הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס'432

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 13:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53) (ערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל), התשע"ז-2017 (מ/1121) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

יועמ"ש רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - ענת הר אבן

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מרב זוהרי

מנכ"לית, חברת עוז בנקים לא מעל לחוק - אליסה מלכה דברה

חברת עוז בנקים לא מעל לחוק - ליזה בוקר

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

טלי רם

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53) (ערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל), התשע"ז-2017 (מ/1121) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

צהרים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה. הנושא הוא הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53), התשע"ז–2017. בבקשה.

התיקון הזה, החלטנו לעשות אותו במסגרת תיקון נוסף שעשינו בתקנות סכום קצוב שהוא גם נמצא כרגע על שולחן הוועדה. יש סמכויות בתיקונים האחרונים ובתיקון הזה של התקנות, שניתנו למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בעיקר אפשרות שלא לפתוח תיקים. זאת אומרת, אם זוכה מגיש בקשה לפתוח תיק והוא לא עומד בתנאים שנקבעו בחוק, יש למנהל אפשרות לא לפתוח את התיק.

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שלא כל התיקים מגיעים לרשמים, זאת אומרת רק תיקים שמתעורר בהם איזשהו קושי – התנגדות, המנהל רואה שיש בעיה, מעלה את זה לרשם – ולכן בעצם המנהלים הם מבחינתנו גורם מאוד משמעותי בפתיחת התיקים וניתנה להם הסמכות לא לפתוח תיק אם הוא לא עומד בכללים מסוימים שיש בתקנות.

יש שם כללים מאוד ברורים. למשל, צ'ק למוטב, אם לא בא המוטב, אם זה לא הנפרע שבא לפתוח את התיק, אז לא יפתחו לו תיק; אם זה חשבון של שותפים, יהיה אפשר לפתוח רק נגד החייב שחתם.

ואת כל זה עושה המנהל?

מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

זאת אומרת, יש לו סמכות.

והעובדים שלו.

והעובדים שלו. כן, כמובן.

זאת אומרת, הם בודקים את זה ויש להם את הסמכות לעשות את זה.

כן. התקנות קובעות בצורה מאוד ברורה באיזה מקרים הוא לא יפתח את התיק. נגיד בתקנות סכום קצוב – שאנחנו רוצים לאשר כאן בוועדה – נקבע שאם לא מגישים מסמך שהוא חתום, יש איזשהו פירוט של מה זה ראיה בכתב. נגיד בתביעת סכום קצוב צריך להגיש ראיה בכתב, אז יש איזשהו פירוט מה זה ראיה בכתב, ואם זה לא עומד בקריטריונים אז הוא לא יוכל לפתוח את התיק.

יש לו תפקיד מאוד חשוב כי בעצם הוא זה שמוודא שבאמת התביעות נפתחות כמו שצריך, ואנחנו יודעים שחייבים הרבה פעמים לא באמת בודקים את הדברים האלה, לא מגישים התנגדויות, ולכן זו איזושהי נקודה מאוד חשובה, לוודא שהתיקים האלה, באמת הבקשות עומדות בכללים.

אני גם אגיד שהיה דוח מבקר המדינה, כשגם דוח מבקר המדינה התייחס לזה שיש קושי שתיקים נפתחים עם טעויות, ולכן יש פה גם מקום למנהל הלשכה באמת לברר ולוודא שתיקים נפתחים כמו שצריך.

זה שאסור שיהיו טעויות, זה ודאי, אבל לא הצלחתי להבין. אז מה אנחנו רוצים?

אני רק אשלים. בעצם, בגלל שיש למנהל את הסמכויות האלה אנחנו רוצים לעשות תיקון. זה עלה אצלנו במשרד המשפטים במסגרת התקנות, יש צורך להבהיר שיש אפשרות להגיש ערר על אותן החלטות של המנהל שלא לפתוח תיקים.

יש לנו עכשיו רק בעיה משנית. היא רוצה ערכאה שאפשר לערער ואנחנו מערערים על עצם העניין, איך בכלל יש להם את הסמכות לעשות את זה. את רוצה לערער על משהו, אבל איך יש למנהל סמכות לעשות מה שהם עושים?

במסגרת תקנות שכבר נחתמו על-ידי שרת המשפטים יש עניינים מסוימים.

אלה תקנות שצריכות אישור של ועדה?

