הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 11:00

דיווח שר המדע והטכנולוגיה, ח"כ אופיר אקוניס, על פעילות משרדו

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

חיים ילין

יעל כהן-פארן

נאוה בוקר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס

מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה - פרץ וזאן

מדען ראשי, משרד המדע והטכנולוגיה - אלכסנדר בליי

המבקר הפנימי, משרד המדע והטכנולוגיה - חגי מרדכי

מנהל תחום מים, חקלאות וסביבה, משרד המדע והטכנולוגיה - משה בן-ששון

מנהלת תחום מדעי הרפואה, משרד המדע והטכנולוגיה - שרון יגור קרול

סגנית המדען הראשי, משרד המדע - חגית שוימר

מנהל תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע - יוסי קאליפא

מנהל אגף מדע וקהילה, משרד המדע - נתנאל מזאה

סמנכ"ל משרד המדע, משרד המדע - אברהם ענתי

יועץ השר אופיר אקוניס, משרד המדע - זהר טל

דוברת המשרד, משרד המדע - ליבי עוז

מנהלת תחום מדעי החברה והרוח, משרד המדע והטכנולוגיה - סקיי גרוס

מנהלת תחום כימיה אנרגיה חומרים וננו, משרד המדע והטכנולוגיה - אלה שטראוס

מנהל תחום פרויקטים ורגולציה, משרד המדע והטכנולוגיה - אריק ספרן

אגף תקציבים, משרד המדע והטכנולוגיה - נטלי שמילה

קשרי חוץ, משרד המדע והטכנולוגיה - קלייר לבנטון

סמנכ"ל למנהל ומשא"ב, משרד התרבות והספורט - רן בר

יועמ"ש, משרד התרבות והספורט - הדס פרבר

מדענית ראשית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - ברכה חלף

מדען ראשי, המשרד לביטחון פנים - גד פרישמן

מנהלת הבקרה המדעית, לשכת המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אורית שמואלי

מנהל מינהל המחקר הרפואי, משרד הבריאות - עמי בן יהודה

מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות - יהלומה גת

רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה-אג"ת, משרד האוצר - מיכל רעות גלברט

מנהל סוכנות החלל, סוכנות החלל הישראלית - אבי בלסברגר

מנהל מבת חלל, התעשייה האווירית - עפר דורון

יועץ מדיניות, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי - ניל נמיר

יועץ קשרי חוץ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי - בנימין לאשקר

מנהלת אדמנסטרטיבית, מו"פ המשולש, מרכזי מו"פ אזוריים - לוזאן מגאדלה

מנכ"ל, בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל, רשתות חינוך מדעי-טכנולוגי - אבי רונן

מנהלת פרויקטים ברשות המחקר רכזת ועדת הלסינקי, מרכז רפואי ע"ש רבין (בי"ח בלינסון) - אביטל ביר

ראש המרכז למצוינות תעשייתית, מוסד "שמואל נאמן" בטכניון - גלעד פורטונה

עורך ראשי, "אנשים ומחשבים", עיתונות ותקשורת - יהודה קונפורטס

נציג, לשכת המהנדסים והאדריכלים - אריאל כהן

מנהלת איסרד, המינהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי- ISERD - נילי שלו

מנכ"ל עמותת אלמנארה עמותה לקידום אנשים עם מוגבלות, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - עבאס עבאס

עוזר מנכ"ל, אלמנארה - עמותה לקידום אנשים עם מוגבלות, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - מוחמד כתילאת

ראש מועצה מקומית מטולה, ראש מועצה מקומית - דוד אזולאי

מת"ל, כנסת 19 - משה יוסף סוויל

מוזמן/ת - בכר עואודה

מוזמן/ת - עצמון שמאייר

מוזמן/ת - מירית ענתבי

מוזמן/ת - פרץ בכר

מוזמן/ת - נחום טורצקי

מוזמן/ת - אבי קסב

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תעשייה אווירית (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: GKI Group, ועד ראשי האוניברסיטאות, מכון וייצמן למדע) - חניתה חפץ

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התעשייה האווירית (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: GKI Group, ועד ראשי האוניברסיטאות, מכון וייצמן למדע) - עידית שבתאי סידיס

אייל לב ארי

ענת לוי

הדס צנוירט

דיווח שר המדע והטכנולוגיה, ח"כ אופיר אקוניס, על פעילות משרדו

שלום רב, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה בהשתתפות שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, שידווח לנו על פעילות המשרד. רק לצורך הפרוטוקול – היום יום שני, ט"ז תמוז התשע"ז, 10.7.2017.

נכון ששר המדע והטכנולוגיה, גם ודאי חבר הכנסת, על המשרד, וכל האורחים וכל המוזמנים, נכון שהשר הוא לא תייר אצלנו בוועדה; הוא משתתף קבוע, וזה גם לא דיווח ראשוני של שר המדע והטכנולוגיה בענייני משרדו, אבל אם למישהו יש חשש שלשר המדע לא יהיה מה לחדש מדיווח לדיווח – באופן מקרי הדיווח של השר הוא כמעט צמוד לביקורו של ראש ממשלת הודו, וכמובן, אנחנו שם נחשפנו למקצת גם מהיעדים, גם מה שיש לנו להציע, מה שיש לישראל להציע למדינה כמו הודו, שזה כשלעצמו הוא פלא. אני לא יודע אם מספיק חודד, אבל אני לא מספיק מתפעל מהפלא הזה של מיליארד ו-300,000 אזרחים, מגיע ראש ממשלה, מפנה מיומו לבקר ולשהות ולהשקיע ומאוד לכבד, מתוך רצון עז מאוד, שנשמע ונשתף פעולה עם מדינה של 8 מיליון, זה כ-0.6% - אנחנו פחות מאחוז מסך כל תושבי הודו, כשמחוזות, אני מניח, של-8 מיליון איש בהודו לא חולמים בכלל שראש ממשלת הודו – וכנראה, לנו יש מה להציע, ואנחנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה.

אבל הודו היא לא המדינה היחידה; אנחנו יודעים מה קורה עם סין, מה קורה עם מדינות אחרות. אתה תמסור את הדיווח, אבל אנחנו גם כוועדת המדע והטכנולוגיה נחשפים לקשרים ולהערכה הגדולה ולרצון לשתף פעולה עם מדינות אחרות באירופה. יש ביקושים רבים לוועדה עצמה להיפגש עם משלחות רשמיות של פרלמנטים באירופה. האחרונים שהיו פה – אחרי שהיו פה אנגליה וגרמניה ועוד, רק לפני שבוע או שבועיים היו פה משלחת מוועדת החינוך והמדע של ממשלת אוקראינה עם פעילות רבה ועם רצון ללמוד מאתנו בשיתוף פעולה. הרבה-הרבה רצון ללמוד, ואיך אתם עושים את זה, ומה בדיוק הקסם שלכם, ומה אתם עושים שאתם מגיעים להישגים האלה. אם כך יש לנו חובה כפולה ומכופלת – גם לשמור על מה שאנחנו עושים, ואנחנו יודעים שאם לא גדלים ולא משקיעים ולא מפתחים ולא פועלים, במהירות יכולים להיות מאחורי הדברים. זה לא דבר שנעשה לבד; זה דבר שצריך הרבה להשקיע. גם אם יש לנו הון אנושי מאוד-מאוד מוכשר, עם יכולות מאוד גבוהות, עדיין יש הרבה פעילות. אני חושב שאנחנו צריכים לראות מה נעשה, והיכן אנחנו צריכים לפתח ולדחוף ולהרחיב את הפעילות.

כפי שאמרת, אם אני זוכר נכון, בישיבה האחרונה או אחת לפני האחרונה, שהפעילות שלך במשרד מבוססת על שתי רגליים: רגל אחת היא הקשרים הבין-לאומיים שלנו, שאתה רוצה לפתח אותם, ואתה עושה זאת בכישרון ובצורה רחבה ונרחבת, ולזה אנחנו נחשפים.

למה מפתיעה?

לא שאתה עושה את זה, אבל שיתוף הפעולה הזה הוא לא דבר מובן מאליו. עם עוצמה כזאת, וזה גם מחולל יחסי חוץ אתנו, שאני לא יודע אם ללא זה – הרי יש לזה עוד השלכות מעבר לנושא של הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה, לפעילות הזאת. יחד עם זאת, למשרד יש עוד הרבה תפקידים חשובים, שנוגעים בלב החינוך המדעי, לפיתוח ולמחקר היישומי שאנחנו מאוד מודאגים ממנו, שדורש הרבה השקעות. אנחנו מדברים על החינוך הטכנולוגי, שאנחנו מאוד מודאגים ורוצים שיתפתח. יש לנו משימה מאוד חשובה של צמצום פערים בסגנון של פרויקט להב"ה או פרויקטים אחרים. עכשיו אנחנו נמצאים בתחילתו של חופשת הקיץ. אנחנו יודעים שיש הרבה השקעה למשרד בנושא קיץ, פיתוח קיטנות מדעיות, ולחשוף בפני ציבור ובפני הנוער את הפן היפה של המדע, מחשבה לעתיד, והנושא השוטף של סל המדע של רשויות מקומיות, האם הוא בתוך הפעילות הזאת. אנחנו יודעים כמה שהרשויות דורשות את זה ומביעות בפנינו את חשיבות הנושא.

עוד שני נושאים שנבקש ממך, אדוני השר: נושא הלוויינים. זה נושא שהיה מאוד מפותח אצלנו, והגענו להישגים מאוד גבוהים, והיום אנחנו לא נמצאים בקדמה, אבל גם אם אנחנו לא נמצאים בקדמה, והפסדנו את זה אולי למדינות אחרות, אולי כולל גם בהודו או אחרים שהיום טובים, וגם שני דברים שלא היינו ברי מזל – גם עמוס 5 הפסיק לשדר וגם עמוס 6 – לא באשמתנו, אבל קרה מה שקרה. אנחנו נצטרך לעשות מאמץ גדול כדי להדביק את הפערים, כדי לא להישאר מאחורנית. אתה הקמת ועדת החלל בראשות המנכ"ל, וקיבלנו דיווח בעניין הזה, אבל כפי שנאמר גם בדיווח, שאתה צופה שביוני השנה כבר נוכל לבשר על תקציב, על פעילות – עוד לא שמענו אם יש מה לבשר. אני לא יודע. אני מקווה שיש, אבל לא פורסם שיש מה לפרסם בעניין הזה. העניין הזה מדאיג אותנו. אנחנו יכולים לאבד יכולות גבוהות מאוד שיש לנו ואנשים מוכשרים מאוד. אנחנו יכולים להישאר בעניין הזה הרבה מאחורנית ולאבד את השטח הזה מהמיוחדות שיש לנו בנושא הזה – נבקש התייחסות.

