הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 570

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 11:00

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 17) (חופשה ביום שמתקיימות בו בחירות מקדימות

במפלגה שבה העובד חבר), התשע"ז-2017 (פ/4244/20)(כ/713) של חה"כ יואב קיש, דוד ביטן

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

ישראל אייכלר

מאיר כהן

מיכאל מלכיאלי

דוד ביטן

איימן עודה

יואב קיש

איה דביר - משרד המשפטים

מאיה טאוסיג - עוזרת משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אור רוזנמן - משרד העבודה והרווחה

אורלי ישי-גנץ - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

גונן גומלסקי - עו"ד ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

בשארה אלי - נציבות שרות המדינה

רות זיני - מתמחה, נציבות שירות המדינה

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

עירית ורונין - ממונה על תנאי שירות, המרכז לשלטון מקומי

רעות קינן - סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים

מיכל וקסמן-חילי - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

מוריה ברבי - רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים

רועי כהן - מנהלת קשרי ממשל, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אתי בן שמחון

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 17), (חופשה ביום שמתקיימות בו בחירות מקדימות במפלגה שבה העובד חבר), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת יואב קיש, דוד ביטן

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-10 ליולי 2017, ט"ז בתמוז התשע"ז. הנושא: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 17).

קריאה שנייה ושלישית.

זה הנוסח של הקריאה הראשונה, אנחנו עכשיו מכינים לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נתחיל לדון בנוסח הזה. היה לנו איזשהו סיכום שהסתמן והוא באמת הופץ כנוסח לדיון, אבל בינתיים היו שינויים מכל מיני הסכמות.

את ההסתייגויות אני כתבתי על מה שאתם פרסמתם.

כן, אבל אני מניחה שההסתייגויות הן חלות בין כך או כך.

הצעת חוק של חבר הכנסת יואב קיש ודוד ביטן.

אדוני, הצעת החוק הציעה לקבוע חצי יום חופשה, לקבוע בתוספת לחוק חופשה שנתית חצי יום חופשה ביום הפריימריז של העובד. לגבי אותו חצי יום, כך קבע הצעת החוק בקריאה הראשונה לגבי אותו יום, אפשר יהיה למסור הודעה רק 14 ימים מראש בניגוד לימים אחרים שמניעים בתוספת, ונקבעו גם הוראות לעניין שמירת סודיות של המעסיק לגבי הנתונים, מכיוון שאנחנו פה מכניסים מידע שהוא מידע שאסור להפלות בגינו ועילות אחרות שאסור להפלות בגינן, אנחנו אוסרים על המעסיק לבקש מידע בנושא הזה. פה אנחנו בעצם מציעים מנגנון שמאפשר למעביד לקבל את המידע הזה.

מבהירים שיום הבחירות שבהן בו מדובר, זה יום בחירות מקדימות – בחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב-ראש המפלגה, או חבר הכנסת, אלה התפקידים. בחירות כאלה יכולות להתקיים, למעשה, יכולות להיות בחירות גם בנפרד ליושב-ראש המפלגה, ובנפרד לנושא של חברי הכנסת, ויכולות להיות גם עם שני סיבובים, ואין חוקיות, בעצם המפלגה מחליטה על אותו יום של בחירות מקדימות.

שמענו התנגדות של משרד האוצר.

אני גם רוצה להגיד עוד משהו אם אפשר.

אני רוצה להתייחס לנושא שעלה פה בישיבה הקודמת לגבי החצי יום שהיה אתו קושי. אני עשיתי מספר שיחות ובדקתי, והכיוון שאני הייתי מציע – להוריד את החצי יום, שזה מצד אחד יפתור כאילו מקומות שבהם קשה לתת ולנתח את החצי יום, ומצד שני, להוסיף או חלק של יום, כאשר איך עושים חלק של יום? ברוב המקומות פשוט באים עם הכרטיס. מעבירים את הכרטיס שיצאת החוצה, ומעבירים את הכרטיס שחזרת מהעבודה, ובעניין הזה זה עובד הכי מדויק שיכול להיות, חוסך את העניין של הגדרה של חצי יום שהיא יכולה להיות בעייתית, אבל מאפשר גמישות עדיין גם לעובד להגיע לזמנים שהוא צריך בשביל להצביע, וגם למעסיק לדעת בדיוק את הזמנים שבהם העובד לא היה בתפקיד.

מבחינה טכנית זה נכון.

עם כרטיס, נכון. נגיד חס וחלילה אשתך קוראת לך לבוא הביתה מאיזושהי סיבה, קרה משהו, אתה מוציא את הכרטיס, הולך, מטפל, חוזר ונגמר הסיפור.

מבחינת ביטוח העובד ברגע שהוא יוצא, האם הוא - - -

הוא יצא זה על חשבון.

אם יקרה לו חס וחלילה משהו?

זה כמו שהוא בדרך לעבודה ומהעבודה בכל ההגעה שלו – אני לא רואה משהו שונה.

למרות שאני לא בטוחה שהדרך שלו לבחירות תיחשב לא בהכרח, אני לא יכולה לקבוע, אבל אני לא בטוחה שהיא תיחשב כנסיעה מהעבודה או בחזרה לעבודה.

זה בחירתו לצאת לחופש הזה, וזה כמו שהוא בערב נוסע – אם הוא בחר לצאת, הוא בחר לצאת. אני לא יודע להגיד לך את התשובה באמת לשאלה שלך, אבל זו בחירה שלו.

אני מבקש שתבדקו את זה. אם הוא יוצא בבחירתו, אם אתם יודעים את התשובה, מה טוב, ואם לא אני בעד שתבדקו את זה.

אם עכשיו אתה רוצה לצאת לבן שלך, אתה צריך לקחת אותו לאיזשהו מקום, לא יודע מה, אתה מעביר כרטיס, הולך, לוקח את הבן שלך, מסדר וחוזר. מה המצב עם הביטוח אז?

הכוונה שלי על חשבון ימי החופשה אותו זמן העדרות?

לא.

רק לאפשר היעדרות? אנחנו פשוט מנסים להבין את הצעת החוק של המציע. המטרה היא לאפשר לעובד להיעדר מעבודתו על חשבונו של העובד עצמו.

בדיוק.

אנחנו בכלל לא נמצאים בתוך המסגרת של יום חופשה, אבל אנחנו רק רוצים ליצור בעצם זכות של העובד להעדר ביום הזה. יש מגבלה אם אתם רוצים להגיד שהוא מוגבל, שהוא לא יכול להיעדר, או שהוא יכול, אם יש פריימריז במפלגה שלו הוא יכול להיעדר.

אז אם הוא רוצה יום, הוא יבקש יום חופש כפי שהגדרנו פה. אם הוא רואה שהוא לא רוצה יום חופש, ורוצה להיעדר כמו שהגדרנו עכשיו, שיהיה לו את האפשרות, ואז זה פותר לי את החצי יום. אני לא שם את החצי יום, ופתרתי את זה, הקלתי על כל העניין. אם הוא רוצה יום חופש, יש לו את הזכות לקחת יום חופש. אם הוא רוצה להיעדר בשביל שעתיים, שלוש, ארבע, אני לא יודע כמה שהוא רוצה.

הוא יכול לומר למנהל העבודה ולהגיד לו, היום אני לא יכול לקחת את יום החופש. מנהל העבודה לא יכול להגיד לו - - -

זו בדיוק הבעיה. ההבדל המהותי – זה מהכיוון שיש התנכלות לעובדים ורוצים שלא יילכו להצביע בכוונה, את הדבר הזה אני רוצה למנוע.

על רקע הדעות הפוליטיות שלהם?

על רקע הזה שלא רוצים באופן כללי אולי, בין אפילו יכול להיות – אני לא רוצה מעורבות פוליטית, אני לא מאפשר גם פריימריז של העבודה, גם פריימריז של הליכוד, לא רוצה שתצאו, זו בעיה אחת. אני חס וחלילה לא רוצה להיכנס אפילו להתנכלות פוליטית.

הנושא השני – בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לאפשר את הגמישות, אין לי בעיה לנסח את זה בחוק שיהיה כתוב בצורה כמו שאמרנו, או יום חופש אם העובד רוצה, או לא במסגרת חופש, העיקר שהתאפשר לו להצביע שנוכל לממש את הזכות הזו.