לא. יש תקנות שכבר אושרו השנה במרס ונכנסו לתוקף באפריל, שמסדירות מספר עניינים, כמו בבקשות לפתיחות שטרות. אם זה צ'ק למוטב בלבד שאני נתתי לך, אז אלעזר לא יוכל לפתוח אותו למשל.

אלה תקנות שהן לא באישור הוועדה.

לא מצריכות אישור ועדה. מעבר לזה, יש תקנות שמונחות כן על שולחן הוועדה, שנוגעות לתובענה על סכום קצוב, ששם אם לא יוגשו האישורים המתאימים, מנהל הלשכה יוכל לסרב לפתוח תיק.

אני כן אגיד שביוזמת מנהל הרשות הקודם, מאחר שאנחנו יודעים שהזכויות של החייב לא נשמרות והחייב עצמו לא יודע להגיש בסופו של דבר התנגדות או את הטענות המשפטיות, אז נתנו לעצמנו סמכות מינהלית – שהיא לא קבועה ומעוגנת בתקנות – לסרב לפתיחות תיקים עוד קודם שאושרו התקנות. אנחנו סבורים שזה צעד שהוא ראוי והוגן, התכתבנו על זה רבות עם לשכת עורכי הדין, ועד עכשיו הם לא תקפו אותנו.

ואת חושבת שלא צריך איזה עיגון שלהם?

אנחנו מעגנים את זה. כל נושא מעוגן.

חלק עוגן כבר וחלק מונח על שולחן הוועדה כדי שיעוגן.

זאת אומרת, אנחנו עכשיו נקבע שאפשר לערער על זה - -

בחוק אשראי הוגן למשל.

- - לפני שעיגנו את זה בחוק.

לא. כבר היום בתקנות עוגנו מספר מקרים שבהם המנהל יכול להחליט שלא לפתוח תיק. כמו שענת אמרה, בשטרות למשל.

ועל זה אפשר לערער. מה שאנחנו רוצים לעשות - - -

רוצים לאפשר לערער על ההחלטה.

על הדברים האחרים שעדיין לא אושרו, התקנות, גם כן אנחנו רוצים שתהיה אפשרות לערער?

כן.

וזה גם נמצא פה?

אנחנו בעצם קובעים שיהיה אפשר לערער על כל החלטה של המנהל.

זאת אומרת שפה גם נמצאים דברים שאפשר לערער לפני שנתנו להם תוקף חוקי בכלל.

זה שתי שאלות שונות. ההצעה פה מאפשרת לערער על כל החלטה של מנהל ההוצאה לפועל, של מנהל הלשכה או של העובדים שלו. השאלה איזה סמכויות יש להם לקבל החלטות מסוימות היא שאלה אחרת.

ודאי שהיא אחרת.

אנחנו מדברים פה על עצם האפשרות לערער.

כי אני רוצה שזה יהיה מסודר.

יכול מישהו לבוא ולומר – באמת על הדבר הזה שעוד לא עיגנתם, לא שאני מערער על זה שעשית משהו לא נכון, אני מערער על זה שאין לך סמכות.

זה נכון, זו עדיין טענה שיכולה להיות שמורה למי שטוען שאין להם סמכות על עניינים מסוימים שבאמת עוד אין להם עיגון, אבל פה מדובר על עצם האפשרות לערער על החלטות שלהם.

שניתנו בסמכות.

ככל שאנחנו מעגנים את הדברים בתקנות, באים ומבקשים ממנו אפילו לעגן את סמכות הערר. זה כבר נעשה היום. כבר היום מנהלי הלשכות או הגורמים הממונים על פתיחת תיקים, במצבים שלא מתקיימות הוראות הדין – זה לא שהם פועלים בריק – הם מקיימים את סמכויות הדין ומונעים בשלב של פתיחת התיק, פתיחת תיקים.

הם מובילים, ואחריהם הולך משרד המשפטים ומנסה לעגן את זה.

נכון. לא מנסה. אנחנו מעגנים את זה. זה לוקח זמן, כידוע, ואנחנו עושים את זה לאט לאט.

כך צריך לעשות. קודם תקבע עובדה ואחר כך - - -

לקבוע עובדות בשטח.

הדברים נעשים בתיאום עם משרד המשפטים.

יש פה אומץ לב ניהולי ומשפטי, בהחלט, אבל אנחנו חושבים שכך ראוי שיהיה.

בסדר. כך אנחנו גם עושים ביישובים.

זה לא דיון פוליטי.

לא. זה פוליטי? חס ושלום. אני מדבר על השיטה.

אני חושבת שאנחנו בסך הכול עובדים בתיאום טוב בין משרד המשפטים לרשות האכיפה.

