הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 448

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 12:30

הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

זאב בנימין בגין

תמר זנדברג

חמד עמאר

מירב בן ארי

מאור לזר - הלשכה המשפטית - אגף שכר, יחידת שירותי מטבע באוצר

קובי אייזדורפר - הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אסף שירמן - מנהל תחום באגף השכר והסכמי עבודה, יחידת שירותי מטבע באוצר

אליעזר רוזנבאום - מ"מ מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

רונית ירדן - סמנכ"ל כוח אדם, המשרד לביטחון פנים

פרדי צוקרמן - יו"ר ועד העובדים, המשרד לביטחון פנים

סוני אינגר - קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

גלי גלילי קרן - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

אביב ישראלי - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

אביבה וולף - מזכלית אילסם, משרד הבריאות

פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

שרונה עבר הדני - לשכה המשפטית, משרד הבריאות

קרן רוט איט - ממונה על מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

חנה אמסלם - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי בן יעקב - מנהל יחידת שכר עידוד, משרד הפנים

פארן בישארה אלי - עוזר היומ"ש, נציבות שירות המדינה

דנה שוכמן - מרכזת בכירה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, נציבות שירות המדינה

רות זיני - נציבות שירות המדינה

אייל לוי - נציג ההסתדרות, הסתדרות עובדי המדינה

אריה פרבר - חשב, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן גורני - סגן מנהל הרשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יהודה סוויסה - יו"ר ועד העובדים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - ראש תכנון ובקרה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

אליהו יצחק - פעיל חברתי

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

רויטל יפרח

הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז-2017, מ/1111

רבותי, צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא: הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז-2017, מ/1111, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

איך אתם רוצים שנתקדם? בישיבה האחרונה או במפגשים האחרונים אני ביקשתי שלפני שאנחנו מקדמים את הצעת החוק, אני ביקשתי לשבת עם העובדים ולשבץ אותם בתפקידים שלהם ככה שאף אחד לא אמור להיפגע לא בשכר ולא בתפקיד. זה מה שביקשתי. ביקשתי לשבת באופן פרטני – חיים משה, דודי אמסלם, משה יצחק, אחד אחד, ולוודא שבחיבור הזה, בסוף, בדרך אנחנו פוגעים באנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם העניין הזה, הם רק קמים בבוקר ובאים לעבודה. הם לא קשורים לאירוע. זה בדיוק מה שביקשתי, והתניתי את זה בהמשך החקיקה. אני עשיתי אתכם שתי פגישות בלי קשר לדיונים אצלי בחדר, ואתם אמרתם לי שאתם מתקדמים אבל אני רוצה להבין האם המצב הוא כזה שלכל אחד יש שיבוץ באופן חד-חד ערכי והכל מסודר. לייזר.

רגע, יש לי שאלה: זה דיון שהוא רק דיון על השיבוץ או על המהות? כי לא היה עדין – אנחנו לא היינו בישיבות אצלך בחדר, חברי הכנסת, ואנחנו חברי ועדה, ובמקרה אני גם יושב ראש ועדת הסמים והאלכוהול ומכירה היטב את הרשות - -

מה השאלה?

למיטב זכרוני, זה הדיון הראשון בנושא הזה כאן, בוועדה.

כן, נכון.

אז עם כל הכבוד, יש עניינים שלא קשורים לשיבוץ אלא הם עניינים שקשורים למהות ולתוכן של הרשות. אני שואלת. אין בעיה, אני יושבת פה בשקט, נשמע את השיבוץ, הכל בסדר אבל יש כאן תחומים שקשורים לפעולות הרשות ולא רק לשיבוצים.

אני אסביר. - -

אני לא הייתי אצלך בדיונים, זו פעם ראשונה שאני פה - -

פעם ראשונה שאת בדיון אצלי בוועדה?

בנושא הזה כן. עם הצעת החוק הזו, זה דיון ראשון ולכן אני שואלת.

לכן, לפני שאני עושה את הדיון, יש לי מה שנקרא דיונים פרלימינריים, ששם אני מחליט אם לקדם, לא לקדם. זו בדיוק הפררוגטיבה שלי.

אין שום בעיה.

לכן אמרתי שאני, לפני שאני צולל לעניין, אני בא קודם כל לבדוק שהעובדים לא נפגעו. אם הם נפגעו, גם אם כל החוק הזה נכון, אני לא מקדם אותו.

הבנתי. אז זה דיון ראשון ואחר כך נגיע לדיון המהותי. אין בעיה, הכל בסדר.

זה דיון מהותי.

כנראה שאצלה העובדים זה לא מהותי. אצלי זה הפרמטר העיקרי - -

לא אמרתי דבר כזה ואל תכניס לי מילים לפה.

את אמרת שנגמור עם העובדים ואחרי זה נעבור למהות.

לא, אני שואלת כי אתה התחלת כאילו אתה מתחיל מאיזה דיון שלישי או רביעי, ואמרת שהיו דיונים. אני, זה הדיון הראשון שלי כאן בוועדה כי זה הדיון הראשון בוועדה. רציתי לדעת איך יתקיימו הדיונים, זה הכל.

הבנו. דרך אגב, כשאני מקיים דיונים בוועדה, אני לא מזמין. יש פה מנהלת וועדה, היא מזמינה את כל חברי הוועדה בהתאם לכללים של הכנסת.

אבל זה דיון ראשון בנושא, לכן אני שואלת.

לכן אמרתי שלפעמים אני נפגש עם אנשים - -

לא, הכל בסדר.

- - מה שנקרא בזמני החופשי, וסתם בא לי לשוחח אתם.

רק רציתי לעשות יישור קו שאנחנו נמצאים כרגע מבחינת הדיון בהצעת החוק.

אז יישרנו. לייזר בבקשה.

סליחה, שאלה: מהחוק הזה יוצא כאילו שאנחנו לא יודעים - -

אנחנו לא יודעים. אנחנו כרגע משבצים אנשים. אחרי שנשבץ אנחנו נראה מה הרשות, מה יהיה, כן או לא.

אני עוד לא שם. עשו למשל מכרז של ערוץ הכנסת, רוב העובדים שם הם עובדים טכניים. אז פתאום העובדים מצאו את עצמם מחוץ למערכת בלי שאכפת להם מי הבעלים, פשוט אף אחד לא דאג לזה. אני מניח שאם מישהו היה דואג לזה והיה מסדר אותם אז לא היינו מגיעים לסיטואציה המביכה. שכל אחד יחשוב שזה הוא, כאילו שהבן שלו עובד שם. אלה למעלה משחקים ואני למטה משלם את המחיר. לא אצלי. בבקשה.

בהמשך לדברים שפתחת בהם, אנחנו למעשה כבר נמצאים בתהליך ארוך וממושך, גם לאשר את המבנה. אנחנו סיימנו לקבל את האישור על המבנה הארגוני מנציבות שירות המדינה, ואחרי הפגישה שקיימנו אתך, ישבנו עם נציגי הרשות, עם יהודה ועם איריס ושיבצנו את האנשים כפי שהונחינו וכפי שהתקשי"ר מבקש לסדר את המבנה, בהתאם למה שאנשים עושים בתפקידם ולמעשה שיבצנו אותם וקיבלנו על השיבוץ אישור. אחרי שגמרנו את השיבוץ של האנשים מיפינו את המצב הקיים של תנאי השכר, ימי מחלה וכל מה שקשור בדבר הזה וכמובן, מי שעבר את גיל הפרישה ואמור לפרוש והוא עבר בשנה או בשנתיים וכאלה שהם פוטנציאל, שנאמר לנו שהם פוטנציאל למשא ומתן לפרישה.

נשאר לנו עכשיו לשבת באופן פרטני, אחד אחד, ולהראות לו את השכר. מה שיש לו הוא יודע, מה יש במצב הקיים, מה בדלתא ואיך משלימים את הדלתא שזה יהיה ממחר בבוקר צוות של נציבות שירות המדינה - -

אבל למה לא עשית - -

כי אי אפשר לעשות לפני שהשיבוץ אושר.

לייזר, שנייה. מי כבודו?

- - -

לייזר, אני אתכם בסיפור הזה איזה חודשיים. ישבתי אתך איזה פעמיים שלוש, וביקשתי שלפני שאנחנו צוללים לעניין, בואו תסבירו את סוגית העובדים. ברגע שהיא מוסדרת ומחוץ לפרק, אנחנו יכולים לדון במהות של החוק עצמו בגלל שזה מבחינתי התנאי הבסיסי של להיכנס לפרטים בכלל. עכשיו, אתה אומר לי שמחר בבוקר אתם הולכים - -

לא, הסדרנו את השיבוץ.

אז למה ביקשתי שנעשה את הדיון היום?

לא, ביקשנו לעבוד במקביל בשני הצירים. פעם אחת לגמור את החוק. פעם שנייה - -

הבנתי, חבל לי על הזמן. הבנתי.

אפשר שאלה לגבי העובדים?

שניה. תקשיב, מה שנעשה זה דבר מאוד פשוט: סוגיית העובדים עדין לא פטורה. אני מעוניין לא לבזבז את הזמן. אנחנו לא נביא את זה להצבעה בכלל עד שהסוגיה הזאת לא תיפטר, אני מודיע את זה, ולכן, היות ואני לא רוצה להתעכב בעניין הזה ואני רוצה לא לבזבז את הזמן אז בואו נתחיל לדבר, נצלול לתוך החוק ואני רק אומר לכם מראש שאם זה לא ייפתר – מבחינתי, אני לא אקבל אוקי שהעובדים משובצים כל אחד, אז אנחנו לא נביא את זה להצבעה.

רק שאלה אחת לגבי העובדים בנושא הזה: כל התהליך שתיארת עכשיו, מדובר על עובדי המטה או מדובר גם על עובדי השטח ברשויות, על הרכזים?

אני מדבר כרגע על המחוזות עד לרמת הרשויות המקומיות.

בכמה עובדים מדובר?

אז זה רק המטה. כמה עובדים בתהליך הזה שתיארת?

כל הרשויות, כל העובדים?

אבל מה עם העובדים ברשויות שמשובצים כרכזי פעילות?

עליהם לא מדובר - - -

לא, רגע. יש את עובדי המטה, עובדי הרשות, שזה אגב החלק הקטן. החלק הגדול יותר, שהם ככל הנראה אני לא יודעת מבחינה תקציבית – איתן, ככל הנראה הם נמצאים בתקציב הפעילות, נכון? לא בתקציב השכר.

כן.

