הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 759

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 11:30

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(דיווח מקוון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

מירי סביון - סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, משרד האוצר

אהוד אריאלי - סמנכ"ל מסמ"ק שע"מ, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

אלחנן גלצר - רשות המיסים, משרד האוצר

שרית פלבר - משפטנית, משרד המשפטים

אריאלה מסבנד - מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשיכון

עמית גריידי - ממונה חוק המכר, משרד הבינוי והשיכון

יוסי אלישע - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

עידו שחם - יו"ר ועדת מיסים, לשכת שמאי מקרקעין

שושנה שטוב - מזכירת היו"ר, לשכת שמאי מקרקעין

חיים מסילתי - יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, לשכת שמאי מקרקעין

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

ישי כהן - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שי כהן - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

צבי פרידמן - יו"ר ועדת המיסוי, נשיאות הארגונים העסקיים

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(דיווח מקוון), התשע"ו-2016

רבותיי, אנחנו ממשיכים בסדר היום. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח רכישה) (דיווח מקוון), התשע"ז-2017. מי מציג את התקנות?

מדובר בתקנות שכבר נערך - -

זה דיון לקראת הצבעה, בגלל שכבר דנו בעניין הזה.

זה דיון שני. בסוף הדיון האחרון הוועדה אישרה - -

תגיד בשניים-שלושה משפטים את כל הנושא.

מדובר בתקנות שקובעות חובה להגשת דוח מקוון למיסוי מקרקעין. זו חובה להגשת הדיווח הראשוני והגשת ערעור, השגות לגבי החלטות של המנהל. יש בתקנות האלו את החובה ומצבים שבהם המנהל יכול לפטור מהגשת חובות, מהגשת דוח מקוון. אלו התקנות. הן אושרו באופן עקרוני על ידי הוועדה, כאשר נשארו רק מספר סוגיות עדיין פתוחות.

הסוגיה הראשונה, התבקשנו להביא את הכללים הטכניים. הבאנו את זה לייעוץ המשפטי מיד אחרי הדיון הראשוני. דבר שני שעלה לדיון בדיון הקודם זה לגבי - הייתה בעיה בנאמנות באותה תקופה – מועד להגשת הודעה על נאמנות והודעה על רכישה ועל מכירה של מקרקעין. זה יצר איזו שהיא בעיה. מאז שיושבו המועדים של שני הדברים האלה הבעיה נפתרה. פה אנחנו רק רוצים להדגיש - זה גם בנוסח שכבר שלחנו לשלומית - שלא ישתמע כאילו שלמישהו שמגיש באופן מקוון יש הארכה אוטומטית להגשת ההודעה על נאמנות. רצינו להוסיף בסוף הסעיף "ובלבד - -"

תיכף נקריא את התיקון. תמשיך הלאה, אז נקריא - -

זה הדבר הראשון שהיה. דבר שני שדיברנו עליו זה לגבי - - לשכת עורכי הדין ביקשו מאיתנו לעשות איזה שהוא פטור לעורכי דין מבוגרים, ובאמת אנחנו מוסיפים בהוראת מעבר שעורך דין - -

למה הוראת מעבר, סתם בשביל לדעת.

מי שהיום - -

מי שהיום 67.

67.

מי שהיום בן 67, ביום התחולה יהיה פטור עד לאחר ה-120. הוא לא חוזר בגיל 77.

בסדר גמור.

התיקון הראשון זה שמחקנו את ההגדרה של מגיש המסמך - -

לפני שאת - - אם את מדברת על הקראה, אני רוצה לתת לשמאי המקרקעין. שמאי המקרקעין.

צהריים טובים, שלום. רציתי רק להדגיש את הנושא הזה שיש פה הבדל בין תיאוריה חקיקתית לפרקטיקה בשטח. בתיאורה אנחנו רוצים להנגיש את כל הדיווח המקוון לציבור הרחב, בפרקטיקה אנחנו לא כל כך מנגישים אותה. העמדות עוד לא קיימות. הנישום לא יכול להגיש לבד אם אין את העמדות הקיימות. כמו כן, יש אוכלוסיות בשלב ב'. היום הנישום יכול להגיש תיקון או השגה כשמצורפת חוות דעת שמאי על דף אחד. אתה לוקח את זה ממנו, כי הוא צריך להגיע או למשרד האזורי, או שהוא צריך להשתמש בשירותיו של עורך דין שכיום הוא לא חייב את זה. אני חושב שראוי, אם אנחנו רוצים להנגיש ואנחנו בונים כזאת מערכת מפוארת, שבנושאים ששמאי המקרקעין נקבע בפסיקה שהם האוטוריטה בהם, שזה שווי שוק, מתי שהמנהל מחליט להתערב בשווי, או 49ז, הנישום יוכל להגיש את זה במשרדו של שמאי המקרקעין. אני פותח לך עוד עמדות. אני חושב שזה היגיון בריא, זה יעזור לציבור הרחב.

סתם בשביל להבין, האם השמאות הזאת מוגשת במסגרת סעיף 85, או הדיווח? איך זה מתבצע?

זה יכול להיות מוגש כאשר יש מחלוקות בשלב ב'.

מה, בנפרד?

לא בשלב א', יוסי. בשלב ב'.

במסמך?

כאשר הנישום רוצה להשיג על עמדת מנהל מיסוי מקרקעין לעניין רמת השווי ו/או לעניין שווי דירת המגורים ללא זכויות הבנייה, הוא מגיש חוות דעת שמאי.

אתה יכול להסביר לי, אני לא מכיר את כל העניין. מה המצב היום, לפני שיש את הדיווח המקוון? אני הלקוח. מה אני עושה?

אני יכול להדפיס במחשב - -

מי זה "אני"?

אני הלקוח.

אני הלקוח, אתה שמאי מקרקעין.

אתה הלקוח יכול להדפיס במחשב שלך בבית טופס דף אחד. רשומה עליו הכותרת: "תיקון שומה ו/או השגה". אתה מצרף חוות דעת שמאי. אתה מגיש את זה. זה יכול להתקבל ברשות המיסים. לרוב זה גם מתקבל.

זה מה שאני עושה היום. אני הלקוח. אני ממלא טופס כזה, או מכין לי טופס כזה, מחתים עליו את שמאי המקרקעין, מגיש - -

מצרף חוות דעת שמאי מקרקעין. איש רשות המיסים - - משרד השמאים הכי גדול בארץ זה מנהל מיסוי מקרקעין. זה למעלה מ-100 שמאים בפועל. גם המפקחים הם שמאים.

לא חשוב. מה זה משנה כמה אנשים יש שם?

הם מסתכלים, בודקים את זה. אם כתבת חוות דעת שמאי טובה, הם מקבלים את זה.

הם מקבלים את זה. מה הדיווח המקוון משנה?

הדיווח המקוון - - יש מערכת שרק אנשים מסוימים שיש להם את הצ'יפ הזה יכולים להגיש את זה, אלא אם כן הוא רוצה לבוא למשרד האזורי, להשתמש בעובד של המנהל. את העמדות האלו עוד לא ראיתי.

אני לא מצליח להבין כל כך את הדרישה.

