הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 451
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/07/2017
ירידה בביטחון האישי של האזרחים הוותיקים
פרוטוקול
סדר היום
ירידה בביטחון האישי של האזרחים הוותיקים
מוזמנים
¶
סנ"צ בלה גילנברג - רמ"ד שותפויות, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק גדעון גבאי - קמ"ד נפגעי עבירה באח"מ, המשרד לביטחון פנים
תמי מרוז - מפקחת ארצית בקהילה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
מיטל הוברט אשכנזי - רכזת בכירה בריאות וסיעוד, המשרד לשוויון חברתי
אילנה שמלה ללום - רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי
יהודה דוידוב - מנכ"ל תנועת חזית הכבוד וסגן נשיא התאחדות פליטי שואה
יצחק לייסט - סגן יושב-ראש הגמלאים, ראשל"צ
צבי ונטורה - ניצול שואה וגמלאי נכה
יצחק בריק - יועץ לוועדת המשנה למעמד הזקן
רחל כהן - שדלן/ית (עו''ד גויסקי-קשרי ממשל ייעוץ ושירותי חקיקה) מייצג/ת את אגודה ישראלית לתקשורת קהילתית
היו"ר אכרם חסון
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומה של הוועדה "הירידה בביטחון האישי של האזרחים הוותיקים במסגרת ציון יום האזרחות והאזרחים הוותיקים". כמובן, שני חברי כנסת הציעו את ההצעה הזאת, ולצערנו הרב, עד עכשיו לא הגיעו. אבל מתוך כבוד לכל מי שנמצא כאן ומחכה, אנחנו נתחיל. נשמע חלק מהאנשים שנמצאים כאן עד שיגיעו חברי הכנסת ויציגו את ההצעה שלהם. אתנו כאן נציג המשטרה שניתן לו בסוף לסכם, והוא יענה על כל השאלה; אתנו גם יהודה מ"יד עזרה לישראל", ארגון שמלווה את האזרחים הוותיקים ואת ניצולי השואה ועושה עבודת קודש במשך השנים כדי להקל על מצוקתם של האזרחים המבוגרים, הוותיקים, ניצולי השואה ומשפחות עניות. אנחנו נשמח לשמוע ממך, יהודה, על הנושא הזה בשתי דקות, אם אפשר.
יהודה דוידוב
¶
אני לא תכננתי את זה, אבל לדעתי, צריך לברך את כל האנשים שעסוקים בעשייה על היום המיוחד הזה בכנסת שהוא כולו למען אזרחים ותיקים. על מצבם של האזרחים הוותיקים במדינת ישראל, ובעיקר של ניצולי שואה בישראל דיבר מבקר המדינה בביקורת חריפה. הוא ציין את מצבם הקשה. אנחנו כמדינה לא דואגים מספיק. פה אני רוצה להתייחס גם לנושא הביטחון האישי. עיקר הבעיות שאתייחס אליהן הוא מצד אחד מצבם הכלכלי – העוני. 20% מהאזרחים הוותיקים במדינת ישראל, סך הכול 920 אלף הם עניים. 50% מתוך 20% האלה הם עולים חדשים ניצולי שואה שעלו בשנות ה-90. אלה מספרים קשים מאוד. בכל הוועדות אני מדבר על זה במשך שנתיים, אבל מדבר על דבר לא פחות חשוב מהעניין הפיזי – בדידות ופעילות חברתית. כי בעצם הבדידות והמצב הכלכלי מורידים מהביטחון האישי של אותם קשישים. זה מביא לדיכאונות, למחלות ולדברים חריגים שגורמים למצבם להיות עוד יותר גרוע.
היום יש הרבה מאוד המלצות לבניית תכנית אב לאומית. אנחנו כמדינה מתוקנת אנחנו צריכים משרד לאזרחים ותיקים. בזמנו יצאו עם תכנית "חיים בגיל" – הכנת תכניות אסטרטגיות של הרשויות המקומיות לטווח הארוך ולטווח הקצר על מצבם של הקשישים ולקידום הנושא של אזרחים ותיקים ביישובים. לצערי, בשלב מסוים זה נעצר עקב בעיות תקציביות. בנוסף לכך יש חשיבות רבה בדוח מבקר המדינה שמציין שמצבם של ניצולי שואה הולך ומידרדר. כל חודש במדינת ישראל הולכים לעולמם כ-1,000 ניצולי שואה, ובשנה כ-12,000. אלה מספרים מאוד קשים. כאזרחים וגם כמדינה יהודית אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו משאירים לדור הבא שצריך לדאוג לו היום, ויפה שעה אחת קודם.