בתקציב הפעילות – הרי הרשות מתקצבת רכזים, חלקם בחצי משרה, חלקם במשרה מלאה, חלקם – המשרה שלהם מורכבת מעיר ללא אלימות ומהרשות למלחמה בסמים, והם מהווים – אבל השכר שלהם הוא חצי חצי. איפה העובדים האלה בכל התהליך הזה שתיארת עד עכשיו?

העובדים האלה הם בשלב הבא – הרי השטח הוא אחד, אוקי? בשטח יש מנהל תכנית שהוא מפעיל את התכנית, את האלימות ואת הסמים ואת האלכוהול.

בחלק מהישובים.

לא, ברשות החדשה.

מה שאני מצליח להבין ממנו זה שבקצה אין משמעות. אותו בן אדם היום, הוא מתקוצב 30% מפה, 20% מפה, הוא יישאר. הבעיה זה במטה.

זאת השאלה.

בגלל זה שאלתי כמה עובדי מטה יש לנו שהם עובדים של הרשות היום.

41.

לכמה אנשים נמצא סידור לפי מה שאמרת שיש כבר סידור בשבילם וצריך רק לשבת? כמה?

יש לנו את כל הנתונים, אני מוכן להקריא אותם. רונית, את רוצה להקריא?

אתה מדבר על עובדי הרשות והמלחמה בסמים? 41 זה המספר.

לכולם נמצא סידור?

כן, לכולם.

אנחנו מדברים ברשות החדשה, ואנחנו מחברים את עיר ללא אלימות, מציל"ה והרשות למלחמה בסמים - -

סך הכל כ-90 משרות. הם, יש להם כרגע 79 אנשים על 90 משרות. זה מה שהם טוענים. בערך, "גרוסו מודו".

בעיר ללא אלימות?

הכל יחד.

אני לא נכנס לזה. אנחנו מבקשים מהם שישבו, כפי שאמרתי – אני מבקש, כפי שאמרתי, תשבו אתם. כל בן אדם, איך אני תמיד אומר? בסוף יש בן אדם שזה כל העולם שלו, שצובטים אותו אז כואב לו, שמצחיקים אותו הוא צוחק, ושכל אחד יחשוב שזה הוא. אז לכן אני מבקש לא לדבר מלמעלה. לשבת, לבדוק שכל אחד יושב בכיסא שלו, איפה שבדיוק השכר, התנאים, שהוא לא נפגע כתוצאה מהשינוי שאנחנו מבקשים לעשות. זה כל הסיפור.

אז בבקשה, בואו ניכנס לחוק עצמו. בבקשה עידו, תן לנו כמה מילים.

אני מציע שאולי המשרד לביטחון פנים יציג מה - - -

אני יועצת משפטית במשרד לביטחון פנים. הצעת החוק מבקשת להקים במשרד לביטחון הפנים רשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, שלמעשה תתכלל את כל הפעילות שמבוצעת היום על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, והתכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד לביטחון הפנים, בעיקר ברשויות המקומיות. כל הגיבוש המודלי למניעת אלימות וכולי.

לצורך כך, הצעת החוק מורכבת מכמה חלקים: 1. הקמת הרשות במשרד לביטחון הפנים, ומונים את כל התפקידים והסמכויות של הרשות הזאת. לאחר מכן, יש את נושא תקופת המעבר עד להקמת הרשות וביטול חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ולשימוש לרעה באלכוהול - - - ותיקונים עקיפים כתוצאה מכך.

אוקי.

סליחה, מה ההבדל בין מה שקיימנו עד עכשיו למה שאתם מציעים? מה ההבדל? מעניין אותי.

אנחנו מדברים עכשיו שאנחנו מרכזים תחת גוף אחד את מניעת האלימות, סמים ואלכוהול. אנחנו יודעים - -

אנחנו יודעים שסמים ואלכוהול זה לא רק אלימות. זה גם פשע.

נכון, וגם אלימות זה - - - אז אנחנו חושבים שלא נכון להחזיק שלושה מטות: עיר ללא אלימות, מציל"ה, סמים ואלכוהול. נכון לרכז את כולם תחת גוף אחד, לחזק את השטח, להגדיל את התקציבים בשטח ולא לשלם למטות כפולות ומשולשות. למה? למה צריך את זה?

לא תחסכו גרוש - -

מי שיראה את המבנה שבנינו, יראה שבנינו ארבעה אגפים בתוך הרשות הזאת: אגף אחד שמתעסק עם האלימות, אגף אחד שמתעסק עם הסמים והאלכוהול - -

אני מקבל את זה. מה שאומר לייזר – תראה, בסך הכל שלושת הנושאים האלה די קשורים אחד לשני. חלקם, ברשויות עושים גם את זה, גם את זה, חצי מזה וכולי. הם רוצים לרכז מאמץ ומשאבים.

עכשיו, אני רוצה לומר גם לך: אני דואג לעובדים הקיימים. לא לאלה שבתיכון ועוד מעט יתגייסו לצבא וישתחררו ויבואו לעבוד ברשויות. הם לא מעניינים אותי. אז לכן, אני מסכים אתו שיכול להיות שצריך לצמצם את המטה הזה אבל לא על חשבונם. כשהם יפרשו לפנסיה, כל אחד בזמנו, נבטל את המשרה וכולי. אני מאמין שהראיה של שלושת הנושאים האלה, זה נכון שהיא תהיה ראיה הוליסטית ומלמעלה.

העניין הוא שאתה דואג לעובד, שזה נכון אבל צריך גם לדאוג למהות העבודה. אני אומרת לך שאני יושבת עם חברת הכנסת זנדברג בוועדה לנגע הסמים, ואנחנו היינו הראשונות לפרק תמיד אז ככה שבוא נגיד שאני באמת באתי לשמוע אבל בסיורים שאנחנו מקיימות ביחד בוועדה, הדבר שהכי חסר לי ואולי אליעזר יתקן אותי, זה העניין הטיפולי כי ברשות למלחמה בסמים – צודק דודי. אומר היושב ראש: אני רוצה שהעובד יעבוד, ואני מוסיפה עוד נדבך ואני אומרת שהעובד יעבוד במטרת העבודה שלו. שהמטרה של הרשות, בניגוד למציל"ה ועיר ללא אלימות, ואני הפעלתי תכניות כאלה אצלי. היה לי מרכז הנוער בסיכון והפעלתי גם את מציל"ה וגם את עיר ללא אלימות, הן לא תכניות טיפוליות.

אבל אני לא רוצה להיכנס למבנה הארגוני כרגע. יש לי רעיון: בגדול, אני לא בא כרגע להחליף את כל העבודה המקצועית, אני לא עושה עבודת מטה. אם תרצו, אני אשמח מאוד אם תזמינו את שניהם, שזה באמת מעניין אותם, תזמין אותם לקפה לייזר, תשבו כמו שאני ישבתי אתך והם יסבירו לך. אני בא - -

אנחנו מכירות, אני לפחות מכירה היטב את הנושא. היה דיון אצלי בוועדה, ואני חייבת להגיד שמהדיון הזה ומכל מה ששמעתי עד עכשיו יצאתי יותר מודאגת מאשר רגועה, ואני אסביר למה: התחום של סמים, יש בו תחום של מניעה ויש בו גם תחום של אכיפה. שני התחומים האלה ברורים לנו, ושני התחומים האלה, ברור לנו שבמסגרת האיחוד הזה הם יחוזקו. אבל מה שנקרא אצלנו המאבק בסמים הוא למעשה, ויש הבנה גוברת והולכת גם בעולם וגם בישראל היום, שהוא למעשה תחום של טיפול ושיקום בהתמכרויות.

מניעה.

זה לא מניעה אפילו, זה טיפול ושיקום בהתמכרות. אגב, היו לי גם הצעות לשנות את שם הוועדה מהוועדה למאבק בסמים ואלכוהול לוועדה לטיפול בהתמכרויות. לכן, הגורם הכי חשוב כאן סביב השולחן בהקשר הזה, וזה בתחום הסמים עם כל הכבוד למניעה ועם כל הכבוד גם לאכיפה, שחייבם להיעשות ולהמשיך להיעשות, התחום הכי חשוב הוא תחום בריאות ורווחה.

ולכן, אני אומרת שאפילו הוועדה הזאת, על המשרדים שהיא מפקחת עליהם שזה כרגע ביטחון פנים ופנים שקשור לרשויות המקומיות, היא בכלל לא המקום המתאים לדון בכל התחום של טיפול ברפואת התמכרויות. והחשש שלי המאוד מאוד גדול זה שכתוצאה מהמהלך הזה – עכשיו, התחום הזה "חונה" כמו שאתה אוהב להגיד, אדוני היושב ראש, בראש וראשונה במשרד הבריאות ואחר כך במשרד הרווחה. זה אותם משרדים שקידמו את התחום של נפגעי נפש בקהילה. משם אנחנו מדברים. פה אין לזה מענה בכלל, זה גם לא אותו עולם וגם לא צריך להיות.

הבנתי.

ואנחנו הצענו להעביר את זה לוועדת הבריאות. היתה הצעה להעביר לוועדת הבריאות.

לייזר תשמע, מה שאומרת חברת הכנסת זנדברג, יש בזה היגיון מסוים. הרי בסופו של דבר – כשאנחנו מדברים על הטיפול בכל סוגית הסמים והאלכוהול, תעזבו עכשיו את הנושאים האחרים ואלימות. אני מדבר כרגע על זה. אז באמת כמו שהיא אומרת, יש מניעה ויש אכיפה, ויש טיפול של אלה שכבר בפנים. אני באמת מסכים אתה - -

אז מה? הם פה בשביל קישוט?

תשמע לייזר, זה לא נגדכם. המשרד לביטחון פנים הרי לא יהפוך למשרד הבריאות ולא למשרד הרווחה. תשמעו את אנשי המקצוע שמכירים את הטיפול במכורים - -

אנחנו ישבנו 10 חודשים וגיבשנו אתם - -

אני יודעת מה גיבשתם, אני שמעתי. הם בהתגוננות אבל הם לא משרד הרווחה וגם לא משרד הבריאות. אין מה לעשות.

תראה, מה שאומרת חברת הכנסת זנדברג זה כזה דבר: הסיפור של הטיפול הוא הסיפור היותר מורכב וגם היותר דרמטי בכל הסיפור הזה. בוודאי שיש פה איזה משהו הוליסטי, אתה לא יכול לנתק את זה. היות והטיפול זה לא ב"מיינסטרים" של עבודת משטרת ישראל או הבט"פ. נניח שאין לנו סיפור של מניעה ואכיפה, סביר להניח שמי שהיה מטפל באנשים המכורים זה משרד הרווחה והבריאות.

גם היום הם עושים את זה. זה נעשה גם היום. גם כשיש את הרשות הם עושים את זה.

