הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017), שעה 10:05

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

עומר בר לב

עודד פורר

טלל דולב - ראש מטה יישום התכנית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

קסאי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, מטה היישום - יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

סיון גולדשטיין-הבר - מנהלת תחום רשויות מקומיות, משרד ראש הממשלה

ניבה בסודו מנור - מ"מ מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות (אגף הרוקחות, המחלקה המשפטית)

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

שי יאסו - קצין תיאום וקישור, המשרד לביטחון פנים

ווגאי טבג'ה - מנחת יוצאי אתיופיה, המשרד לביטחון פנים

אודליה אדרי - רל"ש גיוסים שב"ס, המשרד לביטחון פנים

יהושע באואר - סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים

מסרט מיספין - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

איריס יוגב - ראש אגף תכנון ובקרה, הרשות למלחמה בסמים, משרד בטחון פנים

הדר דן - מש"קית דו"צ אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אריאלה אטיח - ראש עתו"ם, צה"ל, משרד הביטחון

יוסף אבטמו - היחידה להכנה לצה"ל, אגף בטחוני חברתי, משרד הביטחון

חיים גבע הספיל - מקדם בריאות, משרד הבריאות

אורלי יוסף - מבצעת תקציב במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יובל בנימין - סגן מנהל מינהל ח"ץ, משרד החינוך

עירית בירן - סגן מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

יונתן טיקוצקי - אגף ניהול ההון האנושי, משרד הפנים

אסנת רחמים - מנהלת תחום פרויקט תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

ליאת חנקין אולשה - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

דפני רות מושיוב - מפקחת לקליטת עליה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורנה שץ-אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

הדר וינטר גולן - מרכז בכיר ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה

תטייר מהרי - מנהלת מחלקת שיפוץ מוסדות תרבות, משרד התרבות והספורט

דודו מלכא - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

יהודית אברמסון - מ.פרוייקט מלגות לסטודנטים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ורד אחיהון - מנהלת פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ניסים שלם - יושב ראש, מועצת תנועות הנוער

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

דן פוטרמן - מנכ"ל, המרכז לחדשנות בחינוך

סופיה עדי - מנכ"לית עמותת דור למדע

צחי פיס - גזבר, הנוער העובד והלומד

רחמים אלעזר - עיתונאי בתאגיד החדש, עיתונאים

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל, עמותת "פידל"

עדי יונס - רכז התכנית לתלמידים יוצאי אתיופיה, מכון לב

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

בני מלסה - איש שטח, עמותת טבקה

דוד שלמה דנקר - נציג הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, מלכ"ר

אורית צגאי - יו"ר ועדת עולים - אתיופים, לשכת עורכי הדין

יעקב ברגיל - מנהל קשרי חוץ

חיים שמילה - מתמחה, המטה ליישום החלטות ממשלה לשילוב מיטבי

סליי ביינסין - רכזת תכניות , הקרן לידידות

אריאל מואב - רכז מחקר, מכון "עתים"

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

יצחק טיים - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

רוני פלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

גל יעקובי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

אנחנו מקיימים דיון היום בנושא יישום התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה. זה דיון המשך ומעקב על יישום, ואנחנו מצפים לקבל היום עדכון ודיווח לגבי הביצוע של התכניות מהמשרדים הראשונים. בראש ובראשונה אנחנו נשמע ממשרד ראש הממשלה, שהוא המשרד המתכלל את כל התכניות, ולכן אנחנו רוצים לקבל קודם כל ממשרד ראש הממשלה. לאחר מכן משרדי הממשלה, אם רוצים להוסיף או להגיב, כל משרד יכול גם להציג, ממבט המשרד שלו.

הנושאים שאנחנו נתמקד כמובן, אנחנו מצפים לקבל עדכון על כל התכניות, אבל אני מראש אומר שאנחנו ניכנס לדיון מעמיק בנושא חינוך רווחה, בריאות, צה"ל, כלכלה ודיור או שיכון. בנושא בטחון פנים, והשכלה גבוהה, מל"ג, וגם ייצוג הולם יש דיונים נפרדים ובנושא בטחון פנים, לאחר הדיון הזה יש לנו דיון בנושא בנפרד, לכן אנחנו נקבל עדכון כללי, אבל מבחינת הדיון עדיף שנמשיך בעניין המשטרה ובטחון הפנים בנפרד.

בעניין ייצוג הולם, שילוב בתעסוקה, יש לנו בשבוע הבא דיון נפרד בנושא הזה, לכן נעמיק את הדיון בנושא תעסוקה בשבוע הבא. נראה איך אנחנו מתקדמים. אבל מבחינת משרד ראש הממשלה, אנחנו רוצים לקבל עדכון על כל המשרדים.

בוקר טוב לכולם, אני חושבת שכולם מכירים אותי, אני ממטה היישום במשרד ראש הממשלה. חבר הכנסת נגוסה, נעשה את זה בדרך טיפה שונה, אני עומדת לתת עדכון קצר על כל התכנית, מה שיש לפניכם, לפני כולם, זה דיווח על מצב היישום של כל אחד ואחד מרכיבי התכנית. הדיווח הזה מתעדכן באמצעות המשרדים השונים כל רבעון, אנחנו עכשיו בתהליך של להפוך אותו לדיווח ממוחשב שיהיה זמין באתר של משרד ראש הממשלה, אני מקווה שעד סוף השנה נצליח להגיע למצב זה, ובעצם כל מי שמתעניין באחד הסעיפים יכול לראות בדיווח הזה גם את המצב נכון להיום, וגם בהשוואה למצב שהיה בדצמבר 2016, כשקיימנו את הדיון בועדה הזאת. מי שעוקב אחרי הדיווחים יכול גם לראות באיזה מידה עמדנו בהתחייבויות שלנו.

כל הנושאים שמטופלים, מטופלים באמת באחריות המשרדים ועם הרבה מאוד עבודה מאומצת מצד כל אחד ואחד מהאנשים, כשאנחנו באמת מגויסים גם כל משרד כנפרד, וגם כוועדה בין משרדית. אני רוצה שנסתכל על הנושאים המרכזיים שהתקדמו. אז אם תסתכלו על הדיווח כולו, במרבית המשרדים חלה התקדמות בהיערכות ובהיקף הפעילות המיושמת בשטח. אם היינו במצב של בערך מחצית מהפעולות שהחלו ביישום בדצמבר, אנחנו היום במצב ש-75%, 80% מהפעילויות מיושמות במלואן על ידי כל המשדרים, בכל אחד מהמשרדים יש עדיין פעולות שלא מיושמות, ויש משרדים, ותיכף נדבר גם קצת על האתגרים, שהפעילויות מתעכבות.

היקף המשתתפים בתכניות, בתחום התעסוקה, התגבור הלימודי, הכנה לצה"ל, שירותי הרווחה למשפחות ולנוער גדלו מעבר להתחייבויות המשרדים. המשרדים התחייבו בדצמבר מה יהיה ב- - - ברוב המקרים המשרדים הצליחו לשרת יותר אנשים ממה שהתחייבנו עליהם. אני חושבת שאחת הצורות הטובות זה התכנית לסבסוד משכנתאות שיצאה לדרך. תהיה פה נציגת משרד השיכון ותדווח, אבל אני לא יכולה שלא לגנוב את הכותרת, אם אנחנו מדברים בתכנית הקודמת על ניצול מאוד מאוד קטן של - - - משכנתאות, אנחנו מדברים עכשיו קצת יותר מחודש וחצי אחרי הזכייה, שכבר כמחצית הזוכים פתחו תיקי משכנתאות בבנקים, ומה שאנחנו רואים זו הנגשה הרבה יותר טובה הפעם מאשר בסיבוב הקודם של התכנית הזאת לציבור, ואני חושבת שצוות משרד השיכון וועדת המעקב שכללה גם אנשי מקצוע וגם נציגי ציבור, שליוותה את המהלך הזה באמת עושים עבודה מאוד מעמיקה למימוש של הדבר הזה.

הושלמה היערכות לתמיכה במעסיקים להעסקת יוצאי אתיופיה בשכר גבוה, הושלמה היערכות להשקת קרן הלוואות לעסקים קטנים, אנחנו מקווים שבחודשים הקרובים אנחנו נראה את התוצאות, את הפירות של שני המהלכים האלה שהם מהלכים מאוד חשובים, כמו המהלך של הדיור בתחום של ביסוס שכבה חזקה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה. החל גיוס של מגשרי בריאות בקופות החולים ויהיה גם דיווח, כמובן של צה"ל, אבל אני חושבת שהחדשות עכשיו זה שכלל המסגרות ה- - - בצה"ל ובמערכת הביטחון נסגרו ויוצאי אתיופיה כיום מקבלים שירות מצה"ל בתחומים השונים ומשרתים כמו כל חייל אחר.

יש לנו גם עדיין כמה אתגרים ביישום, תכנית החוגים שנדחתה, כבר דיברנו על זה, בהסכמה של ועדת המעקב שפועלת במשרד החינוך וגם באופן סדיר, למעשה בהמלצתה של ועדת המעקב. עדיין לא השקנו תכניות למניעת סכרת וקידום בריאות במשרד הבריאות, התכנית של השיכון נראית בכיוון טוב להצלחה אבל עד שלא יהיו לאנשים דירות אנחנו עדיין ממשיכים והצוות ממשיך לעבוד מאוד קשה. אנחנו עומדים בפני העברת התמיכה האקדמית בסטודנטים למל"ג בשנת הלימודים הקרובה, היה על זה דיון לפני כמה שבועות, והתכניות במינהל התרבות והספורט שלצערנו הרב עדיין לא יצאו לדרך ואפילו לא הושלמה - - -

מה הסיבה?

בירוקרטיה.

מה זאת אומרת בירוקרטיה?

יש מבחן תמיכה - - -

אני שואל למה, כי אתם במקום כדי להתמודד עם הנושאים האלה, ולכן אנחנו רוצים לשמוע איזו בירוקרטיה, האם ניסיתם למנוע את זה, להתגבר על זה, איפה הבעיה, אצל המנכ"ל, אצל השרה, איפה הבעיה?

אני חושבת שחלק מהבעיה היא בסדרי העדיפויות, חלק מהבעיה היא בתהליך, זה תהליך של מבחני תמיכה, יש פה עוד מבחני תמיכה בתכנית. אנחנו יודעים שמבחני תמיכה זה סיפור שלוקח הרבה מאוד זמן, הוא בא והולך וחוזר, ומשרד המשפטים, זה כשלעצמו תהליך ארוך. יחד עם זה, זה מאוד תלוי בסדר העדיפות שנותן המשרד לנושא. הוא יכול לעבוד יותר מהר, והוא יכול לעבוד גם יותר לאט.

אני בכוונה מתעקש. לכל המשרדים שהציגו לנו, אם זה לשביעות רצוננו או לא זו שאלה אחרת. אבל לפחות הציגו לנו הכנה, התחלה, כל זה. המשרד הזה בכלל לא במפה. מה קורה פה? כי אנחנו יודעים שאושרו 19 מיליון שקל לארבע שנים. אני שואל, אם יש הכנה, אם הוקמה ועדת היגוי, למה זה לא בכלל במפה, המשרד הזה?

למה הוא לא במפה, אני לא יודעת, אנחנו נוסיף אותם למצגת. מה שקרה בחודשים האחרונים זו הייתה היערכות של המשרד, כתבו את מבחני התמיכה, תיקנו את מבחני התמיכה, העבירו ליעוץ משפטי, החזירו מיעוץ משפטי, עכשיו זה עוד פעם ביעוץ משפטי. אנחנו מאוד מקווים, אנחנו מאוד לוחצים גם אנחנו וגם האיש במשרד שעובד על זה, שמבחני התמיכה יפורסמו. אני חושבת שצפויים להתפרסם תוך ממש השבוע-שבועיים הקרובים. עוד פעם, בכפוף לאיפה זה בסדר העדיפות של המשרד.

נציג של המשרד נמצא פה? הנה, אפילו לדיון לא מגיעים. הם לא הגיעו.

אני חושבת שזה צריך להיות בסיכום של הועדה.

אנחנו יודעים מה אנחנו נסכם, אבל מה שאני רוצה לדעת, אתם כמשרד המתכלל, אתם כצוות שעושה מעקב, איך לפחות, פשוט אין אינפורמציה מינימלית, ממשרד שקיבל לבצע 19 מיליון שקל. איך יכול להיות שאפילו לא מגיעים לדיון?

לא, יש לנו אינפורמציה, אנחנו בקשר עם האנשים.

אז למה לא מופיע פה?

בטעות.

טעות?

כן.

של מי?

שלי.

שלך?

כן. ממש בטעות שלי. אני אתקן ונוסיף.

אז אנחנו יכולים לקבל בכתב את מה שלא הוצג פה לוועדה? את יכולה להעביר?

כן.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עמר בר לב.

אנחנו נמשיך, אחד הדברים המרכזיים באמת, אנחנו מדברים על אתגרים להמשך, אז באמת - - - כלל המרכיבים, והמשך המעקב אחר המרכיבים שהתחילו לפעול. כאשר אחד המרכיבים המרכזיים של הסיפור הזה, זה הסדרת העבודה ברשויות המקומיות. יושבות פה שתי נשות מטה היישום, קסאי שבאמת עובדת קשה על כל הקשר עם המשרדים, הדיווחים האלה הם הרבה מאוד פרי עבודתה, וסיוון שעוסקת בקשר עם הרשויות המקומיות. אנחנו באמצעות הועדה הארצית ששותפים בה כל המשרדים, פנינו - - - הרשויות המקומיות, 28 רשויות שבמיקוד, כל אחת מהרשויות מינתה בחודש וחצי האחרונים אדם מתכלל בתוך הרשות עצמה ולעקוב אחרי מה שקורה בתכנית, והרשויות פה נדרשות להרבה מאוד עבודה של ארגון ותכלול, אבל בעצם הם האנשים שלנו בשטח. יש לנו קבוצת מתכללים, אנחנו עובדים איתם.

כמה יש כאלה?

28.

בכל הרשויות המקומיות?

כל רשות, אנחנו בחרנו 28 רשויות במיקוד, זה רשויות שיש בהן 960 ומעלה יוצאי אתיופיה. רשויות שלהן המשרדים הקצו - - -

מה הקריטריון שלכם לכלול רשות?

בעיקר היקף יוצאי אתיופיה. מספר יוצאי אתיופיה ברשות. אחוזם של יוצאי אתיופיה ברשות.

מאיפה הבאתם את הקריטריון הזה?

הייתה הסכמה בין כל המשרדים.

מתי?

בועדה הארצית שאנחנו מקיימים עם כל המשרדים. ברשויות האלה, ב-28 רשויות שבמיקוד חיים 87% מיוצאי אתיופיה בארץ.

אבל החלטת הממשלה בוועדת השרים אין קריטריון כזה. לא התקבל קריטריון בנושא הזה.