יהודה דוידוב
¶
אני אתייחס לשני ארגונים: ארגון שציינת – "יד עזרה לישראל" – שזה ארגון וולונטרי שמתנהל היום בלי שקל אחד מהמדינה, אלא רק מתרומות מהעולם, כולל הסיוע האינדיבידואלי, שזה אחד הנושאים הכי חשובים; נושא של פעילויות חברתיות; סיוע; טיולים ודברים אחרים. היום חברים בגוף הזה כמעט כל ההתאחדויות – גם ארגוני עולים, גם התאחדות מרוקו, גם התאחדות ארצות ערב, גם התאחדות דרוזית כגלובל פורום. אז אנחנו עושים מה שאפשר. אבל לצד זה יש ארגון אחר בשם "תנועת חזית הכבוד" שהוא ארגון גג שכבר 12 שנים פועל ומייצג את כל הגמלאים דוברי השפה הרוסית. אנחנו מדברים בכל הוועדות על מצבם; חברי כנסת ושרים מנסים לשנות. אבל עדיין אנחנו כמדינה מתוקנת לא עומדים בקריטריונים. מדינה שלא דואגת לאזרחים הוותיקים, לחולים ולילדים - -
יהודה דוידוב
¶
לפי דעתי, הבירוקרטיה המיניסטריאלית. נכון להיום עשרות גופים וכמה משרדי ממשלה מטפלים בנושא: המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הקליטה והעלייה – המון גופים מתעסקים, ואין תכלול וניהול, אלא יש כפילויות. אנחנו באנו גם עם המלצות שצריך להקים ועדת היגוי בין-משרדית. הדעה שלי היא שארגונים ועמותות מישהו צריך להוביל יחד עם אנשי מקצוע. שזה יהיה איש מוכר, דמות ציבורית ומקצועית אבל בלי שייכות למפלגה כזאת או אחרת. ברגע שזה מגיע למפלגה כזאת או אחרת אז אנחנו תקועים ולא יכולים להתקדם בנושא. שתהיה הכנת תכנית לאומית.
היו"ר אכרם חסון
¶
אנחנו מברכים אתכם על כל העשייה. תמשיכו לתרום ולקדם. אני מקווה שהרבה אנשים יצטרפו אליכם ויסייעו באותה מידה.
האם יש לנו כאן נציגים ממשרד הרווחה?
היו"ר אכרם חסון
¶
רשומים אצלנו כאן, אבל אני לא רואה שמישהו הגיע.
המפקחת הארצית ממשרד העבודה והרווחה גברת ורד נמצאת כאן? לא.
גברת תמי, מפקחת ארצית בקהילה, נמצאת? לא.
שמוליק מזרחי
¶
אני מקווה שזה שנמצאים כאן מעט משרדים בדיון הזה לא מצביע על אדישות או על חוסר הבנה שהנושא הזה מאוד קריטי ומאוד חשוב. אנחנו יודעים שהיום האלימות כלפי קשישים יכולה להיות גם על-ידי אנשים חיצוניים, אבל לעתים זה גם על-ידי בני משפחה ולעיתים על-ידי המטפלים שלהם. אנחנו רואים גם מה קורה בבתי האבות. החוליה החלשה הנפגעת ביותר היא הקשישים שאין להם יכולת פיזית להגיב, ואין להם אפילו יכולת להתלונן ולהציג את המצוקה ואת הבעיה שלהם. זה נושא שוודאי משטרת ישראל וגם בתי המשפט צריכים להיות בחוד החנית כדי להגן עליהם. לצערנו הרב, מתוך סטטיסטיקות שאנחנו נחשפנו אליהם, הרבה פעמים לא מעמידים לדין אנשים שהכו קשישים. לא באתי עם הנתונים עכשיו, אבל אנחנו ראינו סטטיסטיקה שמצביעה על כך שמוותרים להם או מזהירים אותם, ובזה נגמר כל העניין הזה. אני לא מדבר על מקרים קשים של אלימות קשה. אפילו באלימות קלה יש חוסר הקפדה ליישם את מה שנדרש ליישם.