אני רואה כאן, אני לא רוצה להיכנס למבנה ואני שואל שאלה עקרונית. עכשיו, יכול להיות שמי שמחולל את העסק מלמעלה זה הבט"פ אבל הוא מחזק את עצמו בגורמים המקצועיים, כל אחד בתחומו. אז השאלה היא כאן האם הנושא של הטיפול נמצא גם בסיפור הזה כאן - -

לא הבנו את זה. אתה מדבר על הכחול, נכון?

רבותי, אני מבקש, אני רוצה להתקדם. אני לא רוצה להיתקע במבנה הארגוני. הם שאלו, הן גם מצויות בזה כי זה העיסוק הפרלמנטרי שלהן אז הן משקיעות בזה. אני מציע, הרי אנחנו לא מצביעים כרגע היום. אני מציע שגם תזמנו אותן, יש להן מה לתת בהיבטים של הטיפול, איך הן רואות את זה, אז יכול להיות שנטייב את זה.

אני המנכ"ל בפועל של הרשות למלחמה בסמים, כנראה לעוד זמן קצר אבל בינתיים המנכ"ל של הרשות למלחמה בסמים. אשר לכוח אדם – דבר ראשון, אני רוצה לומר: נכון, בנושא השיבוצים האישיים התקדמנו התקדמות רבה אבל עוד לא גמרנו את הכל. אבל התקדמנו, מה שנכון נכון. אבל בכל הנושא של שכר, תנאי שירות, תנאים נלווים, לא הגענו לכלום.

אז במה התקדמתם?

התקדמנו בשיבוצים.

מה זה שיבוצים?

איפה אנשים ישבו - - -

- - -

שיבוץ זה לא זרקנו בן אדם. הכוונה בשיבוץ זה שהעובד מרגיש טוב עם השיבוץ שלו והוא לא נפגע לא בעבודה שלו ולא בשכר שלו.

אז בינתיים אנחנו יכולים להגיד רק שיש לנו מערך של הצעות שיבוץ, עוד לא ישבנו בנושא הזה אבל בנושא של שכר, תנאי שכר, תנאים נלווים של כל דור א', בדיוק כמו שאמרת. אלה שיבואו כרגע לא מעניינים אותנו אבל האנשים שישנם, אנשים שאולי רוצים לפרוש, אין לנו תשובות, אין לנו שום דבר לגבי - -

איתן, אני כבר סיכמתי. בוא נתקדם למהות. יש לך איזה משהו?

לגבי הנושא של המהות: בזמנו הרשות קמה מתוך צורך לאומי, כשהיתה ועדה בין-משרדית בראשותו של פרופסור מן מ"הדסה" והחליטה מעל המשרדים, וכל המשרדים עשו דברים. אבל צריך להיות גוף שהוא מעל, שיחבר ויאחד ויזום וידחוף, שכל העניין שלו יהיה טיפול וקידום נושא הסמים ומאוחר יותר גם האלכוהול במדינת ישראל. ומתוך ההכרה שזה צורך לאומי שמו את הרשות בזמנו במשרד ראש הממשלה, שהוא משרד המטריה על כל המקומות. קרה מה שקרה, העבירו אותנו מסיבות פוליטיות לגמרי תחת חסותו של המשרד לביטחון פנים, איציק אהרונוביץ - -

דרך אגב, סיבות שנחקרות היום בפרשיות שחיתות. הנסיבות. זאת האמת.

איציק אהרונוביץ שמר אותנו בסוד, היינו כמו יהלום אצלו בקופסה ולא עלתה השאלה.

מקומנו בכלל לא במשרד. אנחנו לא גוף אכיפה. אנחנו גוף שהמטרה שלו היא הסברה, היא מניעה, היא טיפול, היא שיקום, עבודה בקהילה, שזה משותף - -

איפה אתה חושב שאתם צריכים להיות ממוקמים לדעתך? מבחינה מקצועית, שזה חשוב.

המקום הנכון ביותר היה במקום שהוא היה - משרד ראש הממשלה, שהוא משרד על והוא חולש על כל המשרדים. עכשיו, אם אתה מכניס אותנו לתוך משרד – גמרנו, אנחנו כבר במשרד. המגמה שלנו היא - - - והיא שיטור עירוני וזה לא אנחנו. אנחנו מטפלים - -

אתה בעצם אומר שבגדול, תראה, יש פה שני רבדים: איפה אתה בעצם חונה באופן כללי? אני דווקא חושב שמשרד ראש הממשלה לא צריך להחנות כלום. מי שחונה שם, אף אחד לא מנהל אותו. ראש הממשלה בוודאי לא מנהל אותו. אין לו את הזמן ואין לו את הקשב ולכן, מי שלא אוהב ניהול, שמישהו מנהל אותו אז הוא אומר: שים אותי במשרד ראש הממשלה. אבל בוא נעזוב את זה. איפה אתה יושב זה פחות חשוב. האם נראה לך שבהכלאה הזאת או בשידוך הזה אתה מרגיש שהסיפור של הטיפול והאכיפה בנושא סמים בלבד והמניעה – נפגע.

סמים ואלכוהול.

כן, כמובן.

אנחנו רוצים לטפל בכל מה שקשור בסמים ואלכוהול. אני לא עיר ללא אלימות, אני לא מציל"ה, אני לא שיטור עירוני. אין לי אתם כלום. לחבר את כולם ביחד זה להרוג את נושא - -

אוי ואבוי.

השאלה, איתן, אם אתה רואה את הקשר בין מציל"ה, עיר ללא אלימות והיחידה שלכם לא במובן זה שעכשיו השיטור העירוני יטפל גם בנרקומנים. זאת לא השאלה.

זה חלק מהתפקודים שלהם.

השאלה היא אם יש תפקודים שהם קצת חופפים או מערכות שצריכות לדבר אחד עם השני, ועדיף שהם ידברו אחד עם השני במשרד מאשר יתחילו לדבר עם כמה משרדים.

ראשית, אנחנו כפופים לשר.

גם ברשות המקומית שידברו ביחד.

כן, כן.

אנחנו כפופים לשר ויש שיתוף פעולה - -

אבל מה עם התפקודים האחרים, שהם החשובים יותר?

מתואמים.

יש שיתוף פעולה במצב הקיים בינינו בתחום הקהילה, בתחום של אגף הקהילה שהוא התחום בשטח, יש גם היום שיתוף פעולה מצוין בינינו ובין עיר ללא אלימות - -

דקה. שיתוף הפעולה הוא שיתוף פעולה וולונטרי ענייני בגלל שאתה... אבל יש בסוף שיתוף פעולה מערכתי בגלל שזאת המערכת. הרי אפשר לשים אותך במשרד המדע והחלל. אפשר לשים את מציל"ה בכלל במשרד החקלאות ואת הזה במשרד הפנים ולהגיד לכם: חבר'ה, דברו ביניכם. יכול להיות שתמצא אנשים מדברים והכל טוב אבל ברור לך שארגונית זה לא הגיוני. אני לא איש מקצוע בעניין, וגם לא כרגע, בדיון הזה אני בא לבקר את ההחלטה של הבט"פ. זאת עבודת מטה מול הבט"פ. אני כרגע לא בא להגיד לממשלה: תקשיבו, אתם עשיתם עבודת מטה לא טובה אז אני מבקש כרגע שתפצלו עוד פעם את היחידות. אני לא שם, זה לא הפררוגטיבה שלי, אני גם לא הולך לשם. אני, מעניין אותי ההיבט לשני דברים: 1. לבדוק שהעובדים במעבר הזה לא נפגעים כי הם לא חלק מהאירוע. איך אמרתי? שם למעלה עושים סדר, לא יכול להיות שאלה למטה משלמים. להיפך, אז ייקחו עוד מנכ"ל ומנכ"ל ויחברו אותם למנכ"ל אחד, לא אכפת לי. אבל יותר מפריע לי שאיזה בחור שקם בבוקר, מרוויח 6,000 שקל, בא לעבודה בגלל שמישהו החליט לחבר שם והוא אפילו לא מבין על מה מדובר, פתאום הוא מוצא את עצמו בחוץ או אומרים לו: תשמע, ממחר בבוקר אתה מרוויח 4,000 שקל, אנחנו לוקחים לך את הרכב. זה משהו לא הגיוני. זה הדבר שמבחינתי הוא הבסיס.

אני בדרך כלל קורא את הצעת החוק הממשלתית ואני מנסה ללכת אתה. אני לא מנסה לשנות אותה ב-180 מעלות בגלל שזה הממשלה. אני מנסה לטייב אותה איפה שאנחנו יכולים, אז בוא נתמקד שם. הדיון לדעתי, חבל לנו על הזמן אם נגיד להם: רבותי, הצעת החוק שלכם בכלל לא רלוונטית, אנחנו מבקשים להיות במשרד ראש הממשלה ועזבו אותנו. אז חבל לנו. בוא תתמקד - -

לא אכפת לנו להיות תחת השר לביטחון פנים אבל כמו שהיום, הוא השר שלנו, הוא אחראי עלינו. אני לא צריך להתחבר דווקא לעיר ללא אלימות. אני יכול לשלב אתם פעולה, לשלב ידיים כמו שאנחנו גם עושים היום.

תגיד לי, אם אתה היית המנכ"ל של שניהם ביחד, זה היה נראה לך יותר סביר?

לא בטוח. זה שעטנז, זה עירוב מין שאינו במינו. אני יושב בפורום ראשי יחידות לפעמים, לא תמיד, מנהל אותו ידידי. אנחנו ידידים, שתדע, וזאת מחלוקת לשם שמיים אבל אנחנו חברים. אז אני יושב בראשי יחידות. מה לי ולרשות כבאות ארצית, מה לי ולהגנה על ידי מדינה ולמכבי אש? מה לי ולהם? אני עוסק בטיפול, שיקום, דברים כאלה.

אז כנראה שלא נשים אותך מנכ"ל של שניהם, אתה צודק. אתה תישאר לנהל רק את העסק הזה.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שחלק מאוד חשוב בדיון הזה זה לשמוע גם את משרדי הבריאות והרווחה ואיך הם ערוכים. אני מאוד מאוד חוששת - -

נשמע.

סבבה, אני רק אומרת לכוון אותם - אני מאוד חוששת שתחום הטיפול בהתמכרויות יישאר פה בן בלי בית, וזה עיקר העבודה כי בסופו של דבר שוב - -

אנחנו לא יודעים אם המשרד לביטחון פנים יכול לטפל בהתמכרויות. דודי, אנחנו שנתיים מסיירות. אין כפר שלא היינו וזה מטריד אותנו.

