הממשלה בנושא הזה.

בסדר גמור.

בבקשה נציגת הסוכנות, יש לך מה להגיד?

שלום. תודה ליושב ראש. האמת היא שאין לי כל כך הרבה מה להגיד, שמעתי הרבה ארגונים שאומרים שהם מחפשים עובדים למשרות כאלה והקהילה כביכול לא פנויה, לא ניגשת. הרבה פעמים יצא לי להסתכל על המשרות שהם מציעים וסף הקבלה, שאם כתוב שמחפשים עובד בעל ניסיון, והעובד הזה בתחילת דרכו, כבר מראש אומר לי "חבל שאני אגש". אז הרבה פעמים הקריטריונים שמתפרסמים לדעתי מונעים מעובדים שיכולים ומסוגלים, בגלל שהם רואים שהקריטריונים שביקשו שם מקשים עליהם על התהליך.

האם אתם יכולים גם להיות מקור לחיפוש מידע, לשיתוף פעולה עם המשרדים האלה?

בשמחה רבה. אנחנו מזמינים אתכם לשלוח לנו קורות חיים ואנחנו גם מההיכרות שלנו, וגם מעובדים שלנו בתוך הארגונים, נוכל לסייע ולעזור תמיד.

נציגת הביטוח הלאומי בבקשה.

שלום. אני מהביטוח הלאומי. עובדים יוצאי אתיופיה מהווים 1.63% מהמשרות המאוישות, בסך הכל 58 עובדים מתוכם 35 עובדים - - - מה שאני רוצה להגיד פה, מה ששמעתי שאומרים לנו "תפנו לרוני, תפנו למאגר כזה, תפנו למאגר כזה", יכול להיות שיש מקום להקים איזה שהוא אתר שבו כל אחד יהיה חייב לפרסם את המשרות הוא מחפש ואז לא יוכלו להגיד "לא ידענו, לא ראינו את הפרסום הזה" אם יהיה איזה שהוא אתר ששם מפורסמות כל המשרות, כל משרד או תאגיד יהיה מחויב לפרסם שם.

לכם יש בעיה לגייס?

אני חושבת שאנחנו עומדים יפה ביעד ואנחנו הוצאנו ריענון והוצאנו חוזרים גם בנושא הזה, שיש עדיפות לקליטת עובדים יוצאי העדה האתיופית. אבל עדיין - - -

כמה קלטתם?

בשנה האחרונה קלטנו שמונה עובדים, והייצוג שלהם עומד על 1.63%.

מה איכות התפקידים?

בעיקר פקידי תביעות ופקידי גבייה. אבל לא רק.

יש אקדמאים?

בוודאי. 35 עובדים מתוך 58 הם אקדמאים.

תודה. אני מבין שנציג משרד הפנים הודיע שהוא יגיע לדווח בעניין הרשויות המקומיות, הוא חלה ולכן לא יכל להגיע. אנחנו שולחים לו רפואה שלמה ודורשים ממשרד הפנים לקבל את הדיווח בכתב בהקדם האפשרי. בימים הקרובים נדרוש גם בכתב, נפנה לשר, כדי לעמוד בחובת הדיווח על פי החוק. יש מישהו שלא קראתי את שמו ורוצה להתייחס או לדווח? בבקשה.

אני מנהלת חטיבת משאבי אנוש ברשות הטבע והגנים. ברשות הטבע והגנים מועסקים 19 עובדים אתיופים, מתוכם תשעה עובדים קבועים, עשרה עובדים במעמד עונתי. כידוע הרשות מעסיקה הרבה מאוד עובדים עונתיים במהלך העונה, ולכן אנחנו מגייסים באופן מיוחד. מתוך העובדים הקבועים יש לנו חמישה עובדים שהם במעמד - - - מנהל עבודה אחד, וארבעה פקחים. ושלושה עובדי אתר ועובד מקצועי שזה עובד שימור ושחזור. אנחנו כמובן עושים הרבה מאוד למען ייצוג הולם, הכנסנו את זה בתנאי הסף לעידוד ייצוג הולם גם בוועדות המכרזים. היינו גם בתהליכי גיוס של עורך דין, הגיע עד השלב האחרון, לצערי בסופו של דבר לא התקבל אבל פנינו ללא מעט עמותות ואנחנו העלינו את זה למודעות בתוך הארגון.

תודה. עוד מישהו? אוקיי. אנחנו נסכם את הדיון. מאכזב שיש חברות ותאגידים שעדיין לא קלטו אף לא אחד מיוצאי אתיופיה, וזה מאוד מאכזב, למרות שהחוק יצא ב-2011 ועד עכשיו לא הצליחו. הדבר השני, אני חושב שהטענה שאומרת ש"אנחנו הוצאנו מכרזים ולא הגיעו אלינו מועמדים", אם באמת רוצים לקלוט ולשלב את יוצאי אתיופיה, יש דרכים רבות שגם בדיון הקודם דיברנו עליהן, וגם היום שמעתם, ואם תעשו מאמצים כמו האחרים שעשו והצליחו, אין סיבה שגם אותן חברות ותאגידים לא יצליחו. לכן אני מבקש לעשות מאמצים אמיתיים על מנת לשלבם בתוך המשרדים.

חשוב גם להסתכל על איכות התפקידים, חשוב שיהיו אקדמאים וצריך להשתמש בכלים רבים כפי ששמענו מנציבות שירות המדינה, שהם לא רק שמפרסמים את זה באתר של המשרד שלהם אלא גם עושים צעד דרך עמותות, דרך התקשורת, רדיו באמהרית, הטלוויזיה באמהרית, יש רשויות מקומיות, יש עמותות "חבר מביא חבר" כמו בחלק מהארגונים והתאגידים.

אלה דברים שאנחנו צריכים לעשות על מנת שאנשים יבואו וישתתפו וישתלבו. אם אנחנו לא נעשה את כל המאמצים וגם מקלים כדי שהם ייכנסו, ואז לתת להם הזדמנות לשים אותם במערכת.

אני מודה לכל המשתתפים שהגיעו ודיווחו לנו, ואני מקווה שבדיון הבא נמשיך לעשות את המעקב ובדיון הבא אני מקווה שכל תאגיד, כל חברה ממשלתית יהיו בהן כבר שילוב של יוצאי אתיופיה במערכות שלהן. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.