יהודה דוידוב
¶
גם וגם וגם. כלומר גם חוסר היכולת של אדם לבטא את הבעייתיות שלו. במשטרה היום אתה צריך להתלונן. זה לא מצב שהמשטרה באה ומתערבת. בדרך כלל היא לא מתערבת. יושבים כאן קציני משטרה שיוכלו אולי להתייחס לעניין הזה. אתה צריך ללכת להתלונן שפגעו בכך ולא כל אחד יכול להביא את זה לידי ביטוי. יש אנשים שלא מסוגלים להגיע פיזית למשטרה כדי להגיש תלונה.
הבעיה השנייה קשורה למשטרת ישראל, לעיריות ולרשויות המקומיות – נושא התאונות של הקשישים. השאלה, האם זה הנושא שלנו, אדוני.
היו"ר אכרם חסון
¶
זה לא, אבל אנחנו נשמח לשמוע אותך. אנחנו מדברים על הירידה בביטחון האישי, ולכן אם זה חלק וזה גורם לתחושה הזאת אז אפשר.
יהודה דוידוב
¶
גם פה במרחב הציבורי הקשישים הם הנפגעים הגדולים ביותר, גם הם וגם הילדים. כאשר קשיש צריך לחצות מעבר חצייה, יש לו בעיות שמיעה וגם פיזיות של הליכה והוא איטי, ויש לו גם בעיות ראייה. הייתה הצעה בכנסת שמשום מה לא קידמו אותה, שבאותם אזורים שאנחנו יודעים שיש מועדונים של קשישים או יש ריכוז של קשישים – לתת יותר זמן גם בזכות למעבר החצייה לאנשים. הדבר הזה משום מה לא נעשה. הייתה הצעה כזאת של חבר הכנסת נחמן שי, וזה לא קודם ולא נעשה דבר. אנחנו יודעים שהקשישים היום נפגעים מאוד וצריך להגביר גם את הדרכים ליד מעברי חצייה כדי לצמצם את הפגיעה בקשישים. לצערנו, הקשישים – אלה שבנו את המדינה, הקימו את המדינה, לחמו בשבילה ופעלו בשבילה - -
היו"ר אכרם חסון
¶
בעניין הדברים שאמרת בהתחלה יש לכם סקר נתונים? אתם ערכתם סקר. יש לכם נתונים כתובים?
יהודה דוידוב
¶
לא אנחנו. היה סקר שהגיע אלינו מאחד הגורמים, נדמה לי שמאש"ל. יש סקרים כאלה שבמידת הצורך נוכל להעביר אותם.
יצחק לייסט
¶
שמי יצחק. אני סגן יושב-ראש הגמלאים בראשון לציון. באותו נושא שמר מזרחי דיבר – בעיר גדולה כמו ראשון לציון מעברי חצייה מחוקים לגמרי. בתור תושב אני מכיר את המקום, ואני - - - מה קורה עם בן אדם זר? אנשים שלא גרים במקום? הם חולפים שם, ויש שם תאונות בלי סוף. אז אפשר ללחוץ על העיריות שיסמנו יותר את מעברי החצייה.
היו"ר אכרם חסון
¶
מאה אחוז. תודה רבה. אתנו גברת תמי מרוז, מפקחת ארצית בקהילה מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו כאן מדברים על הירידה בביטחון האישי של האזרחים הוותיקים, ונשמח לשמוע גם ממך.
תמי מרוז
¶
בשירותי הרווחה לקשישים אנחנו מודעים לסכנות ולקשיים. אנחנו משתדלים מאוד להנגיש את השירותים על-ידי הסעות או ליווי ושירותי רווחה שניתנים לאזרחים הוותיקים.
היו"ר אכרם חסון
¶
אנחנו שואלים אותך, איך אתם נערכים? מה עשיתם? האם אתם מכירים בכך שבאמת יש ירידה בביטחונם האישי של האזרחים הוותיקים כתוצאה מכל מיני דברים שמשפיעים עליהם בחברה? מה התרומה שלכם? מה אתם עושים? האם יש תקציב ואתם עושים סדנאות ומגיעים לבתי האבות? האם העיריות מעורבות? בסופו של דבר יש אוכלוסייה שבנתה את המדינה ותרמה רבות, והיום היא מרגישה לא נוח, לא טוב.