הדרישה היא בשלב ב', לאפשר - -

אבל ההשגה היא לא היום על הפרק, היא אחרי שתוקם מערכת שיודעת לקלוט השגות ובקשות לתיקון שומה. נכון להיום אנחנו מדברים על הדיווחים לפי סעיף 73, שזה ההצהרות המקוונות. זה לא רלוונטי מה שאתה אומר עכשיו. אז רגע, אני רוצה להבין, כי אם עכשיו מדובר על - -

שניה, קודם רשות המיסים. אתם אל תחליפו את התפקידים. שני דברים לי לרשות המיסים. האחד, הנושא של הדיווח המקוון. ברגע שאנחנו מאשרים את התקנות ויש דיווח מקוון, המשמעות של העניין זה שאם מישהו אין לו את היכולות האלו ואין עמדות ברשות המיסים, הוא עובר על החוק. אני רק מבהיר. כיוון שאני לא כל כך בקי בעניין הזה, אני פשוט רוצה שתבהירו לי את העניין. שנית, עד היום שמאי המקרקעין היו חלק מהעניין. היום הם יוצאים מהעניין לפי דבריהם. קודם כל לגבי העמדות. בקשה.

אז אני אתייחס. היום אנחנו מזהים - - למעלה מ-98% מהעסקאות מי שמייצג זה עורך הדין, לא האנשים עצמם. בשטח היום זה המצב. הבן אדם שמגיש הצהרות ודיווחים ושומות על תשומות במיסוי מקרקעין זה עורך הדין. יש את המשרד של העובד. אם יש בעיה, יש לו כרטיס לבית משפט, כרטיס כזה או אחר שהוא יכול לשדר.

אנחנו מדברים על ה-2%.

ל-2% האחרים אנחנו פותחים בכל יחידה ויחידה במיסוי מקרקעין עמדות מחשב. אותם אלה שמגיעים יוכלו לשדר את זה שם עם עזרה שלנו. זה לא כמויות גדולות, זה כמויות מאוד קטנות, לכן אנחנו לא רואים עם זה בעיה.

אני אין לי את הדיווח המקוון בבית, אני בא - -

תגיע למשרד.

אבל ליווה אותך עורך דין במכירה.

אני מגיע לרשות המיסים בדרך בן-גוריון. דווקא מקום נחמד. אם יש שם עמדה, זה בסדר. ככה דיברנו הרבה פעמים על דברים אחרים. אני מגיע לשם. אם אני מגיע לשם ואין שם עמדה, מה קורה?

יש עמדה. אנחנו אחראים. אנחנו נסייע לאותו אדם.

לא. לסייע זה בסדר, אבל אתה בטוח שיש עמדות בכל המקומות?

כבר קנינו את המחשבים, הכל מוכן. יש עמדות בהתקנה מיידית. יהיה גם סטודנט שיסייע לאנשים.

בישיבה הקודמת אמרתם שעדיין לא הוצבו, שיוצבו בעתיד. זה כבר קיים?

כמה זמן אתה מעריך שיהיה?

חבר'ה, אני ב-24 שעות מרים עמדות. חבר'ה, זה מחשבים ומדפסות, זהו, אין פה כלום.

זה לא חשוב. המצב הוא שנתקלנו הרבה פעמים, לא קשור לנושא הזה, בתקלות שכתוצאה מזה לא היו דברים שהיו צריכים להיעשות. זה נאמר כאן בוועדה בנושאים אחרים. בסוף זה לא קרה. אני שואל, אם חס וחלילה זה לא קורה, מה דיני?

אם חס וחלילה - -

אין מחשב, אין עמדה.

אם חס וחלילה יש הפסקת חשמל - -

לא הפסקת חשמל, אין עמדה.

אנחנו ניקח את התיק ונשדר אותו אחר כך.

לא, אבל אין עמדה. לא הפסקת חשמל, אין עמדה.

עמדה תהיה.

יינתן לו אישור נתקבל.

ניתן לו אישור נתקבל. הוא יבוא עם הנייר, ניתן לו אישור נתקבל, ואנחנו נשדר את זה אחר כך.

והוא יקליד את זה אחר כך.

אבל יש עמדות, יהיו עמדות. ביום התחולה יהיו עמדות.

אדוני היושב-ראש, ברגע שאפשרת להם להגיע, אפשר, גם אם המחשב לא עובד, להניח את זה, לקבל חותמת נתקבל. יצא ידי חובתו, וזהו.

רבותיי, אתם לא עברתם לרשות המיסים, אני רוצה להזכיר לכם. אני עם רשות המסים, כמו עם משרדי הממשלה בכלל, לפעמים מקבל פה תמונת מצב שזה עומד לקרות. זה לפעמים לא קורה. לא במזיד, בשוגג זה לא קורה. מגיע בן אדם. לאדם הזה אין את הדיווח המקוון בבית. הוא בא לרשות המיסים. עדיין לא התקינו. קורה, מה לעשות. אני שואל, האם הוא עובר על החוק.

הוא לא עובר על החוק. אם תהיה תקלה, אנחנו - -

לא תקלה, לא התקנתם עמד באום אל-פחם.

אם לא תהיה עמדה, אנחנו נשדר.

אז הוא בא לפקיד - -

הוא בא, מגיש והולך.

אני מבקש שתוציא הודעה כך שאנשים ידעו שאם הם מגיעים ואין עמדה, הם יכולים לגשת לפקיד. הם מקבלים - - הוא ישדר את זה. בסדר.

שגית, אפשר בתקנות לציין את זה. אפשר לציין את זה בתוך התקנות, שמסירה למס שבח - -

אפשר את סעיף 1 לתקן.

לא. בן אדם משדר אצלנו את הדוח שהוא צריך לשדר.

הוא צריך גם לחתום על זה.

הוא צריך גם לחתום על טופס. אין טפסים. על מה הוא יחתום?

אני יושב-ראש לשכת השמאים. אני רוצה להביע פה איזו שהיא עמדה.

אם אפשר לבקש רשות דיבור, אז תקבל. עכשיו אני עדיין לא שם. אני רוצה לדעת מה התשובה לשמאי המקרקעין.

יש פה מתחת לפני השטח שאלה יותר עמוקה, של מי רשאי לייצג מוכר או קונה במקרקעין לפני משרדי מיסוי מקרקעין. במצב הנוכחי, מי שמייצג זה כמובן הנישום עצמו כשהוא בא לבד, בעצמו, או שהוא יכול על ידי מייפה כוחו, שזה עורך הדין. רואה חשבון בעניינים מאוד מאוד מסוימים. שמאי מקרקעין לא כתוב כמי שיכול לייצג את הנישום בפני הרשות.

אבל היום הם מביאים חוות דעת שלו.

מה שקורה - - בפרקטיקה היום מה שקורה זה שאם הבן אדם בחר לייצג את עצמו, הוא מביא כעד מומחה מטעמו את שמאי המקרקעין.

כמו שהיה עד היום.

כמו שהיה עד היום ימשיך להיות. הוא מביא אותו כעד מומחה, עם חוות דעת כתובה. מתקיים דיון בנוכחות הנישום עצמו בפני פקיד המס. בסוף מגיעים להבנות או לא מגיעים להבנות. לא חשוב, כך מתנהל הדיון.

