הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 758

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 10:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ יו"ר

מיקי לוי

עודד פורר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, משרד האוצר

אמנון אלגרבי - ממונה מפקח ראשי, משרד האוצר

רולנד עם שלם - מנהל אגף בכיר מקצועית, משרד האוצר

עופרי שליו - מנהל תחום בכיר מפקח ארצי, משרד האוצר

ציקי קוטלר - מנהל תחום פיצולים, משרד האוצר

אלי חייקה - מנהל תחום מפקח ארצי מיזוגים, משרד האוצר

צביקה בראל - מנהל תחום בכיר מיזוגים ופיצולים, משרד האוצר

תומר גם זו לטובה - ממונה החלפת מניות והעברת נכסים, משרד האוצר

כארים כנעאן - מפקח בכיר במחלקת שינויי מבנה, משרד האוצר

דורית איתיאל - מרכזת מישוגים ופיצולים, משרד האוצר

עמיאל ימיני - רכז חולה מרכזית, משרד האוצר

אסי מזוז - רכז חולית חברות, משרד האוצר

משה קרן - רכז חוליה מרכזית, משרד האוצר

שרית סגל - רכזת, משרד האוצר

דוד מיכה - רכז חוליה מרכזית, משרד האוצר

שרית פלבר - משפטנית, משרד המשפטים

יהודה כץ - עוזר משפטי בכיר ראש תחום רישום חברות, משרד המשפטים

בועז אברהמי - עזר ראשי רשות התאגידים, משרד המשפטים

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

ישי כהן - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי ויצמן - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

יוסי אלישע - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

צבי פרידמן - יו"ר ועדת המיסוי, נשיאות הארגונים העסקיים

אופיר סולמי - רו"ח, נשיאות הארגונים העסקיים

ליאור שמש - wix, פורום חברות היי-טק ישראליות

אבי שטרן - VP finance, פורום חברות היי-טק ישראליות

כרם נבו - מנהלת פורום חברות הצמיחה, פורום חברות היי-טק ישראליות

יובל אלגד - שדלן/ית

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז-2017, מ/1116

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא שלפנינו היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), לפני הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מחליף היום את גפני, הוא צם היום. כן, בואו נתחיל. בקשה.

בדיון הקודם היו שני עניינים שעלו ורשות המסים התבקשה לבחון. הדבר הראשון, סעיף 21, תיקון של סעיף 104א לפקודה. ביקשו הלשכות שבמקום 5 שנים יהיה 6 שנים. בחנתם? יש לכם תשובה?

להשלמת בנייה בחקיקה מתייחסים כהשלמה שלוקחת 5 שנים בדרך כלל. גם בתיקון חוק עידוד השקעות הון שעבר אתמול קריאה ראשונה אני מקווה, מדברים על השלמת הבנייה תוך 5 שנים. אנחנו לא מוצאים לנכון לסטות מההוראות האלו. המטרה של משרד האוצר שהבנייה תסתיים תוך זמן קצר, לא להאריך את התקופות האלו, לא לעודד עיכובי בנייה.

מה עמדת רשות המסים?

אני אומר, זה נושא רוחבי שממילא מוסדר בחקיקה אחרת, קשור לדיור.

איפה הלשכות? הן פה? מה יש לכן לומר?

אנחנו חשבנו לנכון שזה יהיה 7 שנים. אנחנו מבינים שכרגע מנסים להתיישר ל-5 שנים בכל החקיקה.

אז אתם מסכימים. בואו נתקדם.

בסעיף 23, שמתקן את סעיף 104ג, הארגונים ביקשו שגם בפסקה (4) יהיה "כולם או חלקם".

אנחנו רוצים להשאיר את הנוסח כפי שהוא, מאחר ומדובר בשינוי מבנה חריג, מיוחד, שונה משינויי המבנה האחרים. כאן, להבדיל משינויי מבנה אחרים שאנחנו כן מוכנים שיהיה שחרור של חלק מבעלי המניות, כן חשובה האחיזה של בעלי המניות גם בחברה המעבירה במשך אותה תקופה של השנתיים, כלומר, לא שחרור מלא, אלא 25%.

יש נושא אחד, שלומית, שאנחנו כן נענינו לבקשה - 103ג . כרגע בפסקה (3), בסעיף 103ג יש סיפא עם סייג - -

זה אומר שזה סעיף 10 להצעת החוק, עמוד 3.

הסיפא "ובלבד שהיו הכנסות הנובעות מפעילות כלכלית כאמור בתקופה הנדרשת".

אתה מדבר על התיקון לפסקה (3).

נכון. ביקשו הלשכות להוריד את הסיפא. אנחנו מסכימים. נבחן את הפוטנציאל במקרה הזה.

צריך לכתוב במפורש שזה הכנסות צפויות.

את זה אמרנו בדיון הקודם. זה כבר הוקרא.

מוחקים מהמילה "ובלבד"?

כן.

אנחנו מורידים את הדרישה שבתוך התקופה הנדרשת אתה צריך עדיין שיהיו הכנסות. כלומר, הפוטנציאל שלך יתממש בתוך התקופה הנדרשת. אנחנו מבינים שלא תמיד זה אפשרי. את הסיפא אנחנו מורידים.

כן, אבל באותה פסקה ביקשנו - - כתוב "או הכנסות המתחייבות במס לפי סעיף 2". זה למעט 2(1), כי 2 כולל את 2(1).

כן.

זה כבר מתוקן?

כן, זה בנוסח. 2(1) לא צריך אישור. 2 שהוא לא 2(1) כן צריך.

זה צריך להיות 2 שהוא לא 2(1), כי 2 כולל את 2(1). השאלה אם יש נוסחים. יש נוסח יותר עדכני ממה שאנחנו מחזיקים?

לא, אין נוסח יותר עדכני.

אז צריך להיות כתוב "לפי סעיף 2, למעט 2(1)", או "(2)2 ואילך".

זה בדיוק מה שדיברנו, שלומית.

בסדר.

כתוב פה את המילים "באישור המנהל". אנחנו רואים לא רק פה - - גם בהצעת החוק הזאת וגם בחקיקה הקיימת יש לנו הרבה מקומות שכל דבר צריך אישור המנהל.

לא כדאי לך שזה יהיה באישור ועדת הכספים.

לא. יש חוק, יש כללים. תנו לסקטור העסקי להתנהל לפי הכללים, לפי החוק, בלי אישור המנהל.

חברים, לא. יש רצון, יש אינטרס לעניין הזה.

המדינה ברגע שהיא - -

אנחנו רוצים שזה יהיה תחת ביקורת, בקרה. חשוב שהמדינה שלנו תהיה מעורבת. למרות שאנחנו בעד שוק חופשי, אנחנו רוצים שהיא תהיה מעורבת בדברים כאלה מהותיים, תהיה מעודכנת.

אנחנו מבקשים שאישור המנהל יהיה מוגבל בזמן.

אה, אתם רוצים שתעבוד מהר.

90 ימים, 180 ימים.

אם יש דברים מורכבים - -

כמה עסקאות כאלו יש?

מלא, הרבה.

סביב ה-300.

300 עסקאות לשנה.

באים לאישור כ-300.

אוקי. אז מה אומר אדוני על בחינת הזמנים?

אם העסקאות פשוטות, הפתרון ניתן באופן מהיר. אם העסקאות יותר מורכבות - -

ואם נקבע 180 יום?

הדבר הזה נמצא בחקיקה, דרך אגב. יש לנו בחוק המיזוגים, בחוק שלנו - -

אנחנו עושים את המאמץ לתת את השירות הכי טוב.

אני בטוח. רשות המיסים צריכה להשתפר בשירות. אני אומר, אף גוף לא מושלם. אני אומר, רשות המיסים עושה עבודה מצוינת, בשירות היא עדיין צריכה להשתפר. אף אחד לא יכול לחלוק על זה. אני רק אומר, אם נגביל את זה בזמנים, מה דעתך?

אנחנו נצטרך לחשוב.

זה קיים בחקיקה.

180 יום.

הוא מדבר על משהו שקיים בין כה.

מה קיים?

בסעיף 103 האישור הוא ל-90. אישור המנהל הוא כביכול לתקופה ארוכה יותר, עד 180 יום. זה קיים.

זה קיים בחקיקה.

אם יש 180 יום, מה הבעיה?

זה קיים ספציפית בנושא מסוים.

אז בוא נכניס גם פה 180 יום.

שוב, זה אותו אישור.

כל אישור היום קיים בחוק. יש בעיה קשה במשק. יש עומס על רשות המסים בהוצאת האישורים. הסיבות הנובעות מכך זה מצד הנישומים דווקא, לא מצד רשות המיסים. החוק מוסדר מאוד בנושא המועדים והתאריכים, השאלה ממתי מתחילים לספור אותם - האם ממועד המצאת כל האישורים, או ממועד הגשת הבקשה. אני לא מבין לאן צביקה חותר. האם הוא רוצה לחייב אותם להוציא את האישור? נראה לי שזה בעיתי.

אני חושב שזה לא נכון.

לא. ממועד הבקשה צריך אישור מנהל שתוך 90 יום או 180 יום יראו את הבקשה כאילו מאושרת. אם המנהל לא ענה, לא הגיב - -

עזוב, אנחנו ניכנס לקרבות אימה על אם נתת את כל המסמכים או לא. זה כמו שתקבל ביום האחרון תשובה שלילית. אני לא רוצה שנהיה שם. אנחנו עובדים בצורה עניינית.

לפחות שיהיה לפרוטוקול.

אדוני, הבנתי. בפרוטוקול נרשם שרשות המיסים תעשה כל מאמץ לעמוד בזמנים.

הערה נוספת. מה שמדובר זה שיהיה הכנסות: לעניין זה, לרבות הכנסות צפויות. אני קורא את זה, עדיין זה לא ברור.

כן, זה הוקרא בישיבה הקודמת.

בדיון הקודם הקראנו. אנחנו נתקן עם שלומית את זה.

בואו נמשיך.

יש לך עוד הערות, גיא?

לגבי סעיף 25. זה תיקון נסחות. הקראנו אותו בדיון הקודם. בפסקה (3) - -

זה בעמוד 12.

כתוב "אם הועברו אמצעי שליטה". אנחנו נתקן ל"אם נרכשו אמצעי שליטה". זה המינוח הנכון.

לא הבנתי למה לא הועברו.