יש הבדל פה, אם אתה רוצה שיילך להצביע, אז זה לא יום. אם אתה רוצה שיהיה לו יום, זה אומר שאתה רוצה אותו פעיל. לי לא אכפת גם זה וגם זה.

האם אתה אומר שיום פריימריז מאפשר לכל אחד?

לא כל אחד.

כל אחד, מאיפה אתה יודע שאני הצבעתי? אתה לא תחפש אותי. ביום פריימריז עובד יכול להצהיר שהוא הולך להצביע, כך הוא יכול לקחת יום שלם או שעה. זה אומר שזה לא יום שהוא הולך להצביע, כי בשעה ויום לא מצביעים בלבד.

שעה זה המינימום. אגיד לך, זה לא מדויק. יש מקומות שהם קרובים למקום העבודה. שעה זה נראה לא הגיוני, אני מסכים אתך. אני מניח שזה מינימום שעתיים עד ארבע שעות, זה כאילו הזמן הכי סביר של רוב העובדים. אבל יכול להיות שמישהו הצטרך לעשות את זה בשש שעות, ויכול להיות שמישהו במקרה ייצא לו שעה. לא יודע, אתה צודק. שעתיים לארבע שעות, אני חושב שזה הזמן הסביר לדבר. אם יש איזושהי בעיה, אתה רוצה להגיד מינימום שעתיים, בסדר, תגיד מינימום שעתיים, לא מחפש את זה. אני מחפש לאפשר לו לצאת להצביע.

אתה גומר את המשפט בזה – להצביע. זאת אומרת, אתה רוצה לאפשר לו להצביע, לא לאפשר לו להיות פעיל.

אם הוא יבקש יום חופש, אני חושב שמן הראוי שהוא יקבל. המטרה זה להצביע, זה עיקר הבעיה. אתה שואל אותי נכון. אני חושב שהבעיה נמצאת בעיקר בהצבעה.

אז כל אחד יכול לבוא להגיד, מחר יש פריימריז במפלגה איקס כזאת, אני לוקח יום חופש.

למעט זה שיש זכות להיות חבר במפלגה אחת.

הוא יכול להחליף מפלגה.

יש שלושה ימים, אם הוא לוקח על ארבע שנים...

לא, זה לא כמות. אם אנחנו מסתכלים רגע אחד, אנחנו לא מדברים פה על תופעה שכל המשק יהיה משותק, ממש לא, זה אבסורד, אל תיקחו את זה לשם. מדברים על מספר מצומצם של אנשים, שגם אם מישהו ינסה לנצל את זה לרעה, אני לא חושב על נגיד שהוא יכול לבחור את יום החופש שלו ביום אחר – זה מכיסו בסוף, נו באמת, אף אחד פה לא נותן לו מתנה. אז גם זה שהוא בסוף משלם את זה, וגם בסופו של דבר שמדובר על ימים בודדים על ארבע שנים, במקרה היום אנחנו באחד מהם, דרך אגב.

יומיים בתוך שנה אחת. היו כמה ימי פריימריז השנה רוב הפעמים.

יכול להיות שצריך גם את זה לגדר. להגיד לא יותר מאשר יום במצטבר בשנה.

יום בשנה יש לו.

בוא ננסה רגע להבין. אתה מדבר על זכות כמו שעובד ביום שבתון של הבחירות הכלליות עובד יש לו יום שבתון, אז ככה אם העובד הוא חבר מפלגה ויש לו זכות להצביע, אז הוא בעצם מקבל זכות להיעדר באותו יום. אם הוא רוצה, הוא יכול לקחת את זה כחופשה שנתית, ואם הוא לא רוצה הוא יכול לקחת את זה כחל"ת – חופשה ללא תשלום. זה בעצם הזכות שלו, אבל אז אנחנו יוצאים כבר ממסגרת של חופשת ותיק, אנחנו כבר לא מדברים על יום, אנחנו לא מדברים על המסגרת.

השאלה אם אנחנו בחוק הזה.

יכול להיות שבאמת המקום צריך להיות בחוק המפלגות.

אם עכשיו החלטנו שאפשר לעשות את זה בחוק המפלגות, אפשר לקחת ולהמשיך עכשיו לקריאה שנייה ושלישית בחוק המפלגות?

כן. זה אותו עיקרון, זה המשך של אותו רעיון.

שלא יהיה שם יום חופשה מלא.

העובד זכאי להיעדר. הוא יכול להיעדר חצי יום, הוא יכול להיעדר שעה, והוא יכול להיעדר יום שלם.

לא, אבל אין זכות משפטית להיעדרות של חצי יום חופשה בחוק היום.

לא. לא ידובר על חצי יום. הוא זכאי להעדר. משך ההיעדרות יכול להיות שהוא יבוא על חשבון חופשה שנתית, או שמשך ההיעדרות יהיה על חשבון - - -

גם אם זה מספר שעות?

חבר'ה, יש דבר אחד הצלחתם, זה לבלבל את הפרוטוקוליסט שלנו, היא חדשה, אז תעזרו לה.

אין לנו התנגדות משפטית להצעה הזאת, אבל אנחנו יצאנו מוטרדים מהדיון הקודם מהשאלה איך אנחנו מגינים על שוויון ההזדמנויות של העובד. חצי יום זו שאלה אחת. שאלה שמאוד הטרידה אותנו, זה איך ממעיטים את הסיכון לעובד מפלגה בגלל שדעותיו הפוליטיות גלויות, ההנחה היא - - -

הצעת החוק הזאת לא ממעיטה, היא שמה על השולחן את הדעות שלה.

חשבנו עם יש פתרונות שמגשימים את התכליות של ההסדר, מאפשרים היעדרות מהפריימריז, ולא מחייבים מצד שני לחשוף את הדעות הפוליטיות. חשבנו שאם יש כאלה הם עדיפים בטח בשרות המדינה כפי שהציעו.

אז מה את מציעה, לא הבנתי?

אנחנו חשבנו וזה קצת נסוג מהדיון שאתם התחלתם פה עכשיו, אבל אני לרגע ארצה להציג את המתווה שחשבנו שהוא נכון יותר. סעיף 6(ב) מדבר גם על ימי התוספת שבתוכם רוצים להוסיף את יום הפריימריז, וגם על יום בחירה אחד נוסף שהוא לבחירת העובד מתוך כל ימי העבודה. חשבנו שאם נציין בתוך סעיף 6(ב) שמותר לעובד לבחור מבין הימים של הבחירה משני הסוגים, גם היום הפתוח, וגם הימים שבתוספת שבהם הפריימריז, לבחור בסך הכול שני חצאי ימים בשנה שהוא יכול להיעדר בהם לפי בחירתו, בתנאי שהוא לא מעוניין לחשוף שהוא מנצל את יום הבחירה למטרה של פריימריז יוכל לצאת בפריימריז, ולא לזקוף את זה לטובת היום הזה.

אני חושב שהחשש הזה אני מבין אותו, אבל הוא לא המהות. אני חושב שיותר נכון ללכת לכיוון של לאפשר חלק מיום – לא, זה רק חצי, ואם הוא רוצה רק שלוש שעות? הכול עובד בצורה מאוד נוחה היום בכל החברות עם הכרטיס, ואני רוצה לשמור על הגמישות הזאת – עכשיו ניכנס לחצי יום כזה, הוא ייתקע ולא יהיה לו - - -

יש פה איזו בעיה מהותית תתייחס אליה. אני לא במפלגה שיש פריימריז. זה איך עובד מזדהה עם המפלגה מול המעסיק שלו. האם אתה רוצה לפגוע בחשאיות בהצבעה או לא? אני חושב שיש פה ערך עליון, זה החשאיות בהצבעה - זו הנקודה המרכזית.

אני במקום העבודה הקודם שלי הייתי מעיף אותך מהעבודה, לא חשוב איזה מפלגה. כי זה היה החוק שקבע בעל הבית שלנו, הוא אמר, אל תביא לי פוליטיקה לפה.

בסדר, הוא לא מביא לך פוליטיקה, הוא יוצא להצביע.

