הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 457

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 9:00

פעילות מוסדות ההסתדרות הציונית ברשויות המקומיות - לציון יום הקונגרס הציוני הראשון בבאזל

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

תמר זנדברג

איתן ברושי

אברהם מאיר - יועץ לשר החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רותי פרום- אריכא - מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רענן אמויאל - מנהל תחום תכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העלייה והקליטה

מרדכי דלגין - ראש מועצה אזורית דרום השרון

אלי כהן - מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל - סגן יו"ר, מ"מ וראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית

לימור קורנבלום - מנהלת לשכת סמנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

דרור מורג - ראש המחלקה למפעלים ציוניים, ההסתדרות הציונית העולמית

אורי זכי - מנהל המחלקה למפעלים ציוניים, ההסתדרות הציונית העולמית

דוד זביקלסקי - עוזר לראש המחלקה למפעלים ציוניים, ההסתדרות הציונית העולמית

גאל גרינוולד - ראש החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

אלעד מאיר - החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל סתרי - מנהל הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

סוזן ברנס - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

סנדרה פורטוס - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

בל רובינשטיין - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

הילה כהן - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

סימון שליוכטר - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

ענת בנין - הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

ראובן שלום - ההסתדרות הציונית העולמית

עידן דקל - ההסתדרות הציונית העולמית

אהרן היינרייך - ההסתדרות הציונית העולמית

מלכה פסטינגר - ההסתדרות הציונית העולמית

אביגיל טלקר - ההסתדרות הציונית העולמית

רונית בש - ההסתדרות הציונית העולמית

נפתלי לוי - ההסתדרות הציונית העולמית

רולו ויינר - ההסתדרות הציונית העולמית

אראלה גורן - ההסתדרות הציונית העולמית

סטלה שרון - ההסתדרות הציונית העולמית

שי אילן - ההסתדרות הציונית העולמית

שלומי אשכנזי - מנהל תכנית "אשכולות", המועצה הציונית בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

יעל ששון - מנכ"לית סניף חדרה, המועצה הציונית בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

שושנה כהנא גרינשפן - סניף חדרה, המועצה הציונית בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

עדי דישון - מנכ"לית מרכז וייץ לפיתוח בר קיימא

אבי בטיטו - הוועד הפועל הציוני, "המזרחי העולמי"

לאה קריכלי

ר.ל., חבר תרגומים

פעילות מוסדות ההסתדרות הציונית ברשויות המקומיות

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא פעילות מוסדות ההסתדרות הציונית ברשויות מקומיות, לציון יום הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. אני קודם כל, שמח מאוד לארח את אחרי ורעי, יעקב חגואל, סגן יו"ר וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית, חבר אישי שלי. באמת כבוד גדול בשבילי שאתם פניתם אליי בעניין הזה ואני שמח להעמיד את הוועדה להצגת הנושא החשוב הזה. גם לך, איתן ברושי, אני שמח ומודה לך על כך שקמת בבוקר והגעת לפה.

מה לא עושים בשביל הצירוף של ההסתדרות ובשביל אמסלם.

כמובן שיש פה את כל הצוות הבכיר של ההסתדרות הציונית. יעקב, אני אעביר לך את רשות הדיבור וגם את הניהול, פחות או יותר, של כל הישיבה הזו, בבקשה.

תודה לדוד, דודי אמסלם, יושב ראש הוועדה, על הנכונות, גם של הצוות שלך פה, גם של מנהלת הוועדה, היא ראויה לציון ולהערכה. אני מודה לכם מאוד על הכול.

תראו, הכול התחיל לפני 120 שנה. בדיוק בעוד חודש לפני 120 שנה התחיל הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, המהפכה הכי גדולה שקרתה אי פעם. אני אומר בכל מקום, הרצל חלם ואנחנו כל יום מגשימים את החלום הזה.

נמצאים איתנו כאן שני ראשי מחלקות וחברי ההנהלה הציונית, דרור מורג, ראש המחלקה למפעלים ציונים בהסתדרות הציונית העולמית, גָאֵל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות, חבריי לשולחן ההנהלה, נמצא איתנו פה מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית אלי כהן, נמצא איתנו פה מנכ"ל המחלקה לפעילות בישראל למאבק באנטישמיות יעקב אהרוני, ראובן שלום, מזכיר ההנהלה, אורי זקי, מנכ"ל המחלקה לפעילות ציונית ועובדי ההסתדרות הציונית העולמית, חברי ועד הפועל ואחרים.

חברים, יש לנו הרבה מאוד דברים שאנחנו רוצים להראות, יש לנו רק שעה, אנחנו רוצים לעשות brief זריז על הפעילות ועל שיתופי הפעולה האדירים שיש לנו עם הרשויות מקומיות בארץ. דרך אגב, לא רק עם הרשויות מקומיות אלא גם עם הרשויות האזוריות. אנחנו רואים בהן שותף אסטרטגי לכל פעילות שאנחנו עושים. אין ספק שהם השלטון שנוגע באזרח הכי הרבה שאנחנו מכירים ואנחנו רואים בהם שותפים אמיתיים. אנחנו נתחיל.