כי נרכשו. דיברנו על רכישה של חברה, ואז העברה אליה. רכשתי שליטה, החברה בהפסדים, אני מעביר אליה נכס.

מה זו הגדרה של רכישה? אני מבין מה זו העברה. זה 88. אין מינוח כזה של רכישה. זה רכישה בתמורה? מה זה?

מה זו העברה?

העברה אני מבין. העברה זו העברת בעלות, זה זז מא' לב'. רכישה, מה זה?

אם אני לא טועה, זה אותו נוסח. גם בתכנוני מס שחייבים בדיווח יש את התקופה של ה-24 חודש, יש שנרכשו אמצעי שליטה. זה אותו נוסח.

כן, אבל גם שם אין הגדרה של נרכשו. זה תקנות.

זה מושג ידוע. ברור מה זה נרכש.

הכוונה בתמורה?

לא, בכל דרך.

אז מה ההבדל בין הועברו לנרכשו?

מה מטרת התיקון?

אמרנו, זה מינוח. העברה לפי סעיף 88 זה אותו דבר.

88 מדבר על העברה, לא על רכישה.

מה זו העברה?

העברה זו העברת בעלות מא' לב'. רכישה זה מונח - - יש חוק מכר. אני רוצה להבין רק אם זו תמורה מלאה.

אני אומר שוב פעם, "נרכשו אמצעי שליטה" זה מושג שמופיע גם בסעיף 75ב. כך המינוח הרגיל.

צריך לאשר את הניסוחים יחד עם - -

אפשר להשאיר "הועברו" מבחינתכם?

אני חושב שביתר המינוחים בפקודת מס הכנסה מדובר על רכישת אמצעי שליטה. אנחנו רוצים שלא יהיה לנו שוני למה פה ככה, למה שם אחרת. אנחנו רוצים שיהיה לנו את אותו דבר, כי כולם מדברים על אותו דבר.

בסעיף 75ב(ב), למשל, יש "נרכשו אמצעי שליטה". זה מה שמופיע בפקודה.

בסדר, הלאה.

עצרנו בדיון הקודם בסוף הסעיף הזה. אנחנו נמצאים עכשיו בסעיף 26, סעיף שמתקן את סעיף 104ו. זה בעמוד 12. גיא, תתחילו להקריא.

בפסקה (1) יש שתי הוראות שעשינו גם -103ו. מתאימים אותם ל-104ו, לעבירות נכס. אני אקריא אותן.

בסעיף 104ו לפקודה –

האמור בו יסומן "(א)" ובו –

בפסקה (3), במקום "עד המועד הקובע, יראו לעניין חישוב רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע" יבוא "עד מועד השינוי, יראו לעניין החיוב במס על רווח ההון הריאלי לפי סעיף 91(ב1) או החיוב במס על השבח הריאלי לפי סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין";

אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) במכירת המניה בידי המעביר, יחול פטור ממס כאמור בסעיף 97, או לפי תקנות מכוח סעיף 105 יד(א), רק אם היה המעביר זכאי, ערב העברת הנכס, לפטור ממס כאמור אילו מכר את הנכס באותו מועד.";

פה הפניתי את תשומת ליבכם לכך שסעיף 105יד בוטל. התקנות מכוחו הן עדיין בתוקף?

הן עדיין בתוקף - -

חוק הפרשנות אומר שברגע שבוטל סעיף, גם התקנות מכוחו בטלות, אלא אם כן יש איזה שהן הנחיות ספציפיות.

יש הוראות מעבר. ביטול הוראות המעבר מ-2005 משאירות את התקנות בתוקף. התקנות מכוח אותו סעיף - -

יש לכם את זה?

כן.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) מכר בעל מניות, במהלך התקופה הנדרשת, מניה של חברה אחות אשר קיבלה נכס בהעברה לפי סעיף 104ב(ו), או מניה של חברה מעבירה אשר העבירה נכס לפי הוראות אותו סעיף, בפטור ממס לפי סעיף 97, כאמור בסעיף קטן (א)(4), יראו את חלקו היחסי בעלות הנכס כאילו חולק לו כדיבידנד במועד העברת הנכס כאמור; חלקו היחסי של בעל המניות בעלות הנכס יחושב לפי חלקו היחסי בזכויות בחברה המעבירה במועד ההעברה.

על אף האמור בפקודה זו, היה לחברה מעבירה, שהעבירה נכס לחברה אחות כאמור בסעיף 104ב(ו), מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון או מפעל מוטב כהגדרתו בסעיף 51 לאותו חוק, ובעת ההעברה הייתה החברה המעבירה יכולה לחלק דיבידנד לפי סעיפים 47(א2) ו-(ב)(2) או 51ב(א) ו-(ג) לחוק האמור, יחויב במס חלק הדיבידנד שאינו עולה על עלות הנכסים שהועברו לחברה האחות כאמור באותם סעיפים, לפי העניין, בעת ההעברה כאילו חולק."

אני אתן הסבר קצר. שני הסעיפים מדברים על שינוי מבנה לפי סעיף 104ב(ו). מדובר על שינוי מבנה של העברת נכס בין חברות אחיות. יש לנו מצב לפני. יש לי חברה א' וחברה ב' שמוחזקות על ידי אותם בעלי מניות. הנכס עובר ללא תמורה לחברה השנייה, מא' לחברה ב'. במהות מדובר במעין דיבידנד בעין. הבעיה היא שאם יש לנו בעלי מניות פטורים מרווח הון ולא פטורים מדיבידנד, כמו למשל תושבי חוץ, ברגע שאתה עושה את האקט של הדיבידנד בעין - - אם תמכור אחר כך את המניות בחברה השנייה, את הדיבידנד בעין הזה לקחת בפטור ממס, כי אתה על רווח ההון פטור, אתה לא פטור על דיבידנד. מאחר ושחררנו פה את המגבלות על ההחזקה - - עד הצעת החוק יש מגבלות של שנתיים שאתה צריך להמשיך ולהחזיק. גם אותו תושב חוץ היה צריך להמשיך ולהחזיק, לכן לעשות תכנון מס של דיבידנד בעין בפטור במס היה לו יותר קשה - -

החוק הזה פותר בעיקר בעיות של תושבי חוץ?

לא.

זה מחמיר איתם. זה סעיף שבא להחמיר.

אין קשר. הסעיף לא מחמיר. הסעיף בא למנוע תכנון מס לאחר ששחררנו את המגבלות.

הוא בא להגביל תושבי חוץ, רק בטעות הוא מגביל את תושבי ישראל.

לא, אין כוונה.

לא, אני אגיד לך משהו. כשאתה אומר שאין כוונה, אני בטוח שאין כוונה, אבל יכול להיות שיש תוצאה שהיא בניגוד לכוונה. אנחנו לא במקום שאנחנו רוצים לפגוע בתושבי ישראל. אנחנו במקום שרוצים להקל עליהם בירוקרטית, אבל מצד שני, לגבות מיסי אמת. זו המטרה שלנו. כולנו פה רוצים לגבות כמה שיותר מיסי אמת, עם כמה שפחות רגולציה מיותרת שיכולה להכביד על האזרחים. אני רוצה להבין. אני חייב לומר, אני הגעתי לדיון היום עם הבנה ממש בסיסית בתחום. לא יכולתי להעמיק בו, כי מן הסתם לא התחלתי את הדיון. התבקשתי להחליף את היושב-ראש. היושב-ראש אמר שבעיקרון הוא רוצה לקדם את החוק, הוא רוצה להשלים אותו עם תיקונים מסוימים, לכן באתי לעשות את העבודה. אני יודע שהחוק היום קובע שאם יש העברה בין חברה לחברה שיש בהן את אותם בעלים, אין כאן שאלה מיסויית. אתם מסכימים איתי בעניין הזה. החוק הזה נועד להסדיר משהו שכנראה היה בחלל שחור.

היו כללים יותר קשוחים. אנחנו רוצים להקל. החוק הזה מאפשר לעשות הרבה מאוד עסקאות שאין בהן מס. בגדול, אם אתה מעביר נכסים, יש בהם מס. פה לא יהיה מס, המס יידחה לסיבוב הבא בהקלות מסוימות. מכיוון שנותנים הקלות מס משמעותית, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו עושים את - -

למה עולה הטענה שלכם שזה מקשה על אזרחי ישראל?

הסעיף בא למנוע תכנון מס של תושב חוץ שמעביר נכס לחברה אחרת ואחר כך מיד מוכר אותו בפטור במקום לשלם מס על הדיבידנד, וזה בסדר, רק שבטעות - אפשר להגיד את זה גם לפרוטוקול - שזה לא יחול על תושבי ישראל, ככל שהוא נוגע ב-97. או להתחייב להוציא את זה בהוראת פרשנות - זה לא משנה כל כך - אבל שיהיה ברור שזה לא חל על תושבי ישראל מה שכתוב פה.

זה לא מתנות. זה לא פטור בין קרובים של מתנה.

אם זה ישראלים, מה הבעיה, לא הבנתי.

אני אומר, אם זה ישראלי שמעביר אחר כך את המניות בפטור ממס לפי 97(א5) במטרה לקרוב, זו לא הכוונה. דיברנו על זה.

כרגע זה בפנים. זה בתוך החוק לפי הנוסח. 97 דורש תיקון מעמיק גם ככה. סיכמנו גם עם רולנד שיהיה תיקון ל-97. כרגע, בשביל למנוע מכמה תושבי חוץ, מגבילים כאן את כל תושבי ישראל. זה לא תקין.

אנחנו נחדד את זה.

או בפרוטוקול, או בהוראת ביצוע, לא משנה.

אנחנו נחדד את זה.

בדברי הפרשנות נסביר את הדברים.

השאלה אם אנחנו מסתפקים בדברי ההסבר.

אפשר להוסיף "ככל שזה נוגע לתושב חוץ".

מה אם נוסיף את הסעיף הזה שזה נוגע רק לתושבי חוץ?

נחזור לזה בהמשך, בינתיים החבר'ה יחשבו.

נשים את זה בצד. נבדוק אפשרות לחדד את הסעיף לתושבי חוץ בלבד. בואו נמשיך.

27. בסעיף 104ז(ב) לפקודה –

בפסקה (1), במקום "בסעיף 103י, כפוף להוראות פסקה (2), ובסעיפים" יבוא "בסעיפים 103י" ובסופה יבוא "אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 104ה(ג)";

באים להחיל פה את המנגנון שיש בסעיף 103י, שאם יש הפרה של תנאי המגבלות, ההקלות מתבטלות למפרע.