אגיד לך מה אני חושב, ואגיד לך את התשובה לדבר הזה. אם אתה נמצא במקום שיש לו מדיניות פוליטית או אנטי-פוליטית כמו שאתה מתאר, אני חושב שהחוק הזה לא יאפשר, לא נושא להתחבא ולצאת הרי כאילו לקחתי חצי יום, אז רגע, אז הוא באמת ככה. לדעתי, אדם שחושב שנמצא בחברה כזו או אחרת שיש בה מדיניות פוליטית, או אנטי-פוליטית כזו או אחרת, לא יילך להצביע באותה סיטואציה, לא יילך – לא בשיטת החצי יום כזה, הוא לא יילך. הוא יילך אחרי הצהריים. אני רוצה לאפשר מבחינת הנוחות לאדם שבו אין בעיה, ואני אומר לך, אלי, רוב המקומות הם מקומות שההתנגדות היא עקרונית כאילו, ואז אתה אומר, תן לי את החופש להצביע אל תמנע את זה ממני.

אני אומר את זה עוד פעם. אני ירדתי מחצאי יום. לכן הפתרון הזה כבר לתפיסתי היא לא רלבנטית. אם את רוצה לעשות את זה בחוק המפלגות לאפשר יציאה לטובת הצבעה לא כחופש, אלא כניכוי משכר, או איך שזה מוגדר בדיוק.

או חופשה ללא תשלום.

לצאת חופשה ללא תשלום, מקובל עליי, זה פתרון טוב.

אבל אז רק השאלה איך משלימים. כי אם עובד נעדר לשלוש, ארבע, לא משנה כמה שעות על חשבון החופשה השנתית, מטרות ההוצאות שלא נוכו - - -

אבל הוא מקבל היום לפי שעות את החופש שלו.

לא, החוק מדבר על ימי חופשה.

בכל החברות הממשלתיות לפחות אני מכיר שזה ככה נעשה, אולי תתקנו אותי אם אני טועה.

בהסכמה אפשר לעשות הכול.

אני חוזר על דעתי ככל שאנחנו נוברים בחוק הזה, אנחנו מבינים כמה שהחוק הזה מיותר. אני חושב שגם המציעים מבינים.

ממש לא, אתה חושב שזה מיותר לא המציעים.

הם שמו את רגליהם על המשוכה הראשונה - - -

ראה אדוני, אתה נגעת בנקודה החשובה ביותר, הנקודה שאני כל אחרי הצהריים אני אדון לעצמי, אני עושה מה שאני רוצה, אף אחד לא צריך לדעת - - -

היום ברור מאליו שאם אני הולך להצביע, אז גם הבוס שלי יידע וגם החברים שלי יידעו. אני חושב שדווקא במדינה דמוקרטית שהעיקרון של החשאיות הוא העיקרון שבאמת לאורו אנחנו מחנכים, שכל אחד לעתים מצביע במה שהוא רוצה בלי שזה שעובד לידו לא יידע או הבוס שלו יידע. זה דבר אחד.

הדבר השני, אנחנו רואים אי אפשר לבוא ולהגיד לא כצעקתה. מה, תסתכלו מה קורה. אנחנו מכירים תקופות שהיו בהם בחירות כל חצי שנה, ואנחנו עכשיו במפלגת העבודה ששבוע ועוד שבוע שיש בחירות, וזה יכול לקרות - - -

אתם לא מהמתפקדים שלהם לצאת להצביע?

לא.

זה מה שאתה אומר עכשיו. הם מצביעים עכשיו, זה המאני טיים, אתה רוצה למנוע מהם? נו באמת. לפני רגע אתה אומר אני החלטתי שזה מיותר, אז אתה החלטת שזה מיותר, אז גם אני החלטתי שזה מיותר. עכשיו אתה אומר, אז יש להם יומיים, אז ביום השני בוא לא ניתן להם להצביע, אולי לעמיר פרץ זה טוב.

תנו לי ברך קודם כל שני חברי כנסת שלא תמיד באים, יושב ראש מרכז השלטון המקומי, ראש עיריית מודיעין, חבר שלנו פה, אז נברך אותם.

אני עוד פעם חוזר. מותר לי להגיד שאני מלווה את הפריימריז בליכוד יותר מביטן ויותר מקיש. אני לא מכיר אדם אחד – אני מלווה את הפריימריז בליכוד מ-1979. אני לא מכיר אדם אחד שלא בא להצביע לפריימריז בליכוד, כי הבוס שלו אמר לו אתה לא תצא.

רבותיי, אני אומר לך שאני מלווה את זה. זה תמיד נפתח בבוקר עד השעות הקטנות, ואנשים נסעו, ואנשים מתוך אידיאולוגיה לקחו חופש על חשבונם והיו גאים בזה. אני בא ממשפחה שהיא ליכודניקית יותר מ- - -

אתה טועה, גם בזה אתה טועה.

לקחו חופש על חשבונם והלכו להצביע. ההיפך, הם אמרו, אני לא צריך שמנהל עבודה יעשה לי טובה, אני הולך בעצמי, אני לוקח חופש. החוק הזה הוא חוק שאני אומר לך, היות והוא יעבור כי זאת הקואליציה, רק לפחות לשים - - -

דרך אגב, מה זה קואליציה? יש תמיכה באופוזיציה בחוק. למה אתה אומר סתם? אתה משקר.

שנייה. תן לדבר.

מתקן אותך סליחה, טעית. הייתה תמיכה באופוזיציה בחוק.

אבל אני עדיין אומר שהוא יעבור כי זאת ההצעה שבאה מהקואליציה.

אני מתנצל. אני מבהיר, לדעתי, חשבתי שטעית.

כל מה שאני מנסה להגיד לך הוא כזה, היות וזה יעבור, צריך לא לרוץ מהר, לחכות, ובאמת לשבת ולחפש את הדרך הטובה להעביר את החוק הזה.

זה אני מסכים.

כל כך הרבה הסתייגויות יש על החוק הזה.

איזה הסתייגויות?

אני אומר לך. יש לי רשימה של הסתייגויות שאני הגשתי.

במשרד המשפטים - - -

אני מקבל את ההערה שלך שצריך לעשות את זה נכון, זה אני מקבל.

אז זה הסיפור.

אני יותר רוצה לשאול מאשר לנקוט עמדה, כי אני באמת רוצה להבין. מאיר, חשוב לי להבין ממך משהו. אני חושב שאנחנו צריכים לעודד את המעורבות הפוליטית, זה דבר מאוד נחוץ, חשוב, את האידיאולוגיה. אפילו אם אנשים היו באים למרות הכול, או מצביעים, אם אפשר להקל עליהם, אז למה לא להקל עליהם?

דיברת על חשאיות, אני חושב שיש להם שתי אופציות – או ללכת בזמן, או להגיד, אני רוצה ללכת אחרי העבודה. אבל פה אתה פותח להם אפשרות גם ללכת באמצע העבודה, גם במקום של האנשים המוחלשים, קשיי היום, זה אנחנו צריכים שיהיה - - -

- - - יהיה פריימריז, כולם יגיעו - - - וגאים בזה.

ליבנו איתם, או עם המעסיקים. אני חושב שלתת עוד אופק, עוד אופציה שעוד השתתפו במקום 20%, 40%. אנחנו דווקא כאנשים שרוצים שהעם יהיה מעורב פוליטית, אנחנו צריכים לעודד דבר כזה. אני מדבר במקום שהם יותר שאלות מאשר עמדה.

כשתבוא הצעת חוק שתגיד שמי שבבחירות הכלליות לא יכול להצביע ויקבל על זה קנס, אני אתך.

זה רק בבלגיה.

פה יש אנשים שהיו רוצים, או רובם הגדול לא - - - במקום העבודה שלהם. ביום שני יש בחירות בכנסת, אני בא לבוס שלי, אני אומר לי, אני צריך חצי יום חופש – לך להצביע. אני לא יכול להגיד לו, אני רוצה חצי יום חופש, הוא יכול להגיד לא, הוא רשאי. אני חייב להגיד לו, אני רוצה חצי יום חופש ללכת להצביע לפריימריז כי זה החוק, אני חייב להגיד לו שאני הולך להצביע, זאת אומרת, שבמקום העבודה אנחנו נדע מי מצביע למחנה הציוני, מי מצביע לליכוד, זה הסיפור.