הבנתי. חנה אמסלם – דרך אגב, לאחותי קוראים חנה אמסלם. הכניסו לי פתק בהחלה אז חשבתי שאחותי כתבה לי פתק. תראי, בגדול מה שאומרות תמר ומירב, הן בגדול לא באות למבנה הארגוני. הן אומרות: שים אותנו שנייה בצד במבנה הארגוני. חשוב לנו שבקצה לא יקרה בגלל מבנה ארגוני שאנחנו מפספסים את האירוע עצמו. הכל מסתדר לנו בקוביות, רק למטה אף אחד לא מקבל שום טיפול. אז היא שואלת בהיבט - היא הבינה את המניע, הבנו. את האכיפה, בסדר. היא אומרת - -

גם המניעה נושקת.

בסדר. אבל הסיפור החלש יותר שאני לא רואה אותו באמת ב"מיינסטרים" של משטרת ישראל, זה הסיפור של הטיפול בחולים. אז הם חולים.

הטיפול והשיתוף

זה לא משטרת ישראל.

אתם לא משרד הרווחה ואתם לא משרד הבריאות.

הנרקומנים בסופו של דבר הם לטעמי אנשים חולים. המכורים הם אנשים חולים שצריך לטפל וגם יש להם בעיות רווחה. בדרך כלל זה הולך ביחד. אז אתה צריך עובד סוציאלי ואחד שמבין בזה ברמה של רופא. עכשיו השאלה היא, עד היום - -

- - -

גם אנחנו נתכלל.

אבל הרשות מתכללת עם משרדים אחרים. עכשיו זה יהיה רק פה. מה אתם תתכללו? משרדים אחרים?

- - -

יואל, אני לא רוצה להוציא אותך.

אתם תקימו מרפאה להתמכרויות עם תרופות מרשם?

כן, איך שהם עשו.

איך? אבל זה לא התחום שלכם.

לייזר, תמר. אני הייתי מבקש מחנה לספר לנו מה המצב היום, איך זה עובד היום, ולדעתך איך זה יקרה אחרי שנעשה את השינויים. היום מה המצב? איך למשל היום מישהו שהוא משתמש, מה סוג הטיפול בו? מי מטפל בו?

היום יש שני קווים עיקריים, יש נוספים אבל שני קווים עיקריים: אם אני אשתמש במשרד לביטחון פנים, אם אדם מסתבך עם החוק, דרך בתי המשפט, שירותי המבחן ששייכים למשרד הרווחה ולא לבט"פ, יכולים להגיע לשירותי הרווחה העירוניים השירותיים של משרד הרווחה לטיפול. זה מסלול אחד. המסלול השני שהוא לא - -

זאת אומרת שהמשטרה עוצרת מישהו, הוא בא לבית משפט ובמסגרת - -

חוק העונשין הוא יכול - -

לא חשוב, כל החבילה, אומרים לו: תקשיב, אתה צריך ללכת לשיקום. אז שולחים אותו אליכם?

לשירות המבחן, למשרד הרווחה. כן, למשרד הרווחה.

קודם כל למשרד הבריאות לאשפוזית.

לא כולם. רק חלק מהם וגם לא הרוב.

אני רוצה להבין את התהליך: ואז הבן אדם מגיע למשרד הרווחה, ויש יחידה שמטפלת בו? זה המצב היום?

יש יחידה שמטפלת בו, יש מסגרות חוץ-ביתיות היום.

היום. זה המצב היום. עכשיו, מה ההצעה שלהם בהיבט הזה? אני רוצה להבין כרגע רק רווחה. זאת אומרת, אם נניח שנחבר - -

האם השתנה משהו או לא?

אני לא יודעת, אני מקווה שלא אבל אני לא הבנתי אם כן או לא.

רק דקה. אם נחבר עכשיו את הכל, איך זה משפיע על חנה היום? על המצב הקיים היום?

במצב הקיים.

מה שאנחנו סיכמנו בעבודת המטה, כשהכנו את תסקיר החוק יחד עם המשרדים שנמצאים כאן - -

דרך אגב, אתם ישבת אתם?

בטח. היא לא היתה. ישבנו עם המטה. שנה עבדתי על זה. תאמין לי שישבנו.

טוב, לא חשוב. אחרי זה אני אקח אתכם לגיבוש.

מה שעלה בעבודה שעשינו: 1. מי שקובע את מדיניות הטיפול והשיקום, שר הבריאות בתחום של הבריאות ושר הרווחה בתחום - -

כמו היום.

כמו היום. וככה גם יהיה, וככה גם סוכם שיהיה בחוק ובהחלטת הממשלה. הפיתוחים, כמו שעשו - -

סליחה שאני מפריע לך. תיקון חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים. תורידו את הסעיף הזה, זה קשור למשרד הבריאות. אפשר?

דווקא בהקשר הזה, זה עוד יותר - -

- - -

הם ביקשו.

עבדאללה עזוב את זה, זה פחות חשוב. יואל, אתה פעיל יותר מדי. עבדאללה, אנחנו בשלב של להבין את הקונספט. תמר העלתה שאלה טובה, אני בכלל לא חשבתי על זה. בואו נבין את הקונספט לפני שאנחנו עושים את זה.

אדוני, הפיתוחים, הרגולציה, הסטארט. הרי הרשות פיתחו מענה לבעיה מסוימת, הריצו את זה והעבירו את המקל או לבריאות או לרווחה. הם לא מנהלים את אותם מתקנים.

לייזר אבל מי שפיתח ומי שבנה זה אנחנו.

זה נשאל בתחילת הדיון. היתה שאלה בתחילת הדיון ועכשיו התחלתם לענות עליה. בבקשה, תמשיכו.

אבל הם פה.

הראית להם.

חנה, חשוב לי שתהיי בדיון עכשיו. זאת אומרת, מה שאתה אומר לי: אנחנו, יש לנו מבנה ארגוני, אנחנו לא מתכוונים לשנות כלום בלי היחידות המקצועיות. זה אומר: משרד הבריאות מטפל במשרד הבריאות כמו היום, ומשרד הרווחה מטפל במשרד הרווחה כמו היום. זה מה שאתה אומר.

אמת.

אבל אנחנו לא.

אני בא לקצה. אני בסוף בא מזווית – תראה, איתן - -

- - -

תשמע, הדיון הזה מבחינתי בא משתי זוויות: זווית אחת של העובדים, שים בצד. הזווית השנייה זה המטופל. הוא מעניין אותי. לצורך העניין אתה כבר לא מעניין אותי, לא אתה ולא הוא. מעניין אותי המטופל שאנחנו רוצים בוודאי לא להרע את מצבו אלא רק להשביח. אז אנחנו לשם רוצים ללכת. לכן, קודם כל בדקתי שהוא לא מקבל משהו יותר גרוע מאשר היום קודם כל. אחרי זה נבדוק מה התועלת אבל אם הוא ממשיך להיות מטופל בנושא רווחה אצלה כפי שהיום, יכול להיות שצריך להשביח את זה אבל זה סיפור אחר. וגם בבריאות, הוא מקבל את הטיפול במשרד הבריאות, אז אני רגוע שאנחנו הולכים אחורה בכלל. בסדר?

אני יכול רגע להתייחס? כי אתם עוסקים באמת בליבת התפקיד שלי, ואני שומע פה כל מיני דברים שהם לחלוטין לא משקפים את מה שבאמת קורה ואת מה שבאמת אנחנו עושים. אני ראש אגף טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. נכון, אני לא מנהל מרכזי יום למכורים לסמים. ונכון, אני גם לא מנהל אשפוזיות לטיפול במכורים. אבל אני זה שברמה העקרונית ולאורך ההיסטוריה פיתח וממשיך לפתח בימים אלו מסגרות. אתה יודע, בעיית הסמים זו לא בעיה סטטית. זו בעיה דינמית שכל הזמן תוקפת אותך מכיוון אחר. אם למשל לפני שלוש שנים הסוגיה של גמילה מתרופות מרשם לא היתה באג'נדה שלנו. בארצות- הברית הגדיר את הנושא הזה הנשיא האמריקאי אובאמה כמגיפה. והיום אנחנו, כרשות לאומית, מקדמים יחד עם משרד הבריאות כמו שאם היתה לי סוגיה דומה עם הטיפול ברווחה, היינו עושים את זה יחד עם הרווחה, ואנחנו עושים דברים אחרים עם הרווחה, אבל העסק הזה הוא דינמי. הוא לא כל הזמן נכנס לאיזו שהיא ישורת וככה זה מתנהל. אם היום 30% מאוכלוסיית הקהילות מגיעים על רקע של סמי פיצוציות לדוגמה ומחליפים את ההרואין, אני מודיע לך שעוד חמש שנים ההרואין יחזור וישלוט בשוק. העסק הזה כל הזמן משתנה.

הבנתי.

תן לי שתי דקות.

בבקשה.

כשהרשות הלאומית פונה בשנתיים האחרונות למשרד לביטחון פנים במסגרת אישור התקציב השנתי שלה ואומרת: אנחנו צריכים תקציב לטיפול ושיקום, הם נזרקים מהשולחן. בואו תהיו הוגנים לייזר. תהיה הוגן אתי.

חגי, תרשה לי לשאול שאלה, אני פשוט לא מכיר: הרשות למלחמה בסמים היום זה גוף? איפה הוא יושב? למי הוא שייך? מי מנהל אותו? הוא גוף ממשלתי?

אני אסביר: הוא גוף ממשלתי - -

חבר'ה, אני אולי שואל כמה שאלות אפיקורסיות אבל זה בגלל שאני לא יודע. אני רוצה להבין.

זה תאגיד סטטוטורי שפועל על פי החוק.

זה אתם.

אני אסביר: אני ראש אגף טיפול ושיקום אצל איתן ואיריס. עכשיו, כשאנחנו היום באים, יש לנו אתגרים על בסיס יום יומי. אני רוצה לומר לך משהו, שאם כרגע אנחנו נכנסים לסוגיה לדוגמה של תחלואה כפולה אצל בני נוער. בני נוער משתמשים בסמי פיצוציות, יש שם מרכיבים פסיכוטיים בתוך התמהיל של החומרים האלה ואנחנו פתאום מגלים ילדים בגיל 15 עם פסיכוזות, עם נטיות לאובדנות. אנחנו פונים למשרד הבריאות, ואז אנחנו ביחד עם עוד איזה בית חולים שאנחנו מוצאים מפתחים מערכת. דרך אגב, התקציבים שם מגיעים נטו, בהתחלה, כסטארט-אפ, כאיזה שהוא תהליך שאמור לבנות ולייצר מענה, מגיעים מהרשות, מהתקציב הקטן שלה. כשאני עכשיו נאבק יחד עם איתן על אשפוזית נשית – אתה יודע? אין לנו בארץ מסגרות לנשים, גם משרד הרווחה מודה בזה. הם כרגע מפתחים אבל אין מענה לנשים במדינת ישראל. זה משליך באופן ישיר על היקף - -

למה? יש הבדל בין נשים וגברים בעסק הזה?