על השיטה. לפעמים לקבוע את העובדה, שהיא נכונה, ואחר כך מעגנים אותה. בסדר.

משתדלים להקדים תרופה למכה.

כולם מסכימים לזה? יש לך הערות?

לא.

מי בעד לאשר?

אני רק אקרא בקצרה:

"הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53) (ערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל), התשע"ז–2017

תיקון סעיף 80

1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, בסעיף 80(א), המילים "לפי סעיף 4א" – יימחקו."

דרך אגב, לפני שאנחנו מצביעים, אני רואה שיש כאן ריבוי גדול מאוד של נושאים שקשורים להוצאה לפועל. קודם גם כן דיברנו.

מרכז לגביית קנסות.

יש עוד שלושה.

אז למה הם בוכים כל הזמן שלא מטפלים בהם? אין מזרזין אלא למזורזין.

ברוך השם, יש לנו על השולחן עוד דברים, אבל בסדר, אנחנו עובדים.

גם יהיו עוד דברים.

במושב הבא כבר מתוכנן עוד תיקון חשוב.

בהקשר של המרכז יש המון צווים שהם בסמכות השרה בלבד. יש צווים ממש מועטים, לפי סעיף 14, שבאים לוועדה.

את יודעת שיש לנו את הנושא הכבד, שהיום כל כך הרבה גופים עוסקים בגבייה, 150 גופים, ואנחנו בשאיפה להעביר את רובם.

אלינו.

אליכם, אם אתם תהיו מוכנים לזה.

הפעילות שאדוני עשה בוועדה המשותפת עם מרב מיכאלי הובילה ללא מעט שיתופי פעולה. למשל, העניין הזה, הוא צמח כתוצאה מפנייה שלנו לבירור, ואז זה התקדם להסמכת הצו הזה. תאגידי המים מדברים אתנו.

כן, הולכים על זה? הבעיה הגדולה זה הרשויות המקומיות, שהם עומדים על הרגליים האחוריות.

כרגע יש במסגרת תזכיר שעומד לעלות לוועדת שרים, הסמכה לשיתוף פעולה, זאת אומרת אין כפייה אבל יהיה משהו וולונטרי שאם רשות מקומית תרצה – ויש רשויות מקומיות שרוצות – הן יוכלו לגבות את הפן של הקנסות במרכז לגביית קנסות. אחרי שנעבור את המשוכה הזאת ונראה שאין פה איזה מדרון חלקלק שגורם לאיזה חוסר תקציבי - - -

שאלה אם אתם בנויים לזה כי זה מסות גדולות. הנושא של רשויות מקומיות זה מסה גדולה מאוד.

כן.

והרשויות גם תלויות בזה.

נכון. לכן האוצר חושש וגם הרשויות, מחוסר איזון תקציבי. אז אם אנחנו נעשה את מלאכתנו כמו שצריך - -

נאמנה.

- - נאמנה, אני מאמינה שזה יביא עוד ועוד רשויות מקומיות ואז אולי גם לשינוי שזה לא יהיה וולונטרי, מה שהכנסת תחליט.

יש גם גופים אחרים, גופים יותר קטנים שעושים את זה, ויש הרבה הערות וטענות.

כן. היכולת של עורכי הדין להתפרנס מגבייה, היא נובעת מזה שהם היו גובים את שיעור ההוצאות המקסימלי שקבוע בתקנות המסים (גבייה), ויש המון תביעות ייצוגיות. בשורה ארוכה של תביעות ייצוגיות נקבע שאי אפשר לקבוע את שיעור ההוצאות המקסימלי אלא את שיעור ההוצאות הממשי, ואז שיעור הרווח שעל בסיסו בעצם מתפרנסות כל חברות הגבייה, הוא נגדע וזה מביא אותם היום אלינו. אנחנו מרגישים את התנועה הזאת אלינו. לאט לאט אבל זה יקרה.

אז מי בעד הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53) (ערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל), התשע"ז–2017? זה חוק, אז זה לקריאה שנייה ושלישית, זה לא צו.

נכון.

לאחר שנאשר את התקנות שנמצאות אצלנו, זה יחול גם עליהן.

נכון.

בוודאי.

החוק מקדים. ראייה עתידית. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53) (ערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל), התשע"ז–2017, נתקבלה לקריאה שנייה ושלישית.

אושר פה אחד.

תודה רבה.

יישר כוח. תזכו למצוות. תמשיכו לעשות עבודה טובה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.