פסקה (2) – תימחק.

זאת פסקה שנועדה למנוע תכנון מס. זה הפטור על מכירת ניירות ערך בבורסה. זה כבר לא רלוונטי.

28. תיקון סעיף 104ח. בסעיף 104ח לפקודה –

בסעיף קטן (ב) –

בפסקה (1) –

ברישה, אחרי "חלק ה'" יבוא "או", והמילים "או לעניין חוק תיאומים בשל אינפלציה" – יימחקו;

פסקת משנה (ג) – תימחק;

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) כללה החלפת מניות צירוף תמורה נוספת, יחולו הוראות אלה:

לא יחולו לגבי בעלי הזכויות שקיבלו תמורה כאמור ההטבות הקבועות בסעיף זה, בקשר לאותה תמורה, והם יחויבו במיסים החלים לפי כל דין;

הזכויות ששולמה בעדן תמורה במזומן והמחיר המקורי שלהן, יחושבו בהתאם ליחס שבין שווי התמורה ששולמה במזומן לשווי התמורה הכוללת שניתנה בעד כל הזכויות בחברה הנעברת;";

"נעברת" זה מעבירה?

חברה נעברת שהעבירה.

לא. "נעברת" זה שהמניות שלה עוברות.

תסביר.

כמו שעשינו במיזוגים. רכיב המזומן ימוסה בזמן אמת, לא תינתן לגביו הקלה, והייחוס לרכיב המזומן יתבצע כמו שכתוב בסעיף קטן (ב) תחת (1)(א). זה במיזוגים באופן דומה.

בפסקה (3), במקום "בהחלפת מניות" יבוא "החלפת מניות" ובמקום הסיפה החל במילים "יחולו הוראות" יבוא "תיחשב, במועד ההחלפה, למכירתן לעניין החיוב במס רכישה לפי חוק מיסוי מקרקעין";

הסעיף איפשר חצי אחוז מס רכישה כשמדובר בהחלפת מניות של איגוד מקרקעין. זה לא נכון לאפשר הקלה במס רכישה במקרה הזה.

למה? אם אנחנו עושים העברה מחברה לחברה, למה - - ?

החצי אחוז ניתן בכל שינויי מבנה שיש בהם - - מדובר בשינויי מבנה אמיתיים.

חצי אחוז הוא מס כפול, כי גבית מס ברכישה הראשונית. האדם שרכש את הנכס שילם את המס כדין, עכשיו הוא עושה העברה של נכס. כשאנחנו עושים העברה במתנה, יש על זה הנחה משמעותית, יש הנחה של שליש.

90 אחוז הנחה.

אדוני צודק בזה שבהעברות בתוך המשפחה ובתוך התאגידים הקשורים צריך להיות אפס. היו לנו דיונים מאוד ארוכים עם הרשות, הם רוצים לחשוב על זה שוב. אין מקום למס רכישה, אבל יש הנחה מהותית.

הנחה של 90 אחוז.

תראו, אני אסביר לכם למה אני כן חושב שרשות המיסים צודקת לגבות מס בהעברה במתנה. למישהו שעושה העברה במתנה יש אינטרס. אף אחד לא עושה העברה במתנה סתם. יש לו אינטרס כלכלי מסוים. אם יש לו אינטרס כלכלי מסוים לעשות העברה במתנה, אז לא נורא אם הוא ישלם קצת כסף למדינת ישראל.

אדוני, אולי אתה צודק, אבל העברה בירושה לא חייבת במס.

לא דיברתי על ירושה. בירושה לא משלמים מיסים.

רוב העברות במתנות - -

אם אתה תשמע אותי אומר משהו על ירושה, אני מוכן - - בירושה לא צריך לשלם מיסים, אפילו לא שקל אחד, אבל בהעברות במתנה, לדעתי, זה סביר מאוד שיש מיסוי על העניין הזה.

לאורך כל החקיקה יש - -

המקרה הזה שונה מהעברה במתנה. המיסוי הזה יכול להיות שהוא קצת מיותר, אדוני מנהל רשות המיסים.

אדוני, אם כבר העלית את הנקודה, אני חושב שהעברה מהורה לילדים - - כשלילדים יש דירה ראשונה, לשלם 3 אחוז מס רכישה - -

לא, הם משלמים שליש.

זה שליש ושמונה. שליש ושמונה זה 2.7.

למה שמונה?

כי המס על דירה שנייה הוא שמונה אחוז.

אם לילד אין שום דירה?

אם אין לו שום דירה, אין בעיה.

אם יש לו שתי דירות, זה מצוין שהוא ישלם מס.

זה מס מיותר לחלוטין.

אם אין לו דירה, הוא צריך לשלם חצי אחוז. אני חוזר ואומר בעניין הזה. תראו, החצי אחוז הזה אני לא בטוח שזה נכון.

זה לא הדיון.

תגבו אגרה במקום לקחת חצי אחוז. בשביל מה?

זו אגרה. זה רוחבי בכל החוק החצי אחוז הזה.

מה עושים עם החצי אחוז?

כל החוק יושב על התשתית הזאת.

על החצי אחוז?

בוודאי.

זה יעזור לכם להביא עוד כוח אדם, לשפר את השירות?

זה לא קשור לכוח אדם. כשיש העברות, צריך לשלם עליהן מיסים.

מה אתם אומרים?

אני חושב שבהעברת מניות מס הרכישה צריך להיות מובטל. בהעברת מקרקעין אני אולי מבין את זה.

אבל מניות - -

אין הבדל בין מניה שהיא מניה רגילה, לבין מניה שהיא מניה של איגוד מקרקעין. גם ככה משלמים אגרה. דרך אגב, כאשר מגישים בקשה לשינוי מבנה, יש כבר אגרות של עשרות אלפי שקלים.

אנחנו נוגעים פה בכל הקונספציה של מס רכישה בחוק מיסוי מקרקעין. זה לא המקרה. המקרה שלנו - -

בוא נבין מה עופרי אומר. עופרי אומר שאפילו את החצי אחוז פה לא רוצים לתת, אם אני מבין נכון. רוצים 6 אחוז. בוא נבין אם יש מקום. מעבר לדיון התיאורטי אם יש מקום או אין מקום לחייב בחצי אחוז, שזה בהחלט דיון ראוי, פה רוצים לחייב לא בחצי אחוז, ב-6 אחוז.

אם רוצים לעשות העברה מחברה לחברה, לא ייתכן שאנשים ישלמו מס על העברות על זכויות.

לא, זה לא קשור. שניה אני מסביר על מה מדובר. אתה תראה שכל הדיון על חצי אחוז לא קשור לכאן. כרגע הסעיף מאפשר חצי אחוז. אנחנו באים ומבטלים את החצי אחוז, מחזירים את זה למס הרכישה המלא. למה? מדובר בשינוי מבנה שהוא לא שינוי מבנה. מדובר במכירה, אקזיט. מפגש שאתה נפגש פה עם מזומן, אתה נפגש פה עם מניות – אקזיט לגמרי. עכשיו, מה החלופות שלי? תאר לך שיש לך חברה ציבורית שרוצה לקנות עכשיו איגוד מקרקעין. היא רוכשת במזומן, משלמת 6 אחוז. במקום לרכוש במזומן, היא באה למוכר, אומרת לו: "אל תמכור לי במזומן, בוא אני אתן לך שתי מניות - בחברה ציבורית מניות זה נזיל לגמרי – ועוד - -"

שווה מזומן.

שווה מזומן, ועוד מזומן על היתרה.

אבל אנחנו ברשות המיסים לא יכולים - - ?

חברה ציבורית היא לא איגוד מקרקעין.

היא רוכשת עכשיו - -

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אנחנו ברשות המיסים לא יודעים לעשות את האבחנה בין פעולה כזאת לבין פעולה - -?

זו האבחנה.

האבחנה הזאת בסדר, היא לא הבעייתית. הבעיה זה עם החצי אחוז בכלל.

אז אני אומר, מה שנקבע פה זה שאותה אבחנה מאפשרת לכם לגבות רק חצי אחוז במקום 6 אחוז.

בכללי גובים חצי אחוז, במקרה הזה גובים מס רכישה מלא.

אז אני אומר, הבנתי. חצי אחוז זה ה"דיפולט" לעסקאות מן הסוג הזה, אבל אם אתם מאתרים משהו שזה לא עסקה מן הסוג הזה, אתם יכולים לגבות 6 אחוז.

נכון.

מה אנחנו צריכים חצי אחוז "דיפולט"? למה אנחנו צריכים לקחת את החצי אחוז הזה? באופן קבוע, באופן דיפולטיבי, למה אנחנו צריכים לקחת את החצי אחוז כשאנחנו רוצים לתת לבן אדם אפשרות להעביר מחברה לחברה?

אין צורך.

בשביל מה? מה, זו אגרה?

כן.

קוראים לזה אגרת העברה מחברה לחברה. אתה רוצה אגרה?

אנחנו שומרים על מה שקיים. הצעת החוק היא לא על זה, היא לתת הקלות.

לא משנה, זה כסף שאנחנו לוקחים מאנשים סתם.

אתה אמרת שבמתנה יש מקום לגבות קצת מס רכישה. זה לא אותו קצת. זה אפילו פחות קצת מהקצת שאמרת.

אני אומר לך, העניין הוא שאני שואל את עצמי פה שאלה אחת - -

בשווה הערך של המניות אתה גובה מלא? בשווה הערך של המניות, שמעבירים לצד לצד, אתה גובה מלא?

רק בעסקה במזומן.

אני שואל פה את עצמי שאלה אחת. עסקאות כאלו מגיעות עם שיקולים ואינטרסים כלכליים - אף אחד לא טועה כשהוא עושה את זה - אבל יש גם חברות שעלולות לעשות את זה משיקולים פיננסיים שליליים, לא חיוביים. זאת אומרת, יכול להיות שמצבן לא מספיק טוב. יכול להיות שהן צריכות לעשות את הפעולה הזאת כדי לשפר את מצבן הכלכלי.

זה בדרך כלל מה שקורה, מיקי.

אני אומר, אם יש כאן חברות שרוב העסקאות שנעשות - -

עזוב, זה איגודי מקרקעין.

אני אומר, אם הן רוצות לשפר את מצבן הכלכלי כי מצבן לא טוב, מה אני צריך להוסיף להן עוד נטל במיסוי?