אבל שמאי המקרקעין - -

שמאי המקרקעין לא נשאר לבד בלי הנישום. הוא בא - - רוב המקרים האחרים זה מקרים שמיוצגים על ידי עורכי דין. עורך הדין רשאי להביא את שמאי המקרקעין, עם חוות דעת, בלי חוות דעת, זה לא משנה, אבל עורך הדין נמצא בחדר ומייצג את - -

אני לא רוצה שנחמיר כתוצאה מהתקנות האלו לעומת שמאי המקרקעין.

שומרים על הסטטוס קוו.

זה לא מדויק.

מה שקורה, ואמר נכון מר אשר - - אני חושב שצריך לאפשר לנישום את זכות הבחירה עם מי לבוא ועם מי לא לבוא.

בשום אופן לא פה.

תן לי לסיים את דבריי. אנחנו מדברים כרגע על שלב ב', אני מזכיר. לא מדברים על הדיווח הראשוני, אלא על הדיווח המשני שבו בעצם עולות מספר סוגיות, בין היתר סוגיית השווי. סוגיית השווי וכל העיסוק במקרקעין הוא מומחיותו של שמאי מקרקעין. כמו שאמר מר אשר, גם היום יכול הנישום לבדו להגיע יחד עם שמאי מקרקעין כעד מומחה לטובת העניין, להשתמש בשמאי לבד בדיון.

הוא אומר שהם מגיעים גם עם עורכי דין.

הנישום יבחר להגיע לעמדה ברשויות המס, לעורך דין, לשמאי. הוא לא צריך כרגע עורך דין, הוא צריך שמאי. הוא רוצה להגיע לשמאי, כמו שהוא עשה עד היום.

ומי יכין לו את ההשגה?

אני לא מדבר על ההשגה המשפטית. אני מדבר על שלב ב' שבו עניין השווי עומד על הפרק.

גם עורך הדין - -

אין סיבה בעולם שאזרח מן השורה שרוצה להגיע למשרד שמאים ולהגיש השגת שווי לא ייכנס למשרד שמאים. יהיה לו את הצ'יפ הזה להגיש השגת שווי באמצעות שמאי שהוא בעצמו חתום עליה, כמו שקורה היום.

אדוני, התקנות האלו פוגעות לא רק בשמאים, פוגעות בעיקר ברואי חשבון. רוב השומות היום - אני לא יודע כמה באחוזים - מבוצעות הלכה למעשה על ידי משרדי רואי חשבון. עכשיו, במקום לבוא ושאותו משרד רואה חשבון שממילא יש לו את הכרטיס הזה שהוא יכול לשדר את זה למשרד מיסוי מקרקעין, אותו לקוח צריך ללכת לעורך דין רק בשביל לשדר. רוב עורכי הדין היום לא יודעים לעשות את החישוב הזה. רובם ככולם. יוסי, אני מזכיר, הוא גם רואה חשבון, הוא גם חבר לשכת רואי חשבון.

זה לא אומר שום דבר.

זה לא אומר שום דבר. צריך לזכור שזה שאתה יודע זה לא בגלל שאתה עורך דין, אולי יותר בגלל שאתה רואה חשבון.

ממש לא.

זה חורג מגבולות ה- -

כן, אבל אתה משנה את הסטטוס, אתה משנה את המצב בשוק.

על הנושא של הייצוג שווה אולי לעשות דיון נפרד.

לא, אני לא עושה דיון עכשיו.

אתה משנה את המצב היום. אם יש רואה חשבון היום שמשדר לך את זה - -

אני - -

אדוני, אם אפשר להסביר בשתי דקות. נראה לי שפה אנשים קצת לא מבינים את המטרה של התקנות.

מבינים מצוין את המטרה של התקנות.

אני אגיד מה שהבנתי ממשה אשר, ואם אני טועה, תתקנו אותי. הוא אומר: "אנחנו חורגים עכשיו בדיון הזה, אנחנו מפליגים לייצוג, זה לא הדיון. מדברים על דיווח מקוון. תמונת המצב העובדתית לא משתנית, זאת אומרת, מה שהיה הוא שיהיה, אלא שיש את האפשרות של דיווח מקוון". אני העליתי את הנושא של אלה - -

אבל רק דרך עורכי דין, אדוני. הדיווח המקוון הוא רק דרך עורכי דין.

מה המצב היום?

אני יכול ללכת כרואה חשבון ולהגיש את זה.

איך אתה מגיש - - ? אתה חייב להחתים עורך דין.

אתה חייב להחתים.

אין שוני ממה שקורה היום.

אני מצרף את החישוב של רואה החשבון.

אם יש שוני, זה לא התקנות האלו.

שידור על ידי עורך הדין.

למה השמאי לא יכול לשדר? למה הנישום צריך ללכת למס שבח ולשדר? למה שלא תשים עמדה גם אצל השמאים? אין סיבה שלא.

משה, אני הלקוח. אני יכול לשלוח את הדיווח המקוון לבד. אני יכול לשלוח עם עורך דין, אני יכול לשלוח עם רואה חשבון, אני יכול לשלוח עם שמאי.

נכון, ככה צריך להיות.

לא.

למה לא?

אני לבד. אני רק רוצה לשלוח חוות דעת מקצועית.

מה זה "לשלוח"? אתה יכול לשלוח גם עם דואר ישראל. אנחנו לא נמצאים - -

אתה לא יכול.

משה, אני חוזר על מה שאמרתי. אל תיקח אותי למקומות אחרים. אתה גם לא רוצה ללכת לשם.

אני לא רוצה.

אני הלקוח. אני רוצה לשלוח את זה אליכם, לרשות המיסים. אני רוצה לצרף חוות דעת מקצועית של שמאי המקרקעין. אני יכול?

לצרף בוודאי.

אני רוצה לשלוח את הדיווח המקוון שלי עם עורך דין. אפשר?

עורך דין משדר.

העורך דין משדר. אני יכול?

כן.

כמו שהיה עד היום. אני רוצה עם רואה חשבון במקום שמאי מקרקעין.

גם היום אסור.

אני הלקוח. אני יש לי רואה חשבון, אני סומך עליו. הוא אומר לי: "תשמע, צריך לשלוח כך וכך. אני אצרף לך גם מכתב שמה שכתבת זה א',ב',ג'". אני יכול היום? בלי המקוון אני יכול?

אם הנישום מגיש את השומה, הוא יכול לצרף מה שהוא רוצה, את מי שהוא רוצה.

ואז הנישום הוא המייצג.

אז, למעשה, הנישום מייצג את עצמו. הוא אומר: "יש לי חוות דעת - -"

והיום, בעקבות התקנות האלו, לנישום אין את המערכת הממוחשבת.

הנישום היום לא יכול להגיש, אין לו מערכת בבית.

אם הוא נכנס לאינטרנט, הוא יכול?

הוא לא יכול.

הוא יכול להביא למשרד שלנו.

אה, רק להביא למשרד שלכם. הוא לא יכול להיכנס לאינטרנט ולשלוח את זה מקוון. זה רק משרדי עורכי הדין?

נכון. הוא חסם את השמאים ואת רואי החשבון.