זה נכון, אבל כשיש רשות עם פחות מ-1,000 יוצאי אתיופיה, וכשיוצאי אתיופיה מהווים אחוזים מאוד קטנים מסך כל תושבי הרשות, מדברים על פחות מ-5%, גם המאמץ שנדרש מהרשות כדי להתארגן ולמפות הוא מאוד גדול, וגם מאמץ הבקרה אצלנו. הקריטריון השני היה - - -

לא, אני רוצה להבין - - -

אני יודעת שאתה רוצה להבין, כי אתה רוצה להבין ביחס ליהוד.

נכון. כי מה שאני יודע, אני יושב בוועדת השרים. מה שאני יודע, הקריטריון ש- - - לא גודל האוכלוסייה. אז אני רוצה לדעת מאיפה הבאתם את הקריטריון הזה. יכולתם לעשות תכלול של, לדוגמה יהוד, כשהלכתי וביקרתי שם, ויש צרכים, אבל בגלל שהיקף המספר נמוך, לא מגיע. האם לא יכולים לעשות עם אור יהודה, עם ערים שבסביבה, לעשות איזה שהוא תכלול בנושא הזה. למה קבעתם ודחיתם את הדברים האלה? אני רוצה לדעת מה הבסיס החוקי שאתם מתבססים לעשות את זה.

אני אוסיף להסבר. האופן שבו התקיימה החלטת הממשלה, וזה אתה יודע, כי אתה יושב בוועדת השרים, בעצם כל אחד מהמשרדים, ותיכף המשרדים ידברו - - -

מצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר.

שיש לו זכויות רבות בתכנית הזאת.

כן. מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר.

מה שקרה זה הדבר הבא: הייתה החלטת ממשלה, כל המשרדים השונים, כל המשרדים שעובדים ברשויות מקומיות, שזה רווחה, חינוך, בטחון פנים בעיקר, והקצו את המשאבים שלהם לרשויות מקומיות לפי היקף הצרכים. היקף הצרכים תלוי בשני דברים: מספר יוצאי אתיופיה, וגם היקף הצרכים, משרד החינוך – עירית יכולה לדווח – עשה סקר בבתי ספר, משרד הרווחה הסתכלו על הדאטה בייסים שלהם, המשרד לביטחון פנים הקצו לפי הדיווח של האנשים שלהם בשדה, כל המשרדים הקצו בעצם את המשאבים שהועמדו לרשותם על ידי התכנית ומשאבי המשרד שהם התחייבו אליהם לפי הצרכים.

אנחנו הסתכלנו על גודל האוכלוסייה ועל היקף התכניות שהמשרדים הקצו לאותו ישוב. אי אפשר לתכלל ישוב שבעצם אין בו פעילויות. המשרדים הם אוטונומיים בהקצאת המשאבים, כל אחד לפי הצרכים שלו. מה שאני רוצה להדגיש זה ככה, תושבי יהוד זכאים לכל התכניות הארציות, אם אנחנו מדברים על תעסוקה, אם אנחנו מדברים על דיור, אם אנחנו מדברים על נושא של השכלה גבוהה. הרבה מאוד מהתכניות שקשורות בתכנית אינן פועלות ברשויות מקומיות אלא פועלות ברמה ארצית, במובן הזה התושבים מקבלים שירות, הם לא קיבלו הקצאות במסגרת השירותים שהוקצו לרשויות המקומיות, כנראה גם בגלל כמות וגם בגלל צרכים. זה קריטריונים של הקצאה של כל משרד. אנחנו לא רוצים לבוא לדרוש מרשות שלא קיבלה משאבים מהתכנית, לתכלל במסגרת התכנית. אנחנו יכולים לחשוב מה לעשות. להצמיד את התושבים ברשות קרובה כמו שעושים בשירותי תעסוקה, לבדוק מה הצרכים של כל משרד ולעבוד נקודתית. יש עוד כמה רשויות כאלה שהן לא נכללות במיקוד ויש בהן אחוז יותר גבוה של אוכלוסייה ואוכלוסייה עם צרכים יותר גדולים, למשל קרית אתא. יש רשויות שאינן במיקוד, אנחנו נצטרך לחשוב מה לעשות איתן. אנחנו לא יכולים לדרוש מרשות מקומית שיש לה מעט מאוד תושבים וקיבלה מעט מאוד משאבים מהמשרדים השונים, לעשות מאמץ מאוד גדול לתכלול ולמיפוי של הדברים. אנחנו צריכים למצוא דרך להנגיש את הדברים לאוכלוסייה. זו ההתייחסות שלי לנושא הזה.

האם יש קשר בין הקהילה לבין אותם 28 אנשים שנמצאים בשטח ברשויות המקומיות ששמתם אותם? לעניות דעתי, עד עכשיו שאני מסתובב בשטח אומרים לי "אנחנו לא יודעים מה קורה עם התכנית הזאת", אני שואל אם אותם אנשים יש להם קשר עם התושבים, עם האנשים שם? האם מעדכנים אותך? האם יש ועדת היגוי כמו שנקבע ברשויות המקומיות?

קודם כל בעקרון, כל המהלך הזה הוא מהלך שהתחיל בחודשיים האחרונים, אז אנחנו באמת בשלבים הראשונים. מרבית הישובים שמינו מתכללים גם הקימו ועדות היגוי. הדרישה של הועדה הארצית בהתאם לרוח התכנית, היא שוועדות ההיגוי יכללו אנשים מהקהילה, זאת אומרת צריכים להיות בכל ועדת היגוי שני נציגי ציבור. עוד לא בדקנו את זה, עוד לא קיבלנו רשימות של הועדות.

לפי החלטת הממשלה 50%.

ברשויות המקומיות? אני לא ראיתי החלטת ממשלה ל - -

לא, במשרדים.

במשרדים יש ועדות היגוי.

50%.

50%. ברשויות המקומיות- - -

יש נציגי ציבור בוועדות היגוי במשרדים?

בוודאי. 50%. אני לא רוצה לקפוץ מנושא לנושא, אבל - - -

זה היה נושא מרכזי בועדה, ואמרנו גם כדי ליצור את ה- - - מחדש, ושהתכנית הזאת תהיה מאוד מאוד שקופה, בעיקר לאור טענות שעלו בתכניות קודמות, שאנשים לא ידעו מה - - -

יש, ואני גם התייחסתי בתחילת הדיווח שלי לשתי ועדות שבאמת פעלו וגם מקבלות החלטות ביחס ליישום, גם במשרד השיכון, גם במשרד החינוך, במשרד הרווחה פועלת ועדה, במשרד הבריאות, במרבית המשרדים באמת פועלות ועדות שהן מבוססות ונפגשו כמה וכמה פעמים. במשרד הכלכלה החלה לפעול ועדה, במשרד הביטחון פועלת ועדה. אנחנו גם עכשיו במטה מרכזים את כל הניסיון של כולם בפעולת הועדות והכנו באמת בהובלת קסאי עם קבוצה של אנשים מהמשרדים גם מתווה להנחיה של המשרדים של איך לעבוד בוועדות מעקב עם אנשי קהילה, אני חושבת שזו אחת התכניות באמת שאנשי קהילה מעורבים בה ברמה מאוד גבוהה במטה, ברשויות המקומיות אנחנו בהתחלה.

חבר כנסת עודד פורר.

האמת ששאלתי תוך כדי את מה שרציתי.

אתה נכנסת מאוחר, אז אני רוצה לעדכן אותך, אנחנו נמצאים עכשיו, היא סיימה דיווח של נציגת משרד ראש הממשלה, המשרד המתכלל. אנחנו עוד לא נכנסנו לכל משרד שיציג את זה. אתה רוצה לחכות לשמוע או שאתה רוצה בשלב הזה?

אני אנסה להישאר ככל שאני יכול במסגרת הדיונים האחרים, אני כן אגיד עוד פעם בהקשר לשאלה שלי, שאחד הנושאים ששמנו עליהם דגש בתכנית הזאת, אחד הוא כמובן הנוכחות של נציגי ציבור בכל מקום במהלך הדרך, גם כדי לעשות אותה שקופה. יש עוד דברים שהם אבני היסוד של התכנית, אני חושב שכשמציגים את המצגת שווה שאבני היסוד יהיו מול חברי הועדה, כדי שהם יבינו לאן אנחנו צריכים לכוון, כי אנחנו שמנו שם חמש או שש אבני יסוד, אחד זה שילוב מיטבי וכולי - - -

כתוב לך ב- - -

זה הנושא. מעבר לזה, אני - - - לשמוע.

אוקיי, אז אני חושבת שבאמת כדאי שניגש לדיווח המשרדים. ביקשו להתחיל מכלכלה ותעסוקה.

בסדר גמור, גב' הדר וינטר גולן בבקשה. מרכז בכיר ארגון הפיתוח, משרד הכלכלה. בבקשה.

בתכנית שלנו יש ארבעה כלים מרכזיים שאנחנו מפעילים. הכלי הראשון הוא בעצם עידוד יזמות באמצעות מערך סניפי המעו"ף שלנו, שזה ייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התכנית גייסנו שלושה רכזים ארציים שגם משווקים את התכנית, שבעצם הטיפול הזה לא ניתן עד כה דרך המשרד שלנו, לכן היה צריך גם ליידע את הציבור שהם יכולים לקבל את השירות. מבחינת יעדים שהצבנו לעצמנו, זה טיפול של 100 יזמים ופונים בשנה. כרגע בחציון הראשון אנחנו עומדים על 89, כלומר גם בשנה קודמת וגם בשנה הנוכחית נראה שהביקוש עולה על מה שתכננו, אנחנו שמחים וכמובן ניתן שירות לכל מי שיגיע.

למה שלא תעדכנו את היעד? אם היעד הוא 100 ואני רואה שכבר בשנה שעברה נתתם ל-147.

היעד נקבע בהחלטת הממשלה. בהתאם לתקציב שהוקצב. בכל מקרה, זה לא בעייתי מבחינת התקציב, זה התקציב של המשרד וכל מי שיגיע יקבל שירות, אין פה הגבלה.

מה זאת אומרת התקציב?

היה תקציב בהחלטת הממשלה שגם לפיו גזרנו את היעדים הכמותיים שבהם נטפל, אבל חשוב לי לציין שזה לא משנה, זאת אומרת גם כמו שאתם רואים, אם יגיעו יותר פונים מאשר חשבנו כשבנינו את החלטת הממשלה או שהתאפשר מבחינה תקציבית, הם יקבלו שירות כמו כולם.

ב-2016 לא פעלתם.

פעלנו.

הסיוע הוא רק ייעוץ.

זה יעוץ, זה קורסים, זה פגישות, החל ממיפוי ראשוני של צרכים וכלה בהדרכות וקורסים ובבניית תוכנית עסקית, זה כל המעטפת.

ו-147 זה תוצאת פעילות של?

ב-2016.

ו-89 ב-2017?

בחציון הראשון של 2017.

זה 89 נוספים, אחרים.

כן. הדבר הנוסף שאני חושבת שגם טלל ציינה אותו שהוא באמת בשורה, ועובדים על זה ועבדו על זה מאוד קשה אצלנו במשרד, זה קרן הלוואות ייעודית, זו דרישה שעלתה בעת גיבוש התכנית בצורה מאוד משמעותית לקדם יזמות, ולאפשר לאנשים להיות קטר משמעותי בצמיחה הכלכלית. אנחנו ממש בימים אלה סוגרים את כל ההוראות ואת כל ההנחיות ואת כל הכללים של התכנית, והחל מחודש אוגוסט אנחנו מצפים שכבר יהיה אפשר להגיש בקשות. קצת מספרים: בקרן יהיו 10 מיליון שקלים שזה בעצם מיזם משותף יחד עם קרן - - - ו- - - ש-5 מיליון שקלים יגיעו מהמשרד ועוד 5 מיליון שקלים זה המצ'ינג, ואני מקווה שבדיון הבא כבר נוכל להביא תוצאות, אבל הצפי זה שבתחילת החודש הבא נתחיל לפעול.

פרסמתם כבר?

עוד לא. יש ועדה, שגם שם יש דרך אגב נציגי ציבור, זה לא מחויב אבל ראוי, וגם - - - כמובן.

הרבה אנשים אומרים לי "אנחנו לא שמענו דבר כזה", קיים דבר כזה, אבל איך אתם מפרסמים את הדברים האלה?

אנחנו נפרסם את זה גם באמצעות המערך של המעוף, אנחנו בקשר עם הטלוויזיה שמשדרת ליוצאי אתיופיה, אנחנו נפרסם את זה גם דרך - - - המעוף וגם באמצעי התקשורת שידעו שאפשר להגיש בקשות.

הלוואה של 125,000 שקלים - - -

כנראה שזה יהיה דרך אגב 150,000 שקלים.

לפי תקציב של 10 מיליון שקל, שמיועד לכמה אנשים?

400 אם אני זוכרת נכון.

זאת אומרת הכסף הוא ממונף?

כן.

אתם עושים מכרז לבנק?

לא יודעת אם דרך בנק, אני לא מכירה את כל המנגנון המימוני.

אם נותנים 10 מיליון שקלים ואמורים לחלק את זה ל-400 בעלי עסקים - - -

זה האגודה להלוואות ללא ריבית, כן?

לא, זה לא האגודה להלוואות ללא ריבית, זה קרן - - -

מי נותן את ה-5 מיליון שקלים?

5 מיליון שקלים מתקציב המשרד, ו-5 מיליון שקלים זה המצ'ינג עם קרן - - -

השאלה של חבר הכנסת פורר, איך יוצא לפועל.

אלא אם כן הם ממנפים, הרי זה הלוואות בסופו של דבר. גם ההלוואה נפרשת לתקופה ארוכה יותר, היא נפרשת לשנה. הם מדברים על 10 מיליון שקלים בשנה, ההלוואה נפרשת בדרך כלל קצת מעבר לזה. זאת אומרת לא את כל הכסף אתם צריכים להעמיד במכה אחת. בדרך כלל, מה שניתן לעשות, לקחת את ה-10 מיליון שקלים שיש אותם כבטוחה וללכת לבנקים השונים ולמכרז את זה, ולהגיד לבנק "תשמעו, אנחנו נותנים פה 10 מיליון שקל בטוחה, איזה סכום אתם נותנים הלוואות, ובאיזה תנאים" בדרך כלל היחס שאתה מצליח להוציא סביב ה-10 מיליון שקל, יכולים להערכתי לחלק סדר גודל של 50-60 מיליון שקל הלוואות. אם יש 10 מיליון שקל בבסיס.

אני יכולה לברר יותר עם מי שאחראי אצלנו ממש על התחום הזה, לברר איך בדיוק עובד המודל, אבל מבחינת המספרים זה מה שאני יודעת, ואני יודעת שכן הולכים למנף את זה, לא יודעת בדיוק את המנגנון.

- - - תהיה בוועדה - - -

בתחילת אוגוסט. שני דברים נוספים שאנחנו עושים, בעצם מסלולים לתמרץ מעסיקים להעסיק יוצאי אתיופיה. מסלול אחד זה העסקה של מתמחים, שאנחנו מחייבים העסקה של שנה אבל אפשר עד שנתיים, כשאנחנו מממנים 40% מהשכר בדגש על תעשיה עתירת ידע, זה מסלול שפרסמנו והוא יהיה פתוח להצעת הגשות עד תחילת אוקטובר. המסלול השני זה תמרוץ מעסיקים בשכר גבוה, זה עלות מעסיק של החל מ-10,500 שקלים וגם שם הגדרנו ענפים ספציפיים שאנחנו רוצים, שבעצם מאפשרים להעסיק, שזה גם משהו די חדשני בהשוואה למסלולים השונים לאוכלוסיות אחרות שאנחנו - - -

באיזה ענפים?