אני מדבר על התנועה הפוליטית – האם אני מעדיף שביום הבחירות אנשים שבאים ביום שבת, אצלנו ביום שבת אנשים עובדים - - -

לא מדובר פה על - - - הכלליות.

לא כלליות.

לא, מדובר פה על פריימריז, יש הבדל גדול.

אני אגיד לך למה אני מופתע. יושב פה מאיר ידידי הטוב שיש לו שנות ותק רבות בליכוד, כמעט כמו שלי ומתנגד לזה, ואיימן עודה, לא יודע, פריימריז זה לא בדיוק, יש לכם איזה מערכת, היא לא בדיוק פריימריז.

הדבר הכי טוב, אלף אנשים מצביעים.

הוא בא ואומר אני בעד שכמה שיותר יהיו מעורבים, אז למה אתה מתנגד לזה מאיר? זה אני לא הצלחתי לתפוס.

יש לי ועדת כנסת לנהל, אני אנסה למצוא מחליף ולחזור. המסר, מה שדיברנו, אני מסכים שצריך לעשות את הדבר הזה נכון. אני חושב שהמסר צריך להיות שהמעסיק מחויב לתת לעובד לצאת להצביע ביום פריימריז, בין אם זה על חופשה, או על חופשה ללא תשלום, או כחלק מהיום – צריך לבנות את המנגנון הנכון שיאפשר לו להצביע, זה המסר.

אנחנו דנו על החוק בקריאה ראשונה והחוק עבר, ועכשיו הקריאה השנייה. יכול להיות שהחוק יעבור, לא יעבור, זה מובן, זה עקב הקואליציה. אני חושב שהחוק מיותר לחלוטין, חוק פופוליסטי, בכלל אין לו מקום בכנסת בחקיקה של הכנסת. יש מפלגות, יש עשייה פוליטית. אבל בעניין של הפריימריז, בכלל אין לו מקום. מי שרוצה להיות שייך לאיזושהי מפלגה, יש חוק רישומי מפלגות, זה אפילו נוגד לחוק רישומי מפלגות בכלל, שייקח על חשבונו – ייקח חופש מחלה. למה צריך לעגן את זה בחוק שהמעסיק חייב לתת ולצאת יום חופשה.

זה דבר הזוי לחלוטין. החוק הזה אין לו מקום. משרדים, 50 שנה הסתדרו מי שעושה פריימריז, שימשיכו לסדר עוד מאה שנה בלי שיהיה חוק. זו בעיה שלהם, של כל מפלגה. זה לא עשייה פוליטית, זה לא מעורבות פוליטית ביום הבחירות לפריימריז שאנחנו יודעים שהכול דילים, ויודעים למה החוק הזה בא, כל הפריימריז הוא בולשיט אחד גדול ובלוף אחד גדול. ולכן אני חושב, מפלגה שהיא מפלגה פוליטית יש אידיאולוגיה, היא תעשה את הפריימריז שלה איך שהיא רוצה ולא לקבל חוק מהכנסת וגם משרד המשפטים מתנגד – מבחינה חוקית מתנגדים. אז אני לא חושב שיש לחוק הזה מקום ולכן אני מסתייג מכל החוק, ואני אצביע בהתאם – לא מתאים לכנסת, אין מקום לחוקק אותו וזה חוק פופוליסטי לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר על פריימריז.

בבקשה, נציגת האוצר.

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. עלו כמה הצעות עכשיו בדיון שאני אתייחס לדברים. לגבי חלק מהיום, אלה דברים שנאמרו לפני כן שהיום יש לנו עובדים שהם - - - במקום העבודה, ואנחנו מייצרים תקדים שלא קיים. כל הנושא של חלק מהעניין, אמרתי שיש כמו שדיברנו על זה שיש עובדים הכרחיים שצריך להחליף אותם. בזמנו כאשר דיברנו על חצאי ימים, זה מאפשר למעסיק כן להתכונן, וכן להביא מחליף לאותו עובד.

לא הבנתי שיש איזה נסיגה מהרעיון של 14 ימים הודעה מראש. זאת אומרת, תהיה הודעה מראש על הימים האלה. זאת אומרת, עובד שמתכוון להיעדר זה לא הודעה מהיום למחר.

כתוב פה – 14 יום מראש.

לגבי כמות השעות, או חצי יום, זה מקשה על המעסיק למצוא לו מחליף. ההצעה של חבר הכנסת יואב קיש לגבי לקחת יום שלם, או לנכות מהשכר, זה כמובן צריך להיות עם חידוד של ההצעה. אנחנו נרצה ללכת עליה. אורלי, את רוצה להתייחס לזה?

אנחנו הבנו שאם אנחנו מדברים על חצי יום חופשה, שעובד יוצא לחצי יום חופשה, חשבנו שאנחנו הגענו אתכם לאיזושהי הבנה שחצי יום חופשה כאשר מדובר על חשבון חופשתו הרגילה של העובד וזה רק למטרת פריימריז וחצי יום האחר לניצול כדי שהיום הזה לא יישאר ריק זה אתם הסכמתם. הבעיה שלכם היא רק בשעות הבודדות, זאת אומרת, יכול להיות שזה פחות מחצי יום, ואז המעסיק לא יכול להיערך – זאת בעיית ההיערכות של המעסיק?

יש לי הצעה שהחלפתי בכמה מילים עם חברי חבר הכנסת יואב קיש לפני שעזב. אני רוצה לחזור ולהגיד. אני חושב שהסתבכנו קצת, זה נהיה כבד. בעצם מה חיפשנו? חיפשנו שאף מעסיק לא יאסור על העובד שלו ללכת להצביע ביום הפריימריז, זה בעצם. אז מי המטרה שלנו צריכה להיות? המעסיק. למה שלא נכתוב – או במסגרת החוק של המפלגות כל מעסיק חייב לאפשר לעובד שלו ללכת להצביע ביום הפריימריז שהוא יבחר וזהו, בלי להגיד שעות, לא ימים, על חשבון מה. הוא אמור טכנית לאפשר לו ללכת להצביע, הוא לא יכול להתנגד. אז אולי העובד ישקול האם זה בשעות העבודה שלו, אחרי שעות העבודה שלו, זה לא התנכלות של המעסיק שלו. זאת יכולה להיות התנכלות כי הוא מחויב לשחרר אותו, וזה הרבה יותר קל. אני לא יודע למה חייבים להגדיר חופשות והודעות – הודעה אולי כן, אני דווקא חושב שהוא יודיע לו ש-14 יום מראש הוא הולך להצביע באותו יום. זה נותן לאזרח חופש פעולה להודיע, לא להודיע.

כמה הוא הולך להיעדר, אגב? אם זה חמש שעות, 10 שעות, לא, צריך להסביר לו שיהיה ודאות.

שהוא יודיע לו, שהוא יגיד לו מראש, וזה עניין של משא-ומתן עם זה. אם הוא יגיד לו הקלפי שלנו זה באילת ואני בחיפה, אז זו בעיה שלו. אני חושב שצריך לתת למעסיק לאפשר לא לאסור יותר על השתתפות בפריימריז. אני חושב שזה הרבה יותר קל, זה לא על חשבון אף אחד.

לא על חשבון העובד, מה הבעיה עם זה?

זה ברור שזה חשבונם.

או היום או חלק ממנו על חשבון העובד.

לא, יש הבדל בין - - -

או על חשבון החופשה השנתית שלו, אין לי בעיה.