עוד נושא אחד שחשוב לא פחות משאר הנושאים – מחר יתקיים כאן בכנסת ציון יום השפה הערבית במסגרת יום מיוחד בכנסת. זו יוזמה של חברי כנסת. אתה ודאי תרחיב בעניין הזה, ומכיוון שאתה היום האורח שלנו, ואנחנו מקדימים את יום השפה העברית – מחר 17 בתמוז – אז חששנו מהעניין הזה ואמרנו שנקדים את זה להיום, שתתייחס גם לעניין הזה. נתנו לזה גם כותרת: פעילות משרד המדע בחברה הערבית. אתה הסכמת כשאתה נמצא פה היום, להתייחס ולשלב את הדברים האלה. אנחנו שמחים ומודים לך על כך. אם כך, הבמה לרשותך – תודה, אדוני השר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מודה לך קודם כל על ההזמנה, על הקשר הטוב, ההדוק ביני, בין לשכתי, בין משרד המדע לבין ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אמרתי יותר מפעם אחת שאני רואה בחיוב רב את הקשר הטוב שיש בינינו על אף שמבחינה דמוקרטית, אתם המפקחים עלינו. אף אחד לא אוהב להיות מפוקח, אבל כיוון שאנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה מרהיב, וזו ההופעה השמינית של שר המדע – שלי – כשר מדע בפני הוועדה הזאת, נדמה לי שאנחנו מדברים על שיא של כל הזמנים. אני עושה את זה בכיף גדול.

אני חושב – והעובדה שאנחנו משודרים עכשיו בערוץ 99, היא גם להביא לידיעת הציבור, שבשבילו אנחנו עובדים – אנחנו לא עובדים בשביל עצמנו אלא בשביל הציבור – להביא לידי הציבור את הפעילות של משרד המדע והטכנולוגיה – דבר שלדאבון הלב, ואני אומר אותו באמת בצער גדול, לא מקבלת עדיפות גדולה מאוד בסיקורה של העיתונות הכללית. אולי העיתונות המקצועית יותר, אבל ודאי לא בעיתונות הכללית, ותאמינו לי שיש הרבה מאוד-מאוד מה לדווח. אני מנצל את ההזדמנות הזו, שזו כאן הופעתי השמינית, לתת דיווח על דברים שנעשו במהלך השנה בהתמקדות בחודשים האחרונים.

אפתח במשהו שממנו אני מגיע – אריק, אם אפשר ישר לעבור לתמונות – זו היתה הנקודה הראשונה שממנה אני בא הבוקר. מדובר על קיטנת המדע. היא אחת הראשונות – לכן נבחר בית פרנקפורט, אשר בשכונת הדר יוסף בתל אביב, כמקום ראשןו שבו אני מבקר, אבל כמובן אבקר לאורך כל החודש הזה בקיטנות מדע נוספות בכל הארץ.

דווקא בעניין זה יש לתת קרדיט מסוים לכלי התקשורת ולומר שהם במידה רבה כן דיווחו על הדבר הזה – אגב, דיווח שהביא לביקושי ענק; לא לביקושים קטנים. אנחנו השנה שוברים שיא של משתתפים – 15,000 ילדות וילדים בכל המגזרים, בכל הארץ, גם בישובים חרדים, בישובים של המיעוט הערבי, בישובים דרוזיים, בישובים בדואים, ביהודה ושומרון, בגולן, בכל מקום ברחבי הארץ – כמובן, בירושלים שראשי הרשויות שלהם רצו בכך ונענו לקול הקורא שלנו. בעקבות פרסומים שגם אנחנו פרסמנו וגם כלי התקשורת פרסמו, הארכנו את הקול הקורא, נתנו הזדמנות שנייה לרשויות מקומיות, שלא לקחו בהתחלה – אולי מחוסר תשומת לב, אולי מסיבות אחרות – את הקיטנות האלה. אתם רואים פה מפגש של ילדים הבוקר בבית פרנקפורט בהדר יוסף בתל אביב, ילדים אפילו מרמת גן, מסתבר, נרשמו לקיטנה הזאת של תל אביב, ילדים מכל שכונות האזור. בשבוע הבא גם אבקר בבית ספר בדרום תל אביב, נגיע גם ללוד, ביפו - חבר הכנסת ג'בארין – מופעלות שתי קיטנות כאלה מתוך שש הקיטנות המופעלות בתל אביב. אני לא יודע – אעשה את זה כי ביקשתם, לתת חידוד למגזר הערבי. תאמינו לי, המגזר הערבי לא ידע תנופה כזאת של הנגשת המדע והטכנולוגיה לאזרחיו מאז הקמת משרד המדע. יש לנו חילוקי דעות פוליטיים, זה בסדר; אין חילוקי דעות פוליטיים כאשר אני יושב על כיסא שר המדע והטכנולוגיה של כל אזרחי ישראל וכל ילדי ישראל. זו השליחות הממלכתית שלי. חילוקי דעות פוליטיים יש, ברוך השם, הרבה. שמים אותם בצד. הם לא מעניינים כאשר מדברים על מדע וטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, ואתם יכולים לראות את הדברים - גם אחר כך נפרט אותם יותר, אבל בעיניי אפילו לא צריך חידוד מיוחד, משום שהם מתקיימים באופן טבעי כחלק מדרך הטבע, כחלק מהעובדה ש-21% מאזרחי ישראל אינם יהודים – הם מיעוטים שונים, ואנחנו נותנים להם כמובן את השירות הזה בכל רחבי הארץ. זו היתה הדוגמה האחרונה.

אנחנו במשימה גדולה מאוד, וזו הזדמנות טובה דווקא לעשות דבר שאני בדרך כלל מסיים בו, אבל היום אתחיל ממנו – להודות לצוות המקצועי של משרד המדע בראשות המנכ"ל. יושב פה גם נתנאל, ראש מדע וקהילה, לשכתי כמובן ויועציי, שהם בעוצמות אדירות מביאים את הדברים האלה לידי ביטוי – לא בדיבורים ולא בסטטוסים ולא בציוצים חסרי משמעות; בביצוע. יכולים לצייץ מה שרוצים. זה לא מעניין, גם המבקרים, הצייצנים יושבים להם באיזה מקום ומקלידים. בואו תעשו פעם משהו בחיים, תביאו ילד אחד במדינת ישראל, ואז תעבירו ביקורת. אגב, גם בעניין הצדק החברתי – זה צדק חברתי, משום שהקיטנות הללו מסובסדות על-ידי הממשלה, על-ידי המדינה. הן נותנות שבוע שלם ב-80 שקלים. אני יודע שהיתה סערה גדולה, כולל בכנסת, על יוקר הקיטנות, שההורים בישראל נדרשים לשלם. אז הגיעו להבנות מסוימות ולמתווה שיופעל החל בקיץ הבא. אנחנו כבר מהקיץ הזה – האמת שזה מהקיץ הקודם, אבל השיא הוא השנה הזאת. העלות היא 80 שקלים לילד. אני חושב שמשפחות במדינת ישראל מסוגלות לעמוד בסכום הזה, לשבוע ימים. יש שם פעילות מרשימה מאוד, עם הרבה מאוד תכנים. זה לא רק בייביסיטר, לשמור על הילדים מ-08:30 עד 13:30, אלא ממש לעשות. עשינו שם פעילויות הבוקר ברובוטיקה ובתחום החלל, ויש שם תחומים רבים. אני מציע לכם – אולי אפילו לוועדת המדע – לתאם ביקור באחת הקיטנות הללו ביום מן הימים. נדמה לי שזה עד סוף יולי ותחילת אוגוסט – אז החופשה היא יותר גורפת – גם לאזרחי ישראל, גם לחברי הכנסת, גם לשרים, לכולנו כבני אדם בחצי השני של אוגוסט. עד אז זה מתקיים.

עכשיו כן אחזור – למרות שכבר שמעתם – למטרות המשרד. את החזון אתם מכירים – אפשר לעבור מייד לגרף הבא. אני רוצה להתחבר לדברי הפתיחה של היושב-ראש. שתי רגליים עיקריות הוגדרו כמטרה, והמטרה הזאת מבוצעת ביום-יום, בלי הרבה דברת אבל עם הרבה מאוד עשייה. הדבר הראשון – וזה בא לידי ביטוי בקיטנות המדע - חלק מההבאה של זה לידי ביטוי זה בקיטנות המדע – החשיפה, ההנגשה ועידוד המצוינות בקהילה. אני הגדרתי כיעד. לא ייתכן שהמדע והטכנולוגיה יהיו קרובים רק למגזרים מסוימים או רק לאוכלוסיות מסוימות שיכולות לעשות את זה בעצמן. אנחנו רואים סטארט אפים רבים, פעילות ענפה מאוד בתחום ההי טק והטכנולוגיה העלית. לא יכול להיות שזה יהיה מרוכז במקום אחד או בסוג מסוים של אוכלוסייה. זה יחלחל לכולם, כי המוחות הגאוניים שאני רואה בביקוריי בכל רחבי הארץ – בנצרת הייתי במיזם להב"ה. הילדים של נצרת אינם נופלים מילדים של שום עיר אחרת במדינת ישראל, כמו שהילדים של אריאל ועפרה ושל שדות נגב ושל ירושלים ושל קריית שמונה ושל נתיבות ואופקים וחדרה וגדרה ואילת – כולם חכמים, באמת. אני נפגש אתם, אז מראים לי קודם את הפעילויות שלהם בבתי הספר ובבתי הספר התיכוניים. עם גאונות כזאת העתיד של ישראל מובטח. הוא מובטח בכל רמה, אבל עוד יותר לחלחל את זה, ואנחנו יודעים גם שבסוף, לקראת התיכון ולקראת האוניברסיטה, לא כולם ילכו למדעים המדויקים ולמדע; ילכו גם למדעי הרוח, ויהיו תרבות ופילוסופיה, ובסדר גמור – גם אלה היבטים חשובים בקיומו של עם, אבל ככל שאני אחראי על התחומים הללו כרגע, אנחנו מטפלים בתחומים הללו.

חיזוק מעמדה הבין-לאומי של ישראל זו הרגל השנייה. נגיע לזה בסקירה, על הבידוד המדיני הנוראי שישראל נמצאת בו. מרוב בידוד – לא עומדים בעומס. אני הולך לדבר על זה כשנגיע לחלק של המעמד הבין-לאומי של ישראל במדע, טכנולוגיה וחדשנות.

ויש עוד שתי רגליים – זה חיזוק המחקר ועידוד החדשנות בתחומי המדע והטכנולוגיה; וכמובן החיזוק שלנו על אף הטרגדיה הגדולה, שבעוד כחודש וחצי ימלאו שנתיים להתפוצצותו של עמוס 6, אבל בעוד פחות – שנה, כמובן – אבל בעוד פחות מחודש, ב-1 או ב-2 באוגוסט – תלוי באיזה שעון אנחנו – ישוגר לוויין פאר היצירה של התעשיות הישראליות. ודאי נשמע סקירה בעניין זה – לוויין ונוס שהזכרת בפתיח שלך, לוויין שישוגר, לוויין המחקר בתחומי הגנת הסביבה.

אמרתי הגנת הסביבה – חברת הכנסת פארן, זה היה בשבילך.

אני יוצאת לעוד ועדה.

בכלל, ביום כזה דרמטי את זה? כולנו מחכים לתוצאות... אם אפשר לומר דבר לזכותם, בשני מישרים: זו דמוקרטיה במיטבה. זו מפלגה יריבה שלי, לאורך ההיסטוריה הציונית, קרדיט גדול על קיום הליך דמוקרטי, שעשרות אלפי אנשים באים הערב ובוחרים את היושב-ראש – בהמשך גם את הרשימה לכנסת. זה אצלנו, אצלם, זה יפה – צריך לפרגן. ואני לא מתפקד כפול; אני מתפקד רק בליכוד – מאז 92' אגב, ברצף. לא מזגזג.

היתה תחרות סוסים, והתערבו, מי יגיע אחרון. בסוף החליפו את הרוכבים...