פיננסים, אדריכלות, מחשבים. וזה סיוע ל-30 חודשים בהשתתפות, בסיבסוד שכר פוחת של החל מ-37.5%, שיורד ב-10% כל עשרה חודשים. וגם עם זה יצאנו לדרך, כרגע עוד לא הוגשו בקשות, אבל אנחנו מקווים שיגישו.

עד עכשיו אין מספר עובדים שהם נהנים מזה. אתם עוד לא התחלתם.

רק יצאנו בהקצאה שתיסגר בסוף החודש, אבל טרם הוגשו בקשות.

מתי להערכתך, עוד חודש?

פורסם קול קורא?

כן.

מתי?

לפני שלושה שבועות.

ואף אחד לא הגיש בקשה?

כרגע לא.

אולי לא פרסמתם מספיק טוב.

עכשיו באמת תיגברנו את הפרסום, ואנחנו מקוים שיגישו.

אם במהלך שלושה שבועות הצעתם למעסיקים מעניקים עד 37% מהשכר ואף אחד לא פנה, צריך לבדוק את הפרסום.

אנחנו בדיוק בסוף השבוע האחרון הוצאנו עוד 300,000 שקלים לצורך הפרסום, - - -

איזה מעסיקים אלה? כל מעסיק?

מעסיק שרוצה להעסיק עובדים נוספים, החל משני עובדים נוספים לפחות, זה המינימום שהוא מחוייב.

אתם עושים את זה בשיתוף עם חלק מהתאחדויות המעסיקים? התאחדות התעשיינים, לשכות המסחר?

אנחנו כרגע מפרסמים את זה בעיתונות ובמדיה, ואנחנו גם בשיתוף פעולה - - -

אני אחראית על תחום תעסוקה, במשרד העבודה והרווחה. חלק ממה שאנחנו עושים, אנחנו כבר יצאנו - - - ויש לנו גם - - - מעסיקים, ממש ללמד אותם - - - תיכף אני אפרט לגבי מעסיקים שאנחנו עובדים איתם, אנחנו בהחלט הולכים לשלוח את הנוער למעסיקים ש- - -

אני בהחלט חושב שלגשת לאיגודי המעסיקים יהיה הרבה יותר יעיל מאשר פרסום מודעה כזאת. אם התאחדות התעשיינים תעביר לכל החברים בה את האפשרויות האלה, איגוד לשכות המסחר, אני מניח שתמצאו יותר היענות. זו תכנית טובה.

התכניות טובות, אבל לצערי הרב בשטח אנחנו לא מרגישים את הביצוע. החלטת הממשלה התקבלה בפברואר 2016. אנחנו נמצאים ביולי 2017. עד עכשיו שלא התחלתם אפילו להזמין את האנשים, לראיין את האנשים. זה פשוט אבסורד. אי אפשר להבין את זה. שנה וחצי.

הסיבה שזה לקח זמן לבנות את המסלול כי זה באמת מסלול חדשני, ורצינו להגיע, עשינו גם השוואה עם ה-OECD, לראות איך מגדירים תעסוקה איכותית. כלומר, יש לנו מסלולים שהם דומים, אבל מטרתם לא שידרוג תעסוקתי אלא הכנסה לשוק העבודה ובגלל שהדגש פה היה על שידרוג תעסוקתי, רצינו לוודא שעושים את זה נכון.

הרעיון של התכנית הזאת התחיל ב-2014. מ-2014 עד 2016 כל הזמן שולחנות עגולים, תכניות, כל הדיונים. בסוף, הממשלה החליטה בפברואר 2016, הקציבה תקציב ואישרה את התקציב. ועוד ב-2017 אנחנו עוד בודקים. זה פשוט - - -

אני רוצה להוסיף למה שאומר היושב ראש. תראו, כשאנחנו יצאנו לדרך עם התכנית הזאת, אני חוזר עוד פעם לעניין שנגעתי בו עם נציגי הציבור, אדוני. האמון הוא קריטי. כשלוקחים תכנית, שזה נכון השוואות ל-OECD חשובות, ואני אומר את זה לכל המשרדים. אמנם מדברים איתך, אבל זה לא משהו שהוא אישי. זה צריך לקרות מהר. אנשים צריכים להרגיש את זה בשטח. אם עובר כל כך הרבה זמן ואנשים לא מרגישים את זה בשטח, אז האמון מתפוגג. אין מה לעשות. ולכן אנחנו מתעקשים על נציגי הציבור בתוך העניין הזה, ואנחנו נתעקש על נציגי הציבור בתוך הרשויות, אנחנו נתעקש על זה במשרדים. אבל זה, שוב, תכנית נהדרת.

היא ספציפית גם תוכננה להתחיל ב-2017, אבל אני מסכימה.

בסדר, 2017 אנחנו כבר נמצאים בחודש אוגוסט. גם מה שתתחילי עכשיו באוגוסט אף אחד לא יגייס כח אדם, לא באוגוסט ולא בספטמבר. עד אחרי החגים אף אחד לא מגייס כח אדם. אין מה לעשות. כמי שהעסיק אני גם יודע שאם אני צריך עובד באוגוסט, אני מחזיק עוד חודשיים, כי אני לא אגייס בלי לצאת לחגים.

אלא אם כן אתה - - -

זה משהו אחר. התכנית הזאת היא לא לחינוך. התכנית הזאת היא תוספת לנושא של מחשבים, של עתירות ידע, שהיא תכנית טובה, היא נכונה, זה המקומות שאנחנו רוצים לשפר - - - התאחדות התעשיינים במקום אחר אומרת שחסרים להם 10,000 טכנאים, בתחומי האלקטרוניקה והמחשבים.

משרד הכלכלה סיימתם? אוקיי. אז אני רוצה להתקדם, לפחות בדיון, כי בביצוע התכנית אני רואה שמדשדשים באותו מקום כל הזמן.

לא, זה לא נכון.

תציגי לי התקדמות אחת בתכנית הזאת.

יצא קול קורא - - -

לא, תני לי משהו. אין התקדמות.

אדוני, יש פה התקדמות. הם עשו כמה דברים - - -

אין התקדמות. הדיון הקודם גם אותו דבר.

לא נכון. אני אראה לך, בכל תחום אני יכולה להראות לך איפה ההתקדמות. בכל התחומים ישנה התקדמות.

השאלה אם זו התקדמות בירוקרטית או התקדמות בשטח.

לא, התקדמות של אנשים בשטח שמקבלים שירות.

בסדר. חלק זה בשטח, אבל חלק זה התקדמות בירוקרטית.

בסדר, אבל ההתקדמות הבירוקרטית היא הכרחית כדי ליצור התקדמות בשטח.

- - - כפי שאומר יושב ראש הועדה שנתיים, שנה וחצי, זה יוצר - - -

אפילו 10% התקדמות אין.

זה לא נכון, חבר הכנסת נגוסה.

את יכולה לא להסכים איתי. אבל אני אומר לך. בואו נתקדם לעבודה ורווחה בבקשה.

אני - - - בתחום התעסוקה יש לנו כמה תכניות ששם אנחנו מתקדמים בקצב - - - כמו שטלל ציינה - - - עלינו על מספר המשתתפים שאנחנו היינו אמורים להגיע אליהם בזמן שאנחנו נמצאים בו. התכנית הראשונה היא תכנית "למרחק", שיש לנו תשעה רכזים בשטח ואנחנו מרחיבים את התכנית לשלושה ישובים נוספים, למעשה אנחנו כבר חתמנו על ההסכם עם הג'וינט להרחבה, ואנחנו ממש בחודשים הקרובים עומדים, פנינו כבר למעשה ל- - - כדי להתחיל בתכנית. הסיבה שזה קורה רק עכשיו ולא קרה עד עכשיו היא כיוון שזו תכנית עם מצ'ינג של הג'וינט, ולקח להם זמן לגייס את הכסף. אנחנו - - - עוד לפני שהם הביאו את הכסף, כתבנו וחתמנו על הסכם ההרחבה בהנחה שהם יביאו את הכסף, בשבועות האחרונים קיבלנו את האור הירוק מהם מבחינת הגיוס ואנחנו יוצאים עם זה עכשיו.

את יכולה להגיד לנו באיזה סוג של מקצוע הם עוסקים?

תכנית למרחק זו תכנית - - - תעסוקתית שאנחנו דואגים לקידום תעסוקתי של כל המשתתפים שלה. אין לנו מקצוע כזה או אחר ספציפי, יש לנו מגוון רחב של מקצועות וכל משתתף שמגיע אלינו, הוא או היא מקבלים ייעוץ וטיפול פרטני בהתאם למה שהם למדו, למה שהם רוצים ללמוד, כמה זמן יש להם ללמוד והנכונות שלהם והרצונות שלהם. אין שום דבר שאנחנו מכווינים מראש. אנחנו מנסים להכווין אותם כמה שיותר גבוה בשוק העבודה לתפיסתנו, אנחנו לא מתמקדים בהכשרה והשכלה גבוהה, כיון שזה לא המנדט של - - - אנחנו שמים דגש על מקצועות איכותיים, על הנדסאים, חשמלאים, על רשמות רפואיות שזה כמו מזכירות רפואיות אבל בכיר יותר, כל הדברים האלה שיש להם כמה שניתן יותר שכר גבוה בשוק העבודה. אנחנו מממנים את הלימודים בין אם זה באמצעות שוברים להכשרה מקצועית ובין אם באמצעות מענקים. - - - אנחנו - - - תוך כדי, כדי שבאמת יממשו את ההכשרה שלהם. אז זה באמת מגוון מאוד רחב של מקצועות, זה מבחינת תכנית "למרחק".

צריך לציין שהפוקוס שלנו בשנה האחרונה זה עבודה עם מעסיקים. אנחנו עושים כל מיני שיתופי פעולה עם מעסיקים, צריך לציין לטובה את אל-על ואת מד"א שאנחנו כבר עושים איתם שיתופי פעולה יפים מאוד, המשתתפים שלנו מגיעים לתכנית, כבר ברגע שהם מתחילים את ההכשרה הם מקבלים שכר או דמי קיום, מה שמאפשר להם באמת להשקיע בלימודים, וברגע שהם מסיימים את ההכשרה שלהם הם נקלטים באותם מקומות עבודה. בתור הנדסאים או בתור לוקחי דמים, או בתור נהגים חובשים, או פרמדיקים, מקצועות באמת מאוד איכותיים.

התכנית הנוספת שאנחנו חותמים עליה בימים אלה זו תכנית לייעוץ וליווי לאקדמאים עם "עולים ביחד", ההסכם של התכנית הזאת נמצא כרגע אצל העמותה בחתימה, וברגע שהם יחזירו את זה אלינו ואנחנו נבצע חתימה, אנחנו נתחיל כבר גם לקבל משתתפים ובעצם לממן ולעשות מיזם משותף יחד עם עמותת "עולים ביחד", לקידום של אקדמאים. אנחנו גם מחלקים שוברים להכשרה מקצועית בין אם זה באמצעות תכנית "למרחק", אפשרות לתעסוקה וכו'.

אנחנו מממנים שוברים להכרה מקצועית. בעצם אין מצב, וכדאי שתדעו גם אתם ותפיצו את זה לאוכלוסיות שעובדות איתכם, אין מצב שבו יוצא אתיופיה מגיע לגוף שנותן שובר להכשרה מקצועית ואומרים לו "אין תקציב". אין דבר כזה. כל פעם שיוצא אתיופיה ילך ויהיה זכאי מבחינת התנאים של תכנית השוברים לקבל שובר, אף פעם לא יגידו לו שאין לזה תקציב, זה בניגוד לאוכלוסיות אחרות.

האם אתם עושים הסברה כדי שכולם ידעו ויבואו להשתמש בזה?

כן.

באילו אמצעים אתם מסבירים?

הנושא של ההכשרות המקצועיות אנחנו - - - במסגרת תכנית ההכוון התעסוקתית שלנו, בגלל התכניות שאנחנו עושים עם מעסיקים, יש ניראות מאוד מאוד גדולה לתכנית הזאת, יש לנו אלפי אנשים שהם חברים שלנו בפייסבוק או שותפים של פוסטים שונים ואפשרויות ההכשרה המקצועית מקבלות פרסום באמצעים האלה. אם יש כאן תפיסה שאתם אומרים שהקהילה לא מספיק שומעת על זה ולא מספיק יודעת על זה, אז יכול להיות שאנחנו צריכים לצאת לתכנית פרסום, לפרסום של ה- - - שאנחנו נבחן.

הדבר האחרון, מעבר לשוברים להכשרה מקצועית אנחנו עושים גם הכשרות מקצועיות, בין אם זה בקורסים ממש, שאנחנו מנסים שהם יהיו לא קורסים רק של יוצאי אתיופיה אלא קורסים מעורבים, וכמו שכתוב כאן, השנה עשינו שלושה קורסים וגם יש לנו קורסים עם מעסיקים כפי שציינתי קודם, ואנחנו עומדים על 84 הכשרות מעסיקים שאלה ההכשרות האיכותיות ביותר שאנחנו - - -

אוקיי, פה יש לנו קצת התקדמות. כמו שאני רואה, לפחות מבחינה מספרית, ב-2017 177 לעניין ההכשרה, ועכשיו אתם התחלתם ב-256.

צריך לציין שבכל מה שקשור לתעסוקה, התחום שלנו בתעסוקה זה לא רק המספרים. לראות רק את הפרספקטיבה של המספרים זה ראייה חלקית. פרויקט שאנחנו מריצים עם אל על, שכולל 22 הנדסאים, זה פרויקט שלוקח לנו חצי שנה להקים, לעבוד, המון המון משאבים, ובסוף זה רק 22 משתתפים. אותם 22 - - - של אל על בתור הנדסאים, מממנים להם את הלימודים, דמי קיום, זו השקעה מאוד גדולה בכל אחד מהמשתתפים האלה אבל זה מספר בהחלט קטן. לכן צריך להסתכל גם על האיכות של הפרויקטים והאיכות של ההכשרה שנעשית. אז אם בשנה הבאה יכול להיות שאנחנו לא נעמוד במספרים האלה, אבל אנחנו נביא פרויקטים שהם יותר איכותיים, צריך לאו דווקא לבקר אותנו בעשייה.

גם וגם. אנחנו מצפים גם וגם.

גם וגם, אבל לפעמים זה בא אחד על פני השני.

כבר את מורידה לנו את הציפיות?

אני רק אומרת שצריך להסתכל פה על פרספקטיבה יותר רחבה, מאשר רק המספר של האנשים.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, אני חושבת שעכשיו כשיהיה גם תכלול יותר בתוך הרשויות המקומיות, אפשר יהיה לכוון בצורה הרבה יותר טובה הרבה יותר אנשים לתוך המיזמים האלה של התעסוקה. האנשים של משרד העבודה יושבים בתוך הוועדות הרשותיות וכך הם יוכלו באמת לעמוד גם בצורה יותר טובה ויותר מדויקת על הצרכים.