אני הצעתי משהו יותר פשוט ופחות מורכב, להכניס חוקי עבודה. אני אמרתי שמעסיק לא יכול לאסור על העובד שלו להשתתף בהצבעה בפריימריז בצורה זו או אחרת. על העובד להודיע 14 יום מראש, זה רק זה. אז לא נכנסים לא לשעות - - -

לא, זה לא העניין, אני אסביר לך. זה לא שהוא לא יכול, ודאי שהוא לא יכול לאסור – על זה אין ויכוח בכלל. הוא יכול לבוא, להצביע בתשע בלילה, בסדר שהוא לא עובד. כל העניין הוא אם הוא רוצה להצביע באמצע היום, אז הוא מבקש את החופש, זה הכול. חלק רוצים להיות פעילים, חלק רוצים להצביע, זה לא רק הצבעה. הטענה שלהם – יש להם שתי טענות. טענה ראשונה – הרי אז המעביד יידע שהוא מצביע לליכוד או לעבודה, זה שטויות, כי הוא צריך לבקש את החופש. אם הוא לא יבקש, אז גם הוא לא יידע. זו החלטה של העובד אם הוא רוצה שהמעביד יידע או לא יידע, ולכן זו טענה שאין לה בסיס.

טענה שנייה שהבנתי עכשיו מהאוצר, שהם אומרים שיש תנאים נלווים – שאם הוא לוקח יום חופש הם לא נותנים אותם, ואם הוא לא לוקח יום חופש, רק חלק כמו נסיעות או דברים מהסוג הזה, זה מה שאמרתם – אין לי בעיה, שזה יירד באופן יחסי, אין לי בעיה בכלל. זאת אומרת, אם הוא לוקח חצי יום חופש, אז יירד לו 50% מהתנאים האלה. אם יש לו נסיעות 50% יירד, או שיירדו כל הנסיעות.

מה לגבי הביטוח בזמן זה, מי מכסה אותו? הביטוח האישי.

לא בכל מקומות העבודה יש – יש את הביטוח - - - של הביטוח הלאומי.

אני מוכן שהתנאים הנלווים האלה, הוצאות נסיעות, גם אם הוא לקח חלק מהזמן, יירד לו לפי כל היום, אני מוכן לזה גם כן.

ומה לגבי ניכוי ימי חופשה? מה לגבי זה שעובדים שאין להם ימי חופשה - - -

אלה שאין להם ימי חופשה, אנחנו נאפשר להם, אז הוא יחליט אם זה יירד לו מהמשכורת או לא יירד לו מהמשכורת, זה הכול.

אז יש לנו השלכת רוחב לגבי מגזר עובדי ההוראה והסגל האקדמי שלהם אין ימי חופשה, זו הצעה שהתגבשה אתמול בלילה. אנחנו צריכים לבדוק את השלכות הרוחב התקציביות.

כולם צריכים לבדוק השלכות רוחב. איזה השלכות רוחב יש פה? זה על חשבונו.

אני אסביר אדוני. אם יש לנו מציאות שהיא יכולה לקרות, שבבית ספר מסוים 10 מורים מתוך 15 מורים, לא יודעת, בית ספר קטן, מתנגדי ליכוד, וכולם באותו יום נעלמים, זה דבר שצריך להיערך לדברים. אנחנו פשוט צריכים לבחון את ההצעה הזאת.

אם לבחון זה לא יהיה.

אז התלמידים יהיו בעד.

יהיו בעד, אדוני, חד-משמעי.

צהריים טובים, אני עו"ד ממונה על תנאי שירות, מרכז שלטון המקומי.

זה לא יחול על עובדי הוראה, אני מוכן לזה גם. הבנתי את הבעיה של עובדי הוראה, אני מוכן להחריג אותם בחוק.

גם את הסגל האקדמי. ההוראה והסגל האקדמי.

מוכן להחריג בחוק. עוד משהו?

באשר אליהם, להם יש חופשה שנתית.

אני מחריג אותם מהחוק. אני הבנתי את הבעיה, אם ייצאו 20, אז מי ילמד?

אני כן רוצה בבקשה להביא לפתחה של הוועדה בעייתיות של סקטור אחר, סקטור של שלטון מקומי, עובדי שלטון המקומי שהם בעצם להבדיל מהסקטור הפרטי הם עובדי שירות, נותני שרות.

את חיה בעולם הזה. עובדים של הרשויות המקומיות, כולם מתפקדים לכל המפלגות.

בבקשה, תנו לה להציג.

תודה, יושב-ראש הוועדה.

כמו שאמרתי, אני כן רוצה להביא לפתחה של הוועדה בעייתיות של מתן חופשה כזו לעובדי השלטון המקומי. אנחנו יודעים שחלק ניכר מעובדי רשות מקומית, כן נותני שרות ושירותים לתושבי הרשויות, ולכן, זה באמת יכול ליצור בעייתיות. אני כן רוצה להביא לתשומת לב הוועדה שלצורך העניין, עובדי חינוך בשלטון המקומי הם מוחרגים גם בהסכמים קיבוציים בכל מה שקשור למתן חופשה שנתית שלא מאפשרת יציאה של עובדי חינוך כמו סייעות ומורים במהלך שנת הלימודים. כך, למשל, ברשויות קטנות גם אם אותה סייעת תיתן הודעה מוקדמת, לא בטוח שהיא מצאה לה חליף, וכמו שאתם מבינים, אי אפשר להשאיר את הסייעת או את הגן, או את הילדים ללא סייעות.

הבנתי. טענה זאת שקשורה לעובדי הוראה – אני אומר, גם למסייעים לעובדי הוראה אני מוכן לקבל להחריג בחוק, אז מה הבעיה.

בבקשה, משרד המשפטים.

זה מאוד משמעותי, אדוני. תודה.

אני מבקשת לחדד. קודם כל, אם יורשה לי, אני רוצה לחזור על ההצעה שהצענו קודם שקצת ירדה מהפרק, אבל חבר הכנסת ביטן לא שמע אותה. זה כדי לבלום את הבעיה של פגיעה בשוויון הזדמנויות בעבודה, אפשר לבוא ולאפשר שני חצאי ימי חופשה לפי סעיף 6(ב) של ימי בחירה, והעובד יוכל לנצל אותה מתי שירצה. בתוספת ימנו גם את יום הפריימריז. אבל אם עובד ירצה לצאת להצביע וירגיש לא נוח להגיד שהוא יוצא להצביע, הוא יוכל לקחת גם את יום הבחירה שלא תלוי בדבר שקבוע בסעיף 6(ב) ולהגיד - - -

סליחה, לזה אנחנו מתנגדים.

בדרך הזאת אנחנו גם מגשימים באופן המיטבי את - - -

גם עם זה אין לי בעיה, אבל יש פה התנגדויות אחרות.

זה פשוט - - - ההצבעה באופן הכי טוב, ומשאיר את הפרט החסוי הזה לבחירת העובד בלבד.

לגבי הפתרונות המיוחדים שבאים ומציגים מעסיקים בצדק את הקושי שיש להם להתמודד עם לקיחת חופשים של העובדים – גם היום סעיף 6(ב) נותן יום בחירה אחד לעובד בשנה, והם יודעים להתמודד עם זה.

אבל למה לפגוע? זה לא בסדר. כי עובד שהוא לא חתם בפריימריז אז הוא יכול לקבל יום בחירה על כל מיני דברים. וזה שחתם בפריימריז, הוא לא יכול לקבל, אז זו גם אפליה. עובד אחר יכול לקבל יום בחירה על כל דבר. אלה לוקחים אותו - - - מפסידים את זה.

לפי דעתי, אני הבנתי הפוך ממך.

לא, זה מה שהיא אמרה.

תקשיב שנייה.

אני מחדדת. לכל עובד היום במדינת ישראל לפי חוק חופשה שנתית יש את הזכות לבחור יום אחד.

יום אחד, יפה, אני צודק.

זאת אומרת, שעובד שרוצה להצביע בפריימריז, ינצל את היום הזה שבמילא יש לו אותו.

לא, היא אומרת לחלק את היום הזה בכלל.

לחלק אותו לשתיים.

נועדו להיות ימי משפחה וחג.

אבל אם אני התפקדתי וניצלתי את זה לפריימריז, אני לא יכול לנצל כבר את היום הזה.

לעובד הוראה אין יום בחירה.

אני אומר על חשבונו תן לו, הבנת מה אני מתכוון? זו אפליה הפוכה אני קורא לזה.