בכל עסקאות המקרקעין יש מס רכישה, בין אם הוא מלא, בין אם הוא חלקי. אפשר לקרוא לזה אגרה. אני לא רוצה לקרוא לזה אגרה, אגרת העברה. למדינת ישראל יש נתח משמעותי בהכנסות המדינה ממיסי מקרקעין. רובם של מיסי המקרקעין זה מס רכישה. אנחנו לא רוצים - -

אין ספק שמדובר פה בקנס, כי זו העברה מהאדם לעצמו.

אנחנו מדברים באיגודי מקרקעין.

זה קנס על הזזה בתוך הבית. זה אפילו לא מס.

לא אמרנו מס, אמרנו אגרה.

רוב שינויי מבנה זה לא בתוך הבית, זה עסקאות רכישה באמצעות שינויי מבנה.

הבנו את הדיון. אני שם את זה בצד, ממשיכים בדיון. אחרי זה נדון בזה.

את פסקה (2) ביקשתם למחוק.

נכון, זה בעקבות ההערה של הלשכות. אנחנו לא נראה אותו ביום המכירה כבעל מניות מהותי.

בכמה כסף מדובר לאוצר המדינה?

לא עשינו בדיקה. יש עסקאות של איגודי מקרקעין שעושים שינויי מבנה. כשזה קורה, זו העלות הקטנה בסוף.

עסקה של איגוד מקרקעין מול חברה ציבורית זו עסקה יחסית חריגה, אין הרבה עסקאות כאלו.

בסוף תצא אמירה שמשה אשר לא הורג - -

לא הורג אף אחד.

אתה לא רוצה לתת יתרון לחברות בורסאיות על חברות פרטיות, כן?

אני רוצה שוויון מוחלט בין כולם. כן, בואו נמשיך.

ביקשתם להוסיף תיקון לסעיף קטן (ג).

נכון, שזו התאמה של רכיב המזומן שהוספנו ב-(1)(ב). כל ההתייחסויות לתמורה הנוספת יימחקו, כיוון שהוספנו את סעיף קטן (ב) שנותן את - -

בסעיף קטן (ג) –

בפסקה (2), בסיפה, במקום "והכל בתוספת התמורה הנוספת המתואמת וסכומי" יבוא "והכל בתוספת סכומי", והסיפה החל במילים "לעניין זה, "התמורה הנוספת המתואמת"" – תימחק;

בפסקה (5)(ג), במקום האמור בה יבוא "במכירת המניה המוקצית יחול פטור ממס כאמור בסעיף 97, או לפי תקנות מכוח סעיף 105יד(א), רק אם המעביר היה זכאי עובר למועד החלפת המניות לפטור ממס כאמור, אילו מכר את המניות האמורות עובר למועד החלפתן;";

בסעיף קטן (ד) –

בפסקה (1), הסיפה החל המילים "התקופות המנויות" – תימחק;

בפסקה (2)(א), המילים "בתוספת התמורה הנוספת, אם ניתנה," - יימחקו;

בסעיף קטן (ה), במקום "סעיף 102(ג)" יבוא "סעיף 102(ב)";

סעיף קטן (ו) – יימחק.

זה הכל תוצאות של ההתאמות של המזומן, של רכיב המזומן שעשינו בסעיף הזה.

29. תיקון סעיף 105ב. בסעיף 105ב(א) לפקודה, במקום "לפי חוק התיאומים בשל אינפלציה או לפי חוק מס שבח מקרקעין" יבוא "או לפי חוק מיסוי מקרקעין".

30. תיקון סעיף 105ג. בסעיף 105ג(א) לפקודה –

בפסקאות (2) ו-(3), במקום "במשך שנתיים ממועד הפיצול" יבוא "במהלך התקופה הנדרשת";

סליחה, אדוני היושב-ראש, צריך פשוט לקחת את ההגדרה שעשינו ב-103ג ולהעתיק אותה.

יש הגדרה לתקופה הנדרשת.

לא. הנושא של הפעילות צריך להיות בדיוק זהה להגדרה - -

עוד לא הקראתי.

בפסקה (4), המילים "שההכנסות ממנה מתחייבות במס לפי סעיף 2(1)" – יימחקו, ובסופה יבוא "ובלבד שההכנסות מפעילות זו מתחייבות במס לפי סעיף 2(1) או שהמנהל אישר לפני הפיצול כי הן הכנסות לפי סעיף 2 הנובעות מפעילות כלכלית עצמאית כאמור;";

עכשיו צריך להעתיק את - -

זה הכנסות צפויות.

לא הכנסות צפויות. צריך להוריד את העצמאית. להעתיק פשוט את ההגדרה מ-103ג.

לא מורידים את העצמאית.

אנחנו לא יוצרים אבחנה עכשיו בין הפעילות שעוברת במיזוג לפעילות שעוברת בפיצול.

זה לא קשור. יש מיזוג. מיזוג זה מה שנקרא הכל עובר - -

אני שואל למה האבחנה שונה. הסיכום היה שתהיה אבחנה זהה.

אתה צריך שתהיה עדיין פעילות עצמאית. גם חלק מפעילות יכולה להיות פעילות שעומדת בפני עצמה. היא פעילות עצמאית. אין בעיה עם זה.

עופרי, כשאתה יוצר בחוק שני נוסחים עם אותה זהות - -

זה לא אותו עניין.

אז עכשיו יצרת אבחנה כך שיצטרכו לתת את הדעת מה אומרת פעילות כלכלית, ומה המונח "פעילות כלכלית עצמאית" אומר. זה אומר שיש לנו אחד ושניים. אנחנו לא רוצים את זה. הסיכום היה - -

במיזוג אתה לוקח - -

אני אתן את הדוגמה שדיברנו עליה ומוסכמת על כולם. יש מפעל. יש חברה מסחרית שיושבת על הקרקע שלה. היא בכלל עוסקת במסחר, עוסקת בתעשייה, מעוניינת להוציא את הקרקע החוצה, לגייס כסף לקרקע. קרקע זה מה שיש. ייבנו מבנים בעתיד. תהיה פעילות אחרת מתי שהוא – מניבה, הונית, מלאי. זה לא רלוונטי בכלל. הסיכום היה שדבר כזה יתאפשר. זה צריך להיות ברור. גם זה ייחשב פעילות כלכלתי עצמאית. אני מפחד מהאבחנה הזאת שפעם אחת כתוב עצמאית, פעם אחת לא כתוב עצמאית.

גם בנוסח הקיים מדברים על פעילות עצמאית. למה? צריך להסביר למה אתה מפריד. אני אומר, גם פעילות שהיא היום יושבת כחלק מפעילות אחרת, למשל המקרקעין, ואתה מפריד אותה ומפתח פעילות חדשה שעומדת בפני עצמה, זה בסדר, אבל עדיין אתה צריך לבוא ולהראות פעילות עצמאית. אין קשר למיזוגים, זה לא קשור למיזוגים.

עופרי, תסביר לי למה יש אבחנה בין פעילות כלכלית לפעילות כלכלית עצמאית. אני אומר לך, הרי אנחנו כותבים את זה היום, כשמחר בבוקר יוצאות הפרשנויות. יהיו לך שני סעיפים. למה אני צריך את העצמאי הזה? למה אני צריך מישהו שיגיד מה זה עצמאי ומה זה לא עצמאי?

זה שני אקטים שונים. במיזוג אתה לוקח את כל החברה, ממזג אותה לתוך גוף אחר.

זה בהכרח עצמאי.

לא. בהכרח כל מה שיש בחברה עובר. אני לא צריך להגיד אם היא עצמאית או לא עצמאית, כי כל הפעילות עוברת. לעומת זאת, יש לי חברה שיש לה פעילות ועוד פעילות. אני היום לוקח את הפעילות ומעביר אותה.

מה היא פעילות כלכלית לא עצמאית, סתם שאלה.

רבותיי, הוויכוח הוא ויכוח סרק. קודם כל, פיצול מחייב אישור המנהל.

נכון.

ושם כתוב "פעילות כלכלית עצמאית".

אנחנו מתקנים את החוק.

ויכוח סרק יש פה, כי לפי החוק כל פיצול חייב אישור המנהל מראש.

אבל המטרה היא לתקן את זה.

בחוק כתוב. למה להוסיף?

המטרה היא להקל על הפיצולים. היום בפיצולים, כשאתה מגיע, אומרים לך: "בוא תראה לי שתיים אחד".

נכון.

המטרה היא לאפשר פיצול גם של פוטנציאל, זה הכל.

המנהל לא יאשר. אתם חייבים פה את אישור המנהל.

בסדר, אנחנו נקבל את העמדה של הלשכה.

נשים את העצמאית בשני - -

אז לבטל את העצמאית ולהשאיר רק את הכלכלית?

כן.

גיא, תקרא את הסעיף.

ולהוסיף "לרבות הכנסות צפויות".

תקרא את הסעיף בלי המילה "עצמאית".

ולפני פיצול זה כאילו אות מתה, כן? המילים "לפני פיצול" זה סתם שיהיה כתוב, כי אין מציאות כזאת

רגע, יש עוד מקום בסעיף שזה מופיע - - ?

לפני שאתה נותן אישור? תמיד זה אחרי האישור.

לפעמים גם נותנים לפני. אם אתה מגיש את הבקשה - -

ב-31 לדצמבר.

אפשר לכתוב "או שהמנהל אישר כי הן הכנסות"?

הכוונה שהוגשה הבקשה לפני.

אם אישר המנהל לפני. צריך לתקן את זה. אישר כי הן. הוגשה בקשה זה בחוק הכללי. בחוק הכללי יש חובה להגיש לפני. זה קיים בחוק, לא צריך בשביל זה עוד חוק. כאן צריך למחוק את המילים "לפני פיצול" ואת המילים "לפני מיזוג" שם.

קודם כל, לפי החוק כל פיצול חייב אישור מראש של מנהל, אז מה זה משנה?

בדיוק, מראש.

אז רגע, בואו נסכם. בפסקה הזאת ייכנס בה - - היא תותאם עם "הצפויות להתחייב במס".

היא תותאם לסעיף 103, בדיוק אותו דבר.

ירד "לפני פיצול" ו"לפני מיזוג".

נוריד את המילים "לפני הפיצול" ואת המילים "לפני המיזוג" בסעיף 103ג, ונוריד את המילה "עצמאי".