זה לכל המשרדים, מה שצריך זה שהאינפורמציה תגיע לקהילה, שיבואו להשתתף. בשטח אני מרגיש שאנשים אומרים "אנחנו לא יודעים, אנחנו לא מרגישים". יש כלי תקשורת באמהרית, יש רדיו רק"ע באמהרית, יש גם טלוויזיה באמהרית. השאלה האם אתם משתמשים בזה, בנוסף כמובן לכלים האחרים שבעברית, האם אתם משתמשים גם ברדיו והטלוויזיה באמהרית?

עלינו בעבר לרדיו רק"ע, זה כלי שאנחנו יכולים להשתמש בו יותר. בעיקר העבודה שאנחנו עושים בנושא של ההכשרות של הנדסאים, הדברים האלה, זה באמת לאנשים שהם כבר דוברי עברית ורמת העברית שלהם מאפשרת להם ללמוד הכשרה מקצועית ועל כן אנחנו משתמשים בכל מיני אפשרויות שהם פייסבוק ודברים כאלה.

פייסבוק זה פייסבוק. אבל השאלה פה האם אתם נכנסים יותר, אני לא יודע אם כולם משתמשים בפייסבוק, אתם צריכים להבין את זה. אבל אני בטוח שרק"ע, הרדיו באמהרית, כולם שומעים, בעיקר אנשים שבגיל שאנחנו מדברים על עניין ההכשרה המקצועית. ויש את הטלוויזיה. ויש גם מוקדים ברשויות המקומיות. אז כל הדברים, אם אתם לא משתמשים, רק עושים את הפרסום באינטרנט באתר של המשרד, אני לא חושב שאנשים יגיעו. לכן אני מבקש מכל המשרדים, לא רק משרד העבודה והרווחה, כל המשרדים, יש פה, אחד הדברים שאנחנו נלחמנו שרדיו רק"ע יישאר, אם זה ברוסית ואם זה באמהרית או בשפות אחרות, אחד הדברים כדי להעביר אינפורמציה, מידע לעולים החדשים, בשפה שהם מבינים. אז אם אנחנו לא נשתמש, חבל. סיימת?

כן.

דפני בבקשה.

אנחנו - - - ב-20 רשויות, כמו שאתם מבינים אנחנו עובדים באוכלוסיות שמטופלות הרווחה ובמיוחד אוכלוסיות שהן מורכבות יותר. האוכלוסיות של המשפחות הן משפחות עם הרבה מאוד מסמני סיכון, עם הרבה מאוד חולי, הרבה מאוד קשיים רב מערכתיים והתהליך הוא תהליך גם של יצירת האמון, גם של הרבה מיצוי זכויות, אנחנו תמיד מופתעים מחדש כמה שמיצוי זכויות זה דבר שהוא כל כך חשוב בכל אחת מהמשפחות האלה וההנגשה של השירותים האוניברסליים לחיי היום יום שלהם. עוד אוכלוסייה שבאמת התחלנו לעבוד איתה בחלק מהישובים שלא הייתה פעילות זה האזרחים הוותיקים. חלק מהם היו יושבים מתחת לעץ, משוחחים, ואנחנו לאט לאט יוצרים קשר ומביאים אותם למועדונים חברתיים, חלק מהישובים אפילו בחרו לייצר מה שנקרא מועדון מופת שהוא הרבה יותר מועשר, עם מתן המענים שניתן שם, אם זה מזון בהתאם לבקשת המשתתפים, אם זה פעילות חברתית, אם זה פעילות של התעמלות לאנשים מבוגרים, כל מה שבעצם היום אזרח ותיק ראוי היה שיקבל.

עוד תחום נוסף שאנחנו עובדים איתו וזה באמת אחת ההצלחות, אני חושבת הגדולות, זה משפחה תומכת, יחד עם שירות מבחן. אחד הדברים שלצערי קרו לאורך השנים, שנערים היו נעצרים וההורים שלהם לא בדיוק ידעו מה קורה להם. כלומר הסבירו להם, אבל הם לא הבינו. ונכנסו עכשיו מלווים דוברי שפה שפשוט עושים נפלאות עם ההורים, בעצם ההורים קודם כל שמחים להבין, לדעת, להיות שותפים, להגיע לכל הפגישות עם שירות המבחן, מגיעים לבתי המשפט, מגיעים אם זה לפעמים גם למערכות טיפוליות נוספות, ואני חושבת שהפידבק הכי הכי גדול זה באמת העובדה שיש מי שמלווה אותם, מי שאוחז ביד, מי שמתרגם, מי שלוקח אותם לכל מקום ומקום וגם על הדרך לפעמים גם מסייע להם עוד פעם בדברים נוספים שקשורים לחיים שלהם.

כשאת אומרת שהושלמה בחמש רשויות - - -

לא, זה כבר 16.

את יכולה לציין את השמות?

אנחנו עובדים באשדוד, ירושלים, רחובות, ראשון, בפתח תקוה, ובנתניה. בששת הערים הגדולות עם אוכלוסיית המשפחות. יש עוד ישובים אחרים שאנחנו עובדים בתכניות על פי הנתונים של עוברי החוק, בעיקר, אני אקריא לך את השמות של הרשויות הנוספות, באר שבע, חדרה, עפולה, קרית ביאליק, חיפה, קרית מלאכי, אשקלון, בית שמש, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, אור יהודה, תל אביב, לוד. ושש האחרות שהזכרתי. בסך הכל 20 שאנחנו נמצאים בתכנית כזאת או אחרת, יש ועדה בתוך המחלקה שאנחנו - - -

ועדת היגוי.

כן. אנחנו משתדלים מאוד - - -

כמה אחוזים של נציגי ציבור?

אנחנו מבקשים שיהיו נציגי ציבור. ברשויות המקומיות, אנחנו לא בועדה המתכללת, אבל אנחנו כן מבקשים שיהיו נציגי ציבור שהרווחה מכירה, אם אתה מכיר את עו"ד קסה שיושב בנתניה, את הרב אלאמו שגם יושב, והייתה פעילות מאוד יפה עם המשטרה, הייתה פעילות מאוד מאוד חשובה בין נציגי הציבור לבין נציגי המשטרה לנציגי הרווחה. אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל לפעמים מגיעים אל הבתים, רואים שיש שם רכוש שלא תמיד ידוע מה המקור שלו, ונעשה תהליך של לנסות להבין מה קורה ואיך עושים את זה בצורה שהיא יותר משתפת את ההורים, מכבדת אותם ופחות פוגעת במשפחות.

ברור שלציבור ולנציגי ציבור, דמויות שונות, אם זה מחנכים, אם זה רבנים, אם זה עורכי דין או אנשים שאכפת להם, אנחנו מאוד מבקשים שישתתפו כי הם בסך הכל מעבירים את האינפורמציה גם לציבור הרחב יותר וגם מעבירים לנו פידבק, לייצר את השיח. זה אחד הדברים. הוא לא פורמלי, אבל הוא במודעות לייצר שיח ושותפות ולימוד הדדי.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב. יש לך שאלה חבר הכנסת עודד פורר?

יש לכם תכניות שהן לא פרטניות, שהן לא ספציפית מול אדם אלא בקבוצות?

בכל הקבוצות האלה, עכשיו אם אתה מבין שהקיץ פועל, אז יש הרבה עבודה למשל עם ההורים, יש לנו את מה שנקרא - - - שהמשפחה כמשפחה, אנחנו מאפשרים לה לצאת לפעילות משפחתית, גם קבוצתית גם משפחתית, כדי לחזק את הקשר של ההורה עם הילד. הורים אמרו לנו שלפעמים פעם ראשונה הם יושבים ביחד כל המשפחה, כי הם כל כך עובדים קשה, ההורים, ולא תמיד יש להם אפילו את הארוחות המשותפות, שלא לדבר על יום שישי או באמצע השבוע, וזו עבורם הזדמנות לשבת ביחד, אז זה גם פעילות קבוצתית לפעמים לילדים בנפרד, להורים בנפרד, הרבה פעילויות קבוצתיות, אבל שמחזקות, הדגש שלנו הוא על התא המשפחתי.

ביחס לתקציב, מספר המשתתפים מבחינת הביצוע, מאוד נמוך. השאלה פה האם הציבור לא יודע ואז הציבור לא באים ולא משתתפים, או - - -

זה ציבור שהוא מקובל, אתה יודע. הוא לא - - -

כשאת מציינת, נניח 225 במשפחה תומכת, זה 225 משפחות?

זה משפחות. זה כפול 4 בממוצע. בנפשות. חלק מהתכניות הן בנפשות, חלק מהתכניות הן במשפחה. אני חושבת שלפי הנתונים שהצגנו עברנו אותם. זאת החלטת הממשלה.

כן, אבל ביחס לתקציב שהוקצב.

אבל זה התקציב שהוקצב בהחלטת הממשלה.

אני חושש שהתקציב יחזור ללא שימוש. והציבור לא ינצל את הדבר הזה.

לא, התקציב מנוצל.

ודבר שני - - -

לא מדויק. - - - לפי ה- - - ויש משפחות, ואני מזמינה אותך לבוא לבקר גם. אני אשמח מאוד שתבוא לנתניה, תבוא לראשון, תבוא לרחובות.

אני אבוא. העניין הוא שאיפה שאני הולך התכנית לא פועלת. זו הבעיה. אני לא בא בתיאום איתך.

זו החלטת הממשלה. אנחנו עובדים לפי החלטת הממשלה. אבל עובדות תכניות אחרות.

אני - - -חיזוק ביהוד.

אבל ביהוד אין תכניות.

את קבעת שלא יהיו. זה לא הממשלה.

אני לא קבעתי. זו הממשלה קבעה שלא יהיה, זה כל אחד ממשרדי הממשלה הקצה. בוא תעשה ביקור ברשות שמקבלת הרבה הקצאות ואתה תראה שהתכנית עובדת. יהוד היא לא אחת הרשויות שהוקצו לה בכלל פעולות.

טוב, בואו נלך, חיזוק בעניין הנערים והנערות. אני רואה שגם ב-2016 וגם ב-2017 אין ביצוע.

נכון.

למה?

התכנית הזאת עברה תהליך. התכנית הזאת בעצם באה על תשתיות של תכנית 360 שזיהתה את רוב בני הנוער שקיבלו שירות, זאת אומרת הם היו בבתים חמים, הם היו בתכניות ייעודיות ולא הייתה התקדמות. 360 במערכת שלהם של ה - - - בדקו וראו שאין התקדמות. מה שלקח זמן זה לנסות ולהבין, אוקיי, אם הם בין כה וכה בתוך המערכת, אז בוא לא נעשה MORE OF THE SAME, בוא נזהה דרך אחרת. והאתגר היה ללמוד יותר לעומק מה אפשר לעשות אחרת. אחד הדברים ששוב, המערכת מבינה, ודרך אגב, זה לא רק ליוצאי אתיופיה, אנחנו רואים את זה באופן רוחבי, שצריך להכניס יותר אנשים שהם ROLE MODELING, הם דוברי שפה, הם מכירים את התרבות, הם מגשרים טובים לתוך המערך המשפחתי, ולכן היה שינוי בתוך התהליך הזה, במקום עוד תוספת של עוד בית חם אז לקחו גם עובד סוציאלי בחלקיות משרה וגם מלווה מדריך.

זה חידוש, אדוני. זה חידוש נכון.

אז לקח זמן, כן. אתה צודק. אנחנו בפיגור.

אני לא רוצה שכל דיון אתם תבואו ותגידו לנו תיאוריה. אנחנו רוצים מעשים. אם הנושא הזה - - -

- -

לא, ועדת רווחה. הנושא של רווחה. מתי הממשלה החליטה? אוקטובר 2015. אוקטובר 2015 הממשלה אישרה את התקציב וגם את התכנית.

ומתי הגיע התקציב?

רגע, זה אני שואל אותך.

התקציב הגיע בנובמבר 2016.

נובמבר 2016, תקציב קיבלתם. אנחנו היום יולי 2017. איך יכול להיות לפחות התכנית לא מתחילה?

היא התחילה.

היא לא התחילה. טרם התחיל ב-2016. ב-2017 ביצוע בתהליך. אני קורא את מה שכתבתם.

התכנית התחילה בזה שהיום נמצאים בתהליך. נגמר המיפוי, זו תכנית אחת מתוך כמה תכניות. אתה יכול לשים את הזום אין לאחת מתוך הרבה, אבל לצורך העניין אנחנו בפיגור, אתה צודק, בתכנית הזאת. מגיע לנו הערה בגוף הסיפור. בסדר.

אדוני, אפשר לשאול שאלה?

כן.

בלי להתייחס, אני תמיד אמרתי שזו אחיזת עיניים, אבל בכל זאת אני רוצה להתייחס לעובדות פה, בנקודות, משפחות ואזרחים ותיקים, בדיון שהיה לפני חצי שנה, אדוני היושב ראש, כתוב "היקף ביצוע מתוכנן לארבע שנים 365", כאן אני רואה 1,463. אני לא יודע מאיפה השינוי המספרי האסטרונומי, הייתי אומר, על השינוי הזה. מעטפת עוברי חוק, בדיון הקודם היה 105, עכשיו יש לנו 320. אני ממשיך – חיזוק מערך השירותים לנערים - - -

זה מתוכנן. אתה יודע.

כן, אבל זה היה מתוכנן גם אז. יש גידול בצורה משמעותית, אני רוצה לדעת מה נעשה פה כדי שזה יקפיץ את התכנית מבחינת מספר צורכים של השירות, וגם חיזוק מערך השירותים לנערים, דווחנו בפעם הקודמת, גיוס כח אדם ויצירת קשר עם אוכלוסיות, היה צריך להיות מדווח עכשיו, עכשיו דנתם על זה אדוני היושב ראש, וזה לא קרה. ואני רואה פה חץ חסות הנוער, אין צורך בתכנית, התקציב יעבור למשפחה תומכת. יש פה, אני רואה ביצוע של 36 מתוך 75 שתוכנן על פי הדיווח לפני חצי שנה. השאלה למה התכנית הזאת נסגרת ולמה תת ביצוע כאן, אם תיכננו אותו היקף ביצוע מתוכנן לפני חצי שנה, ואין לנו את זה, מאיפה הביאו את המספרים בפעם הקודמת.

אז המספרים הלא תואמים מראים שזה אולי מצוץ מן האצבע ולא מספרים בדוקים. לכן אני חושב שכאן זו מריחה ואין על זה משהו שאנחנו יכולים להתבסס ולהתבשר ממנו, שדבר טוב קורה בתכנית הזאת.

עוד דבר, יש תקציב ל-2017. עם הביצוע הזה, לאן ילך התקציב של 2017, אם לא מוצה במלואו? האם זה עוד פעם חוזר בחזרה לאוצר, ואנחנו עוד פעם, עוד תכנית שמתבזבזת, והקהילה נשארת איפה שהיא נמצאת. תודה רבה.

את יכולה להתייחס?