אני מהיחידה ליחסי עבודה, משרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר. אנחנו מתנגדים לקחת ימי בחירה. קודם כל, במהותם הם ימים שלמים כפי שנקבעו, ימי חג, ימי משפחה. אנחנו לא רואים מקום גם לקחת חצאי ימים, וגם לקחת ימים שמהותם ימי חג ומשפחה לזה – אתה יודע, אנחנו עובדים כל כך קשה, לא נותר לנו זמן למשפחה בכלל.

בסדר, הבנו.

ההצעה של משרד המשפטים הופכת את הצעת החוק להצעת חוק עם עלויות תקציביות שככל שמחליטים לקדם אותה, צריך למצוא מקום להחלטה.

זה שהיא אומרת תחלקי את יום הבחירה שניתן לפי חוק חופשה שנתית לשני ימים ותוכלי לאפשר לעובד לקחת אותם - - -

לא, אני לא מקבל את זה. זה לא משנה. מה שהיא אמרה פוגע בעובד שכן חתם.

אם יש עלות תקציבית, אנחנו נהיה זהירים. את צודקת.

אדוני, אחת הבעיות שדיברנו עליהן בזמנו – בהנחה שניתן יום חלקי, כמה שעות, חצי יום. כיום בחירה, מה אנחנו עושים בו – על חשבון חופשה שנתית, מה אנחנו עושים עם חצי היום האחר או עם כמה שעות. אנחנו מדברים על שעתיים בחשבון חופשה שנתית, החוק היום מתייחס לימים מלאים. השאלה שצריך להתריע כשאלה מקדמית היא, כאשר העובד יוצא לשעתיים, לשלוש, לארבע, לחמש על חשבון מי זה? האם זה חלק על חשבון חופשה שנתית שלו? ואז עולה השאלה מה אנחנו עושים עם שארית יום החופשה השנתית, או האם זה היעדרות שהיא על חשבונו, זאת אומרת היעדרות כחל"ת.

למרות שאני מתנגד לחוק הזה - - -

באמת שאתם מגזימים. תסתדרו, והמעביד הסתדר עם עובד.

מה קורה אם מורה לא מגיע שעתיים, אז יש את המנגנון ניכוי - - -

אם זה מנגנון ניכוי כן, אם זו חופשה שנתית - - -

גם אם זה במנגנון של חופשה שנתית.

מה זה משנה אם הניכוי במנגנון של חופשה שנתית או במנגנון אחר.

מה שקורה עכשיו הוא לוקח את זה ולא מדווח.

האם עובד לקח שעתיים, זה 0.2 מחופשה שנתית, נשאר לו 0.8 מחופשה שנתית. האם המשמעות היא שהוא לוקח ביום אחר יום חופשה ומגיע לו שעתיים לעבודה? ואז בעצם הלכה לו יום החופשה, כי הוא צריך שעתיים להגיע לעבודה.

זה לא רלבנטי.

אני רוצה להבהיר דבר ראשון את העניין הזה – נכון שהעובד חושף מעצמו את הנתון וזו החלטה שלו, רק צריך לזכור שיכול להיות שעכשיו הוא מחליט את ההחלטה הזאת כי הוא חושב שהמעסיק אתו בכיוון שלו, ואחר כך יכול להיות ש- - -

אגב, זה לא נכון שזה - - -

שלא יבקש.

אנחנו רוצים לתת לו את הזכות. אני אבוא לבוס שלי ואני אגיד לו, אני רוצה להשתחרר - - -

זה גוף ציבורי, לא נותנים את זה בסקטור הפרטי.

בכדי לחייב אותו, אני חייב להגיד לו שאני הולך להצבעה לפריימריז.

לא, אני אסביר.

קודם כל, לעובד יש אופציה. יש אופציה במובן הזה שהוא יכול להצביע לא בשעות העבודה, זה לא שאין לו אופציה אחרת, הוא לא חייב ללכת לבקש את החופש. יש סיבות לבקש את החופש. או בגלל שהוא רוצה להצביע ולסיים עם זה, והוא לא יכול בערב, לצורך הדוגמה, או בגלל שהוא רוצה להיות פעיל גם, גם אופציה. למשל, סתם דוגמה, בן-אדם רוצה להיות פעיל ביום הבחירות האלה, לא רק להצביע, הוא רוצה גם להיות פעיל, אז הוא אומר, אני אקח יום חופש. אני אומר לו, אם המעביד לא ייתן לו, אז הוא לא יכול להיות פעיל וגם הוא לא יכול להצביע. לכן אנחנו צריכים להצביע.

כל חברי הכנסת פעילים היום.

אני אומר דבר כזה. אתם רוצים, תנסחו את זה אחר כך איך שאתם רוצים. אנחנו מחפשים מענה לעובד שרוצה להצביע או רוצה להיות פעיל באותו יום. אני לא רוצה שהמעביד, לא רק המעביד, או המדינה כמדינה, תמנע את זה ממנו מכל מיני סיבות. עכשיו אנחנו מדברים פה על גופים ציבוריים, לא פרטיים – מה זאת אומרת המעביד יידע אז הוא ייתקל בו. מדובר פה בגופים ציבוריים. אני רוצה להעריך שגוף ציבורי - - -

הצעת החוק למיטב ידיעתי חל על כל המעסיקים פרטיים וציבוריים כאחד.

ההצעה היא מתייחסת - - -

אז אני מוכן גם לזה. אני מוכן גם בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות ראשי - - -

רבותיי, תקשיבו רגע, אין בעיה.

השאלה היא מה אנחנו בעצם רוצים לעשות.

אני מרגיש כמו גלגל, מה זה גלגל? אני הולך לקראתכם בדבר, אתם מביאים לי עוד משהו. אז אני לא אלך לגמרי בשום בקשה, ואני אעשה את זה איך שאני מבין.

אנחנו הבנו את הצעת החוק כהצעה שנועדה לאפשר לבן-אדם לממש את זכותו להיות חבר במפלגה ולהצביע במסגרת אותה מפלגה.

אני אסביר, מעלים טענה, צריך להתייחס לטענה.

הרעיון שהמעביד יכול להתנכל, הוא יכול לחול בעיקר במקומות פרטיים ולא במקומות ציבוריים, כך אני רואה את זה. אז אם הטענה שלכם נכונה כעיקרון, אז באמת צריך לקבל את הטענה שלגבי גופים פרטיים זה לא צריך לחול, כי שם אם יש מפעל של 200 עובדים הוא יכול להתנקם בו – אם מקבלים את הטענה. אם לא מקבלים את הטענה אז אין שום בעיה לפה ולפה. אז תחליטו.

המטרה הייתה להדגים עד כמה זה יכול להיות בעייתי. יש היום חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות עובד על רקע השקפתו, גם השקפתו המפלגתית כמובן. אז האיסור הזה הוא איסור גורף. החשש היה שזה ישמש ליצור אווירה - - -

אז זה תלוי בעובד. אם העובד יודע שהמעביד שלו הוא חולה מפלגת העבודה ויכול להתנקם, אז הוא לא יבקש ממנו, הוא יילך להצביע בתשע בערב.

אבל אם מחר התחלף לו הממונה, ועכשיו הממונה יודע שהוא יצא להתפקד למפלגה הזאת.

אז אפשר לטעון מאה טענות.

אני רק רוצה לנצל את הנקודה הזאת שיש פה הכנסת העניין הפוליטי למקום העבודה, היא לכשעצמה מעוררת בעיות, וזה יכול להיות גם במגזר הפרטי.

זה לא מדויק. אז אני יכול להגיד לך שהמעביד יכול לבקש את הרשימה של מתפקדי הליכוד ולקבל אותה, אז מה? על האופציה הזאת אז בכלל לא צריך - - -

אתם טוענים טענות רחוקות מאוד. אפשר לטעון מיליון טענות. בוא נגן על העובד הזה שהוא לא יכול לקבל רשימה משום מקום.

אם הולכים צעד נוסף, אומרים בכיוון שדיברתם עליו קודם, שעובד יהיה זכאי, עובד שהוא חבר במפלגה הוא זכאי להיעדר ביום שבו מתקיים פריימריז במפלגה, ואם יש לו חופשה שנתית, הוא יכול לקחת את זה על חשבון החופשה השנתית, ואם לא, אז יכול להיות חופשה ללא תשלום. מעלים פה טענה. יש פה טענה שהחופשה השנתית היום יכולה להינתן רק בימים שלמים, ואז זה יוצר בעיה מבחינת איך לוקחים אותה על חשבון חופשה שנתית. השאלה אם זו בעיה גם במגזר הפרטי, או - - -

במגזר הפרטי זו לא בעיה בכלל, אבל זה לא משנה.