זה אבסורד. אם הוא יכול להגיש דרכי, למה אני צריך עורך דין? שיבוא אלי, יהיה לי את הצ'יפ, אני אגיש.

שגית, הוא חסם את כל האנשים שנותנים את השירותים.

ואני גם עורך דין במקצועי.

התקנות האלו חוסמות את כל נותני השירותים האחרים מלתת את השירות.

ממש לא.

בדיוק. ולרואי החשבון יש גם סעיף ייצוג – 109א.

נכון, לנו יש סעיף ייצוג. גם זה צריך לתקן. אם יש לנו ייצוג, תיתן לנו להגיש.

היה בשעתו בג"ץ. אם רוצים לתקן את החוק, זה דיון אחר.

רק אני מבקש שתגידו לי את האמת, שאני לא אתבלבל עם העניין הזה. נחליט מה שנחליט, אבל שנדע את האמת. בעקבות החוק הזה, בעקבות התקנות האלו, האם רק עורכי דין יכולים לייצג?

התשובה היא כן. חד משמעית.

כדי לשדר את הדוח המקוון בצורה הראשונית הזאת צריך עורך הדין שיעשה את זה. אם הנישום רוצה לעשות את זה - -

למה עורך הדין, לא רואה החשבון?

זה החוק.

לשדר, לשלוח. זה כמו לשלוח בדואר. מה הבעיה?

לפי חוק לשכת עורכי הדין.

למה?

מה זה "למה"?

אני הלקוח. אני רוצה לעשות את זה לבד.

אז אתה יכול לבוא אלינו ולשדר את זה אצלנו.

למה לא באינטרנט?

למה לא בזה? אני רוצה לשדר את זה. אני במחשב שלי רוצה לשלוח.

בעתיד, כשנעשה אולי - -

לא בעתיד, עכשיו.

זה קשור להזדהות, לחתימה אלקטרונית. יש פה כל מיני דברים שהם מורכבים.

היום המצב הוא - -

אנחנו לא רוצים להעמיס על האזרח הפשוט כרטיסים - -

היום, אדוני, באים למשרד רואה חשבון, מחתימים. המשרד נותן את השירות.

אני לא נותן לכם רשות, אני מצטער. אני מנסה להבין. אני לא הבנתי עד הסוף. אין דיווח מקוון, אני יכול לייצג את עצמי?

לעורך הדין יש כרטיס חכם. הכרטיס הזה שהוא עובד איתו כל הזמן גם אצלנו, גם במערכת בתי המשפט. הוא מזדהה. המערכת מזהה אותו. אנחנו יודעים בדיוק מי משדר את הדבר הזה. לאזרח הפשוט אין את הכרטיס הזה.

מה המצב היום?

אין לו. היום מגישים את הידני, אין בעיה.

היום מה הוא עושה? הוא מדפיס באינטרנט, ממלא את המסמך, נכון?

הוא נוסע באוטובוס.

אני שואלת. הוא מדפיס היום - -?

אם אין אישור עורך דין, או אימות של פקיד על החתימה - -

והוא הולך לפקיד, נותן לו את המסמך. הפקיד מאמת לו חתימה.

אם אין לו עורך דין, הפקיד מאמת לו חתימה.

הוא צריך להגיע גם ככה אם אין לו עורך דין, מה זה משנה?

הוא לא יכול.

זה רק בשלב א'.

או שעורך הדין ישדר לו, או שהוא יבוא אלינו ואנחנו נשדר את זה.

ואחרי התקנות הוא עדיין יוכל לבוא אליכם ואתם תשדרו לו את זה, גם אם לא יהיו עמדות לשדר?

אם לא יהיו עמדות, אנחנו נשדר. אם יהיו עמדות, הוא ישדר עם הדרכה שלנו.

זה עומס מטורף.

הלקוח.

זה נטל ציבורי מטורף.

ואז הוא יכול בפעולה שלו לצרף רואה חשבון.

כל מסמך שהוא רוצה, לרבות חוות דעת - - אין שום בעיה.

והוא יכול לצרף את שמאי המקרקעין.

התקנות האלו מוחקות את השמאים ואת רואי החשבון ממתן השירות. זה לא יעזור בעניין הזה.

זה מקשה על הציבור בראש ובראשונה.

זה מוחק אותם ממתן השירות.

זה למנוע מהציבור.

כרגע נדרשת חתימה לאישור העובדות בטופס ההצהרה. כל עורך דין יכול לשים את החתימה הזאת. אין שום סיבה שרואה חשבון, שבדרך כלל – אני חוזר על זה – 70%,80%,90% מהשומות נעשות בפועל במחשב שלהם - -

ממש לא נכון.

בתוך מחשב רשות המיסים מדפיסים את זה. הולכים, מחתימים עורך דין, מגישים. זה הנוהל היום. עכשיו מה אומרים? לך למשרד עורכי הדין, תקליד את זה אצלו, תשדר את זה אצלו. זאת אומרת, עכשיו צריך לקחת את התדפיס הזה, ללכת להקליד את זה במשרד עורכי הדין על מנת שהוא ישדר. חוסמים את כל המערך היום.

כלשכת עורכי הדין וכמי שבאמת עובר עשרות אם לא מאות ואלפים של דיווחים כאלה אני רוצה להסביר. זה לא 90 ולא 80. אולי שניים או שלושה אחוז נעזרים בשירותיו של רואה החשבון, כאשר רוב הדיווחים הם דיווחים של דירות מגורים, של פטורים וכדומה. רוב הדיווחים האלה לא נעזרים בכלל באמצעים חישוביים כאלה או אחרים. זה פעם ראשונה. פעם שנייה, יש הכרח בהסתייעות בעורך דין במילוי - -

לא בשלב ב'.

מי שמאמת את החתימה הוא אך ורק עורך דין. מי שעל פי חוק רשאי לייצג את הדיווח הראשוני הוא אך ורק עורך דין או הנישום בעצמו, ולכן אי אפשר במסגרת התקנות האלו לבוא היום ולהגיד: אתם יודעים מה, בואו נרחיב את העניין הזה, בואו ניכנס לעניין של השגת מקצוע. יש אפשרות לרואה החשבון לטפל בנושא של חישובים מכוח אותו סעיף 109. שם אנחנו נמצאים. זו המסגרת, זה הסטטוס קוו. התקנות האלו שומרות על הסטטוס קוו בצורה מדויקת לחלוטין, אין פה שום חריג. יש חוות דעת שמאי? תמציא למי שדיווח. גם כך צריך להגיע הנישום למשרדי מיסוי מקרקעין למסור את החומר. מה זה משנה, אני לא מצליח להבין.

לשכת עורכי הדין בדיון הזה מייצגת רק את עצמה, היא שומרת רק על האינטרסים שלה.

ממש לא.

בוודאי שכן. אני מייצג את הסקטור העסקי. הסקטור העסקי מעונין להרחיב את הייצוג לרואי חשבון, לשמאי מקרקעין שמתמחים במקרקעין. פה זה לא רק הייצוג, פה מדברים על נישה של משלוח הדוח. זה כמו לשלוח בדואר.

הדוח זה לא דוח, זה מסמך משפטי.

רבותיי, מה שאמר פה יוסי זה רק על דעת לשכת עורכי הדין, לא על דעת הסקטור העסקי.