תכנית חץ היא תכנית שמתרחשת בחסות הנוער, בתוך מסגרות סגורות. היא הייתה מיועדת לתת סדנאות, שיעורי מוזיקה, חוגים וכיוצא בזה לנערים, בתוך המוסדות. מה שקרה הוא שחלק מהנערים והנערות לא רצו את החוגים ויש תקציב שהוא בתוך המערכת של חסות הנוער. מה שראינו שדווקא ליווי המשפחות הוא הרבה יותר נדרש. זאת אומרת, ההורים שאינם דוברי עברית זקוקים להגיע למסגרות, זקוקים להגיע לבית המשפט ולכן - - -

מבחינה עובדתית אתם תכננתם 75, וב-2016 בצעתם 66. ב-2017 זה 36.

אז אני אומרת, מי שמשתתף אנחנו מדווחים עליו על חשבון תקציב המשרד. מה שאנחנו עושים, לקחנו את התקציב, אנחנו מדברים על 230,000 ₪ שהעברנו למימון מלוום למשפחות ואנחנו מגדילים בעוד שני ישובים מלווים דוברי שפה שיאפשרו להורים, כמו שאמרתי, להגיע למערכות נותני השירות וללוות את הנערים שלהם, להבין מה קורה להם, ולאפשר להם לחזור לדרך המוטב.

לגבי אשדוד, אתה תושב אשדוד כבודו. נכון?

נכון.

זה משנה?

אתה קרוב לראות את זה.

כי ביקשנו דווקא להזמין אותך לראות את הפעילות. אני אתן לך דוגמה. באשדוד למשל, אורנה היא מנהלת התכנית במסגרת הרווחה. אחד הדברים שקרו שם מאוד יפים, זה שהיו גם אנשים - - -

סליחה, זה שאני תושב אשדוד זה לא אומר. אני מדבר איתך על עובדות. עשיתם את זה בגלל שאני תושב אשדוד? מה זה משנה. אני מדבר איתך על עובדות, מה קרה השינוי במספרים. הקפיצה במספרים ממה שהיה לפני חצי שנה ועכשיו, ומה יקרה עכשיו עם תקציבים שלא ינוצלו, כי התקציבים האלה עומדים עכשיו והתכנית לא מבוצעת.

אז אני מנסה להסביר שבששת הרשויות המשפחות והאזרחים הוותיקים, התכניות עובדות.

אני רוצה שנתקדם. את ממשרד הרווחה?

לא, אני מנכ"לית עמותת דור למדע, אנחנו - - - על מנת לסגור פערים בחברה. אנחנו פועלים בכמה ישובים בארץ, פעלנו גם באופקים לבני נוער, לצערנו אף לא עולה אחד מאתיופיה הגיע לשם, למרות שאנחנו באמת, הדגש שלנו הוא לגבי עולים מאתיופיה. אז קודם כל האם אפשר לתת איזו שהיא הקצאה למניעה שתביא את הילדים לתחומים אחרים ולא רק לפשע, לא לתת מעטפת כל כך לפשע בגיל של בני נוער, של כל כך צעירים. אולי אפשר למנוע את זה, אולי אפשר לתת להם חוגי העשרה כבר בגיל צעיר, אולי אפשר לתת איזו שהיא רווחה שתסגור את הפערים כבר מגיל צעיר, ולמנוע את זה?

תודה. אנחנו נתקדם לחינוך. עד עכשיו מה ששמענו, גם בכלכלה וגם בעבודה ורווחה, זה לא מעודד. אמנם אנחנו רואים התקדמות איטית במשרד העבודה והרווחה, אבל זה לא מה שציפינו לשמוע. אנחנו רוצים להמשיך למשרד החינוך. מי מציג לנו?

בוקר טוב. אני מהמינהל הפדגוגי. אני אציג חלק מהתכנית, נתחלק לשלושה פרקים. חשוב לי לציין בהתחלת ההצגה שבעצם עבדנו השנה על תקציב 2016, 2017 עוד לא קיבלנו. כל שנת הלימודים הזאת, הפעילות תוקצבה מתקציב 2016 והוא הגיע רק 80%, זו בעצם שנת פעילות מלאה ראשונה שניהלנו. אני אתחיל מהחינוך הקדם יסודי.

לפני זה, אני רוצה להבין, כי שמענו כמעט מכל המשרדים את העניין של עיכוב בהעברת התקציב, זה אחד התירוצים שאנחנו שומעים. אני רוצה לדעת מי אחראי לעיכוב העברת התקציבים. טלל בבקשה, אני רוצה לדעת מי מעכב את זה. אני יודעת את התאריכים מתי הממשלה אישרה את התקציב. חינוך ב-2015, כמו בריאות כמו רווחה. ואז את אומרת עכשיו שהתקציב הגיע שנה וחצי אחרי.

בנובמבר 2016 קיבלנו תקציב 2016 ועבדנו, כל שנת הלימודים תשע"ז עבדנו על תקציב 2016. אני מקווה שיגיע תקציב 2017 שנוכל לעבוד בצורה רציפה על תשע"ח שזו השנה שאנחנו פותחים בספטמבר.

הבנתי. אבל כאשר החלטת הממשלה מתבססת, חלק התקציב הוא מהמשרדים עצמם. כיון שחלק התקציב הוא מהמשרד ועד שהכסף החדש יגיע, מה הבעיה שלכם להתחיל בכסף הקיים במשרד שלכם?

הכסף שהמשרד נתן בבסיס הוא כסף שהולך לשעות הוראה תוספתיות ושעות ליווי והדרכה, ואת הדבר הזה באמת התחלנו מה-1 לספטמבר. אני מדברת על תשע"ז. וגם יש לנו הבטחה שאת זה לא יעכבו לתחילת תשע"ח, את מה שבא בבסיס שהוא בעצם חלק מהבסיס של התכניות שתיכף נציג אותן. אבל הכסף התוספתי הולך לקול קורא, הולך להתקשרויות, ושם אנחנו צריכים את הכסף התוספתי ואני מקווה שיגיע בזמן, כדי שאפשר יהיה באמת להתנהל. וגם העודפים, כי אם אתה מקבל רק 80% חלק מהעודפים כבר צריכים להיכנס לשנת הלימודים הבאה שיגיעו כל העודפים, כי גם זה חלק מתהליך ההתנהלות מול האוצר.

למה זה קורה, את יכולה להסביר לנו כמשרד המתכלל?

אני יכולה להסביר למה קורה מה קורה ומה אנחנו עושים ועשינו בנושא הזה ביחד עם נציגי אגף תקציבים. הכסף של החלטות הממשלה הוא כסף תוספתי. כפי שידוע לך, גם החלטה שהתקבלה בנובמבר 2015 בעצם לא נכללה בתקציב כי זה היה אחרי סגירת התקציב, ולכן הכספים האלה הם תוספתיים, הם עוברים בהעברות - - -

לא, זה אני לא מסכים איתך. כיון שהתכנית הזאת הייתה מדוברת, אני אמרתי.

הכסף לא בבסיס.

את רוצה להגיד לי שהתכנית הזאת לא הייתה מתוקצבת ב-2015-2016?

לא. התכנית הייתה מתוקצבת בתקציב, 2015 לא, כי זה היה בסוף שנה, בנובמבר. התכנית הייתה מתוקצבת בתקציב 2016 אבל לא בבסיס התקציב ברוב המשרדים, אלא במה שאנחנו קוראים - - - וזה אומר שהתקציב היה צריך לעבור בהעברות בין משרדיות. עוד פעם, 2016 זה לא המומחיות שלי כי הייתי במקום אחר. אבל מהניסיון שלי ב-2016 העברות בין משרדיות עברו מאוד מאוד מאוחר בשנה ממגוון סיבות שלא קשורות בכלל לתכנית הזאת, אלה היו כל ההעברות הבין משרדיות בממשלה. ההחלטה הייתה - - -

ועכשיו - - -

שניה, אני אגיע כי היום התקציבים קיימים ועוברים.

זה מה שאני רוצה להבין. עכשיו את מבטיחה לנו שאין בעיות של עיכוב תקציבים, הכל הולך, זורם?

אני אומרת ככה, קודם כל אנחנו מיפינו ויש לנו במיפוי ואנחנו העברנו לך, ונעביר לך עוד פעם, את כל התקציבים בין כל משרדי הממשלה, באיזה תקנות תקציביות הן נמצאות, יש מספר משרדים שכן קיבלו ב-2017-2018 את התקציב בבסיס, שם אין בכלל את הבעיה של העברות בין תקציביות.

איזה משרדים?

בטחון פנים, בריאות, חלק מכלכלה.

יש שם שורה תקציבית לדברים האלה?

אין תקנה תקציבית.

ממה שאני זוכר אין שום שורה תקציבית.

בביטחון פנים אין תקנה תקציבית נפרדת, אלא יש פיקוח במרכז קרנות של המרכבה. בבריאות אין תקנה תקציבית נפרדת, יש פיקוח במרכז קרנות של המרכבה, אבל התקציבים כלולים בבסיס ונמצאים במעקב. במשרדים האחרים התקציבים אינם בבסיס התקציב, הם בעצם עוברים בהעברות בין משרדיות. משרד האוצר סגר את כל התקציב המיועד לתכנית שאמור להיות בהעברות הבין משרדיות בתקנה מיוחדת של רזרבה אוצרית. המשרדים פונים לפניות התקציביות. אנחנו וידאנו ב-1 בינואר שכל המשרדים יכולים להמשיך לבצע את הפעולות באופן רציף, זה מה שאנחנו עושים, כשיש בעיה אנחנו עובדים יחד עם אגף תקציבים כדי להבטיח את הזרימה התקציבית. השנה לא היה משרד שאמר שפעילותו תקועה בגלל שתקציב לא הגיע, ב-2017. ב-2016 סיפור אחר לגמרי, ב-2017 עדיין לא נתקלנו במשרד שאמר שהפעילות לא התבצעה בגלל שתקציב לא הגיע, אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, ואנחנו מנסים להסיר את החסמים ככל שניתן. יש לנו שיתוף פעולה מלא מאגף תקציבים בנושא הזה.

תודה. בואי נמשיך.

אני אדווח שאנחנו בחינוך הקדם יסודי, גם את התכנית החדשה שהתחלנו בשנת הלימודים הזאת מעגן קשת, הפעלנו כמעט במלואה, שלושה גנים לא נפתחה, לספטמבר הקרוב אנחנו נפתח בכל הגנים. עבודה עם הורים הייתה עבודה מצוינת, באשקלון פגשנו את האמהות שהיו בתכניות, הדיווח הוא מאוד חיובי.

מרכזי הלמידה והתגבור, הגענו למצב שעבדו השנה 5,583 תלמידים, מתוכם 1,003 תלמידים שאינם בני הקהילה, בקבוצות המעורבות. בתכנית ליב"ם, זה לא מדווח כאן נכון, בימים האחרונים סיימנו את הגל האחרון של מועדי קיץ, יש לנו 314 תלמידים שלמדו, בני הקהילה, ואנחנו נדווח לכם לקראת סוף הקיץ מי ניגש, תלמידים שהיו במועד השלישי, אתם יודעים שיש לנו מועד מיוחד לתוספת או תגבור נוסף ועוד מועד בקיץ, המועד השלישי, אנחנו נדווח את הנתונים של כמה ילדים ניגשו, אני מקווה שבאוקטובר גם נוכל לתת לכם ציונים, כאילו זכאים /לא זכאים.

נושא המת"ליות, שולבו בכל חטיבות הבינים לפי מיפוי שעשינו מת"ליות.

יש לי שאלה בתגבור בחינוך העל יסודי. אני מבין שהתכנון זה 8,754, בפועל 5,583. מתוכם 80% יוצאי אתיופיה, 20% לא יוצאי אתיופיה.

כך היה בתכנון.

אני רואה גם 18,840,000. התקציב.

לא נוצל במלואו, כי הפרויקט הלאומי לא הצליח לגייס את כל התרומות שהיה אמור לגייס כדי לשים למיזם משותף שקל מול שקל, וחלק מהתקציב נשאר במשרד החינוך בתקנה הזאת, והוא ינוצל לשנת הלימודים הבאה לצערנו, ולכן רק 5,583 תלמידים למדו ולא 8,764. אנחנו מאוד מקווים שב-1 לספטמבר נוכל לצאת לדרך עם הכמות המלאה.

מתוך ה-5,583, ה-20%, 1,003 ילדים הם לא יוצאי אתיופיה. עלות של אותם 20% מאיפה?

משרד החינוך מתקציב הבסיס שלו, הוסיף תקציב להתקשרות כדי להוסיף תלמידים שאינם בני הקהילה.

מהתקציב שלו או - - -

שלנו, של משרד החינוך.

לא של התכנית.

לא של התכנית. לתכנית, להתקשרות המשותפת, אבל לא מהדרך החדשה. לא מהחלטת הממשלה.

כלומר המצ'ינג שלהם עם ENP, זה על 80%?

לא, על 100%. כי גם הילדים שאינם בני קהילה הם בהתקשרות. אנחנו הוספנו לתוך ההתקשרות תקציב. התקציב שלנו מעבר להחלטת הממשלה.

למה ENP צריך לשלם 50% על ה-20%?

התורמים שלהם הסכימו.

הסכימו לשלם?

הסכימו לקבוצות המעורבות. בהחלט. הסכימו לדרך, לכיוון וכן הלאה. הסכמה מלאה.

אני לא נגד הילדים האלה.

אוקיי. תודה.

רק אני רוצה להבין מבחינת התקציב.

התורמים הלכו איתנו בהסכמה ובהבנה של הדרך, היה דיון משותף, הסברנו למה, מהם המניעים, למה צריך קבוצות מעורבות, והייתה הסכמה.

הבנתי. תיכף נשמע ממנכ"ל הפרויקט הלאומי. אתה רוצה עכשיו או אחר כך?

אחר כך.

אז תמשיכי.

אני רוצה לעבור לנושא המת"ליות. המת"ליות שולבו בבתי הספר, התפקיד המרכזי שלהם להדריך את הצוות הבית ספרי לכלים לעבודה כדי לשפר את ההישגים של הילדים, ההשתלבות של הילדים, כדי לעבור מהקבצות נמוכות להקבצות יותר גבוהה. רוב העבודה שלהם היא על השפה, כי אנחנו ראינו ששפת האם, או השפה העברית הוא המקור שכך נשפר את היכולת שלהם להתמודד בדרישות בית הספר. אנחנו כרגע בתהליך להכשרה שלהם גם להדריך את המורות למתמטיקה ולמדעים לכלים קצת יותר רחבים כדי לעשות את ההדרכה יותר רחבה בתוך בתי הספר.

הסעיף האחרון הוא הסיפור של עבודה כללית בבתי הספר בחינוך היסודי, שם אנחנו לוקחים את כל בתי הספר, עושים איתו עבודה גם על נושא של שונות תרבותית בכלל, כי יש שם בתי ספר שחלקם עם עולים מכל מיני מקומות. המטרה שלנו השנה היא לרכז מאמץ גם שם בנושא של מתמטיקה ושל אנגלית ולא רק השפה. מהנתונים של השנה אנחנו רואים התקדמות בנושא של עבודה עם שפה, ולכן אנחנו מרחיבים את העבודה.