להסתדרות הציונית העולמית יש זרוע פעילות בארץ שנקראת המועצה הציונית בישראל. זה גוף שהוקם לפני 42 שנה והוא באמת מייצר את הפעילות שלנו. אנחנו עובדים עם כל סוגי האוכלוסייה. יש לנו פרויקט שנקרא "אשכולות" שזה עם הגיל השלישי, יש לנו פרויקט שנקרא "ציונות ליד הבית". אפשר לראות פה את הפריסה של הפעילות שלנו בכל הרשויות המקומיות בארץ שרוצות לעבוד איתנו. מי שרוצה לעבוד איתנו אנחנו שם. מי שלא, אנחנו לא מכריחים. זה אומר שאנחנו עובדים גם עם רשויות ערביות, זה אומר שאנחנו עובדים גם עם רשויות דרוזיות. אני אתעכב עוד מעט על העניין הדרוזי, אבל אנחנו עושים איתם פעילות מדהימה. יש לנו פרויקט עם אחינו הדרוזים, בלי קשר למה שקרה ביום שישי האחרון, ואני רוצה פה באמת להביע את תנחומיי למשפחות. אנחנו עושים עם אחינו הדרוזים פרויקט שנקרא "ברית חיים". ב"ברית חיים" אנחנו מפגישים, אדוני היושב ראש, תיכוניים מהיהודים ותיכוניים מהמגזר הדרוזי, מפגישים ביניהם במפגש אצלם בכפרים ומפגש אצלנו בערים, לומדים את המורשת הדרוזית והם לומדים את המורשת היהודית, עושים חידון על העניין הזה וזו חגיגה אמיתית שאפשר לראות גם בתוך העניין הזה.

זו בגדול הפעילות שאני רוצה להראות בשקף הזה. פעילות נשים, אנחנו עוסקים הרבה בהעצמת נשים. יש לנו פעילות מדהימה שאנחנו עושים. רק כדי להבין, פה גולת הכותרת שלנו היא השלטון המקומי. בכל עיר היום יש מישהי שאחראית על מעמד האישה והיא מבחינתנו שותפה שלנו לפעילות משותפת, שבה אנחנו עושים פעילויות גם ביומיום וגולת הכותרת היא שאנחנו בחורף האחרון הרמנו כנס עם 1,700 נשים, 1,700 נשים מקרית שמונה ועד אילת. כנס אדיר שבו אפשר היה לראות את כל המגזרים, את כל החלקים בעם הישראלי ואני בכוונה אומר בעם הישראלי, כי היו שם גם ערביות וגם דרוזיות וכמובן גם יהודיות. בהקשר הזה אנחנו מובילים שיתוף פעולה אדיר עם השלטון המקומי.

כאן אנחנו בעניין של הגילאים הצעירים יותר. לנו יש גם גרעיני שנת שירות שפרוסים ברחבי הארץ וגם פה, גרעין שנת שירות שאנחנו מביאים. הוא לא גרעין של תנועה, הוא ת"פ משימות של העירייה. אנחנו באים לעיר, בדרך כלל זו לא עיר, זו מועצה מקומית, כי אנחנו עובדים בעיקר עם הפריפריה בעניין הזה, אנחנו באים אליה וממפים ביחד את הצורך ואת הצרכים שלהם, כך שאותם חבר'ה הם בהחלט ת"פ שלהם בכל נושא המשימות החברתיות בישוב עצמו. יש לנו גם מכינה קדם צבאית. חשוב לומר, הפעילות שלנו בכל נושא הנוער היא פעילות ייחודית בנושא של דתיים וחילוניים. גם הגרעינים של שנת שירות וגם המכינה הקדם צבאית, חצי מהם חילוניים וחצי דתיים. אני אפילו אגיד את זה יותר יפה, רבע דתיים, רבע חילוניים, רבע דתיות ורבע חילוניות. זה מתוך ראייה של עשייה משותפת, כעם אחד אנחנו.

אנחנו נראה היום באודיטוריום, אני מזמין גם את היושב ראש לאירוע בצהרים, אנחנו נראה שם פרויקט שנקרא "ארזים". זה פרויקט שבו אנחנו בשנים האחרונות עושים, לוקחים את המכינה הקדם צבאית שלנו, מביאים לשם קהלים מן העולם, יש פה עכשיו קבוצה שהגיעה לכאן לפני כמה ימים לארץ מצרפת ומבלגיה ואנחנו עושים להם הכנה לקראת צה"ל והכנה לקראת עלייה לארץ. חודש שלם אצלנו בתוך המכינה הקדם צבאית, יש לנו מכינה קדם צבאית ויש חופשת קיץ, ואנחנו משתמשים גם בתוך העניין הזה.

אנחנו רואים ברשויות המקומיות ובראשיהן שותף אסטרטגי כמו שאמרתי ואנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו. אנחנו מקיימים כנסים לראשי הערים וכנסים לסגני ראשי ערים, שאנחנו מובילים אותם יחד איתם, מתוך ראייה שאנחנו לא רק רוצים להראות להם פרויקטים שלנו, אנחנו גם נותנים להם אידיאולוגיה, נותנים להם ערכים ומחזקים אצלם את העניין הזה. אני חושב שאם היו פה ראשי ערים וחבל שאין פה, הינו שומעים עד כמה הם אוהבים את העניין הזה ועד כמה הם מתחברים לזה ועד כמה הכנסים שלנו מעניינים אותם מאוד. זה בהחלט סוג של שיתוף פעולה.

אנחנו התחלנו לפני ארבע שנים דבר חדש שנקרא חידון הציונות למשפחות. גם פה יש שלב מרכזי שבו אנחנו עושים חידון לוקאלי, חידון בתוך הרשות. בשנה האחרונה היו כ-50 רשויות שבהן נערכו חידונים למשפחות. צריך להבין, זה לא חידון רק לנוער אלא חידון לכל המשפחה. יש פה אינטראקציה בין כל בני המשפחה, בדרך כלל בהובלה של ראשי הרשויות ובהקשר הזה אנחנו עושים הרבה מאוד דברים.