בוודאי. המדינה בנתה את - -

- - -

זה שונה. נשים צריכות מסגרות נפרדות כי הרבה מהן נפגעות תקיפה מינית ולא יכולות להיות באותה מסגרת עם גברים.

יפה. כשאנחנו עכשיו נלחמים על בסיס יום יומי כדי לקיים אשפוזית מדהימה של שמונה מיטות שנפתחה ביהוד, ומשרד הבריאות מודיע שהוא יסייע רק אם הרשות הקטנה שלנו תיתן את החלק שלה ודרך אגב, אתמול עדכנו אותי שגם אחרי שאישרנו מצ'ינג לאותה אשפוזית נשים שלא תיסגר, משרד הבריאות לא מוכן לשים כסף, רק שתדעו. מחפשים עכשיו איזה שהוא מקור, אני לא יודע מה יהיה אבל המנכ"ל חוזר בו ממה שהוא הבטיח לנו. תשמע, אם אני כרשות, לא חגי, אני ואיתן ואיריס וכל האנשים שיושבים פה, אם אני לא אדאג שהמסגרת הזאת לא תיסגר, היא תיסגר. ומחר לנשים לא - -

חגי רק שניה, ברשותך.

ולמה שאנחנו - - -

- - - כיוון שאתם לא בנויים לזה. גם הפרויקטים - - -

אפשר עוד משפט אחד?

אני לפני פרישה. עוד חודשיים, עוד שלושה אני הולך אבל בדרך להתמנות מנהל חדש. זאת אומרת, הדברים האלה כבר לא כל כך רלוונטיים לי כי אני פורש אבל אני אומר לכם שזו בכיה לדורות ואני נלחם כאן מלחמת נפש כי אני חושב שזאת פגיעה גדולה לבטל את הרשות כמות שהיא היום. לא שלא צריך אולי להכניס בה שינויים אבל העצמאות של היותו גוף שעומד מעל, מתווך, עושה פרויקטים יחד. אני יכול לעשות רק את רשימת הפרויקטים. מי שיסתכל בדוח השנתי שלנו יראה את הפרויקטים שאנחנו יוזמים. את כל הנושא של תחלואה כפולה בארץ אנחנו התחלנו. את המחלקה הראשונה לתחלואה כפולה בבאר-שבע אנחנו בנינו גם כספית וגם מקצועית. היום אנחנו תומכים בשמונה בתי חולים, אנחנו משלמים את התקציב של מדריך קהילתי בשמונה בתי חולים, לא משרד הבריאות. אבל עם משרד הבריאות אנחנו עושים דברים אחרים. אנחנו דוחפים ביחד. וכל הרעיון שלנו הוא רעיון הביחד, וזה שאנחנו מעל ואנחנו מתווכים ומגשרים ומסדרים. אם מכניסים אותנו לתוך משרד אז אנחנו כבר המשרד לביטחון פנים. גם בהצעה שקיבלנו על עקרונות העבודה, אנחנו חלק מהמערך האכיפתי. ואנחנו לא חלק מהמערך האכיפתי. אנחנו גוף אזרחי שמטפל בנוער, שמטפל בהסברה - -

וזה שאת אומרת שיש להם את התקציב עדין – עד כמה תיפגע העצמאות שלהם זה קריטי כי זה שהתקציב אצלכם, אחלה. אבל ההבדל הוא שאם את תחברי אותו עם עוד שישה ארגונים, עד כמה הוא יוכל להיות עצמאי? האשפוזית הזאת שפתחנו ביהוד, נכון, והיינו שם עם פאולה. כל האשפוזית הזאת, הכל פילנטרופי דודי. שתבין, אם לא הכסף הזה, אני תוהה אם אתה פוגע לו בעצמאות.

אתה לא צריך לתת כסף לאשפוזית. זה לא העניין, זה גם לא התפקיד שלך. זה התפקיד שלהם.

גם אנחנו - - -

הם צריכים את הכסף - - -

- - -

יואל, זה לא נכון. התקציב שלנו בא דרככם אבל אתם מעבירים הכל, מקבלים עבורנו.

איתן, אני הבנתי. אני מרגיש מין מצוקה מסוימת בדיון. אני גם שומע את איתן, באמת, הוא מדבר מנהמת ליבו ובאמת, הוא בן אדם שאני מניח שרואה את מפעל חייו מבחינתו, מה שנקרא. תראה, לפעמים ארגונים מסויימים באים מאטמוספירה אחרת, מ-DNA אחר של לחבר, לעשות אצלם הכל מרובע, הכל מקובע במסגרות בגלל שהמשאית צריכה לנוע. אני מרגיש הוא אומר: תשמע, החיבור הזה מקצועית לנו, הוא יפגע בנו מקצועית. עזוב עכשיו אם אתה צריך עוד מנהל או פחות. הוא אומר: אם אני מסתכל למטה, למשתמש, למתמכר, שאני צריך לתת לו, בסוף הוא הבן אדם שלנו, לו אנחנו צריכים לעזור. לא מעניין אותנו כל התהליך. התהליך עצמו לא מעניין אם אין לנו מתמכרים.

יש גם מניעה.

אני מדבר כרגע על הסיפור של ההתמכרות, שזה לב העניין. הוא אומר: תראה, אם אתה מחבר אותי שם, אתה לוקח את הנשמה של הארגון. אני לא מבין בזה כל כך הרבה, באמת, אני לא עוקב אחרי הנושאים האלה ברמת היום יום אבל אני מרגיש שיש פה איזו מצוקה אמתית שלהם בקטע המקצועי, שהם מפחדים שעל הדרך שה"שופל" נוסע, אז יכול להיות שעשינו אחלה ר-ארגון אבל פשוט לא עוזר כל כך לחבר'ה. להיפך. אז זה מה שאני מפחד שיקרה בתהליך.

תראה, כשאנחנו עשינו את עבודת המטה ישבנו גם בלמפות את המצב ואת תמונת המצב במצב הקיים. ישבנו עם כל האנשים, ישבנו עם משרדי הממשלה כולל נושא של אמנות בינלאומיות, כולל שיתופי פעולה. כשנכנסנו פנימה לראות איך אנחנו מיישמים בסוף את העשייה, אז ישבנו עם אנשי המקצוע ווידאנו שאנחנו בונים את האגף שנקרא סמים ואלכוהול, שימשיך לתת את המענים שעליהם הם מדברים. זה שהוא רואה את עצמו כרשות סטטוטורית עצמאית, אז זה לא תפוחים ותפוחים. זה משהו אחר שאנחנו הגענו למסקנה - -

לייזר תראה, מה שאומר איתן – איתן, תקן אותי אם אני שוגה בפרשנות שאני מפרשן אותך.

אתה לא שוגה.

הוא אומר: עזוב אותי דודי עם המבנים הארגוניים. בגילי כבר לא מעניין אותי. אני מסתכל על המהות. אנחנו פה בנינו איזה משהו בגלל שזו ההתמקצעות שלנו. בנינו נשמה לארגון שלנו.

אנחנו שומרים על - -

אי אפשר להסביר אותו במילים. זה משהו שנקרא: התנהגות של DNA ארגוני.

אז אנחנו משמרים את זה.

הוא אומר: במתווה הזה, שאתם מכניסים אותנו למדמנה הזאת, ציר הזמן, הארגון שלנו מאבד את הנשמה שלו. הוא הופך להיות חלק מארגון אחר אבל זה כבר לא אנחנו. עד עכשיו זה פחות חשוב. מה שחשוב זה שהוא אומר שבסוף זה יפגע בחבר'ה של ההתמכרות, ששם הם ישלמו את המחיר. אז הוא אומר: עשינו אשפוז ככה וככה. איך עשינו? לא היה לנו כסף, הלכנו ואספנו תרומות. יש פה נשמה - -

יש להם שולי שבשולי זה תרומות. הכסף הגיע מהמשרד לביטחון פנים.

לא תאמין כמה לפעמים תרומות הן לא כל כך שוליות אבל - - -

אל תספר דברים שהם לא נכונים. הכסף הגדול זה המשרד לביטחון פנים.

יואל, אני רוצה להציע. תשמע - -

יש דברים שאתה יכול להגיד, ויש דברים שהם לא נכונים.

יואל, אתה נוגע בנקודה הלא נכונה. זה לא העניין של כמה הם גייסו תרומות.

רק שניה. תני לו לסיים.

המטרה של כל הדבר הזה הוא לא כדי לפגוע באנשים שלמטה ולא במוכרים. יש כוונה לייעל את כל הטיפול. המשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות, ממש בשבע או שמונה השנים האחרונות עלה בנושא של עיר ללא אלימות. כל הנושא של מציל"ה. למה הנושאים האלה חשובים למשרד לביטחון פנים? זה לא נושא של אכיפה אלא להיפך, זה בא מהכיוון החברתי. גם פה אנחנו רואים איזה שהוא כיוון חברתי, גם כשאנחנו רוצים להגדיר את הנושא של עיר ללא אלימות, ליצור איזה שהוא מנגנון לשליטה הרבה יותר טוב בעניין הזה וגם בנושא של סמים ואלכוהול, שיש חפיפה בין הגופים. יש בעיות גם ברשות למלחמה בסמים. לא סתם נדרשנו לנושא הזה כי לדעתנו יש הרבה מקום להתייעלות בכל מה שקשור ברשות למלחמה בסמים. מועצה של 43 אנשים שלא יודע מתי ישבו שם.

הבנתי.

על זה אין לנו ויכוח.

לא, זה קשור לזה.

יואל, הבנתי.

יואל, על זה אין לנו בכלל ויכוח וכידוע לך – סליחה - -

סליחה, כל המועצה הזאת בהתנדבות.

מה זה קשור?

זה כן קשור. אנחנו עובדים 25 שנה במקום הזה.

יהודה, אתן לך זכות דיבור עוד מעט. אני מבקש רבותי, אי אפשר לנהל דיון כך למרות שאני באמת באמת מבין אתכם. אני מבין את הרגשות כאן. בכל אופן, איך אמרתי? מדובר במפעל חיים של אנשים. הם לא באים לעבודה, זה לדעתי הנשמה שלהם שם אז אני מבין למה הם סוערים.

רצית לשאול אותו משהו.