ההצעה היא שזה לא יהיה בחופשה.

אני לא אסכים שבחוק הזה אתם תמרטו כל מיני נוצות. זה יהיה על חשבון החופשה השנתית, ואם אין לו חופשה שנתית, הוא יכול להחליף, ואז יקזזו לו מהשכר.

לכן זה לא בחוק חופשה שנתית. חבר הכנסת קיש דווקא אמר שזה יכול להיות בחוק המפלגות.

לא, זה לא מקובל.

ואז מה עניינו של עובד שאין לו חופשה שנתית?

אז הוא לא יבוא לעבודה וזהו? ולא יגיד למעביד, זה עוד יותר גרוע. אז בכל מקרה הוא מודיע.

תהיה חובת הודעה.

אז הוא מודיע, מה יצא מזה? ואז מורידים לו משכורת?

אם בן-אדם מרוויח אלף שקל ליום, אז יורידו לו אלף שקל.

אבל מה ההצעה שלך?

על חשבון יום חופשה, כן. הוא רוצה יום חופש. אם אין לו חופשה, אז יורידו לו.

בסדר, זה מה שהתכוונו להגיד.

בחוק הזה אנחנו מורידים את זכות העמידה בבג"צ בחוק הזה? אני לא מבין את זה. זכות העמידה בבג"צ מבוטלת בחוק הזה?

סליחה, אדוני, המטרה הייתה - - -

לא יודע, כולם במלחמה. קיבלתי את העמדה על מערכת החינוך – מה אתם רוצים עוד? יש גבול לכל דבר. זה לא זכות העמידה בבג"צ.

אם אדוני יאפשר לי, אני אוכל להציג את הטיעון אם אני הבנתי נכון.

לא, לא מסכים, אין דרך.

אין דרך בחוק חופשה שנתית לכתוב דברים שמי שאין לו חופשה שנתית, כי החוק עוסק בחופשה שנתית. ולכן, מהותית, זה צריך להיות בחוק נפרד בחוק המפלגות.

אין בעיה, מי שאין לו חופשה שנתית, לא יוכל לממש את הזכות הזאת.

המטרה היא לבוא ולהגיד, אני הבנתי שאתם אומרים, שמי שאין לו חופשה שנתית, יוכל בכל זאת להיעדר כדין חופשה ללא תשלום. עשו הוראה כזאת לגבי עובד שבחופשת אבהות נולד לו ילד, הוא זכאי שלושה ימים הראשונים לנצל על חשבון החופשה השנתית שלו.

זה בסדר?

כן.

תנו לה לסיים בבקשה.

השאלה היא אם אנחנו מדברים על עובד, אם אנחנו מבחינים בין עובד שעובד מספר שעות מסוים, האם אנחנו מגבילים את זה, או שכל עובד, גם אם הוא עובד אותו יום ארבע שעות הוא גם לזכאות הזאת ואין לו שום בעיה לצאת ולהיות פעיל. האם זה חל על כל עובד אם אנחנו מגבילים את זה להיקף משרה מסוים?

לא מגבילים.

לגבי הנושא של עובדי החינוך, אתם רוצים להוציא את כל החינוך?

להחריג את כל עובדי החינוך, ההוראה הזאת לא תחול על עובדי חינוך.

המורים.

הוראה וסגל אקדמי.

נציגת השלטון המקומי דיברה - - -

גם בשלטון המקומי זה לא משנה. זו טענה נכונה, כי אם הוא יעזוב מי יהיה?

דבר נוסף, הודעה מוקדמת של 14 ימים מראש לפחות כדי שהמעביד יוכל להיערך, כמו שדובר על זה בחופשה שנתית.

רק לציין שלפעמים - - - המועד יותר קצר. למשל מפלגת העבודה - - -

לא, אבל יודעים מראש שיש שבעה ימים - - - לא, אין פחות מזה.

שבוע מראש?

יודיעו מראש.

עוד דבר, הנושא הזה של שמירה בסוד, כמו שנאמר, לקראת הקריאה הטרומית. דבר נוסף שרצינו להציע, שרשם המפלגות הוא מקבל הודעות מכל המפלגות על הבחירות המקדימות שהן מתכוונות לערוך. שהוא יפרסם את ההודעה ככל שהוא קיבל הודעה, את המידע הזה הוא יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו כדי שהציבור יוכל לדעת שבאמת מתנהלות בחירות באותו יום.

שאלה שעלתה פה, זו שאלת רישום יום חופשה – זאת השאלה אם הבנתי נכון שמעלה משרד העבודה. הוא אומר ימי חופשה הם ניתנים ביום, דובר לקראת הקריאה הראשונה על חצי יום.

אבל אם זה יום שלם אין לי בעיה.

זה השלמה. אם אנחנו אומרים השלמה, הרי בחופשה שנתית אתה יכול בסופו של דבר לפדות את ימי החופשה, ואתה יכול גם לקחת את הימים ולהגיד למעסיק, תיקח את שאר הימים.

או יום או חלק ממנו, שיהיה כתוב בחוק.

בשם התאחדות התעשיינים. אין בעיה ומקובל עלינו חצי יום עבור הפריימריז, גם חלק מהיום. יחד עם זאת, מאוד חשוב לנו שתינתן הודעה מראש על מנת שציבור המעסיקים יוכל להיערך.

14 יום מראש.

בסדר גמור.

לכן אין בעיה עם חצי יום חופשה. אם העובד לוקח מספר שעות, הוא אומר, שלוש שעות נעדרתי, רוצה לזקוף את זה על חשבון חופשה שנתית, יש לכם בעיה?

לצורך העניין מספר שעות זה בסדר מבחינתנו, כל עוד ניתנת הודעה מראש, ויש אפשרות למעסיק להיערך.

אז מדוע יש בעיה דווקא בשרות המדינה שבו יש תקדימים לזה שאנשים לוקחים ימי חופשה בשעות, אז למה שם הבעיה? יכול להיות שאין בעיה עם להגיד שהוא יכול לקחת, להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות הבחירות. אנחנו לא אומרים כמה, אנחנו לא אומרים אם זה יום שלם או לא יום שלם. גם את הפרשנות לגבי חופשת אבהות אפשר לבוא ולהגיד, הוא יכול לקחת עד חמישה ימים נותנים לו, ושלושת הימים הראשונים לא אומרים דווקא יום שלם יכול להיעדר, אולי אפילו חלק מיום.

המנגנונים הקיימים היום בנציבות שרות המדינה הם גם מבוססים שהיציאה או ההיעדרות היא לא פוגעת בעבודה השוטפת של היחידות. נניח יש את ימי הבחירות של ההסתדרות, גם שם מתירים לעובדים לצאת להצביע כל עוד שזה לא משפיע על העבודה.

זה חוזר למעביד, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

כן צריכים למצוא פה את האיזון העדין הזה בין שתי הזכויות. אנחנו מנסים פה לשמוע עד סוף הדיון.

אתה לא מבין שבשיטה שלך זה חוזר למעביד, אז לא עשינו כלום.

כי יש לך יחידות, כפי שציינו גם בתחילת השרות, שהן חיוניות – נותנות שרות לציבור. אתה לא יודע אם כולם ייצאו ביחד, אתה יכול לאפשר לכולם לצאת ביחד ושאתה צריך לחלק את זה. אי אפשר לבוא ולצפות מראש.

אין מצב שכל העובדים יוצאים במדינה. כמה כבר יכול להיות? אתם קצת מגזימים.

מההסתדרות יצאו הרבה בבת אחת.

ברגע שמודיעים 14 יום, זה נותן זמן למעסיק להתארגן, ולהגיד, אתם תצאו כך וכך.

כל עוד שיש פריימריז - - -

אבל הוא לא חייב להיות - - -

אולי ההצעה הכי טובה, זה אולי להיכנס לעניין של ימי חופשה, או ימי בחירה שלנו.