דבר נוסף שאנחנו עושים מזה 40 שנה ואגב, כשהייתי נער השתתפתי בזה גם, הקונגרס הציוני לנוער, שבו אנחנו מביאים 1,000 בני נוער ליומיים, אנחנו מביאים את ראשי מועצות התלמידים מכל הארץ, את החבר'ה הפעילים יותר מכל הארץ, ובו אנחנו שמים אותם יחד. יש פה גם אינטראקציה ביניהם שזה חשוב מאוד מאוד, חבר'ה מתל אביב, משדרות וחבר'ה מאריאל וחבר'ה מחורפיש וגם אנחנו מחברים אותם ביחד לקבוצת איכות. לנו אין ספק, אמנם זה קצת הורס את מה שאמרתי לפני שנייה, אבל לנו אין ספק שזו באמת קבוצת המנהיגות שתנהיג אותנו בעוד 30 שנה. התכוונתי אליי בקטע של ההורס.

זה הוכיח את עצמו.

תודה. לשמוע את זה ממך זה יפה מאוד, תודה.

מה שנכון נכון. אנחנו בשמאל תמיד מכירים בעובדות.

בעובדות שמעניינות אתכם.

קודם כל בעובדות, אחר כך חושבים איך לשנות אותן.

אני עמדתי בלוחות הזמנים שלי. הבטחתי רבע שעה וזה מה שקרה. אני מעביר את רשות הדיבור לחברי הטוב, דרור מורג, שהוא יציג פרויקט ייחודי שהוא מוביל כחלק מהפעילות של המחלקה שלו. בבקשה, דרור.

תודה, יעקב. בוקר טוב. הפרויקט שאנחנו התחלנו, אנחנו ממש בראשיתו של הפרויקט, זה פרויקט שנקרא "מצווה ישראלית". אנחנו מתחילים פיילוט עם חמש רשויות מקומיות, קריית אונו, בת ים, ראשון לציון, רחובות וגבעתיים. הרעיון הוא שאנחנו פונים, בעזרת האגפים של החינוך הבלתי פורמאלי ובדגש על מחלקות הנוער, פונים לחברים ולנוער, שוב, כמובן שהדגש של כולנו בעבודה עם בני נוער הוא החינוך, זה העתיד, ומציעים להם תכנים נוספים מעבר לטקס המסורתי של בר המצווה, בדגש על נושאים ציוניים.

התכנית כוללת שורה של מפגשים, בין היתר הם לומדים על נשים מרכזיות בתנועה הציונית, הם עורכים סיור ולומדים את האתרים באותה רשות מקומית שלהם, אתרים שיש להם ערך היסטורי בהקשר הציוני. הם מגיעים ליום מנהיגות בירושלים ומבקרים בכל האתרים של ההסתדרות הציונית העולמית, כגון ארכיון שפילברג לקולנוע, שהוא בבעלותנו ביחד עם האוניברסיטה העברית, שנמצא בקמפוס בהר הצופים, לארכיון הציוני המרכזי הם יגיעו וכמובן להר הרצל, ששם יש לנו מרכז חינוכי ומוזיאון וכמובן גם לחלקת גדולי האומה ושם יש להם סדנת מנהיגות ואנחנו מייצרים להם יום שלם עם תוכן ציוני.

אחד הדגשים המרכזיים הוא לעודד אותם בגילאי המצווה לעסוק בפעילות התנדבותית, חזון חברת המופת של הרצל, אקטיביזם חברתי, ערבות הדדית, כל הנושאים הללו נכנסים באופן מובהק לתוך התכנית. מגדר ופמיניזם, תפקיד המשפחה בחייו של הנער והאחריות שלו כאזרח פעיל במדינת ישראל. את כל התכנים הללו אנחנו, יחד עם הרשות המקומית, מעבירים, ואנחנו מקווים גם ליצור אחר כך תכניות המשך. הערך המוסף שלנו, מעבר לטקס היהודי המסורתי, אנחנו עובדים עם כל האוכלוסיות ולכל אוכלוסייה אנחנו משתדלים להתאים את התוכן שמתאים לה, יש אוכלוסיות שהן מעוניינות בטקס הדתי ויש אוכלוסיות שמעוניינות בערך נוסף ויש גם אוכלוסיות שהטקס הדתי המסורתי פחות מדבר אליהן והן מחפשות משהו אחר, אנחנו מעדיפים להיות אלה שנציע להן את המשהו האחר, מאשר שלא יקבלו תוכן בכלל. אנחנו מנגישים, גם בנושאים של התכנים היהודיים, אנחנו משתדלים להנגיש את זה למי שלא מכיר אותם מהבית.

זהו, זה הפרויקט שלנו עם הרשויות. אני מאוד מקווה שאחרי הפיילוט של השנה הקרובה, הוא יצליח כל כך שנצליח להגיע לעשרות רשויות נוספות. זה גם פרויקט שהעלות שלו עבור המועצות המקומיות היא זניחה ואני בטוח שהן יאמצו אותו בשמחה.

תודה, דרור, על דבריך.

מה התרומה של מרצ?

למרות שהוא במרצ.

לא, בגלל.

אני שמח שהוא דיבר על תכנים יהודיים.

בדיוק, אתה רואה? פשוט היהדות היא לא רק היהדות שלכם.

למה לקלקל? זה בסדר.