מי שמתפקדי העבודה יבחרו, זה מה שיהיה. ואני לא מתערב בעניינים פנימיים של מפלגות אחרות – יש לי כלל כזה.

תקציב המשרד, אם נחזור לענייננו. על זה כן דיברנו, אז נעשה את זה מאוד טלגרפית. כדי לקים את כל הפעילויות האלה בתוך ישראל לציבור הישראלי, וכמובן במחלקה הבין-לאומית שלנו – אילנה הצטרפה לכאן, והיא מקיימת כבר שנים ארוכות, ואם יורשה לי, בשנתיים האחרונות אנחנו בעוצמה אדירה את הקשרים הבין-לאומיים, ואנחנו מעצימים אותם, וכפי שהתחלתי לומר, באמת לא עומדים בביקוש, אבל אנחנו מצמצמים פערים. נתייחס לזה תכף.

הנגשת המדע. זהו המגן דוד. מסביב לצלעותיו, המיזמים העיקריים שמביאים לידי ביטוי את המדיניות של הנגשת המדע לאזרחי ישראל – אתם רואים בקודקוד הצלע פרויקט ליל המדענים. אנחנו בעצם בימים אלה מתקיימות הפעילויות של הקיטנות, אבל אתם יכולים לשאול את אנשי המשרד – אנחנו כבר במבט קדימה, ערב ראש השנה הבאה עלינו לטובה. אני יודע שזה יום קצת לחוץ, כי כולם לחוצים, אבל אני בטוח שעשרות-אלפי ישראלים ישברו את השיא של 70,000 משתתפים מהשנה שעברה בכל הקמפוסים, האוניברסיטאות, ממו"פ שמיר ברמת הגולן עד בואכה אילת, מו"פ שומרון, מו"פים בשפרעם ובבקעה אל-גרבייה – גם שם תהיה פעילות, בשדות נגב, חבר הכנסת ילין. בכל הארץ תהיה פעילות שקשורה לליל המדענים, ובאוניברסיטאות הגדולות כמובן בערים הגדולות. זה הדבר הבא, משום שכבר טיפלנו בקיטנות המדע, אז אני עושה במהירות – ההתנסויות במוזאוני מדע.

שבוע החלל השנה גם כן היתה הצלחה גדולה מאוד. אנחנו מציינים אותו בתחילת ינואר, סמוך למועד נפילתו של אלוף משנה אילן רמון, שנספה בתאונת הקולומביה.

המיזם של אוריינות דיגיטלית, שבו אנחנו מאפשרים חינם לאוכלוסיות בכל הגילאים להגיע למרכזי להב"ה שלנו ולהתנסות בפעילות במחשב. נכון שהיום הפעילות היא יותר בסלולר, אבל היא כמובן באה לידי ביטוי עדיין בלפטופים ובמחשבי ה-PC, ואנחנו שם, למי שעדיין לא מסוגל לעשות את זה בעצמו – עושים את זה בערים ערביות, של המגזר החרדי, של המגזר החילוני, בכל רחבי הארץ. המכרז החדש של המנכ"ל יצא השבוע, ואנחנו מוסיפים מרכזים. יש תוספת. יש הבטחה אחת שעומדת להיות ממומשת בהקדם האפשרי למרכז שנסגר, לדאבון הלב, לא בתקופתי, בנצרת עלית. הוא יחודש. כלומר בנצרת יהיה מרכז. בסמוך לו בנצרת עלית יהיה מרכז. אני הבטחתי להם לחדש, ואקיים את ההבטחה.

יום המדע ואירועי חשיפה – גם יום המדע, ב-14 במרס, הוא יום הולדתו של אלברט אינשטיין. גם בו פעילויות דומות למיזם ליל המדענים.

ההצלחה הגדולה מאוד של סל מדע הפתיעה גם אותנו. ידענו בשנה שעברה, כשהשקנו את מיזם סל מדע בבנייני האומה בירושלים, שיש ביקוש גדול של רשויות מכל המגזרים למיזם סל מדע שבו הם שולחים לנו תוכנית לפעילויות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרובוטיקה, הסייבר, החלל, מדעים מדויקים אחרים גם כן, ואנגלית אפילו בחלק מהישובים, והגענו לתקציב של כ-35 מיליון שקלים ב-178 רשויות. עשינו את הכנס בראשון לציון לפני חודשיים, ושם כבר ראינו כמובן ביקוש גדול יותר של רשויות מקומיות. זה דבר טוב. השיח הפנימי הזה, אדוני היושב-ראש, בין ראשי רשויות, בין אנשי השלטון המקומי ובין התושבים בעיקר – זה הדבר הכי חשוב בסוף; הם העיקר, ואנחנו כמובן מתכוונים – הצפי – זה עדיין לא התקציב המלא – הצפי הוא לתקציב של 45 מיליון בשנה הבאה, ואתם רואים עלייה – אנחנו מתקרבים לכל הרשויות. זה מתקרב, זה עדיין לא, חבר הכנסת ילין. אני מאוד מקווה שב-2019 נראה מספר שבו אין רשות מקומית במדינת ישראל שאינה – כל הרשויות בכל המקומות.

אפתח סוגריים –אני אמור לראות הערב את שר האוצר בפגישה בעניינים מקצועיים לגמרי, ואני אומר לך מה שאמרתי לו אתמול בזמן ישיבת הממשלה - הביקושים הם ענקיים. זה לסל מדע, לקיטנות, לפתיחת מרכזי להב"ה חדשים וכדומה, ולדבר הזה נדרש עוד כסף. אני הולך לומר לכם את הדבר הבא משודר, מוקלט ולפרוטוקול: העובדה שישראל ב-2010, תקציבו של משרד המדע היה 120 מיליון שקל, היא בושה. למעצמת מדע וטכנולוגיה בקנה מידה בין לאומי? אז בסדר, זה היה ב-2010. העלינו, הגענו, אנחנו נושקים לחצי מיליארד שקל.

אני נפגש עם שרי מדע – אגב, בדרך כלל זה חינוך ומדע. בעולם מקובל שזה education and science. שם מדובר על תקציבים של מיליארדים אדירים של יורו, של דולרים או של סכומים אחרים.

כמה תדרוש מהשר?

אני אפרט אחר כך. האמת, יהודה, שאני לא רוצה לפני פגישה עם השר למסור את הפרטים – אני עדיין עובד לפי הכללים הישנים. עשרות-מיליונים נדרשת.

מסמך שאתם הפצתם אותו, שההשקעה לנפש בישראל היא כמעט הנמוכה ביותר מהרבה-הרבה מדינות, השקעה לנפש בנושא מדע, טכנולוגיה.

אני חוזר ואומר – תקציב המשרד אינו מספיק. הוא תקציב שהולך וגדל משנה לשנה. הוא לחלוטין, אדוני היושב-ראש, אינו מספיק כדי לספק את הצרכים של כל אזרחי ישראל, כי אנחנו רוצים – יש 15,000 משתתפים בקיטנה? אני אמרתי בבית פרנקפורט לפני שעתיים: שנה הבאה אני רוצה 30,000. כדי להביא ל-30,000 אני צריך כסף. כדי לעזור – בעניין אחר לגמרי – לסוכנות החלל ולתעשיות הישראליות בתחום החלל, שהן מפוארות מאוד, על אף הטרגדיה, אנחנו צריכים כסף, ואני חושב שיש מקומות אחרים שאפשר להעביר משם כסף, וגם יש עודפים, אבל את הדיון הזה, יהודה, ברשותך, נשמור לישיבה עם שר האוצר.

אפשר לדלג במהירות על יחידות המשרד – מוכרים. תוכניות המצוינות שלנו. אנחנו בשיאים של כל הזמנים. חבר הכנסת ג'בארין, אנצל את העובדה שאתה כאן כדי לומר לך מה אני ראיתי בשני אירועים – אחד מהם באודיטוריום של בניין הכנסת לפני כשנה, באירוע שבו השתתף היושב-ראש, ובאירוע אחר שבו לא השתתף לצערי היושב-ראש, בתל-אביב, של מדעניות העתיד. אתה עומד על הבמה, ואתה רואה את פניה של החברה הישראלית. עשרות תלמידות מהמגזר הערבי משתתפות במדעניות העתיד. הן יושבות לצד בנות מיהודה ושומרון, לצד בנות מהפריפריה, מהפזורה הבדואית, מהערים הגדולות. זה פשוט מרהיב. זה פשוט מראה מלבב ויפה, והם עושים את זה יחד. ראינו את זה גם מקרוב בהרצליה, כשהן עובדות שם על מיזם דוכיפת.

צמצום הפער הדיגיטלי – דיברנו בקצרה על להב"ה, והנה, אתה רואה – שבעה מרכזים מתוך ה-30 הם במגזר הערבי. יש שם השתתפות של עשרות-אלפים בכל רחבי הארץ ובמגזר גם כן. כפי שאמרתי, המכרז החדש מדבר על שבעה מרכזים חדשים. שוב אני אומר לוועדה, אמירה רשמית: לא מספיק. ככל שיהיה לנו יותר כסף, נכפיל את זה. אין לנו רצון לשמר את הכסף אצלנו, ובסוף השנה לקבל דוח של אי ביצוע מפקידי משרד האוצר; אנחנו רוצים ביצוע יתר, ואנחנו גם עושים אותו. אנחנו גם רוצים חמש תחנות ניידות, חבר הכנסת ילין, יותר למועצות אזוריות, ששם קשה להחליט באיזה ישוב קטן יחסית יהיה המרכז, ואז לנייד, כפי שהיה בעבר הספרייה הניידת.

אתה צודק, אבל יש במועצות, שבדרך כלל יש מוסד אחד מרכזי, ואז כשאתה מגיע לאותו מוסד, אתה מרכז.

אנחנו מוכנים לבחון, אין שום בעיה. לא כל החוכמה אצלנו. אם יש לך רעיונות בעניין זה על מועצות אזוריות ספציפיות באזורך, אנא העבר אלינו, ונבחן גם בקפידה וגם על בסיס הכי מקצועי שיכול להיות. למו"פים האזוריים דווקא – כי זה גם מתקשר לשדות נגב, וגם מתקשר למגזר הערבי, כי יש שני מו"פים במגזר הערבי בפריפריה – יש שדות נגב.

יש שם טבלה שמראה את העלייה בהשקעה שלנו במימון הפעילות של המו"פים האלה, מ-36 מיליון ב-2016 ל-42 מיליון ב-2017, לכמעט 50 מיליון ב-2018. שמחתי לקבל לפני שלושה שבועות אות – לא יודע איך לקרוא לו – יקיר מו"פ קריית שמונה, מו"פ הגליל העליון, יחד עם שר האוצר היינו שם, כי המו"פ הזה הוא גם הגדול ביותר כרגע בישראל, גם מבחינת ההיקף הכספי וגם מבחינת הפעילות.

אומר לכם כאן מה שאמרתי שם: שיתוף פעולה מרהיב בין עיירת פיתוח על גבולה הצפוני של ישראל, בין הקיבוצים והמושבים והאוכלוסייה הלא יהודית שנמצאת מסביב לקריית שמונה – באמת ישראל במיטבה, ואני מאוד שמח.