יש פה מניעה מהאזרח לקבל שירות בסיסי. אנחנו בסך הכל הופכים את האפשרות, או מקלים על האזרחים. במקום שהוא יצטרך להגיע ולהגיש מסמכים פיזית, אנחנו רוצים לאפשר לו להגיש אותם אינטרנטית. היום הצ'יפ הזה שמאפשר את אותו משלוח אינטרנטי מצוי בידי 20,30,40 אלף עורכי דין. אנחנו רוצים, מעבר לאותם 20,30,40 אלף עורכי דין ואותן x עמדות שמצויות במשרדי מס שבח, להרחיב את העמדות האלו שתהיינה גם במשרדי רואי החשבון ובמשרדים של שמאי המקרקעין. אמר פה מנהל רשות המסים שהנישום בעצמו יכול לדווח עם חוות דעת שמאית או עם חוות דעת רואה חשבון. ממה נפשך? למה הוא צריך לבוא עם הטפסים האלה למשרד עורך דין, או להגיע פיזית, אם ברור לשנינו שמכתב מהנישום עם חוות דעת שמאית מספקת?

גם היום הוא עושה.

תמונת המצב העובדתית היום - - אנחנו לא דנים על ייצוג. אם יש פגיעה בייצוג של מה שהיה עד היום - -

לא ייצוג.

אנחנו מדברים לא על ייצוג. על ייצוג צריך לקיים דיון נפרד. אני לוקח את החומר שעליו מדובר. אני צריך להגיש אותו. אני לא יודע אם בשלב א' או בשלב ב'.

בשלב ב'.

בשלב ב'. אני לוקח את החומר הזה. אני צריך ללכת בכל מקרה, אז אני לוקח את שמאי המקרקעין או את רואה החשבון איתי. אני צריך אותו, בגלל שאני לבד לא יכול להתמודד. אני לא יודע לשום או להעריך את ערך המקרקעין שעליה מדובר.

ההשגה. זה משיג.

לא משנה. המינוחים לא חשובים מבחינתי. היום אני לוקח את שמאי המקרקעין ומחר אני לוקח את שמאי המקרקעין. יש תהליך עכשיו, משהו חדש. אם אנחנו מאשרים את הדיווח המקוון, יכול עורך הדין לשלוח את זה דרך הדיווח המקוון. אני לא בטוח שאותו אחד יצטרך לבוא או לא לבוא, אבל זה גם לא כל כך משנה, זה המצב גם היום. המצב היום שאת הייצוג בעניין הזה יש לעורך הדין. אתה יכול להצטרף לנישום, הוא לא חייב לקחת את עורך הדין. לא מורידים את האפשרות המקצועית שלך. כשאתה בא ואומר "ערך המקרקעין הזה הוא 100 אלף שקל", לוקחים את זה בחשבון. רשות המיסים לוקחת את זה בחשבון. זה הדבר הנכון שהלקוח עושה. הוא יכול לקחת את רואה החשבון ולהגיד: "אני רוצה שתעשה לי את החשבונות עם כל מה שנלווה לעניין". לא תמיד עורך הדין יודע לעשות את זה. את זה הוא מצרף ברגע שהוא הולך עם הדבר הזה. הדיון על הייצוג, האם יכול לייצג גם רואה החשבון, לא רק עורך הדין, וגם שמאי המקרקעין, זה דיון נפרד.

אנחנו לא מבקשים לייצג. אני לא מבקש לייצג, שלא תהיה פה אי הבנה. אנחנו לא מבקשים לייצג, אני רק מבקש שאת הפרט הטכני הזה לפתוח - -

זה לא טכני.

מה המצב היום?

זה ממש לא טכני.

אתה אמרת בעצמך, משה, שהנישום יכול לכתוב "צעטלה": "אני לא מסכים למס. הוא צריך להיות 20 במקום 100, להלן חוות דעת שמאי". הוא לא צריך לבוא עם עורך דין, הוא יכול לבוא עם "צעטלה" וחוות דעת שמאי. בוא נחליף את הצבי שבדואר בקווי אינטרנט שיהיו גם במשרדי עורכי הדין, גם במשרדי רואי חשבון, גם במשרדי השמאים.

לא מדובר כאן בזכות ייצוג, מדובר בזכות משלוח טכנית. אני חושב שאסור לחסום את האחרים. צריך לאפשר לכולם להגיש.

משה, מי אצלכם עונה? עורכי הדין תומכים בכם.

מן הסתם.

בוודאי.

כי זו רק הפרנסה שלהם.

באים רואי החשבון ושמאי המקרקעין ואומרים כדלהלן: תראו, אנחנו לא מדברים על הייצוג. הבנו, הייצוג הוא של עורכי הדין, מה שהיה נשאר. הם מבקשים את האפשרות הטכנית. יש לו לרואה החשבון ולשמאי המקרקעין בבית את המחשב, הוא יכול לשלוח לך במקום לבוא. הוא שולח לך את זה באינטרנט. עכשיו, אתה לא מקבל אותו בתור מייצג, אתה מקבל אותו בתור זה שהוא הגיע למשרד שלכם, הביא את חוות הדעת, זה הכל.

אני מסביר שוב. מאחורי הכאילו טכני יש פה הרבה מאוד מהות. התקנות האלו, למעשה, שומרות על הסטטוס קוו. אם אדוני רוצה לעשות ישיבה לגופו של ייצוג, אנחנו אפילו רואים - -

לא זה הנושא.

בוא נחשוב על מה מדברים לשכת - - הרי על השלב הראשון, על הגשת הדיווח הראשוני הם לא מדברים.

זה עורך דין עושה. אם הוא כבר הגיש מקוון, עכשיו הוא ילך למישהו אחר?

בשלב הראשוני מגיש הנישום או עורך הדין את ההצהרה הראשונית על העסקה. פה השמאים עדיין לא נכנסים. הם כבר לקחו פוזיציה על השווי, רשמו שווי מיליון שקל. פקיד המס אמר: "תשמע, בכל האזור מוכרים ב-3 מיליון שקל, מה פתאום העסקה הזאת במיליון שקל". הוא מקבל החלטה. עכשיו צריך להגיש השגה על אותה החלטה. ההשגה על אותה החלטה – בשלב הזה מדברים - יש בה גם פן שמאי וגם פן משפטי, כל מיני הקשרים. עכשיו, החשש - אני מניח של לשכת עורכי הדין – שבחסות המחלוקת השמאית השמאים ייכנסו לסוגיות המשפטיות שיש להן משמעויות גדולות בהמשך לעניין הגורל של התיק הזה גם בהליכים משפטים. מאחורי כאילו הדבר התמים הזה של חוות דעת שמאית שאתה מצרף במסגרת השגה ומשדר במשרד של השמאי יש גם נימוקים משפטיים.

אני יכול לבוא עם השמאי אליך למשרד ולהגיש לך את חוות הדעת?

אתה טוען בצד המשפטי, הוא טוען בצד השמאי.

אני הלקוח. אני בא למשרד שלך עם שמאי המקרקעין או עם רואה החשבון ומגיש לך השגה. אני אומר לך א', ב', ג'. אני נתמך או על ידי רואה חשבון או על ידי שמאי מקרקעין. אתה מקבל את זה?