אפשר בחלק הזה שאלה לפני שנעבור?

כן.

קודם כל בגיל הרך, לפי הסטטוס שהיה בדצמבר, לפחות הצפי, היה 24 קבוצות, אני מדבר על מעורבות הורים בחיי הגן. 400 תלמידים ו-400 הורים. כאן כתוב 408 תלמידים והורים. האם זה הורים וילדים?

זה הורים וילדים, בחלק מהמשפחות באו גם אבא וגם אמא. זה ההסבר למספרים השונים בין ילדים לבין הורים.

אוקיי. לגבי שיפור ההישגים בבגרות, כתוב פה בביצוע אין שינוי, למרות שבסטטוס ליולי היינו מצפים - - -

זה טעות פשוט במעבר בינינו לבין משרד ראש הממשלה.

אז יש שינוי.

יש שינוי, אמרתי. 314 תלמידים למדו עד עכשיו. את המועד השלישי של יולי אוגוסט אנחנו נדווח עוד מספרים.

314 זה שונה מ-194.

זה כולל את ה-194, והקבוצות הנוספות. ה-194 היה רק מועד חורף. 314 כולל מועד קיץ והמועד השלישי הוסיף לנו עוד ילדים ועוד קבוצות.

בשורה של מת"ליות בחטיבות הביניים, בסטטוס דצמבר היה ביצוע 500 והצפי ליולי היה עוד 500. קודם כל כאן ה-500 נעלם, הוא לא קיים.

הוא לא היה עוד 500, הוא היה 500.

אני מסתכל על הדו"ח שהיה - - -דיווחתם על ביצוע של 500, סטטוס דצמבר, והצפי ליולי היה עוד 500. כרגע אתם מדברים על - - -

אני רוצה להסביר לך מה הסיפור.

אני אסיים ותסבירי לי. עוד שורה שילוב - - - שפה ותכנית מרום, שוב, סטטוס דצמבר שדווחנו היה 1,986 בביצוע, כאן זה לא מופיע שום דבר, והצפי ליולי 2017 היה 2,000, כרגע אתם מדווחים על 1,240. לדעתי זה לא מקרי המספרים האלה של הביצוע של דצמבר לא מופיע, גם הירידה, אפילו מהביצוע של דצמבר, מ-1,986 ל-1,240, זו ירידה מאוד דרסטית ואתם אפילו לא קרובים לביצוע המתוכנן שלכם ליולי 2017.

אני קודם כל אחזור למת"ליות. אני אגיד לך מה, אנחנו החלטנו להפסיק לספור את מספר הילדים המודרכים ומטופלים על ידי המת"ליות כי רוב העבודה של המת"לית היא מול צוות ההוראה.

אז למה אתם - - -

שניה, כי אנחנו עדיין ביקשתם נתונים ואספנו את הנתונים, וזה מה ש, הם הרי נתנו, על קבוצה אחת היא מקבלת טיפול בחודשיים הראשונים, וקבוצה אחרת בעוד שלושה חודשים ואחר כך קבוצה אחרת בעוד שלושה חודשים. כי המת"לית, כשהיא מגיעה לילד, היא מגיעה כל פעם לקבוצה משתנה.

עירית, לא נראה לך מוזר בכל שורות של סטטוס דצמבר 2016 מופיעים מספרים, פה בשני המקרים האלה לא מופיעים.

אתה לא מקשיב לתשובה שלי, בגלל זה אתה שואל את השאלה. בעצם מה שבאמת חשוב זה כמה אנשי צוות היא נגעה בהם. לכן לא עשינו את החשבון, התחלה, אמצע שנה, סוף שנה, וכולם ביחד ולא שמנו מספר כולל, ואולי זו הטעות בספירה והיינו צריכים כן לעשות את החשבון הזה, לא עשינו אלא לקחנו פרטים-פרטים. אבל בעצם עקרונית, אם הייתי צריכה לתת לך, אם היית רוצה באמת תשובה אמיתית, זה כמה אנשי צוות היא נגעה בהם. כי כל איש צוות ששינו את שיטת העבודה שלו ואת דרכי העבודה, 100% התלמידים בני הקהילה ושאינם בני הקהילה יקבלו שירות יותר טוב בבית הספר.

אוקיי, בסדר, אני אומר או שלא רושמים מספרים בכלל או שרושמים מספרים בכולם.

בואו נתקדם. תמשיכי בבקשה.

שבוע העליות בשנה הבאה יהיה ב-22 באוקטובר עד ה-28 לאוקטובר, הוא בתוך תכנית הלימודים, בתוך ה- - - השנתי של בתי הספר. אנחנו לתוך התכנית הזאת הכנו המון המון חומרי למידה על הקהילה, גם ללימודי היסטוריה, גם לימודי גיאוגרפיה, גם לימודי אזרחות, גם לימודי מורשת. בתי הספר יוכלו לבחור מה הם רוצים לאותו שבוע, למרות שהם חויבו להכניס לתוך תכנית העבודה השנתית שלהם את ענייני בני הקהילה האתיופית כחלק מהתכנית הכללית. זה חשוב היה לציין את השבוע הזה, אני מקווה שבשבוע הזה גם נוכל להזמין את הועדה לסיור באחד הישובים לראות מה עושים.

הנושא של מצוינות גם, לא נתן לכם את המספר הסופי, הוא 500 ילדים, נכון, לא הגענו ל-600 השנה, הגענו ל-500 תלמידים, אני מאמינה שבשנה הבאה אנחנו נגיע להרבה יותר. אנחנו באמת בהתקדמות יפה של איתור ילדים למצוינות וגיוס שלהם לתוך הקבוצות. עם הילדים המחוננים הלכנו למהלך, עכשיו היה בקיץ את הבחינות של המחוננים. חיבור של בית הספר ושל המגשרים למקום שההורים לא הבינו למה צריכים לנסוע עם הילדים לאיזה שהוא מקום אחר להבחן, קצת לעזור, לעודד הורים, לעזור עם הנושא של הסעה, אני מקווה שיהיו לנו יותר תלמידים שיגיעו. הנושא של עבודת קידום נוער ותקני נוער, הכמויות לא השתנו, אז השארנו את זה כמו שזה.

אני מנהל - - - נוער ממשרד החינוך. את האמת שאני קצת מתפלא. כשאנחנו באים ואומרים כפקידות מקצועית שיש תכניות, אנחנו כעת חיה ביולי, ואין תקציב, כך ש- - - ב-2017 אני באמת מתקשה להבין ומצפה גם מהועדה פה שתבין שהפקידות המקצועית יכולה להכין תכניות, אבל אם התקציב לא יעוגן בבסיס תקציב המדינה, קשה לתפקד.

לא, זה מופיע. בוא נעשה- - -

אני אומר מבחינתי, אני חושב שאם רוצים לטפל אחרת במסגרת החלטות הממשלה - - -

התקציב הזה נמצא בתוך התקציב של המדינה. נכון, זה לא צבוע, זה לא הוגדר כסעיף, אבל זה בתוכו נמצא, התקציב.

אנחנו לא חלוקים. אני רק מציע הצעה, שכשתקציב מדינה, מתוקף החלטות ממשלה או חקיקה לא מעוגן בבסיס תקציב המדינה, קשה מאוד לתפקד, אמרתי את זה כהערה בונה. אנחנו לא חלוקים. אני חושב שגם לטובתכם וגם לטובת הפקידות המקצועית, כשמתקבלות החלטות הרבה יותר קל לתפקד לא כשהתקציב מגיע מאוחר או בהתוויות - - - תקציביות, - - - בבסיס תקציב המדינה.

נתקלת בבעיה בעניין התקציב?

כן. אני חושב שיעידו פה כל החברים מכל משרדי הממשלה, שאם התקציב לא מעוגן בבסיס, מפה מתחילה שורש הבעיה של ההתנהלות, אבל אני אומר - - -

אני לא רואה את זה ככה. אני אגיד לך למה, כי זה בהחלטת ממשלה מפורטת, בדיוק כמה אחוז, איזה חלק מהתקציב הבסיסי של המשרד, איזה חלק כסף חדש. לכסף החדש הזה הגנה בהחלטת הממשלה. ולכן אני יכול לקחת את זה כתירוץ למשרדי הממשלה.

אנחנו לא חלוקים. אני רק מציע שכדי שזה יתפקד יותר טוב במשרדי הממשלה, כדאי שהתקציב יעוגן בתקציב המדינה.

התכנית מפתחות היא תכנית שמפעילה, כפי שמצוין פה, תופעל בתשע"ח. בדצמבר אשתקד נערכנו והפעלנו זרוע ביצוע באמצעות החברה למתנ"סים, החברה למתנ"סים הוכרה על ידי משרד החינוך כזרוע ביצועית, תהליך העבודה, אם כבר שאלת, זרוע ביצוע הווה אומר שאתה יוצר התקשרות עם תקציב שאתה מקבל אותו, מגיע לחשבת הכללית - - - ומאשר את התכנית. מופיע פה בטבלה 6.6 מיליון שקלים כ- - - 5 מיליון שקלים, ובעצם כדי לא לאבד את השנה הקודמת, התכנית שהייתה מורכבת מתכנית לארבע שנים בהיקף של 5 מיליון שקלים הוגדרה בחלק היחסי ובעצם תופעל מתשע"ח בכיתות א'-ד' בקרב 3,925 רשויות על פי רשימת הרשויות שמוגדרות כעתירות עולים, אם יש למישהו שאלות, זה המקום.

הנושא השני, נמצאים פה נציגי תנועות הנוער, הם יעידו הרבה יותר טוב מאתנו, ברגע שהתקבלה החלטה נכנסנו למסלול של תיקון מבחני התמיכה הן בתנועות הנוער והן בארגוני הנוער. תקנת התמיכה הזאת בעצם יוצאת לדרך, משמעות תיקון מבחני התמיכה היא תיעדוף אוכלוסיות. יש לנו אישור גם של משרד המשפטים, המחלקה לתיאום תמיכות, וגם ממשרד האוצר, שברגע שמבחן התמיכה ייכנס לתוקפו התחולה תהיה מינואר 2017. אם החברים ירצו להרחיב, נשמח לשמוע אותם, הם פה לידינו.

הנושא השלישי הוא מנהיגות והעצמה, מכרז שאנחנו מובילים, הופעלו בקיץ האחרון ובחנוכה האחרון, כ-600 בני נוער בפעילויות העצמה מנהיגות צעירה, - - - מד"צים ומסלולי העצמת המנהיגות על גווניה השונים. הכנה לשירות משמעותי, מגוון של תכניות עם עמותות שונות שהן בעצם מומחיות בתחומן בנושא הזה, יושב פה עמר בר לב מעמותת "אחריי", פעילות עם עמותת עלומה, פעילות ושיתוף פעולה עם האגף הביטחוני חברתי בנושא זינוק בעליה, תכניות אלה בעצם חלקן מופעלות במסגרת שיתופי פעולה, חלקן באמצעות קול קורא, אם אני אדבר על תובנות שהיו לנו בהבנת תהליכים משנה שעברה, יש לנו כרגע על האבניים תכנית מוניציפלית להעצמת רשויות עתירות עולים, שבעצם מבחינת ההיקפים שלה, אם תקצבנו אותה אשתקד ב-1,104,000 שקלים אז היא כרגע תעמוד בשנת תשע"ח על כ-2 מיליון שקלים ובשונה מאשתקד שהיא יצאה לאותן רשויות עתירות עולים כשהסכום היה סכום קבוע, התכנית כרגע תיבנה כתכנית דיפרנציאלית בהתאם למספר התושבים ברשות המקומית.

אנחנו בעצם תוך כדי תנועה מפיקים לקחים ואת התובנות מנסים ליישם במסגרת תכניות העבודה שקיימות. התכנית האחרונה במסגרת תקציב המלגות של משרד החינוך, שלוש זירות מכינות אופק, המכינות החצי שנתיות, מכינות קדם צבאיות ובתקופת שנת השירות, יש פה תמונת מצב, מתוך 320 מלגות שאושרו כבר 290 אושרו הלכה למעשה, יש פירוט שמי, כל בני הנוער שקיבלו את המלגה הזאת, בעצם מסיימי יב', זה נקרא שנת יג' מבחינתנו. כל התכניות שכרגע הצפתי, הן התכניות - - - שגם אנחנו נאשר אותן בתשע"ח, שבאמת אני מצפה ומקווה שהתקציבים יעברו.

תודה. הכשרת עובדי ההוראה מי מציג?

יש לנו תכנית שהיא תכנית שאנחנו קוראים לה - - -ביחד, התכנית אינטגרטיבית בשש מכללות, בסך הכל לומדים 256 סטודנטים במהלך השנים בתוך המכללות. מקבלים מי שכמובן רוצה על פי הצרכים, מעטפת אקדמית ומעטפת של חונכויות. אנחנו בשנה האחרונה התמקדנו - - -

מה זאת אומרת 250 במשך השנים?

250, תכנית המכללות היא ארבע שנים.

לפי התכנית בארבע שנים הם צריכים להכשיר 300 מורים. כרגע הם מכשירים 250. לאיפה נעלמו, כמה עוד חסר?

ביעדים של - - - אנחנו התחייבנו להכפלת מספר המורים והגננות, עובדי ההוראה במערכת החינוך, מ-300 ל-600, זה העלאה של 100%. אנחנו כבר קרובים ליעד, אנחנו נצטרך לשנות את היעד במובן החיובי.

אדוני, המספר הזה היה אמור להיות למורים, לא גננות ולא גנים ולא בטיח.

עובדי הוראה.

זה אמור להיות בבתי ספר. איך את המשחקים עכשיו, מכניסים אותם ל - - -

פנטהון, אנחנו צריכים להתקדם. אני יודע שזה הכשרה לעובדי הוראה. רצו לעשות את זה 300 בארבע שנים. כרגע 256. מה הבעיה שלכם להשלים את זה? כנראה אנחנו נפספס, כי הם לא יתחילו עוד פעם מחדש. האם עשיתם מאמץ להשלים את זה?

לפי מיטב ידיעתי - - לתקופה של הדרך החדשה, אנחנו התחייבנו להשמה נוספת של 300 עובדי הוראה, ולא הכשרה של 300. יש הבדל בין הכשרה להשמה. אנחנו התחייבנו לפרק של ההשמה.

הבנתי. היתר כבר הוכשרו. זה מה שאת אומרת לי?

אנחנו גם עובדים עכשיו, פיתחנו איזה שהוא תהליך של מסד נתונים, שהוא לא מופיע פה בתכנית אבל - - -

היה לכם הוראה, אבל לא היו משולבים. ועכשיו אתם משלבים אותם. זו הכוונה?

כן.

יש כאלה שלומדים עכשיו ויש כאלה שלמדו והם - - -

אני הבנתי שזה להכשיר ולשלב. זו התכנית המקורית.

נכון. זה כאילו שני פרקים. לגבי ההשמה, אנחנו בשנה האחרונה התמקדנו בהשמה, והשקענו הרבה עבודה בתחום הזה, אנחנו מקווים לפתוח בשנה הבאה מרכז שיאגד את כל - - - הזה עם תקציב חיצוני ועם תקציב פנימי, כלומר עם תקציב ממשרד החינוך שהוא תקציב של שעות תוספתיות, גם שם, אני מצטרפת לחבר ממשרד החינוך, גם שם אין לנו מספיק תקציב ואנחנו עובדים על העניין.