זה גרף חביב עליי, התמונות האלה – לא כי אני מופיע בהן, אלא כי הם מביאים לידי ביטוי את מה שמתחולל בעולם כלפינו, והיושב-ראש הזכיר את ביקורו של ראש ממשלת הודו. אני לא זוכר אם הייתי פה לפני ביקורי בהודו או אחריו – נדמה לי שאחרי; הייתי פה בינואר שנה זו, וביקרתי בהודו עם חבר הכנסת פרי, עם חברת הכנסת רוזין וגם חבר הכנסת וקנין – זה באמת היה מסע כומתה, היינו שם מבוקר עד לילה בפגישות במכוני מחקר, באוניברסיטאות. כמובן, חתמנו על הסכם עם שר המדע ההודי. הנה, הוא נמצא בצד ימין של התמונה. התמונה המרכזית היא הסכם נוסף עם סין; לא הראשון – וארצות הברית של אמריקה, ביפן, שרת המדע והתרבות של איטליה שמתארחת – דווקא זו תמונה מירושלים; כל שאר התמונות מחוץ למדינת ישראל. הביקור של ראש ממשלת הודו מביא לידי ביטוי את הדבר הבא.

שימו לב - אלה הסכמים הבילטרליים, נכון להיום, ההסכמים הבילטרליים שישראל חתומה עליהם. אתם רואים כמעט את כל יבשות העולם. יש לנו פה כמובן הסכמים חדשים, רק מהזמן האחרון. אגב, גם הודו, זה לא כתוב שם – חדש, אבל זה מזכר הבנות חדש שנחתם בהודו על בסיס הסכמים קודמים. ההסכם עם סלובקיה, עם ארגנטינה, שנחתם טראנס אטלנטי, החתם שנחתם ביוון בזמן ביקורו של ראש הממשלה בוועידה משותפת אזורית – ישראל-יוון-קפריסין. יש משמעויות רבות לוועידה הזאת מהרבה מאוד היבטים וגם מהיבט המדע והטכנולוגיה. יש הסכם חדש עם סלובניה. אנחנו מתכוונים כמדיניות לחדור במחצית השנייה – לא נספיק כל כך, לצערי. אני אומר לכם – ההזמנות הן רבות. בזמן ביקורו של ראש ממשלת הודו נולדה ההזמנה לביקור נוסף. הייתי בהודו, מזמינים את ראש הממשלה ושרים נוספים לביקור שם כדי להעצים את מה שכבר החל – שיתוף פעולה בתחום החלל. אני לא יודע אם אתם יודעים – הודו היא מעצמת חלל. יש בוליווד, מצד אחד – תרבות גדולה מאוד, אבל מהצד השני מעצמת חלל. רבים מן השיגורים בשנים האחרונות, כולל שיגורים של ננו לוויינים שלנו, מבוצעים מהודו. אנחנו משתפים מהטכנולוגיות שלנו, מהיכולות שלהם. זה סיפור הצלחה כביר, פשוט כביר. במדיניות נקיים את זה – רק לא ברור עדיין מתי – באמריקה הלטינית. ההזמנות מארגנטינה, ברזיל וקולומביה בתוקפן. ביקור שלי לא נקבע עדיין, אבל נתאם את הביקור בהמשך. אתם רואים – קולומביה וברזיל הן כאן; ארגנטינה לא כאן, כי חתמנו בזמן כנס השגרירים השנתי שקיימתי ביפו לפני כמה חודשים. אוסטרליה – ההזמנה כבר קיימת – גם זה צריך לתאם. במקרה של אפריקה היכולות שלנו הן כבירות, עוזרים למדינות אפריקה בתחומים רבים - כידוע לכם, לא מעכשיו אלא שנים ארוכות, וגם בתחומי המדע והטכנולוגיה אנחנו רוצים להביא את זה לידי ביטוי.

ארגונים מדעיים בין-לאומיים שישראל שותפה להם – אתם רואים את סרן, ששם ביקרתי בז'נבה לביקור בזק לפני כמה חודשים, ססמי, שנפתח, נדמה לי, במחצית מאי בירדן. המנכ"ל היה שם, אני הייתי אמור להיות שם, וביטלתי את הגעתי בשל הודעה חצופה של ממשלת ירדן על פיגוע טרור שהתקיים בירושלים 48 שעות קודם לכן, וישראל הואשמה בדבר שאני לא יכול לקבל. אני מאוד מעריך אגב, את השלום שיש בינינו לבין ירדן, אבל כאשר מדינה, ידידה ככל האפשר, מוציאה הודעה שקרית, אני לא חלק מהדבר הזה. לכן ביקשתי מהמנכ"ל להיות שם. הוא היה – אם תרצה לספר על ביקורך בססמי. לא יצאנו מהמיזם. אני חושב שהיתה מחאה דיפלומטית ראויה, ולכן המנכ"ל ומשלחת של אנשי מקצוע – ונילי כמובן היתה שם – גם היתה וחתמה בצ'כיה לפני שבוע וחצי על הסכמים. גם צ'כיה היא ידידה גדולה שלנו מאירופה, גם היא בתוך שיתוף הפעולה הזה עם רצון אדיר. אז יש לנו יחסים, אדוני היושב-ראש, בילטרליים, ויש לנו יחסים בתוך ארגונים בין-לאומיים שהם כמובן רבים מאוד.

קידום המחקר והפיתוח – הצגת, אדוני היושב-ראש, את הסוגיה הזאת. אלה תחומי המחקר. אשמח אם בהמשך המנכ"ל והמדען הראשי, אם ירצו בכך ואם הוועדה תרצה בכך, ייתנו סקירה קצרה. יש לכם תחומי המחקר העיקריים – הנדסי, יישומי, חלל, רפואה, תחליפי נפט, טכנולוגיית מים, כימיה, רעידות אדמה, קידום הגיל השלישי, קידום נשים, קידום מיעוטים – כל הדברים האלה בתקציב השיא של 130 מיליון שקלים.

המלגות החדשות האחרונות שהשקנו – בהמשך גם לדיווח שלי בוועדה – היו כאן ששאלו בפעם הקודמת על בריחת המוחות. ובכן, התופעה קיימת, אדוני היושב-ראש. לדאבון הלב, יש פיתויים רבים מאוד, בעיקר בארצות הברית, אני מוכרח לומר, ומטרתנו היא להחזיר את המוחות האלה. אני קיימתי פגישה – נדמה לי בחדר גולדה בשגרירות ישראל בוושינגטון. יש שם חדר על שמה של גולדה מאיר. שם פגשנו עשרות אנשי הייטק, חוקרים ומדענים, שאומרים לנו: אנחנו רוצים לחזור, אבל מרילנד מציעה לנו יותר. חזרנו ארצה, כינסנו ישיבה – אבי, אתה זוכר את הישיבה הזאת. השקנו מלגות חדשות, שמטרתן החזרת מוחות – כרגע הן מתוקצבות 10.5 מיליון שקלים. המלגות הללו ייקראו על שמו של ראש הממשלה יצחק שמיר, שבראש מעיניו וחמש שנים לפיטרתו ציינו בסוף השבוע שעבר – מלגות שמיר, החזרת מוחות. הן המלגות החדשות האחרונות שהשיק משרד המדע. לפניהן היו המלגות ליוצאי אתיופיה הלומדים באוניברסיטאות. זה בעצם שני המסלולים האחרונות שהשקנו. הם גם ישתתפו בטקס שכולכם מוזמנים אליו, הוא כנראה יהיה בחודש ספטמבר או בחודש אוקטובר בבית הנשיא על המדשאה, שבה כל הזוכים במלגות מטעם משרד המדע יוזמנו עם משפחותיהם אל בית נשיא המדינה – אני מקווה שנספיק לעשות את זה על המדשאה; אם לא, נעשה את זה בפנים. אתם מוזמנים לטקס המרהיב לראשונה.

תחום החלל – אתם רואים. גם קיבלתם על זה דיווח ספציפי בישיבה שבה המנכ"ל, אז כמובן גם לגבי הוועדה. אני רוצה לומר משהו לעניין ששאלת, ואני חייב לך תשובה, היושב-ראש. אנחנו סיימנו את עבודתנו. ההמלצות הומלצו. כרגע אנחנו מחכים לדבר אחד בלבד, וזאת החלטה של שר האוצר ואגף תקציבים לגבי המימון של התוכנית שהגיש מנכ"ל המשרד עם מנהל סוכנות החלל אבי בלסברגר והצוות המקצועי שישבו חודשים ארוכים. בעקבות התפוצצות עמוס 6 הוריתי על הקמת הוועדה. ברגע שנקבל אור ירוק – וגם אנחנו צריכים להביא את זה לקבינט. נביא את זה לקבינט רק כאשר נדע שיש לנו כסף. זאת ההחלטה.

בוועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה כוועדת משנה לחלל – גם כתבנו מכתב, גם לשר האוצר, מסקנות הוועדה, שאנחנו אומרים שהדבר הקובע בעניין הזה בנושא התקצוב הוא שאנחנו רואים בנושא של לווייני תקשורת אתגר ורצון לאומי, כי בסופו של דבר לוויין תקשורת בישראל הוא צורך אמתי של המדינה. זה לא רק אקסטרה. מדינת ישראל יכולה להיות במצב של חירום. היא לא יכולה להרשות לעצמה שאין לה לוויין משלה, ולהיות תלויה בחסדיה או בהסכמים עם מדינות אחרות – אנחנו יודעים מה יכול לקרות עם הסכמים בזמנים לא רגילים. לכן בנושא הזה, נבקש התייחסות מיוחדת מהמנכ"ל – לא קיבלנו תשובה עדיין. הפנייה שלנו היתה לאחר הוועדה. גם פירטנו את הסכומים. אני רוצה שתתייחסו לזה, כדי שנוכל גם אחרי הוועדה הזאת שוב לעורר את הדבר הזה. אני חושב שהגיע הזמן, אחרי הפנייה הקודמת- - -

אני מסכים אתך לגמרי. אני אפילו מבקש מכם תמיכה לעניין הזה. כלומר המכתב הזה, הפעילויות שאתם יכולים לקיים ואולי אפילו לזמן לכאן את הגורמים הרלוונטיים, ועדת המדע והטכנולוגיה היא ועדה פרלמנטרית לכל דבר, ואם תזמנו, אני מבקש לשמוע מדוע עד רגע זה – אלא אם כן נשמע היום בשורה אחרת בלשכת שר האוצר, עד רגע זה לא התקבלה החלטה. אני שמח על המכתב שלכם, מברך עליו. אני חושב שזה גיבוי חשוב מאוד של הכנסת – במקרה הזה הוא לא למשרד אלא לתעשיות. קשה לי להבין, אגב, עד רגע זה מדוע לא התקבלה החלטה. יש לנו עוד דברים, כפי שאתם רואים.

המכתב לראש הממשלה ולשר האוצר הוא מ-21 במרס. נחדש את זה.

טוב מאוד. זה של ועדת המשנה.

אנחנו נקבל את זה היום כוועדת המדע.

מצוין. אני מברך על המכתב הזה. אני חושב שהוא טוב.

לסיום, כפי שאמרתי, ב-2-1 באוגוסט, בעזרת השם, ישוגר בהצלחה הלוויין. אם הגורמים המקצועיים ירצו להתייחס – אשמח. פרויקט שלום – אני מאוד בעדו. אם אנחנו מדברים על ונוס ישראל-צרפת, שלום הוא ישראל-איטליה. אגב, גם לאיטליה יש תעשיית חלל מאוד-מאוד מפותחת. גם לעניין זה נצטרך כסף – דבר שלרגע זה אני מודיע לוועדה: אין לנו הכסף. לכן אם האיטלקים לא מקדמים אותו, הם צודקים, משום שבשיטת המאצ'ינג צריך שניים לטנגו הזה.