אני רוצה להוסיף משפט. אני חושב שהיתרון שלנו כארגון, ואני מאחל גם שנדע לעשות את זה בכנסת, שאנחנו יודעים לעבוד בצורה הרמונית, ימין ושמאל, כל המפלגות והפלגים הציוניים, כולל הזרמים השונים, קונסרבטיבים, רפורמים, אורתודוכסים. זה מה שיפה וזה מה שאנחנו יודעים להנחיל - - -

תודה רבה. אני שמחתי לשמוע אותך. אני לא ידעתי, אבל זה שאתה גם שייך למרצ ואומר את הדברים זה עושה לי קורת רוח. בבקשה, חבר הכנסת איתן ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חבריי, בוקר טוב. אני רוצה לומר משהו, מעבר לברכות, במגבלות שיש עוד מעט דיון בוועדת הכלכלה שאני משתתף בו גם. אני חושב שהדבר העיקרי, עוד מעט 70 שנה למדינת ישראל, של גוף כמוכם ואולי עוד מספר גופים, זה בעיקר להשפיע על המדיניות. המבחן הוא לא כמה פרויקטים נעשה אלא מהי דמותה של המדינה ואופייה, ב-120 שנה שאתם חוגגים עכשיו ולאן העסק הזה הולך. אני לא בטוח שמישהו יכול להגיד שיודעים לאן זה הולך ולהיות בטוחים שזה בכיוון הנכון.

אני, כמי שבא מההתיישבות והחקלאות, אני בן קיבוץ וחבר קיבוץ, חלק פה מכיר אותי, בוא נגיד שהדבר המרכזי שמעיק עלינו ולפי דעתי גם עליכם צריך, ואני מניח שתתייחסו לזה גם בהמשך היום, זה שחיקה גדולה במעמד החקלאות וההתיישבות. הבוקר התפרסם סקר, נדמה לי שזה הבוקר, איפה אנשים רוצים לעבוד. הכי מעט, 3%, בחקלאות. זאת אומרת אין לזה עתיד, אין לזה עתיד ואין לזה דור עתיד.

דרך אגב, יש פחות מ-3% חקלאים. חקלאים רוצים לעבוד בחקלאות, זה בסדר.

אני לא מגיב. אני רוצה להגיד שהשחיקה הזאת מדאיגה. תראו, אני אומר את זה ואמרתי את זה בהקשרים אחרים, בטח בחדר הזה לא צריך להגיד, אנחנו היינו עם של סוחרים וצוענים, עם של סוחרים וצוענים, ובאנו לכאן כדי לחזור לאדמה ואל עבודת האדמה, לחזור להיות עם שיש לו מדינה. אין מישהו שלא מבין, גם אם יש חילוקי דעות פוליטיים, שאין מדינה בלי אדמה. אין אפשרות לשמור על אדמה בלי שאתה יושב עליה, מעבד אותה ולא ניתן עכשיו את כל הנאום על שטחים פתוחים, בטחון מזון וכו'.

אתמול, היה פה בחוק, באמצע הלילה, פה בכנסת עובדים שעות נוספות, זה מזכיר לי שהייתי במקומות אחרים, באמצע הלילה החליטו החלטה לסגור את מִנהלת ההסדר של המושבים. אני הייתי עוזר שר החקלאות ב-92' כשהקימו את מנהלת ההסדר של המושבים, גם לקיבוצים, אלה היו הסדרים שלא יהיו עוד, הבעיה העיקרית היא לדאוג שלא יהיו עוד משברים. אני אומר לכם, ונמצא פה יו"ר החטיבה להתיישבות, אני לא הייתי מאלה שבכל מקום פגעו בחטיבה, ואני לא נכנס לדיון הזה כרגע, אני רק חושב שהדבר המרכזי, עם כל הכבוד למועצות המקומיות והאזוריות והייתי ראש מועצה, עם כל הכבוד לדאגה למעמד האישה שזה דבר חשוב, דואגים לזה הרבה גורמים, השאלה היא מה עם הגורמים המרכזיים שאם אתם לא תעשו אותם אף אחד לא יעשה אותם? מה עם הגורמים שבלעדיהם אין פה ציונות ואין פה מדינה? שבלעדיהם אין תכלית לארגון שלכם?

אני פוגש לא פעם המון גופים שמסתובבים פה, המון עמותות, בכלל ישראל צריכה להקים מחדש את המגזר השלישי, כי הפכו את המגזר השלישי לעובדי מדינה, והשאלה המרכזית לפי דעתי, במציאות הזאת, שהיא חוצה מפלגות, לאן העסק הזה הולך, איך שומרים על הערכים הבסיסיים עם היכולת להתאים למציאות שישנה?

אני יכול לתרגם את כל מה שנאמת עכשיו בחמש דקות במשפט, 'חבר'ה, מה אתם עושים בשביל החקלאות?'

לא, לא. אמרתי יותר מזה, רגע. לכן אני רוצה - - -

אבל זו ועדת הפנים. יש פה יום בכל הוועדות, הם יציגו כל דבר ופה - - -

רגע, אחרי שדיברנו על מרצ אפשר לדבר גם על ההתיישבות.

מה אתה רוצה לומר?

אני רוצה לבוא ולומר שבצד התכלית המרכזית של שמירת המדינה והציונות יש איום גדול על המשך קיום החקלאות וההתיישבות. אם שואלים אותי, מעבר לכל השאלות, וזה באמת לא דיון שוטף, מה הבעיה המרכזית? שחיקת המעמד. ואני אגיד לכם איפה זה בא לידי ביטוי, ובזה אני אסיים, תראו, ביום שרמי לוי הדליק משואה זו ממשלה שהשתגעה, כי ממתי סוחר מדליק משואה? אני אמרתי לו, 'רמי, עם כל הכבוד, הכותרת הייתה פורצי דרך, במה אתה פורץ דרך, אתה קונה בזול מוכר ביוקר, מה זה בדיוק פורץ דרך?' אמרתי לו, 'אתה יודע מה? אתה הולך להדליק משואה?' באמת בלי לריב איתו, עוד לא הייתי אז בכנסת, 'קח איתך חקלאי, ואם אפשר מן הערבה, מה אתה שווה בלעדיהם?' אז הייתה הערבה בוכייה, בשיא המשבר, חמש דקות עד שהתאושש מהשיחה ואמר לי שהוא לא מסכים. זה בדיוק הביטוי שמעם של סוחרים וצוענים חזרנו להיות עם של סוחרים מדליקי משואות.