האמת שפחות רציתי לשאול אותו כמו שרציתי להעלות נקודה שבעיניי התשובה לא נמצאת דווקא, ואני אשמח מאוד להעביר את הדיון הזה – שמענו קצת על קצה המזלג ממשרד הרווחה וגם משרד הבריאות כי תראו, אתם יודעים שההיסטוריה שלי, האישית עם הרשות היא ידועה. היו לי אתם המון ויכוחים, המון חילוקי דעות, עדין יש לי בחלק מהדברים. כל מה שאתם אומרים על מציל"ה ועל עיר ללא אלימות ועל המועצה – באמת שאין לנו ויכוח. ליבת העבודה בטיפול בהתמכרויות היא קודם כל עוד לפני רווחה היא בריאות כי זה רפואת התמכרויות, ואני ממש אשמח שאנחנו נשמע כאן את אנשי המקצוע.

זה יישאר.

איפה זה יישאר?

בבריאות.

יפה. כאן יש לנו בעיה. אני רוצה לתת את המצע לדיון, וזה חשוב שאתה תבוא מהמקום הזה אדוני היושב ראש. המצב הוא כזה: יש יחידה לטיפול בהתמכרויות, תכף נשמע אותה, במשרד הבריאות, יש גם במשרד הרווחה. אני אומרת את זה ממש בעדינות, בלי לפגוע באף אחד: עד היום התחום הזה בישראל נמצא מאחור. הוא לא התקדם כמו שמתקדם בעולם גם לא מבחינת התקציבים שניתנו לזה וגם לא מבחינת ההבנה המקצועית של מה זה רפואת התמכרויות. זו היום הדרך הכי טובה שאני יכולה להגדיר את זה, ותכף יגידו אנשי המקצוע, זה ענף ברפואה פסיכיאטרית, ברפואת הנפש כי זאת מחלה, וזאת מחלת נפש. היא קשורה המון פעמים לפוסט-טראומה ובמקרה של נשים לטראומות מהילדות וכל מיני דברים.

עכשיו, החשש שלנו הוא, ובאמת אני רוצה לדעת. נגיד משרד הבריאות, אני הפניתי אליכם את השאלה הזאת בדיונים הקודמים שהיו אצלי: אתם נעמדתם על הרגליים האחוריות כתוצאה מהשינוי הזה, דרשתם תוספת תקציב. האמת שהייתי רוצה להגיד שאנחנו לא רוצים לגרום למצב שנתכנס כאן עוד שנה ונגלה שהמשרד לביטחון פנים לא טיפל במכורים, וואלה, הוא לא צריך, הוא לא אמור. לכן, אין לנו טענה אליו. אני רוצה לדעת באמת, והחשש שלי זה ששאר משרדי הממשלה, ספציפית בריאות ורווחה, לא ערוכים לשינוי הזה. והם ימשיכו עסקים כרגיל, ובהיעדר הגורם שעם קצת כסף ועם הרבה בעיות ועם הרבה תפיסות שגם אני לא הסכמתי אתם וכל מה שנאמר כאן ובלי תרומות, אני מסכימה שיכול להיות שהיה אפשר לעשות יותר אבל בלי שהוא יהווה את החלוץ שנותן איזה שהוא "סיד מאני" פה למרפאת תחלואה כפולה ולמרפאה להתמכרות לתרופות מרשם ולאשפוזית לנשים וכולי, הדברים האלה פשוט לא יקרו.

אבל למה את אומרת שלא יקרה? יש בעלי תפקידים. זה אותם אנשים שעשו שם עוברים לכאן.

לא.

לא, זה לא נכון. השאלה אם תהיה להם סמכות.

- - -

חבר'ה, אני אתחיל להוציא אנשים החוצה. זה לא שוק. חברת הכנסת זנדברג מדברת, תנו לה לדבר. אתה רוצה אחרי זה לענות לה, תבקש את רשות הדיבור ואתן לך.

עכשיו, אני לפני חצי שנה שאלתי אותם. באמת. שאלתי את הנציגים של משרד הבריאות: הבאתם לשר, למנכ"ל? אמרתם: חבר'ה, יש פה שינוי, אנחנו צריכים להיערך, יהיו פה דברים שאנחנו נצטרך לקחת לתוכנו. משרד הרווחה אותו דבר. אני אישית באתי עם האחראי על ההתמכרויות במשרד הרווחה לשר בדיוני תקציב 17-18 והשגנו איזו שהיא תוספת שנכנסה לתוך המשרד וחלקה לנשים. נעשתה עבודה אבל אני מרגישה, כמי שעוסקת בנושא הזה כל שבוע בוועדה – אני מרגישה שייווצר כאן ואקום שכרגע משרדי הממשלה לא ערוכים למלא אותו, לא מקצועית ולא תקציבית.

את אומרת שנניח שזה יתקדם, בעצם גם משרד הבריאות ומשרד הרווחה לא מושקים לעניין ואז הם יתפקדו כאילו הם לא קיימים - -

בדיוק. תיווצר איזו שהיא התרחקות טקטונית, כל אחד ימשיך לעשות את שלו, והממשק שהיה קיים היום בתוך הרשות פשוט לא יהיה קיים, ומי שיפגעו זה המכורים.

עבדאללה ואני רוצה לשמוע את משרד הבריאות.

רק הערה: אנחנו מתווכחים שעה וחוזרים לנקודת האפס שאנחנו מדברים עליה. הרשות עובדת והכל בסדר. מה הסיבה שאתם רוצים לפרק ולעשות משהו תחת חסותכם? אתה אומר שכל התקציב שלהם. אז תשאירו אותה - - - אבל תשמעו את האנטומיה שלה, איך שהיא עובדת ומבחינה מקצועית תשאירו אותו דבר. זה קשה? מה ההבדל?

אני חושב שזה לא נכון.

לא, זה היה נכון. אנחנו חוזרים על אותה נקודה כמו שפת חרשים, סליחה על הביטוי.

משרד הבריאות, מי ממשרד הבריאות?

דרך אגב, משרד הבריאות היה מוכן לקחת את זה תחת חסותו.

אולי ברשותכם, משרד הבריאות, אני רוצה שתתייחסו להערה של חברת הכנסת זנדברג. היא אמרה שאתם בעצם לא מסונכרנים לנושא. זה לא רק טכנית לא מסונכרנים אלא כנראה שאם אנחנו מטייבים פה משהו אז גם אתם אצלכם צריכים לטייב משהו ואז להתחבר ביחד אתם כדי להביא תועלת יותר גדולה. אני סתם אתן דוגמה, אני מקווה שאני מפרש אותה נכון: בואו נניח שהיום, לשיטתם, נניח שהעסק הזה עובד ב-80% תפוקה. יותר נוח לי לתת את ההמחשה הזאת. ולכן, אתם התאמתם את עצמכם ל-80% תפוקה שלהם ואז הנגזרת אליכם היא שני עובדים למשל. והיום, למשל, מהחיבור הזה, הם יעלו ל-100% תפוקה אז זה משפיע עליכם באופן מעשי מידי. השאלה היא האם אתם בכל העסק הזה שותפים, ודבר שני: האם אתם ממשיכים לנהוג כמוהם כאילו כלום לא קרה או שיש לזה משמעות לגביכם?

אני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. אני דווקא ביקשתי עדכון לקראת הדיון הזה ולצערי, בגלל נושאים בהולים אחרים שמתנהלים במשרד, לא קיבלתי עדכון לדברים.

אני כן יכולה לציין שהצעת החוק הזאת לא נולדה היום, היא מתגלגלת תקופה ארוכה. התקיימו דיונים בין-משרדים, כפי שציינה חברת הכנסת זנדברג. הם היו דיונים לא פשוטים בוועדה למאבק בנגע הסמים, והנושאים בהחלט הוצפו לדרג המנכ"ל והשר, שלמיטב ידיעתי היו בקשר עם העמיתים שלהם במשרד לבט"פ וקיבלו את ההבטחות שהניחו דעתם בעניין הזה.

משרד הבריאות מעריך מאוד את הרשות למלחמה בסמים ואת פועלה אבל צריך לשים את הדברים בקונטקסט הנכון: הרשות לא עובדת במקום משרד הבריאות או במקום משרד הרווחה. יש לה את התשומה הייחודית שלה של ייזום דברים, תכלול דברים אבל היא לא מבצעת במקום המשרדים. אכן יש לנו חשש שהדברים האלה, התוספת הזו, שהיא תוספת אולי בפרופורציות, במשקולות – ניקח לדוגמה תקציבית. התקציב של המשרד, שהמשרד מפעיל בעצמו ולבדו בלי עזרה מאף אחד לעומת התקציב שמתקבל מהרשות, אז כשאתה משווה אחד לשני אז אולי אחד נראה קטן והשני נראה גדול. אנחנו חושבים שיש כאן תוספת סגולית משמעותית אבל עדין, בסופו של יום האחריות לטיפול בהתמכרויות הוא במשרד הבריאות, ומשרד הבריאות פועל בעניין. גם נאמר לא אחת בוועדה שהמשרד צריך לשפר את התפקוד שלו עצמו אבל זה לא קשור לקיומה או אי קיומה של רשות. הרשות לא יכולה לבוא כתחליף למשרד הבריאות - -

לא, אף אחד לא אמר כתחליף. השאלה שלנו היא כזאת: את אומרת שזה מתגלגל הרבה זמן. במהלך הזמן הזה, מה נעשה במשרד הבריאות כדי שעבודת המשרד תהיה – ברור שמבחינת המשקולות התקציב שלכם הוא גדול אבל בדיוק אותה עבודת איזון וחלוף לפני המחנה להוביל את תחום רופאת ההתמכרויות, אצלכם, סליחה, זה עסקים כרגיל, עולם כמנהגו נוהג. לכן, אנחנו מודאגים שאותו ראש חץ לא תקציבי אלא מקצועי לא יהיה אז אתם – במהלך כל הזמן הזה, מה נעשה בתוך המשרד בתחום רפואת ההתמכרויות כדי להיות ערוכים לזה?

אז כמו שאמרתי, הטיפול בהתמכרויות היה גם לפני הרשות, וימשיך להתקיים גם אחרי הרשות. צר לנו מאוד אם הפלטפורמה הזאת, שהתוספת הסגולית שלה היא רבה יותר מהמשקל האובייקטיבי או הנטו שלו, מאוד צר לנו שזה יעלם אך ישנם דיונים ברמה של הנהלות המשרדים, שהובטח שהדברים ימשיכו להתקיים ואני, כמשפטנית - -

כמו שהם מתקיימים היום. עזוב נו, באמת. יש שם את פאולה ממשרד הבריאות.