בזה אני מסיים את סקירתי הדו-שנתית לוועדה. אני רוצה לומר לכם – קודם כל, תודה על הזמן. בי"ת, אני מקווה מאוד שאתם כבר שותפים להבנה שבמשרד המדע והטכנולוגיה – אגב, זה גם שינינו – שמתם לב שהחזרנו את השם לקדמותו, ואנחנו מתואמים עכשיו- - -

בלי שזה יפגע בחלל.

לא, בלי לפגוע בכלל. פשוט בשם של המשרד, מצאתי לנכון להחזיר אותו לקדמותו, כפי שאגב ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. פשוט בדקנו בעולם כולו – ביקשתי מאילנה לעשות בדיקה, האם בעולם יש מיניסטריון שהוא גם אחראי על ה-space. התשובה היתה אפס. אפילו לא מדינה אחת. לכן בכל הכבוד לקודמי השר פרי, שיש לי הערכה גדולה מאוד אליו, ואפילו ידידות – היינו בשני ביקורים בחו"ל יחד – גם בהודו וגם בסין. אני גם אז לא הבנתי מדוע היה צריך להוסיף, אבל כשניתן הדבר בידיי, החזרתי את השם לקדמותו הנכון, sience and technology. בלאו הכי תחום החלל הוא מדע וטכנולוגיה, ולכן זה צריך להיות כך. אז את זה גם עשינו במהלך החצי שנה האחרונה, אבל הדבר היותר חשוב מהשם הוא הפעילות, ואני מקווה מאוד שהוועדה, ובאמצעותה אזרחי ישראל מבינים שבמשרד המדע מתקיימת באמת מהפכה מטורפת – לחיוב אני מתכוון כמובן – בשנתיים האחרונות. תודה.

תודה, אדוני השר. באמת סקירה מרשימה מאוד. אני מחזיק את המצגת שלך. אני יודע שדילגת על הרבה דברים, ביקשנו לקצר כי אנשים רוצים להתייחס, וגם חברי כנסת שממהרים גם למקומות אחרים. תישאר פה עוד – רוצים לשאול שתיים-שלוש שאלות, אבל לפני כן חבר הכנסת חיים ילין ואחריו חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואם ירצו עוד, בבקשה. אחרי זה אתן לך את האפשרות בקצרה, ואז ניתן לעוד דוברים.

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל. אני רוצה להתייחס – קודם כל, זו ברכה שהגעת שמונה פעמים. אין לך מה להסתיר.

יש לי מה לפרסם.

לכן אתה יכול להגיע, אבל תסביר את זה ליתר השרים.

אני חייב לומר לך שכיו"ר ועדה לשעבר אני רואה – אמרתי את זה גם בפעם הקודמת – חשיבות רבה מאוד לפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה. אני אומר את זה כחבר ממשלה. והייתי שמח אם הכנסת היתה יותר מפקחת על הממשלה מאשר מחוקקת את עצמה לדעת. זה ויכוח אחר.

אני לא רוצה להיכנס לזה. שלוש נקודות אני רוצה – אגב, פה בחוברת כתוב משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

זה הודפס לפני.

זה רק מראה כמה זמן לוקח. אני מקווה שהדברים הקטנים האלה באמת לוקחים שנתיים, מאז שאתה בתפקיד, ויתר הדברים ייקחו פחות.

הרבה פחות. אבל זה דוח לביצוע לשנת 2016.

פורסם באפריל, לפני שלושה חודשים.

אתה צודק. אני מקבל לגמרי.

יום המדע. חבר הכנסת מקלב, יושב-ראש הוועדה, נתן לי הכבוד להוביל את החקיקה של יום המדע. החוק לא עבר, נדחה בשלושה חודשים, יש ויכוח בין מה שאני רשמתי שם לבין היום, כלומר בתאריך – מתי זה יהיה – ביום הולדת של אינשטיין או ביום אחר?

מה אתה מציע?

מה שאתה תרצה. אותי מה שמעניין, שיום המדע יהיה יום המדע בכנסת. אני חושב שזה חשוב להביא את הצעירים, גם לתת במה לך כשר על מה שאתה עושה ביום הזה. אני חושב שכל הכנסת צריכה להתגייס לאותו יום, וכל הוועדות צריכות לדון על מדע.

אנחנו עושים את זה.

הרעיון לתת לך עיגון בחקיקה.

חוץ מהיום, חבר הכנסת ילין, יש איזו התלבטות אצלנו – אני מדווח לוועדה – האם אנחנו מביאים את זה כהצעת מחליטים של הממשלה או חקיקה. האמת? מבחינתי גם זה בסדר וגם זה בסדר. אין לי התנגדות.

העיקר שתהיה מסגרת.

בדיוק.

אני רוצה להעלות שתי נקודות מהותיות, שלדעתי אתה צריך להתערב בהן, למרות שאולי זה שייך למשרדים אחרים, אבל זה עוצר את הפיתוח המדעי במדינת ישראל, וגם מבריח מאתנו את הצעירים. המדינה השקיעה כל כך הרבה בהם, והם בסופו של דבר נוסעים לחו"ל כי הרגולציה שונה. אחד זה נושא הרחפנים, שדנו בהם פה. פה נכנס גם משרד הביטחון והתדרים שבעצם הם מונופול עליהם. רוב התעשייה הזאת מבוססת על כך שהמוח הוא ישראלי; הרחפן עצמו, המכונה עצמה היא סינית. אז סינים בנו את המכונה הזאת, שהיא יכולה לעוף בתדר מסוים, שמשרד הביטחון – עכשיו, לא צריך את כל התדר הזה, אבל ברגע שהמוח הישראלי, שצריך להיות בפנים, לא יכול ליישם את הדבר הזה פה בארץ, החברות האלה מועתקות ממדינת ישראל לארצות הברית או למדינות אחרות. זה הרחפנים. קח כדוגמה תעשיין – אמנם זה לא חלל, אבל בדרך. צריך להבין את זה.

הנושא השלישי זה הסטארט אפים של טרנזקציות כלכליות. מי שעוצר את זה, זה דווקא בנק ישראל. לא אף אחד אחר. כל הצעירים שפותחים – אני נחשף אליהם – את הסטארט אפים – אני אומר את המספרים, אל תיפלו – כ-100 חברות שבדקנו, 90 מהם, כולם ישראלים, כולם או בארצות הברית או בקפריסין או בבריטניה. כולם עם הרגולציה שם. למה – במדינת ישראל לא נותנים להם לעבוד. אבל המגוחך זה רשות המסים, שלא יודע איך למסות את אותן טרנזקציות ואותם סטארט אפים. תבין איזה מגוחך. הם דורכים לנו מפה.

עכשיו אתה בא ואתה נותן מענקים, מצד אחד; מצד שני, אין איגום. אין שכל, איך מנהלים את האירוע הזה, שהצעירים יישארו פה. הרי אנחנו נותנים להם חינוך, משקיעים בהם, והתעוזה, דע לך, זה בדנ"א של הישראלים. אי אפשר לקחת את זה מהם.

נכון.

הם לוקחים את זה למקומות אחרים. למה שייקחו את זה ולא ישאירו את זה פה?

לכן אני חושב שחלק מעבודתך כשר – וזה תמיד אמרתי גם כראש רשות – התפקיד לי, מעבר לקביעת מדיניות, זה להיות האינסטלטור, שמוציא את כל החסימות כדי שהמנהלים יוכלו לרוץ. תוציא את החסימות הבירוקרטיות האלה כדי שהמדענים יישארו פה ויוכלו להמשיך לפתח – גם הצעירים הסטארט אפיסטים, שיש להם אפשרות להיות משהו אחר לגמרי, ולקדם את מדינת ישראל. אם תצליח לעשות את זה, תקבל – זה דיונים שהיו פה. אני לא המצאתי כלום. אנחנו שמענו, למדנו מהם. אם תצליח לעשות את זה, תמצא פה שיתוף פעולה בלתי רגיל של כולנו.

תודה רבה, חבר הכנסת חיים ילין. הוא באמת משקף דיונים רבים ועם כאב לב, שאנחנו נחשפים בוועדה שלנו, שאנחנו רואים אותו מפתח ישראלי, שהוא יושב בארץ, ואחרי שיש לו פיתוח, להעלות אותו לאוויר, לצאת אתו – לוקח לו חודשים רבים. כשהוא עובר כמות שהוא לארצות הברית, יש לו הפיתוח. הוא מייד מעלה אותו, ולא צריך ועדות ביטחוניות כאלה ואחרות, שמטבע הדברים מנסות לבדוק בכל פיתוח מה יש, מה ההשלכות לגבי מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, הפיתוח של מדינת ישראל, מאיפה זה נלקח, חלק מהפיקוח הזה, ובנושאים שהם טריוויאליים כמעט – נושא רחפנים – דוגמה אחת שהועלתה בוועדה, איך אותו מפתח בארצות הברית מייד יכול ליישם את זה, והזמן הוא ממד קריטי היום בפיתוחים הטכנולוגיים.

שאענה?

בסוף. הסיכום – ההתייחסויות שלך בסוף נרשמות בדברים. הציבור שומע וגם מקבל וגם עוקב אחר הדברים. הוא התנצל מראש, שיש לו בוועדת הפנים נושא שהוא מעלה אותו בשעה 12:00, אז הוא היה חייב להיות. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

תודה לכבוד היושב-ראש על הדיון ותודה על השר. ניסינו לקשר את הדיון הזה גם ליום המיוחד לשפה הערבית מחר, גם מבחינת עידוד המחקר בקרב מדענים ערבים וגם בכל הקשור להשקעת המשרד בעבודת המחקר והמדע בישובים הערבים. בין הנוכחים אני רואה את מנכ"ל אגודת הגליל, שמנהל מו"פ אחד מהשניים שקיימים בחברה. אני מקווה שיהיה לנו גם זמן לשמוע אותו. אני רואה גם את עו"ד עבאס עבאס מאגודת אל-מנארה, שמקדמת אנשים עם מוגבלויות, לרבות בתחום הזה של מדע וטכנולוגיה.

כהערת אגב – אני מסתכל על החוברת, ואני לא רואה אף מילה אחת בערבית. אשמח אם נוכל לפתח מנהג, ולו תקציר מנהלים מהשר או המנכ"ל, לשלב את השפה הערבית בתוך הפעילות והפרסומים של המשרד – כמובן שזה יהיה צעד מבורך.

כבוד השר, אני מרגיש את הפתיחות שאתה מדבר עליה, ואת הרצון גם שלך אבל גם שלנו, להשאיר את הסוגיות הפוליטיות בצד, כי הן לא כל כך רלוונטיות לעיסוק שלנו ולרצון שלנו לקדם את הפעילות המדעית ואת החינוך המדעי, ואני בהחלט מברך על כך. לדעתי, התחלנו בדיאלוג מאוד חשוב לקידום הנושאים האלה, וגם בשיחות שהיו לי עם פעילים בחברה הערבית, הם גם הצביעו על מגמת שיפור בשנים האחרונות, אבל אני מבין שעדיין יש תחומים שיש לנו רצון לקדם אותם – גם בפעילות של המו"פ, גם מבחינת הפריסה של התוכניות, לרבות במה שקשור לפעילות בקרב אנשים עם מוגבלויות. אני חושב שבדיון כזה לא נוכל להיכנס לפרטי-פרטים, אבל אני לוקח את הדיון הזה כדי להמשיך את הדיאלוג גם אתך, גם עם מנכ"ל המשרד, כדי שנוכל לקדם את הנושאים האלה, לרבות הנושאים שיעלו היום בדיון. תודה רבה.