לא, אבל הבקשה צריכה להיות מוגשת.

הבקשה מוגשת.

הבקשה, יש סעיף אחר.

גם בפיצול אנכי?

לא, אבל זה לא קשור ל-2(1). ההכנסות לפי סעיף 2(3) זה משהו ספציפי.

אם אני אבוא ב-31 בדצמבר, הוא יאשר לי באותו יום?

רק להגיש את הבקשה צריך.

הוא לא יאשר לך. הבנתי, אז אין ויכוח. אז הוגשה בקשה לפני.

והמיזוג בהתאמה.

בפסקה (7) –

בפסקה משנה (א), המילים "ובמשך שנתיים ממועד הפיצול" – יימחקו ובסופה יבוא "ובמהלך התקופה הנדרשת לא יפחת סך הזכויות המוחזקות בידי בעלי המניות האמורים, כולם או חלקם, בכל אחת מהחברות כאמור, מ-25% מכל אחת מהזכויות באותן חברות";

בפסקת משנה (ב), המילים "ובמשך שנתיים ממועד הפיצול" – יימחקו ובסופה יבוא "ובמהלך התקופה הנדרשת לא יפחת סך זכויותיה בחברה החדשה מ-25% מכל אחת מהזכויות באותה חברה";

תסביר את זה.

זה יחד עם ביטול פסקה (8). זה שינוי במגבלות שעשינו בעולם המיזוגים. לרדת ל-25% במגבלה שחלה על בעלי מניות ובמגבלה שחלה על החזקה של החברה המתפצלת בחברה חדשה. אלו ההקלות.

בפסקה (8) – תימחק;

בפסקה (8א), המילים "ונוסף על הוראות פסקה (8)" – יימחקו;

בפסקה (11), במקום "במשך שנתיים לאחר מועד הפיצול" יבוא "במהלך התקופה הנדרשת";

בפסקה (13), במקום "לפני" יבוא "לעניין פיצול כאמור בסעיף 105א(1) – לפני", ובסופה יבוא "ולעניין פיצול כאמור בסעיף 105א(2) – הוגשו הדוחות והמסמכים שיש להגישם לפי סעיף 103יט(א) כפי שהוחל לעניין פיצול כאמור בסעיף 105ח(א)";

בפסקה (14), במקום "4 שנים" יבוא "5 שנים".

זה השלמת הבנייה, דיברנו על זה גם בסעיפים אחרים.

31. תיקון סעיף 105ד. בסעיף 105ד(ו) לפקודה –

האמור בו יסומן כפסקה "(1)", ובה, אחרי "בחוק לעידוד השקעות הון" יבוא "או מפעל מוטב כהגדרתו בסעיף 51 לאותו חוק", במקום "סעיף 47(ב)(2) או 51(ג) לאותו חוק" יבוא "סעיפים 47(א2) ו-(ב)(2) או 51ב(א) ו-(ג) לאותו חוק";

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) מכר בעל מניות מניה של חברה חדשה שהוקצתה לו בפיצול, או מניה של חברה מתפצלת, בפטור ממס לפי סעיף 97, במהלך התקופה הנדרשת, יראו את עודף הנכסים כאמור בפסקה (1), כפי חלקו במועד הפיצול, כאילו חולק לו כדיבידנד במועד האמור."

תיקון מקביל לתושבי חוץ גם פה, כן?

כן, זה בדיוק מה שהסברנו קודם על 104ב(ו).

32. ביטול סעיף 105ה. סעיף 104ה לפקודה – בטל.

זה מגבלה על קיזוז הפסדים שאין בה צורך, אנחנו מבטלים אותה.

33. תיקון סעיף 105ו. בסעיף 105ו לפקודה –

בסעיף קטן (א), במקום "מס שבח מקרקעין" יבוא "מיסוי מקרקעין";

סעיף קטן (ב) – בטל.

34. תיקון סעיף 105ז. בסעיף 105ז לפקודה –

ברישה, הקטע החל במילים "והזכויות בחברה" עד המילים "ביום הפיצול" – יימחק;

בפסקה (4), במקום "עד המועד הקובע" יבוא "לפי סעיף 91(ב1) או לצורך חישוב השבח הריאלי לפי סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, עד מועד השינוי";

אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) במכירת המניה החדשה יחול פטור ממס כאמור בסעיף 97, או לפי תקנות מכוח סעיף 105יד(א), רק אם המוכר היה זכאי עובר למועד הפיצול לפטור ממס כאמור, אילו מכר את המניה בחברה המתפצלת עובר למועד הפיצול."

35. תיקון סעיף 105ח. בסעיף 105ח(ב) לפקודה, אחרי "בסעיף 103ט" יבוא "לעניין פיצול כאמור בסעיף 105א(ו)".

גם פה תושבי חוץ.

לא קשור.

על זה דיברנו בדיון הקודם.

למה לא קשור?

פה זה גם רלוונטי לתושבים חוזרים.

פה יחול הפטור, אז אין בעיה.

כן, אבל רק אם - -

36. תיקון סעיף 105ט. בסעיף 105ט לפקודה –

האמור בו יסומן "(א)" ובו –

הרישה עד המילים "כללים שלפיהם" – תימחק;

הקטע החל במילים "או מיזוג" עד המילים "לאחר הפיצול" – יימחק;

במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שיחולו" יבוא "אם ניתן לכך אישור המנהל, על פי בקשה שהוגשה לו לפני מועד הפיצול כאמור, לפי העניין; המנהל ייתן אישור כאמור אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים התנאים המפורטים בפרק שני ובפרק רביעי לחלק זה, בשינויים המחויבים";

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער כאילו הייתה צו לפי סעיף 152(ב)."

אם יש כללים והכל ברור, למה צריך להמתין לאישור המנהל? יש כללים, יש מיזוג, יש פיצול.

זה מהלך מיוחד.

החוק ידוע. יש פעילות כלכלית עצמאית וכו'. תוותרו על אישורי המנהל, תקלו על הרגולציה.

כמה כאלה יש?

מלא. החוק הזה מפוצץ באישורי המנהל.

אני מניח שהסיבה זה שמדובר בפעולות שיש בהן משמעויות כלכליות רחבות. רוצים פיקוח על העניין.

המיזוג עצמו הוא פעולה מאוד רחבה. בחוק המיזוגים - הייתי מעורה בחלק הזה - נתנו לעשות. כל אחד שיעשה בלי אישור המנהל לוקח סיכונים. מי שרוצה, יפנה. לא כל דבר צריך אישור המנהל.

כשמדובר בהרבה כסף, יכול להיות שכדאי שכן.

לא, אבל הנישום לוקח סיכונים. אם הוא לא יעמוד בכללים, הוא יהיה חייב במס. זה אינטרס של הנישום לפנות לבקש את אישור המנהל. למה האינטרס של רשות המיסים לקבל את אישור המנהל?

בעיקר בשביל בקרה. רשות המיסים רוצה בקרה על פעולות כלכליות גדולות, כדי לגבות מס אמת.

זה רק בשינויי מבנה מאוד מורכבים.

אי אפשר לקחת מהם את הכלי הזה של פיקוח.

עופרי, שאלה. בעמוד 16, פסקה (6). "רק אם המוכר היה זכאי" זה בכלל, או רק בתקופה הנדרשת? גם אחרי 50 שנה?

הנושא של 97.

כן.

איך יבדקו אם המוכר לפני 50 שנה היה זכאי, לא הבנתי.

כמו שאם היה מחזיק את המניה 60 שנה. לא הייתי צריך לבדוק אותו?

לא הבנתי, תיתן לי דוגמה. מה אתה מנסה למנוע פה? הרי מה אתה אומר? אתה אומר: אם המוכר לא היה זכאי לפטור במתנה, אני לא אתן גם למקבל.

זה לא קשור למתנה.

כתוב "אם המוכר היה זכאי". אם הוא לא היה זכאי - - אפשר דוגמה?

אני אתן לך דוגמה. יש לך תושב חוץ שיושב על חברה שהוא מחזיק מאז ומתמיד, לא פטור לפי סעיף 97ב(3). עכשיו הוא עושה פיצול חברה חדשה. יש לו חברה שהמניות שלה עכשיו התקבלו. על פניו הוא פטור. מה המקור של הפעילות? המקור של הפעילות הוא באותה חברה ישנה שהוא לא פטור עליה.

בסדר. אם הוא עשה עלייה ומעביר את זה לבן שלו, אין לו פטור.

זה לא קשור עכשיו לעלייה.

אני שואל. הוא שינה את הסטטוס שלו.

דוגמה אחרת היא של תושב ישראל שמחזיק את המניות ועושה שינוי מבנה. הוא היה יכול לתת לבן שלו בפטור במתנה. הוא יכול גם את המניות החדשות לתת בפטור במתנה. לא קשור.

זה בסדר. אני שואל על המקרה שאתה רוצה למנוע.

תושב חוץ קנה מניה לפני - -

הבנתי. הוא חייב במס.

נכון.

אם הוא עושה עלייה לישראל - -

לא עלייה. תושב חוץ עושה פיצול. עכשיו יש לו מניה חדשה.

עכשיו יש לו שתי מניות.

על המניה החדשה הוא רוצה פטור.

אני הבנתי. בשנת 2017 הוא פיצל. עכשיו יש לו שתי מניות. הוא תושב חוץ. ב-2018 הוא עלה לישראל.

לא עלה.

אני אומר לך מה קרה. אתה אומר לי מה הוא עשה? אני אומר לך שהוא עלה. אותו אחד עלה. ב-2023 הוא רוצה לתת מתנה לבן שלו את המניות שהוא קיבל ב-2017, הוא יכול או לא יכול?

מתנה לבן בתור ישראלי?

כן.

כן, אין בעיה.

אבל זה לא מה שכתוב.

למה?

כי כתוב שבמועד הפיצול הוא לא היה זכאי.

למה הוא לא היה זכאי?

תקרא. רק אם המוכר היה זכאי. מניה ב' הוא לא יכול לתת.

הוא עבר מפטור אחד לפטור אחר לפני שהוא עשה - -

נכון, אבל זה הכל 97. הוא לא יכול לתת. אתה חסמת לתמיד פה. כל עוד הוא תושב חוץ אני מבין, אבל ברגע שהוא שינה סטטוס, הסעיף צריך להיות מתוקן, או שתקבעו את זה לתקופה של 3 שנים, 4 שנים.

