הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 431

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 12:00

צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

עו"ד, משרד המשפטים - אסף נועם

עוזר ראשי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - פיאד טמיש

מזכירת מועצת רואי חשבון, משרד המשפטים - ורד הראל

עוזר מנכ"לית, משרד המשפטים - יהודה בן יעקב

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מיכל אלבז

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מרב זוהרי

מנהלת תחום זוכים ומפוצים, רשות האכיפה והגבייה - סיגל פנחס

ממונה ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגבייה - אושרת דיין אליהו

נשיא, לשכת רואי חשבון בישראל - יזהר קנה

עוזר נשיא, לשכת רואי חשבון בישראל - אייל זשצקי

יועצת משפטית, לשכת רואי חשבון בישראל - עדי גרינבאום

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את לשכת רואי חשבון בישראל - חניתה חפץ

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

הדר אביב

צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955), התשע"ו-2016

צהריים טובים, חברתי חברת הכנסת, אנשי הממלכה, נציגי לשכת רואי חשבון ומי שעוד יצטרף אלינו.

מי מציג את זה?

אנחנו מביאים לוועדה לאישור צו לפי חוק המרכז לגביית קנסות שמבקש להחיל את הוראות חוק המרכז לגביית קנסות על אגרות שנקבעות בהתאם לחוק רואי חשבון. אלה אגרות שנתיות שמשלמים רואי חשבון בישראל.

בהתאם לבדיקה שנעשתה בידי משרד האוצר, יש חובות בסך מיליוני שקלים למועצת רואי חשבון, ובעצם למועצה אין כיום כלים אפקטיביים - - -

זאת אומרת, שרואי חשבון חייבים או אנשים חיצוניים?

רואי חשבון שחייבים באגרות שנתיות, בין אם הם עוסקים בראיית חשבון או לא עוסקים ופשוט לא הצהירו על כך, ובעצם לא משלמים, ולמועצה, פרט לעניין אישור התמחות, שאז הם נדרשים לקבל את אישור המועצה, אין לה כלים לגבייה פסיבית והם נדרשים לבצע גבייה אקטיבית. ולכן מוצע להוציא צו של שרת המשפטים שהוא באישור הוועדה שמחיל את הוראות חוק המרכז לגביית קנסות - - -

זאת אומרת, שזה יעבור למרכז לגביית קנסות, שהוא יגבה את זה במקומם?

נכון.

אני חושב שאתם הייתם רוצים, במקום זה, שייתנו לכם את הסמכות שיש ללשכת עורכי-הדין לאשר או לא לאשר מישהו כעורך-דין או כרואה חשבון ואז כולם היו משלמים ועוד איך. נכון? הייתם מעדיפים את זה, אני חושב.

אנחנו מאוד היינו רוצים שנהפוך כמו לשכת עורכי-הדין לאיזשהו מעמד סטטוטורי ואז זה יקל גם עלינו בגבייה.

אז כולם ישלמו. מי שלא ישלם, אתם יכולים לבטל אותו מלהיות רואה חשבון.

לא הם. אבל מועצת רואי חשבון יכולה לפי החוק לפי סעיף 5(א)(1) - - -

מי זה מועצת רואי חשבון? זה הם או שזה משרד ממשלתי?

זה גוף ממשלתי.

לא, אנחנו מדברים כמו לשכת עורכי הדין, הכול בלשכה, מה שנקרא, של לשכת עורכי-הדין, והם שואפים - - -

אבל המועצה יכולה עקרונית - - -

הם שואפים לזה, ואז היה פותר לנו את כל הבעיה. אז אני מניח שזו היתה הבקשה הראשונה, העדיפה. אם היה אפשר זה היה פותר את הכול. אבל בינתיים, עד שזה יגיע, אז נלך על הצו.