תמי מרוז
¶
בשירותי הרווחה כל פנייה שמגיעה על איזושהי מצוקה של אזרח ותיק מטופלת עניינית בין אם עניין של ביטחון אישי או משפחתי או מצוקה כלכלית כמו כל השירותים שאנחנו נותנים או צורך באיזשהו שירות בקהילה שאנחנו נותנים.
בלה גילנברג
¶
אוקיי. קודם כול אני מייצגת את המשטרה בהיבט מסוים ולא את כל המשרד לביטחון הפנים. אני ראש מדור שותפויות באגף המבצעים של המשטרה בתוך המחלקה לשיטור קהילתי. אחד הנושאים המטופלים על-ידינו הוא הנושא של אזרחים ותיקים. זה בדרך כלל באמצעות שוטרים קהילתיים. במשטרה יש כ-450 מרכזי שיטור קהילתי שאותם מאיישים כ-700 שוטרים. הרעיון הוא להנגיש את שירותי המשטרה לשכונות. זאת אומרת זה נקודת קצה של המשטרה. הם מצויים בתוך הקהילה. אחד הנושאים שהשוטרים הקהילתיים מטפלים בהם הוא מול האוכלוסייה המבוגרת יותר, האוכלוסייה הוותיקה. זה באמצעות כמה פעולות. אחת מהם זה שוטר קבוע שמכיר את הקהילה ונמצא באותו אזור. הוא מכיר את המועדוניות של האזרחים הוותיקים ועושים שם הרצאות גם כדי להנגיש את שירותי המשטרה וגם כדי לכוון את האוכלוסייה הרלוונטית שכמו שראינו כאן היא אוכלוסייה שיש לה יחסית אלמנטים מוחלשים. כדי להעצים אותה עוזרים בנושא של מוגנות ומתן כלים לשמור על עצמם. הכנו גם סרטונים בשיתוף המשרד לשוויון אזרחי. הסרטונים מדמים סיטואציות בקליפים קצרים מאוד שמראים תרחישים כמו כניסה של זרים הביתה – למי לפתוח, למי לא לפתוח, עם מי להתייעץ, עם מי לדבר, איך לדבר, איך להסתובב ברחוב בצורה בטוחה. כל הדבר האלה מודגמים בסרטונים האלה והרבה מאוד פעולות כאלה נעשות מול הריכוזים האלה במועדוניות.
אחת החוויות המעצימות שיש לנו הן "סדנאות אביב". איש משטרה בשם חקני שיזם סדנאות לעניין של מוגנות אישית. הסדנאות נקראות "סדנאות אביב" על שם הבן שלו שנהרג בתור קצין במנהרות. הוא עובר בדרך כלל באוכלוסיות מוחלשות יותר כמו נערות במצוקה, נשים ואוכלוסייה מבוגרת יותר, ונותן להם כלים להתמודדות עם המוגנות האישית שלהם במקרה של תקיפה בדרך כלל. כל הנושא של שרשראות בולטות ותיקים פתוחים – כלים להתמודד בעניין הזה. זאת אחת הסדנאות המעצימות יותר שיש עליה משובים מדהימים.
בנוסף לכך יחידות המשטרה מאמצות מועדונים ואוכלוסייה ותיקה. אנחנו מתייחסים לעניין של ניצולי שואה וגם לאוכלוסייה הוותיקה בכלל של אנשים מבוגרים יותר בביקורים אישיים שלהם. רק בשבוע שעבר היה אצלנו במכללה לשוטרים מועדון "עמך" מרחובות מפגש שני של 50 אזרחים ותיקים שבאו לבקר במכללה לשוטרים בבית שמש. אנחנו היינו במפגש ראשון שם עם חיים חקני, ועשינו שם סדנת העצמה. שלושה חודשים לאחר מכן הם ביקרו אצלנו במכללה; ביקרו במוזיאון. בתוך זה ניתנה הרצאה על המשטרה שרלוונטית להם. ניתנה להם הרצאה מרתקת על לשכה 06, למי שמכיר. אני לא אכנס לזה עכשיו. הם עשו סיור במכללה, אכלו אתנו גם כדי להכיר, גם לתת ביטחון ואת היכולת שיש שוטרים עם פנים; כלומר שמאחורי הדמות יש מישהו שאפשר לפנות אליו אישית, שמכיר את המצוקה ויכול לסייע. אנחנו מנסים לעסוק במניעה. על מה שקורה אחרי אירוע חברי מאגף החקירות יכול להרחיב, אבל אנחנו מתעסקים כאן בעניין העצמה ומניעה. דבר נוסף, אנחנו השנה בפרויקט של תחנה קהילתית מצטיינת. אחד הפרמטרים של תחנות המשטרה זה להתנדב באוכלוסיות שונות גם בעניין רב-תרבותי וגם מגדרי. אחד הדברים שנבחרו לעסוק בהם זה האוכלוסייה הוותיקה.