זה לא קשור לתקופה.

אם זה לא קשור לתקופה, תשנו את הנוסח.

או אולי תבהירו את זה בחוזר.

אי אפשר להבהיר את זה בחוזר.

יש לנו פתרון. הפתרון יהיה גם פה וגם בסעיף הקודם שדיברנו עם המגבלה של הפטור. ההגבלה ל-97 זה למעט הפטור של 97(א)(5), שזה הקרוב.

זה בסדר.

אני רוצה שתגידו בדיוק מה אתם מתכוונים לכתוב בנוסח.

במכירת המניה החדשה יחול פטור ממס כאמור בסעיף 97, למעט סעיף 97(א)(5), או לפי תקנות מכוח סעיף 105יד(א), רק אם המוכר היה זכאי עובר למועד הפיצול לפטור ממס כאמור, אילו מכר את המניה בחברה המתפצלת עובר למועד הפיצול.

זה ייכנס גם בסעיף 26(1)(ב).

וגם ב-(2)(ב).

שלומית, צריך להגיד בסוף, ובלבד שהפטור לא היה פטור ממס לפי סעיף 97(א)(5). לעשות סייג בסוף, לא סעיף 97 למעט 97(א)(5).

אני מציע שאת הנוסח נעשה אחר כך.

נעשה. גיא, תסביר את (2) בסעיף 36.

על ההחלטה של המנהל ב-(ג) ניתן לערער.

בדומה למיזוגים.

זה לא הליך שהוא - - אין דרך אחרת, צריך את ההוראה הזאת.

37. תיקון סעיף 105י. בסעיף 105י לפקודה, במקום "104א(ב) ו-(ב1)" יבוא "104א(ב1)".

צריך להכניס פה תיקון, כי מחקנו גם את 103יג. הוא קיים כרגע בסעיף, צריך למחוק גם אותו. זה צריך להיות במקום "103יג 104א(ב) ו-(ב1)" יבוא "104א(ב1)".

אוקי. עכשיו בא פרק חדש, אחרי 105י, שמאגד לכל שינויי מבנה את ההוראות לעניין שינוי מבנה אחרי שינוי מבנה.

שינוי מבנה נוסף.

105י1. שינוי מבנה נוסף (א) על אף ההוראות לפי חלק זה, חברה שהשתתפה בשינוי מבנה (בסעיף זה – שינוי מבנה קודם), ומבקשת להשתתף, במהלך התקופה הנדרשת, בשינוי מבנה נוסף, אחד או יותר (בסעיף זה – שינוי מבנה נוסף), למעט שינוי מבנה לפי סעיף 104ח, שיש בו כדי לגרום לכך שלא יתקיים תנאי מהתנאים לפי חלק זה המזכים בהטבות בשל שינוי המבנה הקודם, לא יראו בהשתתפותה בשינוי מבנה נוסף כאמור משום אי-קיום תנאי מהתנאים כאמור, אם אישר זאת המנהל על פי בקשה שהוגשה לו לפני שינוי המבנה הנוסף; המנהל ייתן אישור כאמור אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים כל אלה:

תנאי הזכאות להטבות לפי חלק זה היו מתקיימים לגבי שינוי המבנה הנוסף אילו התבצע בתום התקופה הנדרשת;

לשינוי המבנה הנוסף תכלית עסקית וכלכלית;

למה צריך את המילה "עסקית"? צריך כלכלית בלבד.

אילו התבצע החל, לא בתום.

מה זה עסקית? עסקית אומר שיש פה גם עסק.

זה לא נכון. תכנית עסקית וכלכלית זה לא אומר העסק.

בחוק המיזוגים פירשנו עסקית וכלכלית שזה חייב להיות עסק. צריך להיות רק לתכלית כלכלית, זהו, כי לעסקית יהיה פירוש שזה עסק, כמו תיקון קודם.

לא. תכנית עסקית וכלכלית זה לאורך כל חוק המיזוגים-פיצולים ובפקודה. אין משהו אחר.

אז פירשתם עסקית - - זו הייתה המטרה. את המילה "עסקית" צריך למחוק.

עסקית פה זו סמכות המנהל בכל מקרה, צבי.

בסדר, אבל המנהל יהיה כבול, הוא יגיד: "אני לא יכול, זה שניים אחד, אני לא רוצה לכבול את ידכם". זה צריך להיות תכנית כלכלית בשבילכם, כי מחר יבוא ויגיד לי המנהל "אני לא יכול".

עופרי, תורידו את העסקית.

ככה זה גם בחוק ההסדרים עם הסיפור של ההלוואה לחברה בת.

אי אפשר לעשות, זה תיקון גורף מידי.

זה לאורך כל חלק ה'2. כולם מנוסחים ככה.

הם הבהירו לפרוטוקול שזה לא רק 2(1).

נציג האוצר פה? טוב, תמשיכו.

הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה אינן מהמטרות העיקריות של שינוי המבנה הנוסף, ואם הוגשה בקשה לפי סעיף זה לגבי יותר משינוי מבנה אחד – של כל אחד משינויי המבנה הנוספים או של כולם יחד.

(ב)על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער כאילו הייתה צו לפי סעיף 152(ב).

(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על מיזוג שחברה מבקשת להשתתף בו לאחר שהשתתפה במיזוג קודם."

39. תיקון סעיף 131. בסעיף 131(א)(5א) לפקודה, במקום "מס שבח מקרקעין" יבוא "מיסוי מקרקעין".

40. תיקון סעיף 175. בסעיף 175(ב) לפקודה, בהגדרה "מחזור עסקאות", במקום "חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963" יבוא "חוק מיסוי מקרקעין".

למה אתם לא משאירים את שיקול דעת המנהל למיזוג אחרי מיזוג?

יש לך פשוט הגדרה בסעיף 103 – שרשרת מיזוגים.

הוראות סעיף זה לא יחולו. זה שם?

שם.

41. תחולה והוראת מעבר (א) חוק זה יחול על שינוי מבנה שנעשה ביום פרסומו של חוק זה – להלן יום הפרסום ואילך.

התחילה הייתה ליום הפרסום, נכון גיא?

כן, יום הפרסום.

לעניין זה, "שינוי מבנה" – כהגדרתו בסעיף 103 לפקודה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א) –

סעיף 103ג(8) וביטולו של סעיף 103ג(9) לפקודה, כנוסחם בסעיף 10 לחוק זה, יחולו על מיזוג שנעשה ערב יום הפרסום, ובלבד שביום הפרסום התקיימו לגבי בעלי הזכויות בחברות המשתתפות במיזוג התנאים כאמור באותם סעיפים.

הכוונה של "באותם סעיפים" היא ל-103ג(8) והביטול של 103ג(9).

נכון, הסעיפים העיקריים.

כנוסחם ערב יום הפרסום, וניתנה על כך הודעה למנהל;

תסביר מה בעצם ההוראה הזאת אומרת.

החוק יחול מיום הפרסום ואילך, אבל לגבי שינויי מבנה שנעשו לפני פרסום החוק ובמועד פרסום החוק לא הייתה הפרה של המגבלות, אותן חברות, אותם בעלי מניות יהיו משוחררים מהמגבלות.

אז למה כתוב "יחולו על מיזוג", לא על שינוי מבנה?

יחולו עליהם המגבלות.

אחר כך, שלומית, יש לך את סעיף 105, את התיקונים הרלוונטיים גם לפיצול. לכל סעיף פה יש את ההקלה. במקום שתהיה תחולה גורפת, יש לכל סעיף ספציפי.

גם ל-5 שנים הארכה?

אבל שנייה, למה יחולו על מיזוג ולא על שינוי מבנה?

לא, כי הפסקה של שינוי מבנה שונה. יש מיזוג, העברת נכס. בגלל זה זה מחולק לפסקאות.

ישוחררו גם מהמגבלות של כפל התקופות? זה לא היה ברור פה.

זה אחר כך.

זה כולל ה-5 שנים?

לא רשום שזה כולל.

האם העברה שנעשתה לפני מה שכתוב בסעיף הזה - -? אני חושב שההגדלה מ-4 ל-5 שנים כוללת את ה-5 שנים פה בפנים. זו הכוונה פה? זה לא רשום פה.

לא.

צריך להוסיף את זה פה.

למה כל כך הרבה תחולה? למה לא לכתוב שבתקופה הנדרשת יחולו עליו הוראות חוק זה? מה הסיבה לעמוד כזה שלם?

זאת הדרך לנסח.

אני חושב שכל מי שנמצא בתקופה הנדרשת, יחולו עליו הוראות חוק זה.

אבל אם הוא הפר את המגבלות לפני, לא יחולו עליו הוראות חוק זה.

אז את זה תכתוב.

כתבנו את זה לכל סעיף.

אבל אתה רואה שיש פה הקלות שמתחבאות בסעיפים אחרים, הן לא כלולות. אפשר לכתוב, בכפוף - -

אני לא יודע מה עוד מתחבא. אם יש לך הערות, בוא תגיד.

סוכם בסיכום שהחוק הזה יחול במלואו על כל מי שנמצא במגבלות היום. זה הסיכום שהיה. אפשר לכתוב את זה בשני משפטים.

לא. אני לא יודע מה זה ניסוח כללי, אמורפי שאני לא יודע מה עומד מאחוריו. זה ההקלות המרכזיות והמשמעותיות.

זה ה-25% שאנחנו משחררים עכשיו. זה מה שהתכוונו.

בדיוק, זאת הייתה הכוונה.

את ה-5 שנים מוסיפים?

עזוב את ה-5 שנים.

אבל אמרנו שכן.

5 שנים נכלל או לא?

אנחנו נוסיף אותו.

זה כולל גם כפל השנתיים?

זה כפל - -

אז גיא, תגיד לי את ה-5 שנים.

וגם הכפל מיזוג.

שוב, שינויי מבנה שהיו לפני תחילת החוק והם כבר ב-6, 7 שנים, הם בהפרה, כמובן, גם לפי הנוסח החדש, אבל מי שלא הגיע ל-4 שנים, ניתן לו את ה-5 שנים.

אז איך אתה מתקן?

בסעיף התחולה נוסיף שההגבלות של ה-5 שנים יחולו גם על שינויי מבנה שהיו לפני פרסום החוק.

שלא יהיו אחר כך התדיינויות.

לא, אמרתי את זה.