תבינו, יש פה דבר מטורף ואם זה לא יטופל אז גם לא תעזור החטיבה להתיישבות, כי הבעיה היא לא רק בכסף, הבעיה היא לחזור לערכים הבסיסיים, שנקודת המוצא שלהם השתנתה לחלוטין. סיימתי.

תודה רבה.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, חבר הכנסת ברושי, אני אגיד לך למה, אני אעדכן אותך ואתה אשמח לשמוע . הוועד הפועל האחרון, ההסתדרות הציונית העולמית, ביוזמתי עם חברים נוספים, העבירה החלטה שקוראת לתמיכה בחקלאים, בעידוד החקלאות, בהתיישבות בקיבוצים, בעלייה וקליטה בקיבוצים, החלטה היסטורית ומאוד משמעותית, שבעקבותיה התחלנו עכשיו פרויקט נוסף שלא הצגנו פה, עם התנועה הקיבוצית, אנחנו עובדים עם המשנה למנכ"ל, של עידוד צעירים ונוער לחזור לקיבוצים, להתיישב, לעסוק בחקלאות ולהעצים את המנהיגות הצעירה בתוך הקיבוצים.

תתחילו לעבוד עם השרים בממשלה. זאת הבעיה שלנו.

מה שהוא מתכוון זה להביא שקלים בקצה.

לא, זו מדיניות.

אני אשמח אם תוכל להיות פה עוד שלוש דקות זה יהיה נחמד. ראשית, יש פה שקף, אני לא רוצה להלאות אתכם עם מספרים, אני רוצה לצפות אתכם יחד באיזשהו סרטון שמסכם את הפעילות שלנו בקטע של מועצות אזוריות.

(הקרנת סרטון).

בוקר טוב לכולם. אני עומד להגיד כמה מלים על החטיבה להתיישבות, אבל לפני שאני מתחיל לדבר על החטיבה להתיישבות, דווקא בגלל מה שאומרים, מה ששומעים, מה שאמרו, אני רוצה כאן להודות במיוחד לחבר הכנסת ברושי, כיוון שהוא מחברי הכנסת, הרבה לפני הטלטלה שהחטיבה עברה איתן עמד והסביר קבל עם ועדה למה החטיבה כל כך חיונית למדינת ישראל ולמה ההתיישבות היא כל כך חשובה ולכן אני מאוד מודה לך. אני שמח שאתה פה ואני מציין את זה כי החטיבה להתיישבות משרתת את כלל מדינת ישראל, מהצפון עד לדרום ותיכף אני אפרט את הדברים.

החטיבה להתיישבות, כפי שאתם יודעים, אדוני היושב ראש, הוקמה ב-1968. החטיבה היא יחידה בתוך ההסתדרות הציונית העולמית, היא בעצם המשיכה את הפעילות של המחלקה להתיישבות, שהייתה בזמנו בסוכנות היהודית, היא הוקמה, כאמור ב-68', כדי ליישב את הארץ, כאשר מ-2002 ובהמשך ב-2004 החטיבה קיבלה מנדט ממדינת ישראל ליישב גם את הגליל וגם את הנגב. זו הזדמנות לציין שהחטיבה להתיישבות עובדת ביחד עם משרד החקלאות. ממשלת ישראל החלטה שמשרד החקלאות הוא הגוף שמנחה את החטיבה להתיישבות כיוון, כפי שאתם יודעים, החטיבה להתיישבות מתוקצבת על ידי מדינת ישראל. אפשר להמשיך. עד כאן זה היה הרקע ההיסטורי וברשותכם אני אסביר במה אנחנו עוסקים, במה החטיבה להתיישבות עוסקת.

אפשר לסכם במשפט אחד את מטרת החטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות עוסקת בשני תחומים. האחד, הקמת יישובים ברחבי הארץ, זה אל"ף, שתיים, בחיזוקם של היישובים הקיימים ברחבי הארץ. להקים יישובים חדשים, אתם מכירים את הנושא, לחזק יישובים קיימים – עומד לטובת החטיבה להתיישבות מערך רחב מאוד של כלים, שבאמצעותם החטיבה יודעת לתת תשובה, בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים שעוסקים בנושא כמו משרד השיכון, כמו משרד החקלאות שציינתי קודם, ויחד עם הכלים האלה החטיבה להתיישבות יודעת לתת מענה כולל, רחב, מתכלל, לאותן בעיות של היישובים מהצפון עד הדרום.

אני רוצה להביא דוגמאות ותיכף נראה דוגמה לאיך החטיבה עוסקת ונותנת תשובות לאותן בעיות ברחבי הארץ. החטיבה כאמור, עוסקת ופועלת במגזר הכפרי מהגולן, גליל, מרכז הארץ, הבקעה, הנגב והערבה. החטיבה פועלת מכוח חוק המעמד וכידוע לכם לפני כשנתיים הכנסת העבירה חוק ושינתה את חוק המעמד מסביב לנושא שנקרא החטיבה להתיישבות. אני רוצה להביא לכם דוגמה של יישוב ובאמצעות אותה דוגמה תוכלו להבין ולהפנים במה עוסקת החטיבה להתיישבות. בדרום הגולן ישנו יישוב שקוראים לו נטור. אותו יישוב היה לצערנו הרבה הרבה מאוד שנים במה שאנחנו מכנים אצלנו מעמד של תת אכלוס, הכוונה שלצערנו הרב מאותו קיבוץ, אנשים התחילו לעזוב, אנשים לא רצו לעבור לשם והמועצה האזורית, וכאן המקום לציין את שיתוף הפעולה בין משרדי ממשלה, המועצות האזוריות והחטיבה להתיישבות, המועצה פנתה לחטיבה ואמרה, 'רבותיי, חבר'ה, אנא מכם, תעזרו לנו לחלץ את המקום' וזה מה שאנחנו עשינו.