כן.

בסדר. למה אני לא יכול לשלוח את זה בדיווח המקוון? מה יקרה? אתה רואה שאני רואה חשבון. אני אומר לך: "אני לא עורך דין, אני שמאי מקרקעין".

אם הנישום עצמו רוצה להגיש את ההשגה, לא להסתייע, הוא יגיע לפה למשרד - -

הוא לא רוצה להגיע למשרד, הוא רוצה לשלוח את זה מקוון. מה הבעיה? אתה יודע שהוא לא המייצג.

זה לא דואר. המשלוח הזה - - מה זה ה"צעטלה" הזה? ה"צעטלה" הזה זו חתימה אלקטרונית. כשעורך הדין שולח את זה, הוא אומר: "אני מגיש את זה, אני מייצג את - -"

אני רוצה טכנית. אני רוצה לשלוח במקום לבוא למשרד.

תן לי להסביר. צריך חתימה אלקטרונית. אם אתה מצרף את החתימה האלקטרונית של השמאי, זה אומר שהשמאי הוא זה שהגיש את זה, כל האחריות היא על השמאי. מה זה "כל האחריות על השמאי"? הוא מייצג את הנישום.

לא נכון.

זה דבר שהוא בעייתי. על פי חוק חתימה אלקטרונית - - כידוע, יש צורך בחתימה אלקטרונית כדי שתהיה חתימה. אנחנו רוצים שהנישום או המייצג שלו יהיה זה שיחתום.

אז אני מבקש שהשמאי לא יהיה מייצג, שרואה החשבון לא יהיה מייצג. אני מבקש את היכולת הטכנית הזאת – זה מבלי שהוא יהיה מייצג - לשלוח את זה במקום לבוא. הוא רוצה לשלוח את זה - -

יש לי פתרון. אנחנו נפתח באפליקציות הבאות שלנו בזמן הסביר הקרוב גם אפשרות לנישום עצמו להיכנס למערכת האינטרנטית ולשדר לנו באופן - - בלי השמאי. בשלב ב' של הפרויקט הוא יוכל להיכנס במערכת הזדהות שנפתח על-מנת לשדר באופן עצמאי.

מתי יהיה שלב ב'?

את שלב ההשגה.

לא, גם את השלב הראשוני.

לא, אדוני. היום את הדוחות למס הכנסה נישום יכול להגיש לבד, לא צריך ייצוג של רואה חשבון.

זה משהו אחר.

למה זה משהו אחר? מה, דוח למס הכנסה, שכולל את כל ההכנסות, כולל מס שבח, זה בסדר?

משה, התקדמנו צעד. אי אפשר כתוצאה מהתקנות האלו לחזור אחורנית לייצוג, אי אפשר. רוצים לדבר על ייצוג? אומר משה: "בוא נקיים דיון על ייצוג". אני לא אוהב לעשות את הדיון הזה, אבל זאת אפשרות. לא זה מה שעומד עכשיו על סדר היום. אתם טענתם בצדק. אני קיבלתי את הטענה הזאת. הוא אומר ככה: "בוא נתגבר על זה". אני רוצה להגיש בשלב ב' עם השמאי, אני רוצה להגיש עם רואה החשבון, תאפשר לי. אני לא צריך לבוא למשרד. אז באמת אתה עושה נזק, כי בן אדם אומר: אני צריך ללכת רק לעורך דין, אחרת אני צריך לבוא למשרד. אומר משה אשר: "אנחנו נפתח אפליקציה כך שתהיה אפשרות גם לרואה החשבון וגם לשמאי המקרקעין".

לנישום.

לא, רק לנישום.

רגע. גם לרואה החשבון וגם לשמאי המקרקעין. מכיוון שאנחנו נאפשר לנישום להעביר את החומר דרך האינטרנט. הוא יוכל לצרף את רואה החשבון, הוא יוכל לצרף את שמאי המקרקעין, הוא לא יהיה חייב להגיע לעורך הדין. הוא לא יהיה חייב להגיע. כמו שהיום הוא יכול ללכת לבד, הוא יוכל דרך האינטרנט ללכת לבד. כשהוא הולך לבד היום, הוא יכול לצרף את חוות הדעת שלך ואת החשבונות שאתה עושה לו. הוא יכול לצרף את שמאי המקרקעין שאומר לו מה שווי הנכס. הוא יוכל לעשות את זה באפליקציה הבאה. את זה אומר משה אשר. ואני שואל, מה זו האפליקציה הבאה. בעוד שנה, חצי שנה, שבוע, 10 שנים? מה זו האפליקציה הבאה?

נשתדל שעד סוף שנה הבאה היא תהיה באוויר.

אז אפשר להעביר את זה סוף שנה הבאה.

מה זה "שנה הבאה"? 2018? רגע, אתה מאריך את הכהונה, משה?

מדברים על יעילות מערכתית, לא? עד שהוא יכניס את האפליקציה הזאת, שיאפשר לי לדווח. כשהוא יפתח אפליקציה לנישום, אז אני - -

יש לי בעיות בלי מה שאתם מעלים.

אדוני, רק לחדד נקודה אחת. מדברים פה החברים הנכבדים על סיוע שמצרפים חישוב רואה חשבון, שמצרפים חישוב של שמאי. גם מצרפים את אישור הקבלן על ביצוע העבודות. גם איגוד הקבלנים תיכף יבוא לפה. גם יבוא איגוד המבטחים, כי מצרפים גם את תעודות הביטוח שעשינו. כולם יבואו. את כל הקבלות אנחנו מצרפים. יש עוד בעלי מקצועות. אז בואו נפתח את זה- -

אבל צריך להתחשב גם באחרים.

אנחנו מסתכלים על השוק.

די, סיימנו. בקשה, משה.

כבוד היושב-ראש, כרגע - -

שנה הבאה לא בא בחשבון.

לא. כרגע אנחנו מאשרים את התחולה וכל הדברים האלה לשלב הראשון, לא לשלב השני.

להגשת הדוח.

להגשת הדוח הראשוני. שלב ההשגה בכלל לא נמצא. הוא נמצא ברגע שהמנהל יודיע, וזה ייקח בהמשך.

למה? את השלב השני אתה מביא לפה לאישור?

לא.

תיקחו בחשבון שלא למדתי ליבה, אבל אני מבין את השפה שלכם. אנחנו עכשיו מאשרים הכל.

אנחנו מאשרים עכשיו את הדיווח. אנחנו מתחייבים שכשנביא את ההודעה על פתיחת השלב השני לדוח המקוון, האינטרנט לאזרחים יהיה פתוח.

מתי?

עד שאני לא פותח את זה אין לי דוח מקוון, אז אין בעיה. עוד פעם. אני אסביר עוד פעם את הדבר. אנחנו עכשיו מעלים לאוויר את השלב הראשון. על זה אין ויכוח בחדר.

יש ויכוח.