סעיף 104א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה, יחול על העברת נכס שנעשתה ערב יום הפרסום, ובלבד שביום הפרסום התקיימו לגבי מי שהעביר זכויותיו בנכס התנאים כאמור באותו סעיף ובסעיף 104ד, כנוסחם ערב יום הפרסום, וניתנה על כך הודעה למנהל;

הכוונה בהודעה למנהל היא הודעה בלבד, בלי אישור המנהל.

הכוונה הודעה.

סעיף 104ב(א)(1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה, יחול על העברת נכס שנעשתה ערב יום הפרסום, לחברה שהוקמה במיוחד לצורך כך, ובלבד שביום הפרסום התקיימו לגבי מי שהעבירו את זכויותיו בנכס התנאים כאמור באותו סעיף ובסעיף 104ד, כנוסחם ערב יום הפרסום, וניתנה על כך הודעה למנהל;

למה הסעיף הזה מתייחס?

בהעברת נכס, אם לא הייתה הפרה של המגבלות לגבי העברת נכס במועד פרסום החוק, יחולו המגבלות החדשות על שינוי המבנה הזה, המגבלות שבחוק המוצע. לגבי שינויי מבנה שבוצעו לפני תחילת החוק, אם לא הייתה הפרה של - -

הבנו. תתייחסו לאיזה שינוי נכס.

זה העברת נכס.

104ב.

סעיף 104ג(א)(4) לפקודה, כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, יחול על העברת מניות שנעשתה ערב יום הפרסום, ובלבד שביום הפרסום התקיים לגבי חברת האם, כמשמעותה בסעיף 104ג(א)(4), כנוסחו ערב יום הפרסום, התנאים כאמור באותו סעיף ובסעיף 104ד, כנוסחם ערב יום הפרסום, וניתנה על כך הודעה למנהל;

חברי הכנסת והאורחים, אני מבקש להודות לחבר הכנסת מיקי זוהר שנטל את המשימה של העברת החוק. ביקשו את זה מאוד. אתה יודע, זה חוק שהם אמרו שהם מבקשים לסיים אותו.

אחד מהחוקים המשעממים שנתקלתי בהם.

והחשובים.

אבל הם מאוד אוהבים את זה. אני מבקש שאם יש חברי ליכוד בין אלה שנהנים מזה עכשיו, שיצביעו בשבילו בפריימריז.

לא. רק דבר אחד. ישנן שתי הערות לגבי החוק שמחוסר הבקיאות שלי בחוק הצלחתי לאתר אותן. אחת, גביית מס על העברות בין החברות של חצי אחוז. אני טענתי שיכול להיות שהמס הזה הוא מס מיותר. מאחר ויש העברה בין החברות ואין פעולה שיש בה רווח אלא פעולה ללא מטרות רווח, אנחנו גובים מס תוך כדי פעולת העברה. יכול להיות שהמס הזה הוא מס מיותר. מצד שני, אנחנו גם גובים מס מהעברה במתנה. אם אנחנו מעבירים מס בהעברה במתנה - - אנחנו יודעים שבדרך כלל בהעברות במתנה יש שיקולים כלכליים לזה שמעביר במתנה, ואם יש לו שיקולים כלכליים, אז לא נורא שהוא ישלם קצת מס. פה ייתכן מאוד שהשיקולים הכלכליים הם לאו דווקא שיקולים חיובים, יכול להיות שהם שיקולים שליליים. זאת אומרת, רוצים לעשות את העברה כי אין ברירה, רוצים לפתור בעיה כלכלית, אבל אז אתה גם מוסיף לזה נטל מס בנוסף.

אל"ף, אני שמח שהגעת לישיבה. יש לנו עוד 3 סעיפים.

אבל מיקי זוהר יודע לנהל את זה יותר טוב ממני. אתה פשוט טועה בעניין.

אני לא נותן ציונים לאף אחד, כולם יודעים לנהל מצוין.

אני עדיין לומד ממך, הרב גפני.

רק לסוגיה שעלתה בחקיקת המס. כאשר יש מכירה של מניות באיגוד מקרקעין, או מכירה של המקרקעין עצמם, אז המוכר משלם את מס השבח, הקונה משלם את מס הרכישה בשיעורים מלאים. יש מספר עסקאות מסוימות שבהן יש העברה שלא תמיד השליטה נשארת, או שהעברה היא יותר העברה צורנית בין תאגידים, כמו מתנות בין קרובים. באותם מקרים המחוקק גובה מס רכישה בשיעורים מופחתים. לא 0, אבל מופחתים.

אנחנו דיברנו על סיטואציות של שינויי מבנה באיגודי מקרקעין. שם התייחסנו לכך שהכלל במקרים האלה הוא שגובים חצי אחוז מס רכישה, שזה בערך 90 אחוז הנחה ממס הרכישה הרגיל. במקום 6 אחוז, חצי אחוז, זאת אומרת, יותר מ-90 אחוז. עדיין גובים את זה. גבייה לא גדולה, אבל היא גבייה קיימת. בנושא הזה העלה חבר הכנסת מיקי אם אנחנו רוצים לבטל את זה באופן עקרוני, גורף. התשובה היא לא. זה גם לא בחוק. יש תיקונים בחלק מסוים של החוק. חלק אחר מהחוק לא מתוקן, הוא נשאר כמו שהוא. אני לא יודע אם זו סוגיה לדיון מעמיק באופן כללי, אבל זה כרגע לא נמצא על הפרק.

אני בעיקרון מסכים עם התזה של משה, אבל החוק הזה נתפס, נקודת המוצא שלו שהוא בא לסייע לחברות הייטק במשק. נקודת המוצא הזאת היא קצת בעייתית. החוק הזה חל על כל התאגידים במשק, ללא יוצא מהכלל. החצי אחוז נולד לפני כמעל 20 שנה. אין לו מקום יותר בחוק, כי גם ככה יש אגרות מאוד מאוד גבוהות. אם באים ונותנים הקלה לחברות הייטק, אין שום סיבה לא לתת הקלות, בטח בתחום המקרקעין שהיום הוא נושא בעייתי. מאוד קשה במדינת ישראל, כשכל הממשלה נלחמת בלהוריד מחירי דירות, לבוא ולהטיל בשינוי מבנה פנימי חצי מס רכישה. אין לו טעם. זה נכון שזה לא מעכב פיצולים ומיזוגים והעברת נכסים, אבל זה סוג של קנס. זו הזדמנות לבוא ולהגיד שבכל מקום שיש חצי אחוז נבטל אותו.

אני לא - - אגרה כזו של העברה.

אבל האגרה משולמת בכל מקרה. החצי אחוז זו הזדמנות לבוא ולמחוק אותו מהחוק. בחוק ההסדרים, אדוני, האחרון שהעברנו, שינויי המבנה בדירות בחברות ארנק עברו ללא מס רכישה. כלומר, יש כבר תקדים לזה בחוק. בוועדת הכספים אושר שלא יהיה מס רכישה בהעברה מחברות ליחידים. זו הזדמנות לבטל את המס הזה.

זה על אותו קונספט.

יש הרי הוראת מעבר לפרק משהו שהוא לא היה ראוי.

נכון, אבל יש תקדים לזה.

להיפך, מזה אתה לומד - - אין העברות כאלו.

זה גם שינוי מבנה.

גם בירושה יש תקדים.

אנחנו מדברים פה על ה - -

גם בירושה יש תקדים. גם במקרקעין בחו"ל אין מס רכישה.

רואים בזה יותר - -

משה, יש לי בקשה אליך. אתה עומד על זה שזה יישאר. יישאר. אני מבקש שתבדוק את זה. אני אגיש הצעת חוק. אני חושב שיש צדק בדברים שלהם. נכון שהמקרים לא דומים - אמרת נכון את ההבדלים ביניהם - אבל בכל אופן המגמה היום זה להוריד, להפחית - -

אנחנו נבחן את הנושא.

תבחן ותגיד לי. אם כן, אנחנו נשים את זה בחוק נפרד, או בחוק אחר שתביאו ננסה להכניס את זה.

בין כה וכה היא אמורה להגיש עוד כמה חודשים הצעת חוק נוספת.

אמרתי. עודד, בבקשה.

תודה, אדוני. אני הגשתי בדיון הקודם הסתייגויות. גם ביקשתי נושא חדש על משהו. אני מסיר את הבקשה שלי לנושא חדש ואת הבקשה להסתייגויות.

לא צריך שתי בקשות לנושא חדש.

אין צורך להעביר לכם את זה בכתב, נכון?

זה בסדר.

לא. ברגע שאתה מודיע אז הכל בסדר. תודה רבה. הלאה.

סוגיה נוספת שנשארה פתוחה זה העניין של להחריג ככה שמדובר רק בתושבי חוץ. רשות המיסים אמרה שהיא תבחן את זה.

אמרנו שמצאנו פתרון.

הוספנו את 97(א)(5).

התוספת שהתווספה - -

אז אין לנו סוגיות נוספות.

סעיפים 105ג(7) ו-105ג(8) לפקודה, כנוסחם בסעיף 30 לחוק זה, יחולו על פיצול שנעשה ערב יום הפרסום, ובלבד שביום הפרסום התקיימו לגבי החברה המתפצלת ובעלי הזכויות התנאים כאמור באותם סעיפים, כנוסחם ערב יום הפרסום, וניתנה על כך הודעה למנהל;

סעיף 105י1 לפקודה, כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה, יחול, באישור המנהל, על שינוי מבנה נוסף שנעשה ביום הפרסום ואילך, אף אם שינוי המבנה הקודם שנעשה ערב יום הפרסום; לעניין זה, "שינוי מבנה נוסף" ו – "שינוי מבנה קודם" – כהגדרתם בסעיף 105י1;

"ניתנה על כך הודעה למנהל". בכל הפסקאות זה במועד הגשת הבקשה, לא ביום פרסום החוק.

הכוונה ביום העברה.

ביום הבקשה.

כן, ביום ההפרה.

לא, ההפרה - -

כתבת שניתנה על כך הודעה למנהל, זאת אומרת, עמדתי בכל התנאים. לא ביום פרסום החוק אני צריך לתת את ההודעה, זה ביום שאני מבקש. זה לא מה שכתוב.

ביום שאתה מבקש להחיל עליך את ההחלה המאוחרת שביצעת מיזוג לפני. זה לא ברור בכלל.

זה לא כתוב ככה.

אנחנו אומרים, ביום שהוא רוצה ליהנות - -

הבנו, אבל זה לא מה שכתוב.