הנה, היא אומרת שמ-2017 אין בעיה כזאת.

לא, יש פה שתי שאלות שונות. אחת זה כמה כסף הוקצה. הם רוצים יותר כסף ממה שהוקצה. מה שהוקצה מגיע.

הבנתי.

אבל אנחנו עכשיו - - - הנושא הזה כרגע בטיפול. אני רוצה לציין עוד שני דברים כדי להסביר גם את החלק של ההכשרה. אנחנו פתחנו מכינה שנקראת "חשיפה לאקדמיה" בשילוב עם ההתנדבות, שירות לאומי. מכינה במכללת סמינר הקיבוצים, שהיא מאפשרת לבנות שירות לאומי להצטרף לאיזה שהוא יומיים של למידה בשבוע, כדי להיחשף לעולם האקדמי בתחומים שונים ומגוונים.

אני רוצה לציין באמת הצלחה של תכנית המגשרים, אנחנו יושבים פה, כרגע יושבים 47 מגשרים במכללת בית ברל לומדים במהלך השנה ובקיץ, השלמה של תואר ותעודת הוראה. זה באמת הצלחה גדולה, ואני רוצה להצטרף בעניין הזה גם למה שנאמר פה, זו השקעה תהליכית, זה לא השקעה של קורס וזהו, כי מה שנאמר פה בעבר על ידי זאת שישבה לידי עם ההנדסאים.

אנחנו נפגשנו עם נציגי המל"ג בקשר לשילוב בהשכלה הגבוהה של בני הקהילה האתיופית באופן ספציפי להכשרת מורים, אנחנו איתם בקשר, ברגע שיצא קול קורא אנחנו נתחבר לקול הקורא הזה גם.

האם אפשר לשאול שאלה בעניין הזה, כמה מתוך הסטודנטים הם במסלול של ההכשרה לחינוך פורמלי, או בלתי פורמלי? שאלתי את השאלה הזאת בפעם הקודמת.

זו שאלה טובה, חשובה. אנחנו כרגע נמצאים בשלב עיבוד הנתונים לגבי שני חלקים. גם בשלב ההכשרה וגם בשלב ההשמה. כלומר, כמה לומדים מה, זה נתונים שאנחנו עובדים עליהם היום, כלומר אם זה הגיל הרך, אם זה על יסודי, אם זה מתמטיקה, אם זה בלתי פורמלי, גם בהכשרה וגם בהשמה. אני מקווה שבמפגש הבא יהיו מספרים.

נשמח לקבל את זה בכתב גם לוועדה. תעבירי לנו ברגע שתגיעו לזה.

סליחה, היום יש לנו כבר פילוח לגבי פרישה במחוזות.

אז תעבירי לנו את זה. נשמח שתעבירי לנו. דן בבקשה.

אני מנכ"ל המרכז לחדשנות בחינוך. אנחנו עובדים יד ביד עם משרד החינוך לפי העקרונות של הדרך החדשה עם התכנית המקיפה ביותר בבתי הספר היסודיים, תכנית פורמלית לקדם תלמידים בני העדה. יש היום כמעט 2,000 תלמידים בני הקהילה המשתתפים בתכנית.

השאלה שלי היא פשוטה, אם רואים את הרשימה המרשימה של הפעילויות הקיימות היום, משהו אחד בולט, שהרוב המכריע של התקציבים הולכים לעל יסודי. אין כמעט השקעה ביסודי, שזו התשתית ושם הפערים נפתחים. זו גם עבודה מניעתית להשקיע ביסודי, ולפי ה- - - שעשינו השיעור זה כמעט 1:7 שמשקיעים בעל יסודי לעומת יסודי. זה יוצר מצב אצלנו שאנחנו עם תכנית מובילה, משלבים יד עם משרד החינוך, עם עמותת עידן, - - - תכנית המגשרים, היא גם שותפה שלנו, חייבים לסמוך על תורמים פרטיים, יותר מ-60% של התקציב, למרות שאמור להיות תקציב גדול לקדם תלמידים בני העדה, ואני לא מבין את החלוקה הזאת. אנחנו שיתפנו את זה גם עם ראש אגף יסודי, וכמובן גם עם רותי שמואל שמלווה אותנו מטעם הדרך החדשה, אז אנחנו רוצים לערער על החלוקה הזאת ולבקש לשנות את זה, שזו חלוקה יותר הגיונית. מי קובע? השאלה היא מי קובע.

זאת החלטת הממשלה.

אני רוצה לחזק את מה שדן אמר, כי אנחנו גם עובדים ביסודי. רואים שה- - -

אני אתן לך, עכשיו רוני ואחר כך את.

תודה. אני לא חושב שהשאלה של דן צריכה להיות למה כאן ולמה לא כאן. אלא בשני המקומות צריך את התקציב, גם ביסודי וגם בעל יסודי. אם אתה שואל אותי לגבי המיזם המשותף של ממשלת ישראל והעם היהודי שאני מנהל אותו, כלומר כרגע בסך הכל בגילאים 13-18 יש כ-18,540 ילדים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתוך המספר הזה יש כ-3,200 שנמצאים בפנימיות והשאר נמצאים ביישובי קבע. מתוך המיפוי שעשינו יחד עם משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה, והגענו למיפוי בגילאי 13-18 של כ-7,000 ילדים שצריכים את העזרה שלנו אחרי הלימודים. בנוסף יש 20% שהם לא בני הקהילה, שמסתכם במספר של כ-1,754 ילדים, בסך הכל היינו צריכים לתת מענה בשנה הנוכחית, 2016-2017 שהתחלנו בנובמבר, וזה גם יצר איזו שהיא בעיה מאוד קשה בשטח, וכתוצאה מכך גם כן היו הרבה מאוד בעיות גם לאתר מורים וגם להשיג את העובדים שיעבדו איתנו במשך שנים, ולמרות הכל הצלחנו לתת מענה ל-5,583. אני מקווה שבשנה הבאה ניתן מענה לכל הילדים שהממשלה החליטה שהם יקבלו, 8,729.

בנוסף, הפעילות שלנו התרחבה מ-19 ישובים ל-35 ישובים ובכל ה-35 ישובים יש ועדת היגוי שמובלת על ידי ראש העיר או מינהל החינוך מטעמו, ואנחנו דנים בכל הנושאים שקשורים לחינוך, כל הגופים יושבים ביחד ודנים ונותנים מענה. וזה גם בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומשרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה.

יש לנו עוד הכשרה שאנחנו נותנים, זה לא קשור לתקציב הממשלתי, יש לנו שמונה קבוצות פעילים באזור הדרום, בעקבות צוק איתן בזמנו, שלא יכולנו לגייס את האנשים, להוציא אותם מטווח האש, ובעקבות התרומה המיועדת יש לנו שמונה קבוצות פעילים באזור הדרום שהם מוכשרים עכשיו כדי שיוכלו לעזור בעת צרה. זה בגדול, אני יכול לסכם את זה במילה אחת, שהשיתוף פעולה בין משרד הקליטה, משרד החינוך, משרד ראש הממשלה ו- - - כרגע, בשנת העבודה 2017-2018 הילדים שאנחנו צריכים לתת להם מענה, יקבלו אותו.

תודה. שושנה מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה.

אני רוצה לחזק את מה שדן אמר, הצורך למצוא לא על חשבון אף אחד, אבל מבחינה חדשה תקציבים, יש צורך לחזק את התכניות עבור הגיל היסודי. אנחנו אחרי 25 שנות ניסיון בלימודיות שלנו, שסיוע בגיל היסודי הוא מאוד מאוד משמעותי, קודם כל הוא מונע יצירת פערים, וקיימים פערים, לא רק אצל ילדי העולים, אלא גם בדור השני, שחלקם הם עדיין ילדי עולים או שההורים שלהם קיבלו מעט מאוד חינוך פורמלי בארץ כשהם הגיעו. הילדים שכבר בכיתות א' ו-ב' משתלבים באופן מלא, מצליחים לאורך כל הדרך עם יחסית מעט תמיכה. אנחנו גם - - -

שושנה, האם יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך? תתייחסי למה שהם הציגו. האם אתם, הארגונים, שותפים במהלך הזה?

נגיד שבינתיים יש לנו שיתוף פעולה מאוד מאוד עמוק מבחינת התייעצות.

אבל התכנית רצה. אם אתם נשארים בהתייעצות, אז מה בביצוע? האם אתם לא משולבים בביצוע?

אנחנו מבצעים בהתאם ליכולות שעומדות בידינו מבחינת תורמים חיצוניים, יש לנו מעט מאוד, וגם זה כרגע, מכיוון שאינני יודעת מה יקרה בנושא של הטיפול הנקודתי בעיר לוד, - - - אז כל סיוע ממשלתי שאנחנו מקבלים בעיר לוד נמצא בסכנה. כפי שאמרתי, התייעצות כן, גם הפנייה לבתי ספר חדשים שישמחו לקבל אותנו, אבל אין לנו מענה לתת להם. אני גם רוצה לציין שאנחנו גם כבר יוצאים מאחת הערים, משום שאנחנו כבר לא נחוצים, בעיר רמלה, באופן גם חגיגי וגם עצוב, אני יכולה להגיד שיש ילדים שאנחנו לא כוללים מהקהילה האתיופית בתכניות שלנו משום שהם כבר לא זקוקים לתגבור שלנו. יחד עם זאת, הילדים שכן נמצאים, הם זקוקים לתמיכה הרבה יותר אינטנסיבית ממה שהיה בשנים קודמות, ואנחנו גם משלבים 30% ילדים שהם אינם יוצאי אתיופיה.

תודה. אנחנו נקיים דיון נפרד בנושאים האלה. כיון שהיום אנחנו שומעים את העדכון, אני רוצה לשמוע גם משרדים אחרים. אני נותן לכם בגלל נושא החינוך, כיון שאתם עובדים יחד עם משרד החינוך, היה לי חשוב לתת לכם להשמיע את ההערות שלכם. נשארה לנו את תנועת הנוער. בפעם הקודמת התלוננת שלא משתפים אותך. אני רוצה לדעת אם יש לך בשורות עכשיו.

אני חושב שחלה התקדמות. אנחנו נפגשנו עם נציגים ממשרד החינוך, ממינהל חברה ונוער ואני בא ואומר, יש מנכ"ל חדש היום במשרד החינוך. כבר בישיבה הראשונה איתו העלינו את הסוגיות שרצינו לשנות ל-2018. אמרנו שכבר ב-2017 מאוחר מדי לשנות, אנחנו מבקשים על 2018. אני חושב שברוח החדשה של מינהל חברה ונוער עכשיו, גם גברת טלל שכבר נפגשנו איתה, אנחנו ביקשנו לעשות שינוי בתכנית, בכולל, ואני חושב שמתחילים להקשיב לנו. אני מקווה שב-2018 התכנית תשונה ואנחנו נוכל להכניס יותר משמעות לדברים שלנו.

מילה טובה – כל הנושא של המילגות שבמשך חצי שנה אמרנו שאין ואין. הכסף נכנס וניתן. אז אפשר לראות שינוי, ואנחנו מקווים בישיבה הבאה שנוכל - - -

בקיצור במשרד החינוך יש התקדמות.

יש התקדמות, זה לא מספיק, אני בא ואומר, אבל אני חושב שאנחנו רואים איזה אור בקצה המנהרה.

אנחנו עכשיו נפנה למשרד הביטחון. אני רוצה שתעשו את זה בצורה מזורזת.

אני מהיחידה להכנה לצה"ל, אגף בטחוני וחברתי במשרד הביטחון. אני אפתח ואגיד, וזה גם כתוב בשורה למעלה, כי אנחנו כמשרד לא קיבלנו שום תקציב ליישום כל הפעולות. חלק מהדברים היו בעיקר שינוי המדיניות. כל הקורסים המבדלים, האחרון שביניהם קורס אמיר, נסגר באפריל 2017.

הפעולות אצלנו מתחלקות לשלושה שלבים, השלב הראשון הוא הטרום שירות, במהלך שירות ולקראת שחרור, כשבכל אחד מהשלבים האלה יש גוף שמתכלל, אנחנו אחראים כאגף בטחוני חברתי על ההכנה לשירות. יש את אכ"א צה"ל בכל מה שקורה בתוך הצבא, והאגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים, שהם אחראים על ההכנה לאזרחות.

אפשר להסתכל בטבלה בשני תחומים עיקריים שאנחנו מתעסקים איתם בתחום ההכנה לצה"ל, אחד זה המלשב"ים והשני זה ההורים, שרואים שהם מבחינתנו משלימים אחד את השני, כדי לעשות שירות משמעותי בצה"ל. הראשון זה המלשב"ים, יש לנו תכנית שנקראת "זינוק בעליה" שפועלת בעשר רשויות, שהגדרנו לה מתוך פוטנציאל של 3,700 מלש"בים להגיע לפחות ל-80%. הסטטוס בדצמבר 2016 היה שהם הגיעו ל-3,000, הבנו שזה לא מספיק, העלינו את זה ל-3,200 וכרגע אנחנו לקראת הרחבה של התכנית. כרגע אנחנו פועלים בעשר רשויות, התכנון הוא להרחיב את זה ל-22 רכזים, כשהפרמטרים שהגדרנו לעצמנו פעם אחת זה אחוז יוצאי אתיופיה בתוך הרשות ופעם שניה זה נתוני הגיוס שלהם, זאת אומרת זה לא בהכרח להיכנס לתוך כל רשות שנמצאת במסגרת הדרך החדשה.

החלק הכי משמעותי בעיני שאנחנו רואים התקדמות זה סוגיה של ההורים. הם לצערי נשכחו במעלה הדרך, הגדרנו את זה כיעד ושתי הפעולות העיקריות שאנחנו עושים מול ההורים, פעם אחת זה סדנאות הורים, הגדרנו לעצמנו יעד של הכשרה של 10 מנחים קצינים בדרגת רב סרן במילואים, שמעבירים סדנאות באמהרית ברחבי הארץ. הגענו מתחילת השנה ל-340 הורים. זה פעם אחת. פעם שניה זה בעצם גדנ"ע, אתה זוכר אדוני שבחודש מאי לצערי בגלל אילוצי לו"ז בגדנ"ע האחרונה לא הצלחת, נזמין אותך לגדנ"ע הבא, וכמובן הסוגיה של הבחינות, כל הכנה כזאת או אחרת לשירות צבאי מבחינתנו זה מבורך. אני אתן לצה"ל להמשיך.

אני ראש ענף - - - באגף כח אדם בצה"ל. מבחינת היעדים ששמנו לעצמנו, קודם כל שיפור בנתוני האיכות של יוצאי אתיופיה, זו עבודה בעיקר לפני הגיוס, לקראת הצו הראשון. עושים שיתופי פעולה יפים עם "זינוק בעליה" וכבר ניכרת עליה בנתוני האיכות, כבר בהכנה השניה. לגבי שיפור המיצוי, גם מדובר על הגדלת היוצאים לקצונה, היעד שנקבע, מדידה לפי היקף המשתחררים מתוכם הקצינים, גם בו יש עליה, אבל אם אנחנו מסתכלים על יוצאים לקצונה בשנים האחרונות ניכרת עליה משמעותית, לפחות 35% עליה בהיקף היוצאים לקצונה בתומכי הלחימה, ועליה של 9% ביוצאים לקצונה בלחימה בשנה האחרונה.