איך אנחנו עשינו את זה? אנחנו עשינו את זה במסגרת מספר כלים שעומדים לרשותנו. האחד, בתחום המשפטי, דהיינו, היה צורך לשנות את השיוך, את המעמד המשפטי של הקיבוץ מקיבוץ ליישוב. זה אל"ף. שתיים, בסיוע כלכלי, הכוונה שהחטיבה להתיישבות מעמידה את מה שאנחנו מכנים אצלנו סה"מ (סיוע התיישבותי מותנה), דהיינו מענקים והלוואות, על מנת שאנשים שיעברו לגולן יוכלו לבנות שם משק חקלאי, אפרופו חקלאות שדיברנו קודם. שלוש, היינו צריכים להביא לשם אנשים, צריך לגבש גרעינים, צריך לגבש קבוצות וכך עשינו, הבאנו קבוצות חדשות ליישוב. ארבע, אי אפשר רק להביא אנשים, אז הבאנו אנשים, אז הבאנו מה שנקרא מקום להתפרנס, אבל עד שבן אדם בונה את הבית שלו אתה צריך להביא מקום כדי לגור בו אז הבאנו לשם מבנים זמניים, קרוואנים, קרווילות, על מנת שאנשים יוכלו לגור שם. ואחרון, צריך לשלב בין הוותיקים לאנשים המקומיים.

אני אתן לכם דוגמה נוספת. ישנו יישוב שנקרא תל תאומים בצפון הבקעה. תל תאומים, לצערנו הרב, הרבה זמן לא הצליח להתחדש. אתם יודעים איך יודעים שיישוב לא מתחדש? אין גן ילדים, אין פעוטון. ואז החבר'ה פונים לחטיבה להתיישבות, 'מה אנחנו עושים?' בחטיבה להתיישבות יש מחלקה שעוסקת בחברה וקליטה, היא גיבשה גרעין. להביא אנשים לתל תאומים זה מבצע, אבל זה לא מספיק להביא אותם, צריך למצוא את הדרך כדי שאותם חדשים ישתלבו עם האנשים הוותיקים. ראו איזה פלא, ברגע שהבאנו אנשים חדשים לתל תאומים, הבנים של המייסדים אמרו, 'גם אנחנו רוצים להיות שם'. סיפר לי שם אחד מהמייסדים של תל תאומים שיום אחד הוא קם בבוקר ומוצא את עצמו מול מפגינים, מי אלה המפגינים? זה הבן שלו. הוא אומר, 'הבן שלי מפגין נגדי שכביכול אנחנו נותנים חלק מהיישוב לחדשיםי. כתוצאה מזה שהחדשים הגיעו גם הבנים של הוותיקים התחילו לחזור ליישוב. כל הדברים האלה, כל המערך הזה, גורם לכך שהיישוב הולך ומתחזק. אני יכול להביא דוגמה של הישוב מנרה בצפון. מנרה בצפון, יישוב שמאוד מאוד מתקשה להביא אנשים וברוך השם היום אנחנו נמצאים במצב שהיישוב לגמרי לגמרי מיושב.

אז כדי לא להכביר במלים וכדי לא להאריך אני רוצה להראות לכם סרטון קצר על הדוגמה של נטור. נטור, בדרום הגולן, כפי שאני אמרתי, קראו לו בשלב מסוים יישוב נטוש ולשמחתנו הוא חזר להיות נטור, עם כל העוצמה, וכל זה בזכות, וזה חשוב לי להגיד את זה, כל זה בזכות העובדים המסורים של החטיבה להתיישבות. תדעו שהעוצמה של החטיבה להתיישבות זה ההון האנושי שלה, אלה אנשים שיודעים לעבוד. איך אומר לי השר אורי אריאל? אתה מגיע בעשר בערב בשתולה ואתה תראה את החברים של החטיבה להתיישבות. אין שעות, יש מסירות, יש מקצועיות, יש רצון לעזור ולסייע. בבקשה, נשמח לראות את הסרט.

(הקרנת סרטון).

אני רוצה להוסיף שתי מלים ברשותכם. אחת, שאל אותי חברי דרור מה קרה עם אותם חברים, עם אותם קיבוצניקים שהיו שם, הרי זו לא חכמה להביא אנשים חדשים בלי לדאוג למי שנמצא שם, כלומר החטיבה ידעה היטב לתת מענה גם לאותם חברים שנשארו, כולל פתרון של השכר, כולל פתרון פנסיוני עד 120 לאותם אנשים. זו נקודה מאוד מאוד חשובה.

הדבר האחרון שאני אעלה, ברשות היושב ראש אני מבקש לציין, ידידי יעקב ציין את הנושא של הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית בקרב הדרוזים. החטיבה להתיישבות יזמה מהלך של הקמת יישוב לעדה הדרוזית. בעזרת השם היישוב הזה יקום בצפון, זה פרי יוזמה של החטיבה להתיישבות ושל ההסתדרות הציונית העולמית. אני רוצה לציין בשמחה ובאהבה את ידידנו אברהם דובדבני, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, שיזם את המהלך הזה ואני מקווה שהמהלך זה יקרום עור וגידים בעתיד.