גדעון גבאי
¶
אני נציג של חטיבת החקירות. - - - במסגרת - - - החקירות. יש הנחיות של החטיבה שצריך לתעדף את הטיפול בקשישים ולייחס משקל מכריע למאפייני - - - ולא לחומרת העבירה בתיקים. אני חלק ממדור נפגעי עבירה, ולמדור נפגעי עבירה יש קצינים שנמצאים בכל הארץ. הקצינים האלה בודקים על בסיס קבוע מעת לעת את כל תיקי התלונות שהגישו קשישים, והם פועלים כדי שהתיקים האלה יבוצעו בדרך הכי טובה והכי מהירה. בתיקים אלה המשטרה נערכת להקים בכל תחנות המשטרה - - - ב-15 תחנות בארץ. - - - משפחה, שבהם יהיו חוקרים שיקבלו הכשרה ספציפית בנושא של חקירת קשישים. אנחנו מקדמים את הנושא הזה, ואני מעריך שלקראת הרבעון האחרון של סוף השנה הזאת הדבר יהיה זמין לפחות ב-15 תחנות בארץ.
אחרי שהתגלו מעשי ההתעללות בחיפה זימנו אצלנו את ראש צח"מ, שמענו ממנו את התובנות שלו. עכשיו אנחנו ממש בצורה סדרתית פונים למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולמשרד לשוויון חברתי ולעמותות שונות, ועושים הכול כדי לנסות לקדם את הנושא של הטיפול בקשיש בכל הגופים האלה.
גדעון גבאי
¶
יש שם 9 אנשים שנגד חלקם הוגשו כתבי אישום. אני לא יודע איפה זה נמצא בדיוק כרגע, אבל יש 9 חשודים. נגד חלק מהם יוגשו כתבי אישום חמורים מאוד.
משטרת ישראל עשתה תמיד ועושה עכשיו הדרכות ספציפיות בתחום של חקירת קשישים, אבל כרגע בגלל - - - המשפחה אנחנו ממסדים השתלמות ספציפית לקשישים שבה במשך יומיים החוקרים יוכשרו לחקור קשישים בחקירות כאלה.
מיטל הוברט אשכנזי
¶
תודה רבה. בהקשר של העלאת הביטחון האישי המשרד מפעיל תכניות רבות הקשורות להפגת תחושת הבדידות, שזה מה שתורם להעלאת הביטחון האישי בקרב אזרחים ותיקים. יש לנו פרויקט "והדרת" שפועל בקרב כ-3,000 אזרחים ותיקים מהמגזר הכללי. הוא פועל בכ-1,500 בתים במגזר הערבי ועוד 1,500 במגזר החרדי. לפרויקט הזה מגיעות בנות שירות במסגרת השירות הלאומי שלהן לבתים של קשישים כפעמיים בשבוע, ודואגות לארח להם חברה, לעשות איתם קניות, לטייל איתם בגינות. חלק מהעלאת הביטחון האישי יכול לבוא לידי ביטוי בפרויקט שלנו של סטודנטים למען אזרחים ותיקים. סטודנטים מגיעים למרכזי יום ולבתי הקשישים לצורך מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים ולניצולי שואה. פה נרקם קשר קצת יותר ארוך מלבוא ולמלא טפסים, אלא נוצר קשר בין הסטודנט לאזרח הוותיק. בנוסף המשרד מפעיל תכניות ספורט לאזרחים ותיקים, כגון: טניס שולחן וליגת "פטנק". מעבר לתחרות הספורט שהיתרון שלו הוא בהיבט הפיזי והקוגניטיבי, יש יתרון חברתי בהרחבת המעגלים החברתיים. אני שומעת המון דיווחים מהשטח שלמעשה אחרי שמסתיימת פעילות הספורט הם יושבים בבית-קפה ביחד, מתארחים זה אצל זה. זה חלק מהעלאת הביטחון האישי בקרב אזרחים ותיקים.