אנחנו דיברנו על שלב ההשגה. שם השמאים אמרו: "תן לנו להגיש בצורה מקוונת בשלב ההשגה". כרגע המערכת לא פתוחה בשלב ההשגה. למה? כי אנחנו עוד לא גמרנו לפתח את שלב ההשגה באינטרנט. כתבנו פה שברגע שהמנהל יגמור את הפיתוח, רק אז יעלה לאוויר. אנחנו מתחייבים – אולי כדאי שנכתוב את זה גם בתקנות - שכאשר אנחנו נפתח את זה לאוויר, המערכת של האזרחים תהיה גם פתוחה. באותה שנייה של שלב ההשגה לעורך הדין זה יהיה פתוח ולאזרח זה יהיה פתוח.

זה לא מה שהתכוונו, אדוני.

אני פותר להם את הבעיה.

להם, לא לנו.

לא להם.

לא לנו.

יש עוד מישהו שאני צריך לפתור לו את הבעיה פה?

אמרתי, איגוד הקבלנים עוד שנייה מגיע. הוא צריך להביא לך אישור על עלויות הבנייה, לא?

לכל הנישומים.

גם איגוד המנקות - -

משה, מה, אתה תחלק 3 מיליון - - לכל אזרחי ישראל?

הקבלנים יכולים לעשות. בתור קבלן הוא יכול לעשות - -

הוא יוכל לבוא אלי למשרד, לשבת אצלי ובאמצעות זה לדווח?

אדוני, אני רוצה לתת לך דוגמה.

הוא יצטרך להזדהות. הנישום מזדהה.

הוא משדר.

אבל למה כל התרגיל הזה? לתת למישהו אחר - - ?

לא לפגוע בייצוג בשלב הזה.

לא פוגעים בייצוג, זה משלוח דואר.

אתה פוגע.

אנחנו מבינים את הדברים האלה. הוויכוחים ביניכם הם כבר שנים. אני לא רוצה להיכנס לזה. אם אתם רוצים דיון על הייצוג, תבקשו דיון על הייצוג.

יש חקיקה בעניין. יש פסיקה בעניין.

תן לי רגע להבין. בסדר, התקדמנו. אתה אמרת בהתחלה - - אני הלקוח. האם אני מגיש את זה בעצמי לפי המצב של היום? לא רוצה כלום. לא רוצה מערכת ממוחשבת, לא רוצה - - תן לי להעביר.

היום, או לפי התקנות?

לפי התקנות.

אתה היום מגיש באמצעות עורך הדין, או בא למשרד ומשדר במשרד.

אתה לא יכול לבד.

אני רוצה מהבית. אני לא מכיר אף אחד - לא עורכי דין, לא רואי חשבון, לא שמאי מקרקעין.

אתה צריך חתימת עורך דין.

אני לא רוצה כלום. אני רוצה לשלוח לבד. אני יכול?

היום? לא הבנתי.

לפי התקנות, האם הוא יוכל להיכנס לאתר האינטרנט? זה מה שהוא שואל.

לא, אבל גם היום אין לו אפשרות. היום הוא צריך להגיע פיזית, להחתים את הפקיד המקבל. הוא צריך להגיע.

אדוני, אני רוצה לתת דוגמה. נניח שלבן אדם שמוכר דירה יש אח שהוא עורך דין שכיר.

אני מציע כדלהלן - - אני מקבל את מה שאמרת. אני מציע שנכתוב עכשיו בתקנות שאם הלקוח – אני לא יודע איך לנסח את זה - רוצה להגיע בעצמו, לא באמצעות הצ'יפ הזה, הוא יוכל להגיע בעצמו לרשות המיסים, ללשכה של רשות המיסים.

זה מה שכתוב.

איפה כתוב?

שיוכל להגיע בעצמו.

אני לא יודע כל כך לקרוא בעברית, אבל כתוב בסעיף (2) ככה: "חייב יגיש מסמך מקרקעין למנהל באופן מקוון לפי תקנות אלה וכללי הדיווח המקוון, באמצעות מערכת ממוחשבת שפיתח המנהל לצורך כך". זה הצ'יפ.

זה לא רק הצ'יפ.

או שנמצא אצלו, שהוא בא ומגיש שם.

יפה.

את זה לכתוב.

זה מה שהוא רוצה לכתוב.

זה מה שאני מבקש.

הוא רוצה לכתוב כך: יש עמדת שירות אצלך במשרד. הגעתי, אני מגישה - -

שגית, כותבים את זה. השגנו משהו.

השגנו.

עוד משפט, אדוני. נניח – זה רוב העסקאות במקרקעין שקורות היום – שיש עורך דין שהוא לא במקצוע, או עורך דין שכיר שיש לו חותמת והוא משלם ללשכת עורכי הדין, ואח שלו מכר דירה. הוא בא אליו ביום שישי לפני כניסת שבת, אומר לו: "מכרתי דירה. זו ההצהרה, תאשר את החתימה שלי".

אין לי כבר זמן לסיפורים, אבל תגיד - -

הוא מאשר את החתימה. הוא היום יכול לשלוח את זה. מחר נגמר, הוא לא יוכל לעשות את זה יותר.

שיגיש, שיגיע לשם. אם הוא הלך לאח שלו כדי להחתים אותו, הוא יגיע גם לשם.

הוא לא הלך לאח שלו.

למה שלא יוכל לעשות את זה - -?

חסמת אותו, הוא לא יוכל להגיש את ההצהרה הזאת יותר. רוב השומות שמוגשות, דרך אגב, הן בחתימות כאלו היום, משה.

יש אחת - -

למה הוא חייב להגיע פיזית?

מסבכים את הדברים.

מה שיוצא מהדברים שאמרת שיתקנו פה זה או שבאמת הם יוכלו לעשות את זה מקוון דרך עורכי הדין, או שהם יצטרכו להגיע פיזית לעמדות האלו. אנחנו רוצים שזה יהיה מקוון.

אבל אתם לא מדברים על השלב הזה בכלל, אתם מדברים על שלב ב'.

לא מדברים כרגע על השלב השני.

קיבלנו את העמדה שלכם. אני מבקש, משה, שתחזור על מה שהצעתי לגבי השלב השני, על מנת שזה יהיה רשום. תתחיל בזה.

לגבי השלב השני, שלב ההשגה על השומה שהוציא פקיד המס בשלב הראשון, ההשגה תוכל להיות מוגשת או על ידי עורך הדין כמו שראינו. שוב, בשלב הראשוני כרגע - -

עזוב את השלב הראשוני. תיכף נחזור לראשוני.

כרגע זה לא בתוקף. זה עד שנפתח את המערכת של שלב ההשגה. אני מודיע עכשיו לפרוטוקול שכשאנחנו נפתח ונפתח אותה, כבר יהיה לנו פיתוח גם לאזרח הפשוט שיוכל - -

גם את זה לכתוב.

שיוכל מעצמו להגיש את ההשגה. להשגה שהוא יגיש באמצעות האינטרנט, שאת זה הוא יוכל לעשות מאיפה שהוא רוצה עם סיסמאות מאיתנו, הוא יוכל לצרף את חוות הדעת של השמאי, את חוות הדעת של רואה החשבון וכן הלאה וכן הלאה.

טוב, זה לגבי השלב השני. אני מבקש שזה יהיה כתוב. מה שאמרת שיהיה כתוב. לגבי השלב השני - -

גם את זה הוא רוצה לכתוב.