אם כבר אנחנו עוסקים בהקמת יישובים חדשים, החטיבה להתיישבות מעורבת עם מערכות אחרות במדינת ישראל בהקמת יישוב שנקרא שבולת, באזור הר טורעאן, באזור צומת גולני, שעומד להיות יישוב שנותן מענה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. יישוב מאוד מאוד ייחודי, שמטרתו באמת לאפשר חיים משותפים של אנשים עם צרכים מיוחדים. ודרומה, באזור מבואות ערד, יחד עם משרד השיכון ומערכות אחרות, אנחנו מאוד מקווים להוות את אותו גורם משמעותי שיגבש את הגרעינים הראשונים שיתיישבו באזור מבואות ערד, אנחנו מדברים על ציר 31 וציר 80 שהולך צפונה, כל זה על מנת לחזק את מערך ההתיישבות במדינת ישראל.

לסיום, זכות גדולה שהחטיבה להתיישבות נמצאת כאן בהסתדרות הציונית העולמית, שהיא יכולה להמשיך את התפקיד שלה בתחום ההתיישבות, מהצפון עד לדרום, לתת מענה בכל התחומים וכפי שנאמר כאן, ההתיישבות זה ערך והחקלאות היא מרכיב מאוד חשוב במסר הציוני שאותו אנחנו רוצים להעביר במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה גָאֵל, באמת יש לנו במה להתגאות בחטיבה להתיישבות לאורך השנים. אחרונת הדוברים, ואם מישהו ירצה אחרי כן לשאול שאלות או להעיר אז זה יהיה הזמן, הגב' עדי דישון, מנכ"לית מרכז וייץ, שזו חברת בת של ההסתדרות הציונית העולמית, בבקשה.

תודה רבה, נכבדיי. זו ועדת הפנים והסביבה, אז ההסתדרות הציונית העולמית יש לה משרעת רחבה של פעילויות ואנחנו נדבר וניגע לשנייה בפעילות הסביבתית. לגבי מרכז וייץ, אנחנו חברת בת של ההסתדרות הציונית העולמית, הוקמנו על ידי פרופ' רענן וייץ, אנשי ההתיישבות כאן בוודאי הכירו אותו אישית. הוא הקים את המרכז בשנת 64', פרופ' וייץ, מאבות ההתיישבות בארץ, הקים את המרכז בשמו המקורי "המרכז לחקר ההתיישבות". המרכז הוקם במטרה לשמש כזרוע מחקרית של המחלקה להתיישבות, אך זה בעברנו. צוותי המחקר של המרכז פיתחו את גישת רחובות הנודעת – אנחנו יושבים ברחובות בפקולטה לחקלאות – לפיתוח אזורי ותכנְנו את אזור חבל לכיש ואת המצפים בגליל והוציאו עשרות פרסומים בסוגיות ההתיישבות השונות.

היום במרכז וייץ אנחנו פועלים למען קידום פיתוח בר קיימא במובן הרחב של המילה בישראל ובמדינות המתפתחות, בשיתוף עם גורמים בינלאומיים, האיחוד האירופאי, הבנק העולמי, ה-UN, יש לנו גם פעילות מאוד מבורכת עם אונסק"ו, אנחנו איתם בטוב. אנחנו חברים ברשת בינלאומית של האו"ם, של Resource Efficient and Clean Production Centers, זו רשת של מעל 60 מרכזי ידע בנושא תהליכי יצור נקי והתייעלות בתעשייה ברחבי העולם. אנחנו קבלן משנה. מישהו אמר כאן שהמגזר השלישי הוא פקידים ממשלתיים אז אנחנו קבלן משנה של משרד החוץ. אנחנו מכשירים מדינות מתפתחות בנושאי פיתוח בר קיימא ואנחנו גורם מבצע ומתכלל עבור משרדי הממשלה בתחום הקיימות, עשינו פעילות בשביל משרד השיכון ומשרד הכלכלה.

קורסי מש"ב זו אותה זרוע במשרד החוץ, שבה מקיימים הכשרות למדינות מתפתחות. רואים כאן קורסים שלנו בנושא אורבניזציה, אתגרי העת המודרנית, פלטפורמות מוניציפליות, קלינטק, צמיחה ירוקה, פיתוח כפרי, פיתוח כלכלי אזורי. אנחנו עושים את זה כבר מעל ל-50 שנה והיופי זה שאנחנו מלמדים את כל הקשיים שמדינת ישראל חוותה בתהליך הפיתוח ואנחנו משתפים את המדינות המתפתחות בניסיון המצטבר שלנו.

זה פרויקט שסיימנו זה עתה להתייעלות במשאבים בתעשייה הישראלית, הרבה מהתעשייה בפריפריה, עמיעד בצפון, כפר עזה, חניתה, שלומי בגבול הלבנון. אנחנו עשינו תהליך, במימון האיחוד האירופי, של מעל לשנתיים במפעלים והבאנו אותם לחסוך 8.5 מיליון ₪ בשנה. זאת אומרת הייעוץ שלנו עזר להם ממש להרים כסף מהרצפה, בזבוז בפחת, חומרי גלם, מים ואנרגיה, ולחסוך 8.5 מיליון ₪ בשנה וכמובן גם חסכון סביבתי של אנרגיה, מים, חומרי גלם ופסולת שלא הוטמנה. הדבר הכי יפה זה שזה החזיר את ההשקעה בערך אחרי חצי שנה. חגגנו את הפרויקט הזה במשרד הכלכלה, במעמד מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ושגריר האיחוד האירופי בישראל.