אני מבין מכם שגם התשובה של משרד הבריאות וגם של משרד הרווחה זה שהמערכות שלכם ימשיכו לעבוד כמו שהן היום רק עד היום עבדתם נניח – אני פשוט לא מצוי, אני מניח שעבדתם גם מולם וגם מול מציל"ה - -

לא מציל"ה - - -

לא חשוב, עבדתם מולם אז עכשיו תעבדו מול גוף שהוא - - - יכול להיות שזה גם מולם אבל כאילו בפלטפורמה אחת ומבחינתכם זה השינוי.

להבנתנו זה מה שיהיה וההבטחה היא שהפעילות שהיתה תמשיך להתקיים רק באכסניה אחרת. דוקטור רושקה, מנהלת המחלקה, מעוניינת להוסיף.

הבנתי, תודה. יהודה.

רגע, את ממשרד הבריאות? בבקשה.

אני דוקטור רושקה, האחראית על המחלקה לטיפול בהתמכרויות. מה שאני רוצה לומר קודם כל זה שיש לנו שיתופי פעולה מדהימים עם הרשות, גם בתחום הכשרות כוח אדם, גם בתחום ייזום מסגרות חדשות. מה לעשות? אצלנו, אפילו אם יש תקציב, עד שהוא יוצא לפועל אנחנו צריכים את העזרה של הרשות כדי להתחיל ליזום את הדברים. מה לעשות? זה משרד ממשלתי ויש בירוקרטיה ארוכה ולכן, זה מאוד מאוד חשוב שהרשות תמשיך לתת את החלק הזה. אני לא רואה איך אנחנו נוכל לקדם תכניות חדשות כל כך מהר כמו שהיום אנחנו עושים. זה מדאיג.

דבר נוסף, זה פרויקטים שונים. למשל, בשיתוף פעולה עם הרשות אנחנו עושים איזה פרויקט מיוחד שזה על בדיקות שיער לנשים שנפגעות תקיפה מינית.

סם האונס.

בלי העזרה של הרשות, לא היינו יכולים להתחיל דבר כזה. זאת אומרת, אני אומרת שהדברים הבסיסיים, הטיפול נגיד - -

עזבי. פאולה, אני אחתור למטרה. בגדול, אם הם מטפלים במכורים, שהמכורים האלה בסוף צריכים אחד בריאות ואחד רווחה, למה הם יושבים בבט"פ? אז הם היו צריכים לשבת או אצלם או אצלכם.

נכון. כי הם ישבו במשרד ראש הממשלה והיה השר - -

על זה היה מדובר מלכתחילה.

זה עבר בתקופת השר אהרונוביץ, הוא רצה להעביר את זה אליו ומאז זה נשאר שם.

זה היה יכול כאן, כאן, כאן או כאן.

- - -

היא צודקת, זה מאותה סיבה. זה עבר ב-2009, בתקופת השר אהרונוביץ וזאת הסיבה.

אין לנו הרבה זמן, אני רוצה להתקדם. אני אענה לך: בסוף אנחנו ערוכים לתת מה שנקרא שירותים - - - שאתה עובד מול מספר גורמים. אבל לפעמים, בסוף, אתה שואל את השאלה: תגיד, איפה אני ממקם אותו? זה לטעמי פונקציה מזווית הלקוח.

נכון.

אני, לפחות בעיניים שלי, הלקוח מכתיב לי איפה אני ממקם אותו.

איפה זה בעולם? או בבריאות, או ברווחה או - -

הלקוח יכול להיות - - - שאתה רוצה למנוע ממנו מלכתחילה להשתמש בסמים אז יש לו הרבה לקוחות - - -

גלי, איפה הבעיה? הבעיה המרכזית לטעמי בכל הסיפור הזה, שאם אני צריך לטפל גם במניעה וגם באכיפה וגם בטיפול אז אני חושב שהעסק המורכב זה הטיפול. זאת אומרת - -

אבל את הטיפול עושה היום וימשיך לעשות משרד הבריאות.

זה לא נכון.

אז שימשיכו אותו דבר. למה אתם רוצים את זה? עד עכשיו אין תשובה למה אתם רוצים. למה? למה?

אנחנו חושבים שהרשות עובדת לא נכון.

את יודעת, תמיד אני אומר: ברכב יש לך את המנוע, יש לך גלגלים, יש לך הגה וכל אחד זה מחלקה אחרת. בסוף אתה צריך לשאול מי זה פה הדבר המרכזי בכל הסיפור הזה, ולשם אני מתכוונן.

יהודה, ביקשת לדבר.

אני גם יושב ראש ועדת העובדים של הרשות במלחמה בסמים. לי חשוב פה הבן אדם שהעיר לנו שם, והוא כבר הלך וזה כואב. כמו שאמרת, אנשים רוקחים כל מיני דברים פוליטיים, ובאו והחליטו לא משנה מאיפה שהם חוסכים וכולי אבל בשום פנים ואופן אתם לא יכולים להכפיש את האנשים של הרשות. הרשות הזאת זה רשות של מדינת ישראל והיא מפוקחת על ידי מבקר המדינה, על ידי כל הדברים. לא יכולים לבוא ולהגיד פה שיש 43 חברי מועצה שהם - כל חברי המועצה האלה הם בהתנדבות ונציגי משרדים ממשלתיים, צריך להדגיש פה, מכל משרד. משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד המשפטים, המשטרה. כל זה אתם צריכים להדגיש פה. אתם לא יכולים לבוא ולהגיד שהעובדים שנתנו את דמם פה, זה משרד מופקר. המשרד הזה הוא משרד שמבוקר על ידי מדינת ישראל ומתוקצב על ידי מדינת ישראל, והעובדים שלנו הם ברמה מקצועית מהטובים ביותר במדינת ישראל.

אף אחד לא אמר אחרת.

לא, זכותי להגיד את זה.

תודה יהודה. מאה אחוז. הדוברת האחרונה – אביבה, בבקשה. דרך אגב, אני רוצה להגיד משהו למירב: שימו לב כמה ח"כים יש כאן. לא כל ח"כ מ תחבר לנושא ואני רוצה להודות להם. זה לא טריוויאלי. היא לא חברת ועדה והיא באה לכאן, הקפידה לבוא לכאן ועבדאללה, כל הישיבות הוא מלווה אותי אבל מה שאני רוצה להגיד לכם זה שאני רוצה להגיד להם תודה רבה בשמכם בגלל שזה לא טריוויאלי שהם מלווים את הדיונים מהסוג הזה. בבקשה.

אני כמזכ"לית "אילסם". "אילסם" זה ארגון של עובדים שמאגד בתוכו את כל האנשים שעוסקים במלאכת טיפול במכור ובמכורה. זאת אומרת, גם הפסיכיאטרים, גם המדריכים, גם העובדים הסוציאליים, כולם ביחד. אין אג'נדה של משרדים ובהתנדבות. הדבר היחיד שמפעיל אותנו זה לעשות את המקסימום כדי לייעל את הטיפול ואת האבחונים, את הנגישות, להעלות את המודעות וכולי וכולי.

במקביל, אני פיתחתי לפני הרבה שנים את כל הנושא של תחלואה כפולה והיום, אנחנו עושים את זה בבית החולים שאני עובדת בו בנס ציונה-באר יעקב.

אתם עמותה פרטית?

לא, לא, בית חולים. אנחנו מסונפים להסתדרות הרופאים.

"אילסם" זה חברה של ההסתדרות הרפואית. הם כאילו הסניף של ההסתדרות הרפואית.

והסתדרות הרופאים זה גוף ממשלתי?

הר"י – זה ההסתדרות הרפואית. זה הארגון המקצועי של הרופאים.

אני רוצה להגיד שלאורך כל השנים, ואני עובדת במשרד כל חיי, מאז שאני עובדת כרופאה פסיכיאטרית - -

רק שתבין שהשפה הזאת, הר"י וכולי, זה אנשים שהם בני בית בוועדת העבודה והרווחה והבריאות. זה לא תחום העיסוק של המשרדים שמפוקחים בוועדה הזאת. אתה מבין עד כמה זה זר? עד כמה זה לא קשור?

אתם מבינים שבקטע המקצועי אני מסכים עם תמר. זה חונה לא בוועדה הנכונה גם. אני לא מבין את המושגים. בבקשה.

בגלל זה אנחנו כאן.

אני רוצה להגיד שכשאני שומעת אותך, אני מקבלת קצת תקווה כי אני מקווה שזה אולי בסוף ילך לאיזו שהיא הבנה שמדובר פה בנושא קריטי, לטעמי לפחות.

אני רוצה להגיד שאם לא הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, אני לא יודעת אם בכלל הייתי מצליחה לפתוח את התחלואה הכפולה. זה לא דובר לפני עשר שנים, כשאני פתחתי את זה, הפוש שקיבלתי היה מהרשות. היום, בבית החולים אנחנו עושים פרויקט מאוד מאוד גדול והוא לא התחיל בלי הרשות, וזה דברים קטנים שמובילים לדברים עצומים. אז אני שומעת – אני לא הייתי כל כך מעורבת בכל הצעת החוק הזאת כי אני רפואה. וכששמעתי שזה מה שהולך לקרות, זה כמו להפסיק לנשום בערך, זה נגמר מבחינתי. אני שומעת פה שיש תכניות עבודה. אני לא מכירה אתכם והלוואי שהכל יהיה בסדר אבל השיח והדיבור והמילים שמשתמשים בהם זה לא הנשמה של הרשות. חגי עובד 24/7 עם פאולה, איתי, עם תמר ועם כל החבר'ה. אנשים בשטח מתקשרים ב-2:00 בלילה ואין עניין לא של משכורת ולא אני לא זמין ולא ולא ולא.

האשפוזית של הנשים, מירב ותמר הלכו לשם. אין לי מילים בכלל להגיד עד כמה כולם מתגייסים ועוזרים, ואתה שומע שבלי הרשות הן צריכות לסגור. אני גייסתי חברים שלי שיתרמו שם. זה הכל מעבר לנשמה הענקית. באמת, זה חלק מה-DNA. ו-DNA אי אפשר לשכפל, וכל דבר שמעתיקים הוא מזויף, הוא לא נכון, הוא לא אותו דבר. אין מה לעשות. אני עובדת המון עם השיטור וכולי. הם מעולים במה שהם עושים אבל הם לא יתפסו את הנרקומן ששדד זקנה ויגידו לו עכשיו: בוא לטיפול. אני יושבת גם בוועדות, יש את בית המשפט לסמים ואני רואה מה שהולך שם. לי תמיד אומרים, אני מכירה הרבה מהיס"מ שתופסים אותם כי הם עוזרים לי כשהם באים לאיים עלי אותם אנשים, והם אומרים לי: אנחנו תופסים אותם ואחר כך את רוצה לשחרר אותם? ויש עשרות אנשים משוקמים, ומי הם בית המשפט לסמים? גם הרשות. איפה שאתה לא דורך, הם שם. לא בשעות העבודה, ולא ממקום של בירוקרטיות.