חבר הכנסת ג'בארין, בזמן שדיברת ביקשתי מאריק שיעלה את הגרף הזה. זה אחד השקפים שהכנו לכם, והנה הגידול – אגב, בהתאמה, כפי שדיברנו בתחילת הישיבה. הגידול של המשרד, של פעילויות מדע וקהילה הן בהתאמה גם למגזר הלא יהודי. אתם יכולים לראות את התקציבים – צפי, 42 מיליון שקלים. כמובן, עשינו פה סיכום של כלל הפעילויות שלנו. תראו את הזינוק בין 2016 ל-2017. הזינוק הזה הוא תוצאה ישירה של הגדלת תקציב המשרד. כולם נהנים מהגדלת תקציב המשרד, ואנחנו מגדילים בהתאמה את נפח הפעילויות, את מספר המשתתפים, וכמובן, בלי שום הבחנה בין המגזרים ברחבי הארץ.

אגב, אני חייב לומר לך גם כיושב-ראש מחשב לכל ילד. כשהייתי יושב-ראש מחשב לכל ילד, אתה יכול לבדוק כמה מחשבים וטאבלטים חולקו במגזר הערבי.

יש הערכה לגבי ה-33 מיליון שמושקעים היום בחברה הערבית, כמה סך הכול תקציב המשרד?

כפי שהוצג פה, 480 מיליון שקלים.

ב-2017 זה פחות אפילו.

אני אומר, החלק של החברה הערבית מתוך כלל התקציב.

יש דברים שזה לא מחולק לפי מגזר. למשל, יש תוכניות מחקר. תלוי מי עומד מאחוריהן.

אגף מדע וקהילה – יש לה תקציב למו"פים; שני מו"פים שגם מתוקצבים, ותקציבם הולך וגדל. כלומר אתה צריך להכניס גם את זה. אבי, זה פחות או יותר ביחס לאוכלוסייה.

תודה על הדברים.

העיקרון הוא שאני מניח שהמשרד מקבל את הגישה הזו שאומרת שכל השקעה בחברה אמורה לקחת באופן פרופורציונלי- - -

הנה, אריק כבר העלה את הגרף הבא. אתה רואה שב-2014 – המשרד לא היה תחת שליטת הליכוד – קיבלתם 17% באופן יחסי. 2015 זה כבר משתפר, אבל תראה מה קורה ב-2017 וב-2018, בעצם שיא של כל הזמנים, 26%. זה יותר מהמשקל היחסי באוכלוסייה – 21.

אני רוצה לציין את הפעילות שנעשית לגבי מדענים צעירים. ראינו את זה בתחרות שהיתה, והיה מתן פרסים. דווקא ב-2015 היו יותר במגזר הערבי. ב-2016 אני בעצמי בדקתי וראיתי שפחות, אבל בהנחה שגם. כמו בכל מגזר, לפעמים זה פחות – זה לא דבר שבוחנים לפי מגזר אלא לפי התבחינים, אבל כן יש לציין שבלטו בעניין הזה, ואני חושב שמאמץ גם בקרב הבנות במגזר הערבי, שראינו מדעניות צעירות מהמגזר הערבי, שהיו שם – ועוד דברים מרשימים שהראו שחשבו על הבסיס הזה.

וגם המעורבות בדוכיפת. זה לא רק מדעניות העתיד. כל זה, זה עוד תוספת. זה רק מדע וקהילה. תוסיף את התקצוב למו"פים, את מדעניות לעתיד ואת דוכיפת.

צריך לציין – אנחנו עכשיו לא משחזרים את התחרות, אבל חברות גדולות כמו אינטל וכדומה לוקחות את הפלטפורמה של הפרסים האלה בניסיון לפתח את זה, וזה בשיתוף פעולה למשהו הרבה יותר מסחרי וישים. חלק מהפרסים לתחרות שהיו שם, שזכו הצעירים האלה במחשבה של פיתוחי עתיד של אותן חברות ענק שמתעניינות בפיתוחים האלה. זה לא רק נסיעה של נסיעה לארצות הברית כפרס, נסיעה לקיטנה באירופה, לשוויץ, זה לא רק זה אלא הרבה מעבר לכך, ומעבר לעידוד שיש בכל המגזרים, כולל המגזר הערבי, אנחנו נמצאים ביום הזה שאנחנו גם מציינים את השפה, אנחנו בסך הכול מציינים גם את הפעילות, ותודה רבה מראש על הפעילות של מחר.

אני שמח שהשר הביע הבנה לצורך.

אני אבקש מאגף מדע וקהילה, מאבי ענתי, מהמדען הראשי, לעשות סקירה קצרה, תקציר מנהלים בערבית שיחולק – אתם רוצים רק לחברי הכנסת? תפיצו את זה באתר משרד המדע.

חבר הכנסת ג'בארין וחבר הכנסת גנאים, המילים שאני יודע בערבית הן לא מתוך שלמדתי את השפה הערבית אלא מתוך שהסבים והסבתות שלנו דיברו ערבית שוטף. לא זו אף זו – כשרצו שלא נבין, דיברו ערבית. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה. ראשית אני מברך על קיום הדיון, כבוד השר. גם בשטח אנחנו שומעים שיש שינוי ויש שיפור. נכון, יש תחומים שחייבים להשקיע יותר בחוקרים הערבים, ביוזמות טכנולוגיות מדעיות בחברה הערבית. אנחנו חיים בעידן הטכנולוגיה, בעידן ההי טק, בעידן המדע. הקדמה של כל חברה נמדדת בסוף התחומים האלה. נכון, אני כאיש חינוך חושב שאי-אפשר בלי עולם הערכים, כי בסוף אנחנו לא מכונות אלא בני אדם.

אני רוצה לומר רק שצריך להשקיע יותר בחינוך הטכנולוגי מגיל צעיר, כדי לגלות את החוקר של העתיד מגיל מוקדם וכדי לתמוך בו ולתת לו את כל הכלים כדי שיתפתח.

אין לי מה להוסיף על מה שאמר חברי יוסף ג'בארין, רק הערה בקשר לשפה – כבוד השר, כולם יודעים שהשפה הערבית בימי הביניים, כשהיו ימי חושך באירופה, היתה שפת הקדמה והתרבות בכל העולם, ועד היום יש מושגים ויש מילים של חומרים ושל כלים שהם באנגלית, נכון, או בלטינית או בגרמנית, אבל המקור שלהן הוא עדיין בערבית, כי היתה כאמור שפת התרבות והמדע בימים האלה. תודה.

על זה נותר להגיד: ואללה. זה נכון. חבר הכנסת גנאים, אני למדתי ערבית מכיתה ד' עד סוף כיתה ח'. היתה סדרה, ג'ארק אריבק, נדמה לי, ובכיתה ז'-ח' כבר בלי הסדרה, אלא רק דרך המורה, ומאוד נהניתי. זה היה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב.

מר יהודה קונפורטס, בבקשה.

שאלת הבהרה: האוריינות הדיגיטלית שדיברת עליה, זה מחליף את להב"ה? זה חלק ממנה? כי להב"ה בזמנו, היו עליות וירידות.

ועוד לפני שתענה – שאלה נוספת, בבקשה.

גלעד פורטונה, מרכז שמואל נאמן. לא התייחסת בכלל למו"פ – זה לא הופיע בסקירה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה תענה על שתי השאלות האלה בקצרה.

ועוד הערה אחת: מנהל אגודת הגליל נמצא פה. אנחנו עשינו עליהם עבודה, ומצאנו שהמקום ראוי לגידול הרבה יותר גדול. אני מאוד ממליץ להגדיל את התקציבים שם.

אני רוצה אולי להתחיל מהשאלה האחרונה שנשאלה, לגבי שני המו"פים במגזר הערבי – אחד שפרעם ואחד בכפר קרעא. בשני המו"פים האלה המשרד הקצה בשנה האחרונה רצועה של 2 מיליון ₪, שהם אך ורק לטובת המו"פים האלה, נגזר מחוץ לתחרות התקנה של התמיכה במו"פים, כלומר יש פה הקצאה של 2 מיליון ש"ח לשני המו"פים הללו, שהם מעבר לתקנה התחרותית. יש פה בשורה לכיוון המו"פים הללו, ואני רוצה לומר בכלל בעניין המו"פים – בשנה האחרונה, כפי שצוין על-ידי השר, אנחנו הקצינו והעברנו תקציבים בשיא של כל הזמנים לכלל המו"פים, ובכלל זה המו"פים במגזר הערבי. מקווים להמשיך את המגמה הזאת – יושבת פה גם נציגת משרד האוצר – גם בשנה הבאה, של עלייה מתמדת בתקציב המו"פים במגזר הערבי ובכלל במרכזי המחקר והפיתוח. זה לעניין המו"פים.

לעניין האוריינות הדיגיטלית – התשובה לשאלה היא: לא מחליף. אנחנו ממשיכים בכל אותם 30 סניפים שפועלים בהם היום בצורה טובה מאוד, כפי שצוין פה על-ידי השר. פעילים מאוד, מצמצמים פערים דיגיטליים בחברה לאוכלוסיות מוחלשות, מבוגרים, מוגבלים וכל אוכלוסיות אחרות או בעלי מוגבלויות נהנים שם משירותים ובחינם בכל רחבי הארץ ובעיקר בפריפריה.

אבל החלטנו שזה לא מספיק. 30 הסניפים הללו לא מספיק. לכן הנחה השר להרחיב את השירות הזה. הוצאנו כבר מכרז – הוא התפרסם בשבוע שעבר, מתוך מגמה להרחיב את השירות החשוב הזה במקסימום התקציב שאנחנו יכולים, בעוד 15 מיליון שקל בנוסף ל-30 מיליון שקל שמוקצים היום לנושא להב"ה. כפי שנאמר, הכוונה שלנו היא למקם עוד שבעה סניפים, ובנוסף חמש תחנות ניידות, שישרתו ישובים מבודדים, ישובים קטנים שאין הצדקה אולי להקים שם סניף עצמאי, ולתת שירות בכל רחבי הארץ, גם למקומות שהיום אין בכלל נגישות ואוריינות דיגיטלית לאותן אוכלוסיות שנמצאות בישובים הללו. זאת התוכנית.

אם לא המשרד עושה את זה, זה גורמי חוץ שזכו במכרז.

בהחלט. המשרד לא עושה את זה על-ידי עובדי מדינה. המשרד אחראי על זה, מפרסם את זה, קובע את הקריטריונים, קובע את תוכניות הלימודים, קובע את הכשרות המדריכים, קובע את כל מה שצריך לקבוע במכרז, ובסוף ספק חיצוני.

לגבי הנושא של לוויינות התקשורת – הנושא הזה הוא חשוב ביותר. השר מינה ועדה בראשותי, בהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת, בהשתתפות מנהל מערכת הטילים של משרד הביטחון והלוויינות במשרד הביטחון, בהשתתפות מדענים ראשיים, מנהלים מדעיים, פרופסורים מהאקדמיה, בהשתתפות המל"ל. עשינו מספיק דיונים, לדעתי, באוצר, והצגנו את זה גם, כפי שנאמר פה, בוועדת המדע, גם בוועדת המשנה של המדע. קיבלנו ברכות על התוכנית, על ההצעה שהוצעה. עשינו מספר דיונים באוצר. אנחנו חושבים, ואנו מגובים בעניין הזה על-ידי כלל משתתפי הוועדה וגם על-ידי גורמים נוספים, שההצעה היא הצעה מצוינת. צריך לתמוך בה כספית, ואני מקווה שזה יקרה, וזה חייב לקרות, כי התוכנית דיברה על תקופה של 12 שנים, שלושה לוויינים. אנחנו אומרים: בואו נתחיל עם הלוויין הראשון, ואז נראה מה קורה הלאה. אני מקווה, כפי שנאמר פה על-ידי השר – יש היום דיון בראשותו של שר המדע, שר האוצר על-מנת גם לדבר על הנושאים האלה.