השאלה אם מגבילים בסך הכול את הימים שבהם מדובר.

זה בדיוק חל"ת.

אז לא מגבילים, וזה יכול להיות, כי עובד יכול עקרונית לעבור ולהיות חבר במפלגות שונות, לא באותו זמן.

אי אפשר לפי חוק המפלגות.

כן, זה חופש הבחירה.

צריך לזכור שגם מפלגות שהן לא פעילות, שאין להן סיעה בכנסת, יכולות לכאורה לקיים פריימריז, וההוראה הזו תחול עליהם. יכול להיות מפלגה שלא נכנסה, יכול להיות שהיא תקבע פריימריז, ושיהיה פריימריז זה יחול עליה ככל מפלגה.

ימי הבחירה לא התקבל. לא בשיקול דעת שלהם.

אנחנו לא מדברים פה על הזכות. זכותו תהיה כתובה כזכות להיעדרות לפי חוק המפלגות, זו לא תהיה זכות ממשפט העבודה מגן. אנחנו לא קובעים פה את זכות העובד לחופשה שנתית, זה לא העניין. השאלה האם העובד זכאי להיעדר בפריימריז, או לא זכאי להיעדר בפריימריז, וזו לא זכות מעולם העבודה מגן, ולכן אפשר לקבוע אותה עם חריגים.

אני לא רואה סיבה. זה לא משפט העבודה מגן. זה אומר, זכותי להיעדר, אני יכולה לתת את הזכות הזאת במגבלות שהן ענייניות.

לא בריא היה לנו דבריכם באשר להיקף כמות ימי הבחירה שיכולים להיות מנוצלים על ידי העובד.

לא דיברנו על ימי בחירה. תעדכנו.

ימי העדרות.

ימי היעדרות, למעשה, אני מבינה שהם לא מוגבלים. ככל שיש פריימריז בשנה מסוימת, זה יכול להיות על חשבון ימי חופשה. ומי שאין לו ימי חופשה, הוא ניצל - - -

שיירשם, וכך אמרתי בראשית הישיבה כאן, שההודעה מראש על ה-14 גם תהיה בהתייחס לאיזה היקף הוא יכול להעדר. למצער שהמעסיק יוכל לדעת למה הוא הולך.

אם זה יום או חלק ממנו.

האם מדובר על שעה – שמונה שעות, חמש שעות.

אין בעיה. אני קיבלתי את רוב הטענות שלכם. עוד משהו?...

לעניין חלקי ימים, ההצעה המקורית הייתה חצי יום, ולא הייתה התייחסות לחלקי יום. אני מציעה שנחזיר את זה לוועדת שרים.

לא, לא מחזירים.

זה לא עלה בכלל בוועדת שרים. בסופו של דבר, לפני כל ההצעות שעלו עכשיו, ראשונה מהמסקנות שהגענו אליהם שישבנו ודיברנו עם שאר המשרדים על חצי יום.

אמרתי שאני מוכן. אתם יודעים מה הבעיה שלכם, באמת, אל תקבלו את זה כביקורת. אנחנו מדברים, ואתם שוכחים מה מדברים, ועוד פעם חוזרים לטענה המקורית, ככה לא נגמור בחיים. טענת את הטענה שלמשל הוצאות או נסיעה מה קורה כשיש חלק מהיום ולא יום שלם. אמרתי, חוץ מביטוח שלדעתי חייב להיות

אדוני, השאלה אם חייבים להיכנס לפרטים האלה. גם הוצאות נסיעה - - -

הכתיבה של הדבר הזה, היא יכולה לסבך אותנו ולתקוע את כל החקיקה. בגלל שהוצאות נסיעה בכלל קבועות בצו הרחבה. להתגבר עליו ולקבוע הוראה שמתגברת עליו - - -

אז מה קורה כשיש יום חופש?

אם יש חצי יום חופש. הטענה הייתה כשיש חצי יום חופש, אז העובד מגיע פעמיים במקום להגיע יום אחד, משלמים לו בהגעה ובחזרה, אז הוא מגיע ארבע פעמים. צריך לשלם לו על פעמיים הגעה ופעמיים חזרה.

אין על זה ויכוח שלא צריך לשלם לו פעמיים.

יש לי רעיון, ההיעדרות הזאת דינה כחופשה רגילה, זאת אומרת, חוץ מביטוח. אם הוא לוקח שעתיים, אז הדין הזה כאילו זה חופשה, אז יעלו הנסיעות, אבל אז הביטוח חייב להיות, כי אם הוא הולך ובא, אז הביטוח חייב להיות, בכל השאר אין לי בעיה בכלל אם הוא לקח עכשיו חצי יום חופש.

נושא הביטוח – אין חובה, המעסיק כנושא באחריות ולנזקים שנגרמים לעובד - - -

אין חובה ליצור ביטוח, אין חובה לבטח.

אז תכתבי דין הזה כדין יום חופשה מבחינת המעביד.

דינו כדין יום חופשה?

כן, אז פתרנו את הבעיה. אם הוא לקח חצי יום חופש, מבחינת התנאים הנלווים זה כאילו לקח יום חופש מלא. זה הכול, מה הבעיה?

זה או שהוא מפסיד את חצי היום הזה, או שהוא מרוויח את חצי היום השני שהוא מגיע לעבודה.

אנחנו רוצים רק מפלגות שאין בהן פריימריז, זה הכי טוב למדינה, אין בעיה בחופשה, אין בעיה בכלום, אין שום בעיה.

אתם רוצים להזכיר את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד?

ההסתייגויות של סיעת יש עתיד – הסתייגות ראשונה הייתה לבטל לחלוטין את הסעיף. אמרו שיש חצי יום מדוע להעדיף את מי שחבר במפלגה ויוצא לפריימריז על אנשים אחרים שלא יכולים לקחת חצי יום חופשה. הסתייגות שנייה הייתה שהפריימריז התקיימו לא יותר מאחת לשנתיים. להגביל בעצם בצורה זו או אחרת את מספר הימים שאפשר לנצל.

הסתייגות שלישית – ביקשו שההסתייגות תהיה 30 ימים מראש לפחות. הודעה מראש תהיה 30 ימים מראש ולא 14 ימים מראש. אני כן מציעה לא להיכנס לנושאים שנוגעים לזכויות הנלוות ולהיכנס פה לסרבולים שיכולים להיות מאוד כבדים. אם העובד מגיע לעבודה באותו יום, אז דמי הנסיעות משולמות לו על זה שהוא מגיע לעבודה גם אם הוא צריך לצאת מהעבודה באותו יום, וגם אם הוא מגיע לשעתיים ביום עבודה, וזה גם קורה אם העובד יוצא בשאר ימי עבודה ליום מחלה או לכל צורה אחרת.

לכן, לא הייתי מציעה להיכנס לנושא הנסיעות. נושא הביטוחים הוא נושא – שוב, יש הביטים של ביטוח לאומי, אבל אפשר לברר את הסוגיה הזאת ולשאול מה יהיה הדין של העובד שנוסע, אני לא בטוחה בכלל שהוא ייחשב כמישהו שהוא מבוטח בביטוח לאומי. זה באמת סוגיות מורכבות, אבל אני לא חושבת שאפשר לתת לכולם פה מענה במסגרת זאת. העיקר הוא, כפי שהבנתי, זה הזכות להיעדר ביום הפריימריז כדי לאפשר לצאת ולהצביע.

חבר'ה, החוק היה צריך להיות פשוט, הוא נהיה מסורבל ובלתי נסבל. בצורה שאתם עושים את זה, למרות שכל מה שאתם אומרים, ענייני, מקצועי, זה בסוף לא לאפשר לאזרח שעובד להשתתף באקט דמוקרטי מוחלט – את זה אני לא אתן, שיהיה ברור. הזכות להשתתף בפריימריז ניתנת לכל אחד מאתנו שרוצה להשתתף, לא קשור מאיפה הוא בא, ומה דעותיו. את זה שאתם מסרבלים את זה בצורה כזאת, ככה אפשר גם לנטרל את החוק.

היות והמציע בהסתייגויות לא פה. אני מכבד מספיק את מאיר כהן. אני מבקש לדון בזה בהמשך. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.