צורי ונטורה
¶
תודה רבה. אני השתתפתי בארבע מלחמות במדינה הזאת ביחידה קרבית: במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון הראשונה. אני ניצול שואה וגם נכה היום. לפי דעתי, 2,300 שקלים שאני מקבל מביטוח לאומי זה חמור מאוד. אז אני מבקש.
היו"ר אכרם חסון
¶
קודם כול, היו דיונים רבים בכנסת בנושא ניצולי השואה והקצבה שלהם. אני יודע ששר האוצר הקציב בנושא ניצולי השואה כ-800 מיליון שקל, וכיום נושא הנכים נמצא היום במשרד ראש הממשלה. לפני כחודש שר האוצר הקים ועדה מיוחדת בראשותו של ירון זליכה שתבדוק את מצבם. מצבם של הנכים שמקבלים קצבה כזאת נמוכה חמור מאוד. הוועדה המליצה להעלות את הקצבה כמעט ב-100% ל-4,000 שקל. אני חושב שזה דבר שמגיע לכם בזכות. אישית אני מתנצל שהדבר הזה לא טופל במשך שנים רבות כי אנחנו רואים בכם ברכה בחברה.
אני באתי מהגזר הדרוזי. אני יודע שהמבוגרים ואבא ואמא בשבילנו זה דבר קדוש. לכן תמיד שמרנו עליהם ונתנו להם את הכבוד שחייב אותנו מבחינה מוסרית ואחראית. "והדרת פני זקן" זה לא סיסמה. לא צריך לדבר על הדברים האלה בשנת 2017 כי מדינת ישראל קמה בזכות האנשים האלה שעברו משברים קשים מאוד. לא היו להם חיים טובים כי הם נלחמו כל הזמן על קיום המדינה. ואנחנו קוטפים את הפירות. לצערי הרב, יש התרופפות בערכים בחברה הישראלית. אני תמיד שואל: איפה הציונות, איפה האחריות, איפה הכבוד ההדדי, איפה השמירה על הערכים. בדיון הקודם שלנו אמרתי שילדי ישראל הפכו להיות ילדים יותר אלימים ופחות מתחשבים. בתקופה שלי כשהמורה היה עובר ברחוב הייתי משנה כיוון לא מפחד אלא מתוך כבוד למורה. היום יש ילדים שמרביצים למורים, מקללים אותם ומשתמשים באלימות נגד מורים ומנהלים. כמה היום מכבדים את הקשישים או את המבוגרים בכלל? מי קם היום לאיש מבוגר באוטובוס ונותן לו את מקומו? הדברים האלה היו חלק בלתי נפרד מהתרבות היומיומית שלנו, ולצערי הרב, הדברים האלה השתנו לרעה. לכן אנחנו משלמים מחיר כבד.
אנחנו מכבדים אתכם, מחבקים אתכם ואוהבים אתכם. המדינה חייבת לכם, ולכן היא לא עושה טובה אם היא תתקן עוול שנעשה לכם במשך השנים. אנחנו נמשיך להיאבק ולעשות הכול כדי שתרגישו טוב, תחיו בכבוד, ושגיל הזהב יהיה עבורכם בעל משמעות כך שתיהנו בשנים האלה כמבוגרים כשאתם מרגישים הכול למען החברה, למען המשפחה, למען המדינה. אני מקווה שהתמונה הלא יפה תשתנה ותהיה תמונה יפה לכולם.
אני מודה לכם מאוד שבאתם. היה חשוב מאוד לקיים את הדיון. אני מתנצל שחברי הכנסת המציעים לא יכלו להגיע. אבל, כמובן, קיימנו את הדיון בגללכם ולמענכם. אני מקווה שתזכו לחיים ארוכים, ואנחנו נתקן את העוול שהיה במשך כל השנים. תהיו לנו בריאים. תודה רבה.