בהקשר לשאלה של אלעזר, החזרנו את - - - לגבי סעיף 5(א)(1) לחוק רואי חשבון. צריך להבהיר שכיום העניין הזה לא מהווה כלי של המועצה. עיסוק בראיית חשבון ללא רישיון בר תוקף מהווה עבירה פלילית לפי החוק. כיום זה לא עבירה, זה בבחינת אות מתה, אבל זה עדיין עבירה פלילית. יכולה להיות גם עבירה משמעתית. ההצעה לתיקון חוק רואי חשבון הופכת את זה במפורש לעבירה משמעתית. אבל אנחנו רואים את זה בנפרד, את שתי הסוגיות האלה, של החובות לבין העיסוק הבלתי מוסמך.

כן, אבל גם כל הנושא של העבירות וכולי, זה מועצת רואי חשבון, שזה משהו ממשלתי, זה לא הם.

נכון. צריך להבדיל בין הלשכה, שהיא גוף פרטי, לבין המועצה - - -

כמה חובות יש? יש הרבה חובות? יזהר, יש אצלכם הרבה חובות? אנשים לא משלמים?

אצלנו אין הרבה. במועצה יש הרבה. אצלי יש שני מיליון שקל. להם יותר.

- - -

אני רוצה להבין משהו. ואז משלמים אגרה כל שנה, ובעצם האנשים לא משלמים. ויחד עם זה ממשיכים לתפקד כרואי חשבון, שום דבר לא עוצר אותם - - -

לא, לא. נא לדבר בכבוד לרואי חשבון.

כמה אנשים לא משלמים באמת? באחוזים?

בערך 19%.

אנשים שלא שילמו או לא הצהירו שהם לא עוסקים, כי יש אפשרות להצהיר על אי עיסוק – 20% מהאנשים לא משלמים או מצהירים.

כמה זה בכסף?

בהערכה ראשונית, זה 12 מיליון שקלים.

ומתוך ה-20% מהי ההערכה שלכם עם כאלה שאינם עוסקים במקצוע?

נמצאת כאן מזכירת המועצה.

שמי ורד הראל, אני מזכירת מועצת רואי חשבון.

לפני שהתחלנו בכל ההליכים יצאנו במבצע של הזדמנות אחרונה להסדרת חובות אגרה, ונתנּו מספר חודשים לרואי חשבון שגם לא עסקו בעבר, להצהיר רטרואקטיבית. קיבלנו בסביבות 4,000 הצהרות מרואי חשבון כאשר הנתונים שאני הבאתי לוועדה זה כבר אחרי ההצהרות. כלומר, זה אנשים שגם לא טרחו בכל המבצע זה שפרסמנו אותו גם בעיתונות, בתפוצה רחבה - - -

במבצע עשיתם הנחות?

לא, נתנו אפשרות להצהיר שאתה לא עוסק, ואז אתה פטור מהאגרה.

ושלחתם שמית לכל אחד ואחד מהם?

וגם שלחנו מכתבים, 8,000 מכתבים יצאו במועצה, לגבי כל אלה שיש חובות, גם עם האפשרות הזאת להצהיר. אז בעקבות זה, ראינו ש-4,000 הצהירו שהם לא עסקו במקצוע.

אבל אין כאלה שהצהירו שהם כן עוסקים ושילמו?

היו מעט ששילמו, אבל ממש מעט. הרוב הצהירו שהם לא - - -

יוצא מתוך הנחה שאלה שלא שילמו, רובם הגדול באמת הספיקו לעסוק במקצוע?

לא, אי אפשר להסיק את זה. אני חושבת שלפחות 50% מתוך ה-20%, 10%, מדי שנה, עוסקים ופשוט לא משלמים.

הצו הזה הופך את זה לפלילי?

בוקר טוב.

הצו הזה מוצא מכוח סעיף 1, פרט 14, לחוק המרכז לגביית קנסות. הוא מאפשר לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה להחיל את חוק המרכז, שהוא לא חוק פלילי, הוא רק נותן כלי גבייה. לגבי חובות, לגבי מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה על-פי דין, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו. עכשיו בעצם מה שאנחנו מבקשים מהוועדה לעשות זה להחיל את חוק המרכז על חוב שכרגע - - -

רק על החוב או כבר על הכול?

על האגרה הזאת.

הרי יש כאלה שמשלמים. במילים פשוטות, אם אנחנו נאשר את זה, מכאן ולהבא, המרכז לגביית חובות הוא זה שיטפל ויוודא שאנשים משלמים?

לא. המרכז לגביית קנסות מקבל לטיפולו רק חובות שהגיע מועד הפירעון שלהם. כל מי שמשלם בזמן ורגיל לא צריך - - -

כן, אבל מכאן ולהבא, כל מי שלא משלם, הם יעשו את זה, ולא צריכים לפנות למאכערים באמצע או לכל מיני גופים כאלה שעושים.

נכון. המרכז יטפל בזה.

יש למועצה הזאת סמכות גם לשלול רישיון?

כן.

גם בגין אי תשלום אגרה?

זה לא נעשה עד עכשיו.

לא שאלתי אם נעשה. אני שואל אם יש סמכות.

להתלות רישיון, יש לכם סמכות?

תיאורטית, כן קיימת הסמכות הזאת. צריך לזכור שאנחנו מתקנים את חוק רואי חשבון. הצעת החוק שלנו כבר מונחת על שולחן הוועדה, ואנחנו אומרים שם במפורש שאי תשלום אגרה היא עבירה משמעתית שבגינה המועצה יכולה לנהל הליך משמעתי, שבסופו גם יכולים לשלול אגרה. השאלה היא של מידתיות, אם מועצה כן תחליט לשלול רישיון בגין אי תשלום או לא. אבל תיאורטית, האפשרות קיימת.

ברגע שזה קיים ותעשו את זה לאחד או שניים, כאלה סוררים, מה שנקרא.

זה יכול להרתיע.

ועוד איך, זה ירתיע. מה זה, אדם ילך לאבד את פרנסתו? ודאי שהם ירוצו לשלם את האגרה.

כן, אבל אנחנו עדיין מעדיפים לנתק בין השלילה של תוקף הרישיון לבין תשלום האגרה. אם יש לנו כלי אחר, שזה מה שאנחנו מבקשים עכשיו, הכלי הזה של גבייה, אז בעצם אנחנו נעשה את הגבייה בלי להידרש לשלילת הרישיון, וככה לא נפגע - - -

רק התליה יכולה להיות. לא שלילה.

מה הכוח של הגוף הזה? זה יד שמאל של תומר מוסקוביץ, נכון?

נכון.

אז מה הכוח שלו? שהוא יפנה אליהם, ואם הם לא ישלמו, מה יהיה?

ישתמש בכלים שעומדים לרשותו כדי - - -

איזה כלים עומדים לרשותו?

אני אושרה דיין אליהו, אני ממונה על הייעוץ המשפטי במרכז לגביית קנסות.

בחוק המרכז יש אפשרות לנקוט בהליכים שונים לפי מדרג שמנהל המרכז קבע אותם, הליכי עיקול, עיקול משכורת, עיקולי צד ג' בנק, עיקולי רכב, עיקולי מיטלטלין. בסופו של התהליך יש הליך של הטלת הגבלות, זה לפי שיקול דעת מנהל המרכז. הליך של הטלת הגבלות זה הגבלות שונות עד לרישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ וכולי.

עליכם זה מקובל, מכובדי?

כן. אל"ף, אין לנו התנגדות. היינו חלק מהתהליך הזה. כפי שנאמר פה קודם, בשנים האחרונות נעשה תהליך מואץ של טיפול באגרות, גם הפנייה לאנשים שיצהירו, וגם מצד שני בגבייה, וכנראה שיש אחוז מאוד גבוה שלא הצליחו להגיע אליהם מכל מיני סיבות, ולכן כנראה נדרשת עליית המדרגה.

אני רק אציין, דרך אגב, כחבר מועצה, שאנחנו נתקלים במועצת רואי חשבון מעת לעת במקרים שמגיע אלינו אדם בכלל בנושא אחר ופתאום מתברר שהוא עסק בראיית חשבון מבלי לשלם את ההוצאה.

אתם לא מעודכנים מי אנשי המקצוע שעוסקים בראיית חשבון?

יכול פלוני-אלמוני לחתום, כמו שיכול פלוני-אלמוני לחתום כעורך-דין ולהתחזות, קל וחומר הוא רואה חשבון, לא שילם את הרישיון, הוא חותם כרואה חשבון. המערכת המשפטית במדינת ישראל לא יודעת לגלות את זה ביום-יום. הגיעו כמה מקרים למועצה, וכשזה הגיע למועצה, המועצה טיפלה בהם. את זה אני אומר כמי שיושב עם החברים פה במועצת רואי חשבון.

אבל תן לי להבין, מה מקורות ההכנסה שלכם?

שלנו, של הלשכה?

אני מניח שללשכה יש הוצאות. נכון? בדרך-כלל מקור ההכנסה – אני רואה את זה לפחות בלשכת עורכי-הדין, זה אותן האגרות האלה שמשלמים. זה מקור ההכנסה.

בלשכת רואי חשבון יש כמה מקורות הכנסה. המקור העיקרי הוא קודם כל ההכנסות מדמי חבר.

רגע, יש דמי חבר, וחוץ מזה יש אגרות?

זה ההסבר שרציתי לתת לאדוני.

זה גבייה כפולה?

אולי אני אסביר קצת. שמי פיאד טמיש, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. סליחה שאני קוטע אותך, יזהר.

המקצוע של ראיית חשבון מוסדר - - - במשרד המשפטים. הגורם המרשה שנותן את רישיון העיסוק במשרד המשפטים הוא מועצת רואי חשבון, ויש איגוד מקצועי, וזה השוני בין רואי חשבון לעורכי-דין, שיש לנו שני גופים שמטפלים ברואי חשבון בניגוד לעניין של עורכי-הדין. אז יש את הגוף המקצועי, האיגוד המקצועי של רואי חשבון, שגם הוא מספק שירותים לרואי חשבון והוא גובה דמי חבר. הגוף הזה הוא וולונטרי, אין חובה על כלל רואי חשבון - - -

איזה שירותים, למשל?

יזהר יכול לפרט יותר. אבל יש בעיקר שני גופים, שאחד מהם הוא הגוף הממשלתי, שממנו מקבלים את הרישיון, לא צריך לשלם את האגרה, ועל זה אנחנו מדברים. הצו עוסק רק זה. ויש את האיגוד המקצועי שיזהר ידבר עליו יותר.

למה יש אינטרס למישהו לשלם את דמי החבר? מה זה נותן לו?

אולי יזהר ידבר יותר על מה הם מספקים ולמה אנשים חפצים להיות חברים אצלם, אבל צריך להפריד בין שני הדברים.

עשיתם קורלציה, נניח מי שלא שילם אצלכם, בדקתם אם הוא שילם דמי חבר שם? עשיתם קורלציה לראות?

אין לנו כלים לעשות את זה - - -

אין לכם כלים לעשות את זה?! מה פירוש?

זה מידע פרטי שלהם.

לא משנה. אבל תראו לפחות, כי אם אדם נניח כאן לא שילם ואצלם הוא שילם דמי חבר, אז אתם יכולים לדעת שהאיש כן רואה את עצמו כרואה חשבון. לעומת זאת, במצב הפוך חשוב שהוא יידע, אבל הקורלציה הזאת חשובה וזה להערכתי לחיצה על כפתור של מחשב. לא? יש רשימות ואפשר לראות מה - - -

השאלה הזאת מעוררת כל מיני שאלות, גם מבחינת דיני פרטיות, כי מדובר בגוף פרטי שאנשים מוסרים לו את המידע, ואז שגוף ממשלתי יפנה לגוף פרטי ויקבל ממנו את המידע הזה כדי להצליב נתונים, זה קצת בעייתי.

אתן מבינים כמה זה מסובך? במקום לעשות את זה גוף אחד, לגמור את הסיפור הזה - - -

יש רואי חשבון שעדיין מאמינים שהם לא צריכים להיות חברי לשכה, והם לא עושים את זה, אז לחייב אותם אחרי זה, להגיד שזה גוף אחד, ואז להעלות אגרה ולעשות דברים אחרים, זה לא משהו שהוא יותר - - -

הרי אצל עורכי-דין אתה גם יכול להגיד ככה. בכל אופן, ראו שזו מערכת מסורבלת. מצד אחד, יש את משרד המשפטים. מצד שני, הם גוף פרטי. זה מסובך. צריכים לאחד את זה.

למה זה צריך להיות במשרד המשפטים, אני לא מבינה.

הצד שכנגד הוא שיש הרבה ביקורות על איך שהדברים מתנהלים בלשכת עורכי-הדין.

עכשיו, אחרי החוק החדש? לא יכול להיות. לא יעלה על הדעת.

לא, בלי קשר. זה שאותו גוף הוא מצד אחד גם איגוד מקצועי שיש לו אינטרסים של גילדה ומצד שני הוא הרגולטור, זה מעורר קשיים אינהרנטיים.

כמו למשל, עם הבחינות שהיו.

המבנה של לשכת עורכי הדין הוא מבנה מאוד ייחודי ויש בו המון בעיות שאנחנו לא בהכרח רוצים לחזור עליהם במקצועות אחרים. אני אסתפק בלהגיד את זה ככה.

אני אגיד לך מה היה בהתחלה. ביסוד המדינה ראו את עורכי הדין כאחד מהיסודות של הדמוקרטיה, כשאתה אומר, יש רשות כזאת ורשות כזאת, ראו אותם גם, ולכן נתנו להם את כל המכובדות הזאת.

זה אגב לא היה בקום המדינה. זה היה בשנת 1961, 13 שנה אחרי. דווקא בקום המדינה ועוד לפני כן, אם אני זוכר נכון, היה משהו מקביל למועצת רואי חשבון היה גם אצל עורכי-הדין, ודווקא שם הרגולטור היה כן המדינה, ורק אחרי כמות מסוימת של זמן, 13 שנה, נתנו להם אוטונומיה. אבל לשכת עורכי-הדין זה באמת חריג.

אולי אני אנצל את הבמה לבקש – כי יש לנו המון כלים שאנחנו לא באמת מצליחים להשתמש בהם, כמו השאלה של חברת הכנסת ששאלה אם יש לנו מידע כמה רואי חשבון כן עוסקים וכמה לא. אז בגלל שאין לנו מרשם, זאת אומרת, אין לנו סמכות לנהל מרשם בחוק רואי חשבון, הוא חוק מאוד דל ומאוד ישן, מ-1955 - - -

אתם לא יכולים לבקש מהפקולטות? אסור לכם לעשות את זה?

אין לנו מרשם מסודר.

אסור לכם לעשות את זה?

זה אחד הדברים שאנחנו מבקשים בתזכיר חוק שעומד על שולחן הכנסת, וזאת הבקשה שאני רוצה לבקש, אולי לזרז את הטיפול בהצעת החוק, ולקדם אותה, היא כדי להסדיר את נושא רואי חשבון שהוא נושא מוזנח. מ-1955 עד היום כמעט ולא נעשו תיקונים בחוק רואי חשבון.

מי עושה את הבחינות?

המועצה.

את כל ההכשרה ואת ההתמחות? אתם עושים הכול?

נכון.

ואצלכם זה שנתיים. שם לא בוכים להוריד לשנה או משהו?

מבינים שהמקצוע כן דורש התמקצעות.

תלוי מי.

כמה אחוז עוברים את הבחינות?

היום בין 70% ל-80%.

עוברים או נכשלים?

עוברים. יש שתי בחינות שהרוב נבחנים. בחשבונאות פיננסית מתקדמת עוברים קצת יותר, 75%, ובבחינה בביקורת בסביבות 65%.

אם ככה, אני מבין שיש ביקוש לרואי חשבון, אין עודף גדול, כי אם היה עודף גדול בטח הבחינות היו קצת יותר קשות.

לא. בשביל זה יש את ההפרדה כי בעצם המועצה היא גוף סטטוטורי, היא לא גילדה, הורמה של הבחינות - - -

מה המצב אצלכם? יש ביקוש לרואי חשבון או שכמו עורכי דין יש בלי סוף?

אני אתן ברשותך כמה נתונים בקצרה.

הנתון הסטטיסטי הכי טוב שממנו אפשר ללמוד על המקצוע הוא הנתון של הניגשים לבחינות הסופיות בראיית חשבון. הנתון הזה מעלה כמה דברים מאוד-מאוד ברורים. אל"ף, מעל 95%, 96% מבין אלה שניגשים לבחינות, הם כאלה שסיימו את שנת ההשלמה במוסדות להשכלה גבוהה, הווי אומר, גם תואר ראשון מלא וגם עוד שנת השלמה. כלומר, המערכות האקסטרניות שקיימות ברמות כאלה ואחרות, ההיקף שלהם מ אוד-מאוד נמוך, פחות מ-3%, 4%.

כאשר אנחנו מסתכלים על הנתונים של בוגרי האוניברסיטאות לפי המוסדות להשכלה גבוהה שניגשים כל שנה, וזה נתון שהוא מפורסם, קשה לאסוף אותו כי הוא נמחק מתוך הרשומות מעת לעת, אבל כאשר אתה אוסף אותו ועוקב אחריו, אתה רואה שבשנת 2004 סיימו בין 650 ל-700 איש. זה הלך וגדל משנה לשנה, עד שזה הגיע לשיא פחות או יותר, בשנת 2013, 2014, זה הגיע לכ-1,700 איש בשנה שסיימו את המוסדות להשכלה גבוהה וניגשו לבחינות, ומאז זה נמצא באיזושהי ירידה והיום פחות או יותר סביב 1,500, ואני מניח שזה ירד ל-1,400 ו-1,300.

שניגשים?

שניגשים, כן.

מתוכם אתם אומרים אחוז - - -

אחוז המעבר הוא מאוד גבוה. והאחוז שוורד נתנה הוא האחוז המלא. כאשר אתה מזקק את האחוז ואתה בודק את מה שלדעתי צריך להיבחן, וזה בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה שניגשים בפעם הראשונה, זה אחוז אפילו קצת יותר גבוה, כאשר ישנם מוסדות שבאופן קונסיסטנטי אחוז המעבר שלהם הוא בסביבות 90%. כלומר, במפורש, אנחנו אומרים שמי שעובר את הוויה דולורוזה עד לסיום שנת ההשלמה במוסדות להשכלה גבוהה, אז הסבירות הגבוהה היא שבאמת יעבור את בחינות המועצה, את אותן שתי בחינות.

אני מאמין שבזמן הקרוב אנחנו כן נראה חוסר בשוק רואי חשבון. ההיסטוריה של הרבה מאוד שנים של מעקב אחרי העניין הזה מראה שהגלים מגיעים בכיוונים ניגודיים. זאת אומרת, יש גידול בביקוש ואז אין סטודנטים, אחרי זה יש ביקוש בהיצע ולהיפך, כי מה שקורה שמעת לעת נוצר מצב שבו יש ביקוש זמני בשוק עקב חידושים, כמו לדוגמה, הכניסה של ה-IFRS בזמנו או הכניסה של ה-SOX, גרמה לכך שהיה ביקוש מאוד גדול לאנשים בשוק. מכיוון שלא היו מספיק אנשים, המשכורות עלו, ברגע שהמשכורות עלו, החבר'ה שסיימו את הצבא שמעו מהחברים שלהם שהנה יש ביקוש מאוד-מאוד גדול ומשכורות גבוהות, רצו ללמוד באוניברסיטאות, עד שהם סיימו, זה ארבע שנים אחרי זה, השוק התהפך. ולכן אנחנו רואים את הגלים האלה.

אני חושב שמצד אחד אנחנו רואים את בצורה ברורה, כפי שאמרתי, ירידה בשנים האחרונות במספר המתמחים. מצד שני, אני מאמין שיהיה עכשיו קצת גידול עקב העלייה של הבורסה. אנחנו רואים בחצי השנה האחרונה איזושהי חזרה מסוימת, כשכמובן החזרה של הבורסה, יש לה השפעה חד-חד-ערכית על שוק רואי חשבון. אני מניח שבשנה הבאה יהיה לנו - - -

הבורסה הולכת ומתמוטטת, הולכת ומתמעטת כל הזמן.

בחצי השנה האחרונה היו הרבה הנפקות יחסית לתקופות קודמות. זה נראה כאילו זה קצת נעצר.

נראה לי שחברות גם עוזבות יותר ויותר.

הדואליות, כן. אבל החברות הדואליות שעזבו, הן לא משנות לשוק כי אנחנו ממשיכים לעשות - - - עבודה עבור המערכת הדואלית האמריקאית. והשאלה היא, החברות החדשות שנכנסות, ה-IPO בבורסה הישראלית, לפחות נראה שבחודשים האחרונים יש עלייה.

יש הרבה פשיטות רגל, ויכול להיות ששם צריכים אתכם.

שם יש הרבה עבודה.

אני יודע. בזה יש הרבה, לצערי, וזה הולך ומתגבר.

יש כמה חודשים שזה מנטרל אותך לגמרי.

אנחנו נקריא את הצו, בבקשה.

"צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955), התשע"ו-2016"

נצטרך לתקן.

כן, התשע"ז-2017.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(14) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אני מצווה לאמור:

תחילת החוק לעניין אגרות

1.

תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 ששיעורה נקבע בסעיף 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, תשט"ז-1955, תהיה ביום פרסומו של צו זה."

הממשלה בדרך-כלל כשהיא צריכה לגבות בכל מיני דברים, חוץ מרשות המסים, עוברת כן לאט-לאט למרכז לגביית קנסות?

זה הפרויקט שלנו. אנחנו מאוד משתדלים.

אני יודע. הרי דיברנו גם אולי להעביר אליכם את החובות של העיריות וכל זה, אבל לפחות קודם כל שהממשלה תעביר אליכם.

אז הנה, במסגרת המגמה הזאת אנחנו מעבירים למרכז ולא עושים תיקון חקיקה ומחילים את פקודת המסים (גבייה).

יש מחשבה בממשלה לעשות קצת סדר בפקודת מסים (גבייה)? יש היום לפחות 150 גופים שפועלים בדרך הזאת, אם זה מד"א, ואם זה כל גוף היום, והמבוכה גדולה.

זו שאלה שמסובך לי לענות עליה, כיוון שחוק המרכז הוא באחריות שרת המשפטים, ופקודת המסים (גבייה) היא באחריות שר האוצר. אז אני לא יודעת מהן המחשבות של שר האוצר, אני יודעת שאצלנו, מבחינתנו, ככל שמשרד המשפטים יכול להשפיע ולבקש שחוב ייגבה לפי חוק המרכז, אנחנו מעדיפים את זה, אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון. כמובן שיש שיקולים לגבי כל מיני רשויות, למשל, רשות המסים, שאולי הם קצת אחרים, אבל מבחינתנו, זה ההסדר הנכון.

טוב.

מי בעד לאשר את הצו? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955), התשע"ו-2016, אושר.

אושר פה אחד. שיהיה בהצלחה, צריך יום אחד לחשוב איך מסדרים את זה יותר.

אנחנו בוחנים את העניין. נזקקים לו. אין ספק. זה משהו שצריך לראות איך מתקדמים אתו.

שיהיה בהצלחה גדולה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:32.