אנחנו מעוניינים להרחיב את הפרויקט הזה, גם לעזור לרשויות המקומיות להתייעל במשאבים. גם הן צרכניות גדולות של אנרגיה ומים ויש להן פסולת רבה, זה על בסיס המתודולוגיה שלמדנו מהאיחוד האירופי. אני מקווה שנוכל להרחיב את זה גם אל הרשויות המקומיות, כי זה יהיה רווח נקי, גם חסכון כלכלי לרשות המקומית וגם לסביבה. זו טעימה של הפעילות הסביבתית של ההסתדרות הציונית.

תודה רבה לעדי. אבי בטיטו, רצית לומר משהו?

כן, אני רציתי קודם כל לברך על המפגש. אני חושב שבסך הכול גם יעקב, גם דרור וגם גאל, עושים דבר יפה. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב ראש, אני גדלתי בעיירת פיתוח, בשלומי. התקדמתי בחיים, הכול טוב ויפה ופה אני אומר, יעקב, צריך להצמיח מנהיגות מאותם מקומות. יש אנשים שרואים את גדרה-חדרה, אלה המקומות ש - - -

אגב, אני גדלתי בקרית מלאכי.

שנינו אותו דבר.

אם משווים אז אני גדלתי בערד.

אתה רואה? בסוף יסתבר שהרוב פה מעיירות הפיתוח.

כל אחד עכשיו יגיד "אני גדלתי", אבל המנהיגות האמיתית - - - חברים, בעבודתי אני עבדתי בדיור הציבורי, שהיום בכותרות דווקא השליליות, אבל תבואו לאותן שכונות, בבנית בלוד, באשקלון, בבאר שבע, בצפון, קחו את עיירות הפיתוח האלו, הרחוקות, גבירתי פה הזכירה את הנושא של איכות סביבה במפעלים בשלומי, יש שם נוער שיושב, צריך לפתח את המנהיגות האמיתית דווקא באותם מקומות נחלשים, דווקא באותם מקומות שצריך להביא אותם ולתת להם את האכפתיות, כדי שיוכלו להרגיש שהם נמצאים ושהחזון שהיה לפני 120, שהרצל רצה בקונגרס הציוני, שיהיה בפועל.

תודה. יש עוד מישהו שרצה לומר משהו? טוב, אדוני היושב ראש, אני ברשותך רוצה לסכם את הוועדה המעניינת הזו מבחינתנו. ראשית, להודות, גם לך וגם ליו"ר הכנסת שייחד את היום הזה לציון היום המדהים הזה, של 120 שנים לקונגרס הציוני הראשון בבאזל, וכמובן לצוות המדהים שלך, שעזר לנו רבות.

תראו, בסוף, כמו שהתחלתי, הרצל חלם על מדינה יהודית בארץ ישראל. ברוך השם החלום הזה הוגשם, אבל להרצל היו עוד חלומות והחלום העיקרי, שאנחנו בדרך אליו, הוא חברת המופת. אנחנו בדרך לשם. יש לנו עוד הרבה מה לעבוד ועוד הרבה מה להשקיע, אבל בהחלט אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית חרתנו על דגלנו לא רק להעלות את היהודים ארצה, לא רק לגרום לכך שהמדינה תהיה רחבה וטובה ובטוחה, אלא באמת שתהיה פה חברת מופת וזה מה שאנחנו עושים היום, יום יום שעה שעה, את כל מה שאמרתי, לא רק את חברת מופת. אם תמשיכו איתנו בשאר הועדות תוכלו לראות, יש בעוד כמה דקות דיון בוועדת עלייה, קליטה ותפוצות, תשמעו גם על מה שקורה מעבר לים.

המון תודה לך, דודי והרבה תודה לכם. תודה ויום טוב.

תודה. חברת הכנסת זנדברג.

רק ברכה. זה כיף גדול לשמוע אתכם אומרים שני דברים שמשותפים לכולנו. האחד, שהרצל חלם על מדינה יהודית בארץ ישראל והשני זה חברת מופת. אני מכירה את העבודה הזאת דרך עשייה של מרצ שם, שדרור כאן מייצג אותה יחד עם הצוות שלו, עם אורי זקי, דור ועידן וטלי, תודה שהצטרפתם. אנחנו כל פעם רואים איך אתם מייצגים את הכנסת של העולם היהודי, בניגוד למה שאנחנו עושים פה, שזו הכנסת של מדינת ישראל, כולה או רובה מוכוונת למטרות שבאמת הרצל חלם עליהן והן משותפות לכולנו. תודה, תודה על היום הזה ותודה, דודי.

אפרופו הקונגרס הציוני הראשון, היינו במשלחת לשוויץ לפני כמה שבועות, השוויצרים עדיין מתווכחים שם מי יממן את עלויות האבטחה של הכנס. זה הדהים אותי.

הם הפסיקו להתווכח.

השחזור של הקונגרס בבאזל?

היה אמור להיות באוגוסט, עם ראש הממשלה, הם רצו עלויות גבוהות של אבטחה.

רבותיי, שוב פעם, אני רוצה להודות לך על ההזדמנות שנתת לנו לארח אתכם כאן. שמענו על הפעילות, אני, חלק ממנה לא הכרתי, מודה. גם לך, דרור, תודה, גאל, עדי, לא ידעתי שאתם עוסקים בנושאים האלה, כנראה שאלו הן רק הטעימות הקטנות, אני מניח שיש עוד נושאים שאתם עוסקים בהם. אז רק שתדעו שאני עומד לרשותכם בכל נושא וגם שגריר שלכם, בגלל שאני חושב שאתם עושים עבודה מדהימה. אז אני מודה לכולם, שיהיה לנו המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 09:57.