לגבי המגזר הערבי, נכנסה לפה ד"ר סקי, וביקשה לעדכן – מנהלת מדעית בתחום מדעי הרוח במשרד – על מחקרים שנעשים גם במגזר, באוכלוסייה הערבית, לפיתוח האוכלוסייה הערבית, לקידומה. ואם כבר מדברים על מנהלים מדעיים, משרד המדע הרחיב לאחרונה את כל המנהלים המדעיים שיש ברשותו, כך שהכלי הזה היום הורחב. יושבת פה הד"ר שרון גור, יושב פה הד"ר משה בן-ששון מאיכות הסביבה, כך שהמשרד היום מלא במנהלים במדעיים בכל התחומים המדעיים הרלוונטיים בתחום כוח אדם. הוא יודע לתת מענה לכל תחום ותחום מחקרי.

תודה, אדוני המנכ"ל. גם ברכות והוקרה על כל מה שאתם עושים. גם הזדמנות לך, כפי שהזכיר זאת השר. בבקשה, עפר דורון.

כבוד השר, כבוד היושב-ראש, חברי כנסת. אני מנהל מבת חלל, מפעל הלוויינים בתעשייה האווירית. אני מאוד שמח על הפעילות שהתבצעה בחודשים שלאחר התפוצצות המשגר עמוס 6, שהיתה ממוקדת ומהירה, והובילה לסיכום שמאפשר לישראל להמשיך לקיים תוכנית לוויינות תקשורת לאומית מתוך הבנת החשיבות הלאומית האסטרטגית, כפי שעושה כל מדינה ברת יכולת לוויינית בעולם, עם תמיכה ממשלתית גדולה, שמאפשרת לקיים את הנושא הזה.

לצערי, מאז סוף דצמבר, אז פרסמה הוועדה את מסקנותיה, ועד עכשיו, חלפו שבעה חודשים, והלוויינים ממשיכים להסתובב סביב העולם. הם לא עוצרים, והם לא מחכים לממשלת ישראל. הלוויין החליפי, שהחליף את עמוס 6 בהחכרה, עליו משלמת חלל תקשורת הרבה מאוד כסף. ומכיוון שלא נראה באופק פתרון, להערכתי בימים הקרובים ייצא מכרז בין-לאומי ללוויין התקשורת עמוס 8, שיחליף אותו, ובמכרז הבין-לאומי הזה יזכה, אני מניח, אחת החברות הבין-לאומיות, שעם תמיכת הממשלה הגדולה והיתרונות לגודל, תוכל לעמוד בלוחות הזמנים הקצרים ובתקציבים הדלים.

בזה עומד להיסתם הגולל על יכולת ישראל בלוויינות תקשורת. אני אומר את הדברים באופן הכי ברור שאפשר. אנחנו הבנו את המצב, החלנו בשבועות האחרונות לפזר את הצוותים שעמלו על התכן של עמוס 8, ואני מעריך שבתקופה המאוד קרובה נעצור את כלל הפעילות בנושא הזה. פעילויות הרכש שהתחלנו, כבר עצרנו בנושא.

תודה. הדברים ברורים. אמרנו – אנחנו רואים את זה כצורך לאומי, אנחנו צריכים את זה כעדיפות לאומית. גם הסכומים לא בשמיים; אלה סכומים פחותים ממדינות אחרות שעוזרות בנושאים האלה, שהן עצמן מתחרות, שלנו בעניין הזה, הן מתחרות, אבל מקבלות עזרה ממשלתית. בבקשה, אדוני השר.

אני מאוד רוצה להתחבר לדבריו של עפר. אני הגדרתי מסגרת זמן לקיום הפעילות של הוועדה. הוועדה עמדה במסגרת הזמן. היא הגישה לי את המסקנות, כפי שדיברנו, פחות משלושה חודשים לאחר שהקמתי אותה, וההקמה היתה מאוד-מאוד סמוך להתפוצצות של עמוס 6, שהיא טרגדיה איומה, שאינה תלויה בתעשיות הישראליות. יש להבין את זה. לא בלוויין עצמו כמובן ולא בכן השיגור. כל אחד יודע בדיוק על מה אני מדבר, איפה היה השיגור ועל-ידי איזו חברה התבצע השיגור.

לדברים של עפר, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים. אנחנו יודעים מה התעשיות צריכות, אנחנו יודעים מה מדינת ישראל צריכה, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים כדי לקיים פה באמת תקשורת זמינה ומהירה – אני מדבר על אינטרנט, אני מדבר גם על תקשורת לוויינים מכל סוג שהוא, שתיתן מענה גם לצרכים האזרחיים של ישראל וגם לצורכי הביטחון של ישראל.

לדאבון הלב, עד רגע זה – ודאי נשמע את עמדת משרד האוצר – לא קיבלנו עמדה ולא קיבלנו תשובה לגבי העניין הזה.

בקצרה, עו"ד עבאס עבאס, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. שלום רב, כבוד השר. אני עו"ד עבאס עבאס. כפי שאתם יכולים לראות, אני אדם לקוי ראייה, ובזכות הטכנולוגיה הצלחתי להגיע להרבה הישגים – גם אקדמיים, וגם להיות יזם חברתי, ואפילו היום גם עסקי, כדי לקדם כל מיני פרויקטים. אני רוצה לספר לכם בקצרה, ואז אפנה בשאלה לשר – מבחינתי, נגישות המידע היא קריטית. לשמחתי, בזכות מיזם שקידמנו – קוראים לו ספריית אל-מנארה הבין-לאומית, פיתחנו אפליקציה ואתר אינטרנט, שמגיש מידע לאנשים עם מוגבלות בראייה או בקריאה, על-ידי טכנולוגיה של וידאו טלבוקס. לשמחתנו, הוא היום המיזם הכי גדול במדינות ערב, ולראיה – בתחילת מאי זכינו בפרס הצטיינות מממשלת דובאי על תרומה לשפה הערבית ולקהילת הידע.

מה שאני מבקש לשאול את השר – כמה אתם כמשרד מקדמים את כל הנושא של נגישות המידע, במיוחד לאנשים עם מוגבלות, שזה תחום מאוד חשוב. אגב, יש תקנות מחייבות – תקנות נגישות השירות, סעיף 35. לצערי, אין עדיין הרבה הטמעה לתקנות הללו. אני חושב שחשוב מאוד לקדם יוזמות בתחום – זה גם מיזם שאנחנו רוצים לקדם – בתחום האפליקציות, שמטרתן קידום הנגישות ושילוב אנשים עם מוגבלות. אנחנו מפתחים אפליקציה שקוראים לה איזי נאז- - -

אם אתה מדבר על התאמות, פיתוח לאומי – הוא נותן את זה. גם השר ודאי יסכם, שבנושא הזה מחקרים יש; הבעיה היא יותר יישומית, והמשרדים הרלוונטיים – אבל תבדקו את זה. בבקשה.

חשוב לנו לפתח גם אפליקציות שיהיו לא רק לאנשים עם מוגבלות אלא גם מותאמות תרבותית מבחינת הסביבה הערבית. לכן חשוב לתמוך בסטארט אפיסטים מהחברה הערבית, ונשמח מאוד אם יוכלו שתהיה פחות בירוקרטיה, כי לעבוד מול משרד ממשלה- - -

לגבי זה אני תומך תמיכה מוחלטת. פחות בירוקרטיה – קיבלת את הסכמתי.

תודה רבה, עו"ד עבאס עבאס. גם דיברנו, שכשמדברים על השפה הערבית, זה לא רק תרגום; תרגום לא נותן את המשמעות, אלא צריך שיהיה מישהו שמבין את השפה התרבותית, הסלנג, המדובר. תרגום, התברר לנו שלא נותן את המענה הנכון, ואני רוצה לציין, עו"ד עבאס עבאס, שגם בדיון האחרון או אחד לפני האחרון שהיה אצלנו בוועדה, ציינו שמתוך בעלי המוגבלויות, העיוורים הם הכי פחות משולבים על אף הכישורים שלהם והיכולות שלהם, במיוחד גם בנושא הטכנולוגי – הם לא יכולים להשתלב, והם האחוז הכי נמוך שמשתלבים מתוך בעלי הצרכים המיוחדים בגלל ההתאמות שלהם.

מיכל, בבקשה.

מיכל גלברט, מאגף התקציבים, משרד האוצר.

ביקשת להתייחס באופן כללי, אבל במיוחד ללווייני התקשורת.

קודם כל, תקציב המשרד גדל באופן מאוד משמעותי בשנים האחרונות. אם הוא עמד לפני שנים בודדות על 150 מיליון שקלים, עכשיו ב-2018 הוא מגיע לתקציב של חצי מיליארד שקל, כלומר השינוי פה מאוד משמעותי.

בתקציב האחרון ניתן גידול של 110 מיליון שקל יחסית לתקציב הקודם, לכלל פעילויות חדשות – גם סל מדע שהוזכר, הרחבה של אהב"ה, המו"פים האזוריים, כלומר באמת פעילות מאוד ענפה, שגדלה מאוד.

אין ספק. אנחנו מברכים על כך.

אני חושבת שאחד התפקידים המרכזיים של משרד המדע והטכנולוגיה הוא נושא של צמצום פערים במדע והטכנולוגיה בחברה. מאוד שמחתי לראות את העלייה בתקציבים שיש למגזר המיעוטים, אבל שוב, בגלל שהתפקיד הוא צמצום פערים, אחד התפקידים של המשרד, הייתי רוצה לראות את האחוז הזה אפילו עולה, כי אם היום האחוז באוכלוסייה, 25% של הצעירים, לדעתנו, יש בכך חשיבות מאוד גדולה, ללכת, והחשיבות של עוד קיטנה או עוד חוג במגזר הערבי לעומת קיטנה או חוג בתל-אביב או ברמת גן, בעצם מה שמדינת ישראל תרוויח, יהיה שונה.

מילה לנושא תקשורת הלוויינים.

לגבי תוכנית החלל. קודם כל, חשוב לומר שתקציב תוכנית החלל עומד על 80 מיליון שקל בשנה הבאה. זה גידול מאוד משמעותי ממה שהיה פה בעבר.

דיברנו על 80, 85 מיליון שקל, שזה צריך להיות כתוכנית חירום.

זה לא בדיוק גידול. מאז ההחלטה של הממשלה להקציב תקציב לסוכנות החלל, התקציב קפוא.

אגיב. יש כאן נכונות של הממשלה עם המשרדים השונים – בכללם גם משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המדע, לשים לפחות את אותו תקציב שהיה על עמוס 6, שזה הלוויין הקודם ששוגר. צריך להבין שהבנייה של הלוויין החדש היא בנייה של לוויין שהוא קטן יותר, בעלויות שהן יותר מצומצמות, ולמרות זאת המשרדים מוכנים לשים אותו היקף תקציבי.