כתוב שהוא רק יגיש בקשה.

לא, כתוב "ניתנה על כך הודעה למנהל". מתי?

נבהיר בחוזר מתי הוא צריך להגיש את הבקשה.

לא ביום הפרסום.

לא ביום הפרסום.

"ניתנה על כך הודעה למנהל" - - במועד הגשת הבקשה צריך להוסיף.

אם הוא רוצה ליהנות מהוראת המעבר, הוא צריך להודיע על זה. זה ברגע שהוא החליט שהוא רוצה ליהנות.

תציע נוסח.

רולנד, פשוט שיהיה ברור שההודעה היא כשמי שרוצה ליהנות מההקלות כבר עשה את השינוי מבנה טרם התחולה של החוק.

נבהיר את זה.

תיכנס הבהרה לנוסח.

פה זו הבהרה בחוזר.

למה בחוזר? אתה כותב "וניתנה הודעה - -"

כי אין פרשנות אחרת. את מבינה מזה שזה ביום פרסום החוק? כתוב ביום פרסום החוק? זה לא כתוב.

בסדר, אבל לא כתוב שום דבר עכשיו. חבל להכניס את זה בנוסח.

שלומית, יש לי בקשה אליך, תנסחי את זה שזה יהיה ברור.

בסדר.

שלא יצא פה חוק שאנחנו נעשה עליו פרשנויות אחרי זה.

מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 72א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ימשיכו לחול לגביו הוראות סעיפים 104ג(ב) ו-105ד(ו) לפקודה, כנוסחם ערב תיקונים בסעיפים 23(2) ו-31 לחוק זה.

אז רק תסביר מה זה אומר.

בשינויים שעשינו בסעיפי חוק עידוד בהקשר של חלוקת דיבידנד, שמרנו את הניסוח הקודם למי שיש לו - - נשאר בנוסח הישן. אין על זה שום - -

לא פוגעים בו.

זה לא אם לא פוגעים בו, זה מקשים עליו. מה זאת אומרת? זה סעיפי הקלות, זה לא סעיפי החמרות.

זה לא סעיפי הקלות. מדובר על הדיבידנד. אותם סעיפים שתיקנו והתאמנו אותם לשינויים שחלו בחוק עידוד - אין שום הקלה, זה אותו דבר. ברגע שאתה עושה שינוי מבנה לפי 104ג או פיצול אופקי, חל עליך הדיבידנד אם יש לך מפעל או היה לך מפעל - - פה נשאר הנוסח הישן.

זאת אומרת, הנוסח הישן אתה מחמיר איתו, אתה רוצה מס על הדיבידנד. תן דוגמה.

לא, זה אותו הדבר.

אפשר לתת דוגמה מה שונה דין 72א לפני תיקון לאחרי תיקון?

הוא לא שונה. בפועל הוא מופעל אותו הדבר. זה בסך הכל התאמה של הסעיפים בגלל שינויים בחוק שחלו עם הזמן. המהות היא אותה מהות. זה לא משנה דבר.

אבל מי שמתקיים זה תמיד, גם בעוד 5 שנים? לא הבנתי את הנוסח. האם הנוסח של הפסקה הזאת זה מישהו שנמצא היום בסטטוס, או שעל מישהו שיעשה שינוי מבנה בעוד 7 שנים יחולו הסעיפים 104ג(ב) בנוסח הישן?

מי שיש עליו מפעל שחל עליו סעיף 72א - -

היום, לא בעוד 3 שנים.

זה ערב יום התחילה של החוק? האם הכוונה היא ערב יום התחילה של החוק במילים "מי שמתקיים לגביו"?

מי שמתקיים לגביו מתי? האם היום, או בעוד 20 שנה?

טוב, אנחנו נכתוב "מי שמתקיים לגביו ערב חקיקת החוק הזה". בסדר. יש עוד הערות? טוב. מיקי זוהר, אני יכול להצביע?

מבחינתי כן.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 241), התשע"ז-2017, עם השינויים שנעשו ועם הנוסח כפי שאנחנו אמרנו שייקבע בחוק. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 241), התשע"ז-2017, אושרה.

הצעת החוק אושרה. אני מברך אתכם על הצעת החוק הזאת, אבל אני מגיש רביזיה.

למה? אה, החצי אחוז.

הסיפור של התעשייה האווירית. העברנו פה את התעשייה האווירית, עבדנו, פתאום אחרי שבועיים רשות המיסים ביקשו מרועי פולקמן להגיש רביזיה. יש רביזיה. אנחנו לא יכולים להניח את זה. אם זאת השיטה, תהיה רביזיה על כל דבר.

אבל פה אנחנו פוגעים לא ברשות המיסים.

גפני, אפשר דקה איתך?

תשמע, אני מבקש ומבקש. לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו יושבים פה, עובדים. עשינו את הנושא הזה של התעשייה האווירית, נגמר העניין. הצבענו. אחרי שבועיים מגיע חבר כנסת, אחד שלא ישב בישיבות, ומגיש רביזיה. אני לא יכול להניח את זה במליאת הכנסת. אם זאת השיטה, הרביזיות יהפכו לחם חוק. אתה רוצה לדבר איתי רגע בנפרד?

כן.

בקשה.

אפשר דקה הפסקה איתך?

כן. אני עובד פה, כשבסוף מה אני מקבל? אפשר לחשוב שאני התעשייה האווירית. אתם ביקשתם את זה.

אולי גם תקבל תוספת שכר.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:12.)

אני מחדש את הישיבה. לאחר שחבר הכנסת רועי פולקמן – אני אומר את זה לליאת - הסיר את הרביזיה מהנושא של התעשייה האווירית - גם הם רוצים חוק שהעברנו פה כבר לפני שבועות ארוכים - אני גם מסיר את הרביזיה מהחוק הזה.

הפעם זה לקח מהר.

אבל איזו שיטה זאת? רועי פולקמן לא היה בדיון.

אני יודע, אני מבין אותך.

הלשכה המשפטית צריכה להעלות את זה למליאה. כשאני שואל אותם למה זה לא עולה, אומרים לי "יש רביזיה". אין שיטות עבודה כאלו. אנחנו עומדים מול רשות המיסים, מותר להם להגיד מה שהם רוצים. אנחנו יכולים לקבל, לא לקבל, להתווכח, לדון. כשמצביעים, נגמר הסיפור הזה. אם באים חברי כנסת ומגישים הסתייגות, בסדר, אבל מי שלא נמצא בדיון לא מגיש. אני מבקש את הנושא של התעשייה האווירית וגם את החוק הזה להעלות למליאה, בסדר?

אנחנו מודים ליושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת.

אפשר אדוני משפט אחד?

כן, בבקשה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את רשות המיסים על החוק הזה. אנחנו מבקשים מאוד גם בחוקים האחרים שתשבו איתנו באותה צורה ובאותה נכונות.

כל הכבוד.

אני רוצה לציין שרשות המיסים, כמעט ברוב הדברים שביקשנו, לרבות התחולה וסעיפים אחרים, היו מאוד נכונים. עדיין יש טיפה נקודות שהבטיחו. אדוני אישר את זה בישיבה הקודמת. עד דצמבר יביאו תיקוני חקיקה - מוצעים לפחות נוסחים - אם לא יהיו בחירות. חן חן ותודה.

אני רוצה להצטרף לברכות. נעשתה פה עבודה נפלאה. יש פה צוות נפלא.

משה, אני מתחיל לדאוג ממה שהולך פה.

יש שיתוף פעולה מקצועי, אמיתי.

תיקונים שהמשק נחוץ להם. אני חושב שלאור התיקון שכבר עבר, הצמיחה במשק תגדל, הרבה חסמים יוסרו. נשאר לנו עוד עבודה מסוימת. אני מקווה שתוך חודש תוגש הצעת חוק משלימה. גם היא תהיה חשובה מאוד. ישר כוח לכל עושי המלאכה.

אדוני, גם לשכת עורכי הדין מצטרפת לברכות. אנחנו בירכנו בהתחלה, מברכים בסיום. אנחנו רוצים להודות לרשות המיסים על העבודה. זה היום קיים. שיתוף הפעולה הזה קיים עם הלשכות המקצועיות כמעט בכל הרבדים של החקיקה, בכל הנושאים. התודות בעיקר לאדוני היושב-ראש, לאור הדרישות שלו שהדברים יגיעו מושכלים יותר לפה. אז תודה רבה.

תודה רבה. רצית? אחרון המברכים.

אני רוצה להגיד שכמי שנמצא בעולם הטכנולוגיה וההייטק כבר הרבה מאוד שנים החוק הזה סופר סופר חשוב. אני חושב שזו זריקת עידוד ומרץ מאוד מאוד חשובה לכל ענף ההייטק. אני רוצה להודות לרשות המיסים. אני יודע שהיו הרבה עוסקים בדבר ובמלאכה, באמת כל הכבוד.

תודה רבה.

תודה לעובדים שלנו שעשו במלאכה, ללשכות המקצועיות. תודה רבה לכולכם. שתהיה לנו כלכלה טובה יותר.

משה, אני מבקש להודות לרשות המיסים בראשותך, לאנשים שעשו פה במלאכה והועילו בחקיקת החוק הזה. אני שמח על העובדה היותר חשובה מבחינתי, שזה שאתם מגיעים להסכמות עם הגופים המקצועיים. בשבילי הגופים המקצועיים וגם בשבילך הם חלק מהחקיקה. לפעמים יש מחלוקות, מה אפשר לעשות, אבל ברוב המקרים אפשר להגיע לפתרונות. הדוגמה הזאת היא דוגמה טובה מאוד. אני מודה לך על שיתוף הפעולה הזה. אתם נבהלתם לרגע כשהייתה רביזיה.

כן.

הצלחת להלחיץ את כולנו פה.

אבל גם התעשייה האווירית מבקשת שאני אעזור להם. מגיע לי פה קיצוץ רוחבי של מיליארד 400 מיליון. אם אני לא מאשר אותו, אני לא מאשר לניצולי שואה. משרד האוצר ואגף התקציבים מחבר את הכל ביחד. אני נמצא בדילמה קשה כל הזמן. אין ברירה, צריך לעשות מה שאפשר. החוק הזה באמת היה חשוב. אפילו שהיום צום י"ז בתמוז - -

אם לא היה ברור, אנחנו גם אומרים תודה לאדוני.

בסדר גמור.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.