אנחנו עוסקים גם באיתור ושיבוץ ליעדים איכותיים, גם על ידי סבבים טלפוניים, על ידי איתור פוטנציאל - - - גם פה אנחנו רואים עליה. הנושא היחידי שאנחנו לא מצליחים לעלות איתו, זה הנושא של התודעה. אנחנו מנסים לחשוף, לשלב, זה עניין של רצון של הפרט לפני השירות. אנחנו עוסקים בזה רבות. בנושא צמצום לקויי שירות, שיפור משמעותי בהיקף הנשר בקרב יוצאי אתיופיה, ירידה של 25% כבר. היום הנשר של יוצאי אתיופיה דומה מאוד, הפרש של 1% בערך מכלל משרתי צה"ל שזה הישג בעינינו מאוד משמעותי, וכמובן שעוסקים גם בהעצמת מפקדים, שוב, שיח לא רק על יוצאי אתיופיה, בכלל לכל האוכלוסיות הייחודיות והקשר ל - - -

לגבי חימ"ש, כל הנושא של החיילים המשתחררים, גם שם אנחנו רואים עליה, יחסית אפילו עמידה ביעד שהגדרנו, ואדוני דיבר לגבי הנגשה שפתית, אני אעביר לך איגרת ת"ש באמהרית שתרגמנו, מחלקים את זה בסדנאות הורים כחלק מהנגשת המידע להורים שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם.

כל הכבוד, תודה משרד הביטחון וצה"ל, זה התקדמות ממש, וללא תקציב. תודה. משרד הבריאות, מי מציג לנו? בואי תנסי להציג לנו, אני רואה שלפי המצגת אין לכם מה להציג, אבל כמה דקות תציגי לנו. אולי תעני לנו באמת.

על מה.

למה אתם לא מתקדמים?

כי יש דברים שמתקדמים יותר מהר ויש דברים שמתקדמים יותר לאט. אתה רוצה שאני אסקור את הדברים או שאתה רוצה שאני אתייחס לנקודה מסוימת?

בואי נשמע. אני רואה פה.

מבחני התמיכה נמצאים בשלב אחרון של אישור במשרד המשפטים, אנחנו כבר באופן לא רשמי הודענו לקופות, הקופות מכירות את המבחן, והם כבר יודעים בקופות שהמבחנים יהיו תקפים החל מיולי, כלומר החל מחודש זה. אנחנו מחכים לאישור ממשרד המשפטים, שהמבחנים יצאו באופן רשמי.

בנושא המגשרים, בנוסף לכל משרות הגישור הקיימות, נקלטו כבר בלאומית ובכללית רוב המגשרים החדשים שתוקצבו במסגרת התכנית.

כמה?

כמה נקלטו? בעקרון יש ארבע משרות לכללית וארבע משרות ללאומית. כבר כמעט כולן בתהליך של איוש. חלק מהוותיקים גם נקלטו בנוסף כעובדי הקופות, עובדים קבועים. אנחנו בתהליך מבורך בנושא הזה, וכמעט כל המשרות מאוישות, למעט אזור אחד שקצת יש להם קושי לגייס, אבל הם בכיוון.

אני רוצה להבין מה זה, אני מתמקד בהגדלת מספר המגשרים במערכת, כי לפי התכנית זה להכפיל את המגשרים. לפי התכנית המקורית, על בסיס זה גם קיבלתם את התקציב. אני רואה ב-2016, מה זה 11 שכתוב פה? אני לא מבין מה זה.

מה זה 11 איפה?

ב-2016 ביצוע. מספר המגשרים. במצגת.

יש מגשרים שהם ותיקים יותר. אני לא רוצה להתייחס למספר שכתוב פה, כי זה לא באחריותי, הסעיף הזה, אז אני אציג באופן כללי את הנתונים ברשותכם.

אני רוצה להבהיר את השאלה. אנחנו יודעים ש-12 מגשרים היו לפני התכנית. מטרת התכנית זה להכפיל ל-24 מגשרים. לא מעניין אותי ה-12 שהיו. מה שמעניין אותנו להבין היום, האם אותם 12 חדשים הוחלפו או לא?

כרגע יש תהליך של כניסה לעבודה של שמונה. לפי מיפוי שבוצע במשרד הוחלט שארבעה יהיו בכללית, ארבעה יהיו בלאומית ועוד ארבעה יהיו דרך משרד הבריאות, כדי שיתנו מענה מתכלל מרחבי אזורי, בבריאות הנפש, בטיפות חלב ועוד במקומות נוספים שיש להם צרכים מאוד מאוד קטנים ומשתנים לאורך הזמן.

שוב, אני אומר פה, גויסו שישה בלאומית לפני חתימת החוזה.

אז אני אומרת שבעדכון שיש לי מאתמול, כבר יש בתהליך של גיוס - - -

עוד לא חתמו חוזה.

לא, עם הכללית כבר נחתם, לאומית מחכים לחתימה של לאומית. זה נחתם כבר במשרד.

למה לקח כל כך הרבה זמן? את יודעת, משרד הבריאות, התכנית והתקציב אושרו באוקטובר 2015. למה כל כך מסובך לשלב 12 מגשרים? למה? אני לא מבין.

זה תהליך מורכב, מול הקופות. הוא עבר הסכמים, היה מהלך של דיונים, משרד הבריאות רצה שזה יהיה 50%-50% במימון, בסופו של דבר הגיעו להסכמה עם הקופות שמשרד הבריאות משלם 2/3 והקופות משלמות 1/3. היה מהלך של דיון, נחתמו הסכמים, הכללית חתמה, לאומית עדיין צריכה, הממונים שם צריכים לחתום על ההסכם. באנו בפניה להנהלת המשרד, לאייש תקנים כדי שיהיה לטווח ארוך. לא הצלחנו לקבל תקנים, אנחנו צריכים להוציא את זה למכרז חיצוני, הדרך היחידה שמשאירים בידינו להוציא את זה למכרז חיצוני לחברה שתעסיק את האנשים עבור משרד הבריאות.

אני חושב שזה באמת לא הוגן. לפני חצי שנה דווחנו, טיפול ומניעת סוכרת, היערכות – V. הייתה כבר היערכות. ביצוע מתוכנן 5,000, פה אנחנו לא רואים שום דבר. פעילות קידום בריאות פעילה, היערכות – V. הייתה היערכות כבר. 25 פעילים, 300 משתתפים שעברו סדנה. כרגע קבוצה אחת פועלת, קבוצה שניה בגיבוש. לדעתי יש פה, במשרדים האלה, מה אני אגיד לך, עבודה בעיניים.

אני אומר לך, זה פשוט - - -

בזיון.

בזיון מה שמשרד הבריאות, זה לא יאומן. זה פשוט לא יאומן. זה לא דבר מסובך. אין לי מילים. חבל מאוד. אנחנו צריכים דיון מעמיק יותר בנושא הזה, ויש כישלון במשרד הבריאות. אין יישום של התכנית.

גם אין היערכות.

לא, יש היערכות, אין יישום.

סליחה לא כתוב לי פה היערכות, איפה יש היערכות? שום דבר.

בעניין הזה אני לא רוצה יותר לבזבז זמן. לדעתי אנחנו צריכים לקראת הסיכום של הדיון, אלה המשרדים שרצינו לדון עליהם היום, אמרתי בטחון פנים, אנחנו נמשיך עכשיו אחרי הדיון הזה, בעניין תעסוקה, בעיקר ייצוג הולם, נעשה בשבוע הבא. מל"ג קיימנו דיון לפני כמה שבועות, והמשרדים האחרים שרצינו, משרד התרבות והספורט אמרו שיגיעו ב-11:30. הגיעו?

הגיעו.

אז בוא שב תעדכן אותנו.

אני רוצה לדבר. אנשים עוזבים את העבודה שלהם, מראים להם את ה- - - של המגשרים. 19 מיליון שקל - - - שר הבריאות - - -ארבעה עכשיו כבר עזבו את משרד הבריאות. למה?

בעניין משרד הבריאות אמרתי, אנחנו נפנה לשר ונפנה גם לוועדת השרים. פה אין עבודה בעניין זה. זה פשוט חבל. חבל להאריך. בואו נשמע את משרד התרבות והספורט, אם יש להם מה לעדכן אותנו. בבקשה.

קודם כל תודה רבה שאפשרתם לנו לאחר, כי הייתה אי הבנה לגבי הזימון שלנו. כפי שאתם יודעים - - -

טוב ששמעתם אותנו, שהגעתם.

נכנסנו לתכנית באיחור, רק לפני כתשעה חודשים, ואני מתקנא במשרדים האחרים ש- - -

מה זה באיחור, התקציב אושר בפברואר או ינואר, משהו כזה, מרס 2016.

לא, ביחס ל- - - אני משווה את עצמנו ואני כן מתקנא במשרדים האחרים שהתקדמו, אז אנחנו מפיצים השבוע את המכרז לקליטה של ארבעה עובדים, יהיה רכז ארצי ועוד שלושה רכזים מחוזיים שהם יניעו את המערכת. במקביל יהיה מכרז להכשרת מאמנים בהיקף של 140,000 שקל, זה שני קורסים בערך, ומדובר על בין 40-50 יוצאי אתיופיה שיוכלו להשתלב בקורסים. המבחן שתומך באגודות ספורט שתחתן יש ספורטאים יוצאי אתיופיה, לא אגודות ל- - - אלא משהו שיהיה אינטגרלי, הוא יתחיל בתחילת העונה הזאת בהיקף של 3 מיליון שקל. זאת אומרת אגודת ספורט שתקלוט או שמכילה ספורטאים יוצאי אתיופיה, בשנה הראשונה תקבל ניקוד של נקודה אחת, בשנה השניה שתי נקודות וכן הלאה, זה הולך ועולה מהסיבה שאנחנו רוצים לשמר את המצב ולא רק לעשות פעולה חד פעמית.

הדבר השלישי והאחרון שאני מניח שיצא לפועל בתקציב 2018, ועוד כמיליון שישי שאנחנו נעודד עמותות - - -

למה אתה מניח? כי התקציב אושר.

אני אסביר. כיוון שאני שמעתי את החברים שלי שהם אומרים שזה נמצא במשרד המשפטים, זה בדיוק העניין, שיש שם צוואר בקבוק ולוקח זמן עד שאגף הנסחות מטפל ומחזיר לנו את המבחן תקין כדי שנצא בקול קורא. לכן הנחת העבודה שלי היא שאנחנו לא נצליח לצאת השנה, אלא בקול קורא שיוצא ב-15 לאוקטובר, לקראת 2018, הוא יעודד עמותות שיפעילו חוגי ספורט לילדים צעירים, לא ילדים של גיל 13 ומעלה, אלא עד גיל 13. כיוון ש-13 ומעלה, כפי שציינתי קודם, מטופלים על ידי הטוטו. לגבי התרבות, אני נציג הספורט, לא ידעתי ש - - -

לא, אני לא שואל על תרבות כי התקציב מיועד לספורט בלבד. לתת העצמה בתחום הספורט ברשויות המקומיות לצעירים יוצאי אתיופיה. השאלה, לפי דבריך אני מבין שאתם עוד במחשבה?

לא, חס וחלילה.

מה למשל, באיזו שהיא רשות התחלתם את התכנית? אתה יכול לציין לי?

אני לא יודע למה אתה קושר את זה לרשויות. הרי בטוטו, מי שנתמך שם זה אגודות ספורט. יש 1,000 אגודות ספורט במדינה שמפעילות כ-6,000 קבוצות. אגודה יכולה להפעיל כמה קבוצות. והכסף אמור להגיע לאגודת ספורט, ואנחנו נסמן סכום מסוים, הם ידעו מה הסכום בכדי להקל על ספורטאים שלא יצטרכו לשלם דמי חבר, תלבושת, הסעות וכדומה, וזו תהיה הבשורה שהאגודות האלה יקבלו כסף ולא יצטרכו לקחת את הסכומים האלה שגובים בדרך כלל מספורטאים.

אני הולך בדרכך, כמה עד עכשיו השתמשו בזה? מיוצאי אתיופיה אני מתכוון, הכסף מיועד ליוצאי אתיופיה. כמה קיבלו?

כן. אני הרגע ציינתי שהמכרז יוצא עכשיו בכדי לבחור את ארבעת הרכזים. זו נקודה אחת. הנקודה השניה, להערכתי, ב-1.9.17 יקבלו כסף עבור השנה הזאת האגודות שאנחנו יודעים לסמן ולדעת מי הספורטאים שנמצאים שם. דרך אגב, הפעילות שלנו מתבצעת כמו שנת לימודים. לכן הדיווחים שאנחנו מקבלים מאגודות הספורט אמורים להסתיים ב-31.8. זו הסיבה שאני אומר שבספטמבר אנחנו נדע גם את הנתונים האלה ונתקצב בהתאם. והכל כפוף לכל ה - - -

תודה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון. הזמן שלנו הסתיים כבר מזמן, הארכנו את זה בעשר דקות ואנחנו לא יכולים להמשיך יותר. זה המשך מעקב הדיון, אנחנו נמשיך לעשות את המעקב, ואני רוצה לומר, יש משרדים שהתקדמו. הייתי אומר שהתקדמות איטית, למשל משרד החינוך, ממש יש התקדמות, אבל לא כמו שציפינו. יש כמובן את משרד הביטחון וצה"ל שיש שם התקדמות טובה וכל המשרדים צריכים ללמוד מהם, אולי כמו שאבטמו אמר, שאולי לא היה צריך לתת תקציב נוסף היה יותר טוב. אז אין תירוץ.

דבר שני, אני רוצה לומר למשרד הכלכלה ומשרד הבריאות, עליכם להחליט אם לקיים וליישם את התכנית או שתרימו ידיים והכסף יעבור לתכנית אחרת. 2016 כבר איבדנו, 2017 גם אנחנו מאבדים, אז זה חבל מאוד. או שתתחילו, תבואו, תניחו את זה בוועדת השרים "תודה, אנחנו לא יכולים לבצע את זה", או שתעשו את העבודה. למה אתם מבזבזים את המשאבים שקיבלתם, שהקהילה לא מנצלת את זה? זה עצוב מאוד. לכן עליכם להחליט. אני אביא את הדברים האלה לוועדת השרים הבאה, ואעלה את העובדות בפני השרים. אתם צריכים להחליט. אני לא אמשיך כל הזמן לשמוע "בחנה", "בחנה" כל הזמן. והמשרדים שהתחילו, אנחנו מבקשים בועדה שתמשיכו ותזדרזו. עכשיו אין תירוץ של התקציב, כפי שהמתכללת אמרה לנו. עכשיו ב-2017 הכל זורם וזה תלוי במשרדים. אני מודה לכל המשתתפים על שהגעתם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.