משום מה, מדובר פה על גידול בהיקף התקציבי, למרות שהלוויין הוא קטן יותר, וזה משהו שנמצא בדיונים בין משרד המדע לבין משרד האוצר, כדי להבין את הפערים האלה. כספים שהיו אמורים לחזור מהביטוח עבור שיגור הלוויין- - -

לא ניכנס פה לדיון המקצועי. אני מניח שיש תשובות בעניין הזה, אבל אנחנו מבטאים כאן – העלינו את זה בדיון, והנושא הוא גם ציבורי וגם לאומי. לכן זה צריך לקבל משנה תוקף. כפי שאתם יודעים, בהשקעה שלכם בתקציב משרד המדע והטכנולוגיה, שהמכפיל בהשקעה במשרד המדע הוא גבוה מאוד. השקעה במדענים צעירים כדוגמה, מביאה – המכפיל הוא גבוה, ואתם אנשים מקצועיים, יודעים את זה. גם בנושא הזה רואים בו נושא לאומי אבל גם נושא ציבורי, וגם החשיבות הגדולה מאוד.

המנכ"ל, משפט.

סוגיית הביטוח נבחנת. אם יתקבלו כספים מהביטוח, כמובן שהם יירדו מסך כל העלות שיש בקשה ללוויין – זה דבר אחד. מדובר על 100 מיליון שקל.

יש ספק?

יש מצב שהכסף הזה יתקבל מהביטוח בסכום של כ-100 מיליון.

דיברת על כך שכל המשרדים מוכנים לשלם אותו סכום ששילמו עבור עמוס 6, אבל האם האוצר מוכן לשלם אותו סכום שהוא שילם – זו השאלה.

נקבל את התשובות הללו. בכר עואודה, מנהל המו"פ בגליל, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להודות לצוות המקצועי של משרד המדע ותנאי ראש מחלקת מדע וקהילה, וענת, שמלווים אותנו המון זמן. כמובן, למנכ"ל שביקר אצלנו, המדען הראשי, כבוד השר, שנפגשתי אתו. אני חושב שיש התרחבות של פעילות המשרד. הפעילות מבורכת. התקציב גדל, בחמש השנים האחרונות אנחנו עדים לכך.

אני רוצה לשים את הדגש על כמה דברים שאני חושב שראוי להתייחס אליהם. אמנם התקציב גדל, אבל אין התעמקות בדברים שאנחנו עושים. משרד המדע מכסה יותר שטחים, יותר מקומות, אבל הוא לא מייצב מקומות שקיימים באופן רציני.

תרשה לי להתייחס לנושא של המו"פ ומרכזי המחקר הערביים.

ב-12:30 צריכים לסיים – יש ועדה אחרת, והשר גם צריך לסכם, אני צריך לומר מילה, אז תנסה- - -

אז נכון, קיבלנו קצת יותר כסף השנה, אבל זה כסף שנאבקנו עליו חמש שנים, עד שבא משרד האוצר וראה במו עיניו, אמר שזה המקום הכי יפה בחברה הערבית, ושכאן יש פוטנציאל. הוגשה תוכנית מקיפה של כל אזורי הגליל, עם שמואל נאמן, ועל בסיס התוכנית הזו נאמר שאולי צריך להשקיע בנו, להכיר בנו כמרכז מו"פ אזורי מרכזי בגליל.

התוכנית הוגשה על 5 מיליון שקל. בדיונים אולי, פלוס מינוס, ירד ל-4 מיליון שקל. בסוף מה שקיבלנו זה 2 מיליון שקל ל-2 מו"פים שאנחנו צריכים להתחרות עליהם. נכון, זה נותן לנו אוויר, אבל זה לא מקדם אותנו למקום שאנחנו רוצים לתרום לחברה, ואני מדבר על אגודת הגליל לפחות, שהקימה עד עכשיו שבעה סטארט אפים – אחד מהם זה חברת אינזימוטק, שהונפקה בנאסד"ק ב-650 מיליון דולר. התרומה שלנו לחברה ולמדינה היא כל כך גדולה, ומה שאנחנו מבקשים הוא קטן. הפוטנציאל קיים, אבל אנחנו לא מבקשים- - -

יש לכם היכולות – אני אשקף את דבריך – יש לכם פוטנציאל, וגם באופן מעשי, וגידול התקציב, לא בדברים דרמטיים, יכול לשנות את כל פני התמונה, מה שאתם מסוגלים לעשות.

דיבר כבוד השר על 15 תלמידים שעושים פעילות חינוכית במשרד המדע. אגודת הגליל לבד עושה בחברה הערבית 5,000 כל שנה. 5,000 תלמידים עוברים פעילות מדעית, לא בקיטנות.

זה מספר מרשים.

אנחנו נציג למשרד המדע, שעושים את זה לפעילות יזמית חברתית, 5,000 תלמידים כבר מ-98', עם קשיים תקציביים וכספיים אדירים. מה שאני מבקש, אם רוצים לקדם את הפריפריה בחברה הערבית, להתייחס אלינו כמרכז שראוי לפעילות מיוחדת, ויש תוכנית שהוגשה.

תודה. 60 שניות מד"ר אביטל ביר, בבקשה.

שלום. רציתי רק להכניס לתודעת המשרד גם את הנושא של מחקרים קליניים בישראל. מחקרים קליניים – אגב, חוצי מגזרים, חוצי אוכלוסיות, מכניס טכנולוגיות חדשות, תרופות חדשות ומנוף צמיחה כלכלי מאוד משמעותי. זה נושא שנדון בכמה משרדים, ואני חושבת שחשוב לציין אותו כסוגיה מאוד חשובה בישראל. בעולם – אנחנו יודעים שיש רגולציה לא פשוטה בישראל, אבל אנחנו עדיין במקום מאוד מרכזי בעולם בכלל.

תודה. כבוד השר.

קודם כל, אני מודה לכם על הדיון המרתק הזה והחשוב. כל ההערות שהושמעו פה, כפי שהיה, אדוני היושב-ראש, בישיבות קודמות, תבואנה לידי ביטוי בפעילויות שהמשרד יעשה או בהצעות שהיו פה – גם לגבי השפה הערבית, גם לגבי עניין נגישות השירות, לפי החוק, כפי שצריך להיות. נעשה את כל הדברים הללו, נרכז אותם, ונקדם את כל ההערות.

לגבי הדברים הנוספים שהעירו פה חלק מחברי הכנסת, בקצרה, למרות שהם לא נמצאים – לגבי רחפנים, אכן זו טכנולוגיה מתקדמת מאוד-מאוד, עם פיתוחים יוצאים מגדר הרגיל שמתקיימים בישראל. בישראל יש רגישויות, כידוע לכם, שאין במדינות אחרות. מה לעשות. זו המציאות שהאזור כופה עלינו. יש דברים רגישים, שלא המקום לפרט אותם, ובאמת בעניין זה משרד הביטחון וגורמי ביטחון אחרים אמונים עליהם ומובילים אותם, ואנחנו, ככל שאנו יכולים, משתלבים במו"פ, במחקר ופיתוח אבל לא בעניין זה. לכן הכתובת היא משרד הביטחון.

לגבי תמיכה בסטארט אפים שאתה ציינת, התמיכה בסטארט אפים ישירות – הכתובת היא רשות החדשנות, שבמשרד הכלכלה. אנחנו יכולים וגם תומכים בתקציבי שיא של כל הזמנים במרכזי המחקר והפיתוח.

לגבי לווייני תקשורת והסכומים שהוצגו על-ידי משרד האוצר, יופי – 80 מיליון זה הפעילות השוטפת של סוכנות החלל. אנחנו מדברים טרגדיה ספציפית שהתרחשה עם שיגורו או חוסר שיגורו של הלוויין עמוס 6. לכן נדרש טיפול מיוחד. אתן דוגמה קטנה – לדאבון הלב, צינור של קצא"א התפוצץ בסמוך לעברונה. לא אמרו: זה התקציב השוטף – אני הייתי אז סגן השר הממונה על הגנת הסביבה. הבאנו תקציב נוסף של 17 מיליון שקל, שמשקם את שמורת עברונה, החלטנו על פתיחת חוף קצא"א לציבור. אני שמח שהוא נפתח בשבוע שעבר על-ידי אחרים, אבל זה הוחלט אז, כלומר לא כל דבר הוא בתוך השוטף; יש דברים שאינם בין השוטף.

דבר חדש שאנחנו עומדים להשיק אצל המדען הראשי. בשנה-שנתיים האחרונות יש גם קריאת תיגר על הזיקה שבין העם היהודי לבין ארצו ההיסטורית. אני חושב שבמסגרת - וזאת המדיניות שביקשתי מהמדען הראשי לעשות ומהמנכ"ל. למשל, אם אנחנו משיקים מחקר בנושא מורשת ירושלים בתחום הארכיאולוגיה כדי לבטל באופן מדעי ומקצועי את היוזמות ההזויות, כפי שהיתה היוזמה לפני שלושה ימים באונסק"ו לגבי מערת המכפלה, כי לדברים האלה צריכים גם הוכחות חותכות וברורות, אם מישהו לא מבין, כאשר הוא קורא את ספר הספרים.

אני בכלל, אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, חושב שהגיע הזמן שהממשלה והכנסת יקיימו דיון נוקב ויסודי בשאלת ההתנתקות מארגון אונסק"ו. הארגון הזה הפך לארגון אנטי ישראלי מובהק, אנטי יהודי מובהק. הם יחזרו שוב ושוב על הבדיות והשקרים שלהם, ואנחנו צריכים לשים לזה קץ, והמלצתי, פשוט לנתק מגע מהארגון הזה.

לגבי שאר הדברים, ודאי ראיתם את הפעילות, ואני שמח על הפידבקים החיוביים גם מהמגזר הלא יהודי, ודאי מהמגזר היהודי על המהפכה שמתקיימת במגזר המדע בשנתיים האחרונות.

תודה, אדוני השר. אנחנו חייבים כבר למיקי זוהר, שאמור לנהל ועדה אחרת.

תודה על הסקירה המאלפת, אדוני השר. הכושר הרטורי שלך משתלב עם התוכן הרב שאתה משיק. אני גם מתנצל בפני חברת הכנסת בוקר שלא הצלחנו לשמוע את דבריך, אבל בטח מיקי ייתן לה בוועדה שלו...

ודאי שהדוברים שיקפו פה גם הערכה וגם נושאים על סדר-היום כמו הנושאים של הפערים החברתיים, נושאים חשובים מאוד. צריך לשים על זה דגש, הנושאים של הבירוקרטיה למדענים צעירים, שבשלב המעשים משקיעים הרבה, ואנחנו צריכים אחרי זה ביישום, הנושא שנתקלים בקשיים, הנושא של לוויינות תקשורת. זה נמצא על פתחך. אנחנו שותפים בנושא הזה מול האוצר, הנושא של מרכזי המחקר, המו"פים למיניהם, שצריכים ודאי – נושא התקציב הוא מאוד חשוב.

חשבנו שנסיים את זה הרבה יותר מהר. נגענו בקצה המזלג. אנחנו רואים שהסקירה הדו-שנתית שלך, אולי צריך לעשות את זה תלת-שנתי, כי אני רואה שהנושאים – אנחנו לא מצליחים, כולל הנושא שרצינו לדבר עליו, של חוק לציון יום המדע הלאומי ולא רק הצעת מחליטים – גם את זה נשאיר לדיון הבא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.