זה לא המקום הנכון לכתוב את זה.

למה? ב-5(א)(2) אתם - - אפשר לכתוב את זה.

מה הבעיה?

אין בעיה.

זה ייכתב.

עכשיו, לגבי השלב הראשון. אני מבקש שיהיה כתוב את מה שנאמר פה קודם. לגבי השלב הראשון, מה שהיה עד היום יימשך כמו שכתוב פה, אלא אם כן הלקוח רוצה בעצמו לבוא ולהגיש, בסדר?

ואם אין במשרד שהוא רוצה להגיש עמדה - -?

ואם אין במשרד עמדה, הוא יוכל להגיש לפקיד.

הוא מגיש באמצעותכם. הוא מגיש לפקיד את הנייר.

זה שיהיה כתוב.

את זה גם נכתוב.

הוא יגיש את הנייר. אנחנו נשדר אותו.

את כל זה להוסיף. אני הולך להצבעה. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) - -

רגע, יש עוד כמה - -

שניה, משה, ובלבד שהמסמך הזה לא צריך אימות. זה מסמך שלא מצריך אימות חתימה בשלב ב'.

בקשה, תקריאי את התיקונים.

הדבר הראשון, בדיון הקודם אמרנו שההגדרה "מגיש המסמך" תימחק. הדבר השני, לגבי סעיף 3 סוכם שתגיעו להסכמות עם הלשכות לגבי מועד הגשת ההודעה. לפי החוק זה 30 ימים, אבל כאן יוצא שזה 40 ימים. לגבי התיבה "אם בחר בכך", האם הגעתם - -?

אמרתי בהתחלה שהשתנה החוק. עכשיו שני המועדים הם 30 ימים. זה יכול להשתלב. אנחנו רוצים להוסיף בסוף, פשוט להבהיר שאי אפשר להגיש אחרי המועד שקבוע בחוק, ובלבד שהגיש את ההודעה עד למועד הקבוע להגשתה.

אוקי, אבל האם זה רשאי להגיש את ההודעה באופן מקוון לאחר הגשת ההצהרה, או במועד הגשת ההצהרה?

לאחר, או במועד. אם זה לא ברור לך, אפשר לשנות את הנוסח. זה או במועד או לאחר.

יש לו 30 ימים. הוא יכול להגיש את ההצהרה אחרי יום ואת זה אחרי 29 ימים. אחרי הוא יכול להגיש, רק הוא צריך לעמוד במועדים של 30 ימים.

אז בסדר. בתקנה 4(2) נמחק המשפט "אשר לא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין"? זה תיקון שנשאר?

לגבי התחולה בסעיף 5. כרגע 5(א)(1), שמדבר על מסמך מקרקעין בפסקאות (1) ו-(4), שזו הצהרה לפי סעיף 73 – מכירה ורכישה, ומסמך כאמור בסעיף 96, התחילה היא רטרואקטיבית. היא כתובה כרגע ב-1 בפברואר.

כן, כי אז היינו באוגוסט כשדיברנו על זה.

אוקי. אז מה אתם רוצים מבחינת התחילה?

אנחנו רוצים כמה שיותר מהר. אנחנו עשינו הדרכות נרחבות.

מה התאריך שאתם רוצים? צריך גם פרק זמן.

קצת פרק זמן, כי התקדמנו גם בשידורים, גם בניסיונות של הפיילוט וכדומה. אנחנו רוצים כמה שיותר מהר. מבחינתנו חודש, חודשיים נעביר. אם ללשכת עורכי הדין יש איזה תאריך אחר - -

אנחנו רוצים לא לפני ה-1 לדצמבר. לפחות 4 וחצי חודשים, 5 חודשים שיהיה זמן להתארגן.

1 לינואר. אתה יכול במקביל, משה, להפעיל את המערכת, לתת לאנשים להתארגן.

אנחנו חשבנו על ספטמבר.

לא, זה מוקדם מידי.

אבל אנחנו נלך עם לשכת עורכי הדין, על ה-1 בדצמבר.

1 בדצמבר?

כן.

אוקי, נושא אחרון. עלה הנושא של עורך דין אשר גילו 67. ישי, אתה רוצה להתייחס?

מה הבעיה? מי שגילו 67 יכול להמשיך.

יש לך - -? אתה רוצה להקריא את הנוסח.

אין לנו את הנוסח לפנינו.

על אף האמור בתקנה 2, עורך דין אשר גילו 67 או יותר במועד הפרסום של תקנות אלה שמגיש מסמך מקרקעין בשם חייב, רשאי להגיש מסמך מקרקעין באופן שאינו מקוון.

למה עשיתם את זה כהוראת מעבר? זה יחול - -

זה יחול עכשיו על מי שהוא 67 לתמיד.

זו לא הוראת מעבר.

זו לא הוראת מעבר.

זו לא הוראת שעה, זו הוראת מעבר, כי זה חל על אנשים שהיום הם בני 67.

זו לא הוראת מעבר, זו הוראה קבועה.

הסיכום היה שמלאו לו 66, לא 67.

ישי, עזוב, נתקן להוראת קבע.

אנחנו מוסיפים את שני התיקונים שהיושב-ראש ביקש.

מלאו לו 66. הוא בשנת ה-67. אדוני, מלאו לו 66, לא 67.

מה סוכם?

סוכם שהוא בשנת ה-67 שלו. כרגע זה 68 כבר.

כן, כי הוא ב-67. זה צריך להיות 66.

צריך להיות שמלאו לו 66.

נכון, מלאו לו 66.

שגית, תגידי בדיוק את שני התיקונים האחרים שדיברנו עליהם.

לגבי שני התיקונים שאנחנו דיברנו - - אתה מדבר על התיקונים הקודמים?

כן.

אני מסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה יחד איתך לנסח את זה. העיקרון הוא מה שאמר משה אשר. אני חוזר על זה. יש את החלק הזה של השלב השני, של ההשגה, שרשות המיסים תפתח את האפליקציה הזאת – צריך לנסח את זה משפטית – כך שזה יהיה פתוח לנישום והוא יוכל להביא את זה. הוא יוכל להביא השגה של - - אני סיימתי את הדיון. יש לך משהו דחוף דחוף?

אני אומר שזה גם צריך לחול על תיקון שומה לפי סעיף 85, שזו גם דרך שאפשר להתמודד מול רשות המיסים.

בסדר, אבל הלקוח - -

זה צריך להיות פסקאות (2) ו-(3). זה צריך להתייחס כמו סעיף 5(א)(2).

אני מסמיך אותם לנסח את זה באופן הזה: לגבי השלב הראשון, תהיה אפשרות ללקוח לבוא בעצמו לרשות המיסים כמו שהוא יכול היום. במידה ולא תהיה עמדה שם – כאלה שאין להם את זה – בתוך - -

הם יגישו בנייר, אנחנו נשדר.

יגישו בנייר לרשות המיסים. הם ישדרו את זה. עוד משהו, שלומית? אני יכול להצביע?

כן, אתה יכול להצביע.

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ז-2017, עם התיקונים שקבענו במהלך הדיון. אנחנו מבקשים לאשר את התקנות האלו. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ז-2017, אושרו.

למרבה ההפתעה זה עבר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.