מרפאות לגמילה מתרופות מרשם, שזה מגיפה בארץ ופשוט עוד לא קיבלו מספיק תביעות כדי שיבינו שהם בצרות, הרשות פתחה. כמובן שזה בשיתוף עם משרד הבריאות אבל אם לא הרשות, לא היה. זה לא יעלה על הדעת שאני, כפסיכיאטרית, שעוסקת עשר שנים בהתמכרויות, אין לי לאן לשלוח את האנשים האלה. מגיעות אלי נשים, מזל שמנהל בית החולים אצלנו מאוד "מיינדד" לתחום, אז היום יש לנו סידור שהם מוצאים מישהי או מישהו ברחוב שסובל מתחלואה כפולה ומאשפזים אותו באותו רגע. עד לא מזמן זה לא היה. הוא היה צריך לעשות בדיקות דם וכל מיני כאלה. הוא צריך להיות טייס. בדיקות דם וללכת לפה וללכת לשם, ועד שהוא ייכנס לאשפוזית הוא כבר ימות אלף פעם בדרך. אז יש את הרשות למלחמה בסמים שנמצאים בתוך תחנה מרכזית, שמתקשרים: אביבה את חייבת לקבל אותו והכל רץ, וחבר מביא חבר. זה לא עבודה של משרדים. אי אפשר להסביר את זה בכלל. אני שומעת את זה, אני בטוחה שהם רוצים לעשות עבודה טובה, אין לי ספק. אני הכי בעד התייעלות ושכל אגורה באמת תלך למקום הכי טוב אבל זה כמו להפוך אותי לפנימאית. אני לא יכולה להיות. אני אלמד את המקצוע אבל אני תמיד ארוץ אחרי המכור ואנסה לעזור לו. זה לא רק בדיקות דם.

תראו רבותי, מישהו רוצה לומר עוד משפט חוץ מלייזר?

משרד החינוך, אתם לא רוצים להגיד איזו שהיא מילה? קרן?

מישהו רוצה לומר משהו? מישהו מרגיש בבטן שיש לו איזה משפט לומר?

הייתי רוצה שקרן תדבר. משרד החינוך.

קרן, איתן מבקש שתדברי אבל בקצרה. לפי נהלי הכנסת אני חייב לסיים את הישיבה עכשיו, אז בואו נגלוש עוד ארבע דקות.

רק לומר שגם אנחנו, כמשרד החינוך, עובדים הרבה מאוד בשיתופי פעולה מאוד מאוד רבים עם הרשות למלחמה בסמים, וגם אנחנו, כמשרד החינוך, מבין שהסיפור של חינוך ומניעה זה לא רק עניין של אכיפה ולא רק העניין של ההיבט של החוק. יש פה התייחסות הרבה יותר רחבה והרבה יותר גדולה מאשר להסתכל על זה במשקפיים של עבירה על החוק ולהסתכל על זה באלימות.

תודה. לייזר.

כמה דברים: ראשית, הספק שמטילים על היכולת שלנו לתכלל - -

לא, לא, זה לא ספק. הם לא מדברים על התכלול, הם מדברים על משהו אחר לגמרי.

לא, על התכלול ולעסוק גם בתחום הטיפול, אני חושב שהיא לא נכונה. אני יכול לפרט כאן דוגמאות שפיתחנו בעבודה של משרד הבריאות ומשרד הרווחה בנושא של מניעת אלימות וזה לא שונה. נכון, זה תחום סמים ואלכוהול וזה תחום המניעה. אנחנו לא הלכנו לאגף, לא הקמנו אגף למניעת אלימות, סמים ואלכוהול. הלכנו לרשות כדי לייחד אותה, כדי שהיא תתווה את המדיניות, תעשה את שיתופי הפעולה, תעשה את הרגולציה בתוך המשרד. הגענו למסקנה, אחרי שמיפינו במצב הקיים, רשות סטטוטורית. אין משילות. מי שאומר שיש משילות זה מהשפה אל החוץ. אז אני לא יודע, תמר, איזה משילות התרשמת - -

לא, אני לא פותח את הדיון. קח 30 שניות ותסיים את הטיעון המרכזי, אני רוצה לסכם.

אנחנו, במבנה ובהגדרות של ייעוד ותפקידים נתנו את המענים לכל הדברים, ואנחנו יודעים להתמודד עם זה ונעשה את זה בהצלחה מרובה. שלא יהיו מוטרדים.

להקמת הרשות ישבה ועדה בין-משרדית נכבדה ארבע שנים. לפירוק הרשות התמנתה ועדה של חמישה אנשים בתוך המשרד, שאתנו דיברו אבל לא היינו חברים.

תראו רבותי, אני רוצה לסכם את העניין: תראו, אני עושה אבחנה בין הצד המקצועי לבין הצד הארגוני. אני בדרך כלל מבין יותר בנושאים ארגוניים, אני גם בא מעולם כזה. אני פחות מצוי בתחום הספציפי שאנחנו מדברים עליו, שעניינו כרגע זה הנושא של סמים ואלכוהול וכל שרשרת הטיפולים והמניעה וכולי. אני מרגיש בבטן שלא נעים לי. א. בגלל שאין לי כלים. אני שומע את איתן ואני מתחבר למה שהם אומרים. אני שומע את אביבה, היא מדברת מנהמת ליבה. היא לא קשורה לאירוע, היא בכלל לא צד בעניין. היא לא קשורה לרשות, היא רופאה פסיכיאטרית באיזה בית חולים והיא באה מהזווית של המטופל. מה שמעניין אותה זה המטופל. אני מרגיש שזה לא התחום שאני יכול להכריע בו בכלל. אני מבין שמשהו כנראה לא תפור פה מספיק, ואני מרגיש שאני גם לא יכול לעזור. אני בוודאי לא.

לכן, אני חושב שבהיבט הזה זה גם לא הוועדה הנכונה. אני חושב שבהיבט המקצועי זה צריך לשבת בוועדת הרווחה והבריאות, להביא את משרד הבריאות ומשרד הרווחה, שהם אמורים לתת את הטון המקצועי, בוודאי לא המשטרה או הבט"פ. אחרי זה, כשאתה תופר את כל הסיפור הזה מהצד המקצועי, אתה נכנס לסיפור של המבנה הארגוני. קודם כל אתה ממפה את הצרכים, ולכן אני מרגיש שאני לא יודע לתת את הכלים. אין לי את התשובות האלה. אני חושב שאני הייתי מצפה שהנושא המקצועי ייפתר בוועדת הרווחה והבריאות, ששם תזמו את הדיונים המקצועיים ותזמינו אותם. אחרי שאתם סוגרים את הצד המקצועי, שכולנו מבינים ויכול להיות שלא מסכימים אבל מבינים, עכשיו בוא נבנה את הפלטפורמה. זה משהו אחר. יש לי כלים מהניסיון שלי בחיים לבנות פלטפורמות, אני יודע איך עושים את זה. ואז אתה בא למבנה ארגוני, מציג את זה ואז מתקדמים מפה.

לכן, אני אומר לכם מראש שאני מרגיש שבקטע הזה אין לי כלים. אני מבקש מכם שתזמו. בואו נעשה הולד שנייה. הרי לרוץ קדימה, לייזר, זה אחלה אבל אני בעמדה שהרבה פעמים כשאנחנו רצים קדימה, אחרי זה לוקח לנו הרבה מאוד שנים לתקן את מה שעשינו. לכן אני אומר בקטע הזה: בואו נעשה משהו טוב. אני מבקש מכם שתעשו דיון בוועדת הרווחה והבריאות, תבקשו מהם, אם אתם רוצים אני אדבר עם אלי אלאלוף - -

כבר עשינו אצל תמר בוועדה דיון.

- - כי אני מרגיש שהצד המקצועי, כפי שאמרתי, לא סגור עדין. ואחרי זה, נכנס לעניין של המבנה הארגוני עצמו. מה אתה אומר?

אם אפשר שהשר ידבר אתך על הנושא הזה ולא שאנחנו עכשיו - - -

בוודאי. אני אומר באופן עקרוני – א. הדיון הסתיים מבחינתי אז נעשה עוד דיון. אני מציע את ההצעה. עכשיו, בסופו של דבר בתפיסת העולם שלי, אני לא מחליף את הממשלה גם אם היא טועה. אני ממליץ כרגע למשרדים לעשות את זה, כרגע זה יושב בבט"פ. אני גם אשב עם השר, אני אדבר אתו היום, מחר. אם הוא יתעקש שאני אמשיך את החקיקה פחות או יותר במתווה הזה, אז אני מניח שזה מה שאני אעשה בגלל שבסופו של דבר אני תומך ממשלה, אני לא מחליף אותה. אני מציע להם בגלל שאני מרגיש כרגע, כפי שאמרתי, שאין לי את הכלים ואני חוזר על עצמי. אין לי את הכלים היותר מקצועיים בהיבט של המכורים. זה עולם שהוא זר לי, אני לא כל כך מכיר אותו. כשאתם מדברים במונחים, אני אפילו לא יודע במה מדובר אז אני לא יודע להכריע אם זה נכון או לא נכון אבל לפי ההתלהבות שלכם והרגש והמקצוענות של האנשים שלא קשורים לאירוע, אני מבין שיש פה בעיה מסוימת.

לכן, זאת ההצעה שלי אליכם, יואל, לייזר, דברו עם גלעד היום. בכל מקרה, אני אעשה דיון בשבוע הבא אם תרצו ותחליטו שנקדם את זה בכפוף לזה ואתם משוכנעים שהכל בסדר ומתקדמים למרות מה שאמרתי, אז חלק מהעניינים שלי זה לקדם את ההחלטות של השר לביטחון פנים, אני לא בא להחליף אותו במשרד שלו. אז ליאור, תנו לי תשובה עד מחר. במידה וכן אז אני גם אקבע דיון נוסף בשבוע הבא אבל קחו את הדברים שלי בחשבון. אני מציע לעשות שניה "הולד", לעשות את התפירה המקצועית, ותאמינו לי שלפעמים אנחנו הולכים צעד אחד אחורה כדי ללכת ארבעה קדימה ומהר ונכון.

- - -

לא ידעתי.

זה יהיה עד שבוע הבא?

זה לא קשור למה שאמרתי. גם אם הכל ייתפר וגם אם אביבה תהיה מרוצה ופאולה תגיד לי שהכל על הכיפק וחנה בוודאי, כל עוד סוגיית העובדים לא תסתדר, אנחנו לא נקדם את זה והשר